התפטרות

התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק. התפטרות קיימת גם בקרב נושאי משרה שאינם שכירים, כגון חברי דירקטוריון ושרים.

התפטרות של שכיר

עובד שמתפטר רשאי (ולעיתים חייב) למסור הודעה מוקדמת, לפיה התפטרותו אינה מיידית, אלא תיכנס לתוקף בתום תקופה מסוימת שבה נקב.

התפטרות של שכיר מזכה בפיצויי פיטורים רק כאשר היא נעשית בנסיבות מיוחדות, כגון התפטרות של הורה לשם טיפול בתינוקו.

התפטרות של נושא משרה ציבורית

Nixon-depart
נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון במחווה אחרונה של פרידה לאחר נאום התפטרותו ב-1974.

התפטרות היא החלטה אישית לעזוב משרה ציבורית, שנעשית לעיתים בעקבות לחץ ציבורי מבחוץ. למשל, נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון שהתפטר באוגוסט 1974, בעקבות פרשת ווטרגייט, כאשר הוא היה כמעט בטוח שהוא יודח על ידי הקונגרס של ארצות הברית. התפטרות היא המקבילה של ויתור על כס   של מלך מכהן, אפיפיור, או אדם אחר בעל תפקיד דומה שהתקבל בירושה. התפטרות יכולה לשמש לצורך ביצוע מהלכים פוליטיים. למשל, כאשר עשרה שרי הקבינט  של הפיליפינים התפטרו ביולי 2005 כדי ללחוץ על נשיאת הפליפינים גלוריה מקפגל ארויו לפרוש בעקבות האשמות של הונאה בבחירות

ב-1995 התפטר ראש ממשלת בריטניה, ג'ון מייג'ור מתפקיד המנהיג של המפלגה השמרנית על מנת להתמודד בבחירות על הנהגת המפלגה במטרה להשתיק את מבקריו בתוך המפלגה. 

פקידי ממשלה לעיתים מציעים את התפטרותם, בעקבות התרחשות אירוע בעל השלכות שליליות. אולם לעיתים התפטרותם לא מתקבלת, וזה מהווה הבעת תמיכה בהם. למשל, סירובו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לקבל את התפטרותו של מזכיר ההגנה דונלד רמספלד בעקבות שערוריית ההתעללות בכלא אבו גרייב.

במקרים נדירים סירוב לקבל התפטרות יכול לנבוע מהרצון לנהל הליך הדחה משפיל, כפי שקרה בעקבות ניסיון התפטרותו של אלברטו פוג'ימורי  מתפקיד נשיא פרו , אבל התפטרותו נדחתה על מנת שהקונגרס של פרו יפעל להדיחו.

עבור אנשי ציבור רבים, בעיקר פוליטיקאים, ההתפטרות היא הזדמנות להעביר מסרים שלהם באמצעות נאום התפטרות, שבו הם יכולים להבהיר את הנסיבות שלהם לפרישה. אקט ההתפטרות לרוב מוסיף עוצמה ותשומת לב ציבורית לנאום. התפטרות שר בממשלה יכולה לשמש כלי פוליטי רב השפעה, במיוחד כאשר, לאחר התפטרות השר, הוא כבר אינו מחויב לאחריות המשותפת והוא יכול להתבטא בחופשיות רבה יותר.

התפטרות מתפקיד פוליטי במקרים מסוימים נכנסת לתוקף רק אחרי 24 או 48 שעות ממועד קבלת ההודעה, בהתאם להוראות החוק.

בישראל

התפטרות של שכיר

בישראל עובד זכאי לפיצויי פיטורים אם הוא פוטר. עם זאת חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 מונה שורה של מקרים, שבהם דינו של העובד המתפטר הוא כדין מפוטר, כלומר הוא זכאי לפיצויי פיטורים, אף שהפסקת העבודה נעשתה ביוזמתו. בין המקרים שהחוק מפרט: התפטרות של העובד לרגל מצב בריאות לקוי שלו או של בן-משפחתו, התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה ועוד. כמוכן נוצרת זכאות לפיצויי פיטורים בעת פטירת המעסיק או פטירת העובד.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע כי עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה, ואם לא עשה כן, ישלם למעסיקו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. אורך תקופת ההודעה המקודמת נקבע בחוק לפי הוותק של העובד, והוא עד חודש ימים. בהסכמי עבודה נקבעת לעיתים תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר.

עובד שהודיע על התפטרותו בשעת כעס (בעידנא דריתחא, בלי שבאמת התכוון לכך, רשאי לחזור בו מהתפטרותו תוך זמן סביר, ואם המעביד יסרב לקבלו בחזרה לעבודה, יראו זאת כפיטורים, בהתאם לפסיקה.

התפטרות של נושא משרה ציבורית

לפי חוק יסוד: הממשלה אם ראש ממשלת ישראל מתפטר, ממשלתו גם מתפטרת והופכת לממשלת מעבר. הוא ממשיך במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה. בניגוד לעבר, השרים בממשלת מעבר יכולים להתפטר. שר רשאי להתפטר מן הממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה; כהונתו בממשלה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות נמסר לראש הממשלה, זולת אם חזר בו השר מהתפטרותו קודם לכן.

חוק יסוד: הכנסת קובע כי חבר הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו; ההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב התפטרות על ידי המתפטר ליושב ראש הכנסת. חברותו בכנסת נפסקת כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

חוק יסוד: נשיא המדינה קובע כי נשיא מדינת ישראל רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות ליושב-ראש הכנסת, ומקומו יתפנה לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב-ראש הכנסת.

קישורים חיצוניים

1961 בישראל

1961 בישראל הייתה השנה בה חגגה 13 שנה מיום היווסדה. בין האירועים החשובים שאירעו בישראל בשנה זו, משפט אייכמן והבחירות לכנסת החמישית, לאחר התפטרות דוד בן-גוריון (אשר נבעה מדחייתו את מסקנות הוועדה שחקרה את העסק הביש).

20 בנובמבר

20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני . עד לסיום השנה, נשארו עוד 41 ימים.

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 279 ימים.

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 328 ימים (329 בשנה מעוברת).

הבחירות לכנסת השמונה עשרה

הבחירות לכנסת השמונה עשרה נערכו ב-10 בפברואר 2009 (ט"ז בשבט ה'תשס"ט). הבחירות הוקדמו בכשנה ו-8 חודשים ממועדן המקורי.

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-26 באוקטובר 2010 (י"ח בחשוון ה'תשע"א), אך עקב התפטרותו של אהוד אולמרט מראשות הממשלה וכישלון המגעים להרכבת ממשלה חדשה, הן הוקדמו. הייתה זו הפעם השנייה בתולדות מדינת ישראל שבה ראש הממשלה המכהן לא היה מועמד מפלגתו לראשות הממשלה לאחר הבחירות, כאשר הפעם הקודמת הייתה בבחירות לכנסת התשיעית ב-1977.

קדימה בראשות ציפי לבני קיבלה בבחירות 28 מושבים בכנסת והייתה לסיעה הגדולה בכנסת. גוש הימין יחד עם המפלגות הדתיות התחזק משמעותית ועלה לכדי 65 ח"כים כשבראשו הליכוד עם 27 מושבים. כמו כן התבררה קריסה קשה של השמאל: מפלגת העבודה עם 13 מושבים ומרצ עם 3 מושבים בלבד. מפלגתו של אביגדור ליברמן ישראל ביתנו עלתה לכדי הסיעה השלישית בכנסת עם 15 מושבים ואילו הסיעות החרדיות נחלשו מעט עם 11 מושבים לש"ס ו-5 מושבים ליהדות התורה. מפלגת הגמלאים, שזכתה בבחירות הקודמות ל-7 מושבים, לא עברה את אחוז החסימה. בערב יום הבחירות, עם פרסום המדגמים, נאמו בנימין נתניהו וציפי לבני וטענו שניהם לניצחון. אולם, כעשרה ימים לאחר הבחירות הטיל הנשיא שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, שעליו המליצו 65 חברי כנסת, לעומת 28 בלבד (חברי קדימה) שהמליצו על ציפי לבני, וזאת לאחר שמפלגות העבודה, מרצ והמפלגות הערביות החליטו שלא להמליץ על אף אחד מחברי הכנסת. ב-31 במרץ 2009 הושבעה ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו, שהורכבה מקואליציה שכללה את סיעות הליכוד, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

הכנסת הראשונה

הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל. הרכבה נקבע בבחירות לאספה המכוננת ב-25 בינואר 1949. במגילת העצמאות נקבע כי האספה המכוננת תקבע חוקה למדינה עד 1 באוקטובר 1948, שעל פיה יוקמו "השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה". בפועל התכנסה האספה לראשונה בט"ו בשבט ה'תש"ט (14 בפברואר 1949), ובתוך יומיים בלבד החליטה לשנות את ייעודה מאספה מכוננת לבית מחוקקים ושמו "הכנסת", המהלך שנוי במחלוקת עד היום.

ישיבת הפתיחה של האספה המכוננת התקיימה בבית המוסדות הלאומיים בירושלים. לאחר מכן עברה האספה לבניין קולנוע קסם בתל אביב, ואולם בדצמבר 1949 עלתה שוב לירושלים וישיבותיה התקיימו בבניין המוסדות הלאומיים. במרץ 1950 השתכנה הכנסת בבית פרומין.

הפוטש של קאפ

הפוּטש של קאפ היה ניסיון הפיכה (פוטש) כושל על ידי חוגים ימניים בגרמניה, בראשות וולפגנג קאפ, במטרה להפיל את משטר רפובליקת ויימאר ב-1920.

יעקב נאמן

יעקב ישראל נאמן (16 בספטמבר 1939 – 1 בינואר 2017) היה עורך דין, שותף במשרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'" ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כשר המשפטים וכשר האוצר.

ממשלת ישראל העשרים ושבע

ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב-18 ביוני 1996, וסיימה כהונתה ב-6 ביולי 1999.

ממשלת ישראל העשרים ושלוש

הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).

ממשלת ישראל השלושים

ממשלת ישראל השלושים, נקראה גם ממשלת שרון השנייה, הייתה ממשלה בראשותו של אריאל שרון, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-16 ואושרה בכנסת ב-28 בפברואר 2003. הממשלה ה-30 כיהנה עד לכינונה של הממשלה ה-31 ב-4 במאי 2006 לאחר הבחירות לכנסת ה-17, כאשר ראש הממשלה שרון היה בנבצרות מתפקידו עקב בעיה רפואית בה לקה ואת מקומו מילא השר אהוד אולמרט.

ממשלת ישראל השלושים ואחת

ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט הייתה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 וכיהנה מן ה-4 במאי 2006 ועד ה-31 במרץ 2009.

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

ממשלת ישראל התשע עשרה

ממשלת ישראל התשע עשרה בראשות מנחם בגין הושבעה ב-5 באוגוסט 1981 (ה' באב ה'תשמ"א). בממשלה זו נמשכו מגמות שונות אשר את שורשיהן ניתן למצוא בממשלה הקודמת, כדוגמת המדיניות הכלכלית הליברלית והסכמי השלום עם מצרים. בין מהלכיה הבולטים של הממשלה כלולים החלת החוק הישראלי על רמת הגולן, ופתיחה במלחמת לבנון הראשונה; ראש הממשלה מנחם בגין התפטר ב-28 באוגוסט 1983, עם הכרזתו בישיבת ממשלה "איני יכול עוד", והממשלה סיימה את כהונתה עם השבעתה של הממשלה ה־20 בראשות יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983 (ג' בחשוון ה'תשמ"ד), ממשלה שהייתה דומה מאוד בהרכבה לממשלה זו.

מסדר קנדה

מסדר קנדה (באנגלית: Order of Canada) הוא אות הכבוד הגבוה ביותר הניתן בקנדה. גבוה ממנו רק מסדר ההצטיינות של חבר העמים הבריטי. אות מסדר קנדה ניתן למי שמקיים את הפסוק מהאיגרת אל העברים "שואף טובה לארצו". האות ניתן מאז שנת 1967 למי שתרם לאורך חייו תרומה אשר הביאה לשינוי משמעותי לטובה בקנדה, וכן לאנשים שאינם אזרחי קנדה אשר פעלו כל חייהם לשינויו לטובה של העולם. נכון לפברואר 2014, חברים במסדר קנדה 6,259 חברים.

בראש המסדר עומדת מלכת קנדה, אליזבת השנייה, והמושל הכללי של קנדה משמש בפועל כראש המסדר (Principal Companion). מועצה מייעצת מציעה את המועמדים לקבלת אות המסדר, והאות מוענק על ידי המושל הכללי.

נוויל צ'מברליין

ארתור נוויל צ'מברליין (באנגלית: Arthur Neville Chamberlain‏; 18 במרץ 1869 – 9 בנובמבר 1940) היה מדינאי בריטי מהמפלגה השמרנית, ראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום מלחמת העולם השנייה ובשנה הראשונה להתנהלותה (1939–1940).

עונת 2015/2016 בבונדסליגה

עונת 2015/2016 היא העונה ה-53 של הבונדסליגה הגרמנית. העונה החלה ב-14 באוגוסט 2015 והסתיימה ב-14 במאי 2016. באיירן מינכן, אלופת העונה הקודמת, הצליחה לשמור על תוארה, זכתה בתואר והפכה לקבוצה הראשונה הזוכה באליפות 4 שנים ברציפות.

פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים הם פיצויים המשולמים לעובד עם סיום עבודתו, ובעיקר עם פיטוריו, כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. בהתאם לפקודת מס הכנסה פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה, הכולל תשלומים נוספים הניתנים לרגל הפסקת העבודה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.