התפרצות

התפרצותאנגלית: Outbreak) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1995, שביים וולפגנג פטרסן, בכיכובם של דסטין הופמן, רנה רוסו, מורגן פרימן, קווין ספייסי, קיובה גודינג ג'וניור, דונלד סאת'רלנד ופטריק דמפסי. הסרט מדורג במקום ה-14 ברשימת הסרטים המכניסים ביותר ב-1995.

התפרצות
Outbreak
Outbreak movie
כרזת הסרט בארצות הברית
בימוי וולפגנג פטרסן
עריכה ניל טרוויס
שחקנים ראשיים דסטין הופמן
רנה רוסו
מורגן פרימן
קווין ספייסי
מוזיקה ג'יימס ניוטון הווארד
מפיץ האחים וורנר
הקרנת בכורה ארצות הברית 10 במרץ 1995
משך הקרנה 127 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב $50,000,000
הכנסות $189,859,560
הכנסות באתר מוג'ו outbreak
דף הסרט ב-IMDb

עלילה

ב-1967 נתגלה וירוס מסוכן במחנה שכירי חרב באפריקה. החשיפה נשמרת בסודיות וקבוצת חיילים מופקדת על השמדת המחנה עם הווירוס, בהם הקצינים בילי פורד (מורגן פרימן) ודונלד מקלינטוק (דונלד סאת'רלנד). 30 שנה מאוחר יותר, הווירוס מתפרץ שנית באפריקה. קולונל סאם דניאלס (דסטין הופמן) נשלח לאזור הנגוע במטרה לחקור. כשהוא וצוותו חוזרים הוא מדווח למפקדו בריגדיר-גנרל בילי פורד על התקרית ואף ממליץ להזהיר את ארצות הברית מפני הווירוס. פורד, שיודע שהווירוס לא חדש, מרגיע את סאם. בינתיים, ג'ימבו סקוט (פטריק דמפסי), סוחר בשוק השחור, מביא לארצות הברית קוף ששהה באזור הנגוע במטרה למוכרו. ג'ימבו מחליט לשחרר את הקוף כיוון שהוא לא הצליח למוכרו. הוא נדבק מהווירוס על ידי הקוף וכך הוא מתחיל להדביק את סובביו, ועיירה שלמה בשם סידר קריק בקליפורניה נדבקת בנגיף. הצבא מטיל על העיירה הסגר צבאי ואוסר על תושביה לצאת מתחומה. רובי קיאו (רנה רוסו), המדענית מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן ואשתו לשעבר של סאם, חוקרת את ההידבקויות, וסם מצטרף אליה תוך כדי הפרת הוראה מצידו של מפקדו בילי פורד. הם מגלים שהווירוס (שעבר בינתיים מוטציה) הופץ על ידי הקוף ועליהם לתפוס אותו, וכי מפקדיהם בילי פורד והגנרל דונלד מקלינטוק ידעו על הווירוס והסתירו את קיומו מתוך כוונה להפוך אותו לנשק ביולוגי. בינתיים גם רובי ועמיתו של סם, קייסי (קווין ספייסי) נדבקים מהווירוס באחד ממחקריהם. סאם ועוזרו הצעיר רס"ן סולט (קובה גודינג ג'וניור) גונבים מסוק ומצליחים להפר את הסגר הצבאי ולברוח מהעיירה במטרה למצוא את הקוף ולהשתמש בו לפיתוח תרופה. פורד שמנסה לסכל את תוכניותיו של סאם באמתלה של ביטחון לאומי, בעוד שגנרל מק'לינטוק, שלקח פיקוד על כוחות הצבא שבעיירה, מתריע על התפשטות הנגיף ברחבי ארצות הברית וממליץ ליועצי הנשיא להשמיד אותה על תושביה עם פצצת מימן כדי להיפטר מהווירוס. בסופו של דבר סאם ורס"ן סולט מצליחים למצוא את הקוף ולמגר את הווירוס, ולעצור את הפצצת העיירה על ידי שיתוף פעולה ברגע האחרון עם בילי פורד, שמדיח את הגנרל מק'לינטוק בעוון הסתרת מידע חיוני מהנשיא לגבי הווירוס.

שחקנים

פרשנות

הנגיף בסרט נקרא "מוטאבה", אבל לא קיים נגיף כזה במציאות. הנגיף הזה שואב השראה מנגיף האבולה (אף על פי שהאבולה בעצמו מוזכר בסרט ומושווה ל-"מוטאבה"), אמנם, ישנם מספר הבדלים בינו לבין הנגיף בסרט:

  1. סימפטומים מזעזעים של הקאות דם, דימום מהעיניים הפה והאף, ודומיהם אינם סימפטומים שבאמת מתרחשים אצל החולים באבולה. אמנם, הנגיף אכן אוכל את האיברים הפנימיים וגורם למראה מזעזע, בניתוחים לאחר המוות, כאילו פצצה התפוצצה בתוך הגוף.
  2. בסרט, קופיף קטן הוא הפונדקאי שמפיץ את הנגיף. במציאות, לא באמת ידוע בבירור איזו חיה משמשת כפונקאי לאבולה, והסברה הרווחת ביותר מצביעה על העטלפים.
  3. בסרט, הנגיף מפתח מוטציה שנשאת באוויר. במציאות, עד כה, הנגיף מועבר הלאה רק דרך מגע.
  4. בסרט, נעשו ניסיונות להשתמש בנגיף הקטלני כנשק ביולוגי. במציאות, האבולה אינו יכול לשמש כנשק יעיל דווקא מפני המהירות שבה הוא מדביק והורג את החולים. נשק ביולוגי יעיל צריך זמן בינוני שבו הוא יופץ בשקט, עד שהוא יתחיל להרוג, בעבור שרק כך הוא יוכל לפוץ בכל אזור האויב בטרם יתגלה.

פרסים ומועמדויות

הכנסות

הסרט זכה להצלחה כלכלית ענקית ביחס לתקציב 50 מיליון הדולר שלו. בשבוע הראשון לצאתו של הסרט הוא הכניס כ-13.4 מיליון דולר ודורג כסרט המכניס ביותר בשבוע הזה. הוא שהה עוד שבועיים בפסגה עד שהסרט "טומי בוי" החליף אותו. הסרט הכניס 67,659,560 דולר בארצות הברית ו-122,200,000 דולר ברחבי העולם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אסון טבע

אסון טבע הוא תופעת טבע רבת עוצמה הנגרמת על ידי כוחות הטבע ואשר זורעת הרס וחורבן בסביבה.

לרוב מצומצמת ההגדרה לאסונות הפוגעים באדם. אסון טבע עשוי גם להיות אסון אקולוגי אם פגיעתו בחי ובצומח חמורה (אם כי אסון אקולוגי יכול להיגרם גם על ידי מעשי אדם).

אפר געשי

אפר געשי (או אפר וולקני) הוא אחד מסוגי החלקיקים הנפלטים מהר געש בעת התפרצות געשית, אשר במהלכה מאגמה יכולה לפרוץ החוצה ולזרום בצורת לבה, או ליצור תגובה עם מים הגורמת להתפוצצויות, שחרור כמויות גדולות של עשן וקיטור, העפת סלעים, ושחרור אפר געשי וחלקיקים נוספים לאוויר.

את החלקיקים הנפלטים בעת התפרצות הר געש נהוג לחלק לשלושה סוגים על פי גודלם:

אפר געשי: עד 2 מ"מ

לפילי: 2 - 64 מ"מ

פצצה געשית או "בלוק געשי": מעל 64 מ"מעמוד העשן שנראה פעמים רבות מעל הר געש מתפרץ מורכב בעיקר מאפר ומקיטור. החלקיקים הזעירים יכולים להיות מועפים למרחקים רבים, בהתאם למהירותה וכיוונה של הרוח. שלא כמו אפר שנוצר לאחר שריפה של עץ או חומר דליק אחר, אפר געשי הוא חומר שוחק וקשה, אינו מסיס במים ואף מוליך חשמל, בעיקר כשהוא רטוב.

כשאפר מתחיל ליפול במהלך שעות היום, השמים מתמלאים באובך, וצבעם נעשה צהבהב, אך לפעמים האפר הנופל יכול להיות כל כך צפוף עד שהראות נעשית לקויה ואף בלתי אפשרית וצבע השמים נעשה שחור.

בעת הנפילה, הטמפרטורות צונחות, רעמים וברקים נשמעים וריח חזק של גופרית נישא באוויר, ואם מתלווה להתפרצות גם גשם, אזי הבוץ הנוצר זורם במהירות עצומה ויוצר נהר בוץ הנקרא "להאר" והמסוגל להרוס כמעט כל מה שימצא בנתיבו.

בהתאם לכמותם, משקעי אפר על הקרקע לאחר התפרצות יוצרים השפעה הרסנית על המערכת האקולוגית המקומית והאזורית – קריסת גגות של מבנים, נפילת עצים, זיהום מקורות מים, הרס תשתיות ועוד.

אפר געשי כשלעצמו איננו רעיל, אך אם הוא נשאף על ידי בני אדם או בעלי חיים, הוא יסכן את חייהם שכן הוא יוצר בצקות בריאות, ויכול אף לגרום לחנק (לאפר געשי ישנה יכולת עצומה של סיפוח נוזלים ואם הוא מגיע לריאות, אדי המים נספחים אליו ונוצר משקע מוצק בריאות).

חלקיקי אפר קטנים מאוד יכולים להישאר באטמוספירה למשך שנים רבות והם יכולים להתפזר בכל העולם באמצעות רוחות וזרמי סילון (דוגמה לכך היא זיהויו של הר הגעש טובה באינדונזיה שהתפרץ לפני כ-76,000 שנים). לחלקיקים הנשארים באטמוספירה ישנה גם משמעות אקלימית שכן הם חוסמים מעבר של קרני אור וגורמים לצניחת טמפרטורות עולמית כמו במקרה של התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים בשנת 1991.

מקורה של המאגמה יכול להיות בתא מאגמה או בצינור הזנה. בשני המקרים, המאגמה תפרק חתיכות מהסלע שיוצר את תקרת תא המאגמה או צינור ההזנה (ויווצרו קסנוליתים) ולעיתים אף יתחילו להתגבש מינרלים מסוימים, לפי שורת בואן, אם הטמפרטורה נמוכה מספיק כדי לגרום לגיבוש מינרלי.

כשמאגמה עולה ממעמקי האדמה, מתנדפים ממנה מים וגזים שהיו מומסים בה עוד בהיותה בבטן האדמה, בתהליך של הפחתת לחץ (דקומפרסיה), בדומה לפתיחה של פחית משקה מוגז. לכן, כאשר מתרחשת התפרצות געשית היא מלווה בענני עשן שצבעו בדרך כלל לבן, אלא אם כן הוא מכיל גם חלקיקים מוצקים ואז יהיה צבעו אפור עד שחור.

בעת ההתפרצות המאגמה עולה לפני השטח כתערובת של גזים לוהטים וחלקיקים מותכים. החומר המוצק נקרע לרסיסים ומתפשט במהירות ונע במהירויות עצומות של יותר מ-160 קמ"ש.

אפר געשי יכול לסכן מטוסים ויושביהם מכיוון שהוא יכול לחדור למטוס דרך מערכות הקירור ולשתק את המנועים, ומכשירי האלקטרוניקה ואף להמית את הטייסים.

הר געש

הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית". "וולקנו", המונח הלועזי להר געש, מושאל מהר הגעש וולקנו (vulcano) שבאיים הליפאריים – איים געשיים בים התיכון. "וולקן" הוא גם שמו הרומי של הפייסטוס, אל הנפחות והאש במיתולוגיה הרומית.

הרי געש הם ביטוי לחום העצום האצור במעמקי כדור הארץ, חום שיש בו כדי להתיך סלעים. צפיפותו של הסלע המותך, המאגמה, קטנה מזו של הסלע המוצק המרכיב את קרום כדור הארץ, לכן המאגמה עולה באטיות. במקומות שבהם מגיעה המאגמה אל פני כדור הארץ מתקיימת פעילות געשית, העשויה להתרחש בשני אזורים גאולוגיים: בגבול בין לוחות טקטוניים ובנקודה חמה הנוצרת, על פי הסברה המקובלת, כתוצאה מהסעת חום מגלעין כדור הארץ באמצעות תימרת מעטפת.

התחום המדעי העוסק בחקר הרי געש נקרא "וולקנולוגיה", והוא ענף מתחום מדעי הגאולוגיה.

הר פוג'י

הר פוג'י (ביפנית: 富士山 (מידע • עזרה), פוּגִ'י-סָאן) הוא הר געש במרכז האי הונשו, הגדול באיי יפן. זהו ההר הגבוה ביותר ביפן, והוא מתנשא לגובה של 3,776 מטרים. הר פוג'י הוא הר געש פעיל, והתפרצותו האחרונה ארעה בשנת 1707.

להר פוג'י מקום מיוחד בתרבות היפנית, והוא מקודש בעיני היפנים. במשך מאות שנים ההעפלה על ההר הייתה טקס דתי, כתות מסוימות סגדו להר לבדו, וציירים יפנים רבים הנציחו את ההר בסדרות ציורים מפורסמות. היום, הר פוג'י מהווה אתר תיירותי מהפופולריים ביפן, וכ-200,000 איש עולים לפסגת ההר מדי שנה.

לעיתים מוזכר ההר במערב בשם "פוּגִ'י-יָאמָה", אך מדובר בקריאה שגויה של הקאנג'י המרכיבים את השם "פוג'י-סאן". מקור השם של ההר אינו ברור: הקאנג'י בשם ההר משמעותם "עושר" ו"שפע", אך ככל הנראה הם נבחרו מטעמי הגייה ולא מטעמי משמעות. על-פי פירוש עממי, פירוש השם הוא "אין כמוהו", ואילו אגדה עתיקה טוענת כי משמעות השם היא "בן-אלמוות".

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב.

כדור הארץ וגופים נוספים (הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי) חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה.

מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח הכבידה הגדול של השמש מושך חומר אליה, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו־גרעינית שבה דוחפת גופים החוצה ממנה.

הגופים הגדולים (כוכבי הלכת) במערכת השמש מצויים במסלולי סיבוב סביב השמש, כאשר כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הגופים נקבעים על ידי האינטראקציה הכבידתית בין כל הגופים במערכת השמש, אם כי השמש עצמה היא הגורם הדומיננטי, ובקירוב ראשון המסלולים הם מסלולים אליפטיים קפלריאניים.

האנרגיה של קרינת השמש תומכת בכל החיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ואת מזג האוויר הגלובלי.

השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו.

הסמל האסטרולוגי והאסטרונומי של השמש מורכב מעיגול שבמרכזו נקודה: . על אף שנראה שהסמל מציין את מיקום השמש במרכז מערכת השמש, הוא קדם לתפיסה ההליוצנטרית.

התפרצות געשית

התפרצות געשית היא תהליך שבסופו פורצת מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח. בהתפרצויות געשיות נוצרים הרי געש.

המאגמה היא חומר סלעי מותך שנמצא במעטפת כדור הארץ, ומכיל תמיסות סיליקטיות בטמפרטורה גבוהה, המגיעה לכדי אלפי מעלות צלזיוס. צפיפות המאגמה נמוכה יחסית לצפיפות סלעי הקרום, ולכן היא נוטה לעלות כלפי מעלה. כאשר נחסמת דרכה על ידי סלעי הקרום, מתחילה המאגמה להצטבר ויוצרת מאגר הנקרא תא מאגמה. תא המאגמה המלא מפעיל לחץ רב על הסלעים המקיפים אותו, וכאשר נוצרים סדקים בסלעים אלו – הם משמשים צינורות הזנה שדרכם פורצת המאגמה אל פני השטח.

וזוב

הר וֵזוּב (באיטלקית: Monte Vesuvio) הוא הר געש ממזרח לנאפולי הצופה על מפרץ נאפולי, אחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה, ומהאלימים ביותר על פני כדור הארץ.

התפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה החריבה את הערים הרומיות פומפיי והרקולנאום. הייתה זו ההתפרצות המתועדת הראשונה בהיסטוריה. מאז התפרץ הווזוב פעמים רבות ונחשב לאחד מהרי הגעש המסוכנים בעולם עקב צפיפות האוכלוסין הגבוהה סביבו. במקרה של התפרצות נמצאים כשלושה מיליון איש בטווח הסכנה.

זרם פירוקלסטי

זרם פירוקלסטי (מיוונית: πύρό פירו (אש), κλαστός קלאסטוס (שבירה)) הוא תופעה הנגרמת כתוצאה מהתפרצויות געשיות מסוימות. הזרם נראה כענן סמיך בצבעי אפור-שחור המתגלגל-מתערבל על צלע הר הגעש. הזרם הפירוקלסטי מורכב מגזים לוהטים ומטפרה, הנעים במהירויות גבוהות (מאות קמ"ש). טמפרטורת הגז עשויה להגיע עד ל-1,000 מעלות צלזיוס. הזרמים הפירוקלסטים זורמים מטה במורדות הר הגעש בדרך כלל, ומתקדמים על פני הקרקע, או מתפשטים לצדדים בהשפעת כוח הכבידה. מהירותם תלויה בצפיפות הזרם, קצב יציאת החומר מהר הגעש ושיפוע צלע ההר.

חלק מההתפרצויות הגעשיות מכונות nuée ardente (מצרפתית - "ענן זוהר"). השימוש בו נעשה לראשונה בתיאור ההתפרצות ההרסנית של הר הגעש פלה במרטיניק שבים הקריבי, שהתרחשה ב-1902. הזרמים הפירוקלסטיים מהתפרצות זו זהרו באור אדום בחושך.

טפרה

טֶפְרָה - החומר שנפלט לאוויר בהתפרצות הר געש ונופל אחר כך לקרקע. הרכב הטפרה הוא בדרך כלל ריוליטי, שכן הרי הגעש הסוערים ביותר הם תוצרים של מאגמה פלסית, כלומר שהיא עשירה בסיליקה וצמיגותה גבוהה.

מקורו של המונח Tephra הוא מיוונית ופירושו "אפר". המונח הוצע על ידי סיגורדור טאורארינססון (Sigurdur Thorarinsson), וולקנולוג איסלנדי, בשנת 1954 בעת התפרצות הר הגעש "הקלה" (Hekla).

כולרה

כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים עזים ומרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות. תפוצתה העולמית של המחלה גבוהה, במיוחד באזורים בעלי תשתית תברואה ירודה או אזורים מוכי אסון, ומגיעה לממדי מגפה. החיידק פוגע במערכת העיכול וגורם לאיבוד מהיר של עד ליטר נוזלים בשעה. 50% מהחולים הבלתי מטופלים מתים מהמחלה.

לבה

לַבָּה היא סלע מותך הנפלט מהר געש במהלך התפרצות געשית, ומקורה במאגמה שנפלטו ממנה מרבית הגזים. הלבה הנפלטת נוזלית, חמה מאוד – 700 - 1,200 מעלות צלזיוס, ועשויה להיות צמיגה מאוד – בערך פי 100,000 ממים. בהתקררותה יוצרת הלבה סלעים געשיים, הנקראים גם "סלעי פרץ". בהתמצקותה שותפה הלבה לבניית הרי געש ורמות געשיות. מקור השם בלטינית: Lavo – לשטוף.

הלבה נפלטת מהר הגעש בכמה אופנים:

קילוחי לבה – פליטה מתונה של לבה דלה בגזים מלועו של הר געש או מסדקים במורדותיו ובסביבתו. הקילוח מחולק למתלול – חזית הקילוח, וגב – חלקו העליון של הקילוח. ככל שהקילוח מתרחק ממקורו, כך הופכת הלבה צמיגה ואיטית יותר, ומתלול הקילוח הופך גבוה יותר.

שפכי לבה – זרמים מתונים הנפלטים מסדקים הנוצרים במורדותיו ובסביבתו של הר געש.

וילונות לבה – פליטה של יריעות לבה רציפות.

מזרקות לבה – התפרצות לא מתפוצצת מתוך הלוע הפולטת לאוויר זרמי לבה גבוהים (עד 500 מ'), בזרם רציף או בסדרת זרמים קצרים. מזרקות לבה אופייניות להתפרצות הוואינית וסטרומבוליאנית.

לוע הר געש

לוע הוא שקע שנוצר בהר געש כתוצאה מפעילות געשית. שקע זה הוא קצהו העליון של צינור הזנה, דרכו נפלטת מאגמה אל פני השטח. צורתו כאגן מעוגל נובעת מחלל שנותר לאחר שהמאגמה שזרמה דרכו נפלטה או חזרה וירדה אל תא המאגמה. מסביב לשקע מצטבר חומר געשי שנפלט בעת ההתפרצות, ובמקרים רבים הוא נערם בצורת חרוט מסביב ללוע.

מאגמה

מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם – בטמפרטורות שבין 1,300-600°C ואף 1,800-1,600°C – הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים. לאחר שהמאגמה נפלטת אל פני השטח באמצעות התפרצות געשית, היא נקראת לבה. במאה ה-18 ניתן השם לנוזל הגעשי, לאחר שנעשה בו שימוש קודם ברוקחות לתמיסות שונות ובכימיה למשחות. בפטרולוגיה נקראה המאגמה באותה עת "לבה תת-קרקעית".

מאגמה נמצאת גם מחוץ לכדור הארץ – הרי געש התגלו בכוכבי לכת וירחים נוספים במערכת השמש. היא עשויה להכיל בתוכה גבישי מינרלים ובועות גז ונוטה להצטבר בתאי מאגמה לפני שהיא פורצת מהרי געש דרך צינורות הזנה או סדקים בקרום כדור הארץ ויוצרת סלעי יסוד געשיים, נקרשת בעומק לסלעים פלוטוניים או חודרת לתוך סדקים בשכבות הקרום כמחדרים פלוטוניים דוגמת דייק וסיל.

המאגמה אינה אחידה בהרכבה ובהתנהגותה: לרוב מדובר בתערובות סיליקטיות בריכוזים שונים. סוגי מאגמה אחדים עשירים בגז מומס ובאדי מים, הגורמים להתפרצויות געשיות עזות וליצירת סלעים נקבוביים. סוגים אחרים, הדלים במומסים, זורמים מתוך הרי געש או סדקים בקרום ויוצרים סלעים חסרי-נקבוביות וסלעים אמורפיים. בהתקרשותה מתחת לפני השטח יוצרת המאגמה מגוון של סלעים ומחדרים פלוטוניים.

אזורי ההיווצרות של המאגמה מגוונים וכוללים אזורי הפחתה, בקעים יבשתיים, רכסים מרכז אוקייניים ונקודות חמות המצויות מעל תימרות מעטפת. על אף היווצרה במגוון רחב של אזורים, ההתכה אינה של חומר מוצק לחלוטין: מרבית הקרום והמעטפת אינם מוצקים לגמרי אלא ראידים – "מוצקים זורמים" – מוצקים כביכול המציגים התנהגות צמיגה.

מפאת הקושי לחקור את המאגמה ישירות, רבים מן הנתונים המגדירים את היווצרה, תכונותיה ותהליכים המתקיימים בה לקוחים ממחקרים וולקנולוגיים של הרכב לבה ובדיקות פטרולוגיות של הסלעים הנחשפים על-פני השטח. עם זאת, בשלושה מקרים נצפתה מאגמה אין סיטו – במיקומה המקורי, במהלך קידוחים: פעמיים בהוואי ופעם נוספת באיסלנד.

מגפה

מגפה, או פַּנְדֶּמְיָה (מיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.

סייסמולוגיה

סייסמולוגיה (מיוונית: סייסמוס = רעידת אדמה, לוגיה (λογία) פירושו "תורה") הוא תחום מדעי החוקר רעידות אדמה והתפשטות של גלים אלסטיים (סיסמיים) בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים. התחום כולל גם מחקרים על השפעות סביבתיות הנגרמות בעקבות רעידות אדמה כגון התפרצות גלי צונאמי, ואת המקורות של הרעשים, למשל גורמים געשיים, טקטוניים, אוקייניים, אטמוספיריים ומלאכותיים (כמו פיצוצים).

רישום של רעשי אדמה במהלך זמן נקרא סייסמוגרמה והוא מבוצע באמצעות מכשיר הסייסמוגרף. בתעשיית הנפט והגז משתמשים בסייסמולוגיה על מנת לזהות סוגי שכבות וסלעים בקרקעית כדור הארץ המעידים על הימצאות מאגרי פחמימנים.

בכוכב הלכת מאדים מתבצעים מחקרים סייסמולוגיים באמצעות הגשושית InSight, החל מסוף נובמבר 2018.

סלע געשי

סלע געשי – קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" – הוא סלע יסוד שהתגבש מלבה – סלע מותך שפרץ אל מחוץ לקרום כדור הארץ במהלך התפרצות געשית, מתוך צינור הזנה של הר געש או מבעד לסדקים בקרום. בבואה במגע עם אוויר או מים קרים ממנה, הלבה מתקררת במהירות וצמיחת הגבישים בה מופרעת. על כן, סלעים געשיים מורכבים מגבישים קטנים מאוד – דוגמת בזלת, ואף אמורפיים כזכוכית – דוגמת אובסידיאן. על הסלעים הגעשיים נמנים גם סלעים פירוקלסטיים דוגמת טוף ואגלומרט, שנוצרו מהתגבשות טפרה – החומר שנפלט לאוויר מתוך הרי געש ונופל אחר-כך לקרקע. דוגמאות לסלעים געשיים: בזלת, טוף, ריוליט, סקוריה, פומיס ואובסידיאן.

פומפיי

פומפיי (בלטינית: Pompeii) היא עיר רומית עתיקה במחוז קמפניה שבאיטליה. בניגוד לרוב הערים העתיקות, נשתמרו רוב חורבותיה של העיר פומפיי עד ימינו, בשל אופן חורבנה ונטישתה הפתאומית, בהתפרצות הר הגעש הסמוך וזוב. אסון קדום זה כיסה את כל העיר באפר ואבק ובכך שימר את מבני העיר עד ימינו. ייחודה של פומפיי הוא בהיותה עיר עתיקה שבה הזמן כמו עמד מלכת.

פומפיי שוכנת כ-23 קילומטר דרומית מזרחית לנאפולי, על המורדות הדרום-מזרחיים של הר הגעש וזוב, צפונית לשפך נהר הסרנו.

פומפיי ושכנתה הרקולנאום נחרבו בהתפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה. את הרקולנאום כיסו נחשולים פירוקלסטיים בשכבה של כ-20 מטרים של אפר געשי, והיא התגלתה בשנת 1710.

פומפיי, העיר הגדולה והחשובה יותר, שנקברה אף היא תחת שכבה של כארבעה מטרים של אפר וחומרים געשיים, התגלתה במקרה בשנת 1748 על ידי איכר שחפר בשדהו ונתקל בשרידיה העתיקים, קרוב ל-1,700 שנים לאחר שנקברה תחת האפר. בשנת 1793 התגלתה בפומפיי הכתובת "Rei publicae Pompeianorum" וכך זוהה המקום כפומפיי.

חפירות אינטנסיביות הביאו לכך שרוב העיר נחשפה ופתוחה כיום לציבור. מן הממצאים עולה כי פומפיי הייתה עיר רומית שבה ישבה אוכלוסייה אמידה. ברחובותיה התגלו בתי מגורים, חנויות, מבני ציבור, בתי מלאכה ובתי בושת.

בשנת 1997 הכריז אונסק"ו על פומפיי והרקולנאום כ"אתר מורשת עולמית".

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

צינור הזנה (גאולוגיה)

צינור הזנה הוא מבנה גאולוגי, תעלה אנכית במרכזו של הר געש חרוטי, דרכו זורמת מאגמה מתוך תא מאגמה אל פני השטח במהלך התפרצות געשית. צינור הזנה עשוי להיות צר (מטרים ספורים) או רחב מאוד (800 מטרים), ובראשו נמצא לועו של הר הגעש. עומקו של צינור ההזנה תלוי במיקום תא המאגמה המצוי בתחתיתו.

קלדרה

קַלְדֶרָה היא לוע התמוטטות שקוע ועגול שנוצר לאחר קריסת תקרתו של תא המאגמה המצוי מתחת להר געש. קלדרה שונה באופן עקרוני מהתמוטטות של שפת לוע עקב רעידת אדמה, שחיקה או כוחות בליה, והמאפיין העיקרי שלה היא קריסה של תקרת תא המאגמה במהלך התפרצות געשית.

מקור השם: בספרדית (Caldera), בפורטוגזית (Caldeira) ובלטינית (Caldaria) – דוּד או קדֵרה. במונח "קלדרה" בנוגע ללוע התמוטטות השתמש לראשונה הגאולוג והפלאונטולוג הגרמני כריסטיאן לאופולד פון בוך (Christian Leopold von Buch). בשנת 1815 ביקר פון בוך באיים הקנריים, ארכיפלג במזרח האוקיינוס האטלנטי, בין היתר בקלדרת טיידה (Teide) בטנריפה ובקלדרת טבוריינטה (Taburiente) בלה פאלמה. כשפרסם את זכרונותיו מביקור זה טבע למעשה את המונח המקומי בלקסיקון הגאולוגי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.