הר הקפיצה

הר הקפיצהערבית: جبل القفزة), הנקרא גם הר קדומים, הוא הר בהרי נצרת המתנשא לגובה של 397 מטר מעל פני הים. הר הקפיצה שוכן בדרומה של העיר נצרת, והוא משקיף דרומה אל עמק יזרעאל ומזרחה אל הר תבור. מקור הכינוי להר במסורת המייחסת לישו קפיצה מההר אל העמק עת נמלט ממבקשי נפשו. מקורו של השם הר קדומים, הוא ככל הנראה בשמו של נחל קישון הזורם למרגלותיו בעמק יזרעאל, והמוזכר בדברי דבורה הנביאה: "נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון" (שופטים, ה' כ"א).

Carmel
Salta0337
הר הקפיצה מהכנסייה הסלזיאנית בנצרת
Qafzeh
גולגולת שנמצאה במערת קפזה
Salta0015
נוף מהר הקפיצה, מבט לכיוון עמק יזרעאל
PikiWiki Israel 24976 Pilgrims praying on Mount Precipe
צליינים מגאנה מתפללים על פסגת הר הקפיצה
Pope Benedict 16 in Nazareth 3
מראה בעת המיסה שערך במקום האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר
Salta0017
הבמה על הר הקפיצה ממנה נשא האפיפיור את המיסה באור ראשון. מבט מכיוון האמפיתיאטרון שנבנה לרגל האירוע
Hakfizatunnel
כביש המנהרות שעובר בתוך הר הקפיצה

ממצאים פרהיסטוריים

ב"מערת קדומים", "מערת קפזה" (Qafzeh Cave) או "מערת הקפיצה" שלמרגלות ההר, נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון. זו אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לבני אדם בעלי אנטומיה מודרנית. החפירות במקום נערכו בשנת 1933, ובהפסקות בין 1965 ל-1979. במקום התגלו כירות אש, כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות אדם ועצמות בעלי חיים, שמעידים כי המערה שימשה הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה[1][2].

הממצאים כללו 13 שלדים שלמים, שישה מהם שייכים למבוגרים והשאר לילדים. חמישה מבני האדם נקברו באופן מסודר בקרקע המערה, ושניים מהם נקברו מסיבה כלשהי עם קרני אייל. השרידים מתוארכים ל-85,000 עד 100,000 שנים לפני זמננו.

ממצא חשוב נוסף היה שרידי אוכרה שנמצאו הן על עצמות והן ב-71 ריכוזים לפני שימוש, ומשמעות הדבר היא כי פולחן קבורה טקסי בעל משמעות סמלית רווח כבר לפני כ-100,000 שנים[3].

באמונה הנוצרית

בברית החדשה מסופר כי ישו הרגיז את מתפללי בית הכנסת בנצרת כשרמז על היותו משיח. בית הכנסת מזוהה לפי המסורת עם כנסיית בית הכנסת השוכנת בשוק בנצרת. המתפללים הוציאו את ישו מהעיר וביקשו להתנכל לו, אך הוא עבר בתוכם וניצל:

"וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אוֹתוֹ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד-גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה׃ אַךְ-הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ." (הבשורה על-פי לוקאס 4, 29-30)

מסורת זו לפיה קפץ ישו מההר אל העמק, איננה מקובלת עוד[דרוש מקור], הן בשל מרחקו של ההר מהמרכז ההיסטורי של העיר והן בשל כך שהמקורות אינם רומזים לכך. לאחר הדברים האלה עבר ישו לפעול באזור הכנרת. במקום שכן מנזר ביזנטי ששרידיו נמצאים על המורדות המערביים של ההר.

על ההר שמצפון להר הקפיצה, מעברו האחר של כביש 60, שוכנים שרידים של כנסייה נוספת מהמאה ה-19 המוכרת ככנסיית ההשלכה או כ"כנסיית ארמון הבישוף".

לפי המסורת, הבתולה מיהרה בעקבות ישו וההמון, אך משהגיעה בסמוך להר הקפיצה נתקפה בפחד. מקום זה זוהה עם תל דיר אל-בנאת (גבעת מנזר הנשים), כקילומטר וחצי מצפון-מערב להר הקפיצה (מעבר לכביש 75), המכונה גם "גבעת הרעידה" או "הר הפחד". על הגבעה הוקמה כנסייה יוונית-אורתודוקסית שהנציחה את האירוע. ב-1876 נוספה לה גם כנסייה פרנציסקנית אך כיום היא נטושה, וכעת ניצבים במקום מנזר האחיות הקלריסטיות "סנט קלייר" ובה קפלה המוקדשת ל"גבירתנו של האימה" (Notre-Dame de la frayeur) ובית האבות של האחיות סנט אן.

פיתוח ההר

במהלך המאה ה-20 פעלה במקום מחצבה שהביאה לחציבת חלק ניכר ממדרונו הדרום מערבי של ההר. לאחר סיום פעולת המחצבה ונטישתה, לקראת סוף המאה ה-20, נותר במקום מראה לא טבעי, שכלל מדרונות חצובים בגובה של עשרות מטרים, הבולטים בלובנם אל מול יתר נוף הרי נצרת המכוסה ברובו בחורש טבעי. שיקום המחצבה נראה הכרחי, ותוכניות בעניין זה קרמו עור וגידים עם תחילת המאה ה-21.

בתחילה תוכנן כביש שיעבור דרך ההר, ויחבר את עפולה ישירות עם נוף הגליל, במקום קטע הכביש התלול והמפותל העובר דרך האפיק שממערב לנחל מזרע ממערב, ומגיע לכניסה הדרומית לנצרת (צומת נצרת דרום). פעולות התכנון והבינוי ארכו שנים, ולוו במערכה משפטית של תושבי האזור שהתנגדו לסלילת הכביש. לבסוף, ב-19 בנובמבר 2008 נחנך הקטע בכביש 60, העובר דרך מנהרה בהר, ומקשר את עפולה לנצרת ולנוף הגליל אורכו של הקטע הוא שישה קילומטרים, ועלות סלילתו עמדה על 365 מיליון ש"ח[4].

קטע הכביש החדש קרוי על שמו של רפאל איתן, ומשנודע הדבר לראש עיריית נצרת ראמז ג'ראיסי בעת טקס חנוכת הכביש, עזב את המקום[5]. המנהרה עצמה קרויה על שם יצחק הרשקוביץ, בכיר במע"צ שנפטר בשנת 2004 בנסיבות טראגיות.

הרשויות מקדמות תוכנית מפורטת לשיקום נופי של המחצבה, לטיפוח יער טבעי והקמת פארק, שמורת נוף ואזור נופש, ובמקביל בניית שכונות מגורים נוספות באזור ההר.

ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר

לקראת ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר בישראל בשנת 2009, נבנה בהר הקפיצה תיאטרון ענק היכול להכיל עד 45,000 צופים. במקום הוקמו טריבונות מבטון ל-7,500 איש[6], הוכשרו שני כבישי אספלט מפותלים המטפסים אל ההר מצפון, וסמוך ממערב לו הוכשר מנחת מסוקים[7].

התיאטרון הוקם על ידי עיריית נצרת, קק"ל ומשרד ראש הממשלה, והאפיפיור קיים במקום מיסה המונית ב-14 במאי 2009[8]. לפי ההערכה הגיעו כ-40,000 מתפללים להשתתף בתפילה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הממצאים הפרהיסטוריים
  2. ^ Qafzeh
  3. ^ Cave colours reveal mental leap
  4. ^ "כביש מנהרות" חדש יחבר בין עפולה לנצרת ונצרת-עלית (הארץ)
  5. ^ מבוכה בנצרת: כביש חדש על שם רפאל איתן
  6. ^ אתר הביקור של עיריית נצרת
  7. ^ נצרת מציגה: האמפי שיארח את האפיפיור, הכריתה הקדושה: מאות עצים נכרתו לקראת ביקור האפיפיור, אתר nrg
  8. ^ ביקור האפיפיור: המיסה המרכזית בנצרת ynet
ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל

בשנת 2009 ביקר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל, והיה בכך לאפיפיור השלישי המבקר במדינה. מסעו של האפיפיור באזור כלל גם ביקור בירדן וברשות הפלסטינית. האפיפיור החל בביקור בירדן ב-8 במאי 2009, הגיע לישראל ב-11 במאי 2009, ועזב לרומא ב-15 במאי 2009.

בין היתר נפגש האפיפיור עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, הוא ביקר ביד ושם, בכותל המערבי, בכיפת הסלע ובכנסיית הקבר, וקיים מיסות בירושלים ובהר הקפיצה בנצרת. האפיפיור הקדיש יום אחד לביקור בבית לחם ולפגישה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

ביקורו של האפיפיור הוגדר רשמית כ"מסע צליינות לארץ הקודש" (Pilgrimage to the Holy Land), וזאת בשונה מיתר ביקוריו ברחבי העולם, המוגדרים כמסעות שליחות (Apostolic Voyages). האפיפיור נפגש עם בכירי הכנסיות הסרות למרות הוותיקן, עם בכירים מכנסיות אחרות ועם מנהיגים דתיים יהודים ומוסלמים. כראש מדינת הוותיקן הוא התקבל על פי כל כללי הטקס ונפגש עם ראשי המדינות שבהן ביקר.

האפיפיורים האחרים שביקרו עד כה בישראל הם פאולוס השישי בשנת 1964, יוחנן פאולוס השני בשנת 2000, ופרנציסקוס בשנת 2014.

החברה הממשלתית לתיירות

החברה הממשלתית לתיירות היא זרוע מבצעת כלל-ממשלתית הכפופה למשרד התיירות, ועוסקת ביישום מדיניות פיתוח התשתיות בתחום התיירות בישראל. החברה מתמחה ביזום, תכנון ופיתוח של תשתיות ציבוריות שונות לתיירות.

הרי נצרת

רכס הרי נצרת הוא רכס ההרים הדרומי ביותר בגליל התחתון המרכזי והוא הגבול הצפוני של עמק יזרעאל. ההר הגבוה ביותר ברכס הוא הר יונה.

על הרכס יושב "גוש נצרת" - מעין מטרופולין קטנה, ובו הריכוז הגדול ביותר של ערביי ישראל הכולל את היישובים נצרת, יפיע, ריינה, עילוט, כפר כנא ומשהד. השכונות הסמוכות בנוף הגליל מאוכלסות בחלקן בערבים ונחשבות אף הן חלק מרצף זה. על הרכס שוכנים יישובים נוספים, בעיקר ערביים אך גם יהודיים.

ההרים הבולטים ברכס הם הר דבורה (437 מטר), הר כסולות (440 מטר), הר הקפיצה (397 מטר), הר יונה (573 מטר) והר צמרת (477 מטר).

חנה יפה (אדריכלית נוף)

חנה יפה (נולדה ב-16 במרץ 1959) היא אדריכלית נוף ישראלית בוגרת הטכניון בחיפה, בעלת תואר שני במנהל משאבי טבע וסביבה ותואר שני בתולדות ציוויליזציות ימיות עתיקות מאוניברסיטת חיפה, זוכת פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף לשנת 2007. על עבודת התיזה שהגישה בהנחיית פרופ' אבנר רבן ופרופ' יגאל צמיר בנושא מעגנה פנים יבשתית בפיתחת נחל חדרה זכתה לפרס מטעם משרד התיירות המוענק לעבודות מחקר בעלות היבט יישומי. כמו כן היא מורשית נגישות למוגבלים מטעם משרד הכלכלה והתעשייה. ב-2018 הוציאה בהוצאת רסלינג את סיפרה "התרבות והמרחב השבטיים: מסע לשימור והעצמה".

כביש 60

כביש 60 (שִׁשּים) הוא כביש אורך ארצי בישראל המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת. רובו של הכביש עובר באזורי יהודה ושומרון, והנתיב שלאורכו הוא עובר ידוע גם בשם דרך ההר או "דרך האבות", בה לפי התנ"ך צעדו האבות. בשל המעקפים הרבים שנסללו לאורך הכביש, במידה רבה אין הוא חופף עוד את הדרכים ההיסטוריות.

כנסיית הבשורה

בזיליקת הבשורה, הידועה גם ככנסיית הבשורה (ערבית كنيسة البشارة; איטלקית Basilica dell'Annunciazione), היא בזיליקה השוכנת במרכזה של העיר נצרת. היא הוקמה על אתר בו, על פי המסורת הנוצרית קתולית, ניצב ביתה של מרים הבתולה, ואשר בו בישר לה המלאך גבריאל את הבשורה כי היא צפויה להרות ולשאת ברחמה את ישו, בן האלוהים. מסיבה זו נמנית בזיליקת הבשורה, ואף העיר נצרת, עם המקומות המקודשים ביותר בעולם הנוצרי.

החפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום חשפו את שרידיהן של שלוש כנסיות קודמות, אשר ניצבו באתר זו אחר זו, ולמעשה שימש האתר כמקום פולחן כבר לפני זמנו של ישו. האתר שכן בדרומו של הכפר הקדום של נצרת, ונוסף על בתי התפילה חשף המחקר גם שרידים של מבני מגורים, בארות ואסמים.

המבנה הנוכחי תוכנן עבור משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית על ידי האדריכל האיטלקי ג'ובאני מוציו, והבזיליקה נחנכה בשנת 1969. הבנייה התבצעה על ידי החברה הישראלית סולל בונה והמהנדס הראשי היה אינג' שלמה לופטין (אלוף).

אינג' שלמה לופטין (אלוף) הקדיש כ 10 שנים מחייו לבניית הבאזיליקה וראה בכך פרויקט חיים.

היא ניכרת בכיפת חרוט אפורה וגדולה, שבראשה מנורה הנדמית למגדלור. בין היתר, שוכנים במתחם הבזיליקה גם המנזר הפרנציסקני וכנסיית יוסף הקדוש. הבזיליקה היא המבנה הבולט בעיר והיא סימן ההיכר הידוע ביותר שלה.

כנסיית ההשלכה

כנסיית ההשלכה הידועה גם ככנסיית ארמון הבישוף היא כנסייה חרבה, הניצבת על גבעה חשופה בדרומה של העיר נצרת, סמוך לגבולה עם נצרת עילית.

מערת קדומים

מערת קדומים או מערת הקפיצה, הידועה במחקר גם בשם מערת קפזה (Qafzeh Cave), היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי הנמצא למרגלות הר הקפיצה (הר קדומים), מדרום לנצרת. באתר נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון. זו אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לבני אדם בעלי אנטומיה מודרנית.

נצרת

נָצְרַת או נָצֶרֶת (ערבית أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; לטינית Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל, וכיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל.

בסוף שנת 2016 התגוררו בעיר כ-78,000 איש, רובם ככולם ערבים, כ-70% מהם מוסלמים ויתרתם נוצרים. נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל.

מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.

אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר.

בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.

לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים.

שלושה אפיפיורים פקדו אותה - פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.

רנה נוויל

רְנֶה נֵוויל (René Victor Neuville; ‏30 באוקטובר 1899, גיברלטר – 23 ביוני 1952, ירושלים) היה דיפלומט צרפתי, שכיהן כקונסול צרפת בירושלים, ומחלוצי המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל.

תיירות צליינית לארץ ישראל

תיירות צליינית לארץ ישראל היא תיירות נוצרית בארץ ישראל, במסגרתה התייר עולה לרגל לאתרים הקדושים לנצרות, כנסיות ואתרים אחרים שישו וקדושים נוצריים אחרים ביקרו בהם או שהו בהם, וכן אתרי סיפורי המקרא והברית החדשה, שנמצאים כיום במדינת ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית.

אף כי מצוות העלייה לרגל איננה חובה בדת הנוצרית, נוצרים רבים רואים חשיבות בעלייה לארץ ובביקור במקומות הקדושים. במקרים רבים סוכני התיירות הצליינית משווקים את ישראל תחת השם "ארץ הקודש", בעוד מדינת ישראל המודרנית ואתריה כמעט שאינם מוזכרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.