ועדת החוקה, חוק ומשפט

ועדת החוקה, חוק ומשפט (או: ועדת חוקה) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות. הוועדה עוסקת בחוקת המדינה, בחוקי היסוד, בחוקים הרגילים הנוגעים לסדרי המשפט ולשאלות מתחומי המשפט, ובחוקים כגון: פיזור הכנסת, בחירות ועוד.

Vaadat Chuka Chock ca1952
ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ יזהר הררי, בשנת 1952 לערך.

הסיבות להקמת הוועדה

בהחלטת החלוקה של עצרת האו"ם (29.11.1947) נאמר: "האספה המכוננת של כל מדינה (היהודית והערבית) תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה". במגילת העצמאות נקבע: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט הלילה ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית". אם כן, עצרת האו"ם חייבה כינון חוקה וכל נציגי המפלגות העיקריות חתמו על הכרזת העצמאות שאישרה קביעה זו, ואף קבעה תאריך יעד לכינון החוקה. ברוח דברים אלו הוקמה בסמוך לקום המדינה ועדה לענייני חוקה בראשות ד"ר זרח ורהפטיג. דוד בן-גוריון, אז ראש הממשלה, הכריז כי תפקידה הוא לעבד הצעת חוקה לפרלמנט הבא. אפשר להסיק שהייתה כוונה לחוקק חוקה פורמלית אחרת לא היו מקימים ועדה מיוחדת לשם כך.

רוב חברי הוועדה ראו בשני מסמכים אלה מסמכים המחייבים כינון חוקה באופן מיידי, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה מוסרית. עוד הם טענו שמיד לאחר אישור החוקה, על האספה המכוננת להתפזר, כי מטרתה היה לכונן חוקה ורק לאחר מכן תיבחר הכנסת הראשונה.

דעת המיעוט סברה שאין צורך לחייב את האספה המכוננת לכונן חוקה. הם גם קבעו שמועצת המדינה הזמנית תמשיך לכהן לצד האספה המכוננת, קביעה זו זכתה לתמיכת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואף עוגנה בחוק כפקודת המעבר לאספה מכוננת.

כאמור לעיל, לא הייתה תמימות דעים בקשר להכרח המיידי, ולהכרח בכלל בכינון חוקה. בהכללה ניתן לומר, כי תומכי החוקה היו מפלגות ימין, מרכז ושמאל, מפלגות אלו היו מפלגות מיעוט אשר מנהיגיהן היו חסרי אונים מול מפא"י הדומיננטית. כל המפלגות שתמכו בחוקה, למעט המפלגה הפרוגרסיבית, ישבו באופוזיציה. טיעוניהם של התומכים בכינון החוקה נשענו בעיקר על הצורך בהגנה על זכויות הפרט והסדרתם בחוקה.

את המתנגדים לחוקה אפשר לחלק לשלושה סוגים.

  • המתנגדים לכינון חוקה באופן מיידי. לדעתם, יש צורך לחכות עם כינון החוקה משום שחוקה צריכה להיכתב בסופה של מהפכה כדי להנציח עקרונות מסוימים ומדינת ישראל במצבה היא רק בתחילתה של המהפכה. בנוסף הם טענו, שחוקה אמורה להתבסס על אמונו של העם בה ואנו איננו יודעים עדיין מה דעתם של היהודים העתידים לבוא שכן המדינה הייתה עוד בתקופה של קליטת עלייה מאסיבית.
  • אנשים שחושבים שאפשר להסתפק בחוקי יסוד.
  • אלה המתנגדים לכינון חוקה באופן עקרוני, אותם אנשים השתייכו ברובם למפלגות הדתיות.

התוצאה של הוויכוח היא, שלמדינת ישראל אין היום חוקה. הדיונים בנושא החוקה הסתיימו בהצעה שהוגשה בפני הכנסת, על ידי חבר הכנסת יזהר הררי.

פשרת הררי

על-פי ההצעה, הכנסת הראשונה הטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, והחוקה תהיה בנויה מפרקים, כך שכל פרק יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו לאישור בפני הכנסת, וכאשר והוועדה תסיים את עבודתה, כל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה.

ההצעה התקבלה ב-13 ביוני 1950, על ידי חברי הכנסת, והיא ידועה כ"החלטת הררי", אשר קובעת את הדרך לכינון חוקה. מדובר בה במפורש על ועדה שתכין חוקה, ומשמעות הדבר, שגם לאחר הסבת שמה של האספה המכוננת לכנסת הראשונה, היא תמשיך להיות רשות מכוננת. למרות ההחלטה, נותרו שאלות פתוחות לגבי הנושאים בהם יעסקו החוקים היסודיים, האם באמת יש חובה לכונן חוקה? הרי נאמר בה שהכנסת "מטילה" על ועדת חוקה חוק ומשפט להכין חוקה, אך כתוב "במידה שהוועדה תסיים את עבודתה", מכך ניתן להבין, שכינון החוקה אינו מחויב.

לא ברור גם האם חוק יסודי הופך לפרק בחוקה מיד עם חקיקתו, או רק לאחר איגוד כל החוקים לחוקה? וכיצד יאוגדו כל החוקים? האם לאחר חקיקת האחרון שביניהם תהיה התאגדותם לחוקה אוטומטית או שיש צורך בהחלטה טכנית כדי שיהיו לחוקה? ובכלל מהו תוקפה המשפטי של החלטת הררי? בהמשך להחלטה זו, חוקקה הכנסת שלושה עשר חוקי יסוד כתשתית לחוקת המדינה:

  • חוק יסוד: הכנסת
  • חוק יסוד: הממשלה
  • חוק יסוד: נשיא המדינה
  • חוק יסוד: מקרקעי ישראל
  • חוק יסוד: משק המדינה
  • חוק יסוד: הצבא
  • חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
  • חוק יסוד: השפיטה
  • חוק יסוד: מבקר המדינה
  • חוק יסוד: חופש העיסוק
  • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
  • חוק יסוד: משאל עם
  • חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה-16 נטלה על עצמה את המלאכה לבחון את חוקי היסוד שנחקקו עד אז (כלומר, למעט "חוק יסוד: משאל עם" ו"חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי"), להתאים אותם למסמך חוקתי, לצרף הצעות לפרקים החסרים ולאגד את כל אלה למסמך אחד הכולל הצעות לחוקה.

יושבי ראש הוועדה

כנסת שנות פעילות יושב ראש תמונה מפלגה
הכנסת הראשונה 1951-1949 נחום ניר-רפאלקס Nahum Nir-Refalx מפ"ם
הכנסת השנייה 1955-1951 משה אונא Moshe Unna.jpeg הפועל המזרחי
הכנסת השלישית 1959-1955 משה אונא Moshe Unna.jpeg חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
זרח ורהפטיג Zerach Warhaftig - D709-075 חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
נחום ניר-רפאלקס Nahum Nir-Refalx אחדות העבודה - פועלי ציון
הכנסת הרביעית 1961-1959 זרח ורהפטיג Zerach Warhaftig - D709-075 מפד"ל
הכנסת החמישית 1965-1961 משה אונא Moshe Unna.jpeg מפד"ל
הכנסת השישית 1969-1965 משה אונא Moshe Unna.jpeg מפד"ל
יצחק רפאל Yitzhak Refael מפד"ל
הכנסת השביעית 1974-1969 ישראל שלמה בן-מאיר Israel Shlomo Benmeir 14-01-1966 מפד"ל
יוסף גולדשמידט Goldshmidt yosef מפד"ל
הכנסת השמינית 1974-1977 זרח ורהפטיג Zerach Warhaftig - D709-075 מפד"ל
הכנסת התשיעית 1981-1977 דוד גלס David Glass מפד"ל
הכנסת העשירית 1984-1981 אליעזר קולס Emblem of Israel הליכוד
הכנסת האחת עשרה 1988-1984 אליעזר קולס Emblem of Israel הליכוד
הכנסת השתים עשרה 1992-1988 אוריאל לין אוריאל לין 2015 הליכוד
הכנסת השלוש עשרה 1996-1992 דוד צוקר דדי צוקר מרצ
הכנסת הארבע עשרה 1999-1996 שאול יהלום Emblem of Israel מפד"ל
חנן פורת Hanan Porat DSC03526-wiki מפד"ל, האיחוד הלאומי
הכנסת החמש עשרה 1999-2003 מיכאל איתן Miki eitan הליכוד
אופיר פינס-פז Ophir Pines-Paz ישראל אחת, עבודה-מימד
אמנון רובינשטיין Amnon Rubinstein מרצ
הכנסת השש עשרה 2003-2006 מיכאל איתן Miki eitan הליכוד
הכנסת השבע עשרה 2006-2009 מנחם בן-ששון IMG 4730 Ben sasson menahem קדימה
הכנסת השמונה עשרה 2013-2009 דוד רותם David rotem kneset ישראל ביתנו
הכנסת התשע עשרה 2015-2013 דוד רותם David rotem kneset ישראל ביתנו
הכנסת העשרים 2019-2015 ניסן סלומינסקי Nissan Slomiansky 2012 הבית היהודי

קישורים חיצוניים

אופיר פינס-פז

אופיר פינס-פז (נולד ב-11 ביולי 1961), היה חבר הכנסת, שר הפנים ושר המדע, התרבות והספורט מטעם מפלגת העבודה. לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים, ייסד את המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב ומאז, הוא עומד בראשו. החל מ-2014 שימש כיו"ר איגוד ההתעמלות עד למינויו של רז פלד.

במהלך כהונתו כשר קיבל את אות אומ"ץ לשמירת המינהל התקין, הצדק החברתי ושלום הציבור. האות הוענק לו על מלחמתו בשחיתות ועל פעולתו להגברת השקיפות השלטונית. ב-24 באפריל 2008 זכה ב"אות אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון.

אליעזר קולס

אליעזר (אלי) קולס (נולד ב-29 באוגוסט 1944) הוא איש ציבור ועורך דין ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת העשירית והאחת עשרה.

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931 בתל אביב) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. בעבר פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. חתן פרס ישראל למשפטים לשנת תשס"ו (2006) וחתן פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לשנת 2010. היה פרופסור למשפטים ודיקן באוניברסיטת תל אביב וכיום (2015) בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

דדי צוקר

דוד ("דדי") צוקר (נולד ב-11 בספטמבר 1948, חיפה) הוא ממקימי "שלום עכשיו", ומייסדו של ארגון "בצלם", חבר בכנסות ה-11 עד ה-14 מטעם מפלגות רצ ומרצ.

דוד גלס

דוד גלס (16 באוקטובר 1936 - 16 באוגוסט 2014) היה עורך דין, וחבר הכנסת התשיעית מטעם המפד"ל.

דוד רותם

דוד אייזיק רותם (11 בינואר 1949, י' בטבת תש"ט - 8 ביוני 2015, כ"א בסיוון תשע"ה) היה עורך דין ישראלי, חבר כנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט.

זרח ורהפטיג

זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק) (2 בפברואר 1906 – 26 בספטמבר 2002) היה פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חוק יסוד

חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר שבכנסת הראשונה נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על ידי ח"כ יזהר הררי, נוסחה ב-13 ביוני 1950 בהחלטת הררי: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, אם הוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".

מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, ועוד. שני חוקי יסוד נוספים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק – עוסקים בזכויות האדם, וחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את היותה של ישראל מדינה יהודית.

המשותף לחוקי היסוד:

צורה - בכותרת יצוין "חוק יסוד", ניסוח כללי כיאה לעקרונות וערכים, היעדר תאריך החקיקה כדי להדגיש כי הערכים הם מעבר לזמן ומקום.

מעמד - חוקי יסוד הם בעלי מעמד (על) משפטי עדיף על פני חוק רגיל. כאשר חוק רגיל סותר חוק יסוד הוא עלול להיפסל בידי בג"ץ.

תוכן - חוקי יסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה: יהודית ודמוקרטית, לבטא ערכים מרכזיים, להגדיר את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.

חנן פורת

הרב חנן פורת (ט"ו בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 12 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה איש חינוך והגות ישראלי וחבר הכנסת, יו"ר האיחוד הלאומי. נמנה עם מחדשי ההתיישבות היהודית בגוש עציון ומקימי גוש אמונים.

יוסף גולדשמידט

יוסף גולדשמידט (1907 – 25 ביולי 1981) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כסמנכ"ל משרד החינוך והתרבות, חבר הכנסת השביעית מטעם המפד"ל וסגן ראש העיר ירושלים.

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 - 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר. חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק.

ישראל שלמה בן-מאיר

הרב ד"ר ישראל שלמה בן מאיר (לשעבר רוזנברג) (13 באוגוסט 1910 – 4 באפריל 1971) היה חבר הכנסת וסגן שר בממשלות ישראל.

מיכאל איתן

מיכאל (מיקי) איתן (נולד ב-6 במרץ 1944, י"א באדר ה'תש"ד) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשר בממשלות ישראל וכחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.

מנחם בן-ששון

מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים

ובעבר הנשיא והרקטור שלה. כיהן כחבר הכנסת ויושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-17, מטעם סיעת קדימה. במהלך כהונתו בכנסת עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל, שהוקמה בעקבות האזנות הסתר בתיק רמון.

מרכז מציל"ה

מרכז מציל"ה – מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית שמרכזו בירושלים. מטרתו המוצהרת של המרכז היא פעילות לקידום הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית המחויבת לערכים דמוקרטיים וליברליים ולשמירה על זכויות האדם.

מרכז מציל"ה הוא עמותה רשומה. המרכז פועל לבירור וליבון הסוגיות והשאלות הנובעות מאופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל ולהבהרת הרעיונות הבסיסיים של הציונות, עוסק בסוגיות שונות הקשורות לעם היהודי, לזהויות יהודיות ולסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המרכז יוזם פרסום מחקרים וניירות עמדה, ועוסק בחינוך ובקידום שיח ציבורי.

משה אונא

משה אוּנָא (22 בנובמבר 1902 - 21 בפברואר 1989) היה חבר הכנסת מטעם המפד"ל על גלגוליה השונים.

נחום ניר-רפאלקס

ד"ר נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל ויושב ראש הכנסת השני.

ניסן סלומינסקי

ניסן סלומינסקי (נולד ב-10 בינואר 1946, כ"ח בטבת ה'תש"ו) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגות המפד"ל והבית היהודי. כיהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים והיה סגן נשיא מכון לנדר.

שאול יהלום

שאול נחום יהלום (נולד ב-27 בספטמבר 1947) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת המפד"ל בכנסות ה-13 עד ה-16, שכיהן כשר התחבורה בשנים 1998–1999.

ועדות הכנסת
קבועות ועדת החוקה, חוק ומשפט • ועדת החוץ והביטחוןועדת החינוך, התרבות והספורטועדת הכלכלהועדת הכנסתועדת הכספיםועדת המדע והטכנולוגיהועדת העבודה, הרווחה והבריאותועדת העלייה, הקליטה והתפוצותועדה לענייני ביקורת המדינהועדת הפנים והגנת הסביבהועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי Emblem of Israel.svg
היסטוריות ועדת השירותים הציבורייםועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזריםהוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
מיוחדות
(הפועלות כיום)
ועדה מיוחדת לפניות הציבורועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהולהוועדה לזכויות הילד
שונות ועדת האתיקהועדת הפירושיםועדת חקירה פרלמנטריתועדה מסדרת
יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
נחום ניר-רפאלקסמשה אונאזרח ורהפטיגמשה אונאנחום ניר-רפאלקסזרח ורהפטיגמשה אונאיצחק רפאלישראל שלמה בן-מאיריוסף גולדשמידטזרח ורהפטיגדוד גלסאליעזר קולסאוריאל ליןדוד צוקרשאול יהלוםחנן פורתמיכאל איתןאופיר פינס-פזאמנון רובינשטייןמיכאל איתןמנחם בן-ששוןדוד רותםניסן סלומינסקי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.