ויטמין B2

ויטמין B2 (ריבופלאבין) הוא ויטמין המשתתף בתהליכים ביוכימיים בגוף, החיוני להפקת אנרגיה זמינה. הוויטמין חשוב לגדילה תקינה של שיער וציפורניים ולבריאותו של העור.

הוויטמין התגלה על ידי וארבורג וכריסטיאן בשנת 1932 וכונה 'הפרגמנט הצהוב' (פלאבו=צהוב) בשמרים. הרכבו תואר על ידי קון וקרר ב-1935. החלק הפעיל של החומר שבודד מחלב נקרא בתחילה לאקטופלאבין ושמו שונה לריבופלאבין בשל קבוצת סוכר הריבוזה שבו.

Riboflavin
המבנה הכימי

תפקוד

ריבופלבין הוא חומר מסיס במים, מתפרק באור ובתמיסות בסיסיות ועמיד לחום. מהווה חלק מקומפלקס ויטמיני B. יוצר זריחה פלואורסצנטית בגווני צהוב-ירקרק בהמסתו במים, משקלו המולקולרי 376 דלטון. הוא מורכב מדימתיל-איזולוקסאצין ומריבוזה ומבנהו מכיל טבעת בנזן הקשורה לפטרין. הזרחן שבו נקשר ל-AMP ליצירת פלבין-אדנין-דינוקלאוטיד FAD שהוא בעל תפקיד כקואנזים בתהליכי חמצון תוך תאיים. תרכובת פלאבין פחותה בכמותה היא ריבופלאבין פוספט הקרוי גם מונונוקלאוטיד פלאבין FMN הנוצר מריבופלאבין ו-ATP בעזרת האנזים ריבוקינאזה. פלאבין הוא מרכיב החשוב גם לפעילות האנזימים Succinate dehydrogenase ו Monamine oxidase.

צריכה

Almond Nuts
ב-100 גרם שקדים 60% מההמלצה היומית

הצריכה היומית המומלצת של הוויטמין היא 1.5 מ"ג ליממה בגברים צעירים ו-1.1 מ"ג ליממה בנשים. ילוד זקוק ל-0.4 מ"ג ליממה. ספיגת הוויטמין במעי הדק היא באמצעות הובלה פעילה בתצורת ריבופלאבין חופשי או כזה הקשור לזרחן בעמדה 5. הוויטמין נאגר בעיקר בכבד ובשרירים. רוב הריבופלאבין שבגוף מחובר לאנזימים.

מקורות מהם ניתן להפיק את הוויטמין:

חסר בוויטמין יראה כחלק ממקרי תת תזונה כלליים ובעיקר של חסר בחלבון, באלכוהוליסטים ובעת שימוש בתרופות כגון פנותיאזינים וגלולות למניעת הריון. עלייה בדרישת הגוף לריבופלבין תראה במטופלי דיאליזה. בישול יגרום לאיבוד חלק קטן מהריבופלאבין במזון, אך חשיפה ממושכת לאור תגרור איבוד כמות גדולה של הוויטמין.

השלכות חוסר בוויטמין

סימנים העשויים לרמוז על מחסור בוויטמין: כאבי גרון, אודם ובצקת בריריות הפה, יובש בשפתיים, סדקים בזויות הפה והאף - כיליוזיס ואנגולר סטומטיטיס, דלקות בדופן הקיבה, בפה ובלשון - גלוסיטיס, צריבה או גירוי בלחמית העין (קונגוקטיביטיס) ובקרנית (קרטיטיס). ודלקות בעיניים. בעור תראה דלקת עור קשקשית - סבוריאה דרמטיטיס. כמו כן תיראה אנמיה עקב ירידה בייצור כדוריות דם אדומות במח העצם. בבעלי חיים תוארו בעת חסר ריבופלאבין גם פיגור בגדילה ושיתוק גפיים.

זיהוי החסר יעשה על פי הרקע התזונתי ומדידת רמת הפרשת ויטמין נמוכה בשתן. הטיפול יעשה על ידי מתן ריבופלבין, 3 - 10 מ"ג ליממה תוך מדידת רמות ההפרשה בשתן עד לתיקון החסר, ומקובל לטפל בתוספת של כל ויטמיני קומפלקס B מתוך הנחה כי חסר קיים גם בהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אגס

אַגָּס (שם מדעי: Pyrus) הוא סוג במשפחת הוורדיים, שבו 25 מיני עצים, חלקם מניבים פרי הטוב למאכל אדם.

מוצאו של הסוג מאזור פרס.

אדנוסילקובלמין

אדנוסילקובלמין (Cobamamide או Adenosylcobalamin) הוא אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12.

אדנוסילקובלמין משמש כקואנזים עבור האנזים מתיל-מלוניל-קואנזים-A מוטאז (‎Methylmalonyl Coenzyme A Mutase; ‏MUT).

המבנה המולקולארי של ויטמין B12 מפורט בתרשים. במרכזו - יון קובלט (Co), המקושר לחמישה אטומים של חנקן (N).

באדנוסילקובלמין הקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים באמצעות האות R), הוא ל-5'-דאוקסי-אדנוזיל (‎5'-deoxyadenosyl‏).

אפונה

אפונה (או אפון מתורבת; שם מדעי: Pisum sativum) הוא צמח ממשפחת הקטניות, בעלת זרעים עגולים וירוקים הגדלים בתרמיל. מחזור חייה הוא כשנה. היא נאכלת בתבשיל, משומרת או חיה.

בוטן

אֱגוֹז אֲדָמָה, המכונה בוטן בשפה יומיומית, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). על אף שמו, "אגוז האדמה" אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנית (ואף שמו המקובל בערבית הוא "פול סודאני"). בערכו התזונתי דומה הבוטן לאגוז, שכן כמחציתו שומן וכרבעו חלבון. שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבטנה; פיסטוק).

גזר

גֶּזֶר (שם מדעי: Daucus Carota sativus) הוא ירק שורשי, תת-מין של גזר הגינה ממשפחת הסוככיים, אשר מאופיין בצבעו הנע בין כתום עז ללבן, וכן במרקמו הקשה והפריך, ובערכו התזונתי הרב.

אבותיו הפראיים של הגזר באים ככל הנראה מאפגניסטן, שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר. לגזר התרבותי יש קרוב-משפחה בשם גזר קיפח. גזרים תרבותיים הופכים במהרה לאב קדמון משותף הפראי שלהם לאחר שהם נותנים זרע.

דוחן

דוחן הוא כינוי לקבוצה של דגנים חד-שנתיים גבוהים בעלי זרע קטן, המשמשים לגידול חקלאי כמזון לאדם וכמספוא לבהמות, באזורים בעלי תנאים קשים לגידול חקלאי. זו איננה קבוצה טקסונומית, ורוב המינים בה שייכים לתת-המשפחה Panicoideae שבמשפחת הדגניים.

השימושים בגידולי הדוחן מגוונים: במקומות מסוימים הוא משמש כמרכיב הראשי בתזונה של בני אדם. זנים מסוימים של דוחן משמשים מזון מקובל לבני אדם בהודו, נפאל, סרי־לנקה, סודאן, קניה, אוגנדה, זמביה, זימבבואה, טנזניה, נמיביה, סין, מונגוליה, גאורגיה, ואתיופיה (את האינג'רה, הלחם האתיופי מכינים מקמח של טף, זן דוחן אתיופי).

מהדוחן מכינים מגוון של מזונות החל מדייסות ונזידים, לחמים וכלה בבירה.

דוחן גם משמש כתבואה לצורכי הזנת בעלי חיים, כמספוא, בעיקר במדינות מערביות (ארצות הברית ואירופה) וברוסיה.

את הדוחן ניתן לגדל באזורים צחיחים יחסית, בכמות משקעים נמוכה יחסית, וגם בקרקעות לא־פוריות.

המינים העיקריים שמגדלים היום הם:

Pennisetum glaucum - דוחן פנינה

Setaria italica

Panicum miliaceum - דוחן תרבותי

Eleusine coracanaמיני הדוחן השונים עשירים בזרחן, ברזל, סידן, ויטמין B2 וויטמין B3. זרעי הדוחן משמשים תחליף לחיטה (לאלרגיים לגלוטן - חולי צליאק). הזרעים מכילים לציטין, חומצה פיטית וחומצות אמינו, ועשויים להוריד את רמת הכולסטרול כמו גם לצמצם את איבוד השיער במהלך טיפולים כימותרפיים לסרטן.

ויטמין

ויטמין (באנגלית: Vitamin) הוא תרכובת אורגנית, או קבוצת תרכובות אורגניות קרובות, החיונית לגוף ודרושה לו בכמויות מזעריות ושהגוף לא מסוגל לסנתז בעצמו.

התפקידים של הוויטמינים הם סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, הפקת אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבניינם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות כמו צפדינה ואנמיה, ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כמו סרטן ומחלות לב. רבים מהוויטמינים הם חומרים הנוגדים חמצון. יש קבוצות מדענים הגורסות שוויטמינים מאיטים את קצב ההזדקנות. מצד שני ישנם מדענים וחוקרים אשר מתנגדים להמלצה כללית על נטילת ויטמינים לכלל האוכלוסייה, וסבורים שאלו מתאימים רק לנסיבות בריאותיות מסוימות, ושיש לצרוך אותם רק בהיוועצות עם רופא. חוקרים אלו נתלים במחקרים שונים על השפעות שליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מנטילת תוספי ויטמינים ללא סיבה מיוחדת, ביניהם מחקר מטא-אנליזה שאוגד בתוכו 277 מחקרים שהראו ששילובים מסוימים של תוספי ויטמינים עם הרגלי תזונה עלולים להגביר סיכון לשבץ.

הגדרת הוויטמין היא בעייתית מעט משום שיש לה לא מעט מקרי גבול. ויטמין C, לדוגמה, עונה להגדרת הוויטמין עבור בני אדם ועבור בעלי חיים אחרים שיכולים לאכול פירות. אולם, בעלי חיים רבים שאינם יכולים לאכול פירות כן מייצרים אותו בכוחות עצמם ועבורם הוא אינו ויטמין. ויטמין D נוצר, אצל האדם, על העור בסיוע קרני השמש. על כן ויטמין D אינו לגמרי ויטמין. בנוסף, ויטמין K וכמה ויטמינים מקבוצת B נוצרים במעיים בסיוע חיידקים. על כן אף על פי שלא גוף האדם הוא זה שמייצר ויטמינים אלה, הוא לא תמיד זקוק להם מגורם חיצוני.

ויטמין B

קבוצת ויטמין B היא קבוצה של שמונה ויטמינים השונים זה מזה במבנה ובתפקיד. מקור השם "ויטמין B" בתקופה שבה נחשבו כל חברי הקבוצה כוויטמין יחיד, בדומה לוויטמין C. עם התפתחות המחקר התברר שמדובר בקבוצה של ויטמינים נפרדים, הנמצאים לעיתים קרובות באותם מיני מזון. בעקבות זאת השימוש בשם "ויטמין B" הלך ופחת, והוחלף בכינוי "ויטמין B קומפלקס" או בהתייחסות לוויטמינים ספציפיים בקבוצה.

מרכיבי קבוצת ויטמין B הם:

ויטמין B1 (תיאמין)- מסייע בחילוף החומרים של חלבונים ופחמימות ובפעילות של מערכות העיכול והעצבים. נמצא בכבד, בשר, חלב, דגים, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, נבטים ואגוזים. ויטמין זה התפרסם בישראל בפרשת רמדיה, כאשר עקב חסרונו בתרכובת מזון לתינוקות נפטרו ונפגעו מספר תינוקות.

ויטמין B2 (ריבופלאבין) - מסייע בגדילה ומונע מחסור בדם, חשוב לעיכול סדיר, לבריאות העור והשיער, ולפעילות תקינה של העיניים. נמצא בבשר, דגים, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, חיטה מלאה וירקות ירוקי עלים.

ויטמין B3 (ניאצין או חומצה ניקוטינית) - חילוף חומרים של סוכרים וחלבונים. חיוני לעצבים, לנשימה, לעיכול תקין וליצירת אנרגיה; מחזק את הזיכרון ומונע כאבי ראש ונדודי שינה. נמצא בכבד, ביצים, שמרים, נבטים, לחם חי ובשר.

ויטמין B5 - חיוני לפעולת העצבים, מערכת החיסון, ההורמונים הנשיים והכדוריות האדומות. נמצא בדבש מלכות, כבד, קטניות, אגוזים וחלמון ביצה.

ויטמין B6 – מסייע בחילוף החומרים של החלבון ופעילות העצבים. נמצא בבשר, דגים, ביצים, קטניות, אגוזים, נבטים ושמרים.

ביוטין (ויטמין B7 או ויטמין H) - שומר על העור ועל הכדוריות האדומות ומקטין מתח נפשי. נמצא בכבד, חלב, ביצים, בוטנים ואגוזים, קטניות וירקות עליים.

חומצה פולית (ויטמין B9) - מונעת חסר דם, מחזקת את פעילות מערכת העיכול והזיכרון. נמצאת בבשר, דגים, תרד, אגוזים, דגנים וירקות עליים.

ויטמין B12 – גדילה, פעולת העצבים ויצירת כדוריות הדם האדומות. נמצא בבשר, דגים, חלב וביצים.

בעבר גם אדנין נחשב לוויטמין מקבוצת B וסומן כB4, אך כיום הוא לא מקוטלג ככזה.

ויטמין B1

ויטמין B1 (תיאמין) - ויטמין שמשתתף במטבוליזם הפחמימות ובתהליכי הפקת אנרגיה בגוף, וכן משתתף ביצירת חומר מתווך במערכת העצבים.

מזון ממנו ניתן להפיק את הוויטמין:

מהחי - בשר (בעיקר כבד), איברים פנימיים אחרים וחלב.

מהצומח - אורז מלא, קטניות, שמרים, נבט חיטה, אגוזים, בוטנים, גרעינים וזרעונים.

ויטמין B5

חומצה פנטוטנית, הנקראת גם ויטמין B5, היא ויטמין החיוני לכל תא חי. מקור המונח "חומצה פנטוטנית" הוא בשפה היוונית (παντόθεν) ומשמעות השם היא "נמצא בכל מקום".

ויטמין B6

ויטמין B6 הוא שם גנרי לתרכובות פירידוקסין ופירידוקסאמין.

בכבד האדם ויטמינים אלה מפורקים לחומרים המזרזים תגובות של חומצות אמינו בתאי הגוף.

ויטמין B6 (פירידוקסין) מסייע בחילוף החומרים של החלבון, בייצור תאי דם אדומים ופעילות העצבים. נמצא בקטניות, אורז, תפוח אדמה, עגבנייה, בשר, דגים, ביצים, אגוזים, בננות, נבטים ושמרים. מחסור בוויטמין B6 עלול לגרום לאנמיה, עייפות והפרעות נוירולוגיות. צריכת כמות גדולה מאוד של הוויטמין (עשרות או מאות מיליגרם ביום) עשויה לגרום לבעיות עצביות.

חלמון

חלמון הוא החומר הצהוב הנמצא בתוך הביצה. ייעודו העיקרי הוא להוות מלאי מזון עבור העובר (האפרוח) המתפתח בביצה.

החלמון מכיל שומן (רובו בלתי רווי) וכולסטרול. לעומתו, חלבון הביצה מורכב בעיקר ממים (שבע שמיניות) ומחלבונים (שמינית אחת) ואינו מכיל כולסטרול. הוא מכיל מעט מאוד, אם בכלל, שומן.

לפני ההפריה של הביצה, החלמון כולו הוא למעשה ביצית, כלומר תא בודד. גרעין התא נמצא באברון בגודל 2–3 מ"מ הקרוי Germinal Disc, הממוקם מחוץ למעטפת החלמון. שם מתרחשת ההפריה, ולאחריה מתבצעת התחלקות התאים, עד להתמיינותם המלאה לאפרוח.

חלמון הביצה משמש במתכונים רבים, דוגמת מיונז וחביתה. ניתן להפריד בין החלבון לחלמון באמצעות מפריד ביצה.

לחם לבן

לחם לבן הוא לחם שנאפה מקמח חיטה, ממנו הוסרו הסובין והנבט בתהליך הטחינה, והוספו שמרים לשם התפחה של הלחם. הסרת הסובין, שמכיל שמן, מאפשרת ללחם חיי מדף ארוכים יותר. הקמח המשמש לאפיית הלחם עובר גם הלבנה, באמצעות אשלגן ברומטי או כלור דו-חמצני, לשם הסרת שאריות צבע צהוב.

במהלך תהליך הטחינה והניפוי של הקמח, נפגעים חומרי תזונה חשובים אחרים בלחם, כגון סיבים תזונתיים, ברזל, ויטמינים מקבוצת B ועוד. הדבר התגלה על ידי חוקרים במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, עלו חסכים תזונתיים משמעותיים בקרב חיילי צבא ארצות הברית והאוכלוסייה האזרחית, ובעקבות זאת החלה ממשלת ארצות הברית להעשיר את הלחם הלבן בחומרים שנפגעים בטחינה, כגון תיאמין (ויטמין B1), ניאצין (ויטמין B3), ריבופלבין (ויטמין B2), וברזל. ממשלת בריטניה הוסיפה ללחם מ-1942 גם סידן פחמתי. תוספות אלו הביאו לחיסול כמעט מוחלט של מחלות הנגרמות מחסך של תיאמין וניאצין, בריברי ופלגרה. לחם לבן ממשיך להוות מקור מרכזי לוויטמינים אלו עבור האוכלוסייה, עד היום, במדינות רבות בעולם. חלקן מעשירות את הלחם גם בחומצה פולית.לאור המחקרים שמצאו כי קמח מלא בריא יותר לצריכה על פני קמח לבן, ירדה לאורך העשורים האחרונים צריכת הלחם הלבן, בהשוואה למוצרים כגון לחם שחור ולחם שיפון, אם כי היא עדיין גבוהה יותר. לחמים מחיטה מלאה לרוב יקרים יותר מלחם לבן, וצריכתם אופיינית יותר למעמדות גבוהים באוכלוסייה, אך בעקבות התודעה הגוברת לערכים בריאותיים עולה צריכת הלחם מקמח מלא בכל שכבות האוכלוסייה.

לימון

לימון (שם מדעי: Citrus × limon) הוא מין של עץ מסוג ההדרים, שמגדלים באופן חקלאי בעבור פירותיו הקרויים באותו השם. הלימונים מבויתים בעיקר לשם הפקת מיץ, אך גם החרצנים, הציפה והקליפה משמשים בבישול, באפייה ובשימורים. מיץ הלימון מכיל כחמישה אחוזים חומצה ציטרית, ועל כן טעמו של פרי הלימון חמוץ.

פלפל (פרי)

פלפל הוא שם כללי למגוון פירות אכילים של צמחים מסוג פלפלת, מהמין Capsicum annuum.

צבע מאכל

צבע מאכל הוא צבע המוסף למזון או למשקה על מנת לשפר את מראהו. הצבעים נועדו לשוות מראה ססגוני ויפה יותר למיני מזונות שצבעם הטבעי אינו מושך דיו, או כדי לשמר את צבעו הטבעי של מוצר שתנאי האכסון עלולים להקהותו. בין המאכלים בהם נעשה שימוש בצבעי מאכל נמנים: גלידות, שלגונים, ממתקים למיניהם (חמצוצים, אבקה, סוכריות גומי, טופי ועוד), וכן המרציפן ובצק הסוכר. הצבע כשלעצמו איננו מזון.

ציאנוקובלמין

ציאנוקובלמין (Cyanocobalamin) הוא אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12.

ציאנוקובלמין מופיע בתכשירי ויטמין B12 הניתנים בזריקה לשריר, בבליעה או מתחת ללשון.

המבנה המולקולארי של ויטמין B12 מפורט בתרשים. במרכזו - יון קובלט (Co), המקושר לחמישה אטומים של חנקן (N).

בציאנוקולבלמין, לקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים באמצעות האות R) קשור יון של ציאניד (CN).

צימוק

צימוק הוא ענב המשומר על ידי יבושו. מאכל הקיים זה אלפי שנים ומיוצר במדינות בהן שכיח גידול גפן.

צימוקים מתוקים עקב תכולת הסוכר הגבוהה שבהם. אפשר לאכול אותם כפי שהם או לבשל ולאפות איתם. בצימוקים שחלפו מספר חודשים מתהליך הכנתם מתגבש הסוכר ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. ניתן להחזיר לצימוקים ממרקמם על ידי השרייתם בנוזל, או נוזל חם, הליך שכיח בבישול ובאפייה, המפחית מדביקותם.

הצימוק מופיע מספר פעמים בתנ"ך כמאכל הניתן כמתנה או כצידה לדרך בשל שימורו. בארץ ישראל הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך לדבלה, התאנה המיובשת. תאנים כמו הגפן הם פירות נפוצים בארץ ישראל ופשוטים לייבוש. כמו כן עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל והתפשטות האסלאם האוסר צריכת אלכוהול שכך ייצור היין הנרחב בפלשתינה, וגידולי הגפן הרבים הוסבו בעיקר לשימורי צימוקים, דיבס ו"מלבן"- "לדר ענבים".

קריפטוכרום

קריפטוֹכרוֹם (באנגלית: Cryptochrome) הוא חלבון המשמש כקולטן אור בכל הצמחים ובבעלי חיים רבים.

קריפטוכרום הוא הקולטן העיקרי של אור כחול. קיימים שני קריפטוכרומים בצמחים, CRY1 ו-CRY2. קריפטוכרום הוא חלבון עתיק מבחינה אבולוציונית, ומקורו באנזים פוטוליאז, אשר מצוי בחיידקים רבים ואשר משתתף בתהליכי תיקון נזקי DNA; כריפטוכרום איבד במהלך המעבר שלו לאיקריוטים את פעילותו האנזימטית.

קריפטוכרום נושא שני כרומופורים (מבנים כימיים המגיבים לפגיעת אור): פטרין (Pterin) ופלאווין (Flavin); האחרון נגזר מריבופלאווין, ויטמין B2. לאחר פגיעת פוטון בפטרין מוסר הלה אלקטרון לפלאווין; האחרון גורם לשינוי מרחבי בחלק מהחלבון האחראי להעברת אותות לתרכובות אחרות בתא. שרשרת העברת האותות של קריפטוכרום והאופן בו הוא גורם לתופעות השונות בצמח טרם הובררו.

קריפטוכרום נמצא בכל מיני הצמחים והוא חיוני להתפתחותם התקינה. בבעלי חיים ובצמחים משמש החלבון כשעון צירקדיאני—מנגנון המודד את היחס בין זמן האור וזמן החושך לאורך היממה ואשר משרה מספר תופעות פיזיולוגיות על סמך יחס זה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.