התנדבות

התנדבות היא מעשה שנעשה מרצונו החופשי של האדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת. חלק מההגדרות מתייחסות לתפיסת הפעולה כבעלת ערך על ידי המבצע אותה.

Political volunteers
מתנדבים במסע הבחירות של ג'ון קרי, 2004
התנדבות תיכון רוטברג
התנדבות בתיכון רוטברג

הגדרות שונות של התנדבות

מאז מחקרו החלוצי של סילס (Sills, 1957) בתחום ההתנדבות הועלו מספר הגדרות שונות שניסו להתמודד עם השאלה – מיהו מתנדב ומתי הופכת פעילות ספונטנית למען הזולת להתנדבות של ממש.

ואן טיל (Van Til, 1988) הגדיר את ההתנדבות באמצעות המניעים והתגמולים של פעילות זו: "התנדבות יכולה להיות מוגדרת כפעולה מסייעת של יחיד, שנתפסת כבעלת ערך על ידיו, ושאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי חוק. כך, במובן הרחב ביותר, התנדבות היא כל פעילות עזרה לא כפויה שעוסקים בה שלא על מנת להשיג, בראש ובראשונה, רווח כספי, ואינה נכפית או מחויבת על פי חוק" (עמוד 6).

אליס ונויס (Eliis & Noyes, 1990) שמו דגש אף הן על המניע להתנדבות: "התנדבות פירושה לבחור לפעול מתוך הכרה בצורך קיים, ומתוך גישה של אחריות חברתית, וזאת ללא ציפיה לתגמול כלכלי. עשייה שהיא מעבר לחובותיו הבסיסיות של אדם" (עמוד 4). הדגש של פרס וליס (1975) הוא על נושא התמורה: "התנדבות היא מתן שירות מאדם לאדם מרצון חופשי וללא תמורה (או ליתר דיוק, ללא תמורה הדומה, איכותית וכמותית, למחיר השוק של השירות)" (עמוד 1).

הגדרתו של סמית' (Smith, 1981) כתובה על דרך השלילה ומסבירה יותר מי אינו נכלל בהגדרה זו: "אדם העוסק בפעילות שאינה ביו-סוציאלית (אכילה, שינה), שאינה נובעת מצרכים כלכליים (עבודה בשכר, עבודות בית, שיפוצים), ושאינה נכפית פוליטית (תשלום מסים, התלבשות לפני הופעה בציבור), אלא פעילות שבעיקרה מונעת על ידי הציפייה להטבות נפשיות מסוג כלשהו, כתוצאה מפעילות בעלת ערך שוק גדול יותר מכל תגמול שניתן עבור פעילות דומה" (עמ' 22–23).

גדרון (1997) הוסיף להגדרה את נושא המוטבים: "התנדבות היא עבודה שאדם עושה, מבלי לקבל שכר, במסגרת ארגונית או אחרת, ושעוזרת לאנשים שאינם בני משפחה או חברים" (עמוד 10).

"המועצה הלאומית להתנדבות בישראל (ע"ר)", עמותה - אשר שמה לה למטרה: לקדם, למנף, לעודד, לאגם את רוח ההתנדבות בחברה הישראלית - כמו-גם יצירת רב שיח בין ארגונים המפעילים מתנדבים - ולצורך כך פרסמה המועצה את ”אמנת ההתנדבות: קוד אתיקה - נוהל הפעלת מתנדבים”.[1]

ההגדרה המופיעה בקוד האתיקה נחלקת לכמה רמות:

  • מתנדב/ת: אדם הפועל למען הזולת והחברה מתוך רצון חפשי, וללא קבלת תמורה כלכלית עבור הפעולה ההתנדבותית.
  • פעילות התנדבותית: תרומת זמן, שירות, מומחיות, ידע, יוקרה או מערכת קשרים על ידי מתנדב, לפחות למשך פרק הזמן לגביו התחייב המתנדב, באופן ישיר או עקיף, לאנשים מוכרים (למעט בני משפחה) ו/או בלתי-מוכרים, לארגונים, למוסדות ולתנועות, לקהילה או לסביבה.
  • ארגון המפעיל מתנדבים:
    • עמותה, גוף ציבורי (למשל, ממשלתי או מוניציפלי) או גוף עסקי, המפעיל מתנדבים על-מנת להשיג מטרות למען החברה.
    • קבוצת אנשים הפועלת בהתנדבות על-פי מטרות שהציבה לעצמה, ללא כוונת רווח.

ברם, כל ההגדרות שהובאו לעיל אינן מתייחסות לפעילות מסודרת ותוך ארגונית של מתנדבים, וכך כמעט כל אדם העושה מעשה זולתני, ויהא זה מעשה חד פעמי ולא מאורגן, יכול לחסות תחת הגדרות ההתנדבות הללו. יש לציין כי סקרים הבוחנים את היקפי ההתנדבות דווקא פועלים בדרך כלל לפי ההגדרה הצרה של ההתנדבות: ההתנדבות הרשמית, שמובחנת מפעילות אלטרואיסטית אגבית. פנר (Penner, 2004) הסביר כי להתנדבות רשמית ומסודרת ארבעה מאפיינים: היותה פעילות מתוכננת ולא ספונטנית; התנהגות ארוכת טווח; היעדר קשר חברתי בין המתנדב למוטבים; והקשר ארגוני. לעומת זאת, פעילות אלטרואיסטית אגבית (לדוגמה סיוע לקשיש לעבור את הכביש) היא ספונטנית, משך ההחלטה אם לבצע אותה קצר, ורק לעיתים רחוקות מכיר המתנדב את מקבל העזרה. התנדבות מתמשכת, לעומתה, אינה ספונטנית, משך ההחלטה אם להשתתף בה ארוך ויש למתנדב אפשרות לבחור בין אלטרנטיבות שונות.

פיתוח מערך מתנדבים

Kikar Hamitnadvim, Beersheba
כיכר המתנדבים, באר שבע

ארגונים רבים בישראל מגייסים מתנדבים למערך הפעילות שלהם. ניתן להניח כי עיסוק בהפעלת מתנדבים מצריך ידע או ניסיון וכי טיפול נאות במתנדבים יגביר את התועלת לארגון וטיפול או ניהול כושל של מערך מתנדבים יכול להוביל לירידה באפקטיביות של קבוצת המתנדבים ואף לפגוע בארגון.

מילת המפתח בניהול מקצועי של מערך מתנדבים היא מוטיבציה. ככל שמנהל המתנדבים ישכיל להגביר את המוטיבציה ההתנדבותית, כך מתנדבי הארגון יממשו את עצמם ויתרמו יותר לארגון. המוטיבציה של אדם להתנדב יכולה להופיע ממגוון סיבות: רצון להשתייך למסגרת, רצון להכרה והערכה, רצון לתרום לחברה, אמונה דתית, כמיהה להחברה, כשלונות במסגרות אחרות ועוד.

ניהול מקצועי של מערך המתנדבים מפרק כל אחד משלבי ההתנדבות לגורמים, תוך תשומת לב ושיפור של כל שלב ושלב.

  • זיהוי צורך במתנדבים - יש להגדיר בדיוק לאיזה משימות חסרים מתנדבים, כמה מתנדבים חסרים, לכמה שעות, אילו מרכיבי אישיות נדרשים מהמתנדבים בכל משימה.
  • הערכות לגיוס מתנדבים - פילוח קהילות יעד שיכולות להתאים לדרישות (כגון: תלמידים או גמלאים), מקומות כינוס של אותן אוכלוסיות (בתי ספר, בתי כנסת, מתנסי"ם, פורומים שונים באינטרנט).
  • גיוס מתנדבים - ביצוע גיוס ממוקד בקרב קהילות היעד. בפרסום יש לציין את תפקידי היעד, פרק זמן ההתנדבות וכו'
  • קליטת מתנדבים - ראיון, שיחת קבלה, קליטה במסד נתונים, ביצוע הדרכה ייעודית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Pearce, Volunteers: The Organizational Behavior of Unpaid Workers. New-York: Routledge, 1993.
  • Ellis, From the top down: The Executive Role in Volunteer Orogram Success. Philadelphia: Energize (1996).
  • McCurly,& Lynch, Essential Volunteer Management. London: Directory of Social Change (1994).
  • Vohs, K. D., Mead, N. L., & Goode, M. R. (2006, November 17). The Psychological Consequences of Money.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המועצה הלאומית להתנדבות, "אמנת ההתנדבות: קוד אתיקה - נוהל הפעלת מתנדבים", אתר העמותה
אות הנשיא למתנדב

אות הנשיא למתנדב הוא אות המוענק מדי שנה על ידי נשיא המדינה לגופים, מוסדות וארגונים, ליחידים או קבוצות מתנדבים הפועלים במצוינות יוצאת דופן בתרומתה לחברה.

מטרת האות לעודד את הפעילות ההתנדבותית, תוך שאיפה לטיפוח ערכים של נתינה לזולת, מעורבות חברתית, אחריות הדדית וגיבוש לאומי המבוסס על ערכי ההומניזם ואהבת האדם.

אמ"י

אמ"י (איגוד אמני ישראל) הוא איגוד ישראלי שנוסד בשנת 1979 במטרה לייצג את כלל האמנים המבצעים בישראל, בהם שחקני במה ומסך, זמרים ובדרנים, רקדנים, קוסמים ומדבבים. שבעת המייסדים היו יפה ירקוני, ששי קשת, אילי גורליצקי, שלמה ארצי, בני אמדורסקי, רותי הולצמן ובעלה ד"ר שמעון ברק.

הארגון נאבק על תנאי עבודתם ושכרם של האמנים במדיות התיאטרון הקולנוע הרדיו והטלוויזיה וכן בבימות הבידור. חותם על הסכמי שכר עם גופים שונים בעולם הבידור, מעניק ייעוץ משפטי חינם והלוואות ללא ריבית והצמדה לחבריו.

יוזם סדנאות העשרה וימי עיון לאמנים ומנתבם למפעלי גיוס כספים עבור האגודה למלחמה בסרטן, וראייטי ישראל, צה"ל וארגונים הומניטריים אחרים. עבור פעילותו זו הוענק לו בשנת 1988 ״פרס התנדבות״ על ידי יו"ר הכנסת.

מדי שנה מעניק האיגוד פרסים מטעמו, ובהם פרסי הוקרה ופרס מפעל חיים עבור תרומתו של אמן לאורך שנות יצירותיו.

עם מקבלי הפרס בעבר נמנים: אבי קורן, אפי נצר, מולי שפירא, שמואל צמח, אלכסנדר יהלומי, יעקב אלפרין, לבנה פינקלשטיין, אנריקו מסיאס ורינה שיינפלד.

לאחר פטירתו של אהוד מנור בשנת 2005, החלה אמ"י להעניק מלגות בסך 4,000 ש"ח, כל אחת, תחת השם "פרס אהוד מנור לעידוד היצירה" עבור חבריה בחמישה תחומים: זֶמֶר, משחק, מחול, אמנים ותיקים מכל התחומים, קוסמות לוליינות ומופעי ילדים. עם מקבלי הפרס נמנים, רונית אופיר ורוחמה רז.

אריאל (תנועת נוער)

תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שהוקמה בשנת ה'תשל"ט (1979). התנועה הוקמה על ידי קבוצת נערים ונערות, שהחליטו לפעול במסגרת תורנית וכלל ישראלית בתנועת נוער.

הפעילות החינוכית בתנועה מופרדות מגדרית

ומחולקת על פי שכבות גיל, כאשר כיתה ג' הם השכבה הקטנה ביותר וכיתה י"ב הם השכבה הגדולה ביותר.

השכבות נכללות במסגרות על כאשר האחת נקראת חבריא א' והיא כוללת את שכבת הגילאים של כיתות ג' עד ח' והשכבה השנייה נקראת חבריא ב' והיא כוללת את כיתות ט' עד י"ב כאשר חלק משכבה זו נכנס לצוותי ההדרכה.

ההנהלה בתנועה מורכבת מתחום בנים ותחום בנות ולכל אחד מהם ממונה רכז/ת שאחראי על צוותי הקומונה (על תיכון), על ימי העשרה וההשתלמויות ועל יוזמות ומיזמים בתנועה. התנועה גם מפעילה משרד הכולל מחלקת כספים, מפעלים, כח אדם ומזכירות.

גיוס לצה"ל

גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם. תהליך הגיוס מסתיים ביום החיול, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

גינה קהילתית

גינה קהילתית היא מקום ציבורי המתוחזק על ידי הקהילה ולמענה. זוהי מסגרת של פעילות משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות. ברוב המקרים הגינה הקהילתית, מוקמת, מנוהלת ומתוחזקת בידי מתנדבים מן הקהילה, לפעמים בסיוע צוות מקצועי או רכז (חיצוני או תושב פעיל). לרוב הגינה תפעל באישור ואף בשיתוף המוסדות המוניציפליים, אך ישנן גם גינות קהילתיות שאין קשורות לגופים ממסדיים (ראו גם: גינון גרילה).

הגינה היא מוקד מפגש של תושבי הקהילה ולכן לכל גינה יש השימושים המתאים למתנדבים הפעילים בה. גינות קהילתיות רבות שכיחות באזורים עירוניים מקום בו קרקע וצומח נמצאים במחסור. ישנם שימושים מגוונים לגינות קהילתיות עירוניות: גידול משותף של פרחים או ירק, מקום למפגש קהילתי בו מתקיימות הופעות ומסיבות שטח אדמה המחולק לחלקות אישיות בהם אנשים מגדלים גידולים על פי בחירתם האישית. גינות רבות משלבות בין השימושים השונים.

המשמר האזרחי

המשמר האזרחי הוא מחלקה (בראשות נצ"מ) בתוך אגף השיטור של משטרת ישראל המרכז את כלל פעילות ההתנדבות המבוצעת על ידי אזרחים במשטרה. המחלקה הוקמה בשנות השבעים כגלגול מודרני של יחידות המשמר האזרחי שפעלו בשנותיה הראשונה של המדינה. המשמר האזרחי הוא דגם ישראלי שהבשיל במציאות הביטחונית והחברתית המיוחדת בארץ והקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל. מאז שהוקם נחשב המשמר האזרחי לארגון המתנדבים הגדול בישראל ואין לארגון זה אח ורע בארגוני השיטור וגופי אכיפת החוק בעולם המערבי. מחקר שערכה משטרת ישראל העלה כי פעילותם של רבבות מתנדבים במשמר האזרחי לאורך השנים הביאה לחידוד ערנות הציבור, להגברת מעורבות של אזרחים בקהילה ולגילוי אזרחות טובה ושיפור איכות החיים במדינת ישראל.

העמותה הישראלית לפרהיסטוריה

העמותה הישראלית לפרהיסטוריה (נוסדה ב-1960) היא עמותה רשומה המאגדת את חוקרי הפרהיסטוריה של האדם בישראל, מתחומי הארכאולוגיה להתמחויותיה, האנתרופולוגיה הפיזית, מדעי הארכאולוגיה וחקר הרביעון. עם חבריה נמנים חוקרים וסטודנטים באקדמיה, אנשי רשות העתיקות, מוזיאולוגים וחובבי פרהיסטוריה מקרב הציבור. מטרות העמותה הן "לעסוק בהעמקה, הדרכה, הסברה והפצת מידע בתחום הפרהיסטוריה בישראל" וכן "חיזוק הקשר בין אנשי מקצוע לחובבים החברים בעמותה".

הפעילויוית הננקטות בידי העמותה למימוש מטרותיה הן:

הוצאת כתב-העת המדעי מתקופת האבן. זהו כתב-עת המפרסם מאמרים (באנגלית) לאחר ביקורת עמיתים ומתמקד בעיקר בארכאולוגיה של התקופות הפלאוליתיות, הנאוליתיות והכלקוליתיות בארץ ישראל, עם דגש על מאמרים עשירים בנתונים.

ארגון כנס מדעי שנתי, בדרך-כלל בחנוכה, באחד המוסדות בהם מתבצע מחקר פרהיסטורי (כל אוניברסיטאות המחקר למעט הטכניון, וכן רשות העתיקות ומכללת תל-חי). הכנס הוא הבמה המרכזית בישראל להתעדכן בחידושי המחקר.

אתר אינטרנט הפונה לציבור הרחב ומציג את חדשות העמותה, פרטים על הכנס השנתי, קישורים לחוברות "מתקופת האבן", אפשרויות התנדבות לחפירות פרהיסטוריות, תמונות ומצגות וכן אפשרות לשליחת שאלות הנוגעות לתחום.

לעיתים העמותה מארגנת או פורשת את חסותה על כנסים פופולריים, ימי עיון וסדנאות הקשורים למחקר הפרהיסטורי.בעמותה חברים כמאתיים איש, והיא מנוהלת על ידי ועד נבחר ועל ידי יושב ראש, גזבר, עורך "מתקופת האבן" ועורך אתר האינטרנט. הכנס השנתי מאורגן בכל שנה על ידי חבר העמותה מהמוסד המארח. כל הפעילויות בעמותה נעשות בהתנדבות והוצאותיה ממומנות מדמי החבר ומתרומות.

חינוך בלתי פורמלי

החינוך הבלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית שהתפתחה בתחילה בארגוני חינוך וקהילה חוץ-בית-ספריים, הפועלים בדרך כלל בשעות אחר-הצהריים והערב. ולימים אומצה בחלקה סביב פעילות ייחודית בתוך בתי הספר.

בבסיסה של תפיסת החינוך הבלתי פורמלי טבועה ההנחה שניתן ורצוי לממש מטרות חינוכיות וחברתיות בסיוע עקרונות, תכנים, ארגונים וכלים בעלי רמת מיסוד גמישה, המשוחררים מכללי המבנה הקיים בדרך כלל בבית הספר.

מוסד בלתי פורמלי עשוי להיות תנועת נוער, מועדון נוער, מתנ"ס (מרכז תרבות, נוער וספורט), מרכז התנדבות, מועצות נוער וכו'; אין הכוונה לחוגים שונים, שעיקרם בהקניית ידע או מיומנות ואין להם עניין ישיר בחינוך.

דמות המחנך הבלתי פורמלי קרויה מדריך נוער (ובקיצור "מדריך"), והוא אחראי על קבוצה של חניכים. הצורה הקלאסית בה מתקיימת הפעילות היא הפעולה, אף על פי שקיימות צורות רבות (טיול, ערב תרבות וכו'). לרוב הפעילות בחינוך הבלתי פורמלי היא פעילות בדגש חברתי-ערכי, כלומר: עוסקת בדינמיקה קבוצתית ובהקניית ערכים, ופחות בהעברת מידע.

המדריך לרוב אינו מבוגר בהרבה מגיל חניכיו בהשוואה למקובל בבתי הספר, כך שהחברה הנוצרת סביב החינוך הבלתי פורמלי היא חברת נוער: חברה שהנוער בה אחראי על חלק גדול מעיצובה האקטיבי בפועל.

בנוסף לחינוך הבלתי פורמלי שפועל מחוץ לכותלי בית הספר, ישנה גם פעילות של חינוך בלתי פורמלי בתוך מסגרת בית הספר: הכולל ריכוז חברתי, חוגי העשרה, מועצת תלמידים, הפסקה פעילה, טיולים וכ"ד.

בימינו יש מודעות רבה לחינוך הבלתי פורמלי, ולחשיבות השילוב בינו לבין החינוך הפורמלי.

חינם

מוצר או שירות אשר ניתנים ללא תמורה נחשבים שניתנו בחינם.

נתינה שכזו, תמיד כרוכה בעלות כלשהי, בין אם היא עלות כספית (בשל עלות חומרי גלם, שכר לעובדים וכולי), ובין אם היא תשומת לב או השקעת זמן בדבר הניתן - אך העלות לא מושתת על המקבל. ישנן סיבות רבות למתן דברים בחינם, ונתינה כזאת מבוססת על מודל עסקי מסוים או מעידה על אינטרס מסוים.

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

לפי דעה רווחת, מקור הכינוי "חרדים" הוא בפסוקים בספר ישעיהו: "שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ" (סו ה), ובספר עזרא: "וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ" (י ג). על אף שבמקורו משמש הביטוי כריבוי של "חרד", מקובל יותר הכינוי ליחיד "חרדי". החרדיוּת נולדה במרכז ומזרח אירופה בעת החדשה, כתגובה לתהליכי המודרניזציה, התירבות והאמנציפציה שעברו על היהודים משלהי המאה ה-18, התפשטות ערכי תנועת ההשכלה ועלייתן של מגמת ההתערות מחד והתנועות הלאומיות היהודיות מאידך. הריכוזים החרדיים העיקריים הם במדינת ישראל, בארצות הברית (ובפרט באזור ניו יורק וניו ג'רזי), בבלגיה, בבריטניה ובצרפת. בשנת 2015, על פי הגדרה עצמית היוו החרדים כ-9% מהאוכלוסייה היהודית בישראל מעל גיל 20.

סיור

סיור הוא תנועה באתר מסוים כדי להכיר ולחקור את נתוניו. בחלק מהמדעים הסיור הוא חלק מובנה מן הלמידה. הסיור הוא גם חלק מן התיירות, כדרך להכיר את תרבות מקומית, ואף סוג של בידור. במשמעותו הצבאית, הסיור הוא אמצעי לאיסוף מודיעין קרבי על חזית האויב.

עמותת עלם

עמותת "עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון" הוקמה בשנת 1981 במטרה לסייע לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה בישראל להיחלץ ממצבם ולמצוא את מקומם בחברה כבוגרים וכאזרחים התורמים לעצמם, למשפחתם ולחברה הישראלית.

פרויקט מחויבות אישית

פרויקט מחויבות אישית או בשמו החדש פרויקט ״מעורבות חברתית״ הוא מיזם של משרד החינוך הישראלי שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו ועם אוכלוסיות חלשות, וזאת באמצעות מתן עזרה מסוגים שונים ללא רווח כלכלי.

פרייקור

פרייקור (גרמנית: Freikorps; "הגדודים החופשיים") היה שם כולל למספר מיליציות, שפעלו באירופה מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20.

במקור הייתה התופעה מזוהה עם גדודי התנדבות שפועלים מתוך אידאולוגיה לאומית, פטריוטית או לאומנית.

במאה ה-20 התופעה מזוהה בעיקר עם קבוצות מיליציה, לרוב בעלות צביון ימני קיצוני, אשר פעלו בגרמניה, בפולין ובמדינות הבלטיות לאחר מלחמת העולם הראשונה. יחידות המיליציה הללו הורכבו ברובן מיוצאי צבא גרמניה, הממורמרים על תבוסת גרמניה במערכה, ומתנגדים לסוציאליזם ולקומוניזם. הארגון היה פעיל בקרבות בין אנשי הימין ואנשי השמאל שהשתוללו ברחבי גרמניה, וכן במלחמה נגד הצבא האדום במדינות הבלטיות. בשיאו מנו הפרייקור כמיליון חיילים.

צנחני היישוב

"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.

שירות לאומי

שירות לאומי או שירות אזרחי משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי נעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה. מסגרות שירות כדוגמת זו קיימות במדינות שונות בעולם ובפרט בישראל.

שנת שירות

שנת שירות (לעיתים מכונה בראשי התיבות ש"ש, שין-שין) היא שנת התנדבות בקהילה, המתבצעת על ידי צעירים ישראלים לפני גיוסם לצה"ל. מתנדבי שנת השירות מתנדבים במספר מסגרות כמו פנימיות שונות בארץ, כפר נוער, בית ספר שדה, כמדריכים וככלי עזר חינוכי, כמדריכים בסניפי תנועות הנוער, במועדוניות, בבתי ספר, בארצות הברית ואירופה (מטעם הסוכנות היהודית), בקיבוצים שונים ברחבי הארץ, ביישובי פריפריה חברתית-כלכלית ובשכונות מצוקה בערים.

שנת השירות נעשית לפני הגיוס לצה"ל ואינה מחליפה אותו, בניגוד לשירות לאומי שמתבצע כתחליף לגיוס. בשנת 2014-2015 היו בישראל כ-3,000 מתנדבי שנת שירות בכל רחבי הארץ שהתנדבו במסגרות של תנועות הנוער השונות, ארגונים, תנועות התיישבות ועוד.

צה"ל מאפשר למספר מוגבל של מתנדבים בכל שנה לדחות את גיוסם בשנה כדי לבצע שנת שירות.

תיירות אקולוגית

תיירות אקולוגית (ecotourism) היא סוג של תיירות הפונה לבעלי מודעות סביבתית וחברתית.

באופן כללי, תיירות אקולוגית מתמקדת בתרבות מקומית, הרפתקאות בטבע, התנדבות, צמיחה אישית ולמידה על דרכים אחרות למחיה על כדור הארץ. בדרך כלל היא מערבת הגעה ליעדים בהם הצמחייה, עולם החי והמורשת התרבותית הם האטרקציות המרכזיות.

תיירות אקולוגית היא תיירות אחראית, אשר פועלת על מנת להביא למינימום את ההשפעה השלילית של תיירות קונבנציונלית על הסביבה, ולשמור על התרבות של המקומיים. לכן, בנוסף להערכת הגורמים הסביבתיים והתרבותיים, חלק אינטגרלי של תיירות אקולוגית הוא קידום מיחזור, שימור מים, שימור אנרגיה ויצירת הזדמנויות כלכליות לקהילות המקומיות.

בעבור מדינות רבות, תיירות אקולוגית היא לא איזושהי פעילות שולית למימון שמירה על הסביבה אלא תעשייה עיקרית בכלכלת המדינה. לדוגמה, במדינות כמו קוסטה ריקה, אקוודור, נפאל, קניה ומדגסקר, תיירות אקולוגית מהווה חלק ניכר מהתוצר הלאומי הגולמי ומהכלכלה המקומית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.