התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת. תחת כותרת זו פעלו שלוש תנועות קיבוציות גדולות (כל אחת עם כ-40.000 נפש), הקיבוץ המאוחד, איחוד הקיבוצים והקבוצות, והקיבוץ הארצי, ורביעית הייתה תנועה קטנה יותר, הקיבוץ הדתי. ב-1980 אוחדו שתי הראשונות לתק"מ (תנועה קיבוצית מאוחדת), ובשנת 1999 הוקם איחוד של התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר שנקרא התנועה הקיבוצית. החל מיוני 2015, מכהן ניר מאיר כמזכ"ל התנועה.

התנועה הקיבוצית
סמל התנועה הקיבוצית
Kibbutz Movement House P1150099
מטה הארגון לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב
נוצר מתוך

הקיבוץ הארצי

התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת
אתר הקיבוצים

התק"ם

Takam200
סמל התק"ם

התק"ם (ראשי תיבות: התנועה הקיבוצית המאוחדת) היה ארגון של קיבוצים וקבוצות, שנוסד בשנת 1981. הארגון היה קשור מבחינה רעיונית וארגונית במפלגת העבודה הישראלית.

תנועת התק"ם נוסדה מאיחוד של שני גופים קיבוציים:

הקיבוץ המאוחד

הקיבוץ המאוחד הוא ארגון של קיבוצים וקבוצות, שנוסד בשנת 1927 מצירוף של כמה קיבוצים, כאשר גרעין המייסדים, בראשות יצחק טבנקין, בא מקיבוץ עין חרוד. האידאולוגיה של תנועת הקיבוץ המאוחד הייתה של הקיבוץ הגדול, או "הקבוצה הגדולה" (בניגוד לקיבוצי חבר הקבוצות שהעדיפו קבוצה קטנה ואינטימית, לפי הדגם של דגניה.

הקיבוץ המאוחד עבר כמה וכמה גלגולים מבחינה ארגונית. בראשיתו, היה בעל זיקה היסטורית למפלגת אחדות העבודה. עם הקמת מפא"י כאיחוד של אחדות העבודה והפועל הצעיר, נשמרה הזיקה למפלגה המאוחדת מפא"י. עם התפלגות סיעה ב' (התנועה לאחדות העבודה) ממפא"י, נשארו חברי שני הפלגים במסגרת הקיבוץ המאוחד, אם כי כאן, בניגוד למצב בכלל היישוב, נתמך הפלג של אחדות העבודה בראשות טבנקין על ידי רוב חברי הקיבוץ המאוחד (כאשר מיעוט גדול שמר נאמנות למפא"י). במהלך שנות ה-40 דגל טבנקין במכוונות לברית המועצות באמצעים שהוא עצמו כינה "בולשביסטיים" למרות מתנגדים רבים.[1]

האיחוד שבין התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון של הקיבוץ המאוחד לבין מפלגת פועלים השומר הצעיר של הקיבוץ הארצי במסגרת המפלגה המאוחדת מפ"ם בינואר 1948 סימן הקצנה אנטי-מערבית ופרו-סובייטית של פלג הרוב בקיבוץ המאוחד והביא להחרפת היחסים בין הפלגים בתנועה. המחלוקת הגיעה לשיאה בראשית שנות ה-50 והביאה למשבר שלווה בעימותים קשים בתנועת הקיבוץ המאוחד. משבר זה כונה גם בשם הפילוג בקיבוץ המאוחד. המיעוט של תומכי מפא"י (שמנה קרוב למחצית מחברי הקיבוץ המאוחד ואף היווה רוב בקיבוצים רבים) לא הסכים לזיקה האידאולוגית לברית המועצות הקומוניסטית, אידאולוגיה בה החזיקה מפ"ם. הוויכוח התנהל ברבדים שונים - חינוך, מכוונות מפלגתית (מפא"י - אחה"ע) ואישית (בן-גוריון - טבנקין ומפקדי הפלמ"ח) יחס למאזן הכוחות העולמי (ויכוח על מלחמת קוריאה, כדוגמה) ועוד. כך, הוויכוח הפך לשסע וקיבוצים אחדים התפלגו לשניים, כאשר הם מחלקים ביניהם את הנכסים, ובקיבוצים אחרים פרשה קבוצת המיעוט והצטרפה לקיבוץ אחר מאותו זרם. באופן זה, הרוב המכריע של אותם חברים שלא היו מזוהים עם מפ"ם פרש מן הקיבוץ המאוחד. הקיבוצים שפרשו הקימו באופן זמני מסגרת בשם איחוד הקיבוצים. כעבור מספר חודשים התאחדו עם חבר הקבוצות והקימו את התנועה הקיבוצית הנפרדת: "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

לאחר מכן בשנת 1954, עם התפלגות אחדות העבודה - פועלי ציון ממפ"ם ומשפטי הרופאים בברית המועצות, נטש הקיבוץ המאוחד בהנהגת טבנקין את האוריינטציה הסובייטית שלו. אך רק כשלושים שנה לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד, בשנת 1979, שב "הקיבוץ המאוחד" והתאחד עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים", לתנועה קיבוצית אחת, התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ). עם זאת, הקיבוצים שהתפלגו לא התאחדו מחדש.

איחוד הקבוצות והקיבוצים

Niv hak-vuza 2.jpeg
הלוגו של ניב הקבוצה, בטאון "איחוד הקבוצות והקיבוצים"

איחוד הקבוצות והקיבוצים היה ארגון ארצי של קבוצות וקיבוצים, והוא הגוף הקיבוצי השני שממנו מורכב התק"ם. הארגון נוסד בשנת 1951 מאיחוד "חבר הקבוצות" ו"איחוד הקיבוצים", שכללו את פורשי "הקיבוץ המאוחד" מסיבות אידאולוגיות.

"איחוד הקבוצות והקיבוצים" היה קשור באופן בלתי פורמלי למפא"י ובהמשך למפלגת העבודה, על פני מפ"ם. בשנת 1981 הוא התאחד עם הקיבוץ המאוחד, ושניהם יצרו את התק"ם - "התנועה הקיבוצית המאוחדת".

הקיבוץ הארצי

Hkibbutz Hartzi3
סמל הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

הקיבוץ הארצי הוא תנועה התיישבותית קיבוצית, מיסודה של תנועת השומר הצעיר.

איחוד התנועות הקיבוציות

HaTnua HaKibbutzit Old Logo
סמל התנועה הקיבוצית עד יולי 2017

בשנת 1999, לאחר דיונים סוערים, ולאחר שבמהלך השנים פחתו ההבדלים בין התנועות, הוחלט בשני המוסדות, על איחוד בין מוסדות התק"ם, לבין מוסדות הקיבוץ הארצי של תנועת השומר הצעיר. עד 2009 כיהנו במקביל שני מזכירים לתנועה, אחד מכל תנועת אם. החל מפברואר 2009 מכהן מזכיר אחד בלבד. בין השנים 2013-2009 כיהן בתפקיד זאב (ולוולה) שור[2]. בפברואר 2013 נבחר לתפקיד איתן ברושי.[3] שהתפטר מתפקידו עם היבחרו לכנסת ב-2015.

לעומת זאת, תנועת הקיבוץ הדתי, שהיא תנועת ההתיישבות הקיבוצית של הציונות הדתית, בחרה להישאר כתת-ארגון נפרד, אך בעל זיקה וקשר קרוב לתנועה הקיבוצית.

הארגונים הבין-קיבוציים האחרים

ארבע התנועות הקיבוציות שבהדרגה התאחדו כללו בשיאן (1985) כ-2400 פעילים אך הן היו רק חלק אחד מכלל הארגונים הבין-קיבוציים שבשיאם מנו כמה מאות ושהופעלו ונוהלו על ידי 4000-4500 פעילים שהקיפו כל תחום שבו היה יתרון לגודל של שותפות בין-קיבוצית, מקניית אספקה חקלאית, שיווק התוצרת ועד הובלה ימית ויבשתית וביטוח וייעוץ כלכלי.

הפעילויות הללו הצטמצמו עם השנים. הן מופעלות על ידי הארגונים האזוריים.

לפי דעתו של ראובן שפירא מגן שמואל, המחקר הקיבוצי התעלם כמעט לגמרי מארגונים אלה למרות שהועסקה בהם עיקר האליטה הקיבוצית וכמעט כל בעלי-הכוח בתנועה הקיבוצית, משום שארגונים אלה מוקמו בערים הגדולות וחיקו את הארגונים הדומיננטיים שם והפרו את עקרונות הקיבוץ. ראשיהם צברו כוח, יוקרה ופריבילגיות שנוצלו כדי למנוע שתחול עליהם חובת רוטציה וכדי לשלוט בקיבוצים על ידי מינוי נאמניהם האישיים למנהליהם תוך עיקור משמעותי של הדמוקרטיה: חברי הקיבוץ לא בחרו ולא יכלו להחליף את העסקנים השולטים שהתבצרו במשרות רמות בארגונים הבין-קיבוציים. חוקרי קיבוץ האמינו שבהעלמת האנטי-קיבוציות של ארגונים אלה הם משרתים את הקיבוצים אבל זה היה שירות דוב כי בכך נוטרלה במידה רבה ביקורת החברים על העסקנים והמשכיות-היתר הפכה גם מנהיגים חדשניים יצירתיים לאוליגרכים שמרניים שניוונו את התרבות הקיבוצית על ידי דיכוי חדשנים שניסו להתאימה לשינויים בלי לוותר על עקרונותיה. השמרנות פגעה קשה בקיבוצים כבר משנות ה-50 ורק מעטים מבין העסקנים שהבולט בהם היה אברהם ברום מקיבוץ שפיים גילו יוזמה חדשנית בפתרון בעיות משמעותיות שיצרה השמרנות הזו.[4]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אבי אהרונסון, הקמת התק"ם: מאיחוד קיבוצי להחמצה פוליטית, רמת אפעל: הוצאת יד טבנקין, תשס"ג[5].
  • אליעזר זקס, 100 שנות קיבוץ: סיפורה של התנועה הקיבוצית, תל אביב: קורדינטה, 2010
  • הנרי ניר. רק שביל כבשו רגלי: תולדות התנועה הקיבוצית, (תירגום מאנגלית: עמנואל לוטם), ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד ושדה בוקר: מכון בן-גוריון, 2009.
  • ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ. חיפה: פרדס, 2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרקים 2-3
  2. ^ הודעת דובר התנועה הקיבוצית, 25-01-2009[1]
  3. ^ דליה מזורי, איתן ברושי זכה בבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית, באתר nrg‏, 5 בפברואר 2013
  4. ^ ר. שפירא האמת על הקיבוץ, פרדס, חיפה, פרקי שני ושלישי.
  5. ^ ביקורת: אלי אברהמי, ‏החמצת הזדמנות לתחייה קיבוצית בשל פוליטיקה כושלת, קתדרה 111, מרץ 2004, עמ' 164-160
אפיק (קיבוץ)

אֲפִיק הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת השוכן בדרום רמת הגולן. הקיבוץ שוכן בגובה של 335 מטרים מעל גובה פני הים, ובגובה של 545 מטרים מעל פני הכנרת, ונמצא בין שני יובלי נחל עין גב.

בארי (קיבוץ)

קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי. הקיבוץ משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית).

גינוסר

גינוסר (גִּנּוֹסַר) הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית, השוכן לחופה המערבי של הכנרת, 7 ק"מ מצפון לטבריה, על כביש מס' 90. שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

הזמן הירוק

הזמן הירוק הוא שבועון העוסק בעולם הקיבוצים השייך לחברת "כנס מדיה".

הפילוג בקיבוץ המאוחד

הפילוג בקיבוץ המאוחד היה משבר חריף שפקד את התנועה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, וגרם לפיצול בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לתומכי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת).

הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית

"הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית", או "גלריה הקיבוץ" היא גלריה לאמנות הממוקמת ברחוב דב הוז בתל אביב-יפו.

הגלריה הוקמה על ידי ברית התנועה הקיבוצית בחודש אוקטובר 1967, במטרה להביא למודעות הציבורית את העשייה האמנותית בקיבוצים. משכנה הראשון של הגלריה היה ברחוב בן יהודה מס' 170. לאחר שלוש שנות פעילות הגלריה נסגרה בשל חילוקי דעות בין התנועות הקיבוציות השונות והיא נפתחה מחדש בשנת 1973 במשכנה הנוכחי.

במשך השנים התנהלה הגלריה ללא קו אוצרותי ברור, עד שבשנות התשעים של המאה ה-20, על רקע המשבר המתמשך בקיבוצים, עמדה הגלריה בפני סגירה. עם מינויה של האוצרת טלי תמיר, זכתה הגלריה לפריחה.

הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל היא תנועה המאגדת בתוכה 85 קיבוצים ברחבי ישראל (נכון לשנת 1996). נוסדה ב-1 באפריל 1927, ובשנת 1999 התאחדה עם תנועת קיבוצי התק"ם ליצירת התנועה הקיבוצית.

הקיבוץ המאוחד

הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם). ערכיו העיקריים של הקיבוץ המאוחד היו הציונות והסוציאליזם.

בעשורים שקדמו להקמת מדינת ישראל מילא הקיבוץ המאוחד תפקידים מרכזיים בהתפתחות היישוב, בהקמת התיישבות, בקליטת עלייה ובניית כוח המגן העברי בארץ ישראל.

חבר הקבוצות והקיבוצים

חבר הקבוצות והקיבוצים היה התנועה הקיבוצית הראשונה, שקמה בשנת 1925.

חיים גבתי

חיים גְּבָתי (סוישץ') (29 בינואר 1901 – 19 באוקטובר 1990) היה חקלאי ואיש ציבור ישראלי, חבר קיבוץ, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. ממייסדי קיבוץ גבת, מהוגי איחוד הקיבוצים וממובילי איחודו עם חבר הקבוצות ליצירת "איחוד הקבוצות והקיבוצים", מזכיר האיחוד (1959–1963), מזכיר ברית התנועה הקיבוצית (1963–1964), מנכ"ל משרד החקלאות (1950–1958), שר החקלאות בממשלות האחת עשרה עד השש עשרה (1964–1974), שר הבריאות ושר הפיתוח בממשלה ה-15, חבר בכנסות השישית (נובמבר 1965 – ינואר 1966) והשביעית (נובמבר 1969 – ינואר 1974) מטעם המערך.

חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בעבודה ובתעשייה לשנת תשמ"ב.

יד טבנקין

יד טבנקין (ע"ש יצחק טבנקין) היא עמותה רשומה, הפועלת כמרכז רעיוני למחקר ותיעוד של התנועה הקיבוצית. מטרתה לשמר את הזיכרון ההיסטורי של התנועה הקיבוצית ולחקור את קורותיה בעבר ובהווה. בנוסף למחקר, המרכז הוא גם הוצאה לאור המפיצה ספרים של מומחים בתחום. המרכז מקיים ימי עיון, כנסים וסמינרים. בית יד טבנקין ממוקם בקמפוס סמינר אפעל ברמת אפעל. במקום נמצאת גם מצבתו המקורית של בר בורוכוב.

מעגן מיכאל

מַעֲגַן-מִיכָאֵל הוא קיבוץ מהזרם השיתופי של התנועה הקיבוצית (תק"צ). שוכן באזור הצפון ליד זכרון יעקב ושייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

מרום גולן

מְרוֹם גּוֹלָן הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת הנמצא בצפון רמת הגולן. היישוב נמצא לרגלי הר בנטל, בגובה של כ-1,000 מטרים מעל פני הים. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בְּריכת בַּראון, ומדרום מזרח לקיבוץ נמצאת שמורת הר אביטל.

בקיבוץ מפוזרים פסליו של חבר הקיבוץ יופ דה יונג.

ביישוב מצוי בית הספר יסודי אזורי "אביטל" אליו באים כל תושבי המושבים, היישובים והקיבוצים שבסביבה.

נען

נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם בקרבת העיר רחובות במועצה אזורית גזר.

סמינר אפעל

סמינר אפעל הוא מרכז ההדרכה והחינוך של התנועה הקיבוצית ברמת אפעל.

ראשיתו של המקום בשנת 1947, קיבלה אגודת הפועלים היהודים האמריקנים שטח של 250 דונם מהקרן הקיימת להקמת קיבוץ עירוני במקום בעזרת גרעין של הקיבוץ המאוחד. שם המקום נגזר מתרגום שם האגודה ביידיש (אידשער נציונאל ארביטער פרבאנד) לאגודת פועלים עבריים לאומיים, ומכאן אפע"ל. עקב בעיות חברתיות והתפלגות בתנועת הקיבוץ המאוחד הקיבוץ התפרק ונעזב לחלוטין עד שנת 1952. משנות השישים החל לשמש כמרכז ההדרכה, המחקר והסמינרים של הקיבוץ המאוחד, לאחר האיחוד בשנת 1981 של התנועה הקיבוצית המאוחדת, וכיום של התנועה הקיבוצית.

היום במכון שוכנים כמה גופים חינוכיים הקשורים לתנועה הקיבוצית, ביניהם יד טבנקין, מרכז המחקרי, הרעיוני והארכיון של התנועה הקיבוצית, מזכירות עמותת בינה, מכון גלילי לחקר כח המגן, בית הספר לקואופרציה, מרכז "הוויה", ידיד - תוכנית השתלמויות חינוכיות למבוגרים בנושאי היסטוריה של א"י, ספרות עברית ועולמית, יהדות חברה ומדינה.

במקום אולמות כנסים, מדשאות, גן פסלים, כיתות לימוד, בריכת שחייה מקורה, חדרי כושר, קפיטריה ואכסניה. המקום משכיר את שירותי לאירוח כנסים, השתלמויות הדרכות, קורסים וימי עיון בנושאים שונים. במקום פועל קאנטרי קלאב ספורטן וספריה לתושבי הסביבה.

במקום - מצבתו המקורית של דב בר בורוכוב שנקבר בקייב ב-1917 ועצמותיו הועברו לקבורה בשנת 1963 בבית הקברות כנרת.

עלי-שיח

עלי-שיח הוא כתב עת ספרותי היוצא לאור על ידי התנועה הקיבוצית.

עלי-שיח נוסד כבטאון של החוגים לספרות של התנועה הקיבוצית, ובמשך הזמן הפך לבמה לפרסום שירה, מסות ספרותיות, מאמרים, מחקרים קצרים וביקורות.

עם עורכי כתב העת נמנו ידידיה יצחקי, זיסקינד כרמל, רחל ארצי ואחרים. עורכת עלי-שיח בשנים האחרונות היא המשוררת והעורכת לאה שניר מקיבוץ בית השיטה. כתב העת יוצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בין הכותבים שלקחו חלק ופרסמו מאמרים, יצירות אמנותיות או שירה בכתב העת, הם: אוריאל זוהר, מוקי צור, אברהם שפירא (פצ'י).

קיבוץ

קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה.

בתקופת העלייה השנייה ההתיישבות השיתופית כונתה בשם "קבוצה". הקבוצה הראשונה הייתה דגניה א' המכונה "אם הקבוצות". ה"קיבוץ" הראשון הוקם בתקופת העלייה השלישית, בעין חרוד. באותה עת נקבעה התארגנות קיבוצית הכוללת לראשונה את כל הקיבוצים בארץ, וכי כל החלטה של האספה הכללית מחייבת את כל הקיבוצים באופן גורף. גישה זו עמדה בניגוד לרעיון ה"קבוצה" שקבעה לעצמה את אופן החיים השיתופים באופן עצמאי. כך למשל כשבקיבוצים הוחלט על לינה משותפת, בדגניה א' המשיכו בלינה המשפחתית.

לקיבוץ ניתנו הגדרות רעיוניות ומשפטיות שונות. אחת מהן היא "אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין ומטרותיה עבודה עצמית, שווין ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך".

חברי הקיבוצים שימשו מכשיר מרכזי למימוש הציונות ונחשבו לאליטה החברתית של היישוב והמדינה בראשיתה. הקיבוצים החלו כקהילות שדגלו בשיתוף גדול ברכוש, עקרון המוצג בחלק מספרות המחקר כאוטופיה. אולם במהרה נתפלגו לפדרציות שנקראו תנועות והקימו ארגונים קואופרטיבים נוספים נוספים בשל עקרונות פוליטיים הנוגעים לפרשנות השיוויוניות ביישוב, השיווק לעומת זאת היה משותף לכל סוגי ההתיישבות העובדת השיתופית, קרי: קבוצות, קיבוצים (על כל הסתעפויותיהם) ומושבים. למרות הפרשנות השונה לערך השוויון, התארגנויות אלו לא שינו את הערכים המוצהרים של חיים שיתופיים בקהילה וחינוך משותף בקהילה.

חברי קיבוצים שימשו בתפקידים מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מרכזית להגנה ולפלמ"ח שבשל התמיכה העקרונית ברעיון הסוציאל דמוקראטי, הם יאיישו את עמוד השדרה הכלכלי והחברתי של המדינה בשנותיה הראשונות, רבים מהם מצאו את דרכם להנהגת היישוב. לאחר קום המדינה תרמו חברי הקיבוצים לצה"ל, במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו. תרומה זו התבטאה במתגייסים הרבים ליחידות קרביות, בטייסים ובאחוז מפקדים גבוה יחסית לאחוז חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה.

הקיבוץ היה חוד החנית של המאמץ הציוני להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. בתקופת היישוב תרומתו בתחומי ההתיישבות, הביטחון, העלייה, והקליטה הייתה מעל ומעבר למשקלו הדמוגרפי. עשייתו החלוצית השתלבה באורח חייו השיתופי וזיכתה אותו ביוקרה עצומה. בזכותה הוא ניצב בראש סולם האתוס היישובי. משקמה המדינה, היא נטלה על עצמה רבים מתפקידיו של הקיבוץ, יוקרתה של החלוציות התעמעמה ובד בבד חל כרסום במוטיבציה של חברי הקיבוץ להמשיך לשאת בנטל המשימות הלאומיות.

בשלהי המאה העשרים ולאחר שנים רבות שבהן עיקר מאמציהם הופנה כלפי חוץ לטובת הכלל, חברי הקיבוץ ביקשו לשפר את איכות החיים בביתם פנימה. הלך רוח זה בקרב החברים מן השורה עמד בניגוד לעמדות של מנהיגי התנועות הקיבוציות ושל דרגי הביניים של ההנהגה. הקיבוצים עברו משבר שהביא לשינוי מהותי באופי של רבים מהם. לצד מודל "הקיבוץ השיתופי" או "הקיבוץ המסורתי", שבו ניתן שכר שווה לכל החברים, צמחו המודלים "הקיבוץ המתחדש" ו"הקיבוץ המופרט", בהם ניתן לחברים שכר דיפרנציאלי, כמקובל בשוק העבודה. בשני המודלים, הבעלות על אמצעי הייצור של הקיבוץ נותרה משותפת.

עם השנים, חלקה של האוכלוסייה הקיבוצית באוכלוסייה הכללית בישראל הלך וירד. בשנת 1948, שמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה (שהם כ-48,000 נפש מתוך 600,000) בישראל גרו בקיבוצים ולעומת זאת נכון לשנת 2007, סך כל תושבי הקיבוצים מגיע ל-119,700 נפש, שהם פחות משני אחוזים מאוכלוסיית המדינה. בשנת 2012 חיו כ-141,000 נפש ב-274 קיבוצים, מהם רק 26% נותרו שיתופיים. בשנת 2014 רק 21% מהקיבוצים נותרו במודל השיתופי המסורתי.

שדמות

שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית. עם ייסודו ב-1960 נועד לשמש ככתב עת לנושאי הדרכה. סביב כתב העת נוצר חוג רעיוני לנושאי תרבות וחברה שביקש לבחון את יחסי והחברה הקיבוצית ליהדות ולמסורת, שנקרא חוג שדמות. חברי חוג שדמות עוסקים בגיבוש זהות יהודית חילונית-סוציאליסטית ובעיצוב טקסים יהודיים במסגרת חיי הקיבוץ, בהם טקסי חגים ושבת וטקסי מעבר (כגון טקסי בר מצווה, חתונה ולוויה). מרכז חוג שדמות הוא במדרשת אורנים לחינוך.

שפיים

שְׁפָיִים הוא קיבוץ שהשתייך לקיבוץ המאוחד (לאחר מכן תק"מ והיום התנועה הקיבוצית), הוקם על ידי יוצאי רוסיה ופולין בשנת 1927.

התנועות המיישבות בישראל
תנועת המושביםהפועל המזרחיהקיבוץ הארצי השומר הצעירהקיבוץ הדתיהעובד הציוניהתאחדות האיכריםפועלי אגודת ישראלמשקי חרות בית"רהאיחוד החקלאיאמנההמרכז החקלאי • התנועה הקיבוצית המאוחדת • הנוטעתנועת אור
ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדת • התנועה הקיבוצית • עליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.