ועדה ציבורית

בישראל, ועדה ציבורית היא ועדה שממונה על ידי הממשלה או על ידי רשויות שונות במדינה, לעיתים בשיתוף פעולה עם גופים ציבוריים אחרים, לשם בירור יסודי ובלתי מוטה של עניין הנמצא על סדר היום הציבורי.

ועדות ציבוריות מתמנות למטרות העיקריות הבאות:

  • בירור סוגיה המצריכה חקיקה, כגון הצעה לרפורמה במס, לשם גיבוש המלצות למהלך הרצוי.
  • בירור התנהלותו של גוף ציבורי, לשם גיבוש המלצות לשינוי התנהלות זו.
  • ועדת חקירה, לבירור נסיבותיה של תקלה חמורה בהתנהלותו של גוף ציבורי, לשם גיבוש המלצות למניעת הישנותה של תקלה כזו ולהסקת מסקנות כלפי האחראים לתקלה.
  • ועדה לבחינתם של מועמדים לפרס ציבורי ובחירת הזוכים.

חבריה של ועדה ציבורית הם בדרך כלל אישים בעלי שיעור קומה ומומחיות בתחומים הנוגעים לעבודת הוועדה, כאלה שאינם מעורבים בפעילות פוליטית, כך שיובטח שמסקנות הוועדה יהיו אובייקטיביות ומועילות.

לשם הקמתה של ועדת ציבורית ניתן לה כתב מינוי מטעם השר המתאים, שבו מפורטים:

  • שמות יו"ר הוועדה וחברי הוועדה.
  • מטרתה של הוועדה.
  • לוח הזמנים הנדרש להגשת המלצותיה של הוועדה.

בעת הקמתה של ועדה ציבורית ניתן לה שם, המשקף את מטרתה, אולם בדרך כלל ידועה הוועדה על-שם העומד בראשה, כגון ועדות שונות הקרויות ועדת שמגר על שם מאיר שמגר שעמד בראשן.

בסיום עבודתה מוציאה הוועדה דו"ח מקיף, המסכם את ממצאיה ואת המלצותיה. לא תמיד עומדת הוועדה בלוח הזמנים שנקבע לה, ולעיתים היא מוציאה דו"ח ביניים. בדרך כלל דו"ח הוועדה זמין לעיון הציבור, ועיקריו מופיעים באמצעי התקשורת (עם התפתחות האינטרנט, פעמים רבות מתפרסם הדו"ח המלא באינטרנט). משיקולים של ביטחון המדינה לעיתים מחולק הדו"ח לשניים: חלק גלוי, המתפרסם בציבור, וחלק סודי, המוגש רק למוסמכים לקבלו. המלצותיה של הוועדה אינן מחייבות, ולעיתים הן אכן לא ממומשות, או שחולפות שנים רבות עד למימושן. יחד עם זאת, להמלצותיה של ועדה ציבורית מיוחס משקל רב, ונחוצה סיבה טובה שלא למלאן.

ועדות ציבוריות מארבעה סוגים מוקמות על-פי חוק:

מרבית הוועדות הציבורית מוקמות למטרה מסוימת, ולאחר השלמתה הן מסיימות את כהונתן. לעיתים מוקמת ועדה ציבורית למטרה ארוכת טווח. דוגמאות לוועדות כאלה:

ביצירתו הסאטירית "על המיסים" מתאר ש"י עגנון את פעולתה של ועדה ציבורית:

נכנסו גדולי המדינה עם נבחרי העם לישיבה דחופה לבית שפתותיים, הוא בית המורשים, שכל שאלות המדינה נחתכות שם. ישבו ודנו היאך להציל את המדינה ובאו לידי מסקנה שצריכים לעשות דבר. ולא סתם דבר, אלא דבר של ממש. לא זזו משם עד שהסכימה דעת הרוב להרכיב ועדה של מומחים שיבדקו את המצב. הרכיבו את הוועדה ממיטב הכלכלנים שבמדינה והם צירפו להם ממיטב הסטטיסטיקונים. החרימו בית אחד לשם הוועדה. באה וקבעה את ישיבתה ובדקה את הדברים לכל פרטי פרטיהם. לא היו ימים מרובים עד שהביאה תוצאות חקירותיה, שחייבת היא המדינה לפקידים שכר חודש, והגישה חשבון שכר עבודתה וחשבון כל הוצאות הוועדה.

Ben shachar committee
כתב המינוי של "ועדת בן שחר"
בית צבי

בית צבי – בית הספר לאמנויות הבמה הוא בית ספר למשחק ולאמנויות התיאטרון. הלימודים בו נמשכים כשלוש שנים, ובסופם מקבלים התלמידים תעודת בוגר.

בית הספר שוכן ברמת גן, ונקרא על שם צבי קליר שנפל במלחמת העצמאות.

גיידסטאר

גיידסטאר (באנגלית: GuideStar; כוכב מנחה) הוא מיזם אינטרנטי שמטרתו לאפשר לציבור הרחב גישה למידע ממשלתי על כל הארגונים ללא כוונת רווח בישראל כגון: עמותות, חברות לתועלת הציבור והקדשות. מספר הארגונים הפעילים המוצגים באתר גיידסטאר ישראל הוא כ-41,000.

הבית היהודי

הבית היהודי היא מפלגה וסיעה ציונית בכנסת ישראל המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני. הבית היהודי היא המשכה של המפד"ל, מפלגה ציונית דתית-לאומית יהודית ישראלית.

מפלגת הבית היהודי הוקמה בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה עמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, שבהן ייצגה רשימת הבית היהודי את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה מפלגת תקומה מחדש לבית היהודי (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה"), שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות לכנסת ה-19 זכתה המפלגה ב-12 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 נחלשה הרשימה וכוחה הגיע ל-8 מושבים, אך היא קיבלה את משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד החקלאות.

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו בנט והשרה איילת שקד כי הם פורשים עם חברת הכנסת שולי מועלם כדי להקים מפלגה בשם הימין החדש. במקומו של בנט נבחר הרבצ"ר והטייס לשעבר הרב רפי פרץ, בידי ועדה ציבורית. בבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודדה מפלגת הבית היהודי במסגרת רשימת איחוד מפלגות הימין שכללה גם את האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. הרשימה קיבלה חמישה מנדטים, בהם שלושה ממפלגת הבית היהודי, בעוד הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה.

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים. על פי שיטת המשפט בישראל מאז הקמת המדינה מחוקקת הכנסת את חוקיה, אך מערכת החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובמידה מצומצמת גם חקיקה שמקורה עוד בשלטון העות'מאני. כיום יש בישראל מעל 900 חוקים. בישראל אין חוקה אך הכנסת חוקקה חוקי יסוד.

ועדת איתור

ועדת איתור היא ועדה ציבורית שתפקידה לאתר מועמדים לתפקיד בכיר. בשירות הציבורי משמשת ועדת האיתור כפשרה בין שימוש במכרז לבין מינוי חופשי על ידי הממנה, תוך פיקוח של ועדת מינויים, שכל תפקידה לוודא שהמינוי היה תקין.

ועדת בדיקה ממשלתית

ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל, מכוח סמכותו לפי סעיף 8א לחוק הממשלה, לשם בדיקת נושא בתחום אחריותו. בראש הוועדה יכול שיעמוד כל אדם, עם זאת, כאשר עומד שופט בדימוס, אזי שר המשפטים קובע לגביה, לבקשת השר הממנה את חברי הוועדה ובאישור הממשלה, כי סמכויות מסוימות שלה תורחבנה לכאלה של ועדת חקירה.

ועדת דוברת

ועדת דוברת היא ועדה ציבורית אשר מונתה ב-21 בספטמבר 2003 על ידי ממשלת ישראל, "במטרה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת – פדגוגית, מבנית וארגונית – וכן על התוויית דרך ליישומה" (ציטוט מתוך הדו"ח). הוועדה ידועה גם בשם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל".

ב-16 במאי 2004, לאחר שישה חודשי עבודה אינטנסיביים, הוגשה לשרת החינוך ולממשלת ישראל תוכנית ביניים. התוכנית כללה התייחסות לתיאור תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל ; התייחסות למשבר במערכת החינוך ולרפורמות בעולם והצגה של עקרונות התוכנית לקידום מערכת החינוך, שישה פרקי המלצות, וקווים ליישום. בעקבות זאת, התקבלה החלטת ממשלה מס' 1886 בתאריך 16.5.2004 ולפיה: "הממשלה רושמת בפניה את עיקרי ההמלצות של "התוכנית הלאומית לחינוך", שהוגשה על ידי כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך והיא רואה ביישום התוכנית משימה לאומית מועדפת"... הממשלה נחושה לבצע רפורמה כוללת במערכת החינוך. היא תקיים הידברות עם ארגוני המורים ועם השלטון המקומי ותעשה כל מאמץ להגיע להסכמה לאומית רחבה". הממשלה הטילה על כוח המשימה להשלים את עבודתו ולהציג דוח סופי של “התוכנית הלאומית לחינוך".

הוועדה הגישה לממשלה את המלצותיה הסופיות ב-5 בינואר 2005. ב-16 בינואר באותה שנה התקבלה החלטת ממשלה מס' 3060 בנושא המלצות כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל ("ועדת דוברת") ולפיה: "הממשלה רואה עדיפות לאומית ויעד מרכזי ביישום רפורמה מקיפה וכוללת בחינוך, שתהיה מאוזנת תקציבית לפי תחשיבי הוועדה, ומאמצת את עקרונות "התוכנית הלאומית לחינוך", כפי שהוצגה על ידי כוח המשימה הלאומי.

ועדת השמות הממשלתית

ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים. החלטות הוועדה מחייבות את מוסדות המדינה.

במתן שמות מתבססת הוועדה על שמות היסטוריים, על תרגום שמות ערביים ועל מתן צורה עברית לשמות ערביים.

ועדת חקירה

ועדת חקירה היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. במדינת ישראל ישנם חוקים המורים את נוהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.

ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)

בישראל, ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שהוקמה על-פי החלטה של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ומונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון, לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי. הממשלה יכולה להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל עת. הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה להורות על מינוי כזה רק בעקבות דיון בדוח של מבקר המדינה.

ועדות חקירה מוקמות בדרך-כלל בעקבות לחץ ציבורי, אולם לעיתים הממשלה מעדיפה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי שלא תואשם ב"טיוח" של מחדלים.

על-פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות. לעיתים קרובות יש התנגדות בממשלה להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אולם עד כה, אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, לא תמיד קוימו המלצות הוועדה במלואן.

ועדת טרכטנברג

הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, שנודעה בשם ועדת טרכטנברג, על שמו של העומד בראשה, הייתה ועדה ציבורית שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגוסט 2011, בעקבות מחאת האוהלים בקיץ 2011, במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל. בראש הוועדה עמד פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. הוועדה כללה 14 חברים, מהמגזר הציבורי, מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי. שני שרים, מיכאל איתן ולימור לבנת, מונו כמשקיפים בוועדה.

הוועדה עסקה בחמישה תחומים: הצעות לשינוי סדרי עדיפויות במטרה להקל על הנטל של אזרחי ישראל, שינוי תמהיל תשלומי המיסים, הנגשת השירותים החברתיים, הגברת התחרות במשק וצעדי יישום להורדת מחירי הדיור.

הוועדה הגישה את המלצותיה ב-26 בספטמבר 2011, וב-9 באוקטובר 2011 אישרה הממשלה את דו"ח הוועדה ברוב גדול. ב-5 בדצמבר 2011 אישרה הכנסת את פרק המסים בדו"ח שכולל הקלות מסוימות בנטל המס, כגון תוספת של שתי נקודות זיכוי לאבות עובדים עם ילד עד גיל 3, והעלאת נטל המס על בעלי הכנסות גבוהות ועל רווחי הון. הפרוטוקולים המלאים של הוועדה נחשפו ב-24 בפברואר 2013 בעקבות עתירה לבג"צ.

ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה

ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה היא ועדה ציבורית שהוקמה באוקטובר 2006 בראשות שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט. הוועדה הוקמה על ידי משרדי החינוך והאוצר בכפוף להתחייבות משרד האוצר לבטל את קיצוצם של 1.2 מיליארד שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה, אם מסקנות הוועדה ייושמו. הוועדה החלה את עבודתה בינואר 2007 במטרה לבחון את תפקוד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולהמליץ על רפורמות בניהולה. הוועדה הגישה את מסקנותיה הסופיות ב-16 ביולי 2007[1]. בשל מחאות נרחבות מצד ארגוני הסטודנטים וחוסר נכונות מצד משרד האוצר לתקצב את הרפורמה, נגנז למעשה דו"ח הוועדה והמלצותיה לא יצאו לפועל.

חוות דעת

חוות דעת היא הצגה (בדרך כלל בכתב) של עמדתו של מומחה ביחס לנושא מסוים, חוות הדעת נכתבת לעיתים ביוזמת המומחה המבקש להביע את דעתו בנושא, אך בדרך כלל היא נכתבת על פי הזמנתו של גורם הזקוק לחוות דעת זו, כגון ועדה ציבורית הבוחנת נושא מסוים, חולה הזקוק לחוות דעת של רופא אודות מצב בריאותו, וכדומה.

כותב חוות הדעת הוא לעיתים בגדר מומחה בלתי תלוי, כלומר נותן את חוות דעתו בלי שיכוון על ידי גורם בעל אינטרסים, ולעיתים היא ניתנת בגלוי בעקבות הזמנה של אינטרסנט ומתוך היענות לצרכיו.

תחומים שבהם נפוץ השימוש בחוות דעת:

חוות דעת רפואית, על צעדים שעל אדם לנקוט לשם שיפור בריאותו, כגון ניתוח. במקרה של צעד רב חשיבות נהוג לבקש חוות דעת נוספת, כלומר חוות דעת של רופא מומחה נוסף.

חוות דעת משפטית, משני סוגים:

חוות דעת של יועץ משפטי, הניתנת קודם לנקיטת צעד מסוים, ומנתחת את המשמעות המשפטית של צעד זה. מפסק דין פרומדיקו עולה ההלכה שתכנון מס שנעשה תוך הסתמכות על חוות דעת של מומחה ותוך מתן גילוי מלא בדו"חות מס הוא לגיטימי ואינו מהווה עבירה.

חוות דעת מומחה, הניתנת לבית המשפט על ידי עד מומחה, כזה שנשכר לכך על ידי אחד הצדדים או כזה שנשכר על ידי בית המשפט.

חוות דעת של רואה חשבון, ביחס למצבו הכספי ואופן התנהלותו של תאגיד.

חוות דעת הנדסית, ביחס למצבו ההנדסי של עצם מסוים, כגון מבנה שנשקלת הריסתו.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 הוא חוק שהתקבל בכנסת בשנת 2002, ואיפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. החוק נודע בשם "חוק טל" על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית, ועדת טל, שהמליצה על חקיקתו. לחוק ניתן תוקף לחמש שנים, ותוקף זה הוארך בחמש שנים נוספות, עד לשנת 2012, אז פסק בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת.

חוק החברות

חוק החברות, התשנ"ט - 1999 הוא החוק המסדיר את דיני החברות במדינת ישראל, לרבות אופן הקמת חברה, ניהולה באמצעות האורגנים השונים, מיזוג חברות ועוד.

מחלף מסובים

מחלף מסובים הוא מחלף המחבר את כביש 4 עם כביש 461 והוא משמש ככניסה לדרום רמת גן, לדרום תל אביב, ולאור יהודה. המחלף בנוי בתצורת מחלף יהלום וכולל גשר בכביש 4 העובר מעל לכביש 461, כך שהתנועה בכביש 4 זורמת ללא הפרעה. פניות ימינה במחלף נעשות ללא רמזור, אך פניות שמאלה וכן נסיעה בכביש 461, מוכוונות על ידי רמזור.

צומת מסובים שימש במשך שנים את הנוסעים מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון, בכיוון ממערב למזרח ובכיוון מנמל התעופה לתל אביב ממזרח למערב. לאחר פתיחת מחלף גנות והכביש המהיר מתל אביב לנמל התעופה, הצטמצם התנועה בכיוון מזרח-מערב ועומס התנועה העיקרי היה בכיוון צפון-דרום.

במשך שנים היה צומת מסובים אחד הצמתים העמוסים והפקוקים ביותר בישראל. בינואר 1966 הופעל בצומת רמזור. ב-30 באוקטובר 1972 התנגשה משאית בתיבת השליטה של הרמזור בצומת והדבר השבית את פעולת הרמזור בצומת במהלך שבועיים. באותה תקופה אירעו בצומת מספר תאונות דרכים, הקטלנית שבהם גרמה לארבעה הרוגים. הדבר הביא להאשמות נגד מע"צ ודרישה לחקירת העיכוב בתיקון הרמזור. בעיתונות פורסם שלקח למע"צ חמישה ימים להוציא מכרז לתיקון התקלה, חמישה ימים לבחירת זוכה במכרז ועוד כחמישה ימים עד תיקון הרמזור. בעקבות הבקורת הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת הפרשה.

מחלף מסובים היה מראשוני המחלפים שתוכננו בישראל והוא הוצע בשנת 1966 לתוכנית החומש של השנים 1967–1972. אולם הגשר לא נבנה, ורק בפברואר 1986 הונחו הקורות של מחלף חדש, בדצמבר 1986 נפתח המחלף לתנועה מצפון לדרום ובתחילת פברואר 1987 נפתח המחלף בטקס רשמי.

בשנת 2002 הושלמה בניית הרחבה למחלף שהכפילה את רוחבו. עבודות ההרחבה כללו העתקת תשתיות שונות שביניהן תוואי המוביל הארצי שעובר תחת המחלף.

המחלף נבנה על חורבות הכפר הערבי אל-ח'ירייה. כפר זה היה אחד ממספר כפרים ערביים ששכנו לאורך כביש 461 ומנו, עד למלחמת העצמאות, כ-3000 תושבים. תושבי הכפרים נהגו לארוב לכלי רכב שנעו על הכביש ופגעו בנוסעיהם. בחודש אפריל 1948, במסגרת מבצע חמץ כבשה חטיבת אלכסנדרוני את הכפרים. תושבי הכפרים ברחו לירדן והרי שומרון ולא הורשו יותר לחזור לאדמותיהם.

יש המזהים את מיקומה של בני ברק הקדומה בתל שנמצא בפינה הדרום מערבית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק אריאל שרון. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית".

פונדקאות

פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים.

קיימים שני סוגים של פונדקאות: הסוג האחד, "פונדקאות מלאה", בו תורמת האישה הנושאת תהליך הריוני בלבד, והעובר מועבר לרחמה בתחליפאות (תהליך IVF) והסוג השני, "פונדקאות חלקית", בו תורמת האשה תהליך הריוני וביצית משלה אשר מופרית בזרע, כך שהאם הפונדקאית היא גם האם הגנטית.

פונדקאות מלאה היא פחות מורכבת ומעוררת מחלוקת מבחינה פילוסופית ומשפטית מאשר פונדקאות חלקית, בה התינוק נמסר לחזקת האם הגנטית ולא ממנה.

יש הרואים בפונדקאות סוג של אימוץ, ויש הסוברים כי מדובר בסחר באיברים, שעבוד נשים וסחר בתינוקות. במרבית מדינות העולם קיימים חוקים והגבלות על הפונדקאות ולהסדרת תוצאותיה. מבין מדינות אלו, במרביתן נאסרה פונדקאות תמורת רווח כספי של האם הנושאת את הילד, והותרה פונדקאות אלטרואיסטית בלבד. בחלק מהמדינות, גם כאלה בהן הפונדקאות מותרת, החקיקה והאכיפה בנושא אינן עקביות, ונוצר פתח למקרים משפטיים סבוכים.

פרס ירושלים לאחדות ישראל

פרס ירושלים לאחדות ישראל הוא פרס ישראלי לזכרם של שלשת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014. הפרס החל את דרכו בשנת 2014, ביוזמת ראש עיריית ירושלים דאז ניר ברקת כחלק של יום האחדות. הוא ראה באחדות של העם היהודי והחברה בישראל במהלך 18 ימי החיפושים אחר החטופים אחדות שחייבת להמשיך. בכל שנה זוכים בפרס אישים, גופים וארגונים, שתרמו לאחדות של העם בישראל.

הפרס נועד לעודד יוזמות וארגונים לפעול בתוכניות המקדמות את האחדות בישראל ולהראות את הצורך באחדות. בכל שנה מוענקים שלושה פרסים בסך 100,000 ש"ח כל אחד ליוזמות, אישים וארגונים. אחד מהפרסים ניתן על פעילות לחיבור עם יהדות התפוצות. הפרס מוענק ב"יום האחדות" (התאריך משתנה) יום השנה לרצח שלושת הנערים אייל, גיל-עד, ונפתלי. הפרס הוא ביוזמת ניר ברקת ועמותת גשר הוא נתמך גם על ידי הפדרציה היהודית בניו יורק. בחירת זוכי הפרס נעשית על ידי ועדה ציבורית בראשות ראש עיריית ירושלים ניר ברקת.

קזינו

קזינו (באיטלקית: Casa da gioco; בתרגום חופשי: "בית משחק") הוא מקום המרכז פעילות הימורים במשחקי מזל מגוונים, כגון פוקר, בלאק ג'ק, רולטה, קלפים, מכונות מזל ועוד. הקזינו מבוסס על תקוותם של האנשים לסכן מעט כסף על מנת להרויח כסף רב. אולמות הקזינו לרוב מפוארים ונוצצים במטרה להעצים את חווית ההתעשרות.

על פי חוקי ההסתברות הסיכוי להרוויח אינו גדול, מה שמהווה את הבסיס הכלכלי להפעלת הקזינו, אך הריגוש שיש בניסיון לגרוף כסף גדול מפתה אנשים לנסות זאת. בעוד מרבית הלקוחות מבקרים באופן חד פעמי או לא סדיר ומהמרים על סכומי כסף נמוכים, ישנם כאלו המהמרים על סכומים גבוהים ולעיתים מפסידים הון רב ואף שוקעים בחובות.

במקרים רבים ישנו קשר ישיר או עקיף בין אתרי קזינו לבין פשיעה. רווחי קזינו עשויים לשמש כ"מכוני הלבנה" לכסף שחור. כך ידוע שאת אתרי הקזינו בעיר ההימורים לאס וגאס הקימה ותחזקה המאפיה האמריקנית (בין היתר באגסי סיגל ומאיר לנסקי).

ימי השליטה של המאפיה בקזינו בארצות הברית חלפו מזמן, הודות לחקיקה, אכיפה ופיקוח הדוקים. גם ברחבי אירופה הוקמו בתי קזינו בפיקוח מלא, וללא חשש של הגברת הפשיעה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.