ויטמין B12

ויטמין B12 הוא סדרה של תרכובות החיוניות לייצור DNA בתאים. יצירת תאי דם על ידי מח העצם תלויה במיוחד בוויטמין זה. כמו כן, הוא נחוץ מאוד למערכת העצבים.

סדרת התרכובות הזו, המכונה ויטמין B12, קרויה גם קובלמינים, שם הנגזר מקובלט, יסוד מתכתי שאטום שלו נמצא במרכז המולקולה, ואמין, נגזרת של אמוניה. באופן טבעי נוצר הוויטמין על ידי חיידקים ממגוון מערכות ביולוגיות, הנפוצים בקרקע אך גם במעי הדק של כמה אורגניזמים. באופן טבעי, בעלי חיים צמחוניים מסוימים, החיים בסביבות טבעיות מקבלים B12 מצמחים נמוכים שגדלו בקרקע העשירה באותם החיידקים המייצרים ויטמין זה (הצמחים עצמם אינם מייצרים B12 אלא סופגים אותו מחיידקים המייצרים אותו בקרבת שורשיהם[1][2]) או מקבלים אותו מחיידקי מעי החיים במעי הדק שלהם[2]; בעלי חיים בתעשיות המזון מהחי לעומת זאת, מקבלים בעצמם תיסוף של הוויטמין,[2] או קובלט בתערובות המזון,[3][4][5] ולעיתים גם זריקות. לא ברור מדוע החיידקים מסנתזים את הוויטמין שאינו נחוץ להם ואינו נחוץ גם לצמחים שהחיידקים נמצאים איתם בסימביוזה - ייתכן שהתהליך מתרחש כדי לעמוד בלחצים שדורשים החיים הסימביוטיים.[6]

מקורות לוויטמין בתזונה הנפוצה: מוצרים מן החי כגון בשר (בעיקר בשר בקר) ובמיוחד כבד בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, רכיכות, סרטנאים, צדפות ומספר מיני חרקים[7], ומקורות שלא מן החי כגון טבליות B12, דגני בוקר וחטיפים מועשרים, מוצרי סויה מועשרים, שמרים מועשרים, ועוד[8].

הן בבני אדם והן בבעלי חיים אחרים, מחסור בוויטמין B12 נגרם בדרך כלל ממחלות הפוגעות בכושר הספיגה של הוויטמין או מתזונה הלוקה בו (אלא אם נלקח תוסף תזונה). מחסור זה מסוכן, והוא עלול להוביל לאנמיה, לתופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, עיוורון[9] לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, ובעיקר פגמים בתעלה העצבית ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

Cyanocobalamin-3D-sticks
תרשים 1 - מולקולת ציאנוקובלמין - במבט תלת-ממדי

היסטוריה

בשנת 1849 תוארה מחלה מסוכנת, שכונתה "אנמיה ממארת" משום שהלוקים בה נפטרו מסיבה שלא הייתה ידועה אז. רק כעבור עשרות שנים, בשנת 1920, התגלה שאנשים שאכלו הרבה מרק כבד הבריאו באיטיות מן האנמיה. על סמך ממצא זה בוצע ב-1926 מחקר מבוקר של אכילת כבד כטיפול למחלה. החוקרים לא ידעו, אמנם, מהו החומר המצוי בכבד אשר גורם לריפוי, אבל החולים נרפאו כליל מהמחלה.

רק בשנת 1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר שמונע אנמיה ממארת. חומר זה כונה ויטמין B12, והתברר שהוא מצוי בכבד בכמויות זעירות. באותה שנה החלה הכימאית האנגליה דורותי קרופוט הודג'קין לחקור את המבנה של מולקולת ה-B12. הודג'קין גילתה שזו מולקולה גדולה ומורכבת בהרבה מיתר הוויטמינים. ב-1956 פענחה הודג'קין את מבנה המולקולה באמצעות קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן ועל כך זכתה בשנת 1964 בפרס נובל לכימיה.

בשנת 1973 הצליחו לייצר את הוויטמין באופן סינתטי.

מקורות לוויטמין B12

ויטמין B12 איננו נוצר בצמחים וגם לא בבעלי חיים, אלא על ידי חיידקים (בקטריה) ועל ידי חיידקים קדומים (ארכיאה), ומהם הוא מגיע לגופם של בעלי חיים או מיוצר במעבדות המייצרות אותו כתוסף.

ספיגת ויטמין B12 מתבצעת במעי העקום, וכאשר מדובר בוויטמין כתוסף גם בחלל הפה בזמן לעיסה. טבליות מציצה B12-חומצה פולית הן הדרך הטובה ביותר לספיגת הוויטמין. דרך נוספת היא באמצעות זריקות רפואיות.

ויטמין B12 נמצא במאכלים שמקורם מן החי: בשר (בעיקר בכבד בקר), מוצרי חלב, ביצי תרנגולת, דגים, פירות ים, רכיכות, צדפות וסרטנאים. ברוב מוצרי החלב תהליך הפסטור מפחית את כמויות הוויטמינים הטבעיות, כולל B12, ולכן הם מועשרים בהם בצורה מלאכותית ובאופן מבוקר לאחר התהליך, לעיתים אף בכמות גדולה מהכמות המקורית. בתעשיית הבשר מוסיפים למזון בעלי החיים תוסף B12 , שכן על פי פרופ' אהרן בונדי "המחסור בוויטמין [בבקר וצאן] גורם לפיגור בגדילה, חוסר תיאבון והפרעות לפעילות העצבים מתבטאת בחוסר תיאום בין פעולות השרירים".[10]

מאכלים שונים לעיתים מועשרים בוויטמין B12, כגון: דגני בוקר, חטיפים שונים (דוגמת במבה), חטיפי אנרגיה, משקאות אנרגיה ומשקאות קלים מסוימים, לחם, מוצרי סויה וטופו (דוגמת חלב סויה), שמרים מועשרים, ומוצרים המשמשים כ"תחליפי" בשר (דוגמת שניצל תירס והמבורגר צמחי). ויטמין B12 כתוסף מגיע בצורה הנספגת ביתר קלות בגוף.

קיימים חילוקי דעות, האם קיים ויטמין B12 פעיל באצות מסוגים מסוימים, כגון אצות אדומות מסוג פורפירה Porphyra (משווקות ביפן כמאכל בשם נורי Nori) או באצות מסוג ספירולינה וכלורלה ‏[11][12] או לא.[13][14] הקונצנזוס המדעי גורס שגם אם יש כמויות מזעריות של B12 באצות או במזונות צמחיים אחרים, הוא לא מספיק זמין ביולוגית לבני אדם משום שיש בהם גם אנלוגים של B12 - חומרים הדומים ל-B12 אבל שאינם B12, ולמעשה הם מעכבים את המטבוליזם ופוגעים בספיגה של B12 אמיתי בגוף. [דרוש מקור] בנוסף נמצא שייבוש של אצת פורפירה (נורי) הפך חלק גדול מהוויטמין B12 שבה לאנלוגים שאינם נספגים.[15]

קצובה יומית מומלצת

הקצובה היומית המומלצת לאוכלוסייה בריאה:

גיל / מצב קצובה יומית מומלצת
עד 6 חודשים 0.5 מיקרוגרם
6 חודשים עד שנה 1.5 מיקרוגרם
1 - 3 שנים 2.0 מיקרוגרם
4 - 6 שנים 2.5 מיקרוגרם
מעל 7 שנים 3.0 מיקרוגרם
נשים בהריון או בהנקה 4.0 מיקרוגרם

המינון עבור הלוקים בחוסר של ויטמין B12 גבוה בהרבה, ויכול להגיע בתחילת הטיפול (לפי מינון של רופא) עד ל-2,000 מיקרוגרם ביום.

תפריט עשיר במזונות מן החי מספק יותר ויטמין B12 ליום מאשר תפריט דל במזונות מן החי. על מי שניזון מתפריט דל במזונות מן החי מומלץ לאכול מזונות בהם ישנה תוספת של הוויטמין באופן מלאכותי או לצרוך תוסף מלאכותי, ובכך להבטיח רמה מספקת של הוויטמין בגוף.

VitaminB12
תרשים 2 - מבנה כימי של ויטמין B12 (סדרת הקובלמינים)
האות R מסמנת הקשר השישי של יון הקובלט שבמרכז המולקולה. אפשרויות שונות לקשר זה:
1. יון של ציאניד (CN) עבור ציאנוקובלמין.
2. הידרוקסיל (OH) עבור הידרוקסיקובלמין.
3. מתיל (CH3) עבור מתילקובלמין.
4. 5'-דאוקסי-אדנוזיל עבור אדנוסילקובלמין.

קצובה מינימלית המקובלת בעולם המערבי היא 300 מיקרוגרם[דרושה הבהרה].

מבנה כימי

ויטמין B12 הוא כינוי לסדרה של תרכובות מסיסות במים הקרויות קובלמינים Cobalamins: ציאנוקובלמין, הידרוקסיקובלמין, מתילקובלמין, אדנוסילקובלמין.

המבנה המולקולארי הוא המורכב ביותר מכל הויטמינים - תרשים 2:

  • במרכז יון אחד של קובלט שסימנו Co.
  • טבעת קורין Corrin המקושרת אל הקובלט באמצעות ארבעה אטומי חנקן (N).
  • קבוצת דימתיל בנזימדזול Dimethylbenzimidazole group המקושרת אל הקובלט באמצעות אטום אחד של חנקן (N).
  • אפשרויות שונות עבור הקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים 2 באמצעות האות R):
  1. יון של ציאניד (CN) עבור ציאנוקובלמין.
  2. הידרוקסיל (OH) עבור הידרוקסיקובלמין - צורה סינתטית המשתמשת כתרופה.
  3. מתיל (CH3) עבור מתילקובלמין - צורת קואנזים שנהוג לסמנה: MeB12.
  4. 5'-דאוקסי-אדנוזיל (‎5'-deoxyadenosyl‏) עבור אדנוסילקובלמין - צורה נוספת של קואנזים שנהוג לסמנה: AdoB12.
  5. קיימות תרכובות נוספות.

מבנה מולקולרי מעין זה נקרא יון מורכב (‎Complex Ion‏) - מצב בו יון מתכתי נקשר בקשרים קובלנטיים אל רכיבים אחרים, ובמקרה הזה: קשר בין יון הקובלט לבין יתר רכיבי המולקולה.

פעילות ביוכימית

ויטמין B12 משמש כקואנזים בריאקציות אנזימטיות שונות בעולם החי. קואנזים הוא תרכובת אורגנית הנקשרת לאנזים, והופכת אותו להיות פעיל. בלעדי הקואנזים - האנזים איננו יכול לפעול.

בגוף האדם קיימים 2 אנזימים התלויים בוויטמין B12:

MTR1
תרשים 3
פעילות האנזים מתיונין סינתאז (‎MS‏) - בצבע כחול
על רקע המטבוליזם של פולאטים
.
MUT1
תרשים 4 - פעילות האנזים מתיל-מלוניל-קואנזים-‎A‏ מוטאז
‎Methylmalonyl Coenzyme A Mutase‏ (MUT)
:

האנזים הופך L-מתיל-מלוניל-קואנזים-‎A‏  ל-סוקסיניל-קואנזים-‎A‏
האנזים משתמש באדנוסילקובלמין AdoB12 כקואנזים לפעולתו.
Cobalamin absorption he
תרשים 5 - ספיגה של ויטמין B12 במערכת העיכול והובלתו אל התאים. מקרא:
B12 = ויטמין B12.
R = קושר R קיבתי ‎Gastric R binder‏.
IF = פקטור פנימי.
TCI = טרנסקובלמין 1 - ‎Transcobalamin I‏.
TCII = טרנסקובלמין 2 - ‎Transcobalamin II‏.

ספיגה במערכת העיכול והובלה לתאים

תיאור בתרשים 5.

בקיבה

ויטמין B12 במזון, שמגיע לקיבה קשור בדרך כלל לחלבונים. הפרדת הוויטמין מהחלבונים נעשית באמצעות האנזים הקיבתי פפסין ובאמצעות החומצה אשר נמצאת בחלל הקיבה.

ויטמין B12 נקשר עם קושר R קיבתי ‎Gastric R Binder‏ (R בתרשים 5) - זהו חומר מסוג גליקופרוטאין הנמצא בנוזלים שונים רוק, מיץ קיבה, חלב. הקומפלקס (R-B12 בתרשים 5) ממשיך לתריסריון.
במקביל, בתאי הדופן בקיבה מופרש חומר בשם פקטור פנימי (IF בתרשים 5) זהו חומר אחר מסוג גליקופרוטאין.

בתריסריון

בתריסריון הפקטור הפנימי נקשר לוויטמין B12 במקומו של קושר R. הקומפלקס החדש (IF-B12 בתרשים 5) ממשיך לאילאום הסופי - החלק האחרון של המעי הדק.

במעי הדק

באילאום הסופי - החלק האחרון של המעי הדק, הפקטור הפנימי מסייע לוויטמין B12 להיספג לתאי המעי הדק, שם הוא מסיים את תפקידו ונהרס.
ויטמין B12 נקשר עם טרנסקובלמין 2 - ‎Transcobalamin II‏ (TCII בתרשים 5) - זהו חלבון שתפקידו להעביר את הוויטמין B12 בדם.

במחזור הדם

הקומפלקס של ויטמין B12 יחד עם טרנסקובלמין 2 (TCII-B12 בתרשים 5) משמש למעבר במחזור הדם מהמעי הדק אל התאים.
באמצעות הנשא טרנסקובלמין 2 חודר ויטמין B12 אל התאים.
לאחר מכן, כדי לעבור אל תא אחר, משתמש ויטמין B12 בחומר אחר המתקשר אליו -טרנסקובלמין 1 - ‎Transcobalamin I‏ (TCI בתרשים 5) וזה מעבירו מתא לתא.

בתאי הכבד והגוף

ויטמין B12 חודר לתוך התא באמצעות אחד משני הנשאים טרנסקובלמין 2 או 1, ושם נפרד מהנשא.
באופן רגיל:

  • 2 מיליגרם של ויטמין B12 נאגרים בתאי הכבד - מאגר שיכול לשמש לתקופה של 6-3 שנים.
  • 2 מיליגרם נוספים - בכל יתר הגוף.

הפרשה

עודפים של ויטמין B12 מופרשים בשתן.

חוסר ויטמין B12

חוסר של ויטמין B12 מתפתח בדרך-כלל במשך שנים, כיוון שהכבד מסוגל לאחסן אספקה של ויטמין B12 לתקופה של 6-3 שנים.

חוסר ויטמין B12 קיים בכל הגילאים, אולם שיעורו הולך ועולה באוכלוסייה מבוגרת. 10%-30% מבני 60 ומעלה לוקים בחוסר של ויטמין B12. מעל גיל 70: 35-40%.

הסיבה העיקרית לחסר בוויטמין ‭B12‬ היא בעיה בספיגה, בחלק קטן מהמקרים ‭(2%)‬ החסר הוא תוצאה של צריכה נמוכה שלו - תופעה האופיינית בעיקר לטבעונים, או לצמחוניים שכמות ה-B12 מהמזון מהחי שהם אוכלים (ביצים וחלב) אינה מספקת. [17].

סיבות לחוסר של ויטמין B12

א. תת-ספיגה של ויטמין B12 במעי
  1. חוסר פקטור פנימי (חומר הנוצר בקיבה והנחוץ לספיגה של ויטמין B12 במעי הדק). סיבות לחוסר של פקטור פנימי:
  2. מחלות שונות של המעי הדק:
    • כרסת (מחלת צליאק).
    • כרסת טרופית Tropical sprue.
    • דלקות, גידולים, ניתוחים ומחלות שונות של המעי הדק.
    • תת ספיגה של ויטמין B12 בלבד (תסמונת אימרסלאנד - נדיר).
  3. מיץ קיבה בלתי חומצי עקב תרופות נגד כיב פפטי, או עקב ניתוחים או מחלות בקיבה. הסיבה: פגיעה במנגנון ניתוק הקשר בין ויטמין B12 לבין חלבונים במזון.
  4. אי ספיקה אקסוקרינית של הלבלב (‎Exocrine Pancreatic Insufficiency‏) - חוסר בהפרשת אנזימי עיכול עקב מחלות שונות הפוגעות בלבלב.
  5. תחרות על ויטמין B12 במעי הדק מול חיידקים במצב של תסמונת לולאה סגורה (חסימה או האטה בהתרוקנות המעי) או מול תולעים טפילות.
  6. תרופות מסוימות.
ב. תזונה חסרת ויטמין B12
  1. צמחונים ובעיקר טבעונים אשר אינם נוטלים את תוספי הוויטמין.
  2. במצבים של חוסר תזונה קיצוני כגון במצבי רעב או באנורקסיה נרבוזה.
  3. תינוקות יונקים לאימהות חסרות ויטמין B12.
ג. מצבים אחרים
  1. אלכוהוליזם - גורם להפרשת יתר של ויטמין B12 בשתן.
  2. חמצן דו-חנקני ("גז הצחוק", משמש להרדמה, וכסם בלתי חוקי) - גורם לחמצון יון הקובלט ואז מתילקובלמין הופך לבלתי פעיל. תופעה זו קיימת אצל חולים שעברו הרדמה, אבל גם אצל רופאים מרדימים ורופאי שיניים שנחשפים בעבודתם לתחמוצת החנקן.
  3. חוסר של טרנסקובלמין 2 (הסבר לעיל - משמש לספיגה במעי הדק) - נדיר.
  4. מספר פגמים גנטיים נדירים, המונעים היווצרות של מתילקובלמין או של אדנוסילקובלמין - שתי הצורות הפעילות של ויטמין B12.

תופעות קליניות ופתולוגיות

  1. אנמיה מגלובלסטית
    אנמיה המאופיינת בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל - תמונה 6 (בהשוואה לתאי דם תקינים בתמונה 7).
    כמו בכל אנמיה הסימנים הם חולשה כללית, סחרחורות, לעיתים קוצר נשימה, פעמת, ובמקרים קיצוניים - אף אי ספיקת לב.
  2. תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, בעיקר אצל קשישים.
    קהות חושים, עקצוץ בגפיים, נוירופתיה, חולשה בשרירים, איבוד זיכרון ודיכאון. לעיתים בעיות בשליטה בסוגרים.
    בחוט השדרה, נוצרים מוקדים של פגיעות במיאלין הגורם לניוון של רקמה בעמודות האחוריות והצדדיות של חוט השדרה - תרשים 8.
    • תופעות אלה נגרמות עקב אובדן המיאלין והרס בתאי עצב (נוירונים). מנגנון הפגיעה:
    • התופעות הנוירולוגיות עלולות להתקיים גם ללא אנמיה מגלובלסטית. מתן של חומצה פולית לבדה, לא יפתור כלל את התופעות הנוירולוגיות.
  3. מחלות לב וכלי דם
    שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, אוטם בשריר הלב), שבץ מוחי ופגיעה בכלי דם הקפיים.
    • תופעה זו נגרמת עקב עלייה ברמת ההומוציסטאין - פרוט להלן. רמה גבוהה בדם של הומוציסטאין מגבירה את הנטייה לקרישתיות-יתר (טרומבופיליה Thrombophilia) של הדם. המנגנון איננו ברור, כנראה הומוציסטאין רב גורם לנזק לדפנות כלי הדם, עקב כך היווצרות קרישי דם והיווצרות של טרשת עורקים.
    • תופעות דומות מופיעות בעלית רמת הומוציסטאין במצב של חוסר חומצה פולית, עקב חוסר MTHFR ועקב סיבות נוספות.
  4. פגמים מולדים
    שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, בהם פגמים בתעלה העיצבית, שגורמים לעיוותים בעמוד השדרה (ספינה ביפידה), בגולגולת ובמוח (אננצפלוס), ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.
    • לא ברור מה המנגנון המדויק שגורם לפגמים מולדים אלה. כנראה, אחת או יותר משלוש האפשרויות הבאות:
      • פגיעה בייצור DNA - "מלכודת" הפולאט - פרוט להלן.
      • עלייה ברמת ההומוציסטאין והפרעה למתילציה - פרוט להלן.
      • עלית ברמת ההומוציסטאין כשלעצמה.
    • תופעות דומות מופיעות במצב של חוסר חומצה פולית, עקב חוסר MTHFR ועקב סיבות נוספות. מתן של חומצה פולית לבדה, יכול למנוע מצב זה.
  5. תופעות במערכת העיכול
    תת ספיגה במעי הדק, שלשולים, כאבים בלשון, אובדן תיאבון.
    • מנגנון הפגיעה: פגיעה בייצור DNA - "מלכודת" הפולאט - עבור תאי מערכת העיכול - פרוט להלן.
  6. סרטן
    קיימות עדויות לא חד-משמעיות על קשר בין חוסר ויטמין B12 לבין סוגים מסוימים של סרטן.
Megaloblastic Anemia
תמונה 6 - משטח דם אופייני לאנמיה מגלובלסטית
תאי הדם האדומים האופייניים - גדולים מהרגיל וצורתם סגלגלה.
בתאי הדם הלבנים (כמו זה שבמרכז החלק העליון של התמונה) ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין.
Normal-red-blood-cells
תמונה 7 - להשוואה: משטח דם תקין.
תאי הדם האדומים בגודל רגיל, וצורתם כצורת דיסק קעור.
Vit B12 deficiency spinal degeneration
תרשים 8 - חתך של חוט השדרה באזור הצוואר, עם אזורי התנוונות עקב חוסר ויטמין B12 בשלב מתקדם מאוד.
הפגיעה האופיינית היא בעמודות האחוריות והצדדיות של חוט השדרה.

מנגנוני פגיעה ביוכימיים

  1. פגיעה בייצור DNA - השערת "מלכודת" הפולאט Methylfolate "trap" hypothesis
    תת פעילות של האנזים מתיונין סינתאז (MS בתרשים 3) עקב חוסר בוויטמין B12 המשמש כקואנזים לפעולתו. עקב כך, 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט (תרשים 3) "נלכד" ואיננו יכול להפוך לשום חומר אחר. ה"מלכודת" הזו גורמת בסופו של דבר לירידה במטבוליזם של פולאטים בתאים, ולכן להפחתת הייצור של החומר 2'-דאוקסי-תימידין-5'-פוספאט (dTMP בתרשים 3). dTMP הוא חומר המוצא ליצירת תימין - אחד הנוקלאוטידים, ולכן הפרעה בייצור dTMP מפריעה לייצור תקין של DNA.
  2. עלייה ברמת ההומוציסטאין והפרעה למתילציה
    תת פעילות של האנזים מתיונין סינתאז (MS בתרשים 3) עקב חוסר בוויטמין B12 המשמש כקואנזים לפעולתו. עקב כך ההומוציסטאין איננו הופך למתיונין, ולכן עלייה ברמת ההומוציסטאין וירידה ברמת המתיונין, שהיא אחת מחומצות האמינו הבונות את החלבונים. עקב כך, עולה רמת S-אדנוזיל-הומוציסטאין (‎SAH‏ בתרשים 3), ויורדת רמת S-אדנוזיל-מתיונין (‎SAM‏ בתרשים 3). כל זה גורם להפרעה בתהליך המתילציה החיוני לסינתזה של DNA, חלבונים ועוד (פינה ימנית-עליונה בתרשים 3).הפגיעה היא על כן בעיקר בתאים הצורכים DNA רב לצורך חלוקה, ובמיוחד בתאי מח העצם שיוצרים את תאי הדם, ותאי מערכת העיכול.
  3. הפרעה לפרוק של חומצות שומן "אי-זוגיות"
    תת פעילות של האנזים מתיל-מלוניל-קואנזים-‎A‏ מוטאז (MUT בתרשים 4) עקב חוסר של ויטמין B12 המשמש כקואנזים לפעולתו. עקב כך נמנע פרוק של חומצות שומן בנות מספר אי זוגי של פחמנים. חומצות שומן אלה עלולות לגרום לאובדן המיאלין והרס בתאי עצב (נוירונים), ולכן נגרמות תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

אבחון

  • בדיקות המטולוגיות:
    • תאי דם אדומים גדולים מהרגיל, כפי שמופיעים באנמיה מגלובלסטית - תמונה 6. נפח ממוצע של תא דם אדום (MCV בספירת דם) תקין הוא 80-96 פמטוליטר. מעל 100 פמטוליטר ניתן לחשוד באנמיה מגלובלסטית - אבל קיימות סיבות נוספות למצב זה. מעל 110 פמטוליטר הסבירות גבוהה לאנמיה מגלובלסטית, והנפח יכול להגיע אפילו עד 150 פמטוליטר.
    • בבדיקה מיקרוסקופית, של תאי הדם האדומים מוצאים Anisocytosis (רב גוניות רבה בגודל), Poikilocytosis (צורות לא תקינות), Macroovalocytes (תאים גדולים בצורה סגלגלה, להבדיל מתאים תקינים, שצורתם כצורת דיסק קעור - תמונה 7).
    • בתאי הדם הלבנים ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין. אם גרעין התא מכיל לפחות 6 אונות - יש לחשוד באנמיה מגלובלסטית. בתמונה 6 ניתן להבחין בתא דם לבן עם אונות רבות בגרעין התא.
    • בדיקת מח עצם לא נהוג לעשות באנמיה מגלובלסטית, אלא אם כן יש חשד למחלה אחרת. בבדיקת מח עצם ניתן למצוא ריבוי תאים, והגדלה של התאים שמהם נוצרים תאי הדם האדומים.
    • במצב של אנמיה מגלובלסטית חריפה - אנמיה מגלובלסטית המתפתחת תוך מספר ימים, כגון עקב חשיפה לתחמוצת החנקן ("גז הצחוק") - בספירת דם, עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.
    • יש לשים לב: העדר מצב של אנמיה מגלובלסטית איננו יכול לשלול מצב של חוסר ויטמין B12.
  • בדיקות ביוכימיות:
    • רמה נמוכה של ויטמין B12 בדם. הטווח התקין הוא 200 - 900 פיקוגרם למיליליטר פלזמה. מצב של מתחת ל-100 פיקוגרם למיליליטר מצביע על חוסר חמור בוויטמין B12.
    • נדרשת גם בדיקה של רמת חומצה פולית, כדי לאבחן או לשלול חוסר חומצה פולית שסימניה דומים מאוד לחוסר של ויטמין B12. רמה תקינה 6 - 20 ננוגרם למיליליטר פלזמה, מתחת ל-4 זה אבחנתי לחוסר חומצה פולית.
    • רמות גבוהות של הומוציסטאין ושל חומצה מתילמלונית בפלזמה - אופייניות לאנמיה מגלובלסטית.
  • מבחן שילינג - בדיקה שמטרתה לבדוק האם חוסר של ויטמין B12 נגרם עקב בעיות בספיגה במערכת העיכול, ואם כן - האם הסיבה היא חוסר של פקטור פנימי (כפי שקורה באנמיה ממארת), או לא.
  • בדיקת MRI לאיתור מוקדי פגיעות בחוט השדרה: במקרים קיצוניים של חוסר ויטמין B12 נוצרים מוקדים של פגיעות במיאלין הגורם לניוון של רקמה בעמודות האחוריות והצדדיות של חוט השדרה.

טיפול

שימוש תרופתי בוויטמין B12

ויטמין B12 ניתן בכמה אופנים:

כאמור, במצבים של אנמיה ממארת או תת-ספיגה במעי הדק מסיבות אחרות, עדיף לתת זריקות או תחת הלשון, כדי לעקוף את מערכת העיכול.

הידרוקסיקובלמין משמש כתחליף יעיל לציאנוקובלמין, וגם כתרופה נגד הרעלת ציאניד. מסייע גם להפחית את רמות הציאניד בדמם של מעשנים[19].

תופעות לוואי וזהירות הנדרשת במקרים מיוחדים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Plant and Soil January 1992, Volume 139, Issue 1, pp 23-30 "Uptake of a microbially-produced vitamin (B12) by soybean roots", by A. Mozafar and J. J. Oertli
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 B12: A Magic Pill, or Veganism’s Achilles Heel?
  3. ^ הזנת בעלי חיים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב, עמ' 305.
  4. ^ דף מידע שיווקי העוסק בשיווק זריקות B12 לפיו רוב ה-B12 המיוצר נמכר כתוסף לתעשיית המזון מן החי.
  5. ^ Vaccination is an ideal time to supplement with Vitamin B12
  6. ^ http://web.mit.edu/newsoffice/2007/b12.html
  7. ^ Wakayama EJ, Dillwith JW, Howard RW, Blomquist GJ (1984). "Vitamin B12 levels in selected insects". Insect Biochemistry 14: 175–179.
  8. ^ Dietary Supplement Fact Sheet: Vitamin B12.
  9. ^ https://m.ynet.co.il/Articles/5580888
  10. ^ אהרן בונדי, הזנת בעלי חיים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב, עמ' 305.
  11. ^ Feeding dried purple laver (nori) to vitamin B12-deficient rats significantly improves vitamin B12 status Takenaka S at al
  12. ^ Characterization and bioavailability of vitamin B12-compounds from edible algae - Watanabe F et al
  13. ^ Measuring B12: Why the Confusion? - Veganhealth.org
  14. ^ Vitamin B-12 from algae appears not to be bioavailable - Dagnelie PC et al
  15. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10642899
  16. ^ 16.0 16.1 האנזים מתיונין סינתאז מכונה גם 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט-הומוציסטאין-מתיל-טרנספראז ‎5-Methyltetrahydrofolate-Homocysteine Methyltransferase‏ ובקיצור: MTR.
  17. ^ מה גורם מחסור בוויטמין B12 ואיפה למצוא אותו, מתוך ynet
  18. ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.
  19. ^ Smokers and Cyanocobalamin - Jack Norris
  20. ^ People Who Should Not Take the Cyanocobalamin Form of B12 - Chronic Kidney Failure - Jack Norris

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אדנוסילקובלמין

אדנוסילקובלמין (Cobamamide או Adenosylcobalamin) הוא אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12.

אדנוסילקובלמין משמש כקואנזים עבור האנזים מתיל-מלוניל-קואנזים-A מוטאז (‎Methylmalonyl Coenzyme A Mutase; ‏MUT).

המבנה המולקולארי של ויטמין B12 מפורט בתרשים. במרכזו - יון קובלט (Co), המקושר לחמישה אטומים של חנקן (N).

באדנוסילקובלמין הקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים באמצעות האות R), הוא ל-5'-דאוקסי-אדנוזיל (‎5'-deoxyadenosyl‏).

אנמיה מגלובלסטית

אנמיה מגלובלסטית (Megaloblastic anemia) היא סוג של אנמיה מקרוציטית. באנמיה מגלוביסטית מתבצעת סינתזה בלתי תקינה של DNA. התא אינו מספיק לייצר DNA מהר מספיק ואינו מתחלק. על כן, באנמיה זאת, תאי הדם האדומים הם גדולים מהרגיל. באנמיה זו, מושפעים בעיקר התאים שמתרבים הרבה.

אצל מבוגר הפגיעה בראש ובראשונה היא בתאי מח עצם וכן בתאי האפיתל של מערכת העיכול. הביטוי העיקרי הוא אנמיה המאופיינת בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל, וכן פגיעות במערכת העיכול.

אצל העובר מתרבים תאים רבים בגוף, ועל כן עלולים להיווצר פגמים מולדים בשכיחות גבוהה, ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

אנמיה מגלובלסטית נוצרת עקב חוסר ויטמין B12, עקב חוסר חומצה פולית ועקב סיבות נוספות.

אנמיה ממארת

אנמיה ממארת

(באנגלית: Pernicious Anemia) היא חוסר בפקטור פנימי ובעקבותיו חסר של ויטמין B12. זוהי בדרך כלל מחלת חיסון עצמי שפוגעת בתאי הדופן בקיבה Parietal cells, או בפקטור הפנימי Intrinsic Factor, או בשניהם גם יחד. עם זאת, המושג אנמיה ממארת (אנמיה פרניציוזה) משמש פעמים רבות לתיאור אנמיה הנובעת ממחסור בוויטמין B12 מכל סיבה.

חוסר B12 שנוצר, גורם לאנמיה מגלובלסטית ולתופעות נוירולוגיות ועלול אף להביא לסימנים דומים לסרטן דם (AML) עד כדי אבחון שגוי.

בדיקת דם

בדיקת דם היא בדיקת מעבדה רפואית המבוצעת בדגימה של דם שנלקחת מגוף חי ומאפשרת להגביר יכולת אבחון מצב מחלה וכן להבין את תפקודו של נותן הדגימה.

בחלק מהמקרים בעיקר אצל ילדים בדיקת דם מהווה כאב ופחד ואם המטופל מתנגד הבדיקה יכולה להיחשב כפגיעה. היות שהדם מעביר חמצן וחומרים אחרים לכל חלקי הגוף, אוסף את חומרי הפסולת השונים מהגוף, ומנקז אותם לאברי ההפרשה, מושפע הרכב הדם ממספר גדול של תופעות וגורם למגוון רחב של מחלות. לפיכך, בדיקות דם הן הליכים נפוצים מאוד במסגרת בדיקות רפואיות.

דגימת דם נלקחת מווריד נוח לגישה, לרוב בקרבת מרפק היד. אצל ילדים לעיתים ניתן לקחת דגימת דם מכרית האצבע, כתלות בסוג הבדיקה. בבדיקות דם לבדיקת סוכר באמצעות ערכה אישית נלקחת דגימת הדם מכרית האצבע, גם במבוגרים. לצורך בדיקות פתולוגיות ניתן לבצע בדיקות דם מסוימות גם בדגימת דם שנלקחת מגוף מת.

בבדיקות דם שגרתיות בודקים בין היתר, במסגרת ספירת הדם את הכמויות של כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטים) ותת-הסוגים שלהם (נויטרופילים, לימפוציטים, אאוזינופילים, באזופילים, מונוציטים), ושל כדוריות הדם האדומות וחלבונים הקשורים להם כמו המוגלובין. ובמסגרת כימיה בדם בודקים את ריכוזם של חומרים שונים כמו גלוקוז, שתנן, חומצת שתן, סידן, כולסטרול (HDL וLDL), טריגליצרידים ויטמין B12 ועוד. כמו כן ניתן למצוא כמות האנזים G6PD. בדיקות סקר גנטיות נעשות באמצעות בדיקת דם מיוחדת. ניתן גם לבצע בדיקות דם לבדיקת רמת ההורמונים.

בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שמטרתם לקשור ממצאי בדיקות דם מסוג CTC עם מצב חולי הסרטן. מחקרים אלו טרם הובשלו ובדיקות אלו אינן נחשבות לאמינות.

בשר הודו

בשר הודו הוא שם מקוצר נפוץ לבשר תרנגול הודו - בשר למאכל שמקורו בתרנגול הודו.

בשר ההודו עשיר ברכיבים תזונתיים חשובים לגוף האדם כגון ברזל, אבץ, ויטמין B12, חלבון, ניאצין, ויטמין B6. בשר הודו הוא לרב דל שומן.

תכולת החלבון והברזל בבשר הודו גדולה משל בשר תרנגול הבית, ותכולת השומן קטנה יותר.

תרנגולי הודו משווקים בארץ עוד מימי המנדט הבריטי, וכמות הצריכה לאדם היא הגבוהה בעולם. היקף גידולם בארץ הולך ומתרחב אך לא מייצאים אותם בשל מגבלות ותחרויות שונות.

בשר ההודו מובדל מבשר תרנגול הבית היותו עשיר במיוחד ברכיבים תזונתיים חשובים לגוף האדם כגון ברזל, אבץ, ויטמין B12, חלבון, ניאצין, ויטמין B6. כמו כן הוא נחשב לבשר דל שומן ובשל כך ממלא תפקיד במניעת מחלות לב וכלי דם הנגרמות מעודף שומן מן החי. כמות הברזל הקיימת בבשר ההודו היא בין 1.5-2 מ"ג ל-100 גרם ורמת שיעור ספיגתו במערכת העיכול היא בין 15%-20% אחוזים, לעומת 1.5%-3% אחוזים במזון מן הצומח. כמות החלבון שמכיל ההודו היא כ- 30 גרם חלבון ל-100 גרם בשר. כמו כן, הוא מכיל כחצי מיקרוגרם ל-100 גרם בשר של ויטמין B12, כ- 0.5 מ"ג ל-100 גרם של ויטמין B6 ובין 4 - 3 מ"ג ל-100 גרם אבץ. מבחינת אחוזי השומן שבבשר, ב-100 גרם בשר הודו אדום יש פחות מ-3% שומן (בחלקים הדלים בשומן של בשר בקר, יש בין 8%- 11% שומן).

הידרוקסיקובלמין

הידרוקסיקובלמין (hydroxocobalamin) הוא אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12.

זוהי צורה סינתטית המשמשת כתרופה. הידרוקסיקובלמין משמש כתחליף יעיל לציאנוקובלמין (הצורה הטבעית של ויטמין B12), וכן כתרופה נגד הרעלת ציאניד.

המבנה המולקולארי של ויטמין B12 מפורט בתרשים. במרכזו - יון קובלט (Co), המקושר לחמישה אטומים של חנקן (N).

בהידרוקסיקובלמין, הקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים באמצעות האות R) הוא הידרוקסיל (OH).

המעי העקום

המעי העקום או אִילֶאוּם (מלטינית: Ileum) הוא החלק השלישי והאחרון של המעי הדק, אצל רוב החולייתנים הגבוהים ביניהם יונקים, זוחלים וציפורים. המעי העקום המשכי לתריסריון ולמעי הריק ומופרד מן המעי הגס שלאחריו על ידי השסתום האילאו-צקאלי (ICV). אצל בני אדם אורך המעי העקום הוא 4-2 מטר ובתוכו רמת pH של 8-7.

תפקיד המעי העקום הוא בעיקר לספוג ויטמין B12, מלחי מרה וכן את כל שאר תוצרי העיכול שלא נספגו במעי הריק. דופן המעי העקום עשויה קפלים המצופים בליטות הקרויות ויליי. תאי האפיתל המצפים את הויליי כוללים מספר עצום של מיקרוויליי. כך יוצא שלמעי העקום שטח פנים אדיר, התורם ליכולת הספיגה. מערכת של תאים נוירו-אנדוקרינים מפוזרים בין תאי המעי העקום ומפרישים הורמונים שונים (גסטרין, סרקרטין, כולסיטוקינין) לדם. תאים המצפים את הצד הפנימי של המעי העקום מפרישים אנזימים מפרקי חלבונים ופחמימות, האחראים לשלבי העיכול הסופיים.

ויטמין B

קבוצת ויטמין B היא קבוצה של שמונה ויטמינים השונים זה מזה במבנה ובתפקיד. מקור השם "ויטמין B" בתקופה שבה נחשבו כל חברי הקבוצה כוויטמין יחיד, בדומה לוויטמין C. עם התפתחות המחקר התברר שמדובר בקבוצה של ויטמינים נפרדים, הנמצאים לעיתים קרובות באותם מיני מזון. בעקבות זאת השימוש בשם "ויטמין B" הלך ופחת, והוחלף בכינוי "ויטמין B קומפלקס" או בהתייחסות לוויטמינים ספציפיים בקבוצה.

מרכיבי קבוצת ויטמין B הם:

ויטמין B1 (תיאמין)- מסייע בחילוף החומרים של חלבונים ופחמימות ובפעילות של מערכות העיכול והעצבים. נמצא בכבד, בשר, חלב, דגים, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, נבטים ואגוזים. ויטמין זה התפרסם בישראל בפרשת רמדיה, כאשר עקב חסרונו בתרכובת מזון לתינוקות נפטרו ונפגעו מספר תינוקות.

ויטמין B2 (ריבופלאבין) - מסייע בגדילה ומונע מחסור בדם, חשוב לעיכול סדיר, לבריאות העור והשיער, ולפעילות תקינה של העיניים. נמצא בבשר, דגים, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, חיטה מלאה וירקות ירוקי עלים.

ויטמין B3 (ניאצין או חומצה ניקוטינית) - חילוף חומרים של סוכרים וחלבונים. חיוני לעצבים, לנשימה, לעיכול תקין וליצירת אנרגיה; מחזק את הזיכרון ומונע כאבי ראש ונדודי שינה. נמצא בכבד, ביצים, שמרים, נבטים, לחם חי ובשר.

ויטמין B5 - חיוני לפעולת העצבים, מערכת החיסון, ההורמונים הנשיים והכדוריות האדומות. נמצא בדבש מלכות, כבד, קטניות, אגוזים וחלמון ביצה.

ויטמין B6 – מסייע בחילוף החומרים של החלבון ופעילות העצבים. נמצא בבשר, דגים, ביצים, קטניות, אגוזים, נבטים ושמרים.

ביוטין (ויטמין B7 או ויטמין H) - שומר על העור ועל הכדוריות האדומות ומקטין מתח נפשי. נמצא בכבד, חלב, ביצים, בוטנים ואגוזים, קטניות וירקות עליים.

חומצה פולית (ויטמין B9) - מונעת חסר דם, מחזקת את פעילות מערכת העיכול והזיכרון. נמצאת בבשר, דגים, תרד, אגוזים, דגנים וירקות עליים.

ויטמין B12 – גדילה, פעולת העצבים ויצירת כדוריות הדם האדומות. נמצא בבשר, דגים, חלב וביצים.

בעבר גם אדנין נחשב לוויטמין מקבוצת B וסומן כB4, אך כיום הוא לא מקוטלג ככזה.

חומצה פולית

חומצה פולית - או בצורת היון פולאט - היא ויטמין מסיס במים מקבוצת B, המכונה ויטמין B9. חומצה פולית מונעת מומים קשים בעוברים, ומפחיתה את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם. השם בא מהמלה הלטינית folium, שמשמעה עלה. חומצה פולית ניתן להשיג כחלק מהתזונה (בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות והדרים), כתוסף מזון, תוסף תזונה, או תוסף בגלולה למניעת הריון.

מבחן שילינג

מבחן שילינג (Schilling test) הוא בדיקה רפואית ללוקים בחוסר של ויטמין B12, שמטרתה לבדוק האם החוסר נגרם עקב בעיות בספיגה במערכת העיכול, ואם כן - האם הסיבה היא חוסר של פקטור פנימי (כפי שקורה באנמיה ממארת), או לא.

קיימות מספר גרסאות לבדיקה זו.

מתילקובלמין

מתילקובלמין (Methylcobalamin) הוא אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12.

מתילקובלמין משמש כקואנזים עבור האנזים מתיונין סינתאז (‎Methionine Synthase‏ ובקיצור: MS; האנזים מכונה גם 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט-הומוציסטאין-מתיל-טרנספראז ‎5-Methyltetrahydrofolate-Homocysteine Methyltransferase‏ ובקיצור: MTR).

המבנה המולקולארי של ויטמין B12 מפורט בתרשים. במרכזו - יון קובלט (Co), המקושר לחמישה אטומים של חנקן (N).

במתילקובלמין הקשר השישי של הקובלט, (מסומן בתרשים באמצעות האות R), היא מתיל (CH3).

סחרחורת

סחרחורת היא תחושה של תנועה עצמית או סביבתית ללא שינוי ממשי בסביבה או במיקום האדם.

המונח אינו מוגדר היטב והוא יכול לכלול תופעות של ורטיגו, של הרגשות של אי שיווי המשקל, לפעמים עם בחילות והקאות, הרגשת טרום עלפון.

הורטיגו הוא הסחרחורת החמורה, שבה בדרך כלל יש הרגשה ברורה שהסביבה מסתובבת ונוטים ליפול.

הסחרחורות מסוג אחר מוכרות באנגלית כ-dizziness.

פפסין

פפסין (Pepsin מיוונית עתיקה πέψις - עיכול) הוא אנזים פרוטאוליטי המופרש בקיבה והוא אחד מאנזימי העיכול העיקריים במערכת העיכול של האדם ובעלי חיים רבים אחרים. פפסין התגלה בשנת 1836 על ידי הפיזיולוג הגרמני תאודור שוואן. בשנת 1929, הביוכימאי ג'ון הווארד נורתרופ בודד וגיבש אותו וקבע כי מדובר בחלבון.

האנזים נוצר על ידי פעולה של חומצה מלחית (HCl) שבמיצי הקיבה על הזימוגן (פרואנזים) פפסינוגן, המופרש ברירית הקיבה. לאחר שנוצרת כמות מסוימת של פפסין, הלה משמש כזרז להמרה נוספת של פפסינוגן לפפסין; זוהי דוגמה למנגנון משוב חיובי.

הפפסין מתחיל את פירוק החלבונים שבמזון על ידי ביקועם ליחידות קטנות יותר הנקראות פפטידים. הוא גם אחראי להפרדה של ויטמין B12 שמגיע לקיבה קשור בדרך כלל לחלבונים כדי לאפשר את ספיגתו.

pH אופטימלי: 1.5 .

פקטור פנימי

פקטור פנימי (באנגלית: Intrinsic Factor) הוא חומר מסוג גליקופרוטאין, שנוצר בתאי הדופן בקיבה Parietal cells. זהו חומר הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12 במעי הדק.

ציאנוקובלמין

ציאנוקובלמין (Cyanocobalamin) הוא אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12.

ציאנוקובלמין מופיע בתכשירי ויטמין B12 הניתנים בזריקה לשריר, בבליעה או מתחת ללשון.

המבנה המולקולארי של ויטמין B12 מפורט בתרשים. במרכזו - יון קובלט (Co), המקושר לחמישה אטומים של חנקן (N).

בציאנוקולבלמין, לקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים באמצעות האות R) קשור יון של ציאניד (CN).

קובלט

קוֹבַּלְט (Cobalt) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Co ומספרו האטומי 27. זהו מינרל קורט החשוב לפעילותם של אנזימים מסוימים, ומהווה אחד ממרכיביו של ויטמין B12.

רוברט ברנס וודוורד

רוברט ברנס וודוורד (באנגלית: Robert Burns Woodward;‏ 10 באפריל 1917 - 8 ביולי 1979) היה כימאי אורגני אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1965 על הישגיו הרבים בתחום הבנת המבנה המולקולרי האורגני והסינתזה האורגנית ובכללם ניסוח חוקי וודוורד. בנוסף לפרס נובל בו זכה, זכו בפרס נובל שתי עבודות נוספות להן היה שותף מרכזי, סינתזה של הפרוצן (Ferrocene) עם ג'פרי וילקינסון (Geoffrey Wilkinson שזכה בפרס ב-1973) וניסוח חוקי וודוורד-הופמן עם רואלד הופמן (שזכה בפרס ב-1981, שנתיים לאחר מותו של וודוורד). כמו כן נודע וודוורד כמי שגילה את התהליך המלא לסינתוזה של ויטמין B12. וודוורד הנחיל לעולם הכימיה האורגנית שיטות חשיבה. ניתוח וגישה מתוכננת לסינתזה הכימית.

תא דופני

תא דופני (באנגלית: Parietal cells או Oxyntic cells) הוא תא באפיתל הקיבה, המייצר את "מיץ הקיבה" (חומצת מימן כלורי) הנחוץ לפעולת העיכול, ואת הפקטור פנימי הנחוץ לספיגת ויטמין B12 מהמזון.

תחליף חלב

תחליף חלב הוא נוזל שנועד להחליף חלב בדיאטה או מתכון מסוים.

אנשים נזקקים לתחליפי חלב במצבים כגון רגישות ללקטוז המצוי בחלב, או באלרגיה לחלב. גם טבעונים מעדיפים לצרוך תחליפי חלב במקום חלב מן החי.

שימוש בתחליפי חלב נעשה גם במקרים של צורך בהפרדת חלב ובשר מטעמי כשרות.

תחליפי החלב כוללים פחות שומן רווי, ואינם כוללים כולסטרול ולקטוז. בחלקם חסרים מרכיבים הקיימים בחלב, כגון ויטמין B12, אומגה-3, או מינרלים כמו סידן; לפיכך הם מומלצים כתחליף חלב כאשר הם מועשרים במהלך הייצור בתוספי המזון החסרים.

בתחליפי החלב ניתן להשתמש להכנת גבינה טבעונית, גלידה, שמנת צמחית, יוגורט ועוד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.