ויליאם אברטס

ויליאם מקסוול אברטסאנגלית: William Maxwell Evarts;‏ 6 בפברואר 1818 - 28 בפברואר 1901) היה משפטן אמריקאי שכיהן כתובע הכללי וכמזכיר המדינה של ארצות הברית. קודם לתפקידיו בממשלה הוא היה סנאטור מטעם ניו יורק.

ויליאם מקסוול אברטס
William Maxwell Evarts
William M. Evarts - Brady-Handy
ויליאם מקסוול אברטס
לידה 6 בפברואר 1818
בוסטון, מסצ'וסטס
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הוויגית
המפלגה הרפובליקנית
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה־27
12 במרץ 18777 במרץ 1881
(4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית רתרפורד הייז

חייו

אברטס נולד בבוסטון, מסצ'וסטס. סבו, רוג'ר שרמן, נמנה בין חותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית. בשנת 1837 הוא סיים את לימודיו בקולג' ייל והחל לימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא הוסמך כעורך דין בשנת 1841.

כעורך דין ופעיל במסגרת המפלגה הוויגית, אברטס מונה לעוזר התובע הכללי של ניו יורק וכיהן בתפקיד זה בשנים 18491853. לאחר מכן הוא העביר את תמיכתו למפלגה הרפובליקנית והתמודד מטעמה בשנת 1861, ללא הצלחה, לסנאט של ארצות הברית.

במהלך משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית אנדרו ג'ונסון, עמד אברטס בראש צוות הסנגורים של הנשיא. באותה תקופה הוא מונה על ידי ג'ונסון למשרת שר המשפטים (יולי 1868 - מרץ 1869). לאחר מכן הוא שב לפעילותו המשפטית ובשנת 1872 נשלח לייצג את ארצות הברית בדיון המשפטי בנוגע לפיצוי בריטניה על אדמותיה שנערך בז'נבה.

בתקופת כהונתו של רתרפורד הייז כנשיא ארצות הברית, אברטס שימש כיועצו המשפטי. בשנות כהונתו של הייז (18771881) הוא כיהן כמזכיר המדינה בממשלתו.

לאחר סיום תפקידו כיהן אברטס כסנאטור מטעם ניו יורק (18851891) ובין השנים 1887 - 1891 עמד בראש ועדת הקונגרס האמריקני לנושא ספריית הקונגרס. בשנת 1886 נחנך פסל החירות ואברטס נשא דברים בטקס חניכתו לאחר שלקח חלק מרכזי בגיוס הכספים למשטח עליו הונח הפסל.

בשנת 1891 פרש אברטס מפעילותו הציבורית עקב קשיים בריאותיים. הוא המשיך לעסוק עד לפטירתו בעריכת דין במשרדו הפרטי בניו יורק.

אברטס נישא בשנת 1843 להלן וורדנר ולזוג נולדו תריסר ילדים.

קישורים חיצוניים

1818

שנת 1818 היא השנה ה-18 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1818 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1818 בארצות הברית

1818 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 42 שנה מיום היווסדה.

1901

שנת 1901 היא השנה הראשונה במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1901 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1901 בארצות הברית

1901 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 125 שנה מיום היווסדה.

28 בפברואר

28 בפברואר הוא היום ה-59 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 306 ימים (307 בשנה מעוברת).

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 328 ימים (329 בשנה מעוברת).

ג'ון היי

ג'ון מילטון היי (באנגלית: John Milton Hay;‏ 8 באוקטובר 1838 - 1 ביולי 1905) היה מזכיר המדינה של ארצות הברית תחת הנשיאים ויליאם מקינלי ותאודור רוזוולט.

ג'יימס בליין

ג'יימס ג'ילספי בליין (באנגלית: James Gillespie Blaine;‏ 31 בינואר 1830 - 27 בינואר 1893) היה מדינאי אמריקני מטעם המפלגה הרפובליקנית שייצג את מיין בבית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1869 ו-1875, ואז בסנאט של ארצות הברית בין השנים 1876 ו-1881. הוא שירת פעמיים כמזכיר המדינה של ארצות הברית (1881, 1889-1892), והיה אחד משני מזכירי מדינה שכיהנו בתפקידם תחת שלושה נשיאים שונים (השני הוא דניאל ובסטר), וניסה להיות מועמדה של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-1876 ו-1880, לפני שנבחר להיות המועמד ב-1884. בבחירות הכלליות, הוא נוצח בקרב צמוד בידי המועמד הדמוקרטי, גרובר קליבלנד. בליין היה מהרפובליקנים המובילים של סוף המאה התשע-עשרה, ומנהיג האגף המתון והתומך ברפורמות של המפלגה, שכונה אגף "בני הכלאיים".

בליין נולד בווסט בראונסויל, פנסילבניה, ולאחר שסיים את לימודיו בקולג' עבר למיין, שם עבד כעורך עיתון. הוא כונה "האיש המגנטי", והיה נואם כריזמטי מאוד בתקופתו. הקריירה הפוליטית שלו החלה כתומך של אברהם לינקולן במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. במהלך תקופת השיקום, תמך בליין במתן זכות הצבעה לשחורים, אולם התנגד לרעיונותיהם הקיצוניים של הרפובליקנים הרדיקליים. במקור הוא דגל בפרוטקציוניזם, אולם מאוחר יותר תמך בהורדת מכסים ובהגדלת סחר החוץ עם מדינות זרות. בגלל תמיכתו של בליין באיגודי הרכבות, הוא הואשם בחלוקה מושחתת של אישורים לאיגודי רכבות. ההאשמות פגעו בו במהלך ניסיונו להיבחר לנשיאות.

כמזכיר המדינה, בלייר סימן עידן חדש, שסיים את הבדלנות האמריקנית והחל את "המאה האמריקנית", שהחלה במהלך מלחמת ארצות הברית-ספרד. ניסיונותיו להרחיב את סחר החוץ של המדינה גרמו למעבר למדיניות חוץ פעילה. בליין תמך באיחוד מכסים ודרש התערבות פעילה בענייניה של אמריקה הלטינית. הוא תמך בהרחבת המדינה, ובכך הוביל לרכישת קולוניות בחוף האוקיינוס השקט ולשליטה בקריביים.

המילטון פיש

המילטון פיש (באנגלית: Hamilton Fish; ‏ 3 באוגוסט 1808 - 7 בספטמבר 1893) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל מדינת ניו יורק, סנאטור ומזכיר המדינה של ארצות הברית.

ויליאם הווארד טאפט

ויליאם הווארד טאפט (באנגלית: William Howard Taft;‏ 15 בספטמבר 1857 - 8 במרץ 1930) היה נשיאה ה-27 של ארצות הברית (1909-1913) ולאחר מכן נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית (1921-1930), העשירי במספר. הוא האדם היחיד ששירת בשני התפקידים. טאפט נבחר לנשיאות ב-1908 כיורשו של תיאודור רוזוולט, אולם לא הצליח להיבחר מחדש והפסיד לוודרו וילסון ב-1912 לאחר שרוזוולט פילג את הרפובליקנים ורץ כמועמד שלישי. ב-1921, הנשיא וורן הרדינג מינה את טאפט לנשיא בית המשפט העליון, משרה בה שירת טאפט עד כחודש לפני מותו.

טאפט נולד ב-1857. אביו, אלפונזו, היה מזכיר המלחמה תחת הנשיא יוליסס סימפסון גרנט. טאפט למד באוניברסיטת ייל והיה חבר באחוות הגולגולת והעצמות כמו אביו, ולאחר שהפך לעורך דין מונה להיות שופט עוד כשהיה בן עשרים. הוא המשיך לצבור תאוצה, מונה להיות פרקליט המדינה ולאחר מכן הפך לשופט בבית המשפט לערעורים. הנשיא ויליאם מקינלי מינה אותו לתפקיד המושל האזרחי בפיליפינים. ב-1904, מינה אותו רוזוולט לתפקיד מזכיר המלחמה, והוא הפך ליורשו הנבחר של רוזוולט. אף על פי שרצה להיות השופט העליון, טאפט דחה הצעות להתמנות לתפקיד בבית המשפט העליון של ארצות הברית, באמונה שעבודתו הפוליטית הייתה חשובה יותר.

בעזרתו של רוזוולט, טאפט לא זכה להתנגדות מצד הרפובליקנים כשמונה למועמדם לנשיא ב-1908, והוא ניצח בקלות את ויליאם ג'נינגס ברייאן בבחירות בנובמבר ומונה לנשיא. בבית הלבן, הוא התמקד במזרח הרחוק ולא באירופה, והתערב בענייני אמריקה הלטינית. טאפט רצה להוריד את מכסי המגן, שהיו מקור מרכזי להכנסה ממשלתית, אולם החוק שהוצע בנושא היה נגוע באינטרסים אישיים. הממשל שלו היה מפולג בין השמרנים במפלגה הרפובליקנים, אליהם היה טאפט מקורב, והאגף הפרוגרסיבי, שבו תמך רוזוולט. מחלוקות בנוגע לשמורות טבע ולשבירת מונופולים הפרידו עוד יותר בין שני האישים. רוזוולט ניסה להיבחר כמועמד הרפובליקני ב-1912. טאפט השתמש בשליטתו במנגנון המפלגתי כדי לזכות ברוב הצירים, ורוזוולט נטש את המפלגה. הפילוג הותיר לטאפט סיכוי זעום להיבחר מחדש, וכשוילסון ניצח אותו, טאפט השיג אלקטורים רק מיוטה ומורמונט.

לאחר תום כהונתו שימש טאפט כפרופסור למשפטים באוניברסיטת ייל, והמשיך בפעילותו הציבורית. ב-1921, הנשיא הרדינג מינה אותו לנשיא בית המשפט העליון. כשופט, היה טאפט שמרן בנושאי עסקים, אולם קידם את נושא הזכויות ליחידים. עקב מצב בריאותי רע, הוא התפטר בפברואר 1930. כעבור חודש מת ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, הנשיא ונשיא בית המשפט העליון הראשון שנקבר שם. טאפט נחשב כנשיא בינוני יחסית.

מזכיר המדינה של ארצות הברית

מזכיר המדינה (באנגלית: Secretary of State) הוא תוארו של הממונה על מדיניות החוץ של ארצות הברית, העומד בראש מחלקת המדינה.

מחלקת המדינה היא אחת משלוש המחלקות המקוריות של ממשלת ארצות הברית, יחד עם מחלקת האוצר ומחלקת המלחמה. מזכיר המדינה נקרא במקור "המזכיר לענייני חוץ", אך ב-15 בספטמבר 1789 נוספו לו תפקידים גם בענייני הפנים של ארצות הברית, ועל כן שונה שם התפקיד והמשרד.

כיום, פרט לניהול ענייני החוץ, אחראי מזכיר המדינה על שמירת החותם של ארצות הברית, על שמירת כללי הטקס בבית הלבן, תשובות לפניות הציבור, על מינוי, התקשרות והנחיה של צירים וקונסולים של ארצות הברית ועל ניהול משא ומתן עם מדינות אחרות.

מזכיר המדינה הוא הרביעי בשרשרת הירושה של נשיאות ארצות הברית, אחרי סגן הנשיא, יושב ראש בית הנבחרים והנשיא הזמני של הסנאט. כפועל יוצא מכך, מזכיר המדינה הוא למעשה השר הבכיר ביותר בממשלתו של נשיא ארצות הברית, להוציא את סגן הנשיא, אשר אינו מכהן בתפקיד שר.

במשך שנים נחשב תפקיד מזכיר המדינה למעין "קרש קפיצה" לנשיאות, אולם בהמשך עבר "תואר" זה לסגנות הנשיא. על מזכירי מדינה שנבחרו לנשיאי ארצות הברית נמנים תומאס ג'פרסון, ג'יימס מדיסון, ג'יימס מונרו, ג'ון קווינסי אדמס, מרטין ואן ביורן וג'יימס ביוקנן.

האישה הראשונה שכיהנה כמזכירת המדינה היא מדליין אולברייט, ששירתה בתפקיד מ-1997 עד 2001.

ב-1 בפברואר 2017 הושבע רקס טילרסון למזכיר המדינה. ב-13 במרץ 2018 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על פיטוריו של טילרסון והחלפתו בראש ה-CIA מייק פומפאו. פיטורים אלה נכנסו לתוקף ב-31 במרץ אותה השנה. ב-26 באפריל הושבע פומפאו לתפקיד.

מקסוול פרקינס

מקסוול אוורט פרקינס (באנגלית: Maxwell Evarts Perkins; ‏20 בספטמבר 1884 - 17 ביוני 1947) היה עורך ספרותי אמריקאי שערך בין היתר את ספריהם של ארנסט המינגוויי, תומאס וולף וסקוט פיצג'רלד.

משפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון

משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית אנדרו ג'ונסון היה הליך פוליטי-משפטי שבמסגרתו ניסו ללא הצלחה מתנגדיו הפוליטיים של נשיא ארצות הברית, אנדרו ג'ונסון, להדיחו ממשרתו על ידי הקונגרס של ארצות הברית, ב-1868.

בהיותו הניסיון הראשון לממש את הסמכות שניתנה לקונגרס בחוקת ארצות הברית להדיח נשיא מכהן, היה משפט זה אחד מהאירועים הדרמטיים ביותר בפוליטיקה האמריקאית במהלך תקופת השיקום, ושיאו של מאבק פוליטי ארוך בין ג'ונסון למפלגה הרפובליקנית על האופן שבו יש להתייחס למדינות הדרום לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית.

בית הנבחרים האמריקני הצביע בעד הדחתו של ג'ונסון בהתאם לסמכותו מכוח סעיף הרביעי בפרק השני בחוקת ארצות הברית. האישום העיקרי נגד ג'ונסון היה שהפר את חוק הקביעות במשרה שנחקק בקונגרס זמן מה קודם לכן חרף התנגדותו של ג'ונסון.

משפט ההדחה של ג'ונסון בסנאט של ארצות הברית החל ב-5 במרץ 1868, ונוהל על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, סלמון פ' צ'ייס . הסנאט זיכה את הנשיא מכל האישומים שהציג בית הנבחרים נגד הנשיא, וג'ונסון המשיך לכהן עד תום הקדנציה שלו.

במשך השנים צבר ניסיון ההדחה של ג'ונסון מוניטין של פעולה פוליטית תועלתנית ולא הכרחית, בשל קביעת בית המשפט העליון של ארצות הברית (בהליך נפרד מספר שנים לאחר הליך ההדחה) כי חוק הקביעות במשרה אכן היה בלתי חוקתי, ובשל ההתנגדות הציבורית להדחתו של ג'ונסון (חרף היותו נשיא לא פופולרי). לא היה כל ניסיון רציני נוסף להדיח נשיא אמריקני עד לפרשת ווטרגייט שהתרחשה 106 שנים מאוחר יותר.

רוסקו קונקלינג

רוסקו קונקלינג (Roscoe Conkling;‏ 30 באוקטובר 1829 - 18 באפריל 1888) היה פוליטיקאי מניו יורק ששירת כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית ובסנאט של ארצות הברית. הוא היה מנהיג סיעת ה"איתנים" בתוך המפלגה הרפובליקנית, הסנאטור הרפובליקני הראשון מניו יורק שנבחר לשלוש כהונות, והאחרון שסירב למינוי לבית המשפט העליון של ארצות הברית לאחר שהסנאט אישר את מינויו. בבית הנבחרים, היה שומר ראשו של חבר בית הנבחרים תדיאוס סטיבנס, מתנגד חריף לעבדות, ותמך במאמץ המלחמתי הרפובליקני. קונקלינג תמך בתנועת ההתנזרות והתנגד לטבק, ועסק באגרוף באופן קבוע. קונקלינג נבחר לסנאט ב-1867 ותמך בזכויותיהם של אפרו-אמריקאים במהלך תקופת השיקום.

כמנהיג סיעת האיתנים, שלט קונקלינג במינויים הפוליטיים בבית המכס בניו יורק. למרות שזכה לתמיכה מצד הנשיא יוליסס סימפסון גרנט, לא תמך קונקלינג בניסיונו של גרנט לבצע רפורמה בשירות הציבורי. בנוסף לכך סירב להתמנות לנשיא בית המשפט העליון מתוך אמונה שעליו לשרת בסנאט. המינויים הפוליטיים הובילו לעימות בין קונקלינג והנשיא רתרפורד הייז. קונקלינג התנגד גם למינויו של ויליאם אברטס לתפקיד מזכיר המדינה. קונקלינג הוביל את ההתנגדות לביצוע רפורמה בבית המכס של ניו יורק. במהלך הבחירות של 1880, תמך קונקלינג בגרנט לנשיאות, אולם ג'יימס גרפילד נבחר לבסוף. העימות של קונקלינג עם הנשיא גרפילד בנושא המינויים הפוליטיים בבית המכס בניו יורק הובילה להתפטרותו מהסנאט במאי 1881. לאחר ההתנקשות בגרפילד ב-1881, הפך סגן הנשיא צ'סטר ארתור לנשיא. ארתור הציע לחברו קונקלינג תפקיד שופט בבית המשפט העליון, וקונקלינג הסכים ואושר בידי הסנאט. מאוחר יותר הוא סירב לכך. הוא עסק בעריכת דין בניו יורק עד למותו ב-1888.

רתרפורד הייז

רתרפורד בירצ'רד הייז (באנגלית: Rutherford Birchard Hayes;‏ 4 באוקטובר 1822 - 17 בינואר 1893) היה נשיאה ה-19 של ארצות הברית. הוא נבחר לנשיאות בסופה של תקופת השיקום בעזרת פשרה. כנשיא סיים את השלטון הצבאי במדינות הדרום, החל רפורמה בשירות הציבורי, וניסה ליישב את ההדורים שנותרו ממלחמת האזרחים ומתקופת השיקום.

הייז היה עורך דין באוהיו, וכיהן כפרקליט של סינסינטי מ-1858 עד 1861. כשהחלה מלחמת האזרחים, עזב את הפוליטיקה כדי להצטרף לצבא האיחוד. הייז נפצע חמש פעמים וקודם באופן ייצוגי לדרגת מייג'ור גנרל בגלל אומץ ליבו. לאחר המלחמה, הוא כיהן בקונגרס בין 1865 ל-1867, כחבר במפלגה הרפובליקנית. הייז פרש מהקונגרס ונבחר להיות מושל אוהיו, ונבחר לשתי כהונות רצופות, בין 1868 ל-1872, ולכהונה שלישית, בין 1876 ל-1877.

ב-1876, נבחר הייז לנשיא באחת מהבחירות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקנית. הוא השיג פחות קולות מסמואל טילדן מהמפלגה הדמוקרטית (בגלל דיכוי דרומי של התמיכה ברפובליקנים, לא ידוע מי באמת השיג רוב בציבור בבחירות הללו), אבל הצליח לזכות לרוב בחבר האלקטורים לאחר שוועדה של הקונגרס העניקה לו עשרים אלקטורים שהיו שנויים במחלוקת. כדי להשיג זאת, הגיע הייז לפשרה, שבמהלכה הסכימו הדמוקרטים להיבחרו בתמורה לסיום כל המעורבות הצבאית בדרום.

הייז האמין במריטוקרטיה, ביחס שווה בפני החוק ללא קשר לגזע, ובשיפור מערכת החינוך. הוא ציווה על הצבא לשבור את שביתת הרכבות הגדולה ב-1877. הוא ביצע רפורמות מוגבלות בשירות הציבורי שהכינו את הקרקע לרפורמות רחבות יותר בעשורים לאחר מכן. הוא הטיל וטו על חוק שהיה מכניס דולרים מגובים במתכת הכסף למחזור, והיה מעלה מחירים. הוא התעקש שתקן הזהב היה חיוני להתאוששות כלכלית. מדיניותו כלפי האינדיאנים במערב דרשה התבוללות.

הייז הבטיח לכהן רק כהונה אחת, ולאחר כהונתו פרש לביתו באוהיו, והפך לתומך ברפורמה חברתית וחינוכית. רבים טענו שהחזיר את האמונה במשרת הנשיאות, שנעלמה מאז מותו של אברהם לינקולן. תומכיו הדגישו את מחויבותו לרפורמה בשירות הציבורי ואת ההגנה שהקנה לזכויות האזרח, אולם כיום הוא נחשב לנשיא גרוע יחסית.

מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פיש • ויליאם אברטס • ג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי קלינטוןג'ון קרירקס טילרסוןמייק פומפאו החותם של משרד החוץ האמריקאי
התובעים הכלליים של ארצות הברית
רנדולף • ברדפורד • לי • לוי לינקולן האב • ברקינרידג' • רודני • פינקי • ראש • וירט • מקפירסון ברין • טוני • פרנקלין באטלר • גראנדי • דילוורת' גילפין • קריטנדן • לגאר • נלסון • מייסון • קליפורד • טוסי • ג'ונסון • קריטנדן • קאשינג • בלאק • מק'מסטרס סטנטון • בייטס • ספיד • סטנברי • אברטס • הואר • אקרמן • ויליאמס • פיירפונט • טאפט • דוונס • מק'ויג • ברוסטר • גרלנד • מילר • אולני • הרמון • מק'קנה • גריגס • נוקס • מודי • בונפרט • ויקרשאם • מק'ריינולדס • גרגורי • פאלמר • דוהרטי • סטון • סרגנט • מיצ'ל • קאמינגס • מרפי • ג'קסון • בידל • קלארק • מק'גראת • מק'גרנרי • בראונל • רוג'רסקנדי • קצנבך • רמזי קלארק • ניוטון מיצ'ל • קליינדינסט • ריצ'רדסון • סאקסבי • ג'ון ניוטון מיצ'ל • לוי • בל • קוולטי • סמית • מיס • תורנבורו • בררינו • אשקרופט • גונזאלסמיוקייסיהולדרלינץ'סשנסבר Seal of the United States Department of Justice

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.