השגעון הגדול

השגעון הגדול הוא ספרו של אביגדור המאירי המתאר את חוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה, כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית שלחם בחזית המזרחית כנגד צבאות האימפריה הרוסית.

הספר נכתב על ידי המאירי עוד כאשר שירת במלחמה, ולאחר מכן הוא המשיך לכתבו בהונגריה שלאחר המלחמה. בשנים 19221923, לאחר עלייתו לארץ ישראל, ניסה למכרו למו"לים שונים, אך נכשל. לבסוף פרסם פרקים ממנו בעיתון "הארץ" בשנת 1929 ולאחר מכן הוציאו בהוצאת מצפה. הספר היה לרב מכר במושגי אותם זמנים, ונמכר באלפי עותקים.[1] בעת יציאתו לאור הושווה הספר על ידי יצחק יציב לספר "במערב אין כל חדש" של אריך מריה רמרק, שיצא לאור באותה העת בגרמניה, ותיאר באופן דומה את חוויותיו של חייל גרמני.[2]

הספר מתאר בגוף ראשון את חוויותיו של צעיר יהודי משכיל, העוסק בכתיבה ומעורה בחוגי הבוהמה האינטלקטואלית של בודפשט, אשר מגויס למלחמה. הספר מתאר את הכשרתו כקצין, את טבילת האש שלו, את הקרבות בהם השתתף, ולבסוף את נפילתו בשבי. בכל גלגוליו נושא הקצין הזוטר זהות יהודית וציונית. הספר מתאר בפירוט את מחשבותיו והגיגיו, אך כולל גם תיאורי קרבות, תיאורים מהווי החיילים ותיאורים מבודפשט שבזמן המלחמה. המסר שבספר הוא מסר אנטי-מלחמתי ברור, ויש בו גם נימה יהודית ייחודית, המתריסה כנגד המלחמה שבה נאלצו יהודים להילחם ביהודים. מאבקו של הקצין, הנאלץ להוכיח את הפטריוטיות שלו, ולהיאבק כנגד האנטישמיות של חבריו למדים, הוא אחד הנושאים העיקריים בספר.

כשלוש שנים לאחר יציאתו לאור של הספר, בשנת 1932, יצא המשכו "בגיהנום של מטה", המתאר את גורלו של הקצין היהודי בשבי הרוסי. כן פרסם המאירי מספר קובצי סיפורים קצרים בהם עסק בחוויותיו במלחמה.

בשנת 1936 המחיז המאירי את ספרו, והוא הועלה בתיאטרון "סדן".[3]

מהדורה מחודשת של הספר יצאה לאור בהוצאת דביר בסדרה "קולות" בשנת 1989. למהדורה זו נכתבה אחרית דבר בשם "הרומאנים התיעודיים של אביגדור המאירי" על ידי אבנר הולצמן.

השגעון הגדול
HaShigaon HaGadol - cover
כריכת הספר בהוצאת דביר
מידע כללי
מאת אביגדור המאירי
שפת המקור עברית
סוגה רומן מלחמתי
הוצאה
הוצאה הוצאת מצפה
הוצאת דביר
שנת הוצאה 1929 (מצפה)
1989 (דביר)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001099116, 001002228, 002041490, 001182070, 001855656

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמעון גן, שיחה עם אביגדור המאירי, דבר, 12 ביולי 1957
  2. ^ יצחק יציב, מספרות המלחמה - השגעון הגדול, דבר, 20 בדצמבר 1929
  3. ^ להצגת "השגעון הגדול", דבר, 1 בדצמבר 1936
אבי קושניר

אברהם (אבי) ישעיהו קושניר (נולד ב-26 באוגוסט 1960) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי, מנחה טלוויזיה וסטנדאפיסט ישראלי. זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה.

השתתף באירוויזיון 1987.

אביגדור המאירי

אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי. ספריו מתארים את מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של קצין יהודי. שיריו עוסקים, בין היתר, בביקורת על החברה הארץ-ישראלית. מייסד התיאטרון הסאטירי העברי בארץ ישראל.

אבישי אביבי

אבישי (אבי) אביבי (26 בדצמבר 1947 - 18 באוקטובר 2016) היה בתחילת דרכו שחקן וזמר, ומשנות השמונים היה אחד המעצבים האמנותיים (ארט דיירקטור) ומעצבי התפאורות הבולטים בישראל, בסרטי קולנוע, בהפקות טלוויזיוניות ובפרסומות. אביבי התגורר בתל אביב והיה נשוי לענת אביבי, נכדתה של מרים ברנשטיין-כהן.

איגור בוריסוב

איגור בוריסוב (נולד ב-15 ביוני 1942) הוא שחקן קולנוע ישראלי.

החל לשחק בברית המועצות בסרטים רוסיים ולאחר עלייתו לישראל ב-1977 הרבה לשחק בקומדיות וסרטי בורקס ישראליים בעיקר בבימויו של יהודה ברקן. בין השנים 1987 עד 1989 שיחק בשלושה סרטים הוליוודיים המספרים אגדות ילדים ידועות.

בשנים 1986 ו-1991 היה אורח בתוכנית הילדים הפופולרית בטלוויזיה הופה היי ואף השתתף בהצגה של התוכנית בשנת 1987. ב-1992 הוא השתתף בקלטת הווידאו לילדים "שרים וצוחקים" לצד דודו זר, נתן נתנזון וחני נחמיאס. ב-1996 הופיע בהצגת התיאטרון "החייל האמיץ שוויק".

בין היתר שיחק בסרטים : שלאגר (1979), קוני למל בקהיר (1983), קומפוט נעליים (1985), האינסטלטור (1986), השגעון הגדול (1986), ניפגש בחוף (1987), אסקימו לימון 7: אהבה צעירה (1987), עבודה בעיניים (1988), וגברת תפתחי זה אני (1992).

אל תיתנו להם רובים

אל תיתנו להם רובים הוא שיר פציפיסטי בן 17 בתים, שחיבר נתן אלתרמן הצעיר בשנת 1934 (שהיה אז בן 24) ופורסם לראשונה בחוברת "טורים" ב-27 ביולי 1934, במלאת 17 שנים לשימוש בגז כלור במלחמת העולם הראשונה. השיר מושפע מחוויות מלחמת העולם הראשונה ובפרט לוחמת הגז במלחמה. לימים שינה אלתרמן את טעמו והתייחס לשיר כיצירה בוסרית ואף התנגד למסר הפציפיסטי שבו. לפיכך לא נכלל השיר באף קובץ שיצא בחיי המשורר, ונדפס מתוך מחברותיו רק ב-1984 במסגרת הקובץ "שיריו הראשונים של אלתרמן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. במהלך ההתנגדות להסכמי אוסלו שימש שם השיר ככותרת לסטיקר שביקש להתריע בפני ההיתר שניתן על ידי ממשלת יצחק רבין לאספקת נשק לרשות הפלסטינית.

אנדרה אדי

אנדרה אדי (הונגרית: Ady Endre‏; 22 בנובמבר 1877 - 27 בינואר 1919), משורר הונגרי.

אריה צ'רנר

אריה צ'רנר (נולד ב-6 במרץ 1957) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומדבב ישראלי.

בגיהנום של מטה

בגיהנום של מטה ("בגיהנום של מטה: רשימות קצין עברי בשבי רוסיה") הוא ספרו של אביגדור המאירי, המתאר את חוויותיו כשבוי בסיביר במהלך מלחמת העולם הראשונה. המאירי לחם בחזית המזרחית כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית.

הספר הוא המשכו של הספר השגעון הגדול (יצא ב-1929), שתיאר בגוף ראשון את חוויותיו של צעיר יהודי משכיל, העוסק בכתיבה ומעורה בחוגי הבוהמה האינטלקטואלית של בודפשט, אשר מגויס למלחמה. הספר תיאר את הכשרתו כקצין, את טבילת האש שלו, את הקרבות בהם השתתף, ולבסוף את נפילתו בשבי. הספר השגעון הגדול היה לרב מכר במושגי אותם זמנים, ונמכר באלפי עותקים."בגיהנום של מטה" מתאר את חוויותיהם הקשות בשבי של המספר (המאירי עצמו), משרתו פאלי וחברו מרגלית. על אף האירועים הטראומטיים שעוברים הגיבורים בשבי הרוסי האכזר, מצליח המאירי לרתק את הקורא אל הסיפור. "המסירה המאופקת, הדיווח הכמו-עובדתי, הטון הענייני, ה'אובייקטיבי', האופייניים לרומן זה הם שאיפשרו לסופר להעביר אל הקורא את זוועות המלחמה – בישירות, במיידיות ובאמינות, שלא היו כמותן עד אז בסיפורת העברית" כותב דן מירון.מהדורה ראשונה של הספר "בגיהנום של מטה" יצאה בהוצאת מצפה בתל אביב בשנת תרצ"ב 1932. מהדורה מחודשת של הספר יצאה לאור בהוצאת דביר בסדרה "קולות" בשנת 1989, מהדורה מתוקנת בלווית הערות והסברים מאת אבנר הולצמן.

דב נבון

דב נבון (נולד ב-15 ביוני 1959 בתל אביב בשם דב פרשטנדיג) הוא שחקן וקומיקאי ישראלי.

דורון צפריר

דורון צפריר (נולד בשם דורון צפריס ב-4 בנובמבר 1955) הוא שחקן, קומיקאי ועורך דין ישראלי.

דינה דורון

דינה דורון היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית ומנחת סדנאות למשחק ולמשחק מול מצלמה.

מלחמת חפירות

מלחמת חפירות היא סוג של לוחמה שבה ניצבים שני כוחות זה מול זה משני צדדיו של קו חזית, כאשר כל צד מחזיק קו מגננה ארוך מול יריבו. קווי המגננה מורכבים משוחות, ביצורים קלים (למשל מסוג בלוקהאוס) ומכשולים כגון גדרות תיל ובזנ"טים בשטח שבין שני קווי המגננה, הקרוי "שטח הפקר". הכוחות מכוונים כלי ירייה אלה מול אלה באיום מתמיד. הלוחמים מוגנים באופן יחסי בהיותם בשוחות, הן מירי נשק קל והן מרוב סוגי הארטילריה של שדה הקרב, ומתווה הלוחמה הוא סטטי, ללא התקדמות, בשל סכנת החיים של עזיבת השוחה. לכן נעשה במונח גם שימוש בהשאלה לתיאור מצב שבו שני צדדים מחופרים בעמדותיהם זה מול זה ללא התקדמות גם בתחומים אחרים. מלחמת החפירות אפיינה את החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, אך נעשה בה שימוש גם בחזיתות אחרות של המלחמה, כגון מערכת גליפולי והחזית האיטלקית, וכן במלחמות אחרות, כגון מלחמת האזרחים בארצות הברית, מלחמת הבורים השנייה ומלחמת רוסיה-יפן.

מלחמת החפירות הייתה תוצאה של התקדמות כושר הירי של כלי הנשק ההתקפיים (קצב אש, דיוק, טווח, כושר הרג וחדירה) מבלי שתהיה התקדמות מקבילה בטכנולוגיית המיגון והתנועה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גבתה שיטת לוחמה זו קורבנות בקנה מידה עצום בקרב על הסום, בקרב ורדן (למעלה ממיליון נפגעים בכל אחד מן הקרבות) ועוד, כאשר חיילים הסתערו מתוך השוחות אל מוות בטוח מול מכשולי גדרות תיל וירי מכונות ירייה של האויב וזאת מבלי להשיג הישג כלשהו מבחינת התקדמות. למספר הקורבנות הרב תרמו גם הפעלת נשק להשמדה המונית כגון החדרת גז רעיל לשוחות ורמת ההיגיינה הירודה. לעיתים נאלצו החיילים לשהות בשוחות זמן רב, לישון בהן, לבשל ולאכול בהן, לטפל בתוכן בפצועים וכדומה. על מנת לשבור את הקיפאון במלחמת העולם הראשונה הומצא הטנק, שהיה אמור לתת מענה לתנועה ממוגנת מעבר למכשולי שטח ההפקר ולאפשר הסתערות, כיבוש שטח והכרעה. למרות שבמשך רוב מהלך המלחמה לא הוכיח הטנק את עצמו, המשך פיתוח הטנקים שינה את אופי הלחימה והפך את מלחמת החפירות ללא רלוונטית.

ניסן יתיר

ניסן יתיר (קוליה כגן) (12 בפברואר 1904 - 10 בפברואר 1982) היה שחקן תיאטרון ישראלי. נודע בקולו המחוספס ובהתמחותו בגילום דמויות של אנשים קטנים ותפקידי משנה קצרים אך מלאי-הבעה ועומק שהקנו לו את הכינוי "מלך התפקידים הקטנים". את רוב הקריירה שלו עשה בתיאטרון הקאמרי, בו כיהן גם כחבר מועצת השחקנים של התיאטרון.

ספי ריבלין

יוסף (ספי) ריבלין (7 בנובמבר 1947, כ"ד בחשוון ה'תש"ח – 3 בדצמבר 2013, א' בטבת ה'תשע"ד) היה שחקן וקומיקאי ישראלי. חתן "פרס האקדמיה לטלוויזיה" ו"פרס מסך הזהב" על מפעל חיים. כיהן כחבר מועצת עיריית ראשון לציון.

ענת וקסמן

ענת וקסמן (נולדה ב-26 ביוני 1961) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון וקומיקאית ישראלית. זוכת שלושה פרסי אופיר למשחק (היא חולקת את שיא הזכיות עם השחקניות דאנה איבגי ורונית אלקבץ).

פשמישל

פְּשֶׁמִישְׁל (בפולנית: Przemyśl, ביידיש: פשעמישל ובכתבים הרבניים: פרעמיסלא) היא עיר בגליציה, כיום בדרום-מזרח פולין. העיר קרויה על שמו של המלך[דרוש מקור] פשמישל השני (מלך בשנים 1295-1296), משושלת המלוכה לבית פְּיאסְט. בעת מלחמת העולם השנייה שימש היישוב תחילה מקלט מהגרמנים, ולאחר מכן נבנה בו גטו גדול, ובו יותר מ-20,000 יהודים, שרבים מהם נספו בשואה.

רב צבאי

רב צבאי הוא רב הפועל במסגרת יחידה צבאית, ומעניק שירותי רבנות לחייליה.

שלמה תרשיש

שלמה תרשיש (27 בנובמבר 1947 - 31 במרץ 2017) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

שמואל וילוז'ני

שמואל וילוז'ני (נולד ב-10 בינואר 1954) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאי, סטנדאפיסט ובמאי ישראלי. וילוז'ני נחשב לאחד מה"אבות המייסדים" של אומנות הסטנדאפ בישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.