ונוס (לוויין)

ונוס (נכתב כ-VENμS[3], ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית, ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017.

ונוס
Venus satellite
איור של הלוויין ונוס
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הישראלית
וסוכנות החלל הצרפתית
יצרן התעשייה האווירית לישראל ורפאל
תאריך שיגור 2 באוגוסט 2017 01:58:33 UTC[1][2]
משגר וגה
אתר שיגור בסיס החלל האירופי קורו
אתר CNES
משימה
סוג משימה לוויין חישה מולטי ספקטראלי וניסוי הנעה יונית
לוויין של כדור הארץ
מסלול מסלול מסונכרן שמש SSO עם עקבה קרקעית חוזרת של יומיים
נטייה 98.27 מעלות
אפואפסיד 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית)
אפואפסיד 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית)
זמן הקפה 99 דקות בגובה 720 ק"מ / 92 דקות בגובה 410 ק"מ
הקפות ליום 14.5 בגובה 720 ק"מ / 15.5 בגובה 410 ק"מ
משך המשימה 4.5 שנים
מידע טכני
משקל בשיגור 270 ק"ג, מתוכם 5 ק"ג הידרזין ו-14 ק"ג קסנון
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 42901
מאגר המידע הלאומי 2017-044B

משימות הלוויין

ללוויין שתי משימות: משימה מדעית ומשימה טכנולוגית. בשלב המשימה הראשון (VM1), בגובה 720 קילומטר, למשימה המדעית יש עדיפות. לאחר שנתיים וחצי, המשימה הטכנולוגית מקבלת עדיפות בשאר שלבי המשימה.

המשימה המדעית

הלוויין יכיל מצלמה רב-צבעית (מולטי-ספקטראלית) מתוצרת אל-אופ (הנקראת VSSC). בשנתיים הראשונות הלוויין יהיה במסלול מסלול מסונכרן שמש (SSO), בעל עקבה קרקעית קבועה, כלומר יעבור בדיוק מעל אותה נקודה כל יומיים ויצלם באותה זווית שמש. הלוויין ישמש לאיסוף נתוני חוזי של פני כדור הארץ בתחום הרב-צבעי לצורך מחקר מדעי. הלוויין יחקור תעוקת צמחייה (מצב ההשקיה בשדות) וזיהום בימים ואגמים.

המשימה הטכנולוגית

המשימה הטכנולוגית היא להוכיח מערכת הנעה חשמלית יונית מסוג HALL. המטע"ד הישראלי מפותח בישראל ונקרא IHET (ראשי תיבות של Israeli Hall effect Thruster). במהלך שלב המשימה הראשון (VM1) יתבצע ניסוי פעם בחודש במשך 2–4 ימים (תלוי באורך הניסוי) ולאחר מכן הלוויין יוחזר למסלולו הנומינלי בצורה אוטונומית (ללא פיקוד קרקעי נוסף). בשלב השני של המשימה (VM2) המנוע יופעל לשינוי גובה הלוויין וזווית האינקלינציה שלו - והלוויין ירד לגובה 410 ק"מ, למסלול שגם הוא בעל זווית שמש קבועה ועקבה קרקעית קבועה של יומיים. בשלב השלישי של המשימה (VM3) המשימה המדעית והטכנולוגית יופעלו יחדיו - והמנוע ישמור על המסלול בצורה הדוקה, כך שלמרות הגרר האטמוספירי בגובה זה, העקבה הקרקעית תשמר.

במטע"ד ה-IHET נמצאים שני מנועים יונים-חשמליים המשתמשים באפקט הול. המנוע מסוגל לתת דחף של 15mN בהספק אנודי של 300W, בתקיפה סגולית (Isp) של 1,300 שניות.

פלטת ההנעה המשולבת של הלוויין, המראה את מטע"ד הIHET, מבוסס אפקט הול ואת ההנעה הכימית של הלוויין
(דגם בתערוכה ביחס 1:1)
VENμS Hall effect thruster1
VENμS Hall effect thruster2
VENμS Hall effect thruster3
VENμS Hall effect thruster4
VENμS Hall effect thruster5
VENμS Hall effect thruster1
VENμS Hall effect thruster2
VENμS Hall effect thruster3
VENμS Hall effect thruster4
VENμS Hall effect thruster5

חברות מפתחות

St logo venus
לוגו פרויקט ונוס

הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. המנוע היוני מפותח ברפאל. מצלמת הלוויין פותחה בחברת אל-אופ. בתוכנית מעורבת גם האקדמיה הישראלית, באמצעות הטכניון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר, השייך לאוניברסיטת בן-גוריון, וכן מעורב בה גם המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. מדעני מוסדות אלה משתתפים באפיון מערכות הלוויין והגדרתן וכן בביצוע של משימות התוכנית.

פלטפורמת הלוויין

פלטפורמת הלוויין מבוססת על פלטפורמת לוויין טכסאר. כיוון שמערכת ההנעה היונית היא מטע"ד, ללוויין יש מערכת הנעה נוספת של הידרזין, המיועדת להכנסה למסלול ולשמירה על ביצועי המשימה המדעית.

מצלמת הלוויין

Venus camera
מצלמת הלוויין

מצלמת הלוויין פותחה על ידי חברת אל-אופ והיא מיועדת לצלם את כדור הארץ בשנים עשר אורכי גל שונים. הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות בשיעור של כ-5 מטרים וברוחב מפתח המטע"ד על הקרקע (swath) של 27 קילומטר. יחס המשקל והביצועים של מצלמה מולטי ספקטראלית זו נחשב לטוב בעולם. בגובה הנמוך, הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות 2.7 מטר.

ערוץ אורך גל מרכזי (nm) רוחב הערוץ (nm) שימוש עיקרי
1 420 40 תיקונים אטמוספירים
2 443 40 עננות, אירוסלים באוויר
3 490 40 תיקונים אטמוספירים
4 555 40 אדמה
5 620 40 אדמה
6 620 40 DEM, איכות התמונה (זהה לערוץ 5)
7 667 30 אדמה
8 702 24 אדמה
9 742 16 אדמה
10 782 16 אדמה
11 865 40 אדמה
12 910 20 אדי מים

שיגור

ונוס שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט 2017, 1:58:33 UTC. הלוויין שוגר על משגר וגה יחד עם הלוויין אופטסאט 3000, שנבנה בתעשייה האווירית לישראל ונמכר לאיטליה. הלוויין שוחרר בהצלחה מהמשגר לאחר שעה ו-37 דקות מהשיגור.

תמונות ראשונות של הלוויין, ובינן אזור ירושלים, העיר מרסי בצרפת, יערות פרו ושדות בפיניקס פורסמו במהלך בדיקות הלווין במסלולו.[4]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • J. Topaz, T. Sprecher, F. Tinto, O. Hagolle, "VENUS - A Super-Spectral Satellite Camera," 58th IAC (International Astronautical Congress), International Space Expo, Hyderabad, India, Sept. 24-28, 2007, IAC-07-B1.2.09
  • G. Dedieu, A. Karnieli, O. Hagolle, H. Jeanjean, F. Cabot, P. Ferrier, Y. Yaniv, "VENµS: A Joint Israeli - French Earth Observation Scientific Mission with High Spatial and Temporal Resolution Capabilities," Envisat Symposium 2007, Montreux, Switzerland, April 23-27, 2007
  • J. Herscovitz, "Systems Engineering in Venus Satellite," 9th Annual Systems Engineering Conference, NDIA (National Defense Industrial Association) 2006, Oct. 23-26,, 2006, San Diego, CA, USA
  • J. Herscovitz, D. L. Barnett, "Decision Analysis for Design Trades for A Combined Scientific-Technological Mission Orbit on Venus Micro Satellite," INCOSE 2007 (International Council on Systems Engineering), San Diego, CA USA, June 24 -28, 2007
  • ע. סלמה, "בקרת מסלול אוטונומית ללווין וונוס", כנס בקרת מסלולים ובקרת הכוון של לוויינים של האיגוד הישראלי לבקרה אוטומטית, יוני 2012, הרצליה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הלוויין וונוס ישוגר ביולי 2017 באתר סוכנות החלל הישראלית מתאריך 1 בפברואר 2017
  2. ^ 2 לוויינים שיוצרו בארץ ישוגרו לחלל בשבוע הבא, באתר ynet, 25 ביולי 2017
  3. ^ במילה VENμS האות μ היא אות באלפבית יווני ונהגית מִי או מְיוּ. במערכת היחידות הבינלאומית SI האות משמשת כתחילית לגודל "מיקרו" (10−6), והמילה מיקרו אכן מופיעה בשמו המלא של הלוויין.
  4. ^ ירושלים מהחלל: תמונות ראשונות מהלוויין ונוס, באתר ynet, 23 באוגוסט 2017
ישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור כחולאנקור כסוףאנקור שחורברקגילגיל 2דרבילוזמטאדורסיימוןספייקפופאיפיתוןשפרירמשגר לוויינים שביט 2תמוז • ‏CARPET
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפוןמאג רפא"לקטלניתרואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברקכיפת ברזלקרן ברזלקלע דוד ("שרביט קסמים") • ‏SPYDER • ‏Drone Dome
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולןזאבחצציתסקיילייטפרוטקטוררקון
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHYספייסלייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR - אש קרה
ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.