השושלת האוטונית

השושלת האוטונית הוא שמה של שושלת שליטים גרמנית, הנחשבת לעיתים לשושלת הראשונה של האימפריה הרומית הקדושה. הקיסרים האוטונים קרויים על שם השם המוביל במשפחתם (אוטו). כשליטי סקסוניה שהתעצמו במהלך המאה העשירית, ביקשו להיחשב ממשיכי הקיסרות הרומית, שחודשה כבר בידי קרל הגדול עם הפיכתו לקיסר בשנת 800. השושלת ידועה גם בשם השושלת הסקסונית. דוכס סקסוניה, היינריך הצפר, היה מייסד השושלת, משום שבחירתו כמלך גרמני אפשרה לבנו, אוטו הגדול להפוך לקיסר. המשפחה עצמה ידועה לעיתים כליאודולפינגים (Liudolfinger) על שם הגראף ליאוּדולף (מת בשנת 866). בסיס כוחה של השושלת נשאר סקסוניה, מיינץ, בוואריה, שוואביה ואאוגסבורג.

Ottonian Salian dynasty
כיתוב תמונה

רקע היסטורי

בשנת 814 נפטר קרל הגדול ולואי החסיד (Louis the Pious) חלק את הממלכה בין יורשיו. נכדו לואי הצעיר ירש את סקסוניה ונישא לבתו של ליאוּדולף (Liudolf), דוכס סקסוניה. לאחר שנים, פרצו מלחמות ירושה ונינו של ליאודולף, אוטו הגדול, הוכתר כקיסר גרמניה והשושלת האוטונית החלה.

לאחר מותו של לואי הצעיר, אחרון צאצאיה של השושלת הקרולינגית מפרנקיה המזרחית, בחרו האצילים במזרח פרנקיה את קונראד למלך. גרמניה בתקופה זו הייתה קונפדרציה של שבטים גרמנים: הפרנקים, הבווארים, האלמנים והסקסונים, שמנהיגיהם בחרו את היורש העתידי. בשנת 939, נהרג קונראד בקרב והיינריך הראשון נבחר למלך. על פי ענייני הסקסונים (Res Gestae Saxonicae) של ווידוקינד (Widukind of Corvey), קונראד, בהיותו על ערש דווי שכנע את אחיו הצעיר, דוכס אברהרד (Eberhard), להציע את הכתר להיינריך.[1] בשנת 962, בנו, אוטו הראשון הוכתר כקיסר גרמניה. עוד לפני כן, פלש אוטו לבורגונדי במענה לבקשת אדלאיד. אדלאיד, בתו של רודולף השני מבורגונדי התחתונה נחטפה בידי ברנגר מאבריה (Berengar of Ivrea), שדרש לשלוט באיטליה באמצעות נישואים בינה לבין בנו אדלברט מאיטליה. בשנת 951 התחתנו אדלאיד ואוטו. הנישואים עוררו את מלחמות האזרחים באוטו הראשון.

הנישואים השניים של אוטו לאדלאיד, העניקו לאוטו את זכות הלגיטימציה לתבוע בעלות על איטליה שכן, אדלאיד הייתה אלמנתו של מלך איטליה לשעבר. בשנת 962 פלש אוטו לאיטליה לדרישת האפיפיור יוחנן השתים העשרה ונתחם הסכם ה"דיפלומה אוטוניאנום" (Ottonianum) לפיה הכנסייה מקבלת עצמאות בשטחיה ואילו הקיסר מאשר את בחירת האפיפיורים. הסכם זה לא החזיק מעמד ורק אחרי פלישות נוספות והפעלת כוח על הכנסייה, התנהלו הדברים כרצונו של אוטו. בשנת 955 הצליח אוטו לגרש סופית את המגיארים. בנם של אוטו ואדלאיד ירש את הממלכה שמרכז כוחה היה סקסוניה ושטחים ממיינץ, מבווארה, משוואביה ומאאוגסבורג.

מלחמות בסלאבים

הסלאבים חיו בגבולותיה של גרמניה וחלקם היו תחת הכיבוש של השושלת האוטונית. מערכת היחסים של הסלאבים עם שכניהם הדרדרה בעקבות עליית האוטונים למלוכה וניסיון ניצורם. הם תוארו כברברים, חסרי תרבות, ששורפים וטובחים, בניגוד לגרמני שלוחם למען היוקרה.[2] זה הוא מוטיב שחזר על עצמו, שהרי השבטים הפולשים לרומא ובניהם הגרמנים, תוארו באופן זהה בידי טקיטוס. ייתכן כי דובר בתעמולה או בפער תרבותי ולשוני של הגרמנים.

המרידות של הסלאבים היו מרובות. חלק מהקושי להילחם בהם נבע מכך שהם לא לחמו ככובשים, אלא כשודדים.[3] תחילה היינריך הצליח להשתלט על הסלאבים באזור, אולם באותה שנה (929), באזור נהר האלבה התמרדו הסלאבים כנגדו. היינריך שלח שנים מדוכסיו להדוף את המורדים והם הצליחו לעשות זאת בקרב לנזן (Battle of Lenzen). בשנת 933, לאחר הצלחותיו של היינריך מול הסלאבים, הוא הורה לבטל את התשלום לשבטים המדיארים. התשלום היה חלק מהסכם שלום שנמשך בתשע השנים האחרונות. כתגובה נפתח קרב בראיד (Riade) והיינריך ניצח. לפיכך, חלק מהסלאבים היו תחת השלטון האוטונים.

בשנת 936, לאחר מותו של היינריך מתחילות מרידות מחודשות. לצד אוטו הראשון עמד גרו (Gero), בנו של הרוזן ת'יטמר (Thietmar) והרמן בילונג (Hermann Billung). גרו הצליח להדוף את הסלאבים ומונה כרוזן ספר של האזור כפי שנכתב בכרוניקה של ווידוקינד.[4] גרו קיבל את הכפר טריביון (Tribunice) באזור זיטיק (Zitice), שממוקם בשטחי הגבול (March).‏[5] לאורך הגבול נבנו מבצרים נוספים כמו ברנדנבורג. הרמן יסד את אלבין מרס (Elbain March), הגבול הצפוני, מנהר אלבה, דרך הולשטיין ולמקלנבורג (Mecklenburg). גרו יסד את "שדה המרס הגדול של גרו" (Great March of Gero), צמוד לגבול אלבין.

ב-16 באוקטובר 955 ניצחו הגרמנים את הסלאבים, ניצחון שהוביל לשלושים שנה של רוגע. בזמן היעדרותו של אוטו הראשון (962-963) המשיך גרו להילחם בסלאבים וכבש שטחים נרחבים. ב-982, החל המרד הסלאבי הגדול, תחת שלטונו של אוטו השני בעקבות ניסיונות לנצרם. ארכיבישופים כאלברט, עודדו את התנצרותם מחדש, שכן חלקם התנצרו בנוסח הביזנטי או התנצרות ראשונה.

מלכי השושלת

הערות שוליים

  1. ^ Reuter, Timothy, Germany in the early Middle Ages c. 800-1056, London and New York 1991, p. 136.
  2. ^ Gero against the Slavs (939-55) in Widukind of Corvey op. cit, pp. 84, 91-2, 133-5, 141-2.
  3. ^ Josef Fleckenstein, Early Medieval Germany, Amsterdam 1978, p.132.
  4. ^ B. H. Hill, Medieval Monarchy in action, London and New York 1972, pp. 115-118.
  5. ^ מרס, הוא גבול צבאי, בין הממלכה הנוצרית (גרמניה) לשטחי האויב (הסלאבים הפגאנים) שבראשם אחראי רוזן הספר. הרוזן הגן על השטח ובתמורה זכה לכלכול באמצעות שטחים, מיסים או עובדים.
אוטו הראשון, דוכס שוואביה ובוואריה

אוטו הראשון, דוכס שוואביה בוואריה (בגרמנית: Otto I. von Schwaben und Bayern; ‏954–1 בנובמבר 982), היה דוכס שוואביה בין השנים 973–982 ובוואריה בין השנים 976–982.

אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוטו הראשון המכונה גם אוטו הגדול (בגרמנית: Otto I., der Große;‏ 23 בנובמבר 912 - 7 במאי 973), היה דוכס סקסוניה וקיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה.

אוטו הראשון היה בנם של היינריך הראשון, מלך גרמניה ואשתו השנייה מתילדה מרִינְגֶלְהֵיִים. הוא ירש את אביו כמלך הגרמאנים לאחר מותו בשנת 936. טקס הכתרתו התקיים באאכן, בירתו הישנה של קרל הגדול.

אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Albrecht II Heiliger Römischer Kaiser ‏יוני 980 קאסל – 23 בינואר 1002 צ'יביטה קאסטלאנה) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-983 ועד מותו.

אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (955 - 7 בדצמבר 983) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה השלישי לשושלת האוטוניאנית ושליט ממלכת פרנקיה המזרחית (גרמניה של ימינו). במהלך כהונתו החזיק גם בשטחים בפולין, בוהמיה ואיטליה.

ברנדנבורג

ברנדנבורג (גרמנית: Brandenburg, להאזנה (מידע • עזרה)) היא אחת מ-16 המדינות הפדרליות המהוות את גרמניה. שטח המדינה הוא 29,477 קמ"ר, החמישית בגודלה בגרמניה. אוכלוסייתה מונה, נכון ל-2005, כ-2.45 מיליון תושבים (מקום 11 בגרמניה).

בירת המדינה והעיר הגדולה בה היא פוטסדם, הנמצאת בפאתי ברלין. מדינת ברלין עצמה שוכנת כמובלעת בתוך ברנדנבורג. עריה של ברנדנבורג קטנות ואלמוניות יחסית. בהן קוטבוס, פרנקפורט על נהר האודר (השוכנת ליד הגבול עם פולין) וברנדנבורג על נהר האפל. חלק מהמקומות, בפרט בדרום-מזרח המדינה, הם מקומות של המיעוט הסורבי, עם סלבי שנטמע בחלקו בגרמניה ובחלקו בפולין, אך בעל שפה משלו, סורבית, הדומה במידה מסוימת לפולנית. לחלק מהמקומות שם סורבי לצד שמותיהם הגרמניים (לדוגמה, Chośebuz הוא שמה הסורבי של קוטבוס).

ברנווארד מהילדסהיים

ברנווארד מהילדסהיים (Bernward, נולד בשנת 960 לערך - 20 בנובמבר 1022) הוא קדוש נוצרי שהיה הבישוף של הילדסהיים בשנים 993–1022. משמעות שמו בגרמנית גבוהה עתיקה הוא "המגן מפני הדב".

ברנווארד היה בן למשפחת אצולה סקסונית וסבו היה אדלברו מסקסוניה. הוא למד בסמינר בהילדסהיים. החל מ-977 הוא שימש כלבלר וכהיסטוריון החצר של אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ורעייתו תאופאנו; והחל מ-987 ועד 993 היו ברנוורד והאפיפיור העתידי סילבסטר השני חונכיו של המלך הצעיר אוטו השלישי.

השושלת הדומיננטית בתקופתו הייתה השושלת האוטונית, שהיו קרובים רחוקים שלו ושורשיהם היו באזור הילדסהיים. העיר הייתה בתקופה זו מרכז כוח באימפריה הרומית הקדושה וברנווארד התאמץ להקנות לעיר תדמית מתאימה למעמדה. בין היתר בנה את "דלתות ברנווארד" בקתדרלת מריה הקדושה בהילדסהיים, דלתות ברונזה שמתארות את ההיסטוריה הנוצרית, במחווה לדלתות העץ של סנטה סבינה ברומא; את "עמוד ישו" (שמתאר את חיי ישו ומושפע מעמודי טראיאנוס ומרקוס אורליוס לכבוד הקיסרים הרומים) ואת כנסיית מיכאל הקדוש (שבנייתה הסתיימה לאחר מותו). כנסיית מיכאל הקדוש הייתה אמורה להוות חזון של ירושלים של מעלה ושם קבור ברנווארד. יצירות אלו נחשבות כיום לאתרי מורשת עולמית.

דוכסות סקסוניה

דוכסות סקסוניה (מגרמנית: Herzogtum Sachsen) הייתה דוכסות שנוצרה על ידי קרל הגדול, לאחר שניצח את השבטים הסקסונים. הדוכסות אחת מחמשת הדוכסויות השבטיות של פרנקיה המזרחית, והתקיימה עד לחלוקתה בשנת 1296 לדוכסות סקסוניה-ויטנברג ולדוכסות סקסוניה-לאוונבורג.

היינריך

האם התכוונתם ל...

היינריך הראשון, דוכס בוואריה

היינריך הראשון, דוכס בוואריה (בגרמנית: Heinrich I. von Bayern; ‏919–1 בנובמבר 955), היה בנו של היינריך הראשון, מלך גרמניה, ודוכס בוואריה בין השנים 948–955.

היינריך הראשון, מלך גרמניה

היינריך הראשון (בגרמנית: Heinrich I; ‏876 – 2 ביולי 936) המכונה גם היינריך לוכד הציפורים (Heinrich der Vogler) היה מלך פרנקיה המזרחית משנת 919 ועד למותו בשנת 936.

היינריך הראשון היה מייסד השושלת האוטונית של מלכי גרמניה וראשון השליטים של ממלכת פרנקיה המזרחית.

היינריך השני, דוכס בוואריה

היינריך השני, דוכס בוואריה (בגרמנית: Heinrich II. von Bayern; ‏951–28 באוגוסט 995), היה דוכס בוואריה בין השנים 955–976 ובין השנים 985–995.

היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (6 במאי 972 - 13 ביולי 1024), מכונה גם היינריך הקדוש, היה הקיסר החמישי והאחרון של האימפריה הרומית הקדושה מן השושלת האוטונית החל מיום הכתרתו ברומא בשנת 1014 ועד יום מותו. הוא הומלך למלך הרומאים ב-1002 ולמלך איטליה בשנת 1004. היינריך השני הוא המלך הגרמני היחיד שהוכרז כקדוש.

היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, היה בנו של היינריך השני, דוכס בוואריה. לאחר שאביו מרד נגד שני שליטים קודמים, מצא עצמו היינריך השני פעמים רבות בגלות. עובדה זו הביאה את היינריך הצעיר לפנות לעזרת הכנסייה מגיל צעיר. תחילה הוא מצא מקלט אצל הבישוף מפרייסינג ולאחר מכן בבית הספר הקתדרלי הילדסהיים. היינריך ירש את אביו בשנת 995, והפך להיינריך הרביעי דוכס בוואריה.

היסטוריה של גרמניה

ההיסטוריה של גרמניה תלויה במידה רבה באופן שבו מוגדרת "גרמניה". גרמניה לא התקיימה כמדינת לאום עד 1871. לפני המאה ה-19, גרמניה היא בבחינת אזור תרבותי במרכז אירופה הכולל טריטוריות רבות, המחזיקות כל אחת ברמות שונות של עצמאות כמו גם במורשת היסטורית שונה. עובדה זו מקשה על הקביעה האם טריטוריה מסוימת כלל השתייכה ל"גרמניה".

אחת הסוגיות המורכבות בהקשר זה היא שאלת מעמדה של אוסטריה, מדינה דוברת גרמנית שהיא חלק מהמרחב התרבותי של גרמניה. מדינה זו הייתה דומיננטית במסגרת האימפריה הרומית הקדושה, הנחשבת לעיתים כמקבילתה הקדומה של "גרמניה" או הרייך הראשון; עם זאת, אוסטריה לא נכללה במסגרת איחוד המדינות הגרמניות ב-1871, וסופחה ל"גרמניה" רק למשך תקופה קצרה של שמונה שנים (1938–1945). (למידע נוסף ר' היסטוריה של אוסטריה).

ערך זה משרטט בקצרה תקופות עיקריות בהיסטוריה הגרמנית בלבד; מידע נוסף מופיע לרוב בערכים נפרדים.

ליאודולף, דוכס שוואביה

ליאודולף, דוכס שוואביה (בגרמנית: Liudolf von Schwaben; ‏930–6 בספטמבר 957), היה דוכס שוואביה בין השנים 950–954, ונודע בשל מרידתו באביו אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה

רשימת מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה קיסר הגרמני הראשון שנטל לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-936 ועד לקריסת האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1806.

מלכים וקיסרים גרמניים

רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.

חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.

שושלת פיאסט

שושלת פיאסט (בפולנית: Piastowie) היא השושלת הראשונה ששלטה בפולין, מיסודה של פיאסט העגלן (פיאסט קולוג'יי) או פיאסט אוראץ', בן חושציסקו, החצי-אגדי. לפי האגדה בנו של פיאסט, שמוביט היה הנסיך הראשון של שבט פולאן. צאצאיו היו לסטק ושמומיסל. השליט הראשון משושלת זו שזהותו נחשבת ודאית מבחינה היסטורית היה הנסיך מיישקו הראשון (במאה ה-10). השושלת פיאסט שלטה בפולין מסביבות שנת 960 עד שנת 1370, שנת מותו של המלך קז'ימייז' הגדול. ענפים של שושלת זו המשיכו לשלוט בדוכסות מזוביה ובדוכסויות

של שלזיה החל משנת 1370 ועד מותו של הנציג הפיאסטי האחרון בשלזיה בשנת 1675

בני פיאסט התחתנו עם בני שושלות ומשפחות אצולה רבות ברחבי אירופה והחזיקו תארים רבים, אחדים מהם במסגרת האימפריה הרומית הקדושה.

תיטמר ממרסבורג

תיטמר (בגרמנית: Thietmar) או דיטמר (Dietmar, ‏Dithmar)‏ (25 ביולי 975 – 1 בדצמבר 1018) היה בישוף העיר מרסבורג (Merseburg) והיסטוריון גרמני בימי השושלת האוטונית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.