התרנגולים והשועל

הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל הוא סיפור בחרוזים לילדים מאת חיים נחמן ביאליק. הסיפור הוא עיבוד למשל שנכתב בימי הביניים ומיוחס לרבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן. מוסר ההשכל הטמון בסיפור הוא עליונות המוח על הכוח.

הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל
התרנגולים והשועל
כריכת הספר משנת 2005
מידע כללי
מאת חיים נחמן ביאליק
איורים נחום גוטמן (1933)
יוסי אבולעפיה (2005)
שפת המקור עברית
סוגה ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר (1933)
הוצאת הקיבוץ המאוחד (2005)
שנת הוצאה 1933
2005
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001298128, 001302764, 001298129, 002498923, 002485217, 001994182

תולדות הסיפור

הסיפור נכתב בשנת 1918, ויצא לאור בשנת 1922 בסדרת "גמליאל" של הוצאת אמנות בפרנקפורט, בלווי איורים של "חבורת ציירים: אפטר, מוצלמכר, קרבצוב, חיגר").[1] בשנת 1933 נכלל הסיפור בספר "שירים ופזמונות לילדים" שיצא לאור בהוצאת דביר בלווי איוריו של נחום גוטמן.[2]

בשנת 2005, שבה פגו זכויות היוצרים על יצירתו של ביאליק, יצאו לאור שתי מהדורות מחודשות של הסיפור:

העלילה

בעקבות שנת בצורת שהותירה את עדת התרנגולים בלי מזון, אסף רב תרנגול את קהלו וקרא:

"נָקוּמָה כֻּלָּנוּ וְנֵצְאָה,
נֵלְכָה יַחַד אֶל הַכְּפָר,
נִפְשֹׁט בַּשָׂדֶה וּבַכָּר,
אוּלַי נִמְצָא מְעַט בָּר,
וְנֹאכַל וְנָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ,
אֲנַחְנוּ וְכָל טַפֵּנוּ."

שמעו התרנגולים בקולו ויצאו לדרך, ובמאסף תרנגולת פיסחת הזקוקה למשענת. בדרכם מצאו שדה שעורים שופע ובו מזון רב. והתרנגולים,

"כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים,
מְלַקְּטִים בַּבָּר, מְטַיְּלִים וּמְהַגִּים
עַל גַּרְגְּרִים, עַל חַרְצַנִּים וְזַגִּים,
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים,
מְטִילִים בֵּיצִים וּמְגַדְּלִים אֶפְרוֹחִים."

מקץ חודשיים חזרה עדת התרנגולים לביתה, וכל אחד מהם נשא שיבולת בפיו כצידה לעתיד. רק הפיסחת, דלת הכוחות, חזרה ללא שיבולת בפיה.

בדרכם צץ שועל צעיר משחר לטרף. במתק שפתיו סח השועל אל התרנגולת המאספת ושואל אותה לקורותיהם ומוצאיהם. בתושייתה כי רבה ממציאה השנונה סיפור ובו היא מקלסת מעלליהם במלחמות מול שועלים, כשיד הלהקה על העליונה. עוד הוסיפה שהשיבולים במקוריהם הם זנבות שועלים, מזכרת מהניצחון. וכשהשועל שואל אותה היכן זנב השועל המעיד על ניצחונה בקרב, היא משיבה:

"זְנָבְךָ שׁוּעָלִי,
נָפַל בְּגוֹרָלִי,
הוּא יִהְיֶה שְׁלָלִי,
לָכֵן עַתָּה יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ,
הִנְנִי, הִנְנִי עָלֶיךָ!"

שמע השועל ונס על נפשו.

פרשנות

בסיפור רמיזות להתרחשויות מקראיות מוכרות, הירידה למצרים בשנת הרעב, יציאת מצרים והמלחמה בעמלק שפגע בזנב שיירת בני ישראל במדבר. התרנגולת מייצגת גם את מלחמתו של החלש מול החזק, כדוגמת סיפור דוד וגלית.

השימוש בזנב נקשר למקורות נוספים כדוגמת מסכת אבות: "הֱוֵה זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים" (מסכת אבות ד ט ) המשפט מתייחס ברמיזה לזנבו הקטן של האריה ביחס לראשו המהווה את כבודו, בעוד שזנבו של השועל גדול ביחס לראשו הקטן. כך עדיף להיות האריה האחרון, מאשר מנהיג השועלים. השועל רצה לפגוע בתרנגולת המזדנבת, המהווה את "זנב" המחנה, אולם בחכמתה ותושייתה היא מאיימת עליו כי הוא זה שיאבד את זנבו. כך התרנגולת מראה לו שהיא אמנם הזנב, אך זהו זנב האריות. וכיאה לאריה היא נטולת מורא ופיקחית.

מקרא משל: תרנגולת פיסחת נדמית טרף קל, אולם חוכמתה עומדת לה ולבני סיעתה בעת מצוק להערים על הערום מכל חיית השדה.

לקריאה נוספת

  • מנוחה גלבוע, "מקאמת 'תרנגולים והשועל' - זיקותיה למוטיבים ביצירת ביאליק הקאנונית ולמוטיבים ימי-ביניימיים", במעגלי קריאה 17, תשמ"ח, עמ' 99–104.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל דרביאליק בעיניים של שלושה מאיירים, באתר הארץ, 19 במרץ 2006
  2. ^ חיים נחמן ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, הוצאת דביר, 1933, עמ' קסד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
ברכיה בן נטרונאי הנקדן

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קרשביהו הנקדן), חי ופעל בסביבות שנת ה'ק', 1300, ויש המקדימים את זמנו בכמאה שנים. מדקדק ונקדן, מחבר ספרים ומתרגם ספרים אחרים, בעיקר מצרפתית לעברית. חי ופעל בצרפת, באנגליה או בנורמנדיה. ספרו הנודע ביותר הוא משלי שועלים, ספר משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתוב בחרוזים.

הוצאת אמנות

הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים. ההוצאה נודעה בתרגום ספרי ילדים ונוער מפורסמים לעברית.

ההוצאה נוסדה ב-1917 על ידי שושנה פרסיץ בעיר מוסקבה עם סניף באודסה. ב-1920, עקב המהפכה הבולשביקית, עברה לפרנקפורט שבגרמניה, ובסוף 1925 עברה לארץ ישראל וקבעה את משרדה הראשי בבית לב בשדרות רוטשילד בתל אביב. במרץ 1927 עברו משרדי ההוצאה לרחוב יהודה הלוי ולאחר מספר שנים עברה לבניין משלה ברחוב שינקין. ההוצאה פעלה ללא כוונות רווח, ופעילותה הייתה מסובסדת ועל כן לא נפגעה מהמשבר בענף הספרים בסוף שנות ה-20 בארץ ישראל. בשנת 1937 בקשה ההוצאה לעבור לבית לודז'יה. לאחר מכן עברו לחולון בבנין הנמצא כיום ברחוב פרוג 6.

עד שנת 1942 הוציאה ההוצאה כ-500 ספרי קריאה. היא העסיקה מתרגמי בית שכללו את משה בן-אליעזר, יצחק ליב ברוך, שמעון הלקין, שלמה הרברג, מנחם זלמן וולפובסקי, יוסף ליכטנבום, יצחק למדן, אביגדור המאירי, אמיל פוירשטיין, יעקב פיכמן, ישורון קשת, מנחם קפליוק ויעקב שטיינברג.ההוצאה נודעה בעיקר ב"סדרת עלומים" בה תורגמה מיטב הספרות העולמית לילדים ולנוער לעברית על ידי מתרגמים כיצחק למדן וישראל דושמן. הסדרה נערכה ברוב שנותיה על ידי אריה ליב סמיאטיצקי ובין הספרים שתורגמו במסגרתה היו "עלובי החיים", "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", "הרפתקאותיו של האקלברי פין" ו"פינוקיו", וספריהם של ויקטור הוגו, הנריק סנקביץ', ז'ול ורן וצ'ארלס דיקנס.

בנוסף התפרסמה בהוצאה ספרייה ראשונה בעברית שיועדה לגיל הרך בשם "גמליאל" ובה סיפורים קצרים, בעיקר ממקור רוסי, שאוירו באיורים המקוריים של האמנים הרוסים שכונו בכל חוברות גמליאל "חבורת ציירים, אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר". בין השאר ראה אור בסדרה זו סיפורו של חיים נחמן ביאליק, "התרנגולים והשועל".

תחום נוסף בו התמחתה ההוצאה היה עיבוד ספרים בחוכמת ישראל לבתי הספר, בהם ספרי הרמב"ם, יהודה הלוי ושירת ימי הביניים שיצאו ביוזמת מחלקת החינוך בארץ ישראל בחוברות שכונו "מגילות" וסדרת ספרים בהיסטוריה של עם ישראל בעריכת ר' בנימין וש. בן-ציון.

ההוצאה התייחדה בכך שהיא ניקדה את כל ספריה, גם אלו המיועדים למבוגרים, מתוך אמונה ש"הנקוד עיקר חשוב, חובה ראשונה, בעבודתינו לתחיית הלשון ותקנתה". כן כללה ההוצאה בחלק מספריה מילון בסוף הספר.ההוצאה הציעה מינויים על ספריה במסגרת "ספריית לכֹּל" וכדי לעודד הצטרפות קיימה הגרלה של פרסים כספיים בין החותמים. שושנה פרסיץ החזיקה מספר שנים ברשת חנויות ספרים בשם "הכל לנוער", בהן יכלו בני נוער לרכוש מספרי ההוצאה ולהחליף ספרים שנקראו, בדומה לספרייה.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יוסי אבולעפיה

יוסי אבולעפיה (נולד בשנת 1944 בטבריה) הוא סופר ומאייר של ספרי ילדים, וכן גרפיקאי, קריקטוריסט, במאי ותסריטאי סרטי אנימציה.

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק הוא פרס ישראלי לאיור ספרי ילדים המוענק, מאז שנת 1978 על ידי מוזיאון ישראל.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף" • התרנגולים והשועל • שירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.