השרון

השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל. מבחינה אדמיניסטרטיבית, השרון היא אחת מארבע הנפות של מחוז המרכז, אולם אין חפיפה מלאה בין השטח האדמיניסטרטיבי של נפת השרון במחוז המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ.

בכתובות מצריות על מסעו של אמנחותפ השני לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), בכתובת אשמונעזר של מלך צידון מהמאה ה-5 לפנה"ס נכתב: "ועוד נתן לנו אדון המלכים, את דאר ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון". על פי הכתובת הזאת, יפו הייתה חלק מהשרון. והשרון היה אסם התבואה של צידון.

Map-sharonn
מפת השרון
XofHaSjaron024
מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון
AlonHatavorArie
אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר.

גבולות השרון

אזורי המשנה של השרון ומאפייניהם הפיזיים

ניתן לחלק את אזור השרון לארבעה גלילי משנה עיקריים:

  1. השרון המזרחי – "המרזבה" – כוללת רצועות נרחבות של אדמות בינוניות ומנוקזות על ידי נחלים (ומכאן גם כינויו של האזור בשם "מרזבה"), הניתנות לעיבוד רב-שנתי בתנאי חקלאות הבעל המסורתית, ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים: בארות ומעיינות.
  2. השרון הצפוני מאופיין בקרקעות בינוניות בלתי מנוקזות באגני הניקוז של הנחלים, באדמות חול אדום ובדיונות חול החודרות לפנים היבשת. במזרח האזור נובעים מספר מעיינות אולם רובו של אזור זה אינו מתאים לעיבוד חקלאי ללא ניקוז מסיבי, עצירת החולות הנודדים מלהתקדם מזרחה ודישון החול האדום.
  3. השרון המרכזי כולל את השטח המשתרע מקו נתניהטולכרם ועד הירקון, ובו מצויות רוב אדמות החמרה, שבתנאים של טכנולוגיה חקלאית מסורתית כמעט ולא ניתן היה להתמודד עם טיב הקרקע הירוד שלהן, פתרון בעיות הניקוז וניצול פוטנציאל מי התהום העמוקים. לרצועת מישור החוף של גלילת השרון ערך אקולוגי מיוחד בהיותה "מוקד אנדמיות למינים ותת מינים שאין כמותם באף אזור אחר בעולם, למעט ישראל וקצותיה"[1].
  4. חוף השרון מאופיין ברצועה צרה של רכס הכורכר המערבי ובדיונות חול המשתרעות עד לחוף הים, ברובו אינו ראוי לעיבוד חקלאי בתנאי הטכנולוגיה החקלאית המסורתית וסובל ממחסור במקורות מים. עם זאת, הים הסמוך סיפק בעבר לאזור זה את הבסיס הכלכלי העיקרי – מעגנים ימיים לייצוא תוצרת חקלאית, בעיקר אבטיחים.

יער השרון והביצות

זאב וילנאי כותב בספרו "אגדות ארץ ישראל" כי "יש סברה שהשם 'שרון' נגזר מהמילה החורית הקדומה: שרנה, ופירושה יער. השרון נקרא בפי היוונים בשם דרימוס, ופירושו יער אלונים". עד ראשית המאה ה-20 היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, אך במלחמת העולם הראשונה נכרתו כמעט כל העצים על ידי השלטון העות'מאני כדי לשמש חומר דלק לרכבות. מקבצי אלונים נותרו בשמורת אלוני יצחק בשמורת אלון, בשמורת אלוני קדימה, בחדרה ובמקומות נוספים.

מקורות בכתב ומן הממצא הארכאולוגי מעידים כי בתקופת ממלכת ירושלים היה בשרון יער אלונים רחב ידיים. היער ה 'מקורי' באזור זה היה יער אלון מצוי מעורב באלה ארץ ישראלית, מאוחר יותר בזמן התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל החל תהליך מתמשך שבו הפך אלון התבור למרכיב חשוב ביער השרון.[2]

חלק מהחוקרים משערים כי קרקעות השרון, שהן ברובן חמרה, היו בעבר חול ים, ונוכחותם של עצי אלון התבור במשך אלפי שנים שינתה את סוג הקרקע.

בעבר היה רוב השרון מכוסה ביצות; זאת משום שבאזור זה ישנם מספר נחלים, שנחסמו בעבר על ידי רכסי הכורכר והדיונות של חוף הים, ובקרקע הסחף שמסביב לרכסי הכורכר המים מחלחלים באטיות רבה. הביצות נוקזו בתחילת ההתיישבות הציונית, ורוב מי המעיינות והנחלים מנוצלים לפני שהם מגיעים לאזור.

שיוך מוניציפלי

בשרון ישנן ארבע מועצות אזוריות, שתים עשרה ערים ועשר מועצות מקומיות. דרומו של השרון מהווה חלק מגוש דן.

הגירה ערבית בתקופת המנדט

חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 1936

במשך שתים עשרה השנים האחרונות נוֹשְׁבוּ על ידי היהודים שְׁטָחִים גדולים בשני גושים: בַּשָׁרוֹן הדרומי והצפוני וּבְעֵמֶק חֵפֶר.
רק לפני כעשר שנים היה כל השרון עֲרָבָה אחת שׁוֹמֵמָה, והנה נִטְעוּ בערבה זו כמאה אלף דונם מַטָעֵי הדרים. נוסדו כְפָרִים וחַוּוֹת; נִתְיַשְׁבוּ אלפי אנשים, בעלי המְשָׁקִים ועובדיהם. וְהַתְּנוּעָה בכל רַחֲבֵי השרון מצד תל אביב אינה פּוֹסֶקֶת ביום.

מתוך הספר "שיטת ברליץ לעברית"
מאת מ.ד. ברליץ , ירושלים, 1936. עמוד 193, הכתיב והניקוד החלקי במקור.

בראשית תקופת המנדט הבריטי עמד מספר תושבי אזור השרון הערבים על כ־10,000, שרובם התגוררו ב־20 יישובי קבע ומיעוטם היו בדווים נוודים. עד סיום המנדט, כעבור כ־30 שנה עלה מספר זה בחדות לכ־30,000. שיעור גידול זה גדול בהרבה משיעור הגידול הממוצע של האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, שיעור שעמד על כ־70% גידול לאורך התקופה, ומוסבר באמצעות הגירה משמעותית של אוכלוסייה ערבית לאזור. בעוד בשאר חלקי הארץ עמד שיעור הגידול באוכלוסייה על רקע הגירה על כ־10–25%, באזור השרון הייתה ההגירה חלק משמעותי מאוד מתוך הגידול באוכלוסייה הערבית.

הגורמים להגירה המשמעותית מוסברים בשיפור הניכר שחל במצב הבריאותי באזור עם ייבוש הביצות שהסתיים באמצע שנות ה־20, והוביל לירידה ניכרת בשכיחות המלריה. ייבוש הביצות גם הצריך כוח אדם גדול בלתי מקצועי לצורך העבודות, ואף איפשר את הרחבת השטחים החקלאיים באזור ואת הגדלת המושבות היהודיות, דבר שצריך פועלים רבים לתעסוקה ביבוש הביצות, בבניה ובחקלאות, ועודד גם הוא הגירה ערבית לאזור. להרחבת החקלאות באזור תרם גם גילוי מי התהום באזור, דבר שהפך באחת את האזור (שרובו אדמה חמרה) משטח חקלאי ירוד (בהיעדר מים זמינים) לשטח חקלאי מבוקש.

בד בבד עברה החקלאות הערבית המסורתית סדרת משברים באמצע שנות ה־20, שהובילה למעבר מעיסוק בחקלאות מסורתית זעירה שהייתה מקובלת באוכלוסייה הערבית לתעסוקה כפועלים במשק החקלאי המודרני היהודי שהיה זקוק לכח עבודה זול וזמני. הרחבת היישוב היהודי בשנות ה־30 וה־40 על רקע גלי עלייה משמעותיים ושגשוג המושבות הובילה לביקוש רב עוד יותר של כח עבודה זול, ולהמשך הגידול בהתיישבות הערבית באזור, על רקע המשך ההגירה הערבית לאזור בעקבות אפשרויות התעסוקה החדשות. שטחי הפרדסנות היהודית והערבית באזור גדלו מכ־121,000 דונם ב־1931, לכ־263,000 דונם ב־1946.

ההגירה הייתה בעיקרה של שבטים בדווים (במלואם או בחלקם) שהגיעו מהנגב, מחצי האי סיני ומעבר הירדן המזרחי, והתיישבו בסמוך למוקדי התעסוקה החדשים סביב המושבות היהודיות החדשות. להתיישבות הבדווים הצטרפה גם אוכלוסיית פועלים ערבים מהחורן, שעלות העסקתה הייתה זולה יותר מעלות ההעסקה של ערבים תושבי הארץ. עד 1934 הגיעו לארץ כ־30,000 פועלים מהחורן, ולצידם גם קבוצות קטנות יותר מעיראק ומתימן. השלטון הבריטי נאבק בהגירה הבלתי חוקית לארץ, אך הצלחתו במניעתה הייתה נמוכה. קבוצת מהגרים נוספת הגיעה מאזור השומרון עקב חוסר בקרקעות לחקלאות ביישובי המוצא או עקב סיבות אחרות, וייסדו יישובים חקלאיים קטנים באזור השרון ככפרי בת של יישובים בשומרון.

גורם נוסף שתרם להגירה היה השתקעות לוחמים ערבים בלתי סדירים שהגיעו לאזור בתקופת המרד הערבי הגדול, ונשארו באזור גם לאחר סיום המרד. פרוץ מלחמת העולם השנייה פגע בענף הפרדסנות עקב המלחמה הימית שהתנהלה בים התיכון, אך מנגד בסיסי הצבא החדשים שהוקמו בארץ דרשו ידיים עובדות רבות לבניה, וידיים עובדות רבות נדרשו גם לענף החקלאות שהתרחב במידה ניכרת על מנת לספק את צורכיהם של החיילים ששהו בארץ. ביקוש זה עודד את הגירתם של ערבים ממצרים ומסוריה לאזור, באופן חוקי ובלתי חוקי.

לקריאה נוספת

  • אבי דגני, דוד גרוסמן, אבשלום שמואלי (עורכים), השרון: בין ירקון לכרמל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור; ארץ: מחקרים ופרסומים בגאוגרפיה, תש"ן 1990.
  • יהודה זיו, השרון: פרקי הלכה ומעשה בידיעת הארץ למורה ולתלמיד, תל אביב: תרבות וחינוך, תש"ך 1960.
  • רינה (רייניץ) אידן, עירית כהן-עמית (מחברות) וניר מן (עורך), השרון וכל נתיבותיו: לסייר עם יד יצחק בן-צבי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשע"ד 2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kutiel, P.2001. Conservation and management of Mediterranean coastal sand and dunes in Israel. Journal of Coastal Conservation 7, 183-192
  2. ^ ברוך רוזן, ‏עמוד 31-32.pdf גידול חזיר בארץ -ישראל לאחר התקופה הרומית, קתדרה
NMC

אן־אם־סי יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ (אשר הייתה ידועה בעבר כ-"NMC Music") היא חברת תקליטים ישראלית.

אמנים בולטים רבים מיוצגים על ידי החברה, בהם משינה, שרית חדד, דנה ברגר, חוה אלברשטיין, אהוד בנאי, הבילויים ומוקי.

בני הרצליה

בני הרצליה היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר הרצליה, המתמודדת בליגה הלאומית. הקבוצה נוסדה בשנת 1985 ומעונת 1991/92 ועד עונת 2018/19 שיחקה בליגת העל. צבעי הקבוצה הם כחול ולבן.

השיג השיא של הקבוצה הוא זכייה בגביע המדינה בעונת 94/95.

גוש דן

גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולה. בכל הגדרה, גוש דן הוא השטח העירוני וריכוז האוכלוסייה הגדול בישראל. מקור השם הוא בשבט דן אשר נחלתו הייתה באזור גוש דן המודרני.

הוד השרון

הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בדרום נפת השרון במחוז המרכז בישראל.

היא נוסדה כמועצה מקומית ב-1 בדצמבר 1964 עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר.

בשנת 1990 הוכרזה כעיר.

העיר גובלת בדרום עם פתח תקווה, במערב עם רמת השרון ועם הרצליה ומצפון-מזרח עם כפר סבא. בנוסף, היא גובלת בשישה ממושבי המועצה האזורית דרום השרון מצפון-מערב וממזרח - גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת ח"ן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל הירקון. שטחה המונציפלי של העיר כולל שטחים ממערב לכביש 4, אך אזור זה אינו כולל יחידות דיור, אלא בית עלמין ושטחים חקלאיים בלבד.

בראשית המאה ה-21 גדלה העיר בקצב מהיר הודות לתנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ובשטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

בשנת 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.

הרצליה

הֶרְצְלִיָּה היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 ק"מ צפונית לתל אביב, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-66 מ' מעל פני הים. הרצליה נוסדה כמושבה ב-13 בדצמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, גובלת ברמת השרון וברעננה ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960, והיא שייכת כיום למחוז תל אביב. כמו כן, העיר חברה בארגון פורום ה-15.

התחנה המרכזית של נתניה

התחנה המרכזית של נתניה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נתניה. שוכנת במרכז החלק המערבי של העיר, סמוך לרחוב הרצל בקרן הרחובות אחד העם ואלון צבי.

כביש 5

כביש 5, הידוע גם בכינוי כביש חוצה שומרון, הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח.

כביש 531

כביש 531 הוא כביש רוחב בישראל, החוצה את השרון הדרומי ממערב למזרח, ומקשר בין כביש 6 לכביש 2 ולנתיבי איילון בסמוך למושב רשפון. אורכו הכולל של הכביש כ-17 קילומטר, לרוחבו ארבעה עד שישה נתיבי נסיעה, והקמתו כללה בניית 10 מחלפים ו-36 גשרים.

הכביש נפתח לציבור בהדרגה במשך שנים אחדות, בהתאם להתקדמות סלילתו. בשנת 2015, אורכו של החלק הפתוח לשימוש הציבור של כביש 531 היה כ-7.2 קילומטר והוא קישר בין כביש 402 (דרך השרון) בסמוך לצומת כפר סבא למחלף חורשים במזרח. בסיומו המערבי של הכביש בדרך השרון נוצר צוואר בקבוק, שגרם לעומסי תנועה כבדים בכביש. הקטע המרכזי של הכביש, המחבר את כביש 402 לגבול רעננה והרצליה, אך ללא השלמת מחלף רעננה דרום, נפתח בינואר 2016. הקטע המערבי, מנתיבי איילון לרעננה, נפתח (בכיוון זה בלבד) בדצמבר 2016. באפריל 2017 נפתחו לתנועה חלק הכביש במחלף רעננה דרום שמעל כביש 4, והקטע המוביל מרעננה לכביש 2 ולנתיבי איילון.

ב-7 באוגוסט 2018 נחנך חיבור כביש 531 עם נתיבי איילון מכיוון דרום. ב-13 בדצמבר 2018 נחנך הקטע האחרון, המאפשר גישה מכביש 2 לכביש 531 ולנתיבי איילון.עם פתיחת הכביש לכל אורכו, נחסמה הגישה ממנו לכיוון צומת רעננה וכביש 4 צפון, גישה שהתאפשרה באופן זמני במשך שנים רבות במהלך בניית הכביש דרך מחלף מל"ל. שינוי זה יוצר מצב תחבורתי בעייתי במיוחד כי הוא למעשה מהווה הסטה של כל התנועה המגיעה ממזרח על 531 - מכביש 6, ראש העין, שוהם וכו', והמעוניינת להמשיך צפונה לאזור רעננה צפון או כפר סבא צפון, ולאזור יישובי השרון שלאורך כביש 4, אל תוך הרחובות הפנימיים של כפר סבא - רחובות המשופעים ברחובות צרים וחד סיטריים, כיכרות ורמזורים, או אל רחובות הוד השרון (המתחמים הצפוניים באזור מחלף סוקולוב) וכפר מל"ל.

בדומה לכבישים אחרים בישראל (נתיבי איילון, כביש 1 וכביש 6), עוברת מסילת הרכבת בין שני מסלוליו של הכביש. לאורך מסילת הרכבת ממוקמות ארבע תחנות רכבת פעילות: הוד השרון – סוקולוב, כפר סבא – נורדאו, רעננה – דרום ורעננה – מערב המשמשת לעת עתה כתחנת הקצה של המסילה. מסילת השרון, שמסלולה יתפצל ממסילת החוף אל כביש 531, תשלים מסילה טבעתית בין ערי דרום השרון והערים שנמצאות על הגדה הדרומית של הירקון – תל אביב, בני ברק, פתח תקווה וראש העין.

כפר סבא

כְּפַר סָבָא היא עיר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1962. שטחה כ-14 קמ"ר, וביולי 2018 התגוררו בה כ-109,348 תושבים על 37,613 בתי אב. כפר-סבא היא מרכז מנהל, מסחר, חינוך ושירותי רפואה של אזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

מועצה אזורית

בישראל, מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. בישראל ישנן 54 מועצות אזוריות המאוגדות כולן ב"מרכז המועצות האזוריות".

מועצה אזורית דרום השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ואת המרכז החינוכי האוניברסיטאי - בית ברל.

המועצה האזורית דרום השרון משתרעת על שטח של כ-95 אלף דונם וגובלת עם 22 רשויות אחרות.

אוכלוסיית המועצה מנתה כ-14 אלף תושבים בשנת 1995 וגדלה לכ-28.5 אלף תושבים, ו 33,177 תושבים ב 2018.

בראש המועצה עומדת אושרת גני גונן וסגניה צפי פלד וליטל רהב.

רב המועצה הוא הרב יצחק יעקובוביץ'.

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי נמצא בעיר לוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה

נפת השרון

נפת פתח תקווה

נפת רחובות

מסוף צומת רעננה

מסוף רעננה הוא תחנת אוטובוסים גדולה ומרכזית ברחוב דרך השרון הצמודה לצומת רעננה ולמטה חברת אמדוקס בישראל. המסוף ממוקם ממזרח לצומת רעננה, וגובל ברחובות דרך השרון מצפון הפנינה ממערב היהלום מדרום ונתיב האבות ממזרח. המסוף נקרא גם "מסוף רעננה" או "מרכזית השרון" והוא מסוף האוטובוסים העמוס ביותר באזור השרון. המסוף תוכנן בתחילת 1967 לקראת פתיחת הקטע של כביש 4 המחבר את צומת רעננה עם צומת מורשה.

מרכז רפואי רבין

מרכז רפואי רבין הוא מרכז רפואי בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בפתח תקווה ומורכב מבית חולים בילינסון ומבית חולים גולדה השרון. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו בישראל. הוא משתרע על שני קמפוסים ברחבי העיר - המרכזי ברח' זאב ז'בוטינסקי - בית החולים בילינסון (בקרבתו נמצא מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל), והקמפוס הקטן יותר ברח' קרן קיימת לישראל שם נמצא "בית חולים גולדה השרון". שני בתי החולים אוחדו למרכז אחד ב-1996 שנקרא על שם ראש הממשלה יצחק רבין.

בית החולים מטפל בלמעלה מחצי מיליון חולים בשנה שמגיעים מישראל אך גם מהמדינות השכנות ומהרשות הפלסטינית. נולדים בו כל שנה כ-9,000 ילדים. הוא כולל 37 חדרי ניתוח ומכיל בסך הכול 1,300 מיטות. מרכז רבין הוא המרכז החשוב ביותר להשתלות ולטיפול בסרטן בישראל. מנהל המרכז הרפואי הוא ד"ר איתן וירטהיים.

נתניה

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השביעית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.

העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר.

העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס. רב העיר הוא הרב קלמן בר.

עמק חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום. יישובי עמק חפר משתייכים למועצה האזורית עמק חפר.

מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.

עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.

בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.

פתח תקווה

פתח־תקווה (בכתיב מנוקד: פֶּתַח־תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות" היא עיר במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ורמת השרון מצפון, בתל אביב–יפו, רמת גן, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון (עינת, גבעת השלושה ונחשונים) והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין (מושב נחלים, רינתיה, מזור, מגשימים כפר מעש, בארות יצחק) מדרום.

רמת השרון

רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל אשר הוקמה בשנת 1923. העיר גובלת בצפון בהרצליה, בקיבוץ גליל ים שבמועצה האזורית חוף השרון, בדרום בתל אביב, במזרח בהוד השרון, ובדרום-מזרח בפתח תקווה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949 וכעיר בשנת 2002.

חלק ניכר מבתי המגורים ברמת השרון הם בתים חד-משפחתיים. להדגשת אופייה הלא-עירוני נמנעה רמת השרון במשך שנים רבות מלשנות את מעמדה המשפטי לעיר והעדיפה לשמור על סטטוס של מועצה מקומית ("מושבה" בפי תושביה). בשוליה של העיר ישנם שדות חקלאיים המשמשים לגידול ירקות ותות שדה, הנחשב לסמלה הבלתי-רשמי של רמת השרון. בשנת 2017 התגוררו בעיר כ-49,051 תושבים, ושטחה עמד על כ-22 קמ"ר.

רעננה

רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. היא גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום לעיר נמצא המושב גבעת ח"ן ומצפון לעיר נמצאים המושבים בצרה ובני ציון. רחובה הראשי של רעננה הוא רחוב אחוזה.

גודל שטח השיפוט של רעננה הוא 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936, והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

דגל ישראל
השרון
ערים הוד השרוןהרצליהטייבהטירהכפר יונהכפר סבאכפר קאסםנתניהקלנסווהראש העיןרמת השרוןרעננה
מועצות אזוריות מועצה אזורית עמק חפרמועצה אזורית לב השרוןמועצה אזורית חוף השרוןמועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות זמראבן יהודהאליכיןפרדסיהקדימה-צורןתל מונדכפר שמריהוג'לג'וליהכפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר מועצה אזורית השרון התיכוןמועצה אזורית הירקוןמועצה אזורית מפעלות אפקמועצה אזורית השרון הצפונימועצה אזורית הדר השרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.