התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"אאנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר.[2] אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

התעשייה האווירית לישראל בע"מ
Israel Air Industry
סוג חברה ממשלתית
מייסדים אל שווימר
תאריך הקמה 1953
חברות בנות אלתא מערכות
מיקום המטה
32°0′16.44″N 34°54′9.34″E / 32.0045667°N 34.9025944°E
משרד ראשי נמל התעופה בן-גוריון
מוצרים עיקריים תעופה, מערכות נשק
הכנסות 13.8 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 44.9 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח הפסד של 164 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 3.13 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 20.6 מיליארד ש"ח (2018)[1]
מנכ"ל נמרוד שפר
אנשי מפתח הראל לוקר (יו"ר)
עובדים כ-15,000 (בסוף 2016)
www.iai.co.il
Shavit Ofek7a
שיגור הלוויין אופק 7

תולדות החברה

בדק מטוסים, בדק תעופה בעמ
מודעה בעיתונות 1965:
המכון לבדק מטוסים הפך לחברת בדק תעופה בע"מ

החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי אל שווימר, בסיועם ובעידודם של בן-גוריון ושמעון פרס, פעלה בהאנגר בלוד שנקרא "המכון הממשלתי לבדק מטוסים", ונודעה בשם "חברת בדק מטוסים". שווימר שימש המנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית והתמיד בתפקידו זה במשך 24 שנים.[3] עיקר עיסוקה של החברה בשנותיה הראשונות היה עבודות תיקון ושירות למטוסי הבוכנה ומטוסי הסילון הראשונים של חיל האוויר הישראלי. בשנת 1957 נחתם הסכם עם היצרן הצרפתי על הרכבה ברישיון של מטוס הפוגה מגיסטר ב"בדק מטוסים".[4] בשנת 1965 הפכה החברה מיחידת סמך לחברה בֶּדֶק תְּעוּפָה בע"מ ובאותה שנה מונה מיכאל פירון ליו"ר החברה.[5] בעקבות מלחמת יום הכיפורים התרחב הייצור של התעשייה האווירית ומספר עובדיו עלה מ-13,500 ל-15,000.[6]

במשך השנים, גדלה התעשייה האווירית ממפעל קטן בשם "בדק מטוסים" והפכה לאחת מתעשיות התעופה הגדולות והידועות בעולם. החברה מחזיקה נציגויות באוסטרליה, ארצות הברית, בלגיה, הודו, צ'ילה, צרפת, קולומביה, קוריאה הדרומית, רוסיה ותאילנד.

HPL-21 Ankaran
סופר דבורה סימן 2 של חיל הים הסלובני שיוצרה על ידי מפעל רמתא
Arrow anti-ballistic missile launch
שיגור חץ 2, טיל נגד טילים שפותח ומיוצר על ידי התעשייה האווירית
66-IDF-D9-Zachi-Evenor-01
דחפור די-9 בשירות צה"ל עם שריון ומיגון כלוב שפותחו ויוצרו על ידי מפעל רמתא של התע"א ומש"א של צה"ל.

לאורך שנות קיומה עסקה התעשייה האווירית בייצור ובשיפור מטוסי קרב, בבנייה ופיתוח מטוסי מנהלים בדגמי וסטווינד, ייצור מטוסי מנהלים של חברת גאלפסטרים (Gulfstream) וכן ביצעה עבודות אחזקה למטוסים צבאיים ואזרחיים. לחברה אף חטיבת מערכות טילים וחלל העוסקת בבניית מערכות טילים והנחיה. אף שעיקר פעילותה של התעשייה האווירית הוא בתחום תעשיית המטוסים ואמצעים אלקטרוניים מוטסים, החברה גם מייצרת מערכות צבאיות לכוחות יבשתיים וימיים. רבות מן המערכות הללו מעוצבות לצרכיו של צה"ל, חלקן מיוצאות לצבאות זרים.

ב-6 בנובמבר 2006 שונה שם התעשייה האווירית לישראל והלוגו באנגלית מ-"Israel Aircraft Industries" ל-"Israel Aerospace Industries". על פי החברה השם החדש מייצג נכון יותר את תחומי העסקים של החברה, לא רק תעשיית מטוסים אלא גם תעשיית מערכות בתחומי החלל, הים והיבשה.

מנכ"ל בולט נוסף היה משה קרת (ששימש בתפקיד מעל 20 שנה). בסוף שנת 2005, לאחר שנמנע מקרת למלא את תפקידו עקב חקירה בחשד שוחד, מונה המשנה למנכ"ל, עובדיה הררי, למ"מ מנכ"ל בפועל של התעשייה האווירית. הררי, שהיה ראש פרויקט הלביא בתעשייה האווירית בשנים 1980 -1987, לא מונה כמנכ"ל קבע. בפברואר 2006 מונה יצחק ניסן, על ידי היו"ר יאיר שמיר לתפקיד המנכ"ל. ביולי 2012 מונה למנכ"ל יוסי וייס.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 ירדה הרווחיות של הפעילות האזרחית של החברה, בין היתר בשל ירידת ביקושים למטוסי מנהלים.[7] נוכח תוצאותיה העסקיות הסכימו ועד העובדים והנהלת החברה ב-2016 על הסכם הבראה ותוכנית התייעלות שבמסגרתה יפרשו 830 מעובדי החברה, מהם 100 עובדים זמניים, במטרה לחסוך לחברה כ-2 מיליארד ש"ח בשנים הקרובות .[8][7]

ב-21 ביוני 2018 אישר דירקטוריון החברה למנות את נמרוד שפר למנכ"ל החברה.[9]

מנהלי החברה

מנכ"לים
יושבי ראש מועצת המנהלים

פעילות עסקית וקווי מוצרים

ייצור כלי טיס

IAI-Lavi-B-2-hatzerim-1
הלביא
Pioneer Unmanned Aerial Vehicle
כלי טיס בלתי מאויש מדגם RQ-2 פיוניר

במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים. במיזמים אלה:

  • פוגה מגיסטר: מטוס סילון דו-מנועי ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל הצרפתית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי בשנת 1957. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
  • ערבה: מטוס תובלה קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר 1969. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות השבעים ועד לאמצע שנת 2004. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
  • נשר: מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס המיראז' 5 הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, כסא מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי שפריר. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
  • כפיר: מטוס קרב רב-משימתי, המשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים - למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי לצילום אווירי.
  • לביא: פרויקט לייצור מטוס קרב חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור אבות טיפוס שטסו בטיסות ניסוי החליטה ממשלת ישראל על הפסקת הפרויקט.
  • וסטווינד: מטוס מנהלים דו-מנועי, שיכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. תכנונו התבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander, שזכויות הייצור שלו נמכרו לתעשייה האווירית. יוצרו 150 מטוסים מהדגם המקורי, ו-244 מטוסים מדגם מתקדם, שנקרא Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987.
  • מפעל מלט של התעשייה האווירית הוא יצרן מוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. "מלט" הוקם על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת תדיראן. במפעל מפותח התעתוע, מסוק ללא טייס (מסל"ט) טקטי המיועד לדרגי הפלוגה.

השבחת מטוסים

במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים רבים של השבחת מטוסים, לחיל האוויר הישראלי, לחילות אוויר נוספים ולחברות תעופה אזרחיות. במיזמים אלה:

  • סטרטוקרוזר: יצירת גרסת כלאיים למטוס בואינג 377 סטרטוקרוזר, שבה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של הסי-97 הצבאי במטוסי סטרטוקרוזר נוסעים אזרחיים.
  • "סער": השבחת מטוס סופר מיסטר באמצעות החלפת מנועו במנוע J-52 של מטוס "A-4 סקייהוק". המנוע היה חסכוני בדלק, הגדיל את הטווח בכמעט 500 ק"מ ואפשר לשאת מגוון רחב של חימוש כולל טילי אוויר-אוויר מדגם שפריר 2.
  • "צוקית": השבחת מטוסי פוגה מגיסטר של חיל האוויר הישראלי.
  • "קורנס 2000": ביולי 1987 החלו טיסות ניסוי של אב טיפוס ראשון של "קורנס 2000" - שדרוג להארכת חיי הפנטום, שעיקרו מהפכה אמיתית במערכות האוויוניקה, החימוש, והמכ"ם. ב-9 באפריל 1989 נמסר קורנס 2000 סדרתי ראשון (מס' 668) על ידי התעשייה האווירית לחיל האוויר, ונקלט בטייסת 201.
  • "יסעור 2000": השבחת מסוקי CH-53 סי סטאליון של חיל האוויר הישראלי.

החכרה ותחזוקת מטוסים עבור חיל האוויר

  • אלביט מערכות והתעשייה האווירית במשותף, הקימו חברת "תור" אשר רכשה, השכירה ומתחזקת את מטוסי לביא - מטוסי אימון של חיל האוויר.
  • תעשייה האווירית דרך קבלן משנה חברת "כנפי תחזוקה" בבעלות כנפיים אחזקות בע"מ מתחזקת את מערך מטוסי קרנף ואת מטוסי נחשון של חיל האוויר.[10]

מבנה ארגוני

IAI Factories

התעשייה האווירית כוללת את החטיבות:

  • חטיבת מערכות טילים וחלל
  • חטיבת כלי טיס צבאיים
  • אלתא מערכות - חטיבת אלקטרוניקה צבאית
  • חטיבות אזרחיות
    • חטיבת בדק מטוסים
    • חטיבת כלי טיס אזרחיים
    • חטיבת הנדסה ופיתוח

בנוסף, לתעשייה האווירית חברת בת אמריקאית בבעלות מלאה לטובת הפעילות בצפון אמריקה בשם "IAI North America", ו-50% שליטה בחברה TSG.

חטיבת מערכות טילים וחלל

Arrow 3 KV
ראש הקרב של הטיל המתקדם חץ 3, המסוגל ליירט טילים בליסטיים בין יבשתיים בעודם בחלל
תוצרת מפעל מלמ

חטיבת מערכות טילים וחלל (מט"ח) עוסקת במערכות בתחומי השליטה והבקרה, טילים, כלים משוטטים וחימוש מונחה מדויק, לווינות ומשגרי לוויינים, אלקטרו-אופטיקה, וניווט וכן עזרים לאימון ולסימולציה. החטיבה מעסיקה כ-3,500 עובדים. בחטיבה שישה מפעלים:

  • מפעל מבת טילים - עוסק בפיתוח מערכות טילים נגד טנקים, חימוש מונחה מדויק, מערכות ביות, מערכות נשק ימיות וכלים משוטטים. המפעל ממוקם ביהוד. מקור שם מבת: מפעל בי"ת.
  • מפעל מערכות הגנה אוויריות - התפצל ב-2010 ממפעל הטילים, עוסק בפיתוח מערכות הגנה אווירית נגד מטוסים ונגד טילים.
  • מפעל חלל - עוסק בפיתוח, ייצור ושיגור לווייני תצפית ותקשורת (כגון לווייני אופק ועמוס), ובייצור ופיתוח תחנות קרקע.
  • מפעל תממ - עוסק בפיתוח וייצור מטע"דים אלקטרו-אופטיים, מערכות ניווט אינרציאלי, ורכיבי ייחוס ובקרה ללוויינים. המפעל ממוקם ביהוד. מקור שם תממ: תעשיות מכשירים מדוייקים.
  • מפעל טכנולוגיות - ייצור אלקטרוני ומכני, ייצור מערכות קרקעיות, אספקת שירותים למפעלים האחרים של התעשייה האווירית ביהוד.
  • מפעל מלמ - עוסק בפיתוח וייצור טיל החץ, מערכות חימוש טקטיות מדויקות כגון LORA וSkySniper וייצור משגרי לוויינים ומכלולי חלל מסוג שביט, מערכות אימון ותחקור (בהם מערכת "אהוד" לניטור ואימון טייסים), רשתות נתונים, מערכות תקשורת שליטה ובקרה. המפעל ממוקם בבאר יעקב. מקור שם מלמ: מערכות לחימה משולבות (בעבר מפעל לייצור מערכות).

חטיבת כלי טיס צבאיים

החטיבה מתמקדת בשלושה ענפי פעילות: פיתוח, ייצור ותפעול כלי טיס בלתי מאוישים (כולל כלי הטיס עצמם, מטע"דים, תחנות קרקעיות ותקשורת מוטסת וקרקעית), פיתוח וייצור מכלולים של כלי טיס צבאיים, השבחה ותחזוקה של כלי טיס צבאיים. בנוסף ישנה פעילות בחטיבה בתחום פיתוח וייצור מושבים סופגי אנרגיה למטוסים ומסוקים, פיתוח מערכי אימון ופיתוח מערכות שליטה ובקרה.

מפעלי החטיבה:

  • מפעל מלט - עוסק בפיתוח, ייצור, הפעלה ותחזוקה של כלי טיס בלתי מאוישים.
  • מפעל להב - עוסק בפיתוח מערכות אווירונאוטיקה להשבחת כלי טיס, מתן שירותי תחזוקה ולוגיסטיקה לחילות אוויר של ישראל ומדינות אחרות, ייצור מכלולים וחיווט לכלי טיס, תחזוקה ושיפוץ מטוסים, פיתוח כלי רובוטיקה קרקעית ופיתוח סימולטורים ומערכי אימון. המפעל ממוקם בנתב"ג.
  • אתר תעשיות גולן - יחידה העוסקת בפיתוח, רישוי וייצור מושבים סופגי אנרגיה המיועדים להפחית מעוצמת האנרגיה בעת התרסקות או נחיתת אונס של מטוסים ומסוקים.

חטיבת כלי טיס אזרחיים

חטיבת כלי טיס אזרחיים עוסקת בפיתוח, תכנון, ייצור והרכבה של מטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, מכלולים תעופתיים וכני נסע. ב-2010 הסתכמו הכנסות החטיבה בכ-800 מיליון דולר.

מפעלי החטיבה:

  • מפעל מטוסי מנהלים - עוסק בייצור והרכבת מטוסי מנהלים.
  • מפעל מכלולים תעופתיים - עוסק בייצור מכלולים תעופתיים, בהם מכלולי כנפיים, גופי וזנבות מטוסים בעיקר למטוסי נוסעים גדולים, משמש קבלן ראשי של חברת בת של בואינג לייצור בואינג 787 וקבלן משנה ליצרני מכלולים גדולים.
  • מפעל שהל (מפעל טכנולוגיות ייצור) - עוסק בייצור חלקים למטוסי המנהלים ולמכלולים. מקור שם שהל: שירותי הידראוליקה לוד.
  • מפעל רמתא - ממוקם בבאר שבע ואחראי על מגוון תחומים בהם מערכות צבאיות ליבשה ולים, כולל כלי שיט ורכב קרבי משוריין.

מפעל רמתא

מפעל רמתא ממוקם בבאר שבע והוקם ב-1967 ביוזמת ממשלת ישראל לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי הנגב. מקור שם רמתא: רכיבים ומערכות תעשיה אוירית. המפעל עוסק בתכנון, ייצור והרכבה של מערכות שונות, בהן:

אלתא מערכות

אלתא מערכות היא חברה בת בבעלות מלאה של התעשייה האווירית, החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ואספקה של מערכות לחימה אלקטרוניות ותקשורת ביטחונית. לחברה שלושה ענפי פעילות עיקריים: ענף מערכות מודיעין חזותי ומכ"ם, ענף מערכות התרעה מוטסות, וענף מערכות מודיעין אותות, לוחמה אווירית ותקשורת. ב-2009 הוקמה חטיבה חדשה בחברה בתחום ביטחון הפנים. בתחילת 2011 הוקמו שני תחומים חדשים תחום מערכות מכ"ם שטח והגנה מרחבית ותחום מערכות מכ"ם רב משימתיות מוטסות. כמו כן נמכרו אחזקות החברה באלישרא. החברה פועלת במעל ל-50 מדינות ברחבי העולם ומעסיקה כ-3,600 עובדים. ב-2011 הסתכמו הכנסותיה בכ-866 מיליון דולר. מקור שם אלתא: אלקטרוניקה תעשיה אווירית.

מפעלי החטיבה:

  • מפעל משגב - עוסק בפיתוח וייצור מערכות תצפית, מודיעין, הגנה ומיגון בתחום הימי והיבשתי.
  • מפעל מרום - עוסק בפיתוח וייצור מערכות תצפית מודיעין והגנה בתחום אווירי (כולל מטוסי משימה).
  • מפעל מעלות - עוסק בפיתוח וייצור מערכות לוחמה האלקטרונית, מודיעין אותות ותקשורת.
  • מפעל אלתא טכנולוגיות - מתמחה בפיתוח וייצור טכנולוגיות ליבה, מוצרי בסיס ומכלולים בתחומים. משדרים, מעבדי אותות ומחשבים ועוד, ומערכות בדיקה.
  • מפעל מיקרוגל - מתמחה בפיתוח מכלולים ואנטנות למערכות מכ"ם ומודיעין אותות.

חטיבת בדק מטוסים

4X-AGM LLBG 08-08-2014b
מטוס בואינג 767-300ER אשר הוסב לתדלוק אווירי בתעשייה האווירית, בעת טיסת ניסוי.
Helicopter2IAI
גוף של מסוק מובל למפעל התעשייה האווירית

חטיבת בדק מטוסים היא המשכו של "מכון הבדק" שממנו התפתחה התעשייה האווירית. החטיבה מעסיקה 2,835 עובדים והכנסותיה ב-2011 הסתכמו בכ-600 מיליון דולר.

החטיבה כוללת ארבעה מפעלים:

  • מפעל מטוסים - מפעל מטוסים עוסק בשיפוץ והשבחת מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים לתצורת מטען, ביצוע ביקורות תקופתיות ואחזקת ציי מטוסים.
  • מפעל תוכניות - אחראי לפיתוח וחדשנות מתמדת של סל המוצרים של מפעל המטוסים.
  • מפעל לשיפוץ מנועים - מפעל שיפוץ מנועים העוסק בשיפוץ ותיקון מנועי מטוסים מסוגים שונים, ומתמחה במנועי סילון אזרחיים וצבאיים מתוצרת General Electric ו-Pratt & Whitney.
  • מפעל לשיפוץ אביזרים - מפעל אביזרים עוסק בשיפוץ אביזרי מטוס (כל מה שאינו גוף המטוס ומנועיו) כגון: מדי גובה, גנרטורים, A.P.U (מנוע עזר), כני נסע ועוד. כמו כן המפעל מייצר מערכות לתדלוק אווירי. באתר עטרות מנוהל קו שיפוץ אביזרי מסוקים (לשעבר מפעל מתא). בחטיבה קיים גם אגף מבצעי אוויר שעוסק בניסויי טיסה.

חטיבת הנדסה ופיתוח

החטיבה נותנת שירותי הנדסה בתחומי האווירונאוטיקה, מכונות וחומרים לשאר מפעלי התע"א. עוסקת בפיתוח כלי טיס כגון מטוסי מנהלים וכטב"מ מתחיל בשולחנות השרטוט בחטיבת הנדסה ופיתוח. בחטיבה מפותחים קוי עסקים חדשים כגון: אנרגיה ירוקה.

מפעלי החטיבה:

  • מפעל הנדסה - עוסק בהנדסת אווירונאוטיקה, ייזום ותכנון המוצרים וחלקי המטוסים, תכנון הסבות למטוסי נוסעים ומטוסי מטען, ניסויי קרקע וניסויי טיסה.

ארגוני מטה

  • ממ"ן (מרכז מערכות נתונים) - אחראי על שרותי מיחשוב מנהליים לכלל המפעלים. מתמקד בישום תוכנת SAP ERP והתאמתה לצורכי החברה, לדוגמה הרחבה שבוצעה בתוכנה זו לניהול שיפוץ מנועי מטוסים. נוסד בשנות השישים.
  • מהו"ת (הדרכה ותעוד) - מפעיל מערך קורסים והשתלמויות בנושאים רלוונטיים ועוסק בהפקת תיעוד טכני.
  • ש.ת (שירותים תעשייתיים) - אחראי על נושאי בינוי ותחזוקת מבנים מוסכים.

חשדות לפלילים

בשנת 1981 הורשע מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, שמואל קישלס, בקבלת שוחד במסגרת פעילותו מטעם הוועד.[13]

במרץ 2017 נעצרו 13 בכירים בתעשייה אווירית ובמערכת הביטחון בחשד לעבירות שחיתות, מרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים. ע"פ הדיווחים, בכירים בחברות שירותים שילמו שוחד לבכירי התעשייה האווירית כדי לזכות במכרזים.[14] הסתעפות של חקירת המשטרה העלתה חשדות לקיום של מנגנון פוליטי בחברה, במסגרתו סחטו בכירים בוועד העובדים את העובדים האחרים על מנת לפקוד אותם למפלגת הליכוד. שר הרווחה והמזכיר לשעבר של ארגון עובדי התעשייה האווירית חיים כץ, נחקר בפרשה זו באזהרה ובנו, יאיר כץ, הוא אחד החשודים בפרשה.[15]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 התעשייה האווירית לישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ מציגה שיא של כל הזמנים בהיקף ההתקשרויות עם לקוחות: כ-4.5 מיליארד דולר, באתר התעשייה האווירית
  3. ^ שרה ליבוביץ-דר, אל תקראו לו עבריין, באתר הארץ, 28 בפברואר 2001
  4. ^ מכון הבדק ירכיב מטוס סילוני, שמעון פרס מסכם את הישגי התעשיה הצבאית בישראל, דבר, 1 בנובמבר 1957
  5. ^ רחל פרימור, פרשת מוטי הוד בתעשייה האווירית, מעריב, 5 באוקטובר 1973
  6. ^ רחל פרימור, מאז המלחמה מצאה את עצמה התעשייה האווירית בתנופת ייצור מחודשת, מעריב, 15 באפריל 1974
  7. ^ 7.0 7.1 יובל אזולאי, שינוי ארגוני בתעשייה האווירית; 5,000 עובדים יושפעו, Globes
  8. ^ "הסכם היסטורי בתעשייה האווירית: 830 עובדים יפרשו". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 24 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018.
  9. ^ עמית, חגי (21 ביוני 2018). "מנכ"ל חדש לתעשייה האווירית: אלוף במיל' בחיל האוויר - חמישה חודשים בחברה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2018.
  10. ^ התעשייה האווירית תתחזק את מטוסי ההרקולס ב-390 מיליון ש', אתר גלובס, 30 באוגוסט 2017
  11. ^ דחפורים אוטונומיים ומשאיות ממוחשבות: התחומים החדשים של תע"א, באתר גלובס, 29 באפריל 2018.
  12. ^ שרון קדמי, רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
  13. ^ ע"פ 288/81 שמואל קישלס נגד מדינת ישראל, ניתן ב-31 במאי 1983
  14. ^ אבי אשכנזי‏, פרשת שחיתות בתעשייה האווירית: 13 עצורים, בהם בכיר לשעבר בצה"ל, באתר וואלה! NEWS‏, 15 במרץ 2017
  15. ^ יסמין גואטה, פרשת השחיתות בתעשייה האווירית: המשטרה תחקור את השר חיים כץ באזהרה, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2017
אוונגרד (כלי רכב בלתי מאויש)

האוונגרד (באנגלית: Avantguard UGCV) הוא כרב"מ (כלי רכב בלתי מאויש) שפותח על ידי חברת G-NIUS Autonomous Unmanned Ground Vehicles שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ואלביט מערכות. הכלי נכנס לשירות בצה"ל.

האוונגרד נועד למשימות בקרב, סיוע ותמיכה לחיל הרגלים, סיור במקומות מסוכנים, גילוי אש אויב, גילוי מטעני חבלה ומוקשים, תמיכה באש באמצעות ירי במקלע, סחיבת ציוד ופינוי פצועים.

האוונגרד מבוסס על כלי רכב TAGS (ראשי תיבות של Tactical Amphibious Ground Support vehicle) מתוצרת חברת Dumur הקנדית ומצויד במצלמות, מכ"ם, גלאים שונים (כגון גלאי אינפרא-אדום וגלאי אש אויב), שבש מטעני חבלה (IED Jammer) ובעמדת "קטלנית" אותה ניתן לחמש במקלע מאג (7.62 מ"מ) או במקלע כבד M2 בראונינג (12.7 מ"מ). בנוסף מצויד הרכב במגלה מוקשים וכננת חילוץ. ניתן להתקין על הרכב ציוד שונה ומגוון בהתאם למשימה. הכלי ניתן לשליטה מרחוק ויכול לפעול גם באופן חצי-אוטונומי. יש לאוונגרד מצב עקיבה אחרי חייל, וכן יכולת להימנע מלהיתקל במכשולים.

אופק (משפחת לוויינים)

אופק היא סדרה של לוויינים ישראליים. שני הלוויינים הראשונים בסדרה נועדו לניסויים, והיתר הם לווייני ריגול שנועדו לצילום לצורך איסוף מודיעין צבאי. רוב לווייני אופק שוגרו מבסיס פלמחים על גבי משגר ה"שביט" הישראלי. הלוויינים חגים מסביב לכדור הארץ בגובה נמוך ומשלימים סיבוב כל 90 דקות לערך. סדרת לוויינים זו ובעיקר שיגורו של הלוויין אופק 1 מבסיס פלמחים ב־19 בספטמבר 1988 הפכו את ישראל למדינה השמינית שמצליחה לשגר בכוחות עצמה לוויין מתוצרתה. הלוויינים והמשגרים פותחו ונבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל.

איתן (כטב"ם)

איתן (ידוע גם כ"הרון TP", "הרון 2", ו"מחץ 2") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטמ״ם מסוג HALE - High Altitude Long Endurance (רום גבוה, שהייה ממושכת). מבנה ה"איתן" דומה לזה של ההרון 1, אך הוא גדול ממנו פי ארבעה.

בחודש אוגוסט 2006 דווח כי חיל האוויר הישראלי הפעיל כטב"ם תקיפה (UCAV) חדש, הגדול פי ארבעה מההרון 1, בשם "איתן", בעל יכולת תקיפה מן האוויר והשמדת טילים בליסטיים בשלב ההאצה.ה"הרון TP" הוצג לראשונה בפומבי בסלון האווירי בפריז שנערך ביוני 2007. באוקטובר 2007 הודיע חיל האוויר הישראלי על כוונתו להצטייד בכלי, תחת השם "איתן". טקס הקבלה הרשמי של הכטב"ם נערך בבסיס חיל האוויר תל נוף ב-21 בפברואר 2010. הכטב"ם מופעל על ידי טייסת 210 של חיל האוויר הישראלי.

טיסתו המבצעית הראשונה של ה"איתן" הייתה בתום מבצע עופרת יצוקה.

בשנת 2018 הוסכם שגרמניה תחכור מהתעשייה האווירית שבעה מטוסי "הרון TP", בעסקה בסך מיליארד אירו.

אלתא מערכות

אלתא מערכות בע"מ היא חברה בת של התעשייה האווירית לישראל, ואחת החברות המובילות בעולם במערכות אלקטרוניות צבאיות בתחום המכ"ם, התקשורת והלוחמה האלקטרונית. השם אלת"א הוא ראשי תיבות של "אלקטרוניקה תעשייה אווירית".

אתי עטייה

אתי חוה עַטִיָה (נולדה ב-12 בפברואר 1960, י"ד בשבט ה'תש"ך) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן הייתה ראש מטה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ. משנת 2015 ועד סוף 2018. קודם לכן שימשה כראש לשכת מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.עטיה נולדה בלוד ולה שבעה אחים ואחיות. היא בעלת תואר ראשון במשפטים (LL.B) מהמכללה האקדמית אונו. תואר ראשון B.A. רב תחומי מדעי החברה במנהל ציבור מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בביקורת פנים מאוניברסיטת בר-אילן. כיום מתגוררת ברמת גן.

גארדיום

הגארדיום (באנגלית: Guardium), שנקרא בצה"ל שותף נאמן, הוא כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ) שנועד לסייר ולבצע פטרולים בגבולות עוינים, כגון בציר הוברס, בהם יש סכנה לירי נ"ט והפעלת מטענים כנגד הכוחות המפטרלים. הכלי פותח על ידי חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ואלביט מערכות ושכנה ביקנעם.

הכלי מבוסס על שלדת מכונית טומקאר ויכול לשאת כ-300 ק"ג הכולל שריון, חיישנים ומערכות תצפית, ולעיתים אף כלי נשק. הכלי מצויד במערכת מיקום טקטית המאפשרת לו פעילות אוטונומית לצד פעילות בשלט רחוק ממרכז הבקרה. הכלי נשלט מרחוק על ידי מפעיל בתחנה קרקעית אך גם בעל יכולת ניהוג אוטונומית ויכול לבצע פטרולים במסלולים מתוכננים מראש. הכלי מסוגל לנוע במהירות 80 קמ"ש.

בשנת 2008 החל צה"ל בהצטיידות ניסיונית בגארדיום, תחת השם "שותף נאמן", ובהכנסתו לשירות מבצעי. גם רשות שדות התעופה בחנה שימוש בגארדיום לאבטחת שדות התעופה של ישראל, ובעיקר נמל תעופה בן-גוריון.

עד סוף 2009 שירת הגארדיום על ציר הוברס והופעל על ידי בני ישיבות הסדר שהתגייסו לחיל ההנדסה הקרבית. בהמשך עבר להפעלה על ידי חיל מודיעין השדה ומאוחר יותר לאחריות אוגדת עזה. הרכב שירת בהצלחה בגזרה והוחלט להרחיב את השימוש בו גם לגזרות אחרות. באמצע שנת 2010 החלה קליטת הרכב בפיקוד הצפון.

בשנת 2016 החליטו התעשייה האווירית ואלביט מערכות לסגור את חברת ג'י-ניוס ולהביא את מיזם גארדיום לידי סיום, לאחר שלא התקבלו הזמנות משמעותיות לכלי.

גבריאל (טיל)

גבריאל הוא טיל ים-ים מתוצרת התעשייה האווירית. הטיל פותח בשנות השישים על בסיס טיל קרקע-קרקע בשם לוז. במלחמת יום הכיפורים נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה בקרב לטקיה, בקרב טרטוס ובקרב דמיאט. כ-50 טילי גבריאל נורו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.

דאסו סופר מיסטר

הסופר מיסטר הוא מטוס קרב סילוני על־קולי, חד־מושבי, בן הדור השני של מטוסי הקרב תוצרת חברת דאסו תעופה הצרפתית (מכונה סמב"ד, בשל סימולו SMB2 שבוטא "סופר מיסטר בי דו") והוא פיתוח של מטוס המיסטר.

הארופ

הארופ (באנגלית: IAI Harop) הוא חימוש משוטט לתקיפת מטרות שונות, תוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארופ משוגר מחוץ לשדה הקרב, יכול לשהות זמן רב מעל אזור עוין, לאתר מטרות ולהתרסק עליהן. בניגוד לקודמו, הארפי, מסוגל ההארופ לשוב ולנחות אם לא אותרה מטרה.

במסגרת הקונפליקט הצבאי בין ארמניה לאזרבייג'ן בנגורנו קרבאך, בתחילת חודש אפריל 2016, תועד לראשונה הארופ שהופעל על ידי הצבא האזרי בפעילות מבצעית, מטרתו הייתה אוטובוס עם חיילים ארמנים, הכטב"ם השמיד אותו בהצלחה.

הארפי

הארפי (באנגלית: IAI Harpy) הוא חימוש משוטט למשימות דיכוי הגנה אווירית, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארפי משוגר מחוץ לשדה הקרב, מאתר אנטנה קורנת של מערכת מכ"ם, ומתפוצץ מעליה. ההארפי נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי (מכונה "שיאון") ובשירות המדינות טורקיה, הודו, קוריאה הדרומית וסין.

ההארפי הוא בעל כנפי דלתא המחוברות לגוף גלילי שבראשו ראש הביות וראש הקרב. הוא מונע על ידי מנוע רוטרי יחיד מדגם AR731, מתוצרת UEL, בעל הספק של 28 קילו-וואט (37 כוח-סוס) עם מדחף דוחף.

הרון 1

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

וסטווינד

מטוס הווסטווינד (ידוע בשם: IAI Westwind) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל הוא מטוס מנהלים דו-מנועי אשר יכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. המטוס המוצלח נתן לחברה דריסת הרגל בשוק התעופה האזרחית. קו הייצור של המטוס פעל במשך כעשרים שנה.

מטוסי השחף, המבוססים על ווסטווינד, פעלו בשירות חיל האוויר הישראלי בגף סיורי ים של הטייסת הבינלאומית.

יסעורון ירוק

יסעורון ירוק הוא מסל"ט (מסוק ללא טייס) בפיתוח התעשייה האווירית לישראל שנועד להעברה מהירה של אספקה לוגיסטית למקומות אליהם קשה או מסוכן להגיע.

באוקטובר 2017 פורסם כי בוצעו שתי הדגמות של יסעורון ירוק למשרד הביטחון. הראשון דימה פינוי פצוע קשה, תוך ניטור מצב הפצוע באוויר ושליחת המידע לקרקע בזמן אמת. התרחיש השני הציג נשיאת אספקה לוגיסטית לכוח מבודד.

כפיר (מטוס)

כפיר הוא מטוס קרב רב-משימתי, תוצרת התעשייה האווירית לישראל.

הכפיר מבוסס על מטוס המיראז' 5 הצרפתי, ומשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 220 מטוסי כפיר.

מוסקיטו (כטב"ם)

מוסקיטו הוא מיקרו-כטב"ם מתוצרת מפעל "מלט" של התעשייה האווירית לישראל המאפשר לאסוף מודיעין חוזי בזמן אמת באזורים מוגבלים ובשטח בנוי. פותחו שתי גרסאות של ה"מוסקיטו": "מוסקיטו 1" ו"מוסקיטו 1.5".

ה"מוסקיטו" נושא מצלמת וידאו זעירה ויכול לשדר את המידע בזמן אמת. הוא מסוגל לטוס באופן אוטונומי בעזרת GPS על-פי נתיב טיסה שהוגדר לו לפני המשימה, עם אפשרות התערבות של המפעיל במהלכה. קשר דו-כיווני בין ה"מוסקיטו" למפעילו נעשה באמצעות תקשורת רדיו בקו ראייה. ה"מוסקיטו" משוגר מהיד או בעזרת בנג'י [דרושה הבהרה] ונוחת על גחונו. הוא מונע על ידי מנוע חשמלי קטן עם מדחף דו להבי מדגם B-013 מתוצרת בנטל אינדוסטריז.

פיתוח ה"מוסקיטו" החל ב-2001. טיסת הבכורה של ה"מוסקיטו 1" נערכה ב-1 בינואר 2003. משקל ההמראה המרבי של ה"מוסקיטו 1" הוא 250 גרם וזמן השהות שלו באוויר הוא עד 40 דקות. משקל ההמראה המרבי של הגרסה המתקדמת יותר של הכטב"ם, ה"מוסקיטו 1.5", הוכפל ל-500 גרם וזמן השהות שלו באוויר הוארך ל-60 דקות.

הכטב"ם הוכנס לשימוש בזרוע היבשה של צה"ל.

משה ארנס

משה (מישה) ארנס (27 בדצמבר 1925, י' בטבת תרפ"ו – 7 בינואר 2019, א' בשבט תשע"ט) היה מהנדס אווירונאוטיקה ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כשר הביטחון ושר החוץ בממשלות ישראל, שגריר ישראל בארצות הברית, יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. היה פרופסור חבר בטכניון, סמנכ"ל התעשייה האווירית, חתן פרס ביטחון ישראל וחתן פרס הדיפלומטיה הישראלית.

נמרוד שפר

נמרוד שפר (נולד ב-16 במרץ 1961) הוא אלוף במילואים בצה"ל ששירת בתפקידו האחרון כראש אגף התכנון. שפר הוא טייס קרב וראש מטה חיל האוויר לשעבר ומכהן מיוני 2018 כמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.

סקאוט (כטב"ם ישראלי)

סקאוט (Scout, שפרושו מאנגלית: סייר, גשש או צופה) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) לסיור ואיסוף מודיעין מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, הכטב"ם הראשון פרי פיתוחה. כלי טיס מסוג סקאוט הופעלו על ידי צה"ל וזכו שם לכינוי "זהבן".

ה"סקאוט" הוא כטב"ם בתצורת מנור כפול המונע על ידי מנוע שתי פעימות דו-צילינדרי יחיד בעל מדחף דוחף. הוא יכול להמריא ממסלול המראה או באמצעות מעוט הידראולי ולנחות על מסלול או להתפס ברשת עצירה. הוא נושא מצלמה מיוצבת תחת גוף המטוס ויכול לשדר את המידע הנקלט על ידיו בזמן אמת לתחנה קרקעית.

שביט (משגר לוויינים)

שביט הוא משגר לוויינים מתוצרת מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, ומשמש לשיגור סדרת הלוויינים "אופק". בניגוד למשגרי לוויינים אחרים בעולם, ה"שביט" משוגר מערבה, בניגוד לסיבוב כדור הארץ, וזאת עקב הרצון למנוע נפילתם של שברים על מקומות מיושבים וכן להימנע מטיסה מעל מדינות עוינות. לשביט יכולת נשיאה של 290 ק"ג ואילו גרסה מתקדמת שלו מיועדת לשאת 350 ק"ג. המשגר הוא בעל שלושה שלבים המונעים בדלק מוצק. השניים הראשונים מיוצרים על ידי מפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר"), והשלב השלישי מיוצר על ידי רפא"ל ומכונה "אזוב".

ניהוג המשגר מתבצע בתחילה באמצעים אווירודינמיים והטיית וקטור הדחף של השלב הראשון. ניהוג השלב השני מתבצע על ידי הזרקת נוזל לתוצרי הפליטה של המנוע.

כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשרכפירנמרלביא
מטוסים צבאיים ערבהסי-סקאןצוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטוסקאוטRQ-2 פיונירהאנטרסרצ'רפנתרתעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1איתןסופר הרוןיסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפיהארופברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים)יריחולהטנמרודברק 8גבריאללורהחץחץ 2חץ 3ג'אמפר
ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"ת • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.