התנועה למען ארץ ישראל השלמה

התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח מימין ומשמאל שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. התנועה קראה להחזיק בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה, חצי האי סיני ורמת הגולן שנכבשו במלחמה זו, ולהתיישב בהם.

התנועה למען ארץ ישראל השלמה
מנהיגים אברהם יפה
אפיון תנועה על-מפלגתית שחלקה הפכה לפוליטית היו חלקים ממנה שהצטרפו למפלגות ימין שאימצו את האידאולוגיה שלה
כנסות שמינית
שיא כוחה מנדט אחד
נוצרה מתוך הייתה אחת המפלגות שהרכיבו את הליכוד
התמזגה לתוך מפלגת לע"ם
Eretz Israel Hashlema Poster 1969
כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית ליום העצמאות תשכ"ט שיצרה התנועה. עיצוב: עלי גרוס

תולדות התנועה

ב-16 ביוני 1967, עם תום מלחמת ששת הימים, פרסם נתן אלתרמן מאמר שכותרתו "מול מציאות שאין לה אח", ובו כתב:

ענינו של ניצחון זה הוא בכך שהוא מחק למעשה את ההבדל בין מדינת ישראל ובין ארץ ישראל. זו הפעם הראשונה מאז חורבן בית שני נמצאת ארץ ישראל בידינו. המדינה והארץ הן מעתה מהות אחת.[1]

בעקבות מאמר זה יזם צבי שילוח, איש מפלגת רפ"י, פגישה עם אלתרמן ועם הסופר משה שמיר, ובה הציע הקמתה של תנועה שתפעל למען שמירתה של ארץ ישראל שלמה.[2] על פי משה שמיר בעקבות פרסום מאמרו "אין דרך בחזרה" על עמוד שלם בעיתון "מעריב",[3] שבו היה אז חבר מערכת, התקשר אליו נתן אלתרמן וביחד הם ייסדו את התנועה למען ארץ ישראל השלמה.[4]

התנועה הייתה בתחילתה על-מפלגתית ועם מייסדיה נמנו אישים מוותיקי תנועת העבודה ומוותיקי התנועה הרוויזיוניסטית, אנשי צבא משורות צה"ל לשעבר, וכן סופרים ומשוררים, ובהם נתן אלתרמן, אהרון אמיר, חיים גורי, מנשה הראל, רחל ינאית בן-צבי, בני מרשק, יצחק טבנקין, משה טבנקין, יצחק צוקרמן, צביה לובטקין, אליעזר ליבנה, משה שמיר, יעקב אורלנד, זאב וילנאי, יצחק שלו, זרבבל גלעד, אורי צבי גרינברג, שמואל יוסף עגנון, חיים הזז, יהודה בורלא, אהרן ראובני, הרב משה צבי נריה, אברהם לבינסון, ישראל אלדד, שמואל כץ, דן טולקובסקי, ראובן הכט, איסר הראל, אליעזר שפר, אבנר חי שאקי, עוזי פיינרמן, אהרן הראל-פיש, אברהם קריב, יהודה אליצור, רבקה כצנלסון, משה מושקוביץ, משה אטר, אריה הראל, יוחנן אהרוני, דב סדן, חיים בן אשר, עובד בן עמי, יהושע בן-ציון, מנחם דורמן, הלל דן, אליהו בן חור, דוד קורן, צבי שילוח, חיים יחיל, ערי ז'בוטינסקי ואברהם יפה.

על מנשר הפתיחה של התנועה, שפורסם ב-22 בספטמבר 1967, היו חתומים למעלה מחמישים איש. במנשר נאמר בין היתר:

ניצחונו של צה"ל במלחמת ששת הימים העמיד את העם והמדינה בתוך תקופה חדשה וחותכת גורל. ארץ ישראל השלמה היא עתה בידי העם היהודי, כשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים את מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל.[5]

אחת ההפגנות הראשונות של התנועה התקיימה ב-12 ביולי 1967 כנגד מסירת ארמון הנציב לידי האו"ם.[6]

התנועה פעלה פעילות חוץ-פרלמנטרית והוציאה בטאון בשם "זאת הארץ". לקראת הבחירות לכנסת השביעית התמודדו אחדים מחברי התנועה תחת השם "רשימה למען ארץ ישראל" לכנסת השביעית. רשימה זו קיבלה 7,591 קולות, ולא עברה את אחוז החסימה.

באוגוסט 1973 לקראת הבחירות לכנסת השמינית נכללה התנועה יחד עם גח"ל, המרכז החופשי והרשימה הממלכתית בין הגופים שהרכיבו את הליכוד, אשר על מלאכת יצירתו ניצח אריאל שרון שפרש באותה עת מצה"ל. הליכוד זכה להצלחה יחסית בבחירות כשגרף 39 מנדטים, מהם אחד לנציג התנועה אברהם יפה. ב-1976 התאחדה התנועה עם הרשימה הממלכתית והמרכז העצמאי (פורשי המרכז החופשי) בהקמת מפלגת לע"ם, שנשארה חברה בליכוד. אישים יוצאי התנועה נוספים שכהנו בכנסת לאורך השנים היו משה שמיר וצבי שילוח.

התנועה הייתה ביטוי לתהליך בו עברו אנשים מיוצאי תנועת העבודה אל שורות הימין המדיני. אולם התנועה לא הצליחה להשריש את רעיונותיה בקרב הציבור החילוני ממנו יצאו מרבית מנהיגיה, והחל מהקמת גוש אמונים בשנות השבעים נהפך רעיון "שלמות הארץ" מזוהה בעיקרו עם הציבור הדתי לאומי.[7]

חידוש התנועה

ב-15 ביוני 2006 נערך ב"יד טבנקין" שברמת אפעל כנס ייסוד מחדש של התנועה. הטקס נערך במעמד ח"כ אריה אלדד (בנו של ישראל אלדד), צפריר רונן, יו"ר פורום נהלל של ההתיישבות העובדת, רותי נוסבאום (אחותה של נעמי שמר), ד"ר אמי רוזנבלו (ראש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי), משה פלד, רבקה רביב (בתו של אורי צבי גרינברג), השופט בדימוס אורי שטרוזמן, אליקים העצני ועוד אישים מוותיקי ההתיישבות העובדת. פעולה זאת באה במידה רבה כתגובה לכך שההתנגדות הציבורית להתנתקות מרצועת עזה ופירוק ההתנחלויות בגוש קטיף הייתה בעיקרה מקרב הציבור הדתי לאומי, ומתנגדי ההתנתקות לא הצליחו לגרום למספר משמעותי של חילונים להשתתף בהפגנות ופעולות המחאה שארגנו.[8]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אהרן בן עמי, ספר ארץ ישראל השלמה, בהוצאת התנועה למען ארץ ישראל השלמה בשיתוף עם הוצאת ש. פרידמן, 1977.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נתן אלתרמן, מול מציאות שאין לה אח, מעריב, 16 ביוני 1967
  2. ^ רפי מן, לא יעלה על הדעת - ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון, הד ארצי הוצאה לאור, 1998, הערך "ארץ ישראל השלמה", עמ' 46-45
  3. ^ משה שמיר, אין דברך בחזרה, מעריב, 30 ביוני 1967
  4. ^ שיחה עם משה שמיר, באתר אימגו
  5. ^ למען ארץ ישראל השלמה, מעריב, 22 בספטמבר 1967 (מודעה)
    עדי דניאל, כשאנשי רוח התאחדו למען ארץ ישראל השלמה, באתר ערוץ 20, 23 במאי 2017.
  6. ^ רות בונדי, כל אחד וארץ ישראל השלמה שלו, דבר, 15 בספטמבר 1967
  7. ^ עוז אלמוג, דוד פז, ‏זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסיה הדתית-לאומית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 17 ביוני 2008.
    ציטוט: "מבחינה פוליטית, החרדים הלאומיים מתויגים כניציים מאוד. המפד"ל ומועצת יש"ע מתונות מדי לטעמם. הם דוגלים ברעיון ארץ-ישראל השלמה, וממחישים זאת בקביעת מגוריהם מעבר לקו הירוק."
  8. ^ רונן צפריר, הקמתה מחדש של "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", 16.6.2006
אברהם יפה

אברהם יפה ('יופה') (22 באוקטובר 1913 – 11 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע, מקים החי בר.

אברהם קריניצי

אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 - ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969), מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב קום המדינה ובדור הראשון שלה. ראש עיריית רמת גן מטעם הציונים הכלליים (מאוחר יותר המפלגה הליברלית), משנת 1926 ועד למותו בשנת 1969.

אהרן אמיר

אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם (בעיקר מאנגלית), עורך וסופר עברי ישראלי.

דן טולקובסקי

דן טוֹלקוֹבסקי (נולד ב-21 בינואר 1921) היה המפקד החמישי של חיל האוויר (מאי 1953 עד יולי 1958).

זאב וילנאי

זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; 1900–1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

זרבבל גלעד

זְרֻבָּבֶל גלעד (נכתב גם זרובבל גלעד), (31 בדצמבר 1912 – 12 באוגוסט 1988) היה משורר עברי, עורך ומתרגם.

חיים הזז

חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח (ערב ראש השנה), 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי. חתנו הראשון של פרס ישראל לספרות.

יגאל הורביץ

יִגָּאֵל הורביץ (15 באוקטובר 1918 - 10 בינואר 1994), מדינאי, חבר כנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד.

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א 23 ביולי 1911 - ב' בטבת ה'תשנ"ח 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

יהודה בורלא

יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי זוכה פרס ישראל.

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

יצחק צוקרמן

יִצְחָק צוּקֶרְמן ("אַנְטֶק") (בפולנית: "Icchak Cukierman "Antek; ח' בטבת תרע"ו, 13 בדצמבר 1915, וילנה – ט"ו בסיוון תשמ"א, 17 ביוני 1981, לוחמי הגטאות) היה ממייסדי ומנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בימי מרד גטו ורשה.

מאיר זורע

מאיר (זרו) זורע (זארודינסקי) (14 במרץ 1923 - 24 ביוני 1995) היה קפטן במלחמת העולם השנייה ואלוף בצה"ל, איש ציבור וחבר הכנסת, ממייסדי ד"ש.

מנחם דורמן

מנחם דורמן (31 באוגוסט 1909 – 20 במאי 1994) היה הוגה דעות, מסאי, סופר עברי, פובליציסט, עורך ומתרגם. זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל ובפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

משה צבי נריה

הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו על עיצוב הציבור הדתי לאומי.

כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ופרס הרב קוק.

משה שמיר

משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר לילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה, חבר הכנסת התשיעית (במסגרת סיעת לעם של הליכוד) וממקימי מפלגת התחיה-בנא"י.

עובד בן עמי

עובד בן עמי (23 ביולי 1905 - 17 באוקטובר 1988) היה ראש עיריית נתניה ומייסד הערים נתניה ואשדוד. מראשי תעשיית היהלומים בארץ, ממייסדי העיתון מעריב.

רחל ינאית בן-צבי

גולדה לישנסקי (לעיתים, רחל ינאית בן-צבי), (אייר תרמ"ו, מאי, 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה. בן-צבי הייתה מהפעילות המרכזיות של תנועת העבודה, פעילה בהגנה העצמית היהודית ביישוב ואשת ציבור במדינת ישראל. אשתו של איש הציבור, ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.