ורד נעם

פרופ' ורד נעם (נולדה ב-1960) היא חוקרת תלמוד באוניברסיטת תל אביב.

ורד נעם
ורד נעם

ביוגרפיה

נולדה בירושלים לפרופ' יהודה אליצור ולסופרת הילדים רבקה אליצור. בשנת 1985 קיבלה תואר ראשון בתלמוד וארכאולוגיה, בשנת 1989 קיבלה תואר שני בתלמוד ובשנת 1997 קיבלה תואר דוקטור בתלמוד, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת הדוקטורט: מגילת תענית וה'סכוליון'. מאז 1999 היא מרצה לתלמוד בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב. ובשנים 2010-2005 עמדה בראש המגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה. בשנת 2008 מונתה לפרופ' חבר ובשנת 2014 לפרופ' מן המניין באוניברסיטת תל אביב. ב-2016 כיהנה כחברת הנהלה של אוניברסיטת תל אביב, והחל מ-2017 היא ראש בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה שם. היא משמשת כעורכת בכתב העת "ציון" ומאז 2016 חברת דירקטוריון הספרייה הלאומית בירושלים. תחומי עיסוקה הראשיים הם: ספרות חז"ל, ספרות קומראן וההלכה הקדומה. בשנת 2010-2011 הייתה פרופסור אורח בתוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת ייל.

כיהנה כחברת ועדת המערכת והמועצה האקדמית של יד בן צבי. היא חברת ועדת המערכת של כתבי העת Journal of Ancient Judaism ו-Dead Sea Discoveries.

בשנת 2010 זכתה בפרס מיכאל ברונו מטעם קרן יד הנדיב.

עוסקת גם בכתיבה פובליציסטית: בעבר כתבה ב'נקודה' - עיתונה של מועצת יש"ע, ומביעה עמדות פמיניסטיות-דתיות.[1]

משפחתה

לוורד נעם ארבעה אחים: תמר בן-ארי, הפיזיקאי פרופ' שמואל אליצור, העיתונאי אורי אליצור, ופרופסור יואל אליצור חוקר גאוגרפיה מקראית והלשון העברית.

נשואה לאלחנן נעם ואם לשישה. תושבת כפר אדומים.

כתביה

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים

  1. ^ ורד נעם, מעֵבר למחיצה הפנימית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 בינואר 2013, 11 בינואר 2013
אגדות החורבן

אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי במסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית פרק רביעי הלכה ה, במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן. האגדות עוסקות בעיקר בחורבן בית המקדש השני (70 לספירה) ומה שקדם לו, בהרוגי ביתר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), ובסיפורים אישיים קשים. לעיתים מתייחסים במונח 'אגדות החורבן' לאגדות במסכת גיטין.

אגדות חורבן בית ראשון מסופרות בעיקר בספר ירמיהו, בספר מלכים ובספר דברי הימים ורמזי סיפורים נמצאים במגילת איכה, אך גם במדרשים ובתלמוד מובאים סיפורים על חורבן בית ראשון.

אגדות החורבן הן מן הדברים המותרים בלימוד ביום תשעה באב, אשר בו לומדים רק בעניינים הקשורים לחורבן ואבלות.

אורי אליצור

יחיאל אוריהו (אורי) אליצור (26 בפברואר 1946, כ"ה באדר א תש"ו - 22 במאי 2014, כ"ב באייר תשע"ד) היה פובליציסט, עיתונאי זוכה פרס סוקולוב ואיש ציבור ישראלי. כיהן כעורך הראשי של "מקור ראשון" בשנים 2013 - 2014.

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס - 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס. עסק רבות במלחמות וכיבושים והרחיב מאוד את שטחה של ממלכת החשמונאים. מדיניות הפנים שלו והעדפתו את הצדוקים גרמה למתח רב, שהתפרץ למרד.

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טַהֲרה (נכונה גם הצורה "טָהֳרה" שנהגית "טוֹהוֹרָה" או "טַהוֹרָה") היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה".

כמה פרשיות במקרא עוסקות בהרחבה בטומאות ובהיטהרות מהן. בנוסף להן, עוסק בכך גם סדר שלם מששת סדרי המשנה - סדר טהרות. הטומאה נוצרת ממקורות שונים, שהמרכזיים שבהם קשורים למוות של אדם או בעלי חיים, או להפרשות הקשורות באובדן פוטנציאל לחיים (כגון הזב, הנידה וכו'), ומהם היא יכולה לעבור לבני אדם אחרים או לחפצים ומזון. ניתן להיטהר מן הטומאה על ידי מעשה מסוים, כמו טבילה במקווה, אך פעמים שתהליך ההיטהרות מורכב יותר ודורש משך זמן ומעשים נוספים.

הלכות הטומאה והטהרה השפיעו רבות על חיי עם ישראל, כיחידים וכחברה, בתקופת קיומו של בית המקדש, ובמידה פחותה יש להן השלכות גם על החיים היהודיים עד ימינו, כדוגמת האיסור לכהן להיטמא למת.

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א 23 ביולי 1911 - ב' בטבת ה'תשנ"ח 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

פרופסור יואל אליצור (נולד ב-1949) הוא חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת. למרות זאת זכה באהדתם של קיסרי השושלת הפלאבית, אספסיאנוס וטיטוס בנו, שהעניקו לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי במהלך המחצית השנייה של חייו. עם קבלתו את האזרחות הרומית על ידי טיטוס הפך שמו על שם פטרונו כנהוג ל"טיטוס פלאוויוס יוספוס".

ארבעת ספריו שחיבר ברומא בשפה היוונית השתמרו לדורות בשלמותם, אירוע נדיר למדי בקרב סופרי העת העתיקה שרוב חיבוריהם אבדו. זאת עקב הערך המוסף שהיה לחיבוריו "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" לתאולוגיה הנוצרית, דבר שהשפיע גם על השתמרות שאר חיבוריו עד לימינו. בניגוד לכנסייה, המסורת הרבנית לא הכלילה בתוכה את כתביו ועניין יהודי מחודש בהם התעורר רק במאה ה-19.

מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני. היא מונה כ-36 ימים שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים, ולכן אין להתענות בהם, לפניהם ולאחריהם, ובחלקם נאסר אפילו להספיד את המת. המאורעות המשמחים שהמגילה עוסקת בהם משתרעים על-פני כ-500 שנה - מתקופת עזרא ונחמיה, במאה ה-5 לפני הספירה, ועד לביטול גזירותיו של הקיסר קליגולה, סמוך לחורבן בית שני. על רבים מהמאורעות הללו אין מידע היסטורי נאות.התלמוד הבבלי מציין מחלוקת האם איסורי מגילת תענית בטלו אחרי חורבן בית המקדש או שהם עדיין בתוקף. להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.

מעמד האישה ביהדות

מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים. נשים מעטות מוזכרות כדמויות משמעותיות בסיפור המקראי. תלותה של האישה ביחסים עם גבר (לרוב אב או בעל) אשר במסגרתם ייקבעו חובותיה וזכויותיה, אופיינית למעמד רוב הנשים בעולם בתקופת המקרא. עם התפתחות הממסד הרבני, חלו שינויים במעמדה המשפחתי של האישה, בהם חרם דרבנו גרשום, שאסר על גברים לגרש את נשותיהן בעל כורחן, או לשאת יותר מאישה אחת.

עד העידן המודרני, רוב הנשים לא נהגו ללמוד תורה ולא התמודדו על מילוי תפקידים ציבוריים. בתחום זה חלו שינויים משמעותיים ברוב הזרמים ביהדות במהלך המאה העשרים, בעיקר בזרמים הלא-אורתודוקסיים.

נועם

האם התכוונתם ל...

נס פך השמן

נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות. לפי הסיפור, התרחש הנס לאחר שחרור בית המקדש השני במרד החשמונאים, והוא מתאר כיצד נמצא פך (כלי קיבול קטן לנוזלים) שמן טהור, שכמותו אמורה הייתה להספיק להדלקת המנורה למשך יום אחד, ולמעשה הספיק להארת מנורת המקדש לשמונה ימים.

סכוליה

סְכוֹלְיָה (ביחיד: סכוליוֹן, מיוונית עתיקה: σχόλιον‏, scholion = הערות שוליים, פירוש) הוא כינוי למקבצי הערות, פירושים וגלוסות שנכתבו בשולי כתבי היד של יצירות קלאסיות, או כתוספת להן, בידי מדקדקים ומפרשים מהתקופה הקלאסית. הסכוליה החלו כהערות דקדוקיות קצרות, והתפתחו לכדי פירושים של ממש, שנספחו לכתבי היד של היצירה המקורית.

הסכוליה הידועות ביותר הן אלו שנכתבו על האיליאדה, כגון זו שנמצאה בכתב היד Venetus A מהמאה ה-10, המכילה הערות שמקורן במדקדק החשוב אריסטארכוס (אנ'), שהיה הספרן של ספריית אלכסנדריה במאה ה-2 לפנה"ס.

במדעי היהדות מקובל לכנות בשם 'סכוליון' את הפירוש היהודי העתיק למגילת תענית, שזמנו ככל הנראה משלהי תקופת התלמוד, אם כי הן זמנו והן מקורו שנויים במחלוקת.

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

פינחס בן שמואל מכפר חבתא

פינחס בן שמואל מכפר חבתא (או "חפתא", או Aphthia) היה הכהן הגדול האחרון שכיהן בבית המקדש השני לפני חורבנו.

מסופר כי פינחס היה איכר עני ובור, וכי לאחר פרוץ המרד הגדול בשנת 67 מינו אותו הקנאים למשרת הכהן הגדול על פי גורל, במקומו של הכהן הגדול מתתיהו בן תיאופילוס.

פרס מיכאל ברונו

הפרס על שם מיכאל ברונו הוא פרס ישראלי, המוענק על ידי קרן יד הנדיב לחוקרים מבטיחים.

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס. העיר הייתה המרכז המנהלי הרומי ביהודה מאז כינון פרובינקיה יודיאה (לאחר הדחת ארכלאוס בשנת 6 לספירה). היא שמרה על מעמד זה ביהודה, ולאחר מכן בפרובינקיה סוריה-פלשתינה עד 390, ולאחריו בפרובינקיה הביזנטית פלשתינה פרימה. העיר נקראה על שם אוגוסטוס קיסר. כיום חלק משטח העיר העתיקה הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים ביחד עם החברה לפיתוח קיסריה. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20 קיסריה המודרנית.

רבקה אליצור

רבקה אליצור (כ"ו בחשוון תרפ"א, 7 בנובמבר 1920 - כ"ו בתשרי תש"ם, 17 באוקטובר 1979) הייתה משוררת, סופרת ומחנכת ישראלית.

שומרון (עיר)

שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.

האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד הכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש. כיום האתר נמצא בשליטה ישראלית, אך ביקור במקום מתאפשר רק בקבוצה לאחר תיאום צבאי.

שמעון הצדיק

שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

דמותו של "שמעון הצדיק" מופיעה במקורות חז"ל ובמקורות החיצוניים הקלאסיים: כתבי יוסף בן מתתיהו והספרים החיצוניים.

במקורות הללו מזוהה שמעון הצדיק כשמעון בן חוניו בן יַדּוּעַ, ונאמר עליו שהיה כהן גדול ומנהיג בתקופת בית שני, משיירי כנסת הגדולה. ראשון לחכמים שנזכרו בשמם במשנה, ורבו של אנטיגנוס איש סוכו, בפתחה של תקופת הזוגות. חי בסוף תקופת שלטון הפרסים ותחילת שלטון היוונים בארץ ישראל. הוא מתואר בתלמוד כמי שקיבל את פניו של אלכסנדר מוקדון בבואו לארץ ישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.