הר חברון

הר חברון הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1026 מטר, בעיירה חלחול. אזור זה היה בימי קדם אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל, "בדרך-ההר", בין חברון לירושלים.

Shimeah
היישוב שמעה בהר חברון
Dkeika 1
הכפר הבדואי דקייקה, דרום הר חברון
Dkeika playground
פינת משחקים בדקייקה
Dkeika wide view 2
דקייקה - מבט מרחוק
Susiya
מאהל פלסטיני בכפר סוסיא
Umm al-Kheir.1
חורבות בית מגורים באום אלחייר

גאוגרפיה

דרום הר חברון הוא החלק הדרומי של הרי יהודה ולמעשה היחידה הגאוגרפית הדרומית ביותר בחבלי ההר המרכזי. הקמר הגאולוגי הראשי - קמר חברון הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון) המתפצל מדרום לחברון לשלושה קמרים, קמר מעון במזרח, קמר דהרייה במערב וביניהם קמר קטן יותר - קמר יאטה. קמר מעון אף הוא מחולק לשלושה קמרים קטנים יותר: יתיר, ענים ועירא. בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקירטוני וכיסוי הנארי שבו. אדמת האזור היא רנדזינה חומה-אפורה, הירודה באיכותה מאדמת הטרה רוסה שנמצאת בשאר חבלי ההר.

דרום הר חברון מוקף משני עבריו במדבריות, בדרומו הנגב ובמזרחו מדבר יהודה - מדבר בצל גשם. הקרבה לשני המדבריות משפיעה מאוד על אקלים האזור ומתוך כך על הצומח, החי והאדם באזור. בנוסף למיעוט הגשמים (כ-300 מ"מ בממוצע בשנים האחרונות) גם מקורות מים יציבים כמעיינות ובארות נדירים בו, מספר מעיינות זעירים נמצאים בזיף ובכרמל. תושבי האזור לאורך כל התקופות התקיימו על מי גשמים שנאגרו בבורות אותם חצבו בסלע הקירטוני.

התנאים הייחודיים של המסלע, הקרקע, המשקעים ומיעוט מקורות מים יציבים עיצבו את אזור דרום הר חברון כאזור מובהק של ספר המדבר.

אקלים

אזור ספר המדבר נתון לשינויים ותנודות בהתאם לשנות ברכה ובצורת, לעיתים רצועת הספר "משתלטת" על המדבר עקב ריבוי גשמים ולעיתים, בעיקר בשנות בצורת, הספר הופך למדבר. על פי המקרא אזור הספר נקרא "הכרמל", תופעת התרחבות והצטמקות הספר מוכרת גם בדברי הנביאים "והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב" (ספר ישעיהו, פרק ל"ב, פסוק ט"ו) הנביא מדבר בפסוקים אלה על זמני שלום וגאולה, בעת חורבן התהליך הוא הפוך "והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל..." (ישעיהו לג).

הקרבה למדבריות השפיעה על תנאי הביטחון באזור לאורך כל העת העתיקה, כחבל ספר שבו מתרחש המאבק המתמיד בין "המזרע לישימון" היה האזור זירה למאבק אנושי בין החקלאים תושבי הקבע לבין נוודי המדבר אשר פשטו בשנות בצורת ובעתות מצוקה על יישובי הקבע.

ההיסטוריה של ההתיישבות בדרום הר חברון

ההתיישבות היהודית בתקופת התנ"ך

בדרום הר חברון אנו מוצאים התיישבות יהודית כבר מימי יהושע בן נון, ביהושע פרק ט"ו (פרק נחלת שבט יהודה) מוזכרים היישובים כרמל, מעון, זיף, יוטה ועוד. הכפרים הערביים כיום בדרום הר חברון יושבים על גבי אתרים אלה ומשמרים בשמותיהם את שמות היישובים מתקופת התנ"ך.

בהיותו אזור ספר המרוחק מעין השלטון שימש האזור כמרחב פעולה לבריחתו של דוד מפני שאול המלך, פרקים רבים בספר שמואל א' מתארים את מנוסתו של דוד למדבר זיף, מדבר מעון ומדבר עין גדי המזרחי יותר.

בסוף ימי בית ראשון, עם חורבנה של ירושלים על ידי נבוכדנאצר, נחרבו גם הכפרים בדרום הר חברון ותושביהם הוגלו לבבל יחד עם גולי ירושלים. את האזור תפסו האדומים שאף סייעו לבבלים בחורבן חבל הארץ הדרומי. על כך ניתן ללמוד מאוסטרקונים שנמצאו בתל ערד ומספר עובדיה.

ההתיישבות היהודית בתקופת בית שני

פריחה נוספת של דרום הר חברון התרחשה בתקופת המשנה ובתקופת התלמוד (התקופה ביזנטית). הן מהממצאים הארכאולוגיים הרבים שנמצאו באזור והן מכתבים בני אותה תקופה אנו לומדים על קהילות יהודיות גדולות שחיו ופעלו באזור.

בספרו האונומסטיקון - ספר השמות, מזהה אוסביוס מקיסריה אב הכנסייה מקיסריה את האתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים בשטח בני זמנו (המאה הרביעית). בדרום הר חברון מזכיר אובזביוס שבעה כפרים יהודיים - כרמל, יוטה, ענים התחתונה, אשתמוע, רימון, תלה ועין גדי. הוא מזכיר גם שני כפרים נוצריים - יתיר וענים העליונה.

אל האונומסטיקון מתוספים סקרי השטח והחפירות הארכאולוגיות בעשרות השנים האחרונות המלמדים על קהילות רבות באזור שלא הוזכרו בחיבורו של אובזביוס, לדוגמה העיירה הגדולה סוסיא עם בית הכנסת והפסיפסים המפוארים שבה, דבר אשר לא מאפשר ספק ביהדותה של סוסיא.

דרומא

דרומא הוא שמו של חבל ארץ, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון. שם חבל הארץ מוזכר בדברי חז"ל מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה". גם אוסביוס השתמש במושג זה באונומסטיקון "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה ט' מילין מחברון דרומה".

במאה ה-9 מסתיים פרק זה בחיי היהודים באזור דרום הר חברון. כל הקהילות הגדולות של תקופת המשנה והתלמוד נעלמות ועד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו יהודי הדרום בתקופה זו. את מקומם של בתי הכנסת תופסים מסגדים ועמם אוכלוסייה חדשה - המוסלמים, ייתכן שיהודי הדרום ברחו מפני האסלאם, בגלל פחד או בגלל ערעור הביטחון בספר עם כניסת האסלאם.

ההתיישבות המוסלמית

PalestinianSusya2009
סוסיא הפלסטינית, דרום הר חברון, ספטמבר 2009

מאז הכיבוש המוסלמי נחלשה ההתיישבות היהודית באזור דרום הר חברון, ואת מקומה תפסה ההתיישבות המוסלמית. שבטים ערביים-בדואים שחיו במדבר והתפרנסו ממנו, מצאו שקל ביותר לשבת על ספר המדבר ולהשתמש במשאביו. העיר היהודית הגדולה ביותר באזור, סוסיא, ננטשה ונחרבה, לא במהלך של מלחמה וגירוש אלא במהלכים טבעיים ודמוגרפיים. מרכז ההתיישבות היהודית עבר לגולת בבל, והקשר לתורה נחלש. רבים מהיהודים התאסלמו, והגדילו בכך את ההתיישבות הערבית-אסלאמית. עד היום תופסים רבים מערביי העיר יטא את עצמם כיהודים שהתאסלמו.

הר חברון בימינו

היישוב הפלסטיני

Tuba from North 2
הכפר הבדואי טובא בדרום הר חברון. התורן משמש טורבינת רוח המספקת חשמל לכפר, שאינו מחובר לרשת הארצית.

נפת חברון היא הגדולה ביותר מבין נפות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ומספר תושביה עומד על כ-620 אלף (נכון ל-2011).

היישובים הגדולים הם חברון (ערבית: אלח'ליל, העיר השנייה בגודלה בשטחי הרשות הפלסטינית), דאהרייה, חלחול, יטא, דורא, א-סמוע, בית-אומר, בני נעים, וח'רבת אל-ערוב, נמצאים בו גם מספר מחנות פליטים כאל-ערוב ואל-פוואר. באזור שמדרום לחברון ישנה אוכלוסייה בדואית גדולה יחסית.

נפה נוספת החולשת על צפון הר חברון ומזרחו היא נפת בית לחם. היישובים הגדולים בנפה זו הם בית לחם, בית ג'אלא, בית פג'אר, בית סאחור ואל-ח'דר. בנפה זו קיימים מספר מחנות פליטים, כדוגמת עאידה ודהיישה. בדואים גרים בעיקר במזרח הנפה, באזור מדבר יהודה.

התנחלויות

LuciferFarm2009
חוות לוציפר והדרך המובילה אליה, דרום הר חברון, ספטמבר 2009

מעט אחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש הר חברון בידי ישראל, חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, שחוסלה במלחמת העצמאות. ב-27 בספטמבר 1967 הוקם מחדש כפר עציון, ההתנחלות הראשונה שהוקמה ביהודה ושומרון. בהמשך הוקמו היישובים הר גילה, ראש צורים, אלון שבות, אלעזר, מגדל עוז, תקוע ועוד. בד בבד, חודשה ההתיישבות היהודית בחברון והוקמה קריית ארבע.

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוקמו גרעיני התיישבות בירושלים ובקריית ארבע אשר כיוון עלייתם הוא דרום הר חברון. היישוב הראשון שהוקם הוא בית יתיר. ראשית העלייה הייתה אל מחנה יתיר בתוך יער יתיר ומשם עברו למקומם הקבוע על יד חורבת לוציפר ומשטרת לציפר.

בהמשך הוקמו היישובים מעון, כרמל, סוסיא, עתניאל, בית חגי, תלם, שמעה, מצפה לכיש ועוד. כיום במועצה האזורית הר חברון ישנם 15 יישובים, דתיים וחילוניים, בהם יישובים קהילתיים, מושבים שיתופיים-חקלאיים, חוות ומצפים. במועצה מתגוררים נכון לשנת 2014 כ-7,200 בני אדם.

שטח אש 918

בדרום הר חברון, יש שטח אש של צה"ל, הקרוי "שטח אש 918". השטח משתרע על כ-30 קמ"ר. בשטח מתגוררים כיום בדווים. באוגוסט 1999 נמסרו להם צווי פינוי בשל "מגורים בלתי חוקיים בשטח אש". ב-16 בנובמבר 1999 פינו כוחות הביטחון בכוח יותר מ-700 שוהים בלתי חוקיים. צה"ל גם עזר להם לבנות בתים חדשים מחוץ לשטח אש.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אדריכלות

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

א-סמוע

אַ-סַּמוּע (בערבית: السموع) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון המונה כ-18,000 תושבים. תושביה מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

הכפר משמר את שמו של היישוב היהודי המקראי אשתמוע, ושוכן ככל הנראה באותו מקום. הזיהוי הוצע כבר בשנת 1860 על ידי אדוארד רובינסון.

אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

אשתמוע

אֶשְׁתְּמֹעַ היה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה ה-4, ונזכר בספר יהושע. הוא שכן בדרום הר חברון, באזור שבו שוכן היום הכפר הפלסטיני א-סמוע.

בית חגי

בֵּית חַגַּי (שם רשמי: חַגַּי) היא התנחלות במתכונת יישוב קהילתי בעל אופי דתי. הממוקם בדרום הר חברון על כביש 60, והוא חלק ממועצה אזורית הר חברון.

היישוב מנוהל על ידי "חגי - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית".

ביישוב מבני קבע לבית כנסת מרכזי, בית כנסת ספרדי, כולל אברכים דיינות, גני ילדים, פעוטון, מרפאה, מקווה, אולם שמחות, סניף בני עקיבא ועוד.

בית יתיר

בֵּית יַתִּיר (השם הרשמי: מְצַדוֹת יְהוּדָה) הוא מושב והתנחלות בדרום הר חברון, בחבל יתיר. המושב שוכן דרומית לגדר ההפרדה, מעט מצפון לקו הירוק, והוא משתייך למועצה האזורית הר חברון. נבנה על ידי תנועת אמנה.

היאחזות נח"ל

היאחזות נח"ל היא יישוב, שהוקם באזור שבשליטת מדינת ישראל, באמצעות חיילים המשרתים בחיל הנח"ל ועל-פי החלטה של ממשלת ישראל. פעילות זו, של קידום ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל, הייתה בעבר בין תפקידיו העיקריים של הנח"ל. ההיאחזות הייתה למעשה שילוב של יחידה צבאית ויישוב אזרחי המתפרנס בעיקר מחקלאות ומנהל חיי קהילה כבסיס ליישוב עתידי. על פי עיקרון זה, החיילים והחיילות עובדים בהיאחזות ושומרים עליה עד שמחליטה המדינה על הקמת יישוב אזרחי במקומה.

שיטה זו שירתה משימות יישוב לאומיות, בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית דלילה ואשר נחשבו ליעד התיישבות מועדף (בעיקר בנגב, בגליל ובערבה ואחרי מלחמת ששת הימים בעיקר בשטחים שעברו לידי ישראל במהלך המלחמה). הניסיון הראשון ליישב חיילים בנקודת קבע נעשה בקיבוץ ניר אליהו: ב-27 ביולי 1950 עלו לקרקע חברי קבוצת "אל ניר" (איחוד של כמה גרעיני עולים מטורקיה, מרומניה ומפולין שעברו הכשרה בקיבוצים: גלעד, עין חרוד, כפר גלעדי ואשדות יעקב) והקימו קיבוץ מול מובלעת קלקיליה ועל מנת ליצור רצף התיישבות עברי בין המושבה דאז כפר סבא לקיבוץ רמת הכובש, ובסמוך למכללת בית ברל. הצלחת ה"פיילוט" בניר אליהו הביאה לאימוץ שיטה זו, כשבאופן רשמי נחשבת "נחלאים א'" (כיום קיבוץ נח"ל עוז) להיאחזות הנח"ל הראשונה, מול עזה ובה נמצא עד היום מוזיאון הנח"ל.

רוב ההיאחזויות אוזרחו ברבות השנים והיו לקיבוצים ומושבים, חלקן ננטשו, חלקן הוסבו לבסיסי צה"ל ויש שיושבו כחוות פרטיות. בשנת 2001 נסגרה היאחזות הנח"ל האחרונה ובכך נסתם הגולל על מפעל זה.

הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-23 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-10,000 נפשות. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

הר עמשא

הר עמשא הוא הר בהרי חברון, מדרום ליישוב הר עמשא ו-13 ק"מ צפונית לערד. גובה ההר 859 מטר מעל פני הים ומפסגתו ניתן להשקיף על שטח דרום מדבר יהודה ועל בקעת ערד, צפון הר הנגב ומצפון, על הרי חברון.

ההר נמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית תמר, וסביבו שמורת טבע מוכרזת, "שמורת הר עמשא". ההר קיבל את שמו בעת החדשה על שם עמשא בן יתר שהיה שר צבא של דוד המלך.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

טנא עומרים

טנא עומרים (טֶנֶא עֳמָרִים) היא התנחלות ויישוב קהילתי בדרום הר חברון, מעט צפונית ממיתר, השייך למועצה אזורית הר חברון. אוכלוסיית היישוב כוללת חילונים ודתיים, ומונה כ-200 משפחות. כיום טנא הוא היישוב הגדול ביותר במועצה האזורית הר חברון במספר בתי האב שבו.

ישיבת עתניאל

ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית. הישיבה, שבראשה עומדים הרבנים רא"ם הכהן ובנימין קלמנזון, מאופיינת בקו חינוכי נאו-חסידי-ארצישראלי ופתוח.

כרמל (מושב)

כַּרְמֶל היא התנחלות ומושב בדרום-מזרח הר חברון המשתייכת למועצה אזורית הר חברון ואידאולוגית לתנועת אמנה.

מועצה אזורית הר חברון

המועצה האזורית הר חברון הממוקמת בדרום מערב יהודה (מחוז יהודה ושומרון) קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1982.

המועצה כוללת 15 התנחלויות וארבעה מצפים, בהם יישובים קהילתיים, חילוניים, דתיים, ושיתופיים-חקלאיים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 37.8 ק"מ. למועצה 13 חברי מועצה ובראשם עומד יוחאי דמרי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית הר חברון 8,300 תושבים (מקום 179 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית הר חברון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 85.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,742 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מעון (מושב)

מָעוֹן היא התנחלות דתית לאומית המורכבת מחברים במושב שיתופי ותושבים ביישוב קהילתי. היישוב ממוקם בהר חברון מדרום לחברון בספר המדבר בארץ ישראל. היישוב שייך למועצה אזורית הר חברון ומשתייך לתנועת אמנה.

מעלה חבר

מַעֲלֵה חֶבֶר (שמו הרשמי: פְּנֵי חֶבֶר) הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר חברון, השייך למועצה אזורית הר חברון.

היישוב נקרא על שם נחל חבר שראשיתו בסמוך ליישוב. הוא הוקם בשנת 1982 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1983. כעבור שנים ספורות המקום ננטש כמעט לגמרי.

ישיבת שבי חברון בראשות הרב בלייכר שלחה אברכים נשואים ורווקים להשתקע במקום ואלה קלטו משפחות נוספות. בשנת 2012 אוכלס שלב ד' בידי זוגות צעירים. בשנת 2017 נבנתה שכונה חדשה בשם "מצפה הנחל" הנמצאת בשלבי אכלוס.

ביישוב מספר מוסדות חינוך: ישיבה קטנה, ישיבה תיכונית, שני גני ילדים, צהרון ומעון יום של משרד התמ"ת. ביישוב שיעורי תורה לכל הגילאים. קיים בו סניף נפרד של תנועת הנוער בני עקיבא.

בסמוך ליישוב כמה אתרים ארכאולוגיים, ובהם תל זיף, חורבת אריסטובוליה וחורבת יקים. מהיישוב נשקפים נופי מדבר יהודה וים המלח.

אוכלוסיית היישוב משתייכת לזרם הדתי לאומי.

סוסיא (יישוב)

סוּסְיָא היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר חברון. היישוב שייך למרחב המועצה האזורית הר חברון, ומשתייך לתנועת ההתיישבות אמנה. היישוב שהוקם ב-1983 ונקרא בהתאם לשמו של היישוב העתיק סוסיא הנמצא בסמוך. ברישומי ועדת השמות הממשלתית מאוית השם "סוסיה", אך התושבים משתמשים בשם בכתיב הארמי.

עתניאל

עָתְנִיאֵל (קראו: עותניאל) היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום הר חברון, השייך למועצה אזורית הר חברון. היישוב נוסד בד' בחשוון ה'תשמ"ד (11 באוקטובר 1983), ונקרא על שם השופט עתניאל בן קנז. עתניאל יושבת בין הערים הפלסטיניות יטא ודאהרייה, ליד כביש 60 המחבר את ירושלים ובאר שבע. עתניאל מהווה מרכז אזורי בהר חברון ויש בה מוסדות חינוך רבים: ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית ובית ספר יסודי אזורי לילדי היישוב והאזור. היישובים היהודיים הסמוכים לעתניאל הם בית חגי מצפון ושמעה ומצפה אשתמוע מדרום.

שמורת אל כנוב

שְׁמוּרַת אֶל כַּנוּבּ היא שמורת טבע הנמצאת בהר חברון. שטח השמורה 48,700 דונם, והיא הגדולה בשמורות הטבע שבספר מדבר יהודה.

בשמורה מספר ערוצים קניוניים שיורדים מרום 940 מטרים עד לגובה של 320 מטרים. אחד הבולטים שבהם, הוא קניון ואדי אל-כילת בו קיימים סלעי דולומיט. בשמורה נובע מעיין ניקבה "עין א-דרת". בכל רחבי השמורה פזורים בורות מים, כבשני סיד רבים ומערות טבעיות. בשמורה מיני צומח נדירים, בהם סגל צנוע ותודרה מצוייצת, במצוקים גדלים ציפורנית אפורה וכלך שומרוני. הצומח הטבעי נשמר היטב בעיקר בשטח הסמוך ל"אבי הנחל", בו הרעיה אסורה. הנקודה הגבוהה בשמורה היא "רכס אל כוב" שהוא הנקודה הדרומית ביותר ממנה ניתן (בתנאי ראות מעולים) לצפות בחרמון.

השמורה מחולקת לשטחי C, שטחי B ושטחי A. מאז מסירת חלקים מהשמורה לידי הרשות הפלסטינית, הפכו אזורים נרחבים ל"שממה אקולוגית ולמוקד של מפגעים סביבתיים".

תלם

תֶּלֶם היא התנחלות ויישוב קהילתי בהר חברון מערבית לחברון השייך למועצה אזורית הר חברון.

היישוב שוכן מצפון לכביש חוצה יהודה, התנחלות אדורה שוכנת בסמוך.

ההתנחלות הוקמה בשנת 1982, כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1983 כמושב שיתופי. כיום מתגוררות בתלם כ-70 משפחות: 20 חילוניות ו- 50 דתיות, מתוך מטרה ליצירת חיים שיתופיים. בעקבות הצטרפותו של הגרעין הדתי הוקמה במקום ישיבה גבוהה-"נתיבות דרור" על שמו של מח"ט חברון דרור וינברג, במקום לומדים כ-35 תלמידים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.