הר כנען

הר כנען הוא הר בצפון ישראל, צפון-מערבית לכנרת.

על ההר ומורדותיו שוכנת העיר צפת. להר שתי פסגות: הראשונה נקראת הר ביריה וגובהה 955 מטר מעל פני הים, והשנייה - גובהה 939 מטר. ההר הוא אחד משני גושי ההרים הגדולים בגליל, ובינו לבין הר מירון מפריד נחל עמוד.

בעבר שכן על הר כנען יישוב קדום בשם יבנית, שהיה אחד הביצורים החשובים בגליל בתקופת המרד הגדול ברומאים. גם לאחר החורבן ישבו ביבנית יהודים, וידוע כי התיישבה בו משמרת הכהנים אימר.

הר כנען
Ravens in Kadita
גובה 955 מטר
מיקום הגליל העליון, ישראל
קואורדינטות 32°58′47″N 35°30′24″E / 32.9798233°N 35.5067326°E
(למפת צפת רגילה)
Safed osm
 
הר כנען
הר כנען
אליעזר קשאני

אליעזר קשאני (18 במרץ 1923 - 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה לוחם מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים, נידון למוות והוצא להורג בתלייה.

בית הקברות היהודי העתיק בצפת

בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.

בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.

המחלקה הדתית בפלמ"ח

המחלקה הדתית הייתה אחת ממחלקות הפלמ"ח, שנודעה בשל חלקה באירוע ההיסטורי המכונה העלייה לביריה בשנת 1946.

המחלקה הוקמה בשנת 1942 ועם הקמתה ישבה בקיבוץ גן יבנה. באוקטובר 1942 עברה המחלקה ל"משק הפועלות הגדול" בעיינות - (כיום - כפר הנוער עיינות).

חניכי המחלקה עבדו בימים בשדות משק הפועלות ובלילות התאמנו יצאו לסיורים רגליים להכרת הסביבה ולאיסוף חומר על הכפרים הערבים שמסביב. עיינות שימשה כמקום לאימוני נשק וירי. הנשק הוסתר בסליק ברפת, בתוך בור התחמיץ או בבור החליבה.

בשנת 1944 מונה למפקד המחלקה יהודה ניצן (בלום), אשר לאחר הקמת צה"ל הגיע לדרגת אלוף-משנה, ושימש בתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל. תחת פיקודו של בלום עלתה המחלקה בינואר 1945 אל הגליל העליון, והקימה את היישוב ביריה, במסגרת מבצע שנועד להקים נקודות יישוב במקומות מבודדים בגליל, הן על מנת לסייע ליישובים כצפת בה היו היהודים מיעוט בעיר ערבית, והן על מנת לסכל את המגבלות על ההתיישבות שהטיל הספר הלבן וחקיקת הקרקעות המפלה שנחקקה בעקבותיו.

אנשי המחלקה שהתיישבו בביריה לא ראו את ייעודם בהתיישבות, אלא ראו ביישוב המקום מטרה צבאית. במקום הוקמה מצודה, במתכונת הדומה למצודות שהוקמו ברמות נפתלי וחוקוק. את זמנם העבירו בני המחלקה הדתית בביריה באימונים, סיורים, ועבודות ייעור מטעם הקרן הקיימת לישראל. כן היוותה ביריה נקודה בדרכם של המעפילים הבלתי חוקיים שהגיעו דרך סוריה, בשיירות שלוו על ידי אנשי הפלמ"ח.

ב-6 בפברואר 1946 השתתפו כמה מבני המחלקה הדתית במתקפה על משטרת הר כנען, מכיוון שסברו כי 11 חברי הפלמ"ח שנעצרו כמה ימים לפני כן בעת שהתכוונו לסייע למעפילים נמצאים במעצר במקום. בעקבות המתקפה הוטמן נשק רב בסליק בביריה, ולאחר מתקפה נוספת שביצע הפלמ"ח, על מחנה הלגיון הערבי בהר כנען, נערך במקום חיפוש, ב-28 בפברואר 1946, ומשנמצאו שני סליקים ובהם כמות רבה של נשק ותחמושת, וכן מסמכים הקושרים את התושבים אל תנועת המרי העברי, נעצרו כל 24 תושבי ביריה.

לאחר מעצרם של אנשי המחלקה הדתית הכריז הצבא הבריטי על ביריה כשטח כבוש, ואסר על מגורי יהודים ביישוב. בתגובה לכך, בליל י"א באדר התש"ו, הוא 14 במרץ 1946, עלו אלפי צעירים אל היישוב, ולאחר מאבק בבריטים הצליחו להביא להסכמה על מגורי קבע של יהודים בביריה.

אנשי המחלקה הדתית שנעצרו עברו עינויים ואף שבתו שביתת רעב במחאה על היחס הברוטאלי שקיבלו מהמשטרה הבריטית. ב-30 במאי 1946 התקיים משפטם בפני בית דין צבאי בריטי באשמה של החזקת נשק בלתי חוקית. על העצורים לימד סנגוריה הרב מאיר בר-אילן, שהופיע בפני השופטים והסביר את זכות תושבי הנקודות המבודדות בגליל להגנה עצמית. לאחר מכן הודו כל הנאשמים באשמות המיוחסות להם. רובם נדונו לארבע שנות מאסר, ומיעוטם, שהיו קטינים, נדונו לשנה או לשנתיים מאסר.

בסופו של דבר, ריצו חברי ביריה שנה ורבע מתקופת המאסר שהוקצבה להם. ב-11 ביוני 1947 שוחררו 22 האסירים שעדיין נותרו כלואים בעקבות חנינה לרגל "יום הולדתו של המלך". יחד עמם שוחררו 8 מחברי קיבוץ בית הערבה שנאסרו במסגרת אירועי השבת השחורה. שחרורם של אסירי ביריה היה תוצאה של פניותיהם של חוגים נרחבים בציבור היהודי. לאחר השחרור צורפו אנשי המחלקה הדתית כיחידים ל'רזרבה' (מילואים) של הפלמ"ח.

יוצאי המחלקה הדתית, הן בוגרי אירועי ביריה, והן כאלו שפרשו ממנה בטרם אירעו האירועים, סייעו בהתיישבות במקומות נוספים בארץ, כמושב תקומה, כפר עציון ועין צורים שבגוש עציון.

הקרב על צפת

הקרב על צפת במלחמת העצמאות נערך בין ה-16 באפריל ל-11 במאי 1948 בין כוחות ההגנה לכוחות צבא ההצלה הערבי. הקרב נסתיים בניצחון ההגנה, ובעקבותיו עזבה האוכלוסייה הערבית את צפת.

זאב מתתיהו פרל

זאב מתתיהו פרל (1888–1948), איש צפת, היה פעיל בחיי הציבור בעיר, וגואל אדמותיה.

יחיאל דרזנר

יְחִיאֵל דֹּב דְּרזְנר (13 באוקטובר 1922 - 16 באפריל 1947) היה מעולי הגרדום, לוחם ומפקד במחתרת האצ"ל, נתפס על ידי הבריטים והוצא להורג.

כנען (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מאיר נקר

מאיר נקר (26 ביולי 1926 - 29 ביולי 1947) היה מעולי הגרדום, חבר מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים במבצע פריצת כלא עכו, והוצא להורג.

מאיר פעיל

מאיר (מאיר'קה) פָּעִיל (פִּילַבסקי) (19 ביוני 1926 - 15 בספטמבר 2015) היה אלוף-משנה בצה"ל, היסטוריון צבאי, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי.

מבצע יפתח

מבצע יפתח (28 באפריל 1948 עד 29 במאי 1948) היה מבצע צבאי שנערך בגליל המזרחי, בעת מלחמת העצמאות, על ידי ארגון ההגנה.

מטרות המבצע היו:

כיבוש הגליל העליון המזרחי, כולל העיר צפת;

טיהור שטחי הגליל העליון המזרחי מהכוחות הערביים השונים.

לקראת פלישת צבאות ערב, אשר הייתה צפויה באמצע מאי, נוספה כמטרה חסימת צירי פלישה אפשריים.במבצע השתתפו הגדוד הראשון והגדוד השלישי של הפלמ"ח וכן גדוד חי"ש 11 של חטיבת גולני. בעקבות המבצע, שני גדודי הפלמ"ח האמורים אורגנו במסגרת חטיבת יפתח. הישגי המבצע לא נוצלו במלואם, כיוון שגדודי הפלמ"ח, אשר נטלו בו חלק, הוזעקו לסיוע בקרב על הדרך לירושלים.

עם זאת, המבצע השיג את רוב מטרותיו.

בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שכינויו המחתרתי 'יפתח', (ראשי תיבות של יגאל פייקוביץ' תל חי) ניתן כשם למבצע.

מצפה נמרוד

מצפה נמרוד הוא אתר תיירות נוף והנצחה לנמרוד שגב, בן הדור הרביעי למושבה ראש פינה, אשר נהרג בקרב עייתא א-שעב במלחמת לבנון השנייה. האתר מנציח גם את חברי צוות הטנק שבו נפגע נמרוד שגב, ונהרגו יחד אתו. המצפה ממוקם בגליל העליון המזרחי, 503 מטר מעל פני הים, בשטח הרשות המקומית ראש פינה צפונית-מערבית לאתר השחזור בראש פינה ובנוסף הוא גם גן לצמחי ארץ ישראל.

מרדכי אלקחי

מרדכי אלקחי (10 במרץ 1925 - 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה איש האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים בליל ההלקאות והוצא להורג.

נחל עכברה

נַחַל עַכְּבָּרָה הוא נחל אכזב בגליל העליון, שראשיתו במורדות הדרומיים של הר כנען, ברום של כ-850 מטרים מעל פני הים, וסופו בחיבור לנחל עמוד, בסמוך לכביש 85.

הנחל עובר בראשיתו בערוץ עמוק בין שכונותיה המזרחיות של העיר צפת, ומשם ממשיך דרומה, וחוצה את כביש 89 תחת גשר. משם ממשיך הנחל דרומה, לצד הכפר עכברה, שם חובר אליו נחל רבי ינאי, ועובר למרגלות מצוק סלע עכברה עד החיבור לנחל עמוד, בסמוך ממזרח לצומת נחל עמוד.

שמו של הנחל הוא כשמו של היישוב מתקופת בית שני ומתקופת התלמוד עכברה, אשר שמו השתמר בשם הכפר הסמוך.

באפיק הנחל מספר מעיינות, ובהם "עין רזים", "עין הדס", "עין ינאי" ו"עין סלע".

נחל עמוד

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.

נחל ראש פינה

נַחַל רֹאשׁ פִּנָה הוא נחל בגליל העליון המנקז את המורדות המזרחיים של הר כנען. תחילתו בהר כנען ממנו הוא יורד לתחומי המושבה ראש פינה ונשפך לירדן ההררי. לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין גיא-אוני, עין פינה ועין כדן. חלקו העליון של הנחל הוא שמורת טבע מוכרזת. שטחה הוא 273 דונם והיא הוכרזה ב-31 ביולי 2007.

צפת

צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון. צפת שוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל, העיר ממוקמת על פסגות ההרים צפת וכנען וצופה אל ימת הכנרת מדרום מזרח ואל רכס הרי מירון במערב. גובה רוב העיר כ-850–900 מטר, אך היא כוללת גם את שכונת נוף כנרת שגובהה כ-500 מטר. צפת נמנית כאחת מ"ארבע ערי הקודש" שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. באפריל 2018 העיר מנתה 35,330 תושבים.

קבר רבי יהודה הנשיא

קבר רבי יהודה הנשיא מצוי כנראה בבית שערים אך יש מסורות לפיהן נמצא בציפורי.

ראש פינה

ראש פינה (רֹאשׁ פִּנָה) היא מושבה ומועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, ובסמיכות לחצור הגלילית, נוסדה ב-12 בדצמבר 1882 (ב' בטבת ה'תרמ"ג), כהמשך לניסיון התיישבות קודם שהחל ב־1878. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.

ראש פינה היא מבין המושבות היהודיות הראשונות, שהוקמו בסוף המאה ה־19 (תקופת העלייה הראשונה), וההתיישבות בהן נמשכת ברציפות עד ימינו.

שרה אדלר לוי

שרה לוי (1872–1969) הייתה פעילה ציונית, מייסדת ההתיישבות היהודית בהר כנען שבצפת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.