התפרקות ברית המועצות

התפרקותה של ברית המועצותרוסית: Распад СССР) היא תהליך ששורשיו במשבר כלכלי שפקד את ברית המועצות באמצע שנות ה-80 ועד לסופו בשנת 1991 שבה התפרקה ברית המועצות למדינות המרכיבות אותה וחדלה להתקיים.

USSR Republics Numbered Alphabetically
המדינות העצמאיות שנוצרו בעקבות התפרקות ברית המועצות (המספרים מייצגים את סדר השמות באנגלית): 1. ארמניה. 2. אזרבייג'ן. 3. בלארוס. 4. אסטוניה. 5. גאורגיה. 6. קזחסטן. 7. קירגיזסטן. 8. לטביה. 9. ליטא. 10. מולדובה. 11. רוסיה. 12. טג'יקיסטן. 13. טורקמניסטן. 14. אוקראינה. 15. אוזבקיסטן

התהליך

בסוף שנות ה-70 נכנסה ברית המועצות למיתון כלכלי שהלך והחריף. בשנת 1985 הפך מיכאיל גורבצ'וב למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בשלב זה הייתה הכלכלה הסובייטית במיתון עמוק ועמדה בפני התמוטטות יתרות מטבע החוץ שלה. מצב זה הניע את גורבצ'וב לבדוק צעדים להחיות את הכלכלה החולה.

לאחר ניסיון ראשון שבו לא הצליח לשנות דבר, הגיע גורבצ'וב למסקנה כי דרושים שינויים מבניים עמוקים. ביולי 1987 הכריז גורבצ'וב על תוכנית הרפורמה הכלכלית, פרסטרויקה (בנייה מחדש), ובמקביל על תוכנית הגלאסנוסט (פתיחות) במטרה להגביר את השקיפות בניהול המדינה. הרפורמות לא הבריאו את הכלכלה הסובייטית ומצבה הלך והידרדר. במקביל נקלע הממשל הסובייטי לקשיים בעקבות גורמים אחרים - המלחמה באפגניסטן, שבה תמכה ארצות הברית במורדים המוסלמים, ואסון צ'רנוביל שגרם לבעיות חמורות באוקראינה ובסביבתה.

המתיחות בין מזרח למערב שככה במהירות בין אמצע שנות ה-80 לסופן. אווירה זו הגיעה לשיאה בפסגה שנערכה במוסקבה בשנת 1989 בין מנהיגי ברית המועצות וארצות הברית, כאשר מיכאיל גורבצ'וב וג'ורג' בוש (האב) חתמו על הסכמי סטארט 1 (שהביאו עד סוף שנת 2001 להפחתת 80% ממאגרי הנשק הגרעיני שהיו קיימים באותה התקופה)[1]. בשנה שלאחר מכן התברר לברית המועצות כי היא לא תוכל עוד לסבסד את מחירי הגז והנפט וכי לא תוכל עוד להמשיך ולהחזיק את צבאה מבלי לרוקן את קופת האוצר שלה[2]. ברית המועצות הודיעה כי שטח הביטחון (בדמות מדינות הגוש המזרחי באירופה) הוכרז כלא-רלוונטי וכי אין בכוונתה להתערב בענייני הפנים של בעלות בריתה במזרח אירופה[3]. (דוקטרינת סינטרה)

ב-7 בפברואר 1990 התכנסה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והסכימה לוותר על מונופול הכוח השלטוני שלה. במשך השבועות שבאו לאחר מכן 15 הרפובליקות המרכיבות את ברית המועצות ערכו בחירות רב-מפלגתיות, רבים מהמושבים בבתי הפרלמנט של מדינות אלה נכבשו בידי לאומנים אתניים. הרפובליקות החלו לעמוד על הריבונות שלהן והחלה "מלחמת חוקים" עם הממשלה המרכזית במוסקבה. הרפובליקות השתלטו על הכלכלות המקומיות שלהן והפסיקו להעביר את כספי המסים לקופתה של ברית המועצות, דבר שגרם לפגיעה נוספת בכלכלה הסובייטית והעמיק את המשבר הכלכלי במדינה[4].

בעקבות ביקורו של גורבצ'וב בווילנה בירת ליטא, בחודש ינואר 1990, יצאו המונים אל רחובות העיר כדי להפגין בעד עצמאותה של המדינה. ב-11 במרץ 1990 הכריזה המועצה העליונה בליטא על החזרת עצמאותה של המדינה. בעקבות זאת, הצבא הסובייטי ניסה לדכא את התנועה הלאומית, ברית המועצות הטילה סגר כלכלי על המדינה הסוררת ואילו כוחות הצבא המוצבים על אדמתה של ליטא נשארו כדי לשמור על זכויותיהם של התושבים הרוסיים במדינה.

ב-30 במרץ 1990 הכריזה המועצה העליונה של אסטוניה כי השליטה הסובייטית במדינה אינה חוקית עוד, והחלה בתהליך הקמה מחדש של המדינה האסטונית. תהליך הקמתה מחדש של לטביה החל ב-4 במאי 1990, כאשר המועצה העליונה של הרפובליקה נקבה בתאריך יעד להשלמתו.

ב-13 בינואר 1991, חיילים סובייטים מלווים באנשי ק.ג.ב., הסתערו על מגדל הטלוויזיה בווילנה, בירת ליטא, כדי לדכא את התקשורת הלאומנית. הפעולה הסתיימה ב-14 הרוגים לא חמושים. בעקבות פעולה זו יצאו לרחובות טביליסי, בירת גאורגיה הסובייטית (גאורגיה), מפגינים אנטי-קומוניסטיים בתמיכה בעצמאותה של ליטא[5].

ב-17 במרץ 1991 נערך משאל עם בברית המועצות. 76.4% מכלל המצביעים היו בעד המשך קיומה של ברית המועצות[6]. הרפובליקות הבלטיות, ארמניה, מולדובה וגאורגיה, החרימו את משאל-העם.

ב-12 ביוני 1991 נבחר בוריס ילצין לנשיא הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה. בחודש אוגוסט באותה שנה נערך הפוטש של אוגוסט - ניסיון הפיכה במטרה להפיל את משטרו של גורבצ'וב. לאחר מאבק קצר חוסל ניסיון ההפיכה והקושרים נעצרו. בין ההחלטות שהתקבלו כתוצאה מניסיון ההפיכה, הייתה אחת בעלת חשיבות סמלית עצומה - הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית החליט להחליף את הדגל האדום הקומוניסטי בדגלה ההיסטורי של רוסיה, בצבעי לבן-כחול-אדום.

מהפכה זו זירזה את מה שנראה כתהליך בלתי נמנע. ב-24 באוגוסט 1991 התפטר מיכאיל גורבצ'וב מתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בעקבות הודעתו של גורבצ'וב הואץ תהליך פירוקה של ברית המועצות ללא מעצור. עוד באותו היום הכריזה אוקראינה על עצמאותה, ב-27 באוגוסט הייתה זו מולדובה, וב-30 וב-31 באותו החודש עשו זאת אזרבייג'ן וקירגיזסטן. ב-1 בספטמבר הכריזה אוזבקיסטן על עצמאותה, ב-6 בספטמבר הכירה מוסקבה בעצמאותן של אסטוניה, לטביה וליטא. ב-9 בספטמבר הכריזה טג'יקיסטן על עצמאותה, וב-21 בספטמבר הייתה זו ארמניה, ב-27 באוקטובר הכריזה טורקמניסטן על עצמאות.

ב-8 בדצמבר נפגשו מנהיגי רוסיה, אוקראינה ובלארוס במינסק, בירתה של האחרונה והקימו את חבר המדינות, ואליהן הצטרפו כמה שבועות לאחר מכן הרפובליקות המרכז-אסייתיות, ארמניה ואזרבייג'ן. גאורגיה הצטרפה בשנת 1993, אך פרשה מחבר המדינות ב-2009 לאחר עימות מזוין עם רוסיה; שלוש המדינות הבלטיות מעולם לא הצטרפו.

ב-25 בדצמבר 1991 התפטר מיכאיל גורבצוב מתפקידו כנשיא הסובייטי; דגל ברית המועצות הורד מארמון הסנאט בקרמלין והוחלף על ידי דגל שלושת הצבעים של רוסיה. ברית המועצות חדלה מלהתקיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 255, Penguin Press, ISBN 1594200629
  2. ^ Shearman, Peter (1995), Russian Foreign Policy Since 1990, p. 76, Westview Pess, ISBN 0813326338
  3. ^ Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 248, Penguin Press, ISBN 1594200629
  4. ^ Acton, Edward,, (1995) Russia, The Tsarist and Soviet Legacy, Longmann Group Ltd (1995) ISBN 0-582-08922-0
  5. ^ Hastening The End of the Empire, TIME Magazine, January 28, 1991
  6. ^ 1991: March Referendum SovietHistory.org
אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה. היא גובלת בים השחור בדרום, ברוסיה במזרח ובצפון-מזרח, בבלארוס בצפון, בפולין בצפון-מערב, בסלובקיה ובהונגריה במערב וברומניה ובמולדובה בדרום-מערב.

למרות שאוקראינה אינה חלק מרוסיה, הן המנטליות והן השפה בה נחשבות כדומות לשכנתה הרוסית, אך היחסים המדיניים בין המדינות נמצאים בשפל שיא, בעיקר לאור משבר אוקראינה והמעורבות הרוסית במלחמת האזרחים באוקראינה.

אוקראינה שוכנת על שטחים שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, לאימפריה הרוסית ולברית המועצות. הישויות המדיניות הראשונות באזור היו רוס של קייב, נסיכות גאליץ'-וולין והאוטונומיה הקוזאקית. אוקראינה הפכה עצמאית בשנת 1917 בעקבות מהפכת פברואר ומלחמת העולם הראשונה, אך תוך שנתיים הצטרפה כאחת הרפובליקות לברית המועצות. אוקראינה קיבלה את עצמאותה המדינית המלאה לאחר התפרקות ברית המועצות, בשנת 1991.

אמן העם

אמן העם (ברוסית: Народный артист) הוא תואר כבוד אשר הוענק בברית המועצות לאמני במה מצטיינים.

התואר הונהג תחילה בשנת 1931 ברמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה, יחד עם תואר האמן המצטיין (Заслуженный артист) הנמוך יותר. לאחר מכן תארים מקבילים הונהגו בכמה רפובליקות סובייטיות אחרות. בשנת 1936 בנוסף לתארים ברמת הרפובליקה גם תואר "האמן העממי של ברית המועצות", שהוענק לאמנים שכבר קיבלו תואר ברמת רפובליקה והמשיכו בפעילות אמנותית מצטיינת. עד שנת 1991 הוענק התואר "האמן העממי של ברית המועצות" ל-1006 אמנים.

לאחר התפרקות ברית המועצות, רוסיה ורוב המדינות העצמאיות שנוצרו הנהיגו תארים דומים.

בין הזוכים בתארים:

במאי התיאטרון קונסטנטין סטניסלבסקי

השחקנים: אולג ינקובסקי, לודמילה גורצ'נקו, טטיאנה פלטצר, רינה זליונאיה, אולג בסילשווילי, גאורגי ויצין, אנדריי מירונוב

השחקן, במאי, מפיק ותסריטאי ניקיטה מיכאלקוב

המלחין איסאק דונייבסקי

הקוסם אמיל קיו (הירשפלד)

הזמרים אלה פוגצ'ובה, יוסף קובזון

הליצן קרנדאשאותו שם הוענק גם לתוכנית טלוויזיה בסגנון "כוכב נולד" ששודרה בטלוויזיה הרוסית.

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְּבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות, ולאחר התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית. מאז 1996 קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנות ליצירת ישות הקרויה האיחוד של רוסיה ובלארוס, כצעד לקראת איחוד אפשרי בין שתי המדינות.

בסרביה

בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה שייך לממלכת רומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדובה. ב-1812 סופח החבל לאימפריה הרוסית. כיום מרבית חבל הארץ נכלל בשטחה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991), ומיעוטו בשטח אוקראינה.

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: Союз Советских Социалистических Республик (מידע • עזרה) (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה. לאחר מלחמת העולם השנייה היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית ושיטת הממשל הייתה ריכוזית, אף כי ניתנו סמכויות מסוימות גם ל-15 הרפובליקות דוברות-הרוסית שמהן הורכבה המדינה.

ברית המועצות הייתה למנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-30 בדצמבר 1922 בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, אוקראינה הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה, והתקיימה עד להתפרקותה הסופית ב-25 בדצמבר 1991. בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיים כ-100 עמים שונים.

בשנת 1985 התמנה מיכאיל גורבצ'וב למנהיג ברית המועצות, והוא נקט בשורה של רפורמות משמעותיות. ב־1991 התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות באומות המאוחדות, נתפס על ידי רוסיה, שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות. לשתיים מן הרפובליקות שנכללו בברית המועצות (אוקראינה ובלארוס) היה ייצוג נפרד באו"ם עוד לפני התפרקותה של ברית המועצות.

דגל טרנסניסטריה

דגל טרנסניסטריה הוא גרסה של דגל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית מולדובה. הדגל הנוכחי אומץ לפי חוק סמלי המדינה ב- 25 ביולי 2000.

הדגל שימש כדגל הרפובליקה עד התפרקות ברית המועצות ב-1991 עם שינויים קטנים בגרסה הנוכחית.

לפי החוק השימוש בדגל ללא סמל הפטיש והמגל מותר לצרכים אזרחיים אך בשימוש ממשלתי מותר הדגל עם סמל הפטיש והמגל בלבד.

בבחירות האחרונות בטרנסניסטריה, זכתה המפלגה הקומוניסטית רק ב-8% מהקולות, אך למרות זאת הסמל הקומוניסטי בדגל לא הורד. כיום מופיעים הסממנים הקומוניסטים בדגל ובסמל המדינה מסיבות היסטוריות בלבד.

דינמו קייב

מועדון הכדורגל דינמו קייב (באוקראינית: Футбольний Клуб Динамо Київ) הוא מועדון כדורגל אוקראיני המייצג את עיר הבירה קייב. זהו אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים במזרח אירופה ומועדון הכדורגל המעוטר ביותר באוקראינה. יריבתה הגדולה ביותר של דינמו קייב היא שחטאר דונייצק, כאשר השתיים נחשבות לחזקות ביותר בכדורגל האוקראיני כיום.

דינמו הוקמה במאי 1927 ומאז הקמתה זכתה ב-13 אליפויות ברית המועצות, 9 גביעי ברית המועצות, 3 טורנירי סופרקאפ ולצד דינמו מוסקבה היא היחידה שזכתה בכל עונות האליפות הסובייטית, מבלי לרדת ליגה. דינמו קייב היה המועדון הלא מוסקבאי הראשון שזכה באליפות ברית המועצות. במפעלים האירופיים הקבוצה העפילה 3 פעמים לשלבי חצי גמר ליגת האלופות (בשנים 1977, 1987, 1999) וזכתה ב-2 גביעי המחזיקות (1975, 1986) ובסופר קאפ האירופי 1975 והיה למועדון הסובייטי הראשון שזכה בתואר אירופי. לאחר התפרקות ברית המועצות, דינמו זכתה ב-15 אליפויות לאומיות, 11 גביעים לאומיים ו-8 גביעי סופר קאפ לאומי.

דינמו מארחת את משחקיה במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי שנחנך ב-1923 והוא האצטדיון הגדול ביותר באוקראינה והשני בגודלו בשטחי חבר המדינות (מכיל 70,050 מושבים).

דינמו קייב מדורגת במקום ה-16 ברשימת 200 מועדוני הכדורגל הגדולים ביותר של המאה ה-20, מאת IFFHS.

דיסידנט

דִּיסִידֵנְט (מלטינית: dissidentem - מרוחק, לא מסכים, נמצא בחוץ. במינוח האקדמיה ללשון העברית: פָּלִיג) בהגדרתו הרחבה, הוא אדם המתנגד לדעה הרווחת, לשלטון או למבנה החברתי המקובל, בעיקר במדינות רודניות וטוטליטריות.

המונח רווח בעיקר לתיאור דיסידנטים פוליטיים, היוצאים כנגד משטרים טוטליטריים. רובם נוקטים באמצעים שאינם אלימים כגון ביקורת על המשטר, אך חלקם אף מנסים לגייס תמיכה להצתת הפיכה והפלת המשטר הקיים בארצם. לרוב הם נרדפים על ידי השלטון ומופעלים כנגדם אמצעי ענישה: מאסר, פגיעה כלכלית ואף הוצאה להורג. ערב הסעודית היא דוגמה בולטת להתייחסות משטרים טוטאלטריות: מאז היעלמותו של העיתונאי הסעודי, ג'מאל אל-חש'וג'י, עלה נושא ההתנגדות, הדיבור החופשי והביקורת הפנימית בממלכת ערב הסעודית בשיח התקשורתי והפוליטי הבינלאומי. עם זאת, למי שמכיר את ההיסטוריה של הממלכה, ההתנגדות איננה עניין חדש ובוודאי שהיא אינה מוגבלת לביקורתו של חאשוג'י על ההתייחסות כלפי מתנגדים, "שרובם, במקרה הרע, ביקורתיים קלים כלפי הממשלה." רבים מאנשי רוח ומבני המשפחה השלטת שהתבטאו נגד דיכוי וחוסר החירויות בסעודיה הוגלו ואיימו.דיסידנטים נודעים מהמאה העשרים הם אנדריי סחרוב, אלכסנדר סולז'ניצין, פיוטר יקיר, ולדימיר בוקובסקי, אלכסנדר יסנין-וולפין, אנדריי סיניאבסקי ואנדרי אמלריק, ולריה נובודבורסקיה בברית המועצות, לך ולנסה בפולין, וואי ג'ינגשנג בסין, נלסון מנדלה בדרום אפריקה, אונג סן סו צ'י במיאנמר.

חלק מהדיסידנטים בברית המועצות הועברו לבתי חולים פסיכיאטריים ועברו קורס תרופתי בכפייה. לאחר התפרקות ברית המועצות כולם קיבלו הכרה כאנשים בריאים מנטלית.

בשנות השישים והשבעים נודעו מספר דיסידנטים יהודים בברית המועצות שנודעו בשם אסירי ציון, ביניהם: נתן שרנסקי, אידה נודל, סילבה זלמנסון, יוסף מנדלביץ, אדוארד קוזניצוב ואחרים. פעילותם נבעה ממניעים לאומיים-ציוניים, למען חופש הגירה למדינת ישראל.

בתחילת המאה ה-21, לאחר נפילת ברית המועצות, נהוג להשתמש בכינוי "דיסידנט" למתנגדי המשטר במדינות טוטליטריות כמו סין ובורמה ("מיאנמר").

הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית

הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (ברוסית: Вооружённые Силы Российской Федерации) הם צבאה של הפדרציה הרוסית. הכוחות המזוינים של רוסיה הם השניים בגודלם בעולם והכוחות המזוינים הגדולים ביותר באירופה. ראש המטה הכללי הרוסי הוא היועץ הצבאי הבכיר של נשיא רוסיה, שהוא המפקד העליון.

הכוחות המזוינים במתכונתם הנוכחית נוסדו ב-7 במאי 1992, לאחר התפרקות ברית המועצות. כל אחת מהמדינות שהיו חלק מברית המועצות הקימה צבא משלה - שהחליף את הכוחות המזוינים של ברית המועצות. משרד ההגנה הרוסי הוא המשרד הממשלתי האחראי עליהם. לרוסיה יש את מספר הטנקים הגדול ביותר בעולם (כ-23 אלף טנקים פעילים מתוכם מעל לאלף טנקים מדגם T90, טנק המערכה המתקדם ביותר של רוסיה, המהווה את השידרה העיקרית של השריון הרוסי). כמן כן לרוסיה את מספר המפציצים וצי הצוללות הגדולים ביותר.

התקציב הצבאי של רוסיה הוא מהגבוהים ביותר בכל יבשת אירופה ומהווה כשביעית מהתקציב הצבאי של ארצות הברית. רוסיה וארצות הברית הן שתי המדינות היחידות בעולם בעלות "טריאדה גרעינית".

המשחקים הפאראלימפיים סיאול (1988)

אולימפיאדת הנכים השמינית נערכה בסיאול, קוריאה הדרומית בשנת 1988. לאחר 24 שנים היא נערכה בעיר המארחת את המשחקים האולימפיים, מסורת שנשארה עד היום (2008). לראשונה מכונה האירוע באופן רשמי "משחקים פאראלימפיים".

באולימפיאדה התקיימו תחרויות ב-17 ענפים כולל טניס בכיסאות גלגלים שנערך לצורך הדגמה ( חולקו מדליות והן נכללו בטבלה הרשמית): אופניים, אתלטיקה, בוצ'יה (דומה לפטאנק), ג'ודו, הרמת כוח והרמת משקולות (ענף אחד), חץ וקשת, טניס שולחן, כדורגל (7 שחקנים בקבוצה), כדורת דשא, כדורסל, כדורעף, כדור שער, סייף, סנוקר, קליעה, ושחייה.

הייתה זו ההופעה הראשונה של נבחרת ברית המועצות במשחקים אלו וגם האחרונה, כמדינה מאוחדת, עקב התפרקות ברית המועצות בסוף שנת 1991.

חיל האוויר הסובייטי

חיל האוויר הסובייטי (ברוסית: Военно-воздушные силы, בר"ת: BBC; בתעתיק: "ווֹיֶינוֹ-ווֹזְדוּשְׁנִיֶה סִילִי") נוסד בשם "צי האוויר של הפועלים והאיכרים", בעל מעמד של מינהל מרכזי, ב-24 במאי 1918 ותפס את מקומו של חיל האוויר הרוסי הקיסרי. הוא הפך למינהל חילות האוויר של ברית המועצות ב-28 במרץ 1924, והחל מ-1 בינואר 1925 למינהל חיל האוויר של העובדים והאיכרים". בהדרגה גברה השפעתו של חיל האוויר על עיצוב מטוסים. מראשית ימיו חיל האוויר חיקה במבנהו הארגוני את כוחות היבשה והורכב מארמיות אוויריות, דיוויזיות אוויריות ורגימנטים אוויריים.

לאחר היווסדה של ברית המועצות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח ובייצור מטוסים מודרניים. בתחילת שנות ה-30 גדלה באופן ניכר תעשיית המטוסים ולקראת סוף העשור חיל האוויר הסובייטי החל מפעיל מטוסי קרב מדגם I-15 ו-I-16 ומפציצים מן הדגמים SB-2, SB-2 BIS ו-DB-3.

מולדובה

רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

מרבית השטח של הרפובליקה של מולדובה היה חלק מהנסיכות הרומנית מולדובה ושל רומניה בתקופות רבות בעבר ותחת שלטון רוסיה בשנים 1918-1812 וברית המועצות בשנים 1941-1940 ו-1991-1944. בעת התפרקות ברית המועצות הכריזה הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של מולדובה על עצמאותה. ישות מתוכה בשם "טרנסניסטריה" לא הכירה בעצמאות רפובליקת מולדובה והכריזה על התפלגות ממנה ועל עצמאות משלה בשם "הרפובליקה המולדובית הטרנסדניסטרית".

סמל טג'יקיסטן

סמל טג'יקיסטן הוא גרסה מותאמת של הסמל המקורי של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית, בו נעשה שימוש עד התפרקות ברית המועצות ב-1991. כמו סמלן של רפובליקות פוסט-סובייטיות אחרות, גם הסמל הנוכחי משמר כמה ממרכיבי הסמל הסובייטי.

במרכז הסמל נמצא אותו הכתר שמופיע בדגל טג'יקיסטן. הכתר מתייחס למילה הפרסית "טאג'", שמשמעותה כתר, ממנה נגזר שמו של העם הטג'יקי, על פי אחת ההשערות.

בבסיס הסמל מופיעים ספר פתוח וכן הרי פמיר, המהווים חלק נרחב משטחה של הרפובליקה.

מסביב מופיעים ענפי כותנה בצד אחד וחיטה בצד השני, כמו גם סרט עם הצבעים הלאומיים - אדום, לבן וירוק.

סתיו העמים

מהפכות 1989 או מהפכות סתיו העמים, היו סדרה של אירועים במרכז אירופה ומזרחה בסתיו של 1989. במהלך אירועים אלה מספר ממשלות קומוניסטיות בסגנון סובייטי נפלו תוך מספר חודשים.

מקור השם "סתיו העמים" הוא בכינוי שניתן לסדרת מהפכות ומלחמות דמוקרטיות שאירעו ב-1848 הידועות בשם "אביב העמים". מהפכות סתיו העמים החלו באופן שאיננו אלים בפולין. משם התפשט גל המהפכה שאיננו אלים לגרמניה המזרחית, לצ'כוסלובקיה, להונגריה ולבולגריה. ברומניה, לעומת זאת, הופל המשטר הקומוניסטי באופן אלים וניקולאה צ'אושסקו, הדיקטטור הרומני, אף הוצא להורג. מהפכות אלו שינו באופן משמעותי את מאזן הכוחות העולמי, ויחד עם התפרקות ברית המועצות, סימנו את סוף המלחמה הקרה.

עיטור אות הכבוד

עיטור אות הכבוד היה עיטור אזרחי של ברית המועצות (בין עיטורי ברית המועצות).

העיטור נוסד ב-25 בנובמבר 1935. על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי הממשלה הסובייטית, לעיטור היו זכאים:

אזרחים וארגונים אשר תרמו לפיתוח התעשייה, החקלאות, הבנייה, התקשורת, שירותי הבריאות והשירות לאזרח.

אזרחים או ארגונים אשר הצליחו להגדיל את הייצור ובו זמנית להקטין על עלותו.

אזרחים או ארגונים אשר הצטיינו בייצוא הסוציאליזם לרפובליקות ברית המועצות ולמדינות אחרות ברחבי העולם.

עבור המצאות וחידושים אשר תרמו לאיכות החיים של האזרחים.

על הישגים בתחום המדעי.

עבור אומץ ותושייה בהגנת המדינה או עבור הצלת חיים בזמני שלום.לעיטור צורת אליפסה, והוא בגובה 46 מ"מ, ורוחב 32.5 מ"מ. על הצד הקדמי של העיטור מופיעים פועל ואיכרה, חברת קולחוז, הנושאים דגלים אדומים עם הכיתוב "פועלי כל העולם התאחדו!". העיטור עשוי מכסף. הוא נענד על סרט בצבע ורוד בהיר עם שני פסים כתומים בצדדים.

עד להתפרקות ברית המועצות הוענקו 1,580,850 עיטורי אות הכבוד. לאחר התפרקות ברית המועצות הענקת העיטור נפסקה.

צסק"א מוסקבה (כדורגל)

מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבה (ברוסית: Профессиональный футбольный клуб ЦCКА) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית. המועדון החל את דרכו כקבוצת OLLS ב-1911, וזהו אחד ממועדוני הכדורגל הוותיקים והמעוטרים ביותר ברוסיה. בעבר היה המועדון חלק מאגודת צסק"א שהייתה מקושרת לצבא האדום, ולאחר התפרקות ברית המועצות הופרט ועבר לבעלות פרטית.

צסק"א זכתה שבע פעמים באליפות ברית המועצות (1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991) וחמש פעמים זכתה בגביע הסובייטי. לאחר התפרקות ברית המועצות זכתה הקבוצה שש פעמים באליפות רוסיה (2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016), ושבע פעמים זכתה בגביע הרוסי. בנוסף זכתה שבע פעמים בסופר קאפ הרוסי, והיא הקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי (גביע אופ"א ב-2005).

קונפדרציית הכדורגל של אסיה

קונפדרציית הכדורגל של אסיה (באנגלית: Asian Football Confederation, ראשי תיבות AFC) היא הגוף העליון של הכדורגל באסיה, ואחת משש הקונפדרציות האזוריות במסגרת פיפ"א.

הקונפדרצייה נוסדה ב-1954 והיא מארגנת תחרויות הן ברמת הנבחרות - גביע אסיה (מקביל לאליפות אירופה בכדורגל) ותחרות העבר גביע האתגר של ה-AFC, והן ברמת הקבוצות - ליגת האלופות האסיאתית (מקביל לליגת האלופות) וגביע AFC, וגביעי העבר גביע אסיה למחזיקות גביע והסופר קאפ האסיאתי.

בנוסף הקונפדרצייה מחלקת כל שנה את פרס כדורגלן השנה באסיה לכדורגלן האסיאתי הטוב ביותר.

בשנת 1978 גורשה ישראל מהקונפדרצייה מסיבות פוליטיות. לעומת זאת, בשנת 2005 צורפה אוסטרליה. לאחר התפרקות ברית המועצות, בשנות ה-90 של המאה ה-20, צורפו לקונפדרציה רוב הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר, ביניהן קזחסטן שב-2002 עזבה את הקונפדרציה והצטרפה לאופ"א.

רובל

רוּבְּל (ברוסית: рубль) הוא שמו של ההילך החוקי במספר מדינות. השם רובל שימש לראשונה כשם המטבע של נסיכות מוסקבה, שהפכה לאימפריה הרוסית, ולאחר מכן התגלגלה לברית המועצות.

לאחר התפרקות ברית המועצות הפך השם "רובל" לשמם של מספר מטבעות של מדינות המשתייכות לחבר המדינות, וכך נקראים עד היום הרובל הרוסי, הרובל הבלארוסי והרובל הטרנסדנייסטרי. לרוב מוזכר הרובל בהקשר הרובל הרוסי. בעבר השתמשו גם טג'יקיסטן, גאורגיה, לטביה, אזרבייג'ן וארמניה ברובל כהילך חוקי.

רובל אחד מתחלק למאה קוֹפֶּיְקות (ביחיד קוֹפֶּיְקָה, ברוסית: Копейка).

רוסיה

הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, להאזנה (מידע • עזרה) תעתיק פונטי מדויק: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), או בקיצור רוסיה (Россия), היא המדינה בעלת השטח הגדול ביותר בעולם. שטחה של רוסיה עולה על 17 מיליון קילומטרים רבועים, מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר באסיה וכארבעה מיליוני קמ"ר באירופה. רוסיה גובלת בנורווגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, בלארוס, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, סין, מונגוליה וקוריאה הצפונית.

רוסיה חזרה להיות מדינה נפרדת עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991. תחת השלטון הסובייטי היא נקראה "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית", ועם הקמתה הפכה פדרציה. רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של ברית המועצות, אחת משתי מעצמות העל דאז, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, מאז פירוק ברית המועצות ירשה רוסיה את המושב הקבוע במועצת הביטחון, מבקשת לרשת את מקומה של ברית המועצות כמעצמה חשובה, ורואה את עצמה במובנים רבים כממשיכת דרכה.

למרות ייסודה כמדינה בעלת משטר דמוקרטי דה יורה, רוסיה איננה נחשבת מדינה דמוקרטית דה פקטו, וזכויות האדם בה מופרות באופן תדיר. תחת שלטונו של ולדימיר פוטין, נחשבת רוסיה מדינה בעלת משטר אוטוקרטי וסמכותני. פוטין סופג ביקורת בינלאומית חריפה בעקבות פגיעתו במתנגדי משטר, בעיתונאים, בבני מיעוטים ובפעילים דמוקרטיים המתנגדים לו.

המלחמה הקרה
אירועים חשובים

(1945–1967)

אירועים חשובים

(1968–1991)

ערכים נוספים

שנות ה-40:

שנות ה-50:

שנות ה-60:

שנות ה-60:

שנות ה-70:

שנות ה-80:

שנות ה-90:

  • התפרקות ברית המועצות

סכסוכים אחרים:

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.