התאחדות הוצאות ספרים בישראל

התאחדות הוצאות ספרים בישראל הוא ארגון שהוקם בשנת 1939 כדי לעזור להוצאות ספרים בישראל במתן שירותים מקצועיים, בייצוגן מול רשויות המדינה, בעידוד מכירת ספרים בישראל ובארגון רוב הוצאות ספרים הפעילות בישראל. קיימות הוצאות ספרים מסחריות, הוצאות לא-מסחריות של האקדמיה, מוסדות, עמותות, ארגונים והוצאות עצמיות[1].

מאגר המו"לים בישראל

על פי החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל הכתוב ברשומות- ספר חוקים[2], כל מי שמוציא ספר חייב למסור שני עותקים ממנו לספרייה הלאומית. עם התפתחות ההוצאה לאור הדיגיטלית, נכללים באוספי הספרייה הלאומית גם ספרים אלקטרונים ופרסומים דיגיטליים אחרים כמו: עיתונים וכתבי עת, ספרי שמע, קובצי מוזיקה ווידאו. פרסומים אלו, הנרשמים במערכת החיפוש במאגרי הספרייה ובאתרים נוספים מהווים מקור מידע עדכני לקוראים.

מקורות מידע למאגר המו"לים

המידע המפורסם במאגר המו"לים מבוסס בעיקר על מידע שנמסר מההוצאות לאור המוסרות עותקי חובה ומאתרי האינטרנט שלהן ומידע מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית המאומת עם המו"לים. במאגר רשומות הוצאות לאור של ספרים, עיתונים, כתבי עת, מוזיקה ומאגרי מידע. המאגר כולל בין היתר מו"לים קטנים ובלתי מוכרים, גופים ציבוריים ומוסדות חינוך שמוציאים לאור כחלק מפעילותם, וכן מו"לים שאינם פעילים עוד, החל מתחילת הפעילות המו"לות בארץ ישראל. זהו המאגר המקיף ביותר בתחום זה בישראל, והוא מתעדכן באופן שוטף. המידע הניתן כולל את תולדות ההוצאה, כתובתה, שם המנהל או הבעלים, שינויי שם ושותפויות בין מו"לים, שפות הפרסום, סוג המדיה ולגבי חלק מהמו"לים הערה קצרה על תחומי הדעת שבהם הם עוסקים. כמו כן, ניתן מידע על זכויות היוצרים של מו"לים שחדלו להתקיים[3]

הפעילות המו"לית בישראל

התאחדות הספרים בישראל הציבה לעצמה יעדים במטרה להגביר את מכירות הספרים והפצתם ולעודד את הקריאה בקרב הציבור בכללו ובקרב בני הנוער בפרט. לשם כך מקיימים מדי שנה בשנה את האירועים הבאים:

שבוע הספר העברי

ההתאחדות יוזמת, מפיקה ומנהלת את "שבוע הספר העברי" המתקיים בישראל מדי שנה בערים המרכזיות, בעיירות הפיתוח ובישובים רבים אחרים בכל רחבי ישראל. בשבוע זה מוקמים ירידי ספרים ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש[4][5].

"ספר זהב" ו"ספר פלטינה"

לקראת שבוע הספר העברי מפרסמת התאחדות הוצאות ספרים בישראל את רשימת הספרים שזכו באות 'ספר זהב' המוענק הן למחבר והן להוצאות ספרים על מכירת ספר מעל 20,000 עותקים ואות 'ספר פלטינה' על מכירת ספר מעל 40,000 עותקים. האותות מוענקים הן למחבר והן להוצאת הספרים. רשימות הספרים מפורסמות באתר התאחדות הספרים בישראל[6]

קרן ברנשטיין- פרסים ספרותיים

האגודה להענקת פרסים מעניקה פרסים ספרותיים ליוצרים צעירים עד גיל 50 ב-

תחום הפרוזה- לסופר/ת, שכתב/ה רומן מובחר ומקורי מחיי ישראל.

תחום השירה- לספר שירה עברי מקורי שנכתב בעברית על ידי משורר/ת הגר/ה בישראל.

תחום ביקורת ספרותית- לסופר/ עיתונאי/מבקר, הכותבים ביקורת ספרות בעברית באחד מהמוספים לספרות בעיתונות היומית על ספר עברי מקורי בתחום הספרות היפה[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הוצאה לאור של ספרים בישראל- ההתפתחויות במפת המו"לים בשנים האחרונות (2003–2012), בר צורי, דורי, 2015

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוצאה לאור של ספרים בישראל - ההתפתחויות במפת המו"לים בשנים האחרונות, רוני בר צורי, באוגוסט 2015
  2. ^ חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע”ג-2013, ס"ח 2407 מיום 6 באוגוסט 2013
  3. ^ מאגר המול"ים בישראל
  4. ^ שבוע הספר העברי
  5. ^ תקנון "שבוע הספר העברי"
  6. ^ אותות ספרותיים
  7. ^ תקנון הפרס ע"ש מרדכי ברנשטיין
אות מאבשלום

אות מאבשלום הוא רומן שכתבה הסופרת נאוה מקמל-עתיר שיצא לאור על ידי ידיעות ספרים בשנת 2009, ועוסק בסיפור חייו של אבשלום פיינברג.

הספר הפך לרב-מכר ומקמל-עתיר קיבלה את אות "ספר זהב" על מכירת 20,000 עותקים ממנו, שלושה חודשים בלבד מאז יצא הספר לאור. כחצי שנה מיום שפורסם, קיבל "אות מאבשלום" את אות "ספר הפלטינה" מטעם התאחדות המו"לים על מכירת 40,000 עותקים. ביוני 2015, קיבל "אות מאבשלום" את אות "ספר היהלום" מטעם התאחדות המו"לים על מכירת 100,000 עותקים.

אלון חילו

אלון חילו (נולד ב-21 ביוני 1972) הוא סופר, מחזאי ועורך דין ישראלי.

אקו"ם

אקו"ם (ראשי תיבות: אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) היא אגודה הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים הישראלים מתחומי המוזיקה, הספרות והמו"לים הישראליים למוזיקה. מטרת האגודה היא גביית תמלוגים הוגנים וראויים וחלוקתם ליוצרים.

נכון לספטמבר 2011 מונה אקו"ם כ-9,905 יוצרים ישראלים ומייצגת מעל מיליון יוצרים ברחבי העולם והיא הגוף המאגד את מספר היוצרים הרב ביותר בישראל.

אקו"ם חברה באיגוד העולמי של אגודות לשמירת זכויות היוצרים (CISAC, סיסא"ק), ופועלת לשמירת הזכויות בישראל עבור חבריה ועבור יוצרים ומו"לים בעלי רפרטואר היצירות הרשומות באגודות חו"ל. לאקו"ם הסכמי שיתוף פעולה הדדיים עם אגודות אחיות בעולם, בכפוף לכללים המקצועיים של סיסא"ק אשר נקבעו ביוני 2007.

דנית סלומון

דנית הדרי-סלומון היא מתכונאית, עיתונאית אוכל, מחברת ספרי בישול ועיון ומתרגמת ישראלית.

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

הוצאת ספרים

הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן. הגוף נקרא לעיתים גם מוציא לאור (מו"ל).

בין הוצאות הספרים יש הפועלות כגוף עסקי, לשם הפקת רווחים, ויש הפועלות ללא כוונת רווח.

בחירת הספרים שתפרסם ההוצאה נעשית בהתאם לתחומי ההתמחות שלה: יש המתמחות בספרי בישול, אחרות מתמחות בספרות משפטית, מדריכי טיולים, סיפורת וכו'. מו"לים גדולים עוסקים בתחומים רבים, אך גם הגדול שבהם אינו עוסק בכל התחומים.

בהוצאת הספרים עובדים לקטורים, שתפקידם לבחור בין כל כתבי היד המגיעים להוצאה אילו יוצאו לאור. הבחירה נעשית על פי שיקולים של איכות, סיכויי ההצלחה המסחרית של כתב היד, ובהוצאות המוקדשות לז'אנר (סוגה) מסוים של דברי דפוס, הבחירה נעשית בהתאם לרוח ההוצאה וקהל היעד שלה.

בשנים האחרונות התפשטו מרבית ההוצאות לאור הגדולות גם לתחומים קרובים, כמו הפצה אלקטרונית והפצת מוזיקה. ההוצאות הגדולות בישראל נכון לשנת 2018 הן כנרת זמורה דביר, ידיעות ספרים, כתר-מודן, עם עובד, שוקן, וגרף הוצאה לאור. לצד הוצאות לאור גדולות, פועלות גם הוצאות לאור המתרכזות בסוגה מסוימת, למשל "אדל-יהלומים" של לינדה מזרחי.

המנורה (הוצאת ספרים)

המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70. הייתה זו הוצאת הספרים היידית השנייה בארץ. מרבית הספרים שהופיעו בה היו ספרי שירה ופרוזה ביידיש (ותרגומים לעברית מיידיש), וחלק ניכר מהספרים היו בנושא השואה.

מרדכי (מוֹטְל) זוֹנְשַיין (ביידיש: זאָנשיין) (1905–1980), יליד חמיילניק (Chmielnik) שבפולין, התגורר בבגרותו בסטאשוב. הוא ואשתו לאה (1903–1965) שרדו את השואה, אך איבדו בה את בנם היחיד, ירחמיאל בן ה-13. זונשיין היה פעיל ציבור בקהילה היהודית לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. ב-1944 היה ממייסדי הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, הגוף שדאג לשארית הפליטה מיהדות פולין עד 1950, ושימש כגזברו.

בהמשך עלה לישראל עם אשתו. בארץ כיהן כיו"ר ארגון יוצאי חמיילניק.

בסוף שנות ה-50 ייסד את הוצאת "המנורה", שפעלה מביתו שברח' זנגביל 24 בתל אביב, ושימש כמנהלה ועורכה. ההוצאה, כפי שנכתב בקטלוג הכללי של התאחדות הוצאות הספרים בישראל ב-1969, "שמה לה למטרה להוסיף נדבכים אחדים למפעל שיקום חורבנה של שפת יידיש וספרותה לאחר השואה". הייתה זו הוצאת הספרים היידית השנייה שקמה בישראל, אחרי הוצאת י"ל פרץ (שנוסדה ב-1956).במרוצת שני העשורים שפעלה בהם ראו בה אור כ-400 ספרים, מרביתם ביידיש. ההוצאה הקפידה להוציא רק ספרי יידיש מובחרים, ורכשה לעצמה שם בעולם התרבות היידית.

חלק מכריע מהספרים שהוציאה הם בנושא השואה (ביידיש, בעברית ובאנגלית) ויהדות מזרח אירופה.

כך, שני הספרים הראשונים שראו אור בהוצאה, בשנת תשי"ח-1958, היו "יומנה של אנה פרנק" בתרגום ליידיש מאת יהושע שילוני (שליין) (כחמש שנים לאחר הופעת היומן בתרגום עברי) ו"יומן גטו לודז'" של כרוניקן הגטו שלמה פרנק (פרנקל) (מהדורה שנייה של היומן, שהופיע לראשונה מוקדם יותר באותה שנה בבואנוס איירס בהוצאת הוועד המרכזי של יהודי פולין בארגנטינה).

בנוסף, הוציאה "המנורה" ספרות יפה (שירה ופרוזה) מקורית ביידיש וכן תרגומים מיידיש לעברית.

בין הספרים החשובים שראו אור בהוצאת "המנורה":

מחקרו של אברהם יהושע השל על חסידות קוצק ("קאָצק אין געראנגל פאר אמתדיקייט", תשל"ג).

בשנת 1967 הפיקה ההוצאה מהדורה אלבומית תלת-לשונית (יידיש, עברית ואנגלית) של ספרו של ק. צטניק (יחיאל די-נור) "כוכב האפר", עם ליטוגרפיות מאת גרשון קניספל (שזכתה בפרס לעיצוב המוצר מטעם משרד המסחר והתעשייה).

בשנת 1969 התפרסמו בהוצאה סיפוריו של ש"י עגנון בתרגום ליידיש מאת אליעזר רובינשטיין, עם איורים מאת יוסל ברגנר.בשל מחלתו הקשה של המו"ל זונשיין, ההוצאה חדלה לתפקד כמעט לחלוטין בשנת 1977. היא פעלה במידה מועטה עד סוף שנות ה-70, ובשנות ה-80 המוקדמות ראו אור כותרים בודדים נוספים.

מה יקרה אם אמות מחר בבוקר

מה יקרה אם אמות מחר בבוקר: סיפור חייה של דפנה מאיר הוא ספר ביוגרפי שנכתב על ידי יפעת ארליך, על חייה של דפנה מאיר, אחות שנרצחה על ידי מחבל פלסטיני בביתה שבעתניאל ב-2016. בספר משולבים טקסטים שכתבה מאיר. הספר נערך על ידי ענת שינקמן בן זאב ויצא לאור בשנת 2017 בהוצאת ידיעות ספרים. ‬

עשרת אלפים עותקים של הספר נמכרו בחודש הראשון לפרסומו. כבר בשבוע הראשון להוצאתו כיכב הספר בראש רשימת רבי המכר של צומת ספרים וסטימצקי.פחות משנה לאחר צאתו זכה הספר לתעודת "ספר פלטינה" מטעם התאחדות הוצאות ספרים בישראל, לציון מכירת 40 אלף עותקים

מירב הלפרין

מירב הלפרין (נולדה ב-ו' בכסלו תשכ"א, 25 בנובמבר 1960) היא סופרת ועורכת ישראלית.

מרדכי ברנשטיין (מו"ל)

מרדכי ברנשטיין (15 במאי 1893, תרנ"ג – 28 במרץ 1983, תשמ"ג) היה סופר, מחזאי, מו"ל ואיש ציבור ביישוב ובתקופת המדינה.

סיפור בהמשכים

סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם. לרוב, לאחר פרסום הסדרה יוצא הסיפור לאור בדפוס כספר בפני עצמו. בדרך כלל נכתב כל הסיפור על ידי סופר יחיד, אולם בסדרות המתפרסמות באינטרנט נוצר ז'אנר שבו קהל הקוראים משתתף בכתיבת הפרקים הבאים של הסיפור. טכניקת הסיפור בהמשכים משמשת גם ככלי חינוכי, בבתי הספר ובגני הילדים, שבהם מוקראים סיפורים מעת לעת, כחלק בלתי נפרד משיעורי העשרה וספרות.

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות. מקובל לחלק את הספרות העברית על פי התקופות, כל תקופה ואיפיוניה. חלוקה נוספת היא על פי סוגות.

מרבית הספרות העברית היא ספרות יהודית ובהדרגה, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, גם ספרות ישראלית. ספרות זו עברה מספר גלגולים במהלך ההיסטוריה, מספרות של עם היושב בארצו ומדבר בשפתו לספרות של עם גולה עם שפה שאינה בשימוש יום-יומי, ועד לתחיית השפה העברית ומאוחר יותר גם לעצמאות מדינית ותרבותית מחודשת.

החל מהדפסת הספר העברי הראשון בשנת 1475 ועד שנת 1960 הודפסו למעלה מ-141,000 ספרים בשפה העברית. הקמת מדינת ישראל הביאה לפריחה חסרת תקדים בהוצאת ספרים בעברית ובשנת 2017 לבדה הודפסו במדינת ישראל כ-6845 ספרים בעברית.

עידית שכטר פייל

עידית שכטר פייל (נולדה בכ"ו באלול תשל"ג, ה-22 בספטמבר 1973) היא סופרת ישראלית שפרסמה ספרי פרוזה, מדריכי טיולים וספרי בישול. שכטר-פייל זכתה פעמיים בתואר ספר הזהב לספר שנמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים מטעם התאחדות הוצאות ספרים בישראל. שכטר-פייל גם פעילה בתחום התרת עגונות ופמיניזם דתי לאומי.

בספריה משלבת שכטר-פייל את תחומי העניין השונים שלה במינונים שונים. בין ספרי הבישול יש ספר שכל מתכוניו מבוססים על מאכלים מספרי פרוזה, בין מדריכי הטיולים ישנם טיולים בעקבות סופרים ובעקבות נשים ישראליות שעוררו בה השראה.

עמיחי (הוצאת ספרים)

עמיחי היא הוצאת ספרים ישראלית.

פנחס יורמן

פנחס יוּרמן (Pinchas Jurman;‏ 1922 – 2015) היה עיתונאי ישראלי, שכיהן כדובר מפלגת רפ"י ובתפקידים שונים במערך ההסברה הישראלי.

פרס ברנשטיין

פרס ברנשטיין הוא פרס שנתי המוענק ליוצרים צעירים בתחומי השירה, הספרות והמחזאות. כספי הפרס נובעים מעזבונו של מרדכי ברנשטיין, שהוריש את כספו להקמת קרן על שמו לעידוד יוצרים צעירים עד גיל 50.

הפרס מוענק החל משנת 1978 ליוצרים בארבע קטגוריות:

רומן עברי מקורי. (מחולק בכל שנה, פרס בסך 50,000 ש"ח)

ספר שירה עברי מקורי. (מחולק אחת לשנתיים, פרס בסכום של 25,000 ש"ח)

מחזה עברי מקורי. (מחולק אחת לשנתיים, פרס בסכום של 25,000 ש"ח)

ביקורת ספרותית. (מחולק אחת לשנתיים, פרס בסכום של 15,000 ש"ח)בכל קטגוריה קיימת ועדה המורכבת מאנשי מקצוע והיא קובעת את שמות הזוכים.

הפרסים מוענקים על ידי "האגודה להענקת פרסים ספרותיים ואחרים על שם מרדכי ברנשטיין", המנוהלת על ידי "התאחדות הוצאות ספרים בישראל".

רוני דונביץ'

רוני דונביץ' (נולד ב-1961) הוא סופר, יועץ אסטרטגי וקופירייטר ישראלי. מחבר סדרת המותחנים רבי המכר "נרדף", "לכודים" ו"עמוק מבפנים".

רחלי אדלמן

רחלי אדלמן (נולדה ב-30 בנובמבר 1942) היא המו"לית של הוצאת שוקן. משנת 1982 עד 1993, משנת 2009-2007 ומשנת 2018-2013 שימשה כיושבת ראש התאחדות הוצאות ספרים בישראל.

שבוע הספר העברי

שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש.

בנוסף למכירת הספרים, מתקיימים במהלך תקופה זו אירועים ספרותיים מגוונים, כגון מפגשים עם סופרים, ערבי קריאה וטקס הענקת "פרס ספיר" לסופרים עבריים.

האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך בקיץ 1926, כששמו בארץ-ישראל היה "יום הספר העברי", ביוזמתה של המו"לית ברכה פלאי, ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב. ההודעה על לידתו הצפויה נמסרה לציבור כמה שבועות לפני כן מעל דפי העיתונות:

משנת 1926 ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים כדוגמת "יום הספר העברי" הראשון.

את "שבוע הספר העברי" במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה. החל משנת 1961 מתקיים "שבוע הספר העברי" ברחבי הארץ באופן סדיר מדי שנה. ברבות הימים הפך שם זה לסימן רשום של התאחדות המו"לים בישראל. חרף שמו, נמכרים בשבוע הספר העברי גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בישראל.

מלבד הדוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, בירידי ערים הגדולות ניתן למצוא גם מו"לים קטנים יותר המציעים את ספריהם וכן מחברים רבים שפירסמו את ספריהם בהוצאה עצמית. תופעה נוספת בשבוע הספר היא של סופרים המבקרים בדוכנים וחותמים על ספריהם עבור הקונים. סופרי ילדים רבים התמידו להגיע לירידים מדי שנה בשנה והפכו לחלק מנופו של שבוע הספר. ביניהם מחבר סדרת "חסמבה", יגאל מוסינזון, והסופרת אסתר שטרייט וורצל.

במשך שנים רבות התקיים היריד הגדול ביותר בתל אביב, בכיכר מלכי ישראל (היא כיכר רבין). בשנת 2001, משיקולי אבטחה, הועבר היריד לגני התערוכה, ומשם עבר בשנת 2003 לגני יהושע. בשנת 2008 הוחלט להחזיר את היריד בתל אביב למיקומו המסורתי. מאותם שיקולי אבטחה, עבר היריד הירושלמי מכיכר ספרא למתחם מוזיאון ישראל, ולאחר מכן, למתחם תחנת הרכבת הישנה. עקב בעיות בהגדרת מתחם תחנת הרכבת הישנה, עבר בשנת 2009 היריד הירושלמי לגן הפעמון. החל משנת 2017 חזר היריד להתקיים במתחם התחנה הראשונה.

בשנת 2017 הוכרז שבפעם הראשונה זה שמונה עשרה שנה לא יתקיימו אירועי שבוע הספר בפריפריה מכיוון שמשרד התרבות הפסיק את מימונם.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.