התיאטרון הרומי בטבריה

התיאטרון הרומי בטבריה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בחלקה הדרומי של טבריה באזור הפארק הארכאולוגי של העיר לרגלי הר ברניקי. התיאטרון נבנה כחלק מבניית העיר טבריה שנבנתה על ידי הורדוס אנטיפס בשנת 20 לספירה והוא היה משולב במרקם החיים של העיר. כ-30 מטר ממזרח לתיאטרון שכן הקארדו רחובה הראשי של העיר שחצה אותה מצפון לדרום. מצפון־מערב במרחק 150 מטר שכן בית המרחץ, ובדרומו במרחק 200 מטר נמצא שער העיר. חשיבות האתר הוא בהיות טבריה עיר יהודית, דבר המצביע על הפתיחות התרבותית של יהודי העיר, שבנו בעירם תיאטרון רומי.[1]

Ancient Roman Theatre in Tiberias (6)
התיאטרון הרומי בטבריה. משמאל הבמה, מימינה האורכסטרה (הרחבה) ושרידי המושבים של הגוש התחתון; מבט מזרחה
Tveria Ancient Theatre
מבט אווירי
Sign in memory of Amir Drori in the Roman theater, Tiberias

החפירות באתר

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 נערך באתר סקר ארכאולוגי על ידי יוסי סטפנסקי מאגף העתיקות. במסגרת הסקר הוא זיהה בתוך אדמת הפסולת שלוש אבני כרכוב.

התיאטרון התגלה במסגרת משלחת חפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות הארכאולוג יזהר הירשפלד בשנת 1990. כבר בראשית החפירה זוהה קיר מתעגל שהביא את החופרים למסקנה שהמבנה הנחפר הוא תיאטרון. גילוי התיאטרון היווה הפתעה לחופרים כי הוא לא הוזכר במקורות. בכתבי חז"ל הייתה התייחסות לקיום "איצטדין", ויוסף בן מתתיהו הזכיר בכתביו היפודרום.[2]

הירשפלד חשף קטע מחלקו המזרחי של התיאטרון, קיר בגובה חמישה מטרים, קטע מהמעבר ההיקפי ותחילת שורת מושבים. בשנת 1994 הוחל בחפירה נוספת, אבל חפירות אלה הופסקו, והאזור כוסה בפסולת. לאחר מלחמת לבנון הוקצה על ידי הממשלה תקציב של 22 מיליון שקל לפרויקט הגן הארכאולוגי. בעקבות הקצאת המשאבים נערכו במקום בשנים 2010-2009 חפירות ארכאולוגיות נוספות על ידי וליד אטרש ואבנר הילמן מטעם רשות העתיקות כחלק מפרויקט פיתוח הפארק הארכאולוגי ע"ש ברקו בדרומה של העיר, הכולל את שער העיר ואתרים נוספים. פרויקט התיאטרון נקרא על שם אמיר דרורי, מייסד רשות העתיקות ומנהלהּ הראשון.

בחפירות שולבו עבודות שימור שנעשו על ידי מינהל השימור של רשות העתיקות, כשהמטרה בשלב הראשון הייתה לייצב את המבנים, והשלב הסופי הוא הכנת המבנה לשימוש כתיאטרון בהתאם לשימושו המקורי.[3]

Ancient Roman Theatre in Tiberias (7)
מעבר הקפי ששימש את באי התיאטרון
שרידי השכונה העבאסית בטבריה
שרידי השכונה העבאסית, כפי שנחפרה. מבט מדרום. שרידים אלה הוסרו לצורך חשיפת התיאטרון
Archeological Park, Tiberias
מפת הפארק הארכאולוגי; התיאטרון משמאל, למרגלות הר ברניקי

מבנה התיאטרון

החפירות העלו שהתיאטרון נבנה בשלושה שלבים:

  • השלב הראשון - מתוארך לראשית המאה ה-1 לספירה, שלב הקמת העיר. קוטרו של התיאטרון היה 78 מטר ורוחבו 40 מטר. מערכת המושבים הורכבה משלושה גושים, התחתון נבנה ישירות על הסלע. המושבים פנו צפונה, כך שהשמש הייתה בגבם של הצופים. הגושים האמצעי והעליון נבנו על מסדרונות מקורים היקפיים שיצרו מעבר היקפי ששימש לכניסת הצופים לתיאטרון, גושים אלה לא השתמרו. התיאטרון כלל גם במה ואורכסטרה והוא הכיל בין 6,000-5,000 מקומות ישיבה. שלב זה תוארך על סמך כלי החרס והמטבעות שנמצאו בו.
  • השלב השני - מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-2. לאחר שחלקו המזרחי שקע, עבר התיאטרון שיפוץ מסיבי. בשלב זה נעשתה התאמה של האורכסטרה כדי שתוכל לשמש כזירה של אמפיתיאטרון. היא רוצפה מחדש והוקפה מעקה אבן גיר ברוחב 20 ס"מ. קיר חזית הבמה מהשלב הראשון פורק ובמקומו נבנה קיר שהשתמר וניתן לראותו באתר. הקיר בנוי אבני גזית בגובה 1.1 מטר. הבמה בגובה 1.1 מטר מעל מפלס רצפת האורכסטרה, הייתה בעומק 6 מטר וברוחב 30 מטר.
  • השלב השלישי - מתוארך לסוף המאה ה-4, התקופה הביזנטית. בשלב זה בוטלו המושבים העליונים שהתמוטטו, ונעשו שינויים נוספים באזור הבמה שנישא לגובה של קומה אחת. במרכז גוש המושבים התחתון שרק הוא שרד נבנתה טריבונה עם מדרגות מיוחדות שנבנו מהאורכסטרה.

התיאטרון היה בשימוש כנראה עד סוף המאה ה-5, ולאחר מכן ניטש. המבנה כוסה בסחף והוא נהרס ברעידת אדמה שארעה ב-18 בינואר שנת 749 שנקראה רעש שביעית.

השכונה העבאסית והפאטמימית

במאה ה-9 נבנתה על שרידי מבנה התיאטרון שכוסה שכונת מגורים שהייתה חלק מהעיר בתקופה זו שהשתרעה מחמי טבריה בדרום ועד לטבריה של ימינו בצפון. בשטח התיאטרון נבנו כעשרים יחידות מגורים גדולות מאבני בזלת. בשכונה היה רחוב שמתארו היה ממזרח למערב, ברוחב 4 מטר והוא רוצף באבני בזלת. הבתים היו בעלי חצרות מרכזיות. בחלק מהמבנים נמצאו מזרקות. ברוב הבתים נמצאו מתחת למרצפות בורות ספיגה עגולים. בנוסף נחשפו שני מאגרי מים גדולים שנבנו לתוך התיאטרון. משלב זה נמצאו באתר ממצא עשיר של כלי אחסון, בישול וכלי שולחן וכלים נוספים. כן נמצא מטמון מטבעות של 25 מטבעות זהב שתוארכו לתקופה העבאסית. ממצאים עשירים אלה מעידים על כך שבשכונה התגוררו תושבים אמידים. באתר נמצאו גם אבן מעוטרת בצלב ופריטים נוספים שהעידו שברובע התגוררה גם קהילה נוצרית. שכונה זו התקיימה עד ראשית המאה ה-11. במסגרת החפירות הארכאולוגיות הוסרה לחלוטין השכונה מתקופה זו כדי לאפשר את חשיפת מבנה התיאטרון שמתחתה.

לקריאה נוספת

  • וליד אטרש, "התיאטרון הרומי בטבריה", קדמוניות 144, 2012, עמ' 88-79

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים

  1. ^ אלי אשכנזיקרב הגלדיאטורים של התיאטראות הרומים, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
  2. ^ מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 4, הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 289
  3. ^ מינהל שימור - פרויקט התיאטרון הרומי בטבריה
אמיר דרורי

אמיר דרורי (5 באוגוסט 1937 – 12 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. מייסד רשות העתיקות ומנהלהּ הראשון. בעל עיטור העוז.

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה. מספר תושביה מוערך ב-2016 בכ-43,100. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.

העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19.

בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. גדולי ישראל פעלו בעיר ונקברו בתחומיה, ובהם רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא והשל"ה הקדוש, וכמו כן הועלו לטבריה עצמותיו של הרמב"ם, שנפטר במצרים, ונקבר בטבריה לפי צוואתו. קברים אלו מהווים היום מוקדי עלייה לרגל. בתקופת מסעות הצלב שימשה טבריה בירת נסיכות הגליל הצלבנית. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 חרבה העיר, ובתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית הייתה אך כפר קטן. במהלך המאה ה-18 ביצר שליט הגליל, דאהר אל-עומר, את חומות טבריה, ובשנת 1740 הזמין את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר (ראו: חצר היהודים בטבריה). בשנים שלאחר מכן הפכה לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות "ההגנה", והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

כיום נחשבת טבריה למרכז תיירות חשוב, המתבסס הן על קרבתה לכנרת, והן על קדושתה הדתית ליהדות ולנצרות. העיר משמשת גם מרכז תעשייתי ומסחרי אזורי.

תיאטרון

תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כדוגמת תפאורה או וידאו ארט) - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון. הופעה על בימת-תיאטרון נקראת משחק.

בנוסף לסגנון המוכר של הצגת עלילה באמצעות דו-שיח על הבמה, תיאטרון עשוי ללבוש גם צורות אחרות, כדוגמת אופרה, בלט, פנטומימה, מחזמר, תיאטרון בובות, קבוקי ואופרה סינית.

מלבד השחקנים, בהפקה לוקחים חלק גם במאי תיאטרון (אשר אמון על הניהול האמנותי של כלל ההפקה), המפיק (אשר מנהל את הפן הטכני של ההפקה), מעצבי התפאורה, התלבושות והתאורה, ולעיתים אף דרמטורג, וכן המחזאי או המעבד הטקסטואלי.

בהגדרתו הרחבה אירוע תיאטרוני מתרחש כאשר א' מגלם את ב' בפני ג', שחקן המגלם דמות בפני קהל. ערך זה עוסק בעיקר בתיאטרון בהגדרתו המצומצמת, כלומר, הצגתם של מחזות עלילתיים כאוסף תמונות (סצנות) עוקבות של דו-שיח, רב-שיח או מונולוג, שהשחקנים מנהלים על הבמה.

תיאטרון רומי

התיאטרון הרומי

היה מבנה ציבורי בתקופת האימפריה הרומית, ששימש למופעי בידור לקהל הרחב, בדרך כלל להצגות. ההבדל העיקרי בין אמפיתיאטרון לתיאטרון רומי, בנוסף להבדל בשימוש, הוא שהאמפי הוא עגול או עגלגל, בעוד שהתיאטרון צורתו חצי עיגול. בדומה למבני ציבור רבים בתרבות הרומית, גם מקורם של התיאטרון הרומי ושל האמפיתיאטרון, שאוב מהאדריכלות של יוון העתיקה. עם זאת, לתיאטרון הרומי ישנם מאפיינים ייחודיים מסוימים. לדוגמה, הוא נבנה לרוב על יסודות משל עצמו, ללא הסתמכות על מורדות טבעיים של גבעה או מדרון, והיה במבנה סגור מכל צדדיו ולא פתוח.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.