ורד

ורד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג פרח ממשפחת הוורדיים. הוורד מונה בין 200 ל-250 מינים, שיחים או מטפסים רב-שנתיים, קוצניים; והוא נפוץ בעשרות צבעים וגוונים שונים.

ורד
ורד אדום
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
תת־משפחה: Rosoideae
סוג: ורד
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rosa
ליניאוס, 1753
John Ferguson Weir - Roses - Google Art Project
ציור של אגרטל עם ורדים
Godward-Choris - A Summer Rose-1902
אישה אוחזת בוורד, ציור משנת 1902
עוד ורד
ורד בעומק שדה
תמונת ורד המדגימה "עומק שדה"

תיאור

פרחי הוורד גדלים בבודדים או בתפרחת, בכל פרח עלי כותרת, 5 עלי גביע ואבקנים רבים שחלק מהם הפכו, במהלך דורות של השבחה, לעלי כותרת נוספים. אורך העלים ברוב מיני הוורדים נע בין 5 ל-15 ס"מ. הפרי דמוי-ענב, והוא בשרני ואכיל. מוצאם של רוב הוורדים הוא מאסיה, אך כיום הם נפוצים בכל רחבי העולם.

הוורד גדל היטב בתנאי האזור הממוזג. בתקופת החורף רוב הזנים נמצאים בתרדמה. באביב מתעוררים הפקעים ופורצים. הפריחה נמשכת ברציפות עד הסתיו הבא. כל ענף נושא בקצהו פרח או תפרחת. הוורד אינו צמח יום-ארוך. הוא מסוגל לפרוח גם בחורף בתנאי טמפרטורה מתאימים. מסיבה זו ניתן לגדל ורדים לפריחה חורפית בחממות. במקומות מסוימים מקובל להוסיף לו תאורה מלאכותית. הכוונת הפריחה לחורף דורשת משטר מדויק של גיזומים בקיץ, התוצאה היא גדילה של פרחים בחורף במועדים המבוקשים, בדרך כלל לקראת חג המולד ולקראת יום ולנטיין, אז יש ביקוש גדול לפרחים אלו.

גידול ורדים בארץ ישראל

בארץ ישראל גדלים שני מינים עיקריים של ורדים: "ורד צידוני", הגדל בעיקר ליד נחלים, ו"ורד הכלב" (Rosa canina), הגדל בעיקר באזורי חורש ים תיכוני (ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה). פריחתו העיקרית בין החודשים מאי ואוגוסט. עיקר השימוש של הוורד בארץ ישראל הוא לגינון ולקטיף לצריכה פרטית. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, הוחל בגידול מסחרי של ורדים ליצוא למדינות אירופה בתקופת החורף. כדי לשמור על הוורדים בחורף יש לחממם, ודבר זה נעשה בחממות העשויות מזכוכית או מפוליאתילן.

ורדים
ורדים מכוסים בטל בוקר

הוורד במקורות היהודיים

השם "ורד" אינו מופיע בתנ"ך, אך יש מפרשים ומתרגמים המזהים את הוורד עם השושנה המופיעה במקרא: "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הושע יד ו), "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים ב א). תאוריה נוספת היא שהשם שושנה מתייחס לצמח שושן צחור.

השם "ורד" מופיע פעמים אחדות במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשים. שיח הוורד היה חשוב בכלכלת העם, ולכן היה חייב בשביעית ובדמאי. בייחוד מציינים את עלי הכותרת, ששימושם היה להכנת מי-ורד ושמן-ורדים: "הוורד והכופר... יש להם שביעית" (משנה שביעית ז ו).

שימושים רפואיים על פי מקורות קדומים

חז"ל הכירו את הצמח בהקשר לתעשיית הבושם, לסיכה ולייצור תרופות (משנה, מעשרות, ב', ה'; משנה, שבת, י"ד, ד'). דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר שימוש רפואי במין של ורד לטיפול בבעיות בקיבה, בכאבי ראש, בבעיות גניקולוגיות, במחלות עור, בפצעים, בעיניים ובחניכיים. בימי הביניים שימש הוורד בסיס להפקת מי ורדים ושמן ריחני, אשר שימשו מרכיב חשוב בתרופות רבות[1].

שימוש בוורדים ברפואה משלימה

Vered01
ורד ורוד

ברפואה העממית בימינו וברפואה האלטרנטיבית משמשים מי ורדים כבושם ותכשיר לרענון עור הפנים. "מי ורדים", המופקים מעלי הכותרת של הוורד, משמשים כצמח מרפא. פרחי ורדים משמשים לחליטת תה רפואי לריפוי ולהקלה של תחלואים רבים. שמן, המופק מעלי הכותרת של הצמח, משמש להפחת גזים ולשיכוך כאבי בטן. הוורד צוין גם כמועיל לטיפול בדלקות אוזניים ועיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.

ורד כסמל

הוורד האדום משמש רבות כסמל של סוציאליזם או של סוציאל-דמוקרטיה, לעיתים מוחזק על ידי יד[דרושה הבהרה]. הוא משמש כסמלן של המפלגות הסוציאליסטיות בממלכה המאוחדת, אירלנד, צרפת, ספרד, פורטוגל, נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, ברזיל, ארגנטינה, הולנד, בולגריה ושל מפלגות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות נוספות. מקורו של סמל זה הוא בכך שמפגינים במחאת הסטודנטים במאי 1968 בפריז ענדו ורדים כסמל המאבק[דרוש מקור].

הוורד הלבן שימש בתור סמלה של קבוצה לא אלימה בגרמניה, הוורד הלבן, במהלך מלחמת העולם השנייה.

ורד צהוב הוא הפרח הרשמי של אחוות הסטודנטים אלפא פי אלפא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 102
4 בדצמבר

4 בדצמבר הוא היום ה-338 בשנה (339 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 27 ימים.

אורה ורד ג'מילי

אורה ורד ג'מילי (נולדה ב-1934) הייתה מלכת היופי של ישראל לשנת 1952, מלכת היופי השלישית.

אינה יופה

אינה יופה (ברוסית: Инна Йоффе; נולדה ב-8 בפברואר 1988) היא שחיינית אמנותית ישראלית.

גוש אמונים

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים הפועלת לחידוש ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בגולן בנגב ובגליל ובעבר גם בחבל עזה ובסיני. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך בשנותיה הראשונות סחפה בהתלהבותה גם חילונים רבים, רובם חברים בהתיישבות העובדת ("חוג עין ורד").

גיא סטריק

גיא סטריק (נולד ב-3 במאי 1965) הוא קלע ישראלי. סטריק הוא אחד מטובי הקלעים בישראל בכל הזמנים.

ורד בוסקילה

ורד בוסקילה (נולדה ב-23 במאי 1983) היא שייטת עבר ישראלית שהתחרתה במפרשית מדגם 470. אלופת העולם (יוון 1998) בדגם 420, בעלת מדליית ארד מאליפות העולם (קרואטיה 2004) ו-3 פעמים סגנית אלופת אירופה (2001, 2004, 2005). ייצגה את ישראל ב-3 אולימפיאדות (אתונה 2004, בייג'ינג 2008 ולונדון 2012) וסיימה במקום רביעי ביחד עם ניקה קורניצקי באולימפיאדת בייג'ינג. מכהנת כסמנכ"ל הועד האולימפי בישראל.

ורד בורוכובסקי

ורד בורוכובסקי (נולדה ב-27 באוגוסט 1984 באשדוד) היא שחיינית עבר ישראלית. היא אלופת ישראל ושיאנית ישראל. ייצגה את ישראל בשתי אולימפיאדות (סידני 2000 ואתונה 2004), בעלת מדליית ארד באליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר), יחד עם מיקי חליקה, היא בין שני הזוכים היחידים במדליות באליפות עולם בשחייה ואלופת אירופה בשחייה לנוער.

בורוכובסקי, החזיקה בוזמנית ב-6 משחים שונים, בשיאי ישראל בבריכה אולימפית, בכל משחי הפרפר (50 מטר, 100 מטר ו-200 מטר), בכל משחי המעורב אישי (200 מטר ו-400 מטר) ובמשחה ל-200 מטר גב.

ורד טוכטרמן

ורד טוכטרמן (נולדה ב-24 באוקטובר 1970) היא סופרת ומתרגמת ישראלית בסוגת המדע הבדיוני והפנטזיה וכלת פרס גפן לשנת 2003.

ורד שפר

ורד שפר היא שופטת ישראלית, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. מלכת היופי של ישראל לשנת 1979

ורוד

ורוד הוא הכינוי לצבע המתקבל מערבוב של הצבעים אדום ולבן ולעיתים מתואר גם כגוון בהיר של אדום. ככל שהוא מכיל יותר אדום, יתקבל צבע ורוד חם יותר, בעוד עירובו עם מינון גבוה של לבן יבהיר אותו וייצור גוון קר יותר.

כ"ז באייר

כ"ז באייר הוא היום העשרים ושבעה בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני. היא מונה כ-36 ימים שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים, ולכן אין להתענות בהם, לפניהם ולאחריהם, ובחלקם נאסר אפילו להספיד את המת. המאורעות המשמחים שהמגילה עוסקת בהם משתרעים על-פני כ-500 שנה - מתקופת עזרא ונחמיה, במאה ה-5 לפני הספירה, ועד לביטול גזירותיו של הקיסר קליגולה, סמוך לחורבן בית שני. על רבים מהמאורעות הללו אין מידע היסטורי נאות.התלמוד הבבלי מציין מחלוקת האם איסורי מגילת תענית בטלו אחרי חורבן בית המקדש או שהם עדיין בתוקף. להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.

מועצה אזורית מגילות ים המלח

מועצה אזורית מגילות ים המלח (ובקיצור: מועצה אזורית מגילות) היא מועצה אזורית בצפון ים המלח. בתחומה 7 יישובים: ארבעה קיבוצים (בית הערבה, אלמוג, קליה ומצפה שלם), מושב אחד (ורד יריחו) ושני יישובים קהילתים אבנת וקדם ערבה, בהם מתגוררים כ-1700 תושבים.

בבחירות המיוחדות שנערכו ב-11 בנובמבר 2015 נבחר לראשות המועצה אריה כהן, חבר קיבוץ מצפה שלם. הוא גבר על יריבו, גבי פלקסר מקיבוץ קליה, כאשר שקיבל 66% מקולות המצביעים. כהן החליף בתפקידו את מרדכי דהמן שפרש עקב מעורבותו בפרשת השחיתות בישראל ביתנו לאחר תקופת כהונה שנמשכה 24 שנה. דהמן היה ראש המועצה הראשון של מגילות. ב-2018 נבחר כהן בשנית לאחר שהיה מתמודד יחיד.

ממתק

הממתק (נגזר ממתוק) הוא מאכל השייך לתחום המגדנאות.

בין המאכלים המוגדרים כממתקים: שוקולד, סוכריות, מרציפן, רחת לוקום, גומי לעיסה, צמר גפן מתוק ועוד. ככלל, ממתק הוא מאכל מתוק הנאכל כחטיף או כקינוח. שף-קונדיטור המתמחה בייצור ממתקים בעבודת יד נקרא בעברית "אמן ממתקים" (מצרפתית Confiseur).

נעלמים

נעלמים היא סדרת נוער ישראלית מסוג דרמת מסתורין, המשודרת בערוץ ניקלודיאון למנויי HOT. שידורי הסדרה החלו ב-3 באפריל 2016. העונה הראשונה הסתיימה ב-21 ביוני 2016. העונה השנייה שודרה מ-20 בנובמבר 2017 עד 20 במרץ 2018 בערוץ טין ניק ב-HOT, במקום בערוץ ניקלודיאון. יוצר הסדרה והתסריטאי הראשי הוא ירון ארזי. במאי הסדרה הוא רני סער. בעונה הראשונה, הסדרה נעשתה בהפקה משותפת של סוכנות ADD וניקלודיאון. העונה השלישית משודרת החל מ- 1 בספטמבר 2019.

הסדרה זכתה להצלחה רבה בקרב בני הנוער, ובעקבות זאת הוזמנה לה עונה שנייה, אשר צולמה במהלך שנת 2017 ועלתה לשידור ב-20 בנובמבר באותה שנה. בעונה זו לא משתתפים דניאל ליטמן, ענבל ביבי ודולב מסיקה. לצוות השחקנים הצטרפו כוכבי "מועדון החנונים" - יואב רוטמן ואורי בלופרב, ירון בן הרוש וכוכבת "המלאך השומר שלי" אדווה רודברג. לעונה השלישית יצטרפו: מאיה קורן ואביב בן אור.

יוצר הסדרה ירון ארזי כתב פרודיה לסדרה, הנקראת "נעלבים", הכוללת שלל מערכונים קומיים על עלילות הסדרה. הפרודיה, בת 7 דקות, שודרה ב-5 באפריל 2018.

שיר הנושא של הסדרה, "נצלול", נכתב על ידי דפנה ממן, הולחן על ידי עילי בוטנר מבוצע על ידי ענבל ביבי והופק מוזיקלית על ידי אריאל טוכמן.

בתחילת 2018 פורסם כי סרט קולנוע המבוסס על הסדרה נמצא בפיתוח.באוגוסט 2018 נוצר קרוס אובר לסדרה בשם "מעורבבים" המשלב בו את הדמויות של נעלמים עם הדמויות של "שכונה", "אילת" ו"כפולה".

סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל

סקר הכפרים 1945 (באנגלית: Village statistics 1945) הוא סקר שהוכן בעבודה משותפת של מחלקת הסטטיסטיקות (Government Office of Statistics) ומחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט הבריטי, עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שפעלה בתחילת שנת 1946. הנתונים חושבו ליום 1 באפריל 1945 ופורסמו לאחר מכן ושימשו גם את ועדת אונסקו"פ שפעלה בשנת 1947.

הסקר כולל נתונים על בעלות הקרקעות ושימושיו, נתוני אוכלוסייה ונתונים על תשלומי מיסים. נתוני הקרקעות התבססו על עבודה שנעשתה עבור ועדת פיל ועודכנה על ידי מחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט. נתוני האוכלוסייה התבססו על נתוני מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל, תוך עדכון על פי מפקדים חלקיים שונים שנעשו בעיקר במגזר היהודי, נתוני הגירה ונתוני ריבוי טבעי. הנתונים לכל ארץ ישראל נחשבים אמינים יותר מאשר נתוני הנפות והיישובים. עורכי הסקר הבהירו שלא ניתן לראות בו יותר מהערכה גסה של האוכלוסייה בפועל.

עין ורד

עֵין וֶרֶד, מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד.

המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום (2014). בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד" על שמו של מעיין סמוך בשפה הערבית - "עין אל-וורדת" (מעיין היורדות לשאוב מים). במהלך העלייה החמישית הצטרפו ליישוב עולים מיהדות גרמניה וזו הייתה התקופה בה ניטעו פרדסים והוקמו לולי תרנגולות. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה הגיעה למושב דרך עליית הנוער והסוכנות היהודית קבוצה של כ-50 ילדים ניצולי שואה מיוון. ילדים אלו נקלטו על ידי משפחות חברי המושב וגדלו בבתיהם.

במהלך מלחמת העצמאות עמד היישוב בקו החזית, ואף הותקף בסוף מאי 1948 בידי חיל המשלוח העיראקי, שנהדף לבסוף.

במהלך השנים שחלפו מאז קלט היישוב משפחות ובודדים נוספים, מספר הבתים הבנויים גדל ומספר העוסקים בחקלאות קטן. בתחילת שנות התשעים הוקמה הרחבה ראשונה של תושבים שאינם חקלאים ונוספו כ 24 משפחות. במהלך העשור הקודם הורחב המושב עוד בכ 120 בתים בשתי הרחבות, צפונית ודרומית וכתוצאה מכך המושב שינה פניו כשקיים רוב לתושבים שאינם בעלי נחלות ואינם חקלאים. את המושב מנהל ועד מקומי אשר עוסק בניהול השוטף של המושב ובכלל זאת בנושאי נוער, חינוך, ביטחון, נוי, פיתוח סביבתי תרבות ועוד. הוועד המנהל את המושב עושה זאת בהתנדבות.

בני המושב מעורבים מאז הקמתו, טרם הקמת המדינה, בביטחון המדינה. במהלך השנים קיפחו חיים 19 מבני המושב.

ילדי המושב לומדים בבתי הספר השייכים למועצה אזורית לב השרון. ביהס יסודי בין ההדרים ובחטיבת ביניים ותיכון בקריית חינוך דרור.

פרס כינור דוד

פרס כינור דוד הוענק מדי שנה החל ב-1963 וכלה ב-1986 ליוצרים בתחומים שונים בתרבות הישראלית. את הטקס ואת הליך הבחירה הפיק העיתון ידיעות אחרונות. במשך כעשרים שנה נחשב הפרס לאחד הפרסים הנחשבים ביותר בתרבות הישראלית.

הפרס ניתן בקטגוריות שונות באמנויות הבמה ובתקשורת. עם התארים שניתנו נמנים:

בתיאטרון – הצגת השנה, שחקן ושחקנית השנה, במאי השנה

בקולנוע – הסרט הטוב של השנה, שחקן ושחקנית השנה

בתחום הבידור הקל – זמר זמרת ולהקת השנה, מלחין ותמלילן השנה

בתקשורת – תוכניות הרדיו והטלוויזיה של השנה

במחול – רקדן ורקדנית השנה, הצגת המחול הטובה ביותר.הפרס נקבע על פי משאל שנערך בקרב קוראי העיתון ידיעות אחרונות, תוך שקלול תוצאות משאל נפרד, שנערך בקרב אנשי מקצוע בכל תחום. בשנות ה-70 החל העיתון מעריב לארגן את טקס "ורד הכסף", בו חולקו פרסים בקטגוריות דומות. עקב כך, הועם זוהרו של פרס כינור דוד. כעבור שנים אחדות חדלו שתי ההפקות להתקיים ובמקומן החלו מתכונות של טקסי פרסים נפרדים לכל תחום, כגון "פרס אופיר" בקולנוע ופרס התיאטרון.

ב-1994 החל השבועון "פנאי פלוס" של רשת ידיעות אחרונות להפיק את "פרס מסך הזהב", שדומה במתכונתו לפרס כינור דוד.

צמח נוי

צמח נוי הוא שם כולל לצמחים ממינים שונים המקובלים לשימוש לשם יופיים, בבית ובסביבה המיושבת. לרוב אלו צמחים בעלי פרחים מיוחדים, שבזכות יופיים הם משמשים לקישוט הסביבה. לעיתים אלו צמחים שייחודים מתבטא בעליהם, בגבעול, בגזע, בפרי ואף בריח שהם מפיצים. צמחים אחרים משמשים לשם סידור פרחים, כמתנות ולשימוש אמנותי. על-כן, צמחי-הנוי נבדלים מצמחים המשמשים לחקלאות, אך למרות זאת צמח מסוים יכול לשמש הן כצמח-נוי והן לחקלאות, כמו למשל הלבנדר.

צמחים רבים משמשים כצמחי-נוי, כמו עצים ושיחים, אך השימוש הרווח ביותר הוא בצמחים בעלי פרחים שלהם צורות וצבעים שונים התורמים לקישוט הסביבה. צמחי-נוי מסוג אחר הם כאלו המשמשים לגיזום אמנותי ולאמנות הבונסאי, בהם מבצעים שינוי במבנהו של הצמח לשם השגת התכונה הרצויה.

צמחי-נוי דורשים השקעה מיוחדת אשר מבוצעת לרוב על ידי גנן. לעיתים, כאשר השקעה בצמח מסוים מופסקת, הצמח עלול לאבד מיופיו ומהגדרתו כצמח נוי.

צמחי-נוי ידועים המקובלים גם בארץ הם לנטנה ססגונית, ורד, פטוניה, כובע הנזיר, וינקה ועוד רבים.

לעיתים צמחי נוי המיובאים מארצות שונות הופכים למין פולשני בארץ אליה יובאו. בישראל מינים כאלה כוללים חמציץ נטוי, כובע הנזיר, לנטנה ססגונית ועוד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.