התבגרות

התבגרות היא שלב החיים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות.

Ewa Farna MV5A3520
המחשה: נערה מתבגרת בפולין

תקופת גיל ההתבגרות

תקופת המעבר בין הילדות לבגרות נקראת "גיל ההתבגרות". אמנם אין הגדרה אחידה ומקובלת על הכול לגבי משכה של ההתבגרות, אך על פי רוב, תקופת ההתבגרות מוגדרת מגיל 11 או 12 עד גיל 18[1][2][3].

על פי רוב מקובל לקבוע את גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות בהיסמך על הביולוגיה, בעוד שאת גיל הסיום של תקופה זו מגדירה החברה[3][1].

מקובל לחלק את תקופת ההתבגרות לתת-תקופות[1]:

  • גילאי טרום-ההתבגרות: מגיל 11 עד 13
  • גילאי ההתבגרות: מגיל 13 עד 16
  • גילאי ההתבגרות המאוחרת: מגיל 16 עד 18

שינויים המתרחשים בתקופת ההתבגרות

Teens sharing a song
בני נוער

תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של שליטה עצמית של אדם על התנהגותו, ובמידה רבה על מחשבותיו ורגשותיו[4]. בהתאם לכך, במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים, שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה.

המתבגרים מפתחים מודעות גבוהה יותר למראה החיצוני שלהם ומראים עיסוק גובר בקוד הלבוש ובצורות אחרות של ביטוי עצמי[5].

שינויים ביולוגיים

Polish teenagers
המחשה: נערים בפולין בגיל ההתבגרות
Gbm foto
נערות מתבגרות

תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים פזיולוגיים פנימיים וחיצוניים[5].

התפתחות מוחית ונירולוגית

במהלך גיל ההתבגרות חלים שינויים במבנה המוח. שינויים אלו משקפים התמקצעות גבוהה יותר של המרכזים המוחיים, המובילה לעלייה ביעילות תפקודם[2].

בתקופה זו המערך הסינפטי באונות המצחיות עובר "גיזום", המוביל לירידה בהתעבות הסינפסות. תהליך זה מחדד את תפקודי הרקמה המוחית במרכזים במוח ומשפר את התפקוד של המעגלים הסינפטיים[2]. בעוד שהחומר הלבן עובר התעבות הדרגתית ושווה בין כל אזורי המוח, התפתחות החומר האפור משתנה מאזור לאזור. כתוצאה מכך יש אזורים שבהם החומר האפור יתעבה עקב גידול במספר הסינפסות ויש אזורים שבהם החומר האפור יירד בעוביו עקב הגיזום בסינפסות[2].

התבגרות מינית

שינויים רבים מתרחשים במסגרת תהליך ההתבגרות המינית. עקב הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים - אנדרוגנים, והורמוני המין הנקביים - אסטרוגנים, מתרחשים מספר שינויים ביולוגיים. איברי המין של המתבגרים מתפתחים. אצל הבנות מתחיל מחזור הווסת סביב גיל 12, ואצל הבנים מיוצר הזרע לראשונה בגיל 12 ומעלה[6]. גוברת התשוקה המינית. כמו כן, מופיעים שיער פנים וגוף, הזעה ולפעמים פצעי עור (פצעי בגרות; "אקנה"). כתפי הבנים מתרחבות, הם בונים מסת שריר וקולם נעשה עמוק יותר. ההתבגרות הגופנית של הנערה מפגישה אותה עם ההיבטים של הנשיות ותהליכי הפריון, הטעונים רגשות מעורבים; המחזור החודשי, גדילת החזה וסממני המין האחרים טעונים משמעויות אישיות וחברתיות חשובות עבורן.

צמיחה לגובה

בתקופת ההתבגרות ישנה צמיחה לגובה, אשר לרוב מלווה בעלייה במשקל[5]. בנים גובהים במשך זמן רב יותר, אך הצמיחה שלהם מתחילה מאוחר מזו של הבנות. בנות גובהות בקצב מהיר עד גיל 16[7], ובנים – עד גיל18[8]. הצמיחה המואצת מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף, דבר העלול להוביל לבעיות בדימוי העצמי, במיוחד בקרב נערות שקצב התפתחותן הגופנית מהיר מהממוצע. כאשר נערה מקבלת את המחזור החודשי, קצב הצמיחה שלה נעשה איטי יותר, ותוך שנתיים-שלוש היא מגיעה לגובהה המרבי. אחרי קבלת המחזור החודשי, הנערות מתפתחות מבחינה גופנית. השדיים שלהן גדלים ושער הערווה צומח, מסתלסל ומתכהה.

שינויים חברתיים

Alunos Escola Municipal Gyn Brasil
בתקופת ההתבגרות מתחזק הקשר עם קבוצת השווים.

בני נוער נוטים לבלות זמן רב יותר משעות הפנאי שלהם עם בני גילם (קבוצת השווים) ופחות זמן עם ההורים[5]. קבוצת השווים שונה מבני המשפחה בכך שהיא מאפשרת לפעול ללא השגחתם הישירה של ההורים, תוך עצמאות (חלקית). סוד קסמה של קבוצת השווים היא מתן היכולת לחבריה לעסוק בפעילויות שנאסרו עליהם על ידי עולם המבוגרים (לרוב הורים ומורים).

יחד עם החשיבות הגוברת של קבוצת השווים מתעורר הצורך בהשתייכות המגביר את ההשפעה של לחץ חברתי[5]. לחץ חברתי הוא שינוי בהתנהגות של הפרט כתוצאה מהקונפליקט בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין הצורך בהשתייכות והדחף להתאים עצמו לחברה שסביבו. ההשפעה החברתית המופעלת על האדם מצד האנשים הסובבים אותו, עשויה לגרם לו "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או מצפונו.

השפעות תרבותיות ותקופתיות

Bundesarchiv B 145 Bild-P049380, Berlin, Junge Mädchen bei Vorbereitungen zum Ball.
השפעות תקופתיות על ההתבגרות- צילום משנת 1934
A big smile from Mauretania
נערה בגיל ההתבגרות

בעבר אדם נחשב בוגר עם הבשלת מערכת הרבייה שלו, אך כיום נתפסת ההתבגרות כמורכבת יותר. למעשה, לתחילתה של תקופת ההתבגרות ולסופה ישנן הגדרות רבות. על פי התפיסה הביו-פסיכו-חברתית גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות מוגדר על ידי הביולוגיה ואילו את גיל הסיום מגדירה הבחינה החברתית[1].

אין מקום להכללה בקביעת גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות, משום שכל נערה או נער מתחילים תקופה זו בהתאם למהפך ההורמונלי המיוחד להם[1]. בנוסף, הגיל שבו המתבגר מגיע לעצמאות כלכלית, חברתית, תפקודית ומשפחתית משתנה בין חברות שונות[1].

בהתאם לכך, קיימים הבדלים תרבותיים בהגדרת נקודות הכניסה להתבגרות והיציאה ממנה. כך, למשל, ישנם שבטים בהם נהוגים "טקסי מעבר" שמטרתם להבדיל בצורה חדה מילדות לבגרות, ואילו בחלק ממדינות ארצות הברית מותרות התנהגויות הנחשבות בוגרות, כגון שתיית אלכוהול, רק מגיל 21. בחברה הישראלית, חובת השירות הצבאי מגדירה את תחילת שלב הסיום של גיל ההתבגרות בעיני החברה ועל פי רוב גם בעיני המתבגר[1][3].

בהשוואה לעבר, ההתבגרות כיום ארוכה יותר, ומתחילה מוקדם יותר. הסיבות לתופעה זו מגוונות, ובהן שיפור בתנאי והרגלי התזונה וריבוי המיומנויות והידע שהחברה מצפה מאדם לרכוש בטרם ייחשב בוגר.

משבר גיל ההתבגרות

Taunting 0001
בגיל ההתבגרות גוברת חשיבות קבוצת השווים

תקופת גיל ההתבגרות מלווה בהתגברות של סערות ומתחים פנימיים כולל גם עליה דרמטית בשיעור הדיכאון[9]. ההערכה היא שכ־10% מבני הנוער (12–17) יסבלו מאפיזודות של דיכאון ורבים מהם אף יהרהרו באפשרות לשים קץ לחייהם[10]. בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין במתחים ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: המתבגר עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעיתים שיש משמעות לחייו ולעיתים לחוש כלפיהם ניכור[11].

הזהות ההולכת ומתגבשת של הנער המתבגר מושפעת רבות מהתפיסות ומהעמדות של בני גילו וכאשר הוא חווה דחיה חברתית או שהוא הופך קורבן למעשי בריונות הוא עלול לחוש תחושות קשות של דיכאון, עד כדי מחשבות אובדניות. סכנה זו התעצמה בשנים האחרונות עם פרוץ עידן האינטרנט והסמארטפונים. חלק נכבד מהיחסים החברתיים של בני נוער בעידן הדיגיטלי מתקיימים ברשתות החברתיות המקוונות[12] דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער היו קורבן לבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות) יותר מפעם אחת[13]. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי[13].

סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית, ועשויים להיחלש או להיעלם עם תום תקופת ההתבגרות, הם למשל:

  • חיפוש פעיל אחר זהות מינית
  • תחושה שהוריו ומשפחתו של המתבגר אינם מבינים אותו ואינם קשובים לצרכיו
  • נטייה למרד בסמכויות, בפרט סמכות ההורים ובתי הספר
  • נטייה להפכפכות רגשית
  • התנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים
  • תחושת ריקנות
  • תחושת ניכור
  • חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול הפרט מסביבתו
  • צורך מוגבר בפרטיות, ואף התבודדות
  • התחברות לקבוצות המסומנות חברתית כמרדניות

מעשי אובדנות נפוצים בגיל ההתבגרות יותר מבכל טווח גילאים אחר.

"משבר גיל ההתבגרות", המאופיין בסממנים אלו, מקושר לרוב לתרבות המערבית, בעוד בחברות מסורתיות סממנים אלו מופיעים בעוצמה נמוכה יחסית, או שאינם מופיעים כלל. יש הטוענים כי לטקסי מעבר בחברה השבטית יש השפעה חיובית על הפרט המתבגר, ושלילתם מן המתבגרים במערב גוררת הגברה בעוצמת סממני ההתנהגות האופייניים.

עם זאת, ל"משבר גיל ההתבגרות" ישנם גם פנים חיוביים רבים. חלק מהמתבגרים מגלים עניין בפילוסופיה, וקוראים תיגר על מוסכמות, שחלק מהן אכן נתפסות בהמשך כשגויות. אחרים מסתייעים בגיבוש זהותם בספרות רעיונית ופרוזה לנוער ולמבוגרים. רבים מגבשים זהות דתית.

רווחה רגשית ואיכות חיים

ישנם מספר גורמים המשפיעים על הרווחה הנפשית ואיכות החיים של המתבגרים. למשל, הסקרנות היא אחד המנבאים לרווחה נפשית של מתבגרים; במחקרים נמצא כי למתבגרים בעלי רמה גבוהה של סקרנות יש יותר שביעות רצון, רגשות חיוביים, תחושת מטרה ותקווה, בהשוואה למתבגרים בעלי סקרנות ממוצעת או נמוכה[14].

על אף ההתרחקות מההורים בגיל ההתבגרות, עדיין ממלאים ההורים תפקיד נכבד בתמיכה בילדיהם, גם אם בדרכים אחרות מאלו שהיו נהוגות בימים בהם היו ילדים קטנים יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 מנור, א', וטיאנו, ש' (2012). לחיות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תל אביב: דיונון.
  4. ^ Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Litner, B. (2003). Teens with ADHD: The Challenge of High School. Child & Youth Care Forum, 32(3), 137-158.
  6. ^ הגילאים אינם קבועים, והפוריות עשויה להקדים או לאחר אצל פרטים שונים. מקרה יוצא דופן של פוריות מוקדמת באישה, למשל, הוא המקרה של לינה מדינה.
  7. ^ WHO Growth Reference, 2007
  8. ^ WHO Child Growth standards, 2006
  9. ^ Jeffrey Jensen Arnett, Adolescent storm and stress, reconsidered., American Psychologist 54, 1999, עמ' 317–326 doi: 10.1037//0003-066x.54.5.317
  10. ^ Peeter Värnik, Peeter Värnik, Suicide in the World, International Journal of Environmental Research and Public Health 9, 2012/3, עמ' 760–771 doi: 10.3390/ijerph9030760
  11. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  12. ^ Ophir,Y., Asterhan, C. S. C., & Schwarz, B. B. 2017, . Detection, Prevention, and Treatment of Adolescents' Distress on Social Media: A Literature Review., In: B. B. Schwarz, H. Rosenberg & C. S. C. Asterhan, (Eds.), Breaking down barriers? Teachers, students and social network sites. MOFET books. (Hebrew).
  13. ^ 13.0 13.1 רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
  14. ^ Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.
2014 בקולנוע

ערך מורחב – 2014בערך זה מופיעה סקירה של שנת 2014 בקולנוע הכוללת סיכומי אירועים בולטים, טבלת שוברי קופות לשנה זו בעולם ובארץ, אנשי קולנוע שנפטרו ופרסים.

אלכס חולה אהבה

אלכס חולה אהבה הוא סרט פולחן ישראלי מאת הבמאי בועז דוידזון שיצא בשנת 1986 בהוצאת גלובוס גרופ.

בגרות מינית

בגרות מינית היא השלב בהתפתחותו של אורגניזם שבו הוא מסוגל להתרבות. אצל האדם קרוי המעבר לשלב זה בשם התבגרות מינית.

מרבית הרב-תאיים אינם מסוגלים להתרבות מיד עם לידתם, ובהתאם למינם (במשמעות הטקסונומית של מושג זה) עוברים ימים, שבועות ואף שנים עד שהם הופכים למסוגלים להתרבות, כלומר מגיעים לבגרות מינית. אצל היונקים, מינים המגיעים לבגרות מינית בגיל מבוגר יותר הם לרוב בעלי אסטרטגיית רבייה K, המקבילה להשקעה באיכות, בעוד שהמינים המגיעים לבגרות מינית בגיל צעיר יותר הם לרוב בעלי אסטרטגיית רבייה R, המקבילה להשקעה בכמות.

בגרות מינית מתבטאת בהתפתחותם של איברי הרבייה ובייצורם של תאי רבייה. היא עשויה להיות מלווה בשינויים נוספים במבנה גופו של האורגניזם, שינויים המבדילים את האורגניזם הבוגר מהבלתי בוגר. שינויים אלה קרויים סימני מין משניים, והם מגבירים, בדרך כלל, את עוצמתה של הדו-צורתיות הזוויגית. דוגמה: קודם להתבגרות המינית, לילדי האדם חזה שטוח, אבל לנשים בוגרות יש שדיים, בעוד שלגברים בוגרים - אין.

בגרות מינית קשורה פעמים רבות לגיל, אולם לא תמיד. אליגטור, למשל, נחשב לבוגר מינית כאשר הוא מגיע לאורך של מטר ושמונים סנטימטרים או יותר. כאשר הבגרות המינית קשורה לגיל, ישנם מינים שבהם שני הזוויגים מגיעים לבגרות מינית באותו הגיל, ואחרים שבהם יש הבדל בין הזוויגים. בארנבת המצויה, למשל, הנקבה והזכר מגיעים לבגרות מינית בגיל 8 חודשים, ואילו בצבי ג'ירפי הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל שנה, והזכרים - בגיל שנה וחצי.

לאחר הגעה לבגרות מינית, יש אורגניזמים ההופכים לבלתי פוריים בהמשך התבגרותם, ויש אף המשנים את מינם.

לבגרות מינית יש כמה סימנים: אצל נערות מופיע המחזור שמתרחש בדרך כלל בגיל 12 אך יכול להופיע מוקדם או מאוחר יותר, מופיעות שערות וצמיחת שדיים.

לעומת זאת אצל הנערים גדל אורך איבר המין שלהם וגם להם מתחילות להופיע שערות.

במבי (סרט)

במבי (באנגלית: Bambi, בחלק מבתי הקולנוע נקרא בהפצתו הראשונה בארץ ישראל "באמבי, נסיך היער") הוא סרט אנימציה משנת 1942 שבוים על ידי דייוויד הנד והופק על ידי וולט דיסני. הסרט מבוסס על הספר "במבי" מאת המחבר האוסטרי פליקס זאלטן. הסרט יצא לאקרנים על ידי RKO ב-13 באוגוסט 1942, והוא הסרט החמישי המופק על ידי חברת וולט דיסני.

הסרט קיבל שלוש מועמדויות לפרסי האוסקר: סאונד, שיר מקורי ופסקול מקורי. בדצמבר 2011, הסרט נכנס לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס.

גופי הולך לקולג'

גופי הולך לקולג' (באנגלית: An Extremely Goofy Movie) הוא סרט הנפשה אמריקאי לכל המשפחה בסגנון קומדיית התבגרות של חברת וולט דיסני משנת 2000 המשמש כסרט המשך לסרט "גופי: הסרט" המבוסס על סדרת הטלוויזיה "השכונה של גופי". הסרט בוים על ידי דגלאס מקקרת'י, נכתב על ידי סקוט גורדן והופק על ידי ליני סות'רלנד. הסרט הופק באולפני דיסניטון.

הסרט מספר על גופי, אביו של מקס שמתחיל לחיות בקולג', אשר מפוטר מעבודתו ובשביל לחזור אליה הוא צריך להשיג תואר. בשביל להשיג את התואר, גופי מצטרף לקולג' של בנו מקס, שם העניינים מסתבכים.

הסרט הופץ להקרנה ביתית על ידי Walt Disney Studios Home Entertainment ודובב לשפות שונות. בארצות הברית הסרט הופץ לראשונה בדיבוב אנגלי ב-29 בפברואר 2000. בישראל הסרט הופץ לראשונה ב-DVD בדיבוב לעברית בשנת 2000. אורך הסרט הוא כ-86 דקות.

דיבור

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת.

עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי לקיומה של השפה, שכן היא יכולה להתקיים גם בלעדיו.

הדיבור קיים אצל המין האנושי בלבד והתקיים אצל מינים נוספים מהסוג "אדם" שנכחדו, כגון האדם הניאנדרטלי והומו ארקטוס. יכולת הדיבור חשובה ביותר לתפקודו של הפרט האנושי בחברה, ופגם ביכולת הדיבור נחשב ללקות.

דרמה

דרמה (Drama) היא סוגה ספרותית, תיאטרלית, שנועדה לביצוע על ידי שחקנים. דרמה ניתנת לביצוע באמצעות מחזה, סרטים, או טלוויזיה.

מקור המילה "דרמה" (δράμα) במילה היוונית דראן (δραν) שמשמעה "עשייה", מהפועל (בניב הדורי) "לעשות".

היוונים השתמשו במילה זו לתאר את הטרגדיות היווניות.

האסונות של נינה

האסונות של נינה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של שבי גביזון, שיצא לאקרנים בשנת 2003.

השועל והכלבלב

השועל והכלבלב (באנגלית: The Fox and the Hound, בתרגום חופשי: "השועל וכלב הציד") הוא סרט ההנפשה ה-24 במספרו בסדרת סרטי האנימציה של אולפני וולט דיסני. הסרט הופק על ידי אולפני וולט דיסני ויצא לאקרנים ב-10 ביולי 1981.

העלילה מתארת את סיפור חברותם של קופר הכלבלב וטוד השועל. חברותם עומדת למבחן כאשר קופר הופך לכלב ציד. העלילה מבוססת על ספר בעל אותו השם מאת דניאל פ. מניקס. לסרט יצא סרט המשך בשם השועל והכלבלב 2 שיצא ישירות ל-DVD בשנת 2006, שהוא בעצם פריקוול לסרט הראשון.

התבגרות (סרט)

התבגרות (באנגלית: Boyhood) הוא סרט התבגרות אמריקאי שכתב וביים ריצ'רד לינקלייטר. הסרט יצא לאקרנים ב-2014 ועלילתו עוקבת אחר סיפור התבגרותו של ילד בטקסס מגיל 6 ועד כניסתו למכללה. בסרט מככבים אלאר קולטריין, פטרישה ארקט, אית'ן הוק ולורליי לינקלייטר, הסרט צולם על פני 12 שנים במהלכן השחקנים הראשיים מתבגרים בדומה לדמויות אותן הם מגלמים. הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב: לסרט הטוב ביותר, לבמאי הטוב ביותר ולשחקנית המשנה הטובה ביותר (ארקט), היה מועמד לשישה פרסי אוסקר וזכה בפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

התבגרות מינית

התבגרות מינית היא מכלול התהליכים הביולוגיים והשינויים הפיזיים המתרחשים בגוף האדם בין הילדות והבגרות, ובין היתר, מאופיינים בכך שהאדם הבוגר מסוגל להתרבות.

עד להתבגרות מינית השוני במבני הגוף של זכרים ונקבות מסתכם בעיקר לאיברי רבייה. תהליך ההתבגרות מתחיל באותות הנשלחות ממוח לבלוטות מין: שחלות אצל נקבות ואשכים אצל זכרים. בתגובה הבלוטות מתחילות לייצר הורמונים המעודדים גדילה והתפתחותם של מוח, עצמות, שרירים, עור, דם, שיער, אזור החזה ואיברי רבייה. צמיחה לגובה ועליה במשקל מתגברות במחצית הראשונה של ההתבגרות ומסתיימת עם סיומה.

המושגים כאן מציינים רק את השינוי התבגרות הפיזיולוגיים מבלי להתייחס להיבטים תרבותיים וחברתיים.

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-68

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-68 הידוע בשם טקס הבאפט"א נערך ב-8 בפברואר 2015 בבית האופרה המלכותית שבלונדון, להענקת פרסים לסרטי הקולנוע הבריטיים והזרים של שנת 2014. את הפרסים מעניקה האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה לסרט הקולנוע וסרט התעודה הטובים ביותר שהוקרנו בבתי הקולנוע בבריטניה ב-2014.על שמות המועמדים הכריזו ב-9 בינואר 2015 סטיבן פריי והשחקן סם קלאפלין. הטקס שודר בערוץ BBC One ובערוץ. סטיבן פריי הנחה את הטקס בפעם העשירית. הטקס נפתח בהופעה של להקת הרוק הבריטית קסביאן בשיר "Stevie".הסרט "התבגרות" זכה בשלושה פרסים מתוך חמש קטגוריות כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר לריצ'רד לינקלייטר, ושחקנית המשנה הטובה ביותר לפטרישה ארקט. אדי רדמיין זכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר עבור הופעתו בסרט "התאוריה של הכול". ג'וליאן מור זכתה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר על הופעתה בסרט "עדיין אליס". ג'יי קיי סימונס זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בסרט "ויפלאש". הסרט "מלון גרנד בודפשט" זכה בחמישה פרסים מתוך 11 קטגוריות. ג'ק אוקונל זכה בפרס הכוכב העולה. הסרט "התאוריה של הכול" בבימויו של ג'יימס מארש זכה לפרס הסרט הבריטי המצטיין לשנת 2014. סרט האנימציה "סרט לגו" זכה בפרס האנימציה הטוב ביותר ו-"Citizenfour" זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר.

נער החידות ממומביי (סרט)

נער החידות ממומביי (באנגלית: Slumdog Millionaire, בתרגום חופשי: "מיליונר משכונת אשפתות") הוא סרט קולנוע בריטי בבימויו של דני בויל, אשר יצא לאקרנים בשנת 2008. עלילת הסרט מבוססת על הרעיון המרכזי בספר המצליח "נער החידות ממומביי" מאת ויקאס סווארופ משנת 2005.

העלילה מתרחשת בהודו, שם גם צולם הסרט ברובו. במרכזו של הסרט עומד נער בשם ג'מאל, אשר נולד וגדל בשכונת אשפתות בעיר מומביי. ג'מאל משתתף בשעשועון הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר", בגרסתו המקומית, ומצליח לענות נכונה על כל השאלות שמוצגות בפניו. הצלחתו כה עצומה ובלתי צפויה, עד שהיא מעוררת את חשדותיהם של מנחה התוכנית ושל המשטרה. בעודו נחקר באגרסיביות, נגלה לצופים אט אט סיפור חייו.

הקרנת הבכורה של הסרט נערכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, ולאחריה הוא הוקרן במספר מוגבל של בתי קולנוע באמריקה הצפונית. לאחר שזכה להצלחה גדולה, יצא הסרט לאקרנים בבריטניה ב–9 בינואר 2009, ובארצות הברית ב–23 בינואר 2009. בהודו, וכן במדינות רבות אחרות לרבות ישראל, הוקרן הסרט לראשונה ב–22 בינואר 2009.הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר לשנת 2009, וזכה בשמונה מהם, כולל פרס הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. כמו כן זכה הסרט בשבעה פרסי באפט"א ובארבעה פרסי גלובוס הזהב. למרות הצלחתו, הסרט עורר מחלוקות לא מעטות, בין השאר לגבי דרך הצגתו את ההינדואיזם ולגבי היחס אל הילדים שהשתתפו בו.

סרט התבגרות

סרט התבגרות הוא ז'אנר אשר עלילתו מתמקדת בצמיחתו הפסיכולוגית והמוסרית של הגיבור, מילדות ועד בגרות.

התפתחות אישית ושינוי אישיותי הם מאפיינים חשובים של הז'אנר, אשר מבוסס לרוב על דיאלוגים ותגובות רגשיות, ולא על פעולות. הדמות הראשית היא של נער בשנות העשרה לחייו, והסיפור מתואר לרוב כפלאשבק.

תמות של פיתוח זהות מינית, פילוסופיה אישית והשקפות עולם פוליטיות מופיעות לעיתים קרוב בסרט המשתייך לז'אנר זה.

סיפור אודות התפתחותו של הגיבור לאורך זמן, השינוי בין תחילתו של הסרט לבין סופו, נפוץ בסרטים פופולריים. סרטים אלו עוסקים, לרוב, בדמויות שגילן צעיר. בדרך כלל, הסרטים יתמקדו בגיל ההתבגרות ובמעבר בין גיל ההתבגרות לגיל הבגרות. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות המיניות של הגיבור משחקת תפקיד חשוב בעלילת הסרט.

הפופולריות של סרטים מז'אנר זה עלתה בצורה משמעותית במהלך תקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה, במקביל לשחיקתו של קוד הייז, אשר ביטולו הסופי בשנת 1968 איפשר לז'אנר להתפתח ולחקור תחומים חדשים, שהיו אסורים קודם לכן. סרטים כמו "הבוגר" ו"תפוז מכני" הם דוגמאות בולטות לכך.

סרט טלוויזיה

סרט טלוויזיה הוא סרט באורך מלא, אשר נוצר כדרמה טלוויזיונית בודדת (להבדיל מדרמה בהמשכים), ומופק על מנת להיות משודר בטלוויזיה.

סרטי הטלוויזיה מופקים על ידי אולפני טלוויזיה ואורכם בדרך כלל קרוב לשעה אחת. רוב סרטי הטלוויזיה מופקים בעלויות מינימליות, אך לעיתים גם מופקים בעלויות גבוהות מאוד והופכים אף לשוברי קופות. לעיתים רבות סרטי טלוויזיה מופקים בשיתוף פעולה בין חברות הפקה ממדינות שונות.

סרט נעורים

סרט נעורים הוא ז'אנר אשר מכוון אל קהל יעד של צעירים ובני נוער, אשר בו העלילה מתמקדת בנושאים בעלי עניין עבור בני נוער, כגון התבגרות, אהבה ראשונה ומרד נעורים. לעיתים קרובות, העיסוק בנושאים רציניים אלו מוצג בצורה סטריאוטיפית וטריוויאלית.

עקרבאים

עַקְרַבָּאִים היא סדרה של בעלי חיים חסרי חוליות המשתייכים למחלקת העכבישניים. הם טורפים הנבדלים ממחלקת החרקים בין היתר בכך שלהם 4 זוגות גפי הליכה בניגוד לחרקים שלהם 3 זוגות. קיימים כ-2400 מינים מוכרים של עקרבים בעולם שמוינו ל-13 משפחות שונות. כל מיני העקרבים הם ארסיים, אולם רק כ-25 מינים נחשבים כמסוכנים לאדם. הם מתאפיינים בבטן אחורית צרה (שנקראת בטעות "זנב"), מפולחת, לעיתים קרובות נישאת עקום באופן אופייני קדימה על הגב, ובסופה פתח לעשיית צרכים ועוקץ ארסי. טווח הגודל של עקרבים הוא 9 מילימטר עד 23 סנטימטר. העקרב נוהג להסתתר מתחת לאבנים, בחולות, במחילות, ובסדקי סלעים. העוקץ בקצה הבטן הוא מנגנון הארס. העקרבים טורפים בעיקר חסרי חוליות אחרים והארס נועד לעזור להם לשתק ולהמית את טרפם.

בישראל קיימים כ-21 מינים של עקרבים, מתוכם 3 נחשבים מסוכנים לאדם.

קומדיה רומנטית

קומדיה רומנטית היא קומדיה בעלת מאפיינים ברורים של רומנטיקה, כאשר העלילה מאופיינת בקלילות, בהומור ובהתמקדות באהבה וברומנטיקה. רובן של הקומדיות הרומנטיות מסתיימות בטוב כאשר גיבורי העלילה משיגים את מושא אהבתם. בקומדיה רומנטית טיפוסית, שני האוהבים יהיו צעירים, חביבים שכאילו נועדו להיות יחד, אך מחסומים מורכבים מונעים את איחודם. חתונה כסיום שמח לעלילה, אופיינית בחלק גדול מהקומדיות הרומנטיות.

רומן חניכה

רומן חניכה (בגרמנית: Bildungsroman), נקרא בעברית לעיתים גם "רומן התחנכות", הוא סוגה ספרותית שהתפתחה בתקופת הנאורות בגרמניה. המונח נטבע על ידי הפילולוג הגרמני יוהאן קרל סימון מורגנשטרן (Morgenstern) בהתייחסותו לספרו של גתה "וילהלם מייסטר" (1795 - 1796), שנחשב לספר הראשון בסוגה זו. רומן החניכה עוסק בהיבטים הפסיכולוגיים, המוסריים והחברתיים של התבגרות הגיבור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.