וטרינר

וטרינר הוא רופא המרפא בעלי חיים שאינם בני אדם, כלומר הוא בעל מקצוע שעוסק ברפואה וטרינרית.

Veterinary Surgeon
וטרינר מטפל בחתול
Picture 468

מקור השם

המילה "וטרינר" מגיעה מהמונח הלטיני "veterina" שמשמעותה עבודת חיות "working animals". השימוש הראשון שנעשה בדפוס במילה וטרינריה, היה בשנת 1646 על ידי הסופר תומאס בראון.[1]

היסטוריה

בית הספר הראשון ללימודי מקצוע הווטרינריה הוקם בשנת 1762 בעיר ליון שבצרפת, על ידי קלוד בורז'לה (Claude Bourgelat).

תחומי הפעילות של הווטרינר

ישנם סוגים שונים של רופאים וטרינרים. כמה מהנפוצים בהם:

האחרים יכולים לעסוק במחקר, למידת שטח כלשהו ברפואה, רפואה וטרינרית או פרמקולוגיה. וטרינרים בתחום המחקר היו הראשונים לבודד זני סלמונלה, זני ברוצלה, וגורמי מחלה אחרים. הם גם עזרו לטיפול במלריה ובקדחת הצהובה, פתרו את תעלומת הבוטוליזם, יצרו חומר מונע קרישה שמשמש לטיפול באנשים בעלי מחלות לב, והגדירו ופיתחו טכניקות ניתוחיות לטיפול בבני אדם, כמו החלפת מפרק הירך והשתלת איברים.

לימוד הרפואה הווטרינרית

Vet Students Cattle RVC 2006-08
וטרינרים עובדים ברפת

אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם מאפשרות לימוד רפואה וטרינרית לתואר ראשון ושני ובחלקן אף לתואר שלישי. ברוב הארצות הווטרינרים מפוקחים על ידי גוף מיוחד, בדומה לרופאים העוסקים ברפואה הומאנית (המטפלים בבני אדם). ברוב הארצות זמן הלימוד הנדרש נע בין 4 ל-7 שנים, אשר מחולקים לשנים הפרה-קליניות והקליניות. השנים הפרה קליניות לרוב מבוססות על רכישת הידע התאורטי, והשנים הקליניות הן השנים המיועדות לרכישת ניסיון וידע מעשי, הנדרשים לרופא על מנת לעסוק במקצוע.

בארצות רבות, ביניהן ישראל, רפואה וטרינרית היא תחום נפרד אשר נלמד בבית ספר לרפואה וטרינרית. בישראל אין אפשרות ללמוד רפואה וטרינרית לתואר ראשון, והחפצים לעסוק במקצוע זה נדרשים ראשית להשלים תואר ראשון באחד ממקצועות מדעי החיים כמו ביולוגיה, מדעי בעלי חיים, מדעי הרוקחות ואפילו רפואה. לימודי הרפואה הווטרינרית בישראל מתקיימים בבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט ברחובות, שהוא בית הספר היחיד למקצוע זה בישראל ושייך לפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

וטרינריה בספרות

וטרינר מפורסם בספרות הוא "דוקטור דוליטל", גיבורו הבדיוני של יו לופטינג. וטרינר מפורסם אחר הוא אלף וייט, המוכר יותר בכינויו הספרותי "ג'יימס הריוט".

חלוצי הווטרינריה

  • אפיסרטוס
  • וגטיוס
  • לאורנטיוס רוזוס
  • קארלו רואיני
  • קלוד בורג'לה
  • ויק ד'אזיר
  • ליאון פירסון

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Oxford English Dictionary, Oxford University Press
14 בפברואר

14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 320 ימים (321 בשנה מעוברת).

1957

שנת 1957 היא השנה ה-57 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1957 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

3 באוקטובר

3 באוקטובר הוא היום ה-276 בשנה (277 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 89 ימים.

אוברסט

אוברסט היא דרגה צבאית בכמה מדינות הדוברות גרמנית, וכן במדינות סקנדינביה, והיא שוות ערך לקולונל. היא משמשת כיום בכוחות הקרקע ובחיל האוויר של אוסטריה, גרמניה, שווייץ, דנמרק, נורווגיה. בשוודיה הדרגה נקראת överste, בפינלנד היא נקראת eversti, ובאיסלנד היא נקראת ofursti. בהולנד הדרגה overste משמשת כמילה נרדפת עבור לוטננט קולונל.

אנדראש הרגיטאי

אנדראש הרגיטאי (בהונגרית: Hargitay András; נולד ב-17 במרץ 1956) הוא שחיין עבר הונגרי, בעל מדליית ארד אולימפית, פעמיים ברציפות אלוף עולם (בעל 4 מדליות, מהן 3 זהב), אלוף אירופה (בעל 4 מדליות, מהן 3 זהב) ושיאן עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. כיום הוא רופא וטרינר.

אסתר כפיר

אסתר כפיר (נולדה ב-1944) היא מלכת היופי של ישראל לשנת 1963 דוגמנית ומורה.

אסתר כפיר נולדה בסין ובגיל 5 עלתה לישראל עם הוריה והתגוררו בחיפה, אביה היה וטרינר ואמה הייתה פיזיותרפיסטית.

בגיל 19 ובזמן שירותה הצבאי בחיל הים זכתה בתחרות מלכת היופי. לאחר זכייתה נסעה לקליפורניה ושם הרצתה בפני ארגונים יהודיים כגון:הדסה, בני ברית ושם באחד הנשפים שהשתתפה פגשה את חנוך כרמלי, קיבוצניק צעיר שעשה שם דוקטורט בביוכימיה

בשנת 1965 התחתנה עם פרופסור חנוך כרמלי. בשנת 1970 סיימה את לימודיה לתואר ראשון ושני בתיאטרון עיוני וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.

בסיום הלימודים לימדה בבית הספר למשחק תלמה ילין והייתה למורה לאנגלית בבית ספר תיכון ובין תלמידיה נמנים מיכל ינאי, מילי אביטל ורוני פינקוביץ ולאחר צאתה לגמלאות החלה ללמד יוגה ותקשורת בינאישית.

בירגו דיופ

בירגו ישמעאל דיופ (צרפתית: Birago Ishmael Diop; ‏11 בדצמבר 1906 - 25 בנובמבר 1989) היה משורר ומספר סיפורים מסנגל מתנועת הנגריטוד, וטרינר ודיפלומט.

ג'יימס הריוט

ג'יימס אלפרד "אלף" ווייט (אנגלית: James Alfred "Alf" Wight;‏ 3 באוקטובר 1916 - 23 בפברואר 1995) הוא וטרינר וסופר בריטי שנודע בשם העט ג'יימס הריוט.

חתול הבית

חתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus) הוא יונק טורף מבוית, מהסוג חתול ממשפחת החתוליים. החתול נפוץ בכל יבשות העולם מלבד באנטארקטיקה. משערים כי מוצאו מחתול הבר. החתול הוא טורף לילי הצד מכרסמים, ציפורים ודגים. נכון ל-2009, החתול הוא חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם, ומספר החתולים הביתיים נאמד בכ-600 מיליון. החתול חי בדרך כלל בבדידות, למעט אינטראקציה מזדמנת עם בני מינו.

יוהנס וילהלם ינסן

יוהנס וילהלם ינסן (בדנית: Johannes Vilhelm Jensen;‏ 20 בינואר 1873, פרסו, צפון יוטלנד - 25 בנובמבר 1950, אוסטרבו) היה סופר ומשורר דני, זוכה פרס נובל לספרות (1944).

ינסן נולד כבנו של וטרינר וגדל באזור כפרי. הוא למד רפואה באוניברסיטת קופנהגן ועבד כעיתונאי כדי לממן את לימודיו. אחרי שלוש שנות לימודים, פרש מהם כדי להקדיש את עצמו לקריירה ספרותית. הוא לא היה היחיד במשפחתו, גם אחת מאחיותיו, תיט ינסן, הייתה לסופרת ידועה ודוברת בולטת ושנויה במחלוקת של התנועה הפמיניסטית.

יוני פרס

ד"ר יהונתן (יוני) פרס (נולד בשנת 1952) הוא וטרינר ישראלי, מייסד בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק, ובעבר מנהל בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן.

יוסף שם-טוב (וטרינר)

ד"ר יוסף (סינטו) שם-טוב (א' שבועות תרל"ט, 28 במאי 1879, סֶרֶס, יוון – כ"ה בתמוז תשכ"ז, 2 באוגוסט 1967, תל אביב). הרופא הווטרינר העברי הראשון שהשתקע בארץ-ישראל, ממונה על הלשכה הווטרינרית במחוז ירושלים בתקופה העות'מאנית ורופא וטרינר ממשלתי בירושלים בתקופת המנדט הבריטי עד פרישתו לגמלאות ב-1935.

ישראל מאיר לוינגר

הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר (נולד בכ"ב בכסלו תרצ"ד, 10 בדצמבר 1933) הוא רב, וטרינר וזואולוג, מומחה לכשרות ולשחיטה. לשעבר רבה של הקהילה האורתודוקסית בבזל, כיום מ"מ רב העיר מינכן, ורב בד"ץ מאור הכשרות.

מחלה

במובן הפיזי, מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי.

מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; קרינה ותרכובות שונות (כגון עופרת, ציאניד ושלל רעלים אחרים) מהוות דוגמאות לכך.

במחלות אצל בני אדם מטפל רופא או כל בעל מקצוע מתחומי הרפואה השונים, ובמחלות של בעלי חיים מטפל וטרינר. גם צמחים עלולים לסבול ממחלות ואלו נחקרות בתחום הבוטניקה.

מספר ענפים בביולוגיה וברפואה חוקרים את המחלות באדם:

פתולוגיה חוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות.פתופיזיולוגיה - ענף משנה של הפתולוגיה - חוקרת את השתלשלות האירועים המביאה להופעת תסמיני המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.אפידמיולוגיה במובן המקורי שלה - חוקרת את המחלות המדבקות, ברמת האוכלוסייה. אפידמיולוגיה במובן הרחב יותר חוקרת את תפוצת התחלואה בכלל ואת השלכותיה באוכולוסייה מסוימת.

פרזול סוסים

פִּרְזוּל סוסים (מארמית פרזלא = ברזל) היא אומנות הטיפול בטלפי הסוסים ובכלל זאת התאמת ואיזון פרסות (מנעלים) לרגל הסוס. מפרזלים משלבים את אומנותו של הנפח (בשל הטיפול והעיצוב של המתכת) עם ידע בפיזיולוגיה ובאנטומיה של הסוס ובבעיות הבריאותיות השונות שסוסים עלולים לפתח ברגליהם (למשל למיניטיס, דלקת העלעלים). תפקידם של המפרזלים אינו מסתכם בהתאמת הפרסה, אלא הם אחראים גם על טיפול בבעיות בריאות ובפציעות. בעבר, טיפלו מפרזלים גם בחיות משק אחרות, אך כיום עיקר הטיפול הוא בסוסים.

פרזול הוא מקצוע עתיק ביותר. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במצד עטרת נמצאו שלדי סוסים ובהמות רכיבה אחרות מן התקופה הצלבנית, אשר פרסותיהם נלקחו מהם. הממצאים העלו כי סוסים ופרדות פורזלו יותר מחמורים. לפני המהפכה התעשייתית היו מקצועות הנפחות והפרזול מקצוע אחד שכלל גם את הטיפול בפרסות הסוסים וגם בייצור או תיקון כלי ברזל. כיום, קיימת התמקצעות של מקצוע הפרזול והמפרזלים מתמקדים רק בטיפול בפרסות הסוסים. קיימים גם תחומים שהשתייכו בעבר לתחום פעילותם של המפרזלים, אך כיום מטפל בהם וטרינר, כמו הטיפול בשיני הסוס.

עיקר עבודתו של המפרזל היא בחיטוב הטלפיים והתאמת פרסות. כל טלף צריך להיות מותאם לזווית הנוחה ביותר לסוס לעמידה על הקרקע. לעיתים, אם הסוס עובד רבות במשטחים קשים, או אם הוא עובר שינויים בטלפיו, יש צורך להתאים לו פרסות.

רפואה וטרינרית

רפואה וטרינרית עוסקת באבחון, בטיפול ובריפוי בעלי חיים. רפואה וטרינרית חיונית לגידול בעלי חיים בתחום החקלאות, לשמירה על בריאות בעלי חיים ומניעת תפוצת מחלות בבעלי חיים. רפואה וטרינרית ותיקה כמו רפואת האדם, אך נותרה מאחור בכל הקשור להתפתחות טכנולוגית. בזמן האחרון היא גדלה במהירות הודות לגילוי שיטות הטיפול לרוב המינים. כיום בעלי החיים מקבלים טיפול מתקדם, הכולל שירותי רפואת שיניים וכירורגיה לצד טיפול הורמונלי ואנטיביוטי.

יסודותיה של הרפואה הווטרינרית עתיקים מאד. ניתן למצוא רישומים מסין העתיקה העוסקים ברפואת סוסים ועדויות על קיומם של "מרפאי סוסים" כבר במאה ה-18 לפני הספירה. נתגלו כתבים סיניים עתיקים רבים העוסקים ברפואת סוסים החל משנת 221 לפני הספירה. בכתבי רפואת הסוסים הסינית הופיעו שרטוטים מדויקים של אנטומית סוסים וכן הוראות לאקופונקטורה לסוסים. יש הטוענים כי הסינים ביצעו אקופונקטורה לסוסים אף בטרם החלו לבצע טיפולים אלה על בני אדם, עובדה המדגישה את חשיבותו של הסוס בסין העתיקה.

בתקופת הרפובליקה הרומית המליץ קאטו על תרופה למחלת שחין הצאן. הסופר הרומי קולומלה אשר חי במאה ה-1 לספירה, טען כי מוטב לרפא פצעים מוגלתיים בחיות בניתוח ולא בתרופות ואז לרחוץ את הפצע בשתן שוורים ולחבוש אותו בתחבושת.

לימודי הרפואה הווטרינרית בישראל מתקיימים בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בראשון לציון, שהוא חלק מפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

רפי קישון

ד"ר רפאל (רפי) קישון (נולד ב-14 בפברואר 1957) הוא וטרינר, סופר, מרצה, פעיל במפלגת הירוקים ואיש תקשורת ישראלי.

שוחט

שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש. תפקידו של השו"ב לשחוט עוף או בהמה דקה או גסה, לצורך אכילה, בסכין כשירה שהיא חדה חלקה ונקיה מפגימות (אפילו בשיעור כל שהוא- שו"ע יו"ד סימן י"ח) כדרישת ההלכה. בדיקת הסכין נעשית לפני השחיטה וגם לאחריה. השוחט, כמו שאר בעלי המקצועות המסורתיים כמו הרב, המוהל, סופר סת"ם, מלבד ידיעת הטכניקה וההלכות צריך שיהיה ירא שמיים. ישנם מקרים בהם שוחט ובודק יוסמך לשחיטת עופות בלבד, ויש שילמד היקף גדול יותר של הלכות ויוסמך אף לשחיטת בהמה דקה וגסה, היינו: כבשים עזים ובקר. השוחט הוא גם "בודק", כלומר אחראי לבדוק שהעוף או הבהמה ששחט כשרים (בעיקר בדיקה מטרפות).

שחיטה

שחיטה היא פעולה להמתת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם. הפעולה מתבצעת לרוב בבתי מטבחיים (משחטות) על ידי שוחטים וקצבים, בעזרת טכניקות שונות, התלויות בסוג בעל החיים, חוקי המדינה וההנחיות הדתיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.