השושלת המקדונית

השושלת המקדונית (יוונית: Μακεδονική δυναστεία) הייתה שושלת ששלטה על האימפריה הביזנטית בין 867 ל-1056, לאחר השושלת האמוריאנית. במהלך תקופה זו, האימפריה הביזנטית הגיעה לשיא כוחה וגודלה מאז תחילת הכיבושים המוסלמים, והחלה תקופה הקרויה "הרנסאנס המקדוני" באמנות ובספרות. השושלת קרויה על שם מייסדה, בסיליוס הראשון, שהגיע מהתמה של מקדוניה (שנמצא בכלל בתראקיה ולא באזור מקדוניה). מייסד השושלת וחלק ממנהיגיה היו ממוצא ארמני ולכן בחלק מן המקורות, מכונה השושלת כ"שושלת הארמנית". הקיסרית האחרונה מן השושלת הייתה תאודורה, שמתה ללא שהותירה צאצאים שימשיכו את השושלת.

רשימת שליטים

  • לא שושלתי: מיכאל השישי סטרטיוטיכוס נבחר על ידי תאודורה לרשת אותה, הודח על ידי איסאאקוס הראשון קומננוס, מייסד השושלת הקומננית.

עץ המשפחה

אאודוקיה אינגרינה
(Ευδοκία Ιγγερίνα)‏‏‏‏
 
 
 
 
בסיליוס הראשון
 
 
 
 
מריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השלישי
 
סטפנוס
פטריארך קונסטנטינופול
 
לאו השישי
 
קונסטנטינוס
 
אנסטסיה
 
רומנוס הראשון לקפנוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הוגו, מלך איטליה
 
אאודוקיה
 
אנה
 
בסיליוס
 
קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס
 
הלנה לקפנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברתה מאיטליה
 
רומנוס השני
 
קיסרית תאופנו
 
אגתה
 
פטר הראשון, צאר בולגריה
 
אירנה
 
תאודורה
 
יוחנן הראשון צימיסקס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בסיליוס השני בולגרוקטונוס
 
קונסטנטינוס השמיני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאודוקיה
 
תאודורה
 
 
אנה
 
ולדימיר הראשון, נסיך קייב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רומנוס השלישי
 
זואי
 
מיכאל הרביעי פפלגוניאן
 
קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס
 
 
בסיליוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית

בסיליוס הראשון (יוונית: Βασίλειος Α΄ο Μακεδών,) היה מן הקיסרים הגדולים שקמו לאימפריה הביזנטית ומייסדה של השושלת המקדונית.

בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית

בסיליוס השני בולגרוקטונוס (ביוונית: Βασίλειος Β' ο Βουλγαροκτόνος; "קוטל הבולגרים") היה קיסר ביזנטי מהשושלת המקדונית ששלט מ-976 עד 15 בדצמבר 1025.

האימפריה הביזנטית

האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Ρωμαϊκή Αυτοκρατορία), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד לנפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

בזמן קיומה של האימפריה הביזנטית לא נהגו לכנותה בשם זה. בראשיתה היא נקראה "רומא", ואילו בתקופות מאוחרות יותר כינו אותה תושביה בשם "רומאניה" ולעצמם קראו "רומאנים". השם "ביזנטיון" הוענק לה על ידי ההיסטוריון והפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-18, מונטסקייה, על שמה של העיר היוונית הקדומה ששכנה בעבר במקומה של קונסטנטינופול.

האימפריה הביזנטית שהתקיימה למעלה מאלף שנה השפיעה על תולדות מזרח הים התיכון ודרום אירופה ותרמה גם לעיצוב אופייה של מזרח-אירופה. הנצרות האורתודוקסית שקמה באזורים שונים במזרח-אירופה הושפעה רבות מהמודל הביזנטי הנוצרי.

היסטוריה של טורקיה

שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.

האזור הוא בין הראשונים שבהם התפתחו יישובי קבע חקלאים בעולם. תולדותיו שזורים בתולדות המזרח התיכון מן העת העתיקה ועד ימינו. לעיתים שימשה אסיה הקטנה צומת חשוב בין אימפריות שונות ולעיתים הייתה בעצמה מרכזה של אימפריה חשובה שחלשה על שטחים שגבולם חרג בהרבה מגבולותיה של אסיה הקטנה.

האימפריה האחרונה ששלטה על אסיה הקטנה היא האימפריה העות'מאנית וממנה נוצרה המדינה הטורקית המודרנית במחצית הראשונה של המאה ה-20. טורקיה התנערה באופן חלקי מהעבר העות'מאני שלה ואימצה זהות מודרנית יותר וכיום היא בין המדינות החשובות במזרח התיכון.

זואי, קיסרית האימפריה הביזנטית

זואי (ביוונית:ΖΩΗ,Ζωή, שפירושה "חיים"; 1050–978), בתם של הלנה וקונסטנטינוס השמיני, הייתה קיסרית ביזנטית מהשושלת המקדונית, ששלטה מ-15 בנובמבר 1028 עד ל-1050.

לזואי היו שלושה בעלים לאורך שלטונה. עם בעלה הראשון, רומנוס השלישי, היא התחתנה כשהייתה בת כ-50, שלושה ימים לפני עלייתה לשלטון. בעלה השני היה מיכאל הרביעי. לפני מותו, היא אימצה את אחיינו, שהוכתר כקיסר מיכאל החמישי לאחר מכן. בעלה האחרון היה קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, ששלט עד שנת 1055.

זואי שלטה לאורך רוב חייה בשיתוף עם אנשים אחרים; בין היתר היו אלה אביה ובעליה האהובים עליה במיוחד.

זואי מתה ביוני 1050, בגיל 72.

טורקיה

טורקיה (בטורקית: Türkiye; בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (Türkiye Cumhuriyeti "טִירְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבאירופה. היא גובלת בדרום בים התיכון, בסוריה ובעיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב ביוון ובבולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח בגאורגיה ובמזרח בארמניה, באזרבייג'ן (דרך נחיצ'יבאן) ובאיראן. שפתה הרשמית היא הטורקית (שעד 1928 עשתה שימוש באלפבית הערבי-פרסי, וכיום נכתבת באלפבית לטיני).

האזור בו שוכנת כיום טורקיה המודרנית היה ערש הולדתן של תרבויות חשובות, בהן האימפריות הביזאנטית והעות'מאנית. בשל המיקום האסטרטגי של טורקיה, בנקודת המפגש בין אסיה ואירופה, התרבות הטורקית היא מיזוג מיוחד במינו של המסורת המערבית והמזרחית. יש לה גם חשיבות גאו-פוליטית אסטרטגית משמעותית.

על אף שרוב תושביה מוסלמים, טורקיה היא רפובליקה חילונית, מאוחדת, חוקתית, אך פרלמנטרית-לשעבר כשב-2017 הוחלפה שיטת המשטר לנשיאותית לאחר משאל עם שנכנס לתוקף עם הבחירות לנשיאות ב-2018. מוסטפא כמאל אטאטורק הקים את המערכת הפוליטית שלה ב-1923, לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית. טורקיה נמנתה עם החברות המייסדות של האומות המאוחדות, ושל ארגון המדינות האסלאמיות, והצטרפה לנאט"ו ב-1952.

מאז 2005 מנהלת טורקיה משא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי, כשב-2017 היא נדחתה באופן רשמי על ידי האיחוד עקב "צעדיה של טורקיה אל עבר משטר אוטוקרטי". הממשל של ארדואן, מאז עלייתו לשלטון, הנהיג חוקים ותקנות שמגבירים את השפעת האסלאם, ובכך מערערים את השפעת עקרונות ששת החצים ומחלישים את חופש העיתונות.

יוחנן הראשון צימיסקס, קיסר האימפריה הביזנטית

יוחנן הראשון צימיסקס (ביוונית: Ιωάννης Α΄ Τζιμισκής;‏ 925 – 10 בינואר 976) מגדולי קיסריה של האימפריה הביזנטית. מצביא וכובש, נחשב לחלק מן השושלת המקדונית.

קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס

קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס (ביוונית: Κωνσταντῖνος Ζ΄ Πορφυρογέννητος, ‏ 17-18 במאי 905 - 9 בנובמבר 959) היה הקיסר הרביעי מהשושלת המקדונית של האימפריה הביזנטית. הוא שלט בשנים 913-959 והיה בנו של הקיסר לאון השישי הפילוסוף ושל אשתו הרביעית, זואי קרבונופסינה, וכן אחיינו של קודמו, הקיסר אלכסנדר.

קונסטנינוס נולד ב-905 כילד לא חוקי של הקיסר לאון השישי. אביו עשה מאמצים כדי שהוא יוכר כיורש העצר ומשנת 908 כשותף למלכות, על אף היותו ילד קטן.

במרבית שנות מלוכתו הונהגה האימפריה על ידי שותפיו לשלטון:קודם - הפטריארך ניקולאוס מיסטיקוס (913) ואמו, זואי קרבונופסינה, בתור עוצרת -שנים 913-919 ואחר כך על ידי רומנוס לקפינוס חמיו ,

שותף כפוי למלכות בשנים 920-945. קונסטנטינוס שלט בפועל לבד רק בשנים 959-945.

כינויו - פורפירוגנטוס - רומז על "חדר הארגמן" שבארמון הקיסרי, שהיה מקושט בארגמן ובו נולדו בדרך כלל הילדים החוקיים של הקיסרים. קונסטנטינוס נולד גם הוא באותו חדר, על אף שבאותה שעה לא הייתה אמו זואי עדיין נשואה רשמית לאביו. הכינוי ביקש להדגיש את היותו בן לגיטימי מול כל הטוענים לכתר שקמו נגדו בימי חייו. באימפריה הביזנטית לבנים שנולדו לקיסר מכהן הייתה זכות קדימות בירושת כס המלכות לעומת בנים בכורים שלא נולדו ב"חדר הארגמן".

קונסטנטינוס השביעי נודע במיוחד הודות לארבעת הספרים שכתב: ( Πρὸς τὸν ἴδιον υἱόν Ῥωμανόν ‏ "לבני רומנוס") הידוע בכותרתו בלטינית - De Administrando Imperio (על ניהול האימפריה), ‏ Περὶ τῆς Βασιλείου Τάξεως, ("על טקסי המלך") הידוע כ-De Ceremoniis,

‏ Περὶ θεμάτων Άνατολῆς καὶ Δύσεως הידוע כ-De Thematibus ו-Βίος Βασιλείου - חיי בסילואס

קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, קיסר האימפריה הביזנטית

קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס (ביוונית: Κωνσταντῖνος Θ΄ Μονομάχος; ‏1000 לערך - 11 בינואר 1055), היה קיסר האימפריה הביזנטית מן ה-11 ביוני 1042 ועד מותו; מלך בצוותא עם רעייתו הקיסרית זואי עד מותה ב-1050 ומאז לצידה של אחותה, תאודורה.

קיסרי האימפריה הביזנטית

להלן רשימה של קיסרי האימפריה הביזנטית.

ישנה בעיה בקביעה מתי נפסקת שרשרת הקיסרים של האימפריה הרומית ומתחילה שרשרת קיסרי האימפריה הביזנטית, ולכן יש מידה של הקבלה בין שתי הרשימות בנקודות מסוימות. חלק מהמתארכים מתחילים את המניין בשליטים שעלו אחרי דיוקלטיאנוס שפיצל את האימפריה הרומית לחלק מזרחי ומערבי מסיבות מנהליות בשנת 284, כך שהמניין מבחינתם צריך להתחיל עם קונסטנטינוס. נקודת פיצול אחרת היא קרב אדריאנופול בשנת 378 בתקופת שלטונו של ואלנס ותיארוכים אחרים קובעים את הפיצול ברשימה רק החל מתקופת תאודוסיוס הראשון ובית תאודוסיוס שאחריו שעמו פוצלה האימפריה באופן סופי. ישנם עוד כאלו המתארכים את מועד תחילת המניין לתקופת הרקליוס, שהמיר את התואר האימפריאלי המסורתי אוגוסטוס בתואר בזילאוס (המלה היוונית למלך) והמיר את השימוש בלטינית בשימוש ביוונית.

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים. שושלת, העוברת בדרך כלל רק דרך הצאצאים הזכרים, נקראת גם "בית" (בעיקר באירופה), כגון בית הבסבורג. המונח משמש לעיתים גם כדי לתאר את התקופה בה אותה משפחה שלטה, או את האירועים והאופנות של אותה התקופה, למשל "אגרטל שושלת מינג" או סגנון טיודור. היסטוריונים

בדרך כלל נוהגים להתייחס להיסטוריה של מדינה מסוימת בתוך מסגרת של רצף שושלות, במיוחד באומות כמו סין, מצרים העתיקה וממלכת פרס. רוב ההיסטוריה הפוליטית של אירופה הושפעה או נשלטה על ידי שושלות כמו השושלת הקרולינגית, השושלת הקאפטינגית, שושלת הבסבורג, שושלת סטיוארט, שושלת הוהנצולרן ושושלת רומנוב.

עד המאה ה-19 היה זה מובן מאליו שאחד מתפקידיו הלגיטימיים של המלך היה להגדיל את שושלתו, כלומר, להגדיל את שטחיהם, עושרם וכוחם של בני משפחתו.

"נישואים שושלתיים" הם כאלו שנענים לחוקים ולהגבלות של השושלת כך שלצאצאים של אותם נישואים תישאר זכות הירושה וזכויות מלכותיות אחרות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.