ורדה רזיאל-ז'קונט

ורדה רזיאל-זָ'קוֹנְט (נולדה ב-10 בנובמבר 1940) היא פסיכולוגית, סופרת, עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית.

ורדה רזיאל-ז'קונט
רזיאל ז'קונט ביוני 2016
ורדה רזיאל-ז'קונט, 2016
לידה 10 בנובמבר 1940 (בת 78)
תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית
מדינה ישראל  ישראל
תחום סיקור פסיכולוגיה
Tel Aviv - Wikipedia's 17th Birthday celebration IMG 7139
ורדה רזיאל-ז'קונט בחגיגות יום ההולדת ה-17 של ויקיפדיה העברית, ינואר 2018
קטע קול דוגמת קול של ורדה רזיאל ז'קונט

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב בשם ורדה זילברמן, הילדה האמצעית בין שני אחים. הוריה עלו לארץ ישראל בשנת 1930 מן העיירה ידלינסק הסמוכה לעיר ראדום שבפולין. בנערותה אמה ואביה, שעבדו כתופרת וכנגר,[1] עברתו את שם משפחתם ל"רזיאל". היא למדה בתיכון עירוני ה' בתל אביב ועשתה את שירותה בצה"ל במסגרת הנח"ל בקיבוצים איילת השחר ויפעת.

ב-1964 סיימה את לימודיה בחוגים לספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. תוך כדי לימודיה, עבדה בשנת 1962 כמורה לאנגלית בקיבוץ נען. בשנים 19651966 חיה עם משפחתה בלונדון ועבדה כמורה לתלמידי בית ספר יסודי.[1][2] ב-1967 החלה בלימודי פסיכולוגיה שבסיומם קיבלה תואר ראשון בפסיכולוגיה, ובהמשך תואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית ותואר מוסמך נוסף בפסיכולוגיה קלינית.[3] רזיאל-ז'קונט רשומה בפנקס הפסיכולוגים.[4]

משנת 1969[דרושה הבהרה] הייתה עוזרת-הוראה בחוג לפסיכולוגיה ולימדה בקורס מבוא לפסיכולוגיה למדעי החברה.[1][5] עבודת המוסמך שלה, שהוגשה ב-1974 לאוניברסיטת תל אביב, נושאת את השם: "הערכת פעילות ממניעים אלטרואיסטיים כאינטרינזית או אקסטרינזית על ידי גברים ונשים".

בשנות השבעים העבירה חוגי הורים מטעם נעמת ונשלחה להרצות בפני מטפלות ילדים בתנועה הקיבוצית. ב-1976 פרסמה את ספרה המקצועי הראשון "אני, אתה, אנחנו" שנכתב בהזמנת משרד החינוך כחוברות תרגילים למחנכים. בנוסף העבירה סדנאות בתחום יחסי אנוש בהזמנת צה"ל, שירות המדינה וחברות שונות. בשנים 19791986 הייתה אזרחית עובדת צה"ל בחיל האוויר הישראלי והעבירה סדנאות למפקדים בנושא מיומנויות פיקוד ויחסי אנוש.[1]

רזיאל-ז'קונט תומכת בשיטתו של מרטין סליגמן המבוססת על מחקרים המעידים כי אנשים יכולים להתפתח במשך כל מהלך חייהם ולא בהכרח להמשיך לחיות בצל טראומות ילדות.[6]

פעלה גם כפסנתרנית מוזיקה קלאסית והופיעה בקונצרטים. בין היתר ניגנה כסולנית את החלק הראשון מתוך הקונצ'רטו לפסנתר בלה מינור של שומאן עם תזמורת הקמפוס בניצוחה של טליה אילן.[7][8] היא הופיעה גם לצד אחיה אריה רזיאל בנגינת שירים של להקת "החיפושיות".[9][10]

קריירת תקשורת

בתקופת לימודיה באוניברסיטה החלה רזיאל בכתיבת מאמרים וטורים בעיתונות. בשנת 1961 למדה בקורס לכתיבת תסכיתים לרדיו בהנחיית אמנון אחי נעמי, ולאחר מכן כתבה תסכיתים עבור "קול ישראל לנוער". בשנים 1960–1961 הייתה כתבת בעיתון "עולם האישה" (של גרשום קומרוב). ב-1972 החלה לכתוב רשימות עבור מגזין "את".[11] במקביל, בשנת 1974 כתבה לעיתון "במחנה". ב-1979 החלה לכתוב טור קבוע בעיתון "ידיעות אחרונות".[1] ב-1988 עברה לכתוב טור במוסף "סגול" של עיתון "חדשות", עד שהעיתון שנסגר. בהמשך, כתבה טור בעיתון "מעריב", ובשנת 1993 חזרה לכתוב במוסף "זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות.[1] בשנים 19951996 כתבה רשימות לירחון אגודת הסופרים "מאזניים".

בתקופת לימודיה לתואר שני, ערכה את העיתון "אינטראקציה" של החוג לפסיכולוגיה.

מ-1972 ועד 1978 השתתפה במסגרת "גלי צה"ל" בצוות שענה על שאלות מאזינים בתחומי זוגיות ויחסי מין.[1][12]

בשנות השמונים הגישה בטלוויזיה החינוכית את "פינת ספר" - המלצות על ספרים חדשים.

בשנת 1992 הנחתה, עם בן זוגה אמנון ז'קונט שיחות לילה דו שבועיות עם מאזינים ברשת ב' של קול ישראל עם עופר נחשון על נושאים כמו אהבה, יופי ופרידות.

בתחילת שנות התשעים הגישה ברשת א' של קול ישראל "פינת ספר" - שיחה על ספרים ישנים שראוי להיזכר בהם. במשך השנים כתבה ביקורות ספרות ב"ידיעות אחרונות", "עיתון 99", "מעריב", אתר "גיבור תרבות", מוסף ספרים של "הארץ" ועוד.

החל מ-1999 מגישה רזיאל-ז'קונט תוכנית רדיו במשך שישה ימים בשבוע, שבה היא משוחחת עם מאזינים ומייעצת להם בבעיות.[13] התוכנית שודרה תחילה ב"רדיו ללא הפסקה"[14] וב-2008 עברה ל"רדיו 99".[15][16] בצהרי יום שישי שידרה עם בעלה תוכנית המבוססת על שיחות ביניהם ועם מאזינים. באוקטובר 2008 נקלע "רדיו 99" לקשיים כספיים ועקב רכישת התחנה על ידי "רדיו ללא הפסקה", תוכניתה של רזיאל-ז'קונט ירדה מלוח השידורים,[17][18] אולם הוחזרה ב-2010.[19][20]

בעקבות תוכנית הרדיו,[21] החלה בהגשת תוכנית טלוויזיה בעלת תכנים דומים עם בן זוגה. בהמשך, השניים הנחו תוכנית נוספת בשם "סיפור הצלחה",[22][23] במסגרתה אירחו אנשים שזכו להצלחה בולטת בתחומם וניסו לעמוד על שורשה של ההצלחה והמחיר שמשלמים עבורה.

לאור נוכחותה התקשורתית, זכתה רזיאל-ז'קונט לחיקויים ברדיו ובטלוויזיה והופיעה בתוכניות הומור וסאטירה בדמותה שלה. כך היה למשל בתוכניות "פרפר לילה", "שוטטות", "המתנחל", "מועדון לילה",[24] "רק בישראל" ו"ארץ נהדרת".

בשנת 2016 הצטרפה בתפקיד ראשי קבוע לתוכנית ההומור הטלוויזיונית "חנוך דאום מחשב מסלול מחדש", בשידורי HOT.‏[25]

החל מ-1976 פרסמה ספרי פרוזה ורשימות בתחום הפסיכולוגיה הפופולרית.[26] ב-2003 התפרסם ספרה "מדברים עם ורדה", המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

חיים אישיים

ב-1961, בהיותה בת 21, נישאה למשורר מאיר ויזלטיר. השניים התגרשו ב-1967 ולהם בת אחת.[27] בשנת 1982 פגשה בסופר אמנון ז'קונט[28] והשניים נישאו כעבור כשמונה שנים.

מודל ייעוצי

לרזיאל-ז'קונט שיטת ייעוץ ייחודית, אשר החלה בפיתוחה במהלך לימודיה באוניברסיטה בשנות השבעים של המאה העשרים. רזיאל-ז'קונט הייתה מחלוצות המבקרים הגלויים של הטיפול והפרשנות הפסיכולוגית שהייתה נהוגה בשנים אלו, בשל מה שהיא מכנה "מידה גדולה של יומרה חסרת כסוי שהפכה להיות חלק מן המקצוע והעוסקים בו".[29] שיטת עבודתה מבוססת על "מודל הייעוץ המיידי, הממוקד, והמעורב"[29] במסגרתו ניתן להגיע לייעוץ בהתראות מאד קצרות, לפגישות חד פעמיות או קבועות, ואינה דומה למודל הטיפול של "הפסיכולוג השותק" הנמנע ממתן עצות, והמתרכז בהעמקה הכרחית אל תוך העבר. לטענתה, אין טעם להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים מיותרים בחקירות של העבר אשר לעיתים אינן תורמות לפתרון בעיות בהווה.[30][31] מתנגדי תוכניות הייעוץ ברדיו אותן משדרת עשרות שנים מכנים אותה "פסיכולוגית אינסטנט". רזיאל ז'קונט, מצידה, טוענת כי היא אינה נותנת טיפול פסיכולוגי ברדיו, אלא משוחחת עם מאזינים ועונה על מכתבים מתוך הבנה ששום מאזין לא לוקח את דבריה כפשוטם ומיישם.[32] במאה ה-21 הצטמצם הפער בין גישתה של רזיאל ז'קונט לבין גישות מקובלות של הפסיכולוגיה הממוסדת.[33]

מחלוקות ציבוריות

סגנונה הבוטה של ז'קונט ואופי עצותיה, כפי שהם באים לביטוי בתוכנית הרדיו שלה, שנויים במחלוקת.[34] אוהדיה רואים בהם השתקפות של כנות ויושרה, דיבור בגובה העיניים בלשון צבעונית ורהוטה. לעומתם, מבקריה טוענים, בין השאר, שהיא תוקפנית ואלימה מדי כלפי המתקשרים אליה לייעוץ; שהיא נחפזת מדי לייעץ לאנשים להיפרד מבני זוגם ("תזרקי אותו!"[35][36][37] הוא הציטוט שבו היא נודעת בקרבם לרעה וגם כביטוי פולחן); ושהיא מייעצת לאנשים להשתמש בתרופות פסיכיאטריות גם כשאין בכך צורך לדעת המבקרים.[38][39]

האגודה לסיינטולוגיה ניהלה נגדה מערכה, שכללה תלונות לרדיו ללא הפסקה ולרשות השנייה. הוגשו נגדה תלונות להסתדרות הפסיכולוגים.[40]

בשני מקרים הושעתה תוכנית הרדיו שלה. בפברואר 2006, לאחר הליך בדיקה שקיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בעקבות שידור שנערך בנובמבר 2005 ובו יעצה להורה שבנו הקטן נושך ילדים שלומדים איתו בגן, לנשוך אותו בחזרה, על מנת להמחיש לו את הכאב שהוא גורם.[41] כשמונה שנים לאחר מכן, באוקטובר 2013 החליטה הנהלת רדיו ללא הפסקה על השעיית התוכנית למשך שבועיים עקב שלושה מקרים: האחד - המלצה שסיפקה למאזינה המעודדת התנסות בריבוי חוויות מיניות כדי להשתחרר מטראומה; באותו מקרה, בעקבות דרישת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדצמבר 2012, התנצלה רזיאל-ז'קונט על הייעוץ הפוגעני שנתנה, במסגרתו טענה שאותה מאזינה "מגזימה" בתלונתה על טראומה בעקבות נסיון של ידיד לכפות את עצמו עליה[42][43]; האירוע השני - הסבר לפיו ישנם מצבים קיצוניים ובלתי הפיכים שבהם התאבדות היא מוצא לגיטימי; האירוע השלישי - התבטאות שהתפרשה כמתן לגיטימציה מצדה להכאת ילדים, רזיאל-ז'קונט עצמה הכחישה בכל תוקף פרשנות זאת שניתנה לדבריה.[44][45]

ספריה

רזיאל-ז'קונט כתבה ספרים בנושאים שונים. העמדות שהיא מביעה ביצירותיה על פי רוב כרוכות בחשיפה עצמית,[46] ליברליות מבחינה מינית,[47] תומכות בהעצמתן של נשים בישראל וביציאתן לעצמאות, אם כי מתנגדות לאג'נדה פמיניסטית רדיקלית.[48][49][50] בספרי הסיפורת נמנעת מדידקטיות והעברת מסרים - הסיפור נמצא במרכז.

ספרי סיפורת

  • אילו חסדים, ספרית פועלים, 1976 - אוסף סיפורים קצרים על נשים צעירות המתמודדות עם אתגרי האהבה, האימהות וגיבוש הזהות
  • גיבורים במילים (רומן), בוסתן, 1977 - סיפורן של שלוש חברות שחייהן מצטלבים במעורבות יתר במאבקיהן על אהבה
  • ימי הפקר (רומן), כתר, 1989 - במרכז העלילה, קשר רומנטי בלתי לגיטימי והקשיים הנלווים לאפשרות מימושו
  • ש' כמו שקר (רומן מתח), קשת, 2004 - נכתב במשותף עם בן זוגה, אמנון ז'קונט. במרכז העלילה, פסיכולוגית ידועה ומצליחה שחייה הפרטיים מאוימים על ידי גורם מסתורי

ספרי פסיכולוגיה

  • אני, אתה, אנחנו: פעולות מומלצות לשעת חברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ז 1976
  • צפור הנפש, בוסתן, 1978 - לקט מאמרים העוסקים ביחסים בין המינים, הערכה עצמית ותהליכי שינוי
  • אהבה - סדרת חוברות משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, (מדריך למורה) תש"מ 1979
  • אהבה על תנאי, זמורה ביתן מודן, תשמ"א 1981 - מאמרים בנושאים כגון אמון וחשדנות, מיתוסים וחוכמה שלאחר מעשה
  • מצבים, (זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985 - לקט רשימות העוסקות באבני הנגף בדרך לאושר
  • לצוד פרפר קסום, שבא, 1987 - לקט מאמרים אודות האומץ להתנפל על החיים, לאהוב איש מכוער, המשיכה לבן זוג בלתי-מושג, על עצלות, התמכרות וצמיחה אישית
  • סודות גלויים: סיפורים מחדר הפסיכולוגית, כתר, 1992 - על הצלחות וכשלונות עם מטופלים
  • יחסים, כתר, 1996 - על הצדדים הפחות מובנים מאליהם של קרבה וריחוק בין בני זוג. תקווה הרסנית
  • לא מובן מאליו, כתר, 1998 - לקט רשימות העוסקות במורכבויות הקיום האנושי, בזוגות ומשולשים
  • ללא הפסקה, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2000 - לקט רשימות ומאמרים תמיד על אהבה, מימוש עצמי ויחסי אנוש
  • קרוב רחוק: ניתוק ושיקום יחסים בין הורים לילדיהם הבוגרים, הוצאת כתר, 2002

פרסומים אחרים

  • מתרגמת - שנוי מאת ווצלאביק וויקלנד ופיש - ספרית פועלים, 1979.
  • עורכת - נשים כותבות לדן בן-אמוץ, מציאות, 1980 (מגוון מכתבים שהתקבלו אצל דן בן אמוץ בתגובה לספרו "זיונים זה לא הכל")
  • פרקי יומן - על הסף: פרקי יומן, זמורה-ביתן, תשמ"ד 1984. דפים מיומנה הפרטי שנכתבו בין השנים 1962 ל-1969 ועוסקים באהבה, בקשיי הנישואין, פרידות, אמהות ובמאבק לזהות אישית.
  • מדברים עם ורדה, זמורה-ביתן, תשס"ג 2003. ספר המתעד שיחות שקיימה עם מאזינים בתוכנית הרדיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 ורדה רזיאל-ז'קונט באתר ידיעות ספרים.
  2. ^ לאה אתגרורדה רזיאל ז'קונט בהייד פארק של נשים, youtube, ‏27 במרץ 2012
  3. ^ יעל ללום, מלכת התארים, באתר וואלה! NEWS‏, 7 בדצמבר 2008
  4. ^ רזיאל ז'קונט, אך ללא ציון של תחום התמחות. בפנקס הפסיכולוגים, ברישום זה לא מופיעה התווית "קל", המציינת פסיכולוג קליני (או תוויות אחרות המציינות פסיכולוג חינוכי, התפתחותי, רפואי או שיקומי) אשר רק הם מוסמכים לטפל בפציינטים (פסיכולוג ללא הסמכה של הסקציות האלו אינו רשאי לערוך טיפולים קליניים אך רשאי לתת ייעוץ).
  5. ^ נירה ירון, הפילגש האהובה של ורדה, "לאשה" מאי 1971
  6. ^ חוה קרוון, האומץ להיות, ידיעות אחרונות, פברואר 1987.
  7. ^ גילי מצא, על ספת הפסיכולוג: ורדה רזיאל-ז'קונט משתפת, באתר ynet, 14 בדצמבר 2010
  8. ^ מערכת הבמה, מה עושה ורדה כשהיא לא מייעצת ?, הבמה, ‏14 באפריל 2004
  9. ^ ליאורה הכהן, ורדה תנגן לנו ביטלס, באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2001
  10. ^ האקדמיה של הבלוז, באתר budagov
  11. ^ עידן יוסף ימין, מי גילה את ורדה רזיאל ז'וקנט, את, ‏26 במרץ 2015.
  12. ^ עוז אלמוג, ‏מקשיחות והדחקה לשיח המצוקה, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 6 במרץ 2009.
  13. ^ סמדר שילוני, האשה הקטנה מהרדיו, באתר ynet, 20 בינואר 2006.
  14. ^ קרן צור, ‏העם איתי, באתר גלובס, 17 במאי 2001.
  15. ^ אסף כרמל, ורדה רזיאל-ז'קונט עוברת לרדיו 99 שבבעלות גאידמק, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2007.
  16. ^ שרון קביליו, ורדה רזיאל ז'קונט מחליפה תדרים, News 1, ‏30 בדצמבר 2008.
  17. ^ אופיר בר-זהר, ורדה רזיאל ז'קונט לרשות השנייה: רדיו 99 מפר החוזה עמי, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2008.
  18. ^ אופיר בר-זהר, גאידמק השלים את מכירת רדיו 99 לרדיו 103, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2008
  19. ^ ערן סויסה, ורדה רזיאל ז'קונט חוזרת לשדר ברדיו, באתר nrg‏, 27 בינואר 2010.
  20. ^ אלכסנדר כץ, ורדה רזיאל ז'קונט חוזרת לרדיו ללא הפסקה במקום איריס קול שעוברת לערב, באתר ביזפורטל, 27 בינואר 2010
  21. ^ הרשות השניה, יעילות הייעוץ בתוכניות רדיו, הפורום התשיעי לאחריות תקשורתית בנושא/ 8 שנים לרדיו האזורי.
  22. ^ אורן פרסיקו, ‏אמנון - סיפור הצלחה, באתר גלובס, 30 במאי 2004.
  23. ^ רותי זוארץ, מציצים, באתר ynet, 23 ביולי 2003.
  24. ^ סרטונים לדבר על זה: חברי מועדון לילה פונים לורדה רזיאל-ז'קונט, באתר ‏mako‏‏, ‏4 באוגוסט 2010‏
  25. ^ סמדר שיר, "במקרים רבים ילדים באים על חשבון הזוגיות", Ynet, ידיעות אחרונות, ‏26.10.16.
  26. ^ יעל משאלי - עורכת, פרקי אמהות, ידיעות אחרונות, 2002, פרק האדם השלם של פרקי אבות -קולז', עמ' 168-172.
  27. ^ חיים אתגר, ‏"היו לנו חיים מאושרים, אפשר כבר למות", באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביוני 2012‏.
  28. ^ סרטונים יורם יובל, שיחת נפש - ורדה ואמנון ז'קונט, בערוץ של הטלוויזיה החינוכית באתר YouTube‏, 2013 - רזיאל-ז'קונט ואמנון ז'קונט בתוכנית "שיחת נפש"
  29. ^ 29.0 29.1 ליאורה בר- סלע, יחסים רדיופוניים, אתר משרד החינוך, מתוך משפחה ודעת - המעשה בהנחיית הורים, דגמים שיטות מענים, כרך ג', עורכות: רינה כהן ודליה הופשטטר, האגף לחינוך מבוגרים, המחלקה להורים משפחה וקהילה, משרד החינוך, ‏תשס"ז 2007
  30. ^ כרמית ספיר ויץקפה עם ורדה רזיאל, און לייף, ‏06 באוקטובר 2010
  31. ^ שחר קדרון, מה חושבת ורדה רזיאל ז'קונט על אהבה בעידן הדיגיטלי, הארץ, ‏02 במרץ 2015.
  32. ^ שרי מקובר- בליקוב, ורדה רזיאל ז'קונט: אני אגיד מה שאני רוצה ואם צריך אשב בבית, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2013.
  33. ^ רדיו 103, דואט של פסיכולוגים - ורדה מארחת באולפן את הפסיכולוג ד"ר מאיר נעמן, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, 103FM, ‏06 באוגוסט 2015.
  34. ^ אביעד קיסוס, ולמאזין הבא, סגנון, מעריב, 25 באפריל 2001
  35. ^ עמית קוטלר, "תרדו ממני כבר עם התזרקי אותו!", באתר ynet, 19 בפברואר 2010
  36. ^ רדיו ללא הפסקה, שלושה דברים שלא ידעתם על התכנית, רדיו ללא הפסקה
  37. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם ורדה רזיאל ז'קונט, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2008
  38. ^ ליאור יניב, ‏ורדה ואמנון ז'קונט, ארוחה טובה ו... כדורים פסיכיאטריים, באתר גלובס, 9 בפברואר 2014
  39. ^ רז שכניקמנצחת, ynet, ‏28 באפריל 2016
  40. ^ תא (ת"א) 175886/02 ורדה רזיאל-ז'קונט נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, 9 באוקטובר 2003
  41. ^ ענת באלינטהושעתה תוכנית הרדיו של ורדה רזיאל-ז'קונט, באתר הארץ, 20 בפברואר 2006
  42. ^ רויטל חובלתלונה נגד רזיאל ז'קונט: "מכשירה אלימות מינית נגד נשים", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012.
  43. ^ יערה יעקב, ורדה רזיאל-ז'קונט התנצלה: "יכול להיות שטעיתי", באתר ynet, 6 בדצמבר 2012.
  44. ^ אופיר דור, ורדה רזיאל ז'קונט תמכה בשידור בהכאת ילדים ותושעה לשבועיים, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2013.
  45. ^ סרטונים בן מיטלמן, ‏השדרנית ורדה רזיאל-ז'קונט לא מתנצלת: "אני מאמינה בדברים שאני אומרת", באתר ‏mako‏‏, ‏16 באוקטובר 2013‏.
  46. ^ ברוריה אבידן-בריר, אישה לבדה, "לאשה" 9 ביולי 1984
  47. ^ דניאלה דורון, תבגדו בכיף, ידיעות אחרונות מוסף תל-אביב 12 בנובמבר 1999
  48. ^ דינה יעקובסון, רק גבר אחד מרבבה יכול להסתדר איתי, עולם האישה ינואר 1984
  49. ^ סרטונים נתנאל סמריק, ראיון בתוכנית "היוצאים לאור", בערוץ ה-YouTube של הוצאת קונטנטו דה סמריק, 1 באפריל 2015
  50. ^ שני גרין, 5 הפסיכולוגיות המובילות בישראל, באתר onlife,‏ 27 בנובמבר 2012
103fm

103fm (הייתה ידועה בעבר כרדיו ללא הפסקה) היא תחנת רדיו אזורית בישראל, הנקלטת בעיקר באזור גוש דן והסביבה תחת התדר שעל שמו נקראת. התחנה הוקמה ב־1995, בגל הראשון של היווצרות תחנות הרדיו האזוריות בישראל. תוכן השידורים בתחנה משלב בין חדשות, סאטירה, הומור, ייעוץ, ספורט, פוליטיקה ועוד. התחנה משדרת תוכניות מלל לאורך רוב ימי השבוע, ומקדישה את סופו לשידור תוכניות זמר עברי נוסטלגי.

אולפני התחנה ממוקמים ברחוב תפוצות ישראל 13, גבעתיים. מנכ"ל התחנה משלהי 2015 הוא אור צלקובניק. קדמו לו בתפקיד מיכאל קרפין, רפי רוזנפלד, ירון דוידוב ואייל פאר.

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 51 ימים.

1940

שנת 1940 היא השנה ה-40 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1940 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1940 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1940 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

1981 בספרות

ערך מורחב – 1981

2002 בספרות

ערך מורחב – 2002

איריס קול

איריס קול (נולדה ב-9 באפריל 1970) היא שדרנית רדיו וטלוויזיה ישראלית.

אלעד זכאי

אלעד זכאי (נולד ב-26 בינואר 1981) הוא במאי, תסריטאי ועורך תוכן ישראלי.

אמנון ז'קונט

אמנון זַ'קוֹנְט (נולד ב-3 באוקטובר 1948) הוא סופר, מבקר ועורך ישראלי, היסטוריון, כותב ספרות מתח, סיפורים קצרים, ספרות דוקומנטרית וביוגרפיות.

ג'וני

ג'וני היא קומדיית מצבים ישראלית שהופקה על ידי חברת JCS עבור זכיינית הטלוויזיה טלעד ושודרה בערוץ 2 בשנים 2002–2003, העוסקת בקורותיו של ג'וני (נאג'י) מועלם (קוניאק) מעצב אופנה הומוסקסואל הגר ברמת גן בשכנות לאמו השתלטנית דוריס (איציק כהן). את הסדרה ביים איתן ענר.

את הסדרה יצרו יונתן קוניאק ואיציק כהן, והם גם מככבים בתפקידים הראשיים.

טליה אילן

טליה אילן (נולדה ב-19 באוקטובר 1971) היא מנצחת ישראלית.

ניצה בן-ארי

פרופ' ניצה בן-ארי (ילידת קהיר, 1946) היא מרצה בדימוס בחוג לצרפתית ובחוג לספרות, וראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, תוכנית שאותה ייסדה כדי להכשיר מתרגמים עם רקע בתורת התרגום. היא חוקרת ספרות ותרגום ומתרגמת לעברית מאנגלית, מגרמנית, מצרפתית ומאיטלקית.

פוצ'ו

ישראל מנחם וִיסלֶר (נולד ב-1 בפברואר 1930), הידוע בשם העט פּוּצ'וּ, הוא סופר, משורר, תסריטאי, מחזאי וכותב צ'יזבטים ישראלי. מהראשונים שכתבו על דור הפלמ"ח ללא פומפוזיות והאדרה. אחדים מספריו עובדו לסרטים מצליחים.

פסיכולוגיה פופולרית

פסיכולוגיה פופולרית היא שם כולל לתאוריות ורעיונות שונים לגבי חיי הנפש של האדם והתנהגותו, שלכאורה מבוססים על תחום הפסיכולוגיה, ונפוצים בקרב ציבור הרחב. המונח משמש לעיתים קרובות לתיאור רעיונות פסיכולוגיים שנראים פשטניים יתר על המידה, לא מעודכנים, לא מוכחים מדעית ולא מפורשים באופן נכון; במקביל משמש המונח לתיאור ידע פסיכולוגי תקף, מקצועי ויעיל, המוצג באופן שמיועד לשימוש הציבור הכללי.

העוסקים בפסיכולוגיה פופולרית הם מרצים, יועצים וכותבים שונים, שנתפסים בציבור כפסיכולוגים או בעלי ידע רחב בפסיכולוגיה, בעקבות תדמית שנוצרה להם בשל עבודתם, למרות שלמעשה אין להם הכשרה אקדמית כפסיכולוגים. המושג פסיכולוגיה פופולרית מתייחס גם לתעשיית המקורות ואמצעי התקשורת היומיומיים והנפוצים בציבור המספקים מידע על ההתנהגות האנושית.

פרשת הסוס הטרויאני (ישראל)

פרשת הסוס הטרויאני היא פרשת ריגול עסקי שנחשפה בישראל בסוף המחצית הראשונה של שנת 2005. קצה החוט לחשיפת הפרשה הגיע לאחר שחומרים מספר חדש של אמנון ז'קונט דלפו החוצה ממחשבו האישי. לאחר בדיקה, התברר כי חתנה לשעבר של ורדה רזיאל-ז'קונט, מיכאל האפרתי, ואשתו הנוכחית רות, פיתחו ושתלו במחשבו האישי תוכנה מסוג סוס טרויאני.

רזיאל

האם התכוונתם ל...

רפי יעקובי

רפי יעקובי (נולד בשנת 1941), הוא פסיכולוג ישראלי, יועץ וסופר.

בעקבות עיסוקו כמטפל ופעילותו במוסדות חינוך ושיקום, הסיק יעקובי כי המתכונת הטיפולית המסורתית, שעיקרה אבחון וטיפול בבעיות ובתסמינים, אינה מקדמת את לקוחותיו. לכן הגה ופיתח שיטת התערבות המכוונת לפיתוח יכולת אישית ליצירת שינוי, לה קרא "בית ספר לידידות".

בנובמבר 2018, נשלל רישיונו של יעקובי לאחר שהציע למטופלות לעשות סקס עם זרים ולבגוד בבן הזוג, חילק טיפים כיצד להשיג "שוגר דדי" ושיעורי בית שנתן כללו תנוחות בסקס. הפרשיה התפרסמה בעקבות תחקיר שנערך על ידי "24 שעות".

שאול (קומיקס)

שאול הוא קומיקס שנכתב ונאייר על ידי תומי זנדשטיין, והתפרסם בשנים 2005-2007 בירחון "זבנג!" לאחר שהמדור זכה בתחרות "מיני קומיקסאי נולד 2005" של ירחון "זבנג!". קומיקס זה היה אחד הפריצות הראשונות של הקומיקסאי תומי זנדשטיין.

שוטטות (סדרת טלוויזיה)

שוטטות היא קומדיית מצבים ישראלית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה ששודרה ב"רשת", ערוץ 2 בשנים 2001- 2003 במשך שתי עונות.

הסדרה שודרה בשידורים חוזרים בערוצים שונים: ב-yes, בערוץ Hot בידור ישראלי וערוץ Hot קומדי סנטרל. וכן הועלתה לשירות HOT VOD.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.