השושלת הגונדרית

השושלת הגונדרית היא שושלת קיסרים אמהרים ששלטו באימפריה האתיופית משנת 1606 עד שנת 1855 שושלת זו היא צאצאית של השושלת הסולומונית ומהווה ענף נפרד המכונה "הענף הבוגר" בניגוד לשושלת השאוונית המכונה "הענף הצעיר".

השושלת הגונדרית
פאסיל גמב
The Imperial Crest of the House of Solomon
מדינה האימפריה האתיופית
בית האב השושלת הסולומונית
מייסד סוסניוס
השליט האחרון סהלה דנגל
שנת ייסוד 1606
התפזרות 1855
הדחה איחוד אתיופיה
אתניות אמהרים[1]

היסטוריה

ייסוד השושלת מיוחס לקיסר סוסניוס שהיה נינו של הקיסר דווית השני ונכדו של בנו יעקב אשר התחבא במערה בתקופת פלישת גארן כאשר המוסלמים רצו להכרית את השושלת הסולומונית. נינו השני של דווית השני ונכדו של בנו יעקב, ייסד את השושלת השאוונית.

סוסוניוס נלחם בקיסר שהיה בתקופתו יעקב אשר היה חצי יהודי, וזאת מכיוון שאמו הקיסרית הראגו אמלק הייתה אחותו של מלך ביתא ישראל משושלת הגדעונים, גדעון השביעי. יעקב שהיה היורש החוקי והיה יורש העצר היה בנו של הקיסר סרצה דנגל. ההסתה כנגד הקיסר החצי יהודי החלה בראשותו של הפטריארך הפורטוגזי-קתולי אפונסו מנדז אשר התנגד לשלטון הקיסר היהודי ואמו ה"יהודייה חדשה". ההסתה של היישועים הפורטוגזים אשר בתקופתם התרחשה גם האינקוויזיציה הפורטוגזית ואי הסבלנות ליהודים, גרמה להם לשנוא את הקיסר היהודי ואת קהילת יהודי אתיופיה, ביתא ישראל ולהסית את תושבי אתיופיה לפגוע ביהודים. בסופו של דבר סוסוניוס הצליח להוציא להורג את הקיסר יעקב ולכבוש את שטח הממלכה היהודית בין השנים 16241627. לאחריו עלה בנו פאסילידס שהיה ההפך הגמור מאביו הוא בישר תקופה חדשה (תקופת התחייה האתיופית) כאשר ייסד את עיר הבירה הקיסרית גונדר - ומכאן שם השושלת.

השושלת החדשה העמידה מספר קיסרים חשובים עד שהפכה לשושלת בובה כאשר ראס תיגראי מיכאל סהול רצח את הקיסר יואס הראשון והחל את תקופת השופטים האתיופית בה קיסרי שושלת זו היו בובות והשלטון בפועל נמצא בידי סגני הקיסרים. בייחוד באמצע התקופה ולקראת סיומה משרה זו נשלטה על ידי שושלת יג'ו המוסלמית. בסופו של דבר בשנת 1855 הקיסר האחרון של השושלת הגונדרית הודח על ידי קאסה היילו והשושלת באה אל קצה.

קיסרי השושלת

# שם תחילת כהונה סיום כהונה הערות
1 מלאק סגד השלישי 18 במרץ 1607 7 בספטמבר 1632
2 פאסיל 7 בספטמבר 1632 18 באוקטובר 1667
3 יוהנס הראשון 18 באוקטובר 1667 19 ביולי 1682
4 ייאסו הראשון 19 ביולי 1682 13 באוקטובר 1706

ב-1685 יסחק ייאסו מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר הורג אותו בקרב.

5 תקלה היימנות הראשון 27 במרץ 1706 30 ביוני 1708

בספטמבר 1707 עמדה ציון מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מוחץ את המרד.

6 טאוופלוס 1 ביולי 1708 14 באוקטובר 1711

1709 - יולי 1710 נאבחנה יוהנס מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מוחץ את המרד באכזריות.

7 יוסטוס 14 באוקטובר 1711 19 בפברואר 1716

אינו מהשושלת

8 דווית השלישי 8 בפברואר 1716 18 במאי 1721
9 בקפה 18 במאי 1721 19 בספטמבר 1730
10 ייאסו השני 19 בספטמבר 1723 27 ביוני 1755

17361737 חאזקאיס מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר השמיד את המרד.

11 יואס הראשון 26 ביוני 1755 7 במאי 1769
12 יוהנס השני 7 במאי 1769 18 באוקטובר 1769
13 תקלה היימנות השני 18 באוקטובר 1769 יוני 1770
14 סוסניוס השני יוני 1770 23 בדצמבר 1777
- תקלה היימנות השני 23 בדצמבר 1770 13 באפריל 1777
15 סלומון השני 13 באפריל 1777 20 ביולי 1779
16 תקלה גיורגיס הראשון 20 ביולי 1779 8 בפברואר 1784
17 ייאסו השלישי 16 בפברואר 1784 24 באפריל 1788

קיסרי האופוזיציה לייאסו השלישי.

שם
תקופת כהונה
ייאסו
באדה מריאם
תקלה היימנות
- תקלה גיורגיס הראשון 24 באפריל 1788 26 ביולי 1789

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.

18 חאזקאיס 26 ביולי 1789 ינואר 1794
- תקלה גיורגיס הראשון ינואר 1794 15 באפריל 1795

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

19 באדה מריאם השני 15 באפריל 1795 דצמבר 1795
- תקלה גיורגיס הראשון דצמבר 1795 20 במאי 1796

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השלישית.

20 סלומון השלישי 20 במאי 1796 15 ביולי 1797
21 יונס 18 באוגוסט 1797 4 בינואר 1798
- תקלה גיורגיס הראשון 4 בינואר 1798 20 במאי 1799

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הרביעית.

- סלומון השלישי 20 במאי 1799 15 ביולי 1799

הוחזר לכס הקיסרות.

22 דמטריוס 25 ביולי 1799 24 במרץ 1800
- תקלה גיורגיס הראשון 24 במרץ 1800 יוני 1800

הוחזר לכס הקיסרות בפעם החמישית.

- דמטריוס יוני 1800 יוני 1801

הוחזר לכס הקיסרות.

23 אגוולה ציון יוני 1801 3 ביוני 1818
24 יואס השני 19 ביוני 1818 3 ביוני 1821
25 ג'יגר 3 ביוני 1821 אפריל 1826
26 באדה מריאם השלישי אפריל 1826 אפריל 1826
- ג'יגר אפריל 1826 18 ביוני 1830

הוחזר לכס הקיסרות.

27 ייאסו הרביעי 18 ביוני 1830 18 במרץ 1832
28 גברה קראסטוס 18 במרץ 1832 1832
29 סהלה דנגל 1832 1832
- גברה קראסטוס 1832 8 ביוני 1832

הוחזר לכס הקיסרות.

- סהלה דנגל אוקטובר 1832 29 באוגוסט 1840

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.
ב-1832 אגוולה אנבסה מכריז על עצמו כקיסר
בתגובה לכך הקיסר מטפל במרד.

30 יוהנס השלישי 30 באוגוסט 1840 אוקטובר 1841
- סהלה דנגל אוקטובר 1841 1845

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- יוהנס השלישי 1845 1845

הוחזר לכס הקיסרות בפעם הראשונה.

- סהלה דנגל 1845 1851

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- יוהנס השלישי 1850 1851

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השנייה.

- סהלה דנגל 1851 11 בפברואר 1855

הוחזר לכס הקיסרות בפעם השלישית.

הערות שוליים

  1. ^ האמהרים היוו את הבסיס ויותר מאוחר היו נשואים מעורבים עם בני האורומו ועם התגרים.
אגוולה ציון, קיסר אתיופיה

אגוולה ציון (געז: እጓለ ጽዮን) היה קיסר אתיופיה במהלך תקופת השופטים האתיופית. ציון היה בנו של הקיסר לשעבר חאזקאיס, הוכרז כקיסר על ידי הראסים גוגסה ווולדה סלאסי ביולי 1801 תחת השם "ניואיה סגד" במנגוס שבגונדר.

ציון נישא בזאת לאחותו של ראס גוגסה, וולטה ייאסוס ולזוג היו חמישה ילדים, וכן אחיו של ציון קאגנזמץ' ייאסו קיבל את התואר ראס. בתקופתו לא היו מינויים חדשים והקיסר לא עזב את בירתו בגלל חשש שימרדו וידיחו אותו, מלכותו לאחר 1803 התאפיינה במלחמת אזרחים שהייתה משולשת בין סגן הקיסר ומושל באגמדיר גוגסה מושל גוג'אם גושו זאוודה ומושל תיגראי וולדה סלאסי. בנוסף למלחמת האזרחים עיר הבירה גונדר הותקפה פעמיים (1804 ו-1808) על ידי צבא שבטי האורומו שמדרום לנילוס הכחול. חמש שנים לאחר מכן ראס זאוודה החל למרוד בקיסר ותכנן להחליפו בקיסר לשעבר תקלה גיורגיס הראשון צבאו של זאוודה נפגש עם צבאו של סגן הקיסר ראס גוגסה ב-24 בפברואר 1809, למרות רוחו של זאודה קרב זה הסתיים בהפסדו לאחר שצבאו סירב להילחם, וזאוודה חזר לכפרו.ציון נפטר ב-12 במאי 1818 ונקבר בכנסיית מריאם ג'יגר שבבעטה.

באדה מריאם השלישי, קיסר אתיופיה

באדה מריאם השלישי היה קיסר אתיופיה משך ימים ספורים בחודש אפריל 1826. הוא הומלך כמלך-בובה על ידי

ראס וובה היילה מריאם, והחליף את הקיסר ג'יגר. המלכתו, כמו גם הדחתו בידי ראס מאריה, אשר השיב את ג'יגר לשלטון, היו חלק ממאבקי הראסים שהחזיקו בשלטון בפועל במהלך תקופת השופטים האתיופית. לבאדה מריאם השלישי לא היו כל סמכויות במשך כהונתו הקצרה.

סמואל גובאט, לימים הבישוף הפרוטסטנטי השני של ירושלים, דיווח כי פגש בבאדה מריאם השלישי בשנת 1831, חמש שנים לאחר כהונתו הקצרה, וכי הוא התגורר בעיר אדיגראט עם אשתו וילדיו.

ג'יגר, קיסר אתיופיה

ג'יגר (געז ጊጋር; נולד ב-1745, מת בערך ב-1832) היה קיסר אתיופיה במהלך תקופת השופטים האתיופית. הוא שלט החל ב-3 ביוני 1821 ועד 18 ביוני 1830, למעט הפסקה של מספר ימים בחודש אפריל 1826 עת באדה מריאם השלישי תפס את השלטון.

ג'יגר ירש את אחיו, הקיסר יואס השני, בחסותו של מאריה, ראס באגמדיר. מאוחר יותר, ב-1826 הודח ג'יגר מכס השלטון בידי ראס וובה היילה מריאם, והאחרון המליך תחתיו את באדה מריאם השלישי. אולם לאחר ימים ספורים השיב ראס מאריה את המצב לקדמותו, וג'יגר שב אל הכס.

קיימת אי בהירות באשר לשאלת מוצאו המדויק: בימיו נחשב אמנם לבנו של הקיסר ייאסו השני, אולם יש הסוברים כי היה נצר לקיסר פאסילידס בדרך אחרת.

לפי כתביו של סמואל גובאט, לימים הבישוף הפרוטסטנטי השני של ירושלים, אשר ביקר בגונדר ב-1830, ונפגש עם ג'יגר בארמונו בפאסיל גמב, היה הקיסר נזיר במשך שנים רבות. גובאט ציין כי:

עוד ציין גובאט את מצבו העגום של הקיסר ואת חוסר סמכויותיו, דבר שאפיין את קיסרי תקופת השופטים. הוא עמד על כך שהקיסר היה תלוי לחלוטין מבחינה כלכלית במצביאים שהעניקו לו חסות, ואף סיפר כי הוא, גובאט, העניק לו במתנה את ספרי הבשורה ומעשי השליחים מתורגמים לאמהרית, אך הקיסר ביקש להחזירם תמורת מתנה "שימושית יותר", דוגמת בגד או בד משי.

ב-1830 הודח ג'יגר סופית מכהונתו על ידי ראס דורי, יורשו אל מאריה. גובאט ציין ב-26 בנובמבר 1832 כי נודע לו שג'יגר מצא את מותו בהרעלה.

גברה קראסטוס, קיסר אתיופיה

גברה כרסתוס (געז: ገብረ ክሪስቶስ, עברית משרת/עבד הצלב) היה קיסר אתיופיה 18 במרץ 1832 - 8 ביוני 1832. היה בנו של גברה מאסי (צאצא של פאסילידס).

קיסר זה היה קיסר בובה שנשלט למעשה על ידי סגן המלך ראס עלי השני מבני האורומו שיותר מאוחר הדיח את הקיסר לטובת אחיו סהלה דנגל. הכמרים של מחוז אזזו שללו את ההביטים הדתיים של סהלה דנגל ושיכנעו את ראס עלי סגן הקיסר לשחרר את גברה קראסטוס מהאי מאסרחה שבאגם טאנה ולמנותו כקיסר. קראסטוס היה קיסר למשך כשלושה חודשים עד מותו ונקבר במנזר תקלה היימנות באדבבי. ההיסטוריון וואליס באדג' כותב בספרו שקיסר זה הורעל למוות.

לאחר מותו הכתר הושב לאחיו סהלה דנגל.

גונדר

גוֹנְדָר (באמהרית: ጎንደር) היא עיר השוכנת במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה בצפון אתיופיה. גונדר נמצאת כ-30 ק"מ צפונית לאגם טאנה על גדות נהר אנגאראב התחתון ודרומית-מערבית להרי סימן. העיר הייתה בעבר הבירה הקיסרית של האימפריה האתיופית ובירת מחוז בגמדר ההיסטורי, שנקראת לעיתים קרובות "מחוז גונדר". כיום גונדר היא מרכז אזורי ועיר תיירותית שבמרכזה שוכן המתחם הקיסרי ההיסטורי, פאסיל גמב, המוכרז כאתר מורשת עולמית מאז 1979. גונדר היא גם מרכז דתי של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית. בשנת 2015 התגוררו בגונדר כ-324,000 איש. גונדר מוכרת בישראל בשל כך שרוב היהודים שעלו לארץ מאתיופיה התגוררו בסביבתה של העיר. כיום עדיין מתגוררים בה מעט יהודים.

דווית השלישי, קיסר אתיופיה

דווית השלישי (געז: ዳዊት) קיסר אתיופיה 8 בפברואר 1716 - 18 במאי 1721, הוכתר בשם "אדבר סגד" (געז: አድባር ሰገድ, עברית: לו ההרים משתחווים) ידוע כדווית הזמר היה בנו של ייאסו הגדול מפילגשו קאדאסט קראסטוס.

שני אירועים דתיים חשובים קרו תחת שלטונו, הראשון היה כאשר נתפסו שלושה נזירים קפוצ'ינים שנכנסו לאימפריה ללא רשות, ולאחר שנשפטו כאפיקורסים, נסקלו למוות בהר אבו מזרחית מהבירה גונדר, יחד עם הילד שליווה אותם..

המקרה השני הייתה ויכוח נוסף במועצת הכנסייה האתיופית בין נזירי גוג'אם לנזירי שאווה שבסופו הקיסר שוב תמך בגוג'אמים. בעקבות החלטת הקיסר הנזירים השוואנים הציגו לציבור את החלטת המועצה והדיונים בה וטענו שהקיסר עובד אלילים. בעקבות זאת דווית שלח מספר חיילי אורומו פגניים לבצע טבח במנזר השוואני.

הקיסר דווית היה גם חובב שירי עם באמהרית ולכן היה ידוע בשם דווית הזמר. הקיסר היה מעיין בדרן לעם וההיסטוריון דונלד לווין כותב:

לאחר מכן כמרי מועצת הכנסייה בגונדר החלו ללכלך על הקיסר וכינו אותו "נער שעשעועים". דווית חלה ומת בדרכים שאינם ידועות, אחד מהטענות של מקורביו היו שמוסלמי הרעיל אותו.

יוהנס השלישי, קיסר אתיופיה

יוהנס השלישי (ג'ון השלישי) היה קיסר אתיופיה לסירוגין בין 1840–1851 היה בנו של הקיסר תקלה גיורגיס הראשון, קיסר זה היה "קיסר בובה" והאימפריה האתיופית נשלטה באופן מעשי על ידי סגן הקיסר עלי השני. על השני גם הכריח את יוהנס לשאת את אמו לאישה, הקיסרית מנן ליבן אמדה שמשלה ביד רמה הן על בנה והן על בעלה השני, הקיסר.

בזמן המאבק בין עלי השני ויריבו הדאג'זמץ וובה היילה מריאם של סאמיאן, הקיסר יוהנס הודח והושב מספר פעמים בין 30 באוגוסט 1840–1851 והתחלק עם דודנו סהלה דנגל בשלטון. ההדחה הראשונה של יוהנס הייתה באוקטובר 1841 בגלל תמיכתו בדאג'זמץ וובה לאחר מכן הוא הוחזר ב-1845 ואז שוב פעם הודח והוחזר ב-1850 מסיבה לא ידועה.

ההיסטוריון ארנסט וואליס באדג' מתאר את יוהנס כך:

לפי דונלד כראמאי יוהנס הושפע מחדירת המיסיונרים הקתולים ושיתף פעולה עם האיטלקי ג'סטין דה ג'קוביס ובכך הוטבל לנצרות קתולית.

לא הרבה ידוע על שלטונו וגורלו של יוהנס. ידוע שיוהנס שלט כקיסר ב-18 ביוני 1847 בזמן שאשתו מנן נלחמה עם כוחות צבא בחופו הצפוני של אגם טאנה כנגד קאסה היילו מקווארה, בקרב זה היילו ניצח לכד את הקיסר ואשתו ולאחר מכן שיחרר אותם בתמורה לתואר דאג'זמץ ובתמורה לשטחיו של ראס קינפו בגוג'אם לאחר שזה מת לא מזמן. מקור נוסף מתאר שיוהנס הסכים לוותר על הכתר בתנאי שלא ייאחדו אותו עם אשתו ששנא אותה.

לאחר הדחתו הסופית מהכתר, יוהנס חי חיי פשטות וב-1856 מספר גורמים קתולים באתיופיה ניסו לשכנעו לחזור לשלטון אבל הוא התעניין יותר בעלייה לרגל לירושלים, שנתיים לאחר מכן יוהנס נהפך לנאמנו של הקיסר החדש תוודרוס השני ולבסוף הוטבל חזרה מהקתוליות לכנסייה האתיופית. אחד מהמסמכים ששרדו מה-11 ביוני 1869 מתארים בקשה מקיסר צרפת, נפוליאון השלישי לעזרה כלכלית.

יונס, קיסר אתיופיה

יונס (גרסה אתיופית של השם "יונה") היה קיסר אתיופיה במהלך תקופת השופטים האתיופית. יונס נולד ב-1766 אביו היה הנסיך לצון שהיה בנו של ביסוראס צאצא של הקיסר פאסילידס. הוכרז כקיסר על ידי ראס ישראל מבאגמדיר ב-18 באוגוסט 1797 שלטונו היה קצר והוא למעשה היה קיסר בובה עד שהודח על ידי סגנו ראס גוגסה ב-4 בינואר 1798 לטובת תקלה גיורגיס הראשון לאחר שיונס הודח הוא הוגלה ללסתה וידוע שבשנת 1802 הוא עוד היה בלסתה. על פי נתנאל פירס לאחר לסתה הוא היה חי בגוג'אם לקראת מותו, ומת חסר פרוטה "מבלי להשאיר אפילו מספיק כסף כדי לרכוש ארון מתים ... ".. יונס נפטר בספטמבר 1832 ונקבר בלליבלה.

ייאסו הרביעי, קיסר אתיופיה

ייאסו הרביעי (עברית: יהושע הרביעי) היה קיסר אתיופיה מ-18 ביוני 1830 - 18 במרץ 1832 בנו של הקיסר סלומון.

קיסר זה היה בעיקר בובה שהומלכה על ידי סגן הקיסר ומושל באגמדיר ראס דורי אשר הפיל את הקיסר הקודם ג'יגר. לאחר שהומלך על ידי דורי, ייאסו אירגן מרד כנגדו בתקיפות של אזורי המחיה של היג'ו אורומו, יורשו של דורי עלי השני שנכח באירועים דיווח זאת לדודו דורי והוא הדיח את ייאסו.

על פי החוקר סמואל גובאט ייאסו נפל בפח של הקיסר הקודם ג'יגר שהעליל עליו שהוא קרא ליריבו של דורי ראס פריס להדיח את דורי בתור סגן הקיסר.

ייאסו השלישי, קיסר אתיופיה

ייאסו השלישי (עברית: יהושע השלישי) היה קיסר אתיופיה מ-16 בפברואר 1784 - 24 באפריל 1788 הוא היה בנו של אבאטו אזאקו ונכדו של ייאסו השני.

ייאסו הומלך לקיסר על ידי אביו הראס אבאטו אזאקו. תקופת מלכותו נמשכה כארבע שנים ואופיינה במאבק בין המצביאים, בהם: וולדה סלאסי, הראס היילה יוסדיק. המצביאים הדיחו את ייאסו, שבסופו של דבר מת מאבעבועות שחורות

ייאסו השני, קיסר אתיופיה

ייאסו השני (געז: ኢያሱ, עברית: יהושע השני) 21 באוקטובר 1723 - 27 ביוני 1755 היה קיסר אתיופיה 19 בספטמבר 1730 - 27 ביוני 1755, הוכתר בשם "עלם סגד השני" (געז: ዓለም ሰገድ, עברית: לו סוגד העולם). ייאסו היה בנם של הקיסר בקפה והקיסרית מאנטאווב.

סהלה דנגל, קיסר אתיופיה

סהלה דנגל היה קיסר אתיופיה לסירוגין בין 1832 - 11 בפברואר 1855 לקראת סוף תקופת השופטים האתיופית. היה בנו של גברה מאסי צאצא של הקיסר פאסילידס.

קיסר זה היה "קיסר בובה" והאימפריה האתיופית נשלטה באופן מעשי על ידי סגן הקיסר עלי השני. החוקר הגרמני אדוארד רפאל שביקר בגונדר ב-1833 ציין ש:

כאשר סהלה דנגל הוכתק לקיסר על ידי עלי השני הכמרים אזזו התנגדו ואכן על השני הוריד את סהלה ושלח אותו לעיירה זאנגג'. על השני הכתיר במקום סהלה את גברה קראסטוס שהיה באי נידח באגם טאנה למרות כל זאת קראסטוס מת לאחר כשלושה חודשים. סהלה פגש את עלי השני בכפר טאגור ושיכנע אותו להשיבו כקיסר ב-1832. במשך כהונתו השנייה נוהל כנגד סהחה מרד בראשותו של אגוולה אנבסה, מרד זה נכשל והקיסר ערף את ראשו של אנבסה ושם אותו בעץ בדבבאי.

בעקבות מותו של ראס קינפו המצביאים השונים נלחמו על אדמותיו בגוג'אם שבסופם הקיסרית מנן ליבן אמדה אשתו של הקיסר יוהנס השלישי בקרב צ'אנטי באר באוקטובר 1839 שבסופו לכדה את קרובו של ראס קינפו וולדה תקלה. לאחר מכן היא הצליחה להדיח את סהלה ב-29 באוגוסט 1840 ומינתה בחזרה את בעלה יוהנס השלישי לקיסר. יוהנס שתמך בדאג'זמץ וובה היילה מריאם של סאמיאן יריבו של עלי השני הודח שוב הפעם על ידי עלי השני והוא מינה שוב את סהלה לקיסר באוקטובר 1841. ב-1848 סהלה נתן את התואר ראס כאשר נכנס לגונדר. יוהנס השלישי איכשהו הצליח שוב להפוך לקיסר ב-1850 והודח שוב ב-1851 וסהלה שב לשלטון. יוהנס התעקש לשוב לשלטון, בתקופה זו קאסה היילו החל להביס את השליטים המקומיים ובנה לעצמו אזור שליטה רחב שלבסוף הדיח את סהלה והכתיר את עצמו לקיסר בשם תוודרוס השני ויוהנס ויתר על שאיפתו לשלטון.

סוסניוס, קיסר אתיופיה

סוּסְנֶיוֹס (1572-‏7 בספטמבר 1632, בגעז ሱስንዮስ, ביוונית כונה סיסיניוס Σισίννιος) היה נגוס נגסטת של אתיופיה (1607-1632) תחת שם ההכתרה מלאק סגד השלישי.אביו היה הנסיך פאסילידס נכדו של דווית השני. כתוצאה מכך יש המשייכים אותו לשושלת הסולומונית. אחרים מחשיבים אותו, במקום את בנו פַסיל, כמייסד הענף הגונדרי של השושלת הסולומונית.

סלומון השלישי, קיסר אתיופיה

סלומון השלישי (גרסה אתיופית של השם "שלמה") היה קיסר אתיופיה במהלך תקופת השופטים האתיופית. נולד בשם הנסיך "וולדה סלומון" בנו של הקיסר תקלה היימנות השני הוטבל בשם "גברה מדכהן" נכלא בבית הסוהר המלכותי ווחאני ב-1782. הוכרז כקיסר על ידי ראס וולדה סלאסי וראס מאריד ב-20 במאי 1796, הוכתר באופן רשמי בכנסיית גבירתנו מרים מציון שבאקסום ב-19 ביוני. בתחילת שלטונו היה במאבק בקיסר לשעבר תקלה גיורגיס הראשון אך תוך כדי הלחימה הדיח אותו יריב אחר. סלומון התפייס עם גיורגיס ב-16 בפברואר 1798 בעיר גונדר.

סלומון הודח לטובת יונס ב-18 באוגוסט 1797 ופרש לחי הכפר באקסום תחת חסותו של וולדה סלאסי, סולומון הוחזר לתקופה קצרה כקיסר בין 15 ביוני - 25 ביולי 1799 עד שהודח על ידי הדאג'זמץ גוגסה והדאג'זמץ אלולה גוגסה, נכבל בשלשלאות והוגלה לתיגראי לטובת מועמדם דמטריוס. סלומון נפטר בגונדר ב-1827 ונקבר באקסום, הותיר אחריו ילד שבעתיד יהפוך לקיסר ייאסו הרביעי.

סלומון השני, קיסר אתיופיה

סלומון השני (בגעז: ሣሎሞን, בעברית: שלמה) היה קיסר אתיופיה ( 13 באפריל 1777- 20 ביולי 1779). היה בנו של אבטו אדיגו. מזוהה עם אותו סלומון שמתואר על ידי הנרי סאלט כאחד הקיסרים שעדיין היו בחיים בשנת ביקורו בשנים 1809–1810..

הוא נעשה קיסר בידי ראס גושו ו-וונד באווסאן לאחר שהדיחו את קודמו תקלה היימנות השני. ריצ'רד פאנקהארסט זוקף לזכותו את בניית כנסיית קדוס פאסילידס ("הקדוש פאסילידס") בגונדר. על פי אלקה גברו לפני שסלומון הודח הוא עוור.

תקלה גיורגיס הראשון, קיסר אתיופיה

תקלה גיורגיס הראשון (בעברית: "הצמח של ג'ורג' הקדוש") היה קיסר אתיופיה (הוכתר תחת השם פיקר סגד) ומלך לסירוגין בשנים 20 ביולי 1779- יוני 1800. הוא היה בנו של יוהנס השני מוויזרו סאנצ'יוייר, ואחיו של תקלה היימנות השני.

סוון רובנסון מתאר את תקלה גיורגיס כקיסר האחרון שסמכויותיו עדיין היו בידיו.

תקלה היימנות הראשון, קיסר אתיופיה

תקלה היימנות הראשון (בגעז: ተክለ ሃይማኖት, בעברית: צמח דת) היה קיסר אתיופיה בתאריכים 27 במרץ 1706 - 30 ביוני 1708. הוא הוכתר בשם "להאל סגד" (בגעז: ለዓለ ሰገድ, בעברית: לו הקשת משתחווה). תקלה היה בנו של הקיסר שקדם לו ייאסו הראשון מהקיסרית מלקוטוויט. קיסר זה מכונה לעיתים קרובות בשם ירגאם תקלה היימנות שפירושו תקלה היימנות המקולל מכיוון שרצח את אביו הקיסר ייאסו.

תקלה הוכתר לקיסר כאשר אביו פרש מתפקיד הקיסר והחל לחיות באי אגם טאנה. אמו הקיסרית מלקוטוויט תמכה במינויו, והוא הוכתר לקיסר בעיר הבירה גונדר. אביו התנגד למינוי בנו לקיסר ועל כן תקלה רצח אותו.

בספטמבר 1707 החלה התקוממות בגוג'אם. מנהיג ההתקוממות הכריז על עצמו כקיסר אתיופיה בשם עמדה ציון השלישי והדיח את תקלה. לאחר שעמדה ציון נהרג, בקרב עקוב מדם במאציה בין תומכי תקלה לתומכי עמדה ציון, חזר תקלה לשלטון. שלטונו של תקלה היימנות היה שנוי במחלוקת משום שהחזיק בשלטון רק בזכות אמו, ותקלה נרצח על ידי תומכי אביו מבית המלוכה.

השושלת הגונדרית
תקופת התחייה פאסילידסיוהנס הראשוןייאסו הראשוןיסחק ייאסוייאסו הראשוןתקלה היימנות הראשוןעמדה ציוןתקלה היימנות הראשוןטאוופלוסנאבחנה יוהנסטאוופלוסיוסטוס (אינו מהשושלת)דווית השלישיבקפהייאסו השניחאזקאיסייאסו השנייואס הראשון
תקופת השופטים יוהנס השניתקלה היימנות השניסוסניוס השניסלומון השניתקלה גיורגיס הראשוןייאסו השלישיתקלה גיורגיס הראשוןחאזקאיסתקלה גיורגיס הראשון • באדה מריאם השני • תקלה גיורגיס הראשוןסלומון השלישייונסתקלה גיורגיס הראשוןסלומון השלישידמטריוס תקלה גיורגיס הראשוןדמטריוסאגוולה ציוןיואס השניג'יגרבאדה מריאם השלישיג'יגרייאסו הרביעיגברה קראסטוססהלה דנגלגברה קראסטוססהלה דנגליוהנס השלישיסהלה דנגליוהנס השלישיסהלה דנגליוהנס השלישיסהלה דנגל
האימפריה האתיופית

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.