הר עצמון

הר עצמון הוא הר בגליל התחתון, ברום של 547 מטרים מעל פני הים, הנמצא בצפון מערב בקעת בית נטופה. ההר הוא המערבי מבין הרי רכס יודפת.

הר עצמון
גובה 547 מטר
מיקום צפון מערב בקעת בית נטופה
רכס הרים רכס יודפת
קואורדינטות 32°49′27″N 35°15′58″E / 32.82428°N 35.26603°E
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
הר עצמון
הר עצמון
הר עצמון נוף טיפוסי
הר עצמון, נוף טיפוסי, חורף 2015
הר עצמון, נוף טיפוסי 2015
הר עצמון, נוף טיפוסי, חורף 2015

שם

בקרב הערבים היה ההר מוכר כג'בל דידבה[1], שמשמעותו בפרסית הוא "שומר" או "צופה"[2]. חוקרים זיהו את ההר כ"הר עצמון" (Asamon) המוזכר על ידי יוסף בן מתתיהו כהר במרכז הגליל, המשקיף על ציפורי, בו התבצרו כמה אלפי יהודים בזמן המרד הגדול, ואשר בו לבסוף נהרגו בידי הרומאים[3]. אולם בימי המנדט הבריטי היה ידוע הר מירון בשם "הר עצמון" ועל כן התייחסו להר כ"הר עצמון ההיסטורי". בשנת 1953 קבעה ועדת השמות הממשלתית שאין להשתמש בשם "הר עצמון" בהתייחס להר מירון ושהוא ייוחד לג'בל דידבה[4].

הזיהוי של "הר עצמון" של יוסף בן מתתיהו כהר עצמון, אינו הזיהוי היחיד. בשנת 1879 הביא גוסטב בוטגר בלקסיקון שלו זיהוי של הר מירון כעצמון של יוסף בן מתתיהו[5]. גוסטב דלמן זיהה את עצמון כ"ראס קרומאן" מערבית מעילבון[6].

גאוגרפיה

ההר נמצא כקילומטר דרומית מערבית לתל יודפת, ומכוסה בחורש ים תיכוני. מההר תצפית לכיוון דרום, אל עבר בקעת בית נטופה וגבעות ציפורי, ולמרגלותיו שוכן כפר מנדא.

למרגלות ההר ממערב מצויים מספר מעיינות, היוצרים את תחילתו של נחל אבליים. בין תל יודפת והר עצמון מחבר שביל טיולים, העובר בין שרידים ארכאולוגיים ומערות רבות.

כיום נכלל ההר בשטחה של שמורת טבע הר עצמון.

עצמון בתרבות

על שמו של הר עצמון קרוי בית הספר היסודי עצמון בנוף הגליל. תלמידות ותלמידי בית הספר עוסקים בנושא שמירת הסביבה כחלק מתוכנית הלימודים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כינוס עשירי לידיעת הארץ המוקדש לצפון גליל התחתון, דבר, 1 בנובמבר 1951
  2. ^ אברהם יצחק שטרן, הר הג'רמק אינו הר עצמון, הצופה, 2 ביוני 1959
  3. ^ מלחמות היהודים, כרך ב', 511.
  4. ^ ישעיהו עשני, הר מירון ולא העצמון, דבר, 18 ביולי 1960
  5. ^ Gustav Boettger, Topographisch-historisches Lexicon zu den schriften des flavius Josephus, Leipzig, 1879, page 39
  6. ^ יוסף ברסלבי, לירידת העצמון מן הגליל העליון אל הגליל התחתון, למרחב, 15 במאי 1956
הר מירון

הַר מֵירוֹן (ערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל-ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן. הוא שוכן בסמוך לערים צפת ומעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והיא הגבוהה ביותר ברכס הרי מירון שבגליל העליון. בעבר התנשא ההר לגובה של 1,208 מטר מעל פני הים, אך צה"ל שיטח את פסגת ההר לצורך הקמת בסיס צבאי והנמיכה במעט.

הר מירון הוא אחד האזורים הגשומים ביותר בארץ, בממוצע יורדים בו כ-900 מילימטר גשם בשנה. במרבית החורפים יורד בהר מירון שלג ולרוב הוא נערם. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים.

הר שכניה

הר שְׁכַנְיָה הוא הר במערב בגליל התחתון. שיא גובהו הוא 456 מטרים מעל פני הים ביישוב קורנית. ההר נמצא בחלקו המערבי של רכס הרי יטבת - רכס שאורכו כ-14 ק"מ החוצה את הגליל התחתון. על ההר שוכנים היישובים מנוף, שכניה וקורנית, שבתחום המועצה האזורית משגב (גוש שגב). כמו כן, על ההר נמצא בית ספר יסודי לישובי האזור השייכים למועצה האזורית משגב אשר בו לומדים מעל 500 תלמידים.

חרבת ב"ק

חרבת ב"ק (או חרבת רום) הם שרידי חווה חקלאית, שהוקמה על ידי ישראל ב"ק באדמות הכפר ג'רמק שעל הר מירון, ופעלה בשנים 1834-1840. התיישבות זו נתפסת לעיתים באופן חלוצי, כראשית ההתיישבות החקלאית היהודית בעת החדשה, וישראל ב"ק מוערך על ש"הקדים בכך את אם המושבות, פתח-תקווה, כמעט ביובל שנים".

יודפת (יישוב עתיק)

יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata, תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני. שרידיה נמצאו באתר בלב רכס הרי יודפת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו-9 ק"מ צפונית לציפורי.

העיר נבנתה על תל בגובה 419 מ' מעל פני הים, מוקפת בשרשרת פסגות הגבוהות ממנה. ממזרח ומצפון מזרח מקיף אותה נחל יודפת ויובל שלו מקיף אותה ממערב, מדרום ומצפון מערב. אלו יוצרים מדרונות תלולים משלושת צדי הגבעה כך שזו נגישה רק מצד צפון, שם נמצא אוכף טופוגרפי המחבר אותה להר מימין. יודפת מתוארת בהרחבה בספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים של יוסף בן מתתיהו, ומוזכרת גם במשנה. האתר ששטחו 263.32 דונם הוכרז ב-11 בנובמבר 2014 כגן לאומי.

כפר מנדא

כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשולי המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

כפר מנדי

כפר מנדי היה יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים, בבקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון, במקום שבו שוכן כיום כפר מנדא.

נחל אבליים

נַחַל אֶבְלַיִם הוא נחל אכזב במערב הגליל התחתון, שראשיתו במספר מעיינות למרגלות הר עצמון, וסופו בחיבור לנחל נעמן שבעמק זבולון.

הנחל מתחיל ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים, ומתחתר בערוץ תלול וצר תחת היישובים כאוכב אבו אל-היג'א, מורשת ודמיידה. בהמשך פונה אפיק הנחל לכיוון צפון מערב, והוא עובר מצפון מזרח לאעבלין, שם חובר אליו נחל שכניה, וחוצה תחת גשר את כביש 70 לעבר עמק זבולון.

הנחל נקרא על שם היישוב התלמודי אבליים, אשר מזוהה עם הכפר הסמוך אעבלין.

עצמון

האם התכוונתם ל...

עצמון-שגב

עַצְמוֹן (שֶׂגֶב) (שם קודם ראשוני: שגב, לאחר מכן התווסף השם עצמון) הוא יישוב קהילתי במועצה אזורית משגב אשר נוסד בשנת 1975 ועלה לקרקע בשנת 1978 באתר הקרוונים יבור[2]. לאחר מכן עלה לאתר הקבוע בשגב בשנת 1983.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.