ויקיטקסט

ויקיטקסטאנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים.

ויקיטקסט
Wikisource
הלוגו של ויקיטקסט העברי
Hebrew wikisource main page
העמוד הראשי של ויקיטקסט העברי
(19 בספטמבר 2013)
סוג מאגר טקסטים חופשי
תאריך ההקמה 6 בדצמבר 2003 (אנגלית)
2 באוגוסט 2004 (עברית)
בעלות קרן ויקימדיה
הרשמה לא חובה
wikisource.org

היסטוריה

המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 (תחת שמה הנוכחי; הייתה קיימת לפני כן תחת השם Project Sourceberg).

המהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004 (ט"ו באב תשס"ד). הייתה זו המהדורה הראשונה של ויקיטקסט המיוחדת לשפה אחת, בגלל הקשיים לערוך טקסט מימין לשמאל בממשק האנגלי (הפועל משמאל לימין).

ב-12 במאי 2005 אושרה בהצבעה הקמתן של מהדורות מיוחדות בכל השפות. הקמתן בפועל של אתרים בשפות רבות החלה בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2005, ומאז ויקיטקסט הוא פרויקט רב-לשוני בדומה לרוב הפרויקטים של קרן ויקימדיה.

ויקיטקסט העברי

מכיוון שעל טקסטים שמחברם נפטר לפני פחות משבעים שנה יש זכויות יוצרים, בוויקיטקסט ניתן למצוא בעיקר ספרי קודש. ספרי חול שפגו עליהם זכויות יוצרים ניתן למצוא בפרויקט בן יהודה.

במהלך שנת 2007 הסתיימה יצירת מהדורת המקרא (התנ"ך) בוויקיטקסט, בשלוש מהדורות: כתיב, מנוקדת ועם טעמים. נוצר דף לכל פרק בנפרד ולכל פסוק בנפרד. תוכן לכל ספרי התנ"ך ניתן למצוא בדף "מקרא" בוויקיטקסט ופרטים לגבי הנוסח ואופן הצגתו בדף המתאר את אופן ההצגה של המקרא.

במקביל נפתח מרחב שם חדש בשם "ביאור" המשמש לכתיבת פירושים על טקסטים המופיעים בוויקיטקסט. לדוגמה אפשר למצוא פירוש על חלק ניכר מהתנ"ך, על המשנה וכן התחלה של פירושים על טקסטים נוספים.

במאי 2009 הגיע ויקיטקסט העברי ל-10,000 יחידות טקסט, תוך העלאת הספר משנה תורה לרמב"ם לאתר. הדף העשרת-אלפים היה רמב"ם הלכות מלוה ולוה יז. לאחר מכן, תוך פחות מחודש, ויקיטקסט הגיע ל-25,000 יחידות טקסט עם סיום העלאת כל הלכות משנה תורה לרמב"ם.

בספטמבר 2013 הגיע האתר לכמות של 100,000 יחידות טקסט.

במידת האפשר, יש בו גם טקסטים חדשים, ואף כאלו שהעניין בהם הוא שימושי כגון ספר החוקים הפתוח. רוב הטקסטים החדשים מוגנים בזכויות יוצרים ולכן אסורים להעלאה לאתר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.

בבא קמא

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.

י' באייר

י' באייר הוא היום העשירי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

מסכת ברכות

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

מסכת גיטין

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

המסכת עוסקת בעיקר באופן שבו נעשים הגרושין. ביהדות, גירושין מתבצעים כאשר איש נותן לאשתו שטר (המכונה "ספר כריתות" בלשון המקרא, או "גט" בלשון חכמים), שבו משחרר אותה מן הנישואים. כתיבת הגט ומסירתו הם חלק ממעשה הגירושין, ועל כן עוסקת המסכת גם בפרטים אלו.

המסכת כוללת גם כפרק וחצי (סוף הפרק הרביעי וכל הפרק החמישי) העוסקים בענייני "תיקון העולם" - גזרות ותקנות שמטרתן מניעת מכשולים ותקלות.

קבוצת אגדתות מפורסמת בגמרא שעל המסכת מכונה בשם "אגדות החורבן" ומספרת את סיפור חורבנם של ירושלים ובית המקדש.

בדפוס וילנה לתלמוד בבלי למסכת זו יש 89 דפים.

מסכת יבמות

מַסֶּכֶת יְבָמוֹת היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בכינוי ענ"י שהן: עירובין, נידה, ויבמות, הנחשבות למסכתות הקשות ללימוד ולהבנה שבתלמוד הבבלי. הסיבה שמסכת זו נחשבת קשה היא מפני שכדי להבינה יש צורך לתפוש מבנים מורכבים של שושלות משפחתיות.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 121 דפים.

מסכת יומא

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

פירוש שם המסכת – יומא (בארמית): היום, כלומר היום המיוחד – יום הכיפורים. בתלמוד הוא נקרא גם בשם יומא רבה – היום הגדול. ואמנם, בתוספתא המסכת נקראת יום הכיפורים.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 87 דפים.

מסכת יומא במשנה היא בת שמונה פרקים. שבעת פרקיה הראשונים עוסקים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והשמיני בהלכות התענית והצום.

מסכת כתובות

מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. במסכת זו שלושה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בפרטי הלכות הכתובה (שטר ההתחייבות שכותב הבעל לאישה בשעת הנישואין), ובשאר התחייבויות הבעל והאישה זה כלפי זו, וזו כלפי זה. במסכת נידונים גם הלכות אונס ומפתה ומוציא שם רע.

מסכת זו מכונה גם בשם ש"ס קטן, כיוון שנידונים בה אגב העיון בהתחייבויות הכספיות בין בני הזוג עניינים רבים מהתלמוד כולו (כפי שציין ה"ברכי יוסף" על יורה דעה סימן רמ"ו), ובהם סוגיות יסודיות כגון חזקה, רוב, טענת מיגו טענת ברי ושמא ועוד נושאים רבים המהווים את יסודות המשפט העברי.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 111 דפים.

מסכת מגילה

מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת זו ארבעה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של קריאת המגילה בפורים, בקריאת התורה וההפטרות בשבתות, חגים ושאר זמני הקריאה, וכן דיני קדושת ומכירת בית הכנסת ותשמישי קדושה שונים.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו כ-31 דפים והוא מרובה בדברי אגדה, בעיקר על סיפור מגילת אסתר.

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים. במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 48 דפים. קיים מנהג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום.

מסכת סוכה

מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בארבע מצוות הנוהגות בחג סוכות.

שני הפרקים הראשונים במסכת עוסקים בדיני עשיית הסוכה ומצוות הישיבה בה. בפרק השלישי דנים בהלכות ארבעת המינים. בפרק הרביעי ממשיכים לדון בהלכות אלה בנוסף למצוות הערבה למזבח ומצוות ניסוך המים. הפרק החמישי מתאר את שמחת בית השואבה במקדש, וכן מוסיף פרטים על קרבנות מוספי החג ועוד עניינים מסדרי המקדש.

בתלמוד בבלי בדפוס וילנא יש למסכת זו 55 דפים ובכתב יד מינכן יש למסכת זו 17 עמודים.

מסכת סנהדרין

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי.

בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 112 דפים.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".

מסכת עירובין

מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. המסכת כוללת כעשרה פרקים העוסקים בעיקר בדיני עירובין ואיסורי שבת שונים. בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים בעוד שבתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.

מסכת פסחים

מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד. במסכת זו עשרה פרקים העוסקים בפרטי ההלכות של חג הפסח. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 120 דפים.

שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בפרטי הדינים של איסור החמץ בפסח, הפרק הרביעי עוסק באיסור מלאכה בערב פסח, הפרקים ה' עד ט' עוסקים בענייני קרבן הפסח והפרק העשירי עוסק בפרטי הדינים של ה"סדר" בליל הפסח.

מסכת קידושין

מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין - שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין הם "קנין" של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו פב' דפים (כולל השער, 81 דפי תוכן).

מסכת ראש השנה

מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

המסכת עוסקת בפרטי ההלכות של לוח השנה העברי, קידוש החודש, הלכות תקיעת שופר, והלכות ברכות התפילה התלויות בהם.

מסכת שבת

מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה, על פי הכתוב בתורה "שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ", "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה".

במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן.

כמו כן מובא שם דיני מצוות היום (הדלקת הנר, תפילה ושלוש סעודות), וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.

בגמרא של מסכת שבת ישנם 156 דפים בתלמוד הבבלי ו-92 דפים בתלמוד הירושלמי. המסכת היא הגדולה מבין המסכתות שבכל התלמוד מבחינת מילים (116,533) ואותיות (463,595).

מסכת תענית

מַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבית דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. אגב כך מובאים במסכת גם דיניהם של הקטעים בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת הגשמים - הזכרת "מוריד הגשם" ובקשת "ותן טל ומטר לברכה".

בנוסף לתעניות על הגשמים, המסכת עוסקת גם בתענית י"ז בתמוז ותשעה באב ובדיני השבוע שחל בו תשעה באב וכן בסדר המעמדות. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות. במסכת זו נמצאות האגדות הידועות על חוני המעגל, נחום איש גם זו ונקדימון בן-גוריון.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 30 דפים.

ספר החוקים הפתוח

ספר החוקים הפתוח הוא מיזם אינטרנטי שהחל לפעול בשנת 2004 במסגרת אתר ויקיטקסט, לשם הנגשה לציבור של חוקי מדינת ישראל.

קרן ויקימדיה

קרן ויקימדיה (באנגלית: Wikimedia Foundation) היא מוסד ללא כוונת רווח אמריקאי לשם פיתוח והפצה של תוכן חופשי בשפות שונות, ובמטרה לאפשר לציבור הרחב לגשת בחופשיות לתוכן זה באמצעות האתרים המופעלים על ידי הקרן. היא הוקמה בעקבות התרחבות מיזם ויקיפדיה, ומאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הקרן מפעילה מספר מיזמי ויקי, בהם: ויקיפדיה, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיספר, ויקיטקסט, ויקיחדשות, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקישיתוף. כל אחד מהמיזמים האלה פעיל בכמה שפות. בנוסף תומכת הקרן בפיתוח תוכנת מדיה-ויקי שעל-גביה פועלים כל אתרי הקרן. הקרן מפיצה את תוכן המיזמים שהיא מפעילה חינם וברישיון חופשי של Creative Commons מסוג ייחוס-שיתוף זהה (CC-BY-SA).

קרן ויקימדיה מקיימת קשר רציף עם 39 אגודות ויקימדיה מקומיות ("צ'פטרים"). הצ'פטרים, ובהם "ויקימדיה ישראל", פזורים ברחבי העולם ופועלים, כל אחד במדינתו, לקידום מיזמי הקרן ולשיפור ההפצה של תוכן חופשי. הקרן תומכת באגודות אלו בדרכים שונות, ובהן מענקים כספיים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.