הר חרמון

הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. ההר נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל, ומהווה קצהו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון, המפריד בין לבנון וסוריה.

שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים, ונמצאת על הגבול שבין סוריה ולבנון, כ-14 ק"מ מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים. הפסגה הגבוהה ביותר בתחומי ישראל היא כיפה בגובה 2,236 מטרים מעל פני הים, הנמצאת מערבית למצפה שלגים, שגובהו 2,224 מטרים מעל פני הים, ומצפון-מזרח לרכבל העליון שבאתר הסקי.

להר ארבעה שמות בעברית, שמקורם בתנ"ך: חֶרְמוֹן, שְׂנִיר, שִׂרְיֹן ושִׂיאֹן.

הר חרמון
Hermonsnow
החרמון הישראלי המושלג, כפי שהוא נראה מפסגת הר בנטל
גובה סוריה 2,814 מטרים
ישראל 2,236 מטרים
מיקום הגבול בין סוריה ולבנון. החרמון הישראלי בגבול ישראל-סוריה
רכס הרים מול הלבנון
מסלול ההעפלה הקל דרך עפר, צעידה
קואורדינטות 33°24′0″N 35°51′0″E / 33.40000°N 35.85000°E
Hermon
הר החרמון המושלג באתר הסקי
הר החרמון - Mount Hermon 0251
הר החרמון המושלג בחורף 2011 מצולם משדה נחמיה
הר החרמון , כפי שנראה מהר מירון דרך משקפת 10X50 (דצמבר 2017)
הר החרמון, כפי שנראה מהר מירון דרך משקפת 10X50 (דצמבר 2017)

אטימולוגיה

הרמב"ן (בפירושו על התורה שם בספר דברים פרק ג' פסוק ט') כתב שמקור השם "חרמון" הוא בשורש חר"מ, אשר הוראתו דבר שאין להשתמש בו. מפני גובהו והטמפרטורה הנמוכה בו (ראה בהמשך) היה ההר "חרם", כלומר אזור לא מיושב, ולכן נקרא חרמון.

דעה נוספת היא שמקור השם בהוראה קרובה במשמעותה של אותו שורש: דבר קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, והאמורים הקימו מקדש לבעל גד בבקעת הלבנון למרגלות ההר[1]. משום כך נקרא גם ההר עצמו "בעל חרמון": ""חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת"[2].

לפי הספר החיצוני חנוך א מקורו בשבועת בני השמיים והחרמתם (התחייבותם בשבועה) לשאת נשים מבנות האדם: "וַיְהִי כִּי־רַבּו בְנֵי־הָאָדָם בַּיָּמִים הָהֵם וּבָנוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים בְּנֵי־הַשָּמַיִם וַיַּחְמְדוּ אוֹתָן וַיְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכָה נִבְחֲרָה־לָּנוּ נָשִׁים מִבְּנוֹת הָאָדָם וְנוֹלִידָה־לָּנוּ בָנִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שַׁמְחֲזַי וְהוּא נְשִׂיאָם יָרֵאתִי פֶּן־תְּמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְהָײִתִי אֲנִי לְבַדִּי נוֹשֵׂא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל׃ וַיַּעֲנֻהוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ הִשָּבַע נִשָּבַע כֻּלָּנוּ וְהִתְקַשַּרְנוּ בְחֵרֶם כֻּלָּנוּ בֵּינוֹתֵינוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן־הָעֵצָה הַזֹּאת וּבָהּ נַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה׃ אָז נִשְׁבְּעוּ כֻלָּם יָחַד וַיִתְקַשְּרוּ בֵינֵיהֶם בְּחֵרֶם׃ וַיִּהְיוּ כֻּלָּם מָאתַיִם מַלְאָך וַיֵּרְדוּ בִימֵי יֶרֶד עַל־רֹאשׁ הַר־חֶרמוֹן וַיִּקְרְאוּ לָהָר חֶרמוֹן כִּי בוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהֶחֱרִימוּ בֵינֵיהֶם׃" (חנוך א', פרק ו' פסוקים א'-ו').

באשר לשמותיו האחרים של ההר, כפי שהובאו במקרא, שִׂרְיֹן, שְׂנִיר ושִׂיאֹן, רש"י מפרש "שניר" כך: "הוא שלג בלשון אשכנז [בחלק מהנוסחים: "(שנעע)"] ובלשון כנען".

בערבית קרוי ההר גַ'בְּל אַ-שֵיח' (جبل الشيخ) שפירושו "ההר הזקן", בשל פסגתו המושלגת המזכירה שיער שיבה. בעבר כונה ההר גם ג'בל א-ת'לג' (جبل الثلج) – "הר השלג". שם זה מופיע גם בתלמוד בגירסתו הארמית, טור תלגא.

גאוגרפיה

הר החרמון הוא רכס צר וארוך, ומהווה חלקו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון. כיוונו של רכס החרמון מדרום מערב לצפון מזרח. אורכו כ-60 ק"מ. שטחו הכולל כ-1,000 קמ"ר שרובם בשטחי סוריה ולבנון, 70 קמ"ר משטחו נמצא בשטח ישראל. גבולותיו של החרמון הם: מדרום נחל סער, ממערב בקעת הלבנון, מצפון נהר ברדה וממזרח אגן הניקוז של נחל אעווג'.

רוב שטחו של ההר בישראל הוא שמורת חרמון - שמורת טבע. ארבעה יישובים שוכנים על ההר בחלקו הישראלי: שני יישובים יהודיים - נווה אטיב ונמרוד, ושניים דרוזים - מג'דל שמס ועין קיניה.

מאזור מוצבי החרמון יורדות שלוש שלוחות לעבר עמק החולה:

נחל שיאון מפריד בין כתף שיאון לשלוחת שריון. נחל גובתה מפריד בין שלוחת שריון לכתף חרמון.

  • מסלע - החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מתקופת היורה.
  • עיצוב הנוף - בחרמון המשקעים יורדים מוצקים, ולפיכך אין סחיפה. הגורם המעצב את הנוף בחרמון הוא ההמסה. מי המסת השלגים מחלחלים לתוך ההר וממסים את הסלע בפעולה הידועה בשם קרסט. מי ההפשרה יוצאים במעיינות גדולים למרגלות החרמון, על ההר עצמו אין מקורות מים.

אקלים

בחרמון כמות משקעים שנתית של 1,300 מ"מ ואף יותר. בשל גובהו של ההר המשקעים היורדים עליו הם שלגים ברובם. על ההר מנשבות רוחות חזקות מאוד במשך כל השנה. הטמפרטורה בו נמוכה ביותר ובמשך רוב החורף היא סביב נקודת הקיפאון. בחודשי הקיץ החמים הטמפרטורה מגיעה ל-25 מעלות.

אקלים בחרמון (גובה 1640 מטרים מעל פני הים)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 4.3 5.0 7.6 12.0 16.0 19.4 21.6 21.7 19.1 15.3 10.2 6.1 13.19
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -1.8 -1.2 0.6 3.1 6.4 9.6 12.0 11.8 9.5 7.2 3.7 0.5 5.12

פסגת ההר

בתנאי ראות טובים ניתן לצפות מפסגת החרמון למרחק 150 ק"מ. צבי אילן סייר בשיא החרמון ב-19 ביוני 1974, בטרם נמסר לכוח משקיפי החירום של האו"ם. אילן מחלק את פסגת ההר לשלושה שיאים שגובהם דומה וביניהם עמק בשם "אל-דר". מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. מהשיא הצפוני-מזרחי יש תצפית לעבר קַטַנַה ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל. מהפסגה (2,814 מ') יש תצפית הקפית.

אילן מצא את שרידי המקדש שצ'ארלס וורן מהקרן לחקר ארץ ישראל כתב עליהם בביקור בשנת 1869. המקדש, הבנוי מאבני גזית גדולות, נמצא מדרום-מזרח לצוק וממדיו 11 מ' על 10 מ'. בצד המזרחי של הצוק מצוי כוך קטן דמוי מערה ועליו כתובת ערבית משנת 1934. על ההר מצא אילן חרסים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים מתקופת הברזל.

צמחייה ובעלי חיים

Glaucium Oxylobum on Mt. Hermon
פרגה קרחת בגבעת הקרב בחרמון

גאולוגיה

החרמון הוא קמר גבוה שתחילת קימוטו בתקופת הקרטיקון העליון, במקביל לקימוט הקשת הסורית. המשך התרוממותו חלה ביחד עם יצירת בקעת הירדן ונבע מתזוזה אופקית של לוח ערב לעומת הלוח הלבנטיני לאורך הבקע הסורי-אפריקני. בשיא התרוממותו הגיעה פסגתו לגובה 4 ק"מ מעל פני הים.

עיצוב טקטוני

הקמר נוצר בתהליך של קימוט שהתרחש בקרטיקון עליון, בתקופה שבה החל ים טתיס להיסגר באמצעות תנועתו של הלוח האפריקאי צפונה לעבר הלוח האירואסייתי. במהלך הנאוגן נוצר הבקע הסורי-אפריקני המפריד בין הלוח הערבי והלוח האפריקאי, והמשכו לאורך בקעת ים המלח (הנמשך מדרום טורקיה עד דרום מפרץ אילת) מפצל את הלוח הערבי לשניים. חלקו המערבי של הלוח המפוצל הוא הלוח הלבנטיני, שעדיין מחובר במערבו ללוח האפריקאי ומופרד ממנו באופן מלאכותי לאורך תעלת סואץ. שלושת הלוחות נעים צפונה, אולם תנועת הלוח הערבי – הנושא קמר החרמון – מהירה יותר ביחס לשני הלוחות האחרים.

Strike slip fault heb
כיוון העתקי חילוף

הבקע הסורי-אפריקני אינו העתק ישר אחד אלא מערכת העתקי חילוף נפרדים ולא רציפים היוצרים דוגמת זיגזג. לאורך הבקע מצויים העתקי חילוף שמאלײם וימנײם, המשפיעים על צורת הנוף:

  • העתקי חילוף שמאלי יצרו מתיחה בין הלוחות, ובניהם נפער שקע. באופן זה נוצרו ים המלח, הכנרת ועמק החולה.
  • העתקי חילוף ימני גרמו ללחיצה בין גושים שהתרוממו ליצירת קמר. באופן זה נוצרו הרי הלבנון והחרמון. פעולת הלחיצה יצרה תבליט גבוה ששכבותיו נטויות בזווית חדה לכיווני דרום-מזרח וצפון-מערב.

מסלע

רובו של החרמון בנוי מאבן גיר. בליה נמרצת הסירה את השכבות העליונות וחשפה שכבות שמקורן ביורה, לפני 200–145 מיליון שנה. המשכן של שכבות אלה נמצא ברמת הגולן, בעומק של כקילומטר מתחת לגובה פני הים – עובדה המדגישה את עוצמת הקימוט שיצר את הקמר. בשכבות סלעי הגיר השונות נראים מאובנים רבים ושונים: קיפודי ים, אמוניטים, אלמוגים, צדפות ושבלולים. מסיסות הגיר וריבוי המשקעים באזור החרמון תרמו להתפתחות מבנים קארסטײם שונים: דולינות – שקעי המסה רדודים, טרשונים, מחילות המסה ומערות – שחלקן הן מערות נטיפים.

למרגלות החרמון מצויות שכבות צעירות יותר מתקופת קרטיקון תחתון, החושפות פעילות טקטונית וגעשית רבה, בנוסף לבליה עזה. במקום קיימים דײקים, שחדרו לשברים ולסדקים בתוך הסלע. גופי חדירה אלה מתפרקים בתהליכים הדרגתײם של בליה וסחיפה, ובמקומם נוצרים סדקים המובילים מי גשמים והפשרת שלגים לתוך סלעי הגיר, המשמשים אקוויפראקוויפר החרמון – וכולאים את המים מעל לשכבה הגעשית המשמשת כאקוויקלוד.

שמורת טבע החרמון

ישנה תוכנית ליצור את שמורת טבע החרמון סביב הר החרמון, בשטח של כ-78,270 דונם. ההפקדה של תוכנית מספר ג/20776 פורסמה בילקוט הפרסומים 7309 ב-27 ביולי 2016. השמורה המתוכננת אינה כוללת את אתר החרמון, מושב נווה אטיב, הגן הלאומי מצודת נמרוד ומעיין הבניאס.

ישנם אתרים רבים בתחומי השמורה:

  • ביר א-צבא - יישוב קדום
  • בקעת מן - בקעה באזור כתף חרמון
  • ברכת נקר - ברכה עונתית
  • העיר האבודה - אתר קדום
  • הר אגס - פסגה בכתף שיאון
  • הר בין הבתרים - אתר קדוש - לפי המסורת כאן התקיים מעמד ברית בין הבתרים
  • הר כחל - פסגה בשלוחה המרכזית של דרום החרמון
  • חוות מע'ר שבעא - שתי חוות קדומות
  • כתף שיאון - שלוחתו המערבית של דרום החרמון
  • מצפה בולען
  • מצפה הר דוב - תצפית לכװן מערב
  • מצפה רמתא - תצפית לצור בצפון ולקרן כרמל בדרום
  • נחל גובתה - ראשו בהר חבושית ונשפך לנחל חרמון סמוך לעין פמיאס
  • נחל חזורי - יובל לנחל גובתה
  • נחל גלשון - אפיק הנשפך לנחל גובתה
  • נחל זבדים - ראשו ליד כפר רמתא ונשפך לנחל שיאון
  • נחל סנאים - אפיק הנשפך לנחל שיאון, לידו יישוב קדום
  • נחל ערער - ראשו ליד התחנה התחתונה של אתר הסקי, נשפך לנחל שיאון
  • נחל שיאון - ראשו ליד מוצב החרמון הסורי, נשפך לנחל חרמון
  • עמק בולען - עמק המורכב מקבוצת דולינות גדולות
  • עמק דובדבן
  • עמק שנונים - עמק ובמרכזו ברכת שנונים
  • נבי חזורי - קבר וחורשה הקדושים לדרוזים

החרמון במלחמה

IsraelCVFRchart-BorderNorth copy
מתאר הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון באזור הר חרמון[4]. הקו הכחול (+++) בין ישראל ולבנון, נקבע על ידי האו"ם בשנת 2000 – מצוין בכוכבית שחורה. קו קדמי ישראלי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית כחולה. קו קדמי סורי של קוי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 - מצוין בכוכבית אדומה
Brechat ram mt hermon
החרמון וברכת רם

החרמון נכבש מסוריה על ידי כוח צה"ל שהונחת במסוקים בתום מלחמת ששת הימים. במקום הוקם מוצב מבוצר - מוצב החרמון, שנועד לתת התרעה ומידע לחיל האויר ולאגף המודיעין.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים כבשו כוחות קומנדו סוריים את המוצב (ראו: הכיבוש הסורי של החרמון), ושבו חלק ניכר מהחיילים ששהו בו. חלק אחר מן החיילים הצליח לברוח בחסות החשכה. ניסיון ראשון לכיבוש מוצב החרמון בחזרה נעשה ב-8 באוקטובר על ידי כוח חטיבת גולני. הניסיון נכשל בעיקר עקב מחסור בלוחמים והכוח קיבל הוראה לסגת לאחר שאיבד 25 מלוחמיו. לקראת סוף המלחמה נעשה מבצע משולב לכיבוש החרמון על ידי חטיבת גולני שטפסה במעלה ההר לכיבוש המוצב הישראלי וכוח משולב של חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים, אשר הונחתה ממסוקי יסעור וכבשה מאחור את ה"חרמון הסורי". לכוח גולני היו 55 הרוגים[5], וביקורת רבה הוטחה בצה"ל על הדרך שבה לחמה חטיבת גולני בחרמון. בעקבות קרב זה קיבל החרמון את הכינוי "העיניים של המדינה".

לאחר המלחמה, בעקבות פריצת ציר וכיבוש שיא החרמון בידי חיל ההנדסה הישראלי, הועבר "החרמון הסורי" לשליטת האו"ם.

גבול ישראל-סוריה באזור החרמון נחשב לגבול שקט, אף יותר מהגבול השקט יחסית של רמת הגולן. עם זאת, ב-3 ביולי 1991 נהרג בחרמון חייל מילואים בחדירת חוליית מחבלים למצפה שלגים[6] ובאוקטובר 1991 הושמדה חוליית מחבלים שניסתה לחדור דרך לבנון לחרמון למוצב ליד מצפה שלגים. באירוע נוסף, חדר אזרח סורי לישראל דרך החרמון.

החרמון בתנ"ך ובתרבות

ההר נזכר בספר דברים, בתיאור חבל הארץ בעבר הירדן שכבש משה מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן: "וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן, צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר"[7], וכן: "מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹון הוּא חֶרְמוֹן"[8].

עם חציית הירדן בידי בני ישראל, נזכר היישוב בעל גד, ששכן למרגלות החרמון, כנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע יהושע בן נון בכיבושיו בארץ: "מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן"[9]. יתר הר חרמון ורכס מול הלבנון נותר בשלב זה בגדר "הארץ הנשארת", שנותר לכבוש אותה: "וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת"[10].

באזור ההר, כמו ביתר אזור הגולן והבשן, ישבו בני חצי שבט מנשה: "וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מִבָּשָׁן עַד בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר חֶרְמוֹן"[11].

מלבד אזכוריו הרבים של החרמון בתיאור כיבוש עבר הירדן וארץ כנען, ההר נזכר באופן סמלי גם בספר תהילים ובספר שיר השירים: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים"[12], וכן: "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ"[13], וכן: "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן"[14]. בנוסף, נזכר במקורות המונח "חרמונים": "עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר"[15].

בתקופת בית שני כבש את ההר אלכסנדר ינאי, וגייר את היטורים שישבו בו. באותה תקופה התקיימה בהר גם מושבת חכמי בני בתירא.

החרמון בתרבות

בתקופה המודרנית קרא וכתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם :"לנו יהיה כתר החרמון".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ז', וספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ה').
  2. ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג'.
  3. ^ יואל ויזל, החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הבטחון - החברה להגנת הטבע, 1984, עמ' 124-126
  4. ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), ה'תשמ"ב-1981. מפות נתיבי טיסה (נתיבי התובלה הנמוכים ו- ATS) מהװת חלק בלתי נפרד מהפמ"ת
  5. ^ מספר ההרוגים הכולל בשני ניסיונות כיבוש החרמון ובקרב סואץ הוא 80 כ"א
  6. ^ בן-מרדכי, אהוד, אתר יזכור
  7. ^ ספר דברים, פרק ג', פסוקים ח'-ט'.
  8. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוק מ"ח, בקופטית "קרח" - ייתכן שמקור השם שיאון הוא מצרי.
  9. ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוק י"ז, וכן ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ג', ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק א', ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ה'.
  10. ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ה', וכן ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק י"א, ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג'.
  11. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק כ"ג.
  12. ^ מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ח'.
  13. ^ ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק י"ג.
  14. ^ ספר תהילים, פרק קל"ג, פסוק ג'.
  15. ^ ספר תהילים, פרק מ"ב, פסוק ז'.
תמונה פנורמית של החרמון, כפי שנראה ממרכז רמת הגולן
תמונה פנורמית של החרמון, כפי שנראה ממרכז רמת הגולן
בית ג'ן (סוריה)

בית ג'ן (בערבית: بيت جن) היא עיירה בדרום-מערב סוריה למרגלות הר חרמון, בגובה 1,050 מטרים מעל פני הים. העיירה בית ג'ן ממוקמת כ-40 ק"מ דרומית-מערבית לדמשק ו-11 ק"מ מזרחית לגבול עם ישראל. בשנת 2004, גרו בעיירה 2,846 תושבים - רובם מוסלמים סונים.

גאוגרפיה של סוריה

סוריה היא מדינה הממוקמת בדרום-מערב אסיה. המדינה גובלת עם ישראל ולבנון במערב, טורקיה בצפון, עיראק במזרח וירדן בדרום. בנוסף לכך לסוריה רצועת חוף לאורך הים התיכון.

סוריה מחולקת למספר רב של אזורים גאוגרפים, אזורי ההרים במערב לאורך החוף במרכז ובאזור הדרום בג'בל אלדרוז שבהרים אלו כמות המשקעים היא 1,000 מילימטרים ויותר, מרבית שטחה של סוריה שהוא מישור צחיח הידוע בשם המדבר הסורי ששם הרוחות חמות וכמות המשקעים נמוכה, מישורים פוריים כגון הבשן, החורן, הגולן, דמשק ואזור חומס וחלב.

הפרת הוא הנהר החשוב ביותר במדינה החוצה אותה במזרח. מצפון לנהר הפרת נמצא האזור הפורה ג'זירה, ה"אי". אזור זה מושקה על ידי שני יובלים של נהר הפרת, הבליח והחבור. באזור נבנתה במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 מערכת סכרים ותעלות המספקת מים לחקלאות, בעיקר דגנים, באזור. כמו כן חל גידול משמעותי בגידולי הכותנה.

סוריה מחולקת ל-14 מחוזות ול-61 נפות שונות. הערים הגדולות בסוריה הן חלב (1,900,000) ודמשק (1,700,000).

ג'בל א' שיח, "ההר המזוקן" הוא הר חרמון שברכס הרי מול הלבנון בגבול לבנון בגובה 2,814 מטר הוא הנקודה הגבוה במדינה. פסגת רכס זה מהווה את קו הגבול בין סוריה ולבנון, וכן בפסגות הדרומיות נקבע קו הגבול עם ישראל בהסכם.

דבש ענבים

דבש ענבים, אשר מכונה בימינו, בערבית, "דבס", הוא מאכל ממותק העשוי מתירוש ענבים מורתח. הוא היה מוכר בארץ ישראל עוד לפני הכיבוש הערבי במאה ה-7. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור הר חרמון ובלבנון. בספרות הערבית של תקופת ימי הביניים היה ה"דבס" שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר לדבש תמרים. החל מסוף התקופה הממלוכית בארץ ישראל, במאה ה-16, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של ארץ ישראל. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של האסלאם נאסרה שתיית היין, וכך התעורר הצורך במציאת שימוש לא-אלכוהולי לענבים. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך.

החורף בישראל

עונת החורף בישראל היא העשירה ביותר במשקעים. מרבית המשקעים יורדים בצורת גשם, חלקם יורד כברד. השלג יורד לעיתים נדירות יותר, בעיקר בהרים שגובהם מעל ל־900 מטרים. הר חרמון הוא המקום היחידי בישראל בו יורד שלג לעיתים תכופות במשך החורף.

הר חרמונית

הר חרמונית הוא הר געש רדום ברמת הגולן. ההר הוא חלק מקו התלים הישראלי, והוא שוכן בין הר ורדה לבין הר בראון, מזרחית לאל-רום. גובהו של ההר 1,211 מטר מעל פני הים, והוא ההר השני בגובהו ברמת הגולן, אחרי הר ורדה.

שמו של ההר בערבית, תל א-שייח'ה, נגזר משמו של הר חרמון - ג'בל א-שייח'. על פי המסורת הדרוזית, תל א-שייח'ה הוא אשתו של ג'בל א-שייח', וברכת רם השוכנת ביניהם היא עין כחולה שנועדה לסייע לא-שייח'ה לוודא שבעלה נאמן לה. שמו העברי של הר חרמונית מהווה, אם כן, אף הוא נגזרת נקבית של שמו של הר החרמון, בדומה לערבית.

רוב ההר מצוי בתחומה של שמורת הטבע תל א-שיח'ה.

על ההר נמצא בונקר לא מאויש שנבנה לאחר מלחמת יום הכיפורים. כביש אספלט משובש במקצת מוביל לראש ההר, משם יש תצפית מצוינת על עמק הבכא.

בהר קיימת מחצבת טוף פעילה.

הר כביר

הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומעל (מדרום) לבקעה הגדולה שיוצר נחל תרצה. בפסגה הצפון-מערבית, בגובה 792 מטר מעל פני הים, נמצאת תצפית נוף רחבה המשקיפה אל הר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון; בדרום - מקרוב הרי עיבל וגריזים ובאופק הרי בנימין. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת..." (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז')

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כארבעה קילומטר, בתוך שטח המוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה- מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. מזרחית יותר נמצאת חוות סקאלי, המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פסגתו המערבית של ההר מצוי "קבר שיח' בילאל אבן רבאח", 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה, הפרח אירוס השומרון.

הר מירון

הַר מֵירוֹן (ערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל-ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן. הוא שוכן בסמוך לערים צפת ומעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והיא הגבוהה ביותר ברכס הרי מירון שבגליל העליון. בעבר התנשא ההר לגובה של 1,208 מטר מעל פני הים, אך צה"ל שיטח את פסגת ההר לצורך הקמת בסיס צבאי והנמיכה במעט.

הר מירון הוא אחד האזורים הגשומים ביותר בארץ, בממוצע יורדים בו כ-900 מילימטר גשם בשנה. במרבית החורפים יורד בהר מירון שלג ולרוב הוא נערם. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים.

הרי אילת

הרי אילת הוא כינוי לרכס הרים בדרום ארץ ישראל, בדרום הנגב.

קבוצת ההרים קרויה על שם העיר אילת הסמוכה וכן על שם היישוב המקראי אילות שככל הנראה ישב במקום בו נמצאת היום העיר אילת.

שרשרת רכסי אזור תמנע משתייכת לאזור הרי אילת.

בין ההרים בגוש המרכזי, הגבוה בין ההרים הוא הר חזקיהו והשני בגובהו הוא הר שלמה למרות שלמתבונן מן הצד נראה כי הר שלמה גבוה מהר חזקיהו.

רמת יותם היא ההר הנמוך ביותר ברכס ללא התחשבות בכל הגבעות הנמצאות בשטח הרכס.

מג'דל שמס

מַגְ'דַל שַׁמְס (בערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. יישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר חרמון, כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי. בשנת 1982 הוכרז היישוב, המוכר עד היום בכינוי כפר, כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית.

מול הלבנון

מול הלבנון (בערבית: سلسلة جبال لبنان الشرقية, ג'יבאל א-שרקייה, ההרים המזרחיים) הוא רכס הרים המצוי בין לבנון וסוריה, וחלקו הדרומי מצוי צפונית לרמת הגולן. אורכו של רכס ההרים כ-150 ק"מ ופסגותיו הגבוהות הן הר חרמון (2,814 מטרים) בגבולו הדרומי, וטלעת מוסא (עלית משה) (2,669 מטרים).

מרבית קו הגבול בין לבנון וסוריה נקבע לפי שיאו של הרכס. כאשר הצרפתים בהרחיבם את מחוז לבנון העות'מאנית השאירו את מקורות הנהרות אמנה (ברדה) ופרפר בשטח סוריה. בצידם המערבי של ההרים נמצאת הבקעא המפרידה בין הרי מול הלבנון להר הלבנון, ממזרח לרכס נמצא אגן דמשק בו ממוקמת העיר דמשק, ובצפונם, מגיעים ההרים לעיר חומס שבסוריה.

מכתשים בנגב

המכתשים בנגב הם חמישה מכתשים אירוזיים, המהווים תופעת טבע ייחודית. בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים שכאלה, כולם נמצאים בארץ ישראל או בסיני ודרך היווצרותם דומה.

הסברה כיום היא שהמכתשים נוצרו משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.

המכתשים בנגב הם היווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר א-סימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

נחל הקיבוצים

נַחַל הַקִּבּוּצִים הוא נחל איתן הזורם בעמק המעיינות שבבקעת בית שאן.

נחל רוקד

נַחַל רַקָּד או נחל רוֹקַד הוא שמו העברי של נַהְר אלרֻקַאד (نهر الرقاد), הידוע גם בשם נחל אֶ-רַקַד המסמן את גבולה המזרחי של רמת הגולן. נחל רוקד הוא הנחל הגדול ביותר מבין נחלי רמת הגולן, 74 ק"מ אורכו והוא מהווה את הגבול הטבעי שלה.

הנחל מתחיל את מהלכו במורדות הדרומיים של הר חרמון, צפון מזרחית לכפר הסורי ג'וּבַּתַּא אלְ-חָשַבּ שסמוך לקוניטרה. ערוץ הנחל מקביל לגבול מדינת ישראל עם סוריה. מקוניטרה ממשיך הנחל במגמה דרומה באפיק רדוד שליו ורגוע, מכאן מקור ההשראה לשמו, נהר אל-רקאד (رقاد) - הנחל "המְּנוּמְנָם". לאחר שהנחל חוצה את כביש רָפִיד-שֵׁיח' מַסְכִּין, חותר הנחל בכיסוי הבזלת ובקירטון הרך שמתחתיו. חתירה זו נראית בבירור ליד הכפר הסורי עין דַ´כַּר (عين ذكر) שם הוא יורד במפל אל תוך גיא עמוק וצר שמצוקי בזלת נראים בראש גדותיו ומתלולי קירטון עזים יורדים מהם אל הערוץ. בשלב זה גם יובליו עם גאיות צרים ומפלים ככל שהם מתקרבים אליו ויורדים אליו ב"עמקים תלויים". במקום שבו נפסקת שורת הרי הגעש, משנה נחל רקד את כיוונו לכיוון דרום-מערב, כיוון השיפוע הכללי של הגולן, ומתחתר בקניון בזלת שאורכו כ-20 ק"מ. בחלקו הדרומי של האפיק ולאורך כ-6 קילומטר הדרומיים ביותר של האפיק זורם הרוקד בתוך שטח שבשליטת מדינת ישראל ונשפך לירמוך בנקודת המפגש של הגבולות בין שלוש המדינות, ירדן, ישראל וסוריה. כיוון שמסוכן לטייל באזור הנחל יש צורך באישור ביטחוני מיוחד כדי להיכנס אליו ולטבול בו.

נחל שיאון

נַחַל שִׂיאוֹן (ואדי עסל) הוא נחל שזורם בערוץ עמוק בין הר חרמון להר דב, ואגן הניקוז העילי שלו מקיף כשלושים קמ"ר. מתחת לפני הקרקע מתנקזים אליו ככל הנראה מים משטח גדול הרבה יותר. הנחל יוצא למישור מרגלות החרמון, לא הרחק מהיישוב הקדום בניאס, ומשם הוא זורם לאורך של כ-4.5 ק"מ במקביל לנחל חרמון, עד שהוא מתאחד איתו.

בניגוד לערוצו העמוק והבולט בנוף במרוצו ההררי, בצאתו למישור זורם הנחל באפיק רחב ושטוח. גם ההידרולוגיה שלו כיום דלה; בשנה רגילה זורם אפיקו שבמישור במשך חודש אחד בשנה, ואף זאת לרוב בספיקה דלה.

הזרימה מתרחשת לרוב בחודש מאי, עם הפשרת השלגים הנמרצת, ואחרי שהקרקעית בחלקו העליון כבר ספוגה מים. ישנן שנים שבהן הוא אינו זורם כלל בחלקו התחתון. בחורף הנחל לרוב אינו זורם, אך לעיתים אחרי גשם חזק וממושך הוא זורם לזמן קצר. במרבית המקרים חלחול מי הנחל עולה על אספקתן. הדבר בולט במיוחד בחודש אפריל, כאשר עינות שיאון שופעים כמות רבה מאוד של מים, וחלקו התיכון של הנחל (מהמעיינות ומטה) זורם בעוז, אך עד הגיעם לקטע המישורי ביציאת האפיק מבין ההרים – נבלעת זרימתן וקטעו התחתון של הנחל נותר יבש. חלקו העליון של הנחל, מעל לעינות שיאון, כמעט שאינו זורם כלל, אפילו בזמן הפשרת שלגים הנמרצת.

חלקו של העליון של הנחל משמש כמסלול גלישת סקי השייך לאתר החרמון. בסוף מסלול הגלישה מותקן רכבל כיסאות.

עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

שמורות טבע בישראל

שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמור על מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ודומם, אשר נוצרו עקב האופי המיוחד של טבע המקום. הרשות הממשלתית האחראית להכרזה, פיתוח ואחזקת שמורות הטבע בישראל היא רשות הטבע והגנים. עד סוף שנת 2009 הוכרזו בישראל 230 שמורות טבע. סה"כ נעשו 258 הכרזות, 28 הכרזות היו הרחבות לשמורות קיימות.

שמורת אלוני אבא

שמורת טבע אלוני אבא היא שמורת טבע בגליל התחתון המערבי הממוקמת בין מושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים בסמיכות למושב אלוני אבא, ובה שרידיו של יער אלונים קדום. שטחה של השמורה הוא כ-960 דונם. שמורת הטבע נקראת על שם היישוב הסמוך אלוני אבא.

שמורת ביצת ואדי מלחה

שְׁמוּרַת מְלֵחָה, בִּצַּת וָאדִי מַלָחָה, היא שמורת טבע במרכז בקעת הירדן, השוכנת בחלקו העליון של ואדי מלחה, מזרחית למושב תומר. התנאים הגאוגרפיים הייחודיים בשמורה גורמים למליחות גבוהה במיוחד בקרקע, המשפיעה על הצומח בה. זהו המקום היחיד במזרח התיכון בו צומח טופל אדום. על הבולטים בעופות השמורה נמנה פרנקולין. בשמורה מסלול הליכה ורכיבה, באורך 4.5 ק"מ.

שניר

שְׂנִיר הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באצבע הגליל. הקיבוץ נמצא במרחק כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

היישוב הוקם בכ"א באלול ה'תשכ"ז (26 בספטמבר 1967) כהיאחזות נח"ל ברמת הבניאס, שהייתה אזור מפורז בתחום ישראל מאז הסכם שביתת הנשק 1949, אך הוחזקה בפועל בידי סוריה עד מלחמת ששת הימים. ההיאחזות הוקמה במקום שיועד למצודת אוסישקין ו', במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין, אך לא יצאה אז אל הפועל. ההיאחזות אוזרחה כקיבוץ בחשוון ה'תשכ"ט (1968) על ידי ארגון "השומר הצעיר". בראשית דרכו נקרא הקיבוץ "כפר משה שרת" אולם לאחר תקופה קצרה נקבע השם שניר, כשמו של הר החרמון בשפה האמורית. מקורות הפרנסה של הקיבוץ הם: מטע אבוקדו מהגדולים במזרח התיכון, גידולי שדה בעמק החולה, לול לבשר, בקר לבשר, תיירות צימרים וקייטרינג, מפעל סנו שהיה שייך בעבר לקיבוץ, הרחבה קהילתית שנתפשת כענף כלכלי מובהק ומקור ליציבות כלכלית על אף הצהרות חברי הקיבוץ.

בסוף שנות ה-70 היה קיבוץ שניר הראשון בקיבוץ הארצי שהחליט על מעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית. לאחר שבתנועה סירבו לאפשר את המעבר, הודיע הקיבוץ על פרישה מתנועת הקיבוץ הארצי.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 היה שניר הקיבוץ הראשון שעבר הפרטה, ואחד הראשונים שהוקמה בהם הרחבה קהילתית.

שמו של היישוב נגזר מאחד משמותיו של הר חרמון הסמוך, על פי הפסוק "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר" (דברים, ג', ט').

שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטל • הר חרמון • הר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולההר ארבלהר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוגנחל בזק עילינחל פרתעינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפאיער ריחןנבי רביחנחל פצאלנחל קנהעינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגותנחל ציןעין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.