הר הגלבוע

הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון מזרחית של הרי השומרון.

הר הגלבוע
הגלבוע
רכס הרי הגלבוע. משמאל הר שאול, ברקע עמק חרוד וגבעת המורה
גובה 536 (פסגת מלכישוע)
מיקום צפון השומרון
רכס הרים הרי הגלבוע
אורך הרכס 18 ק"מ
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°26′02″N 35°24′52″E / 32.43389°N 35.41444°E
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
הגלבוע
הגלבוע
גלבוע
מבט מזרחה מהר שאול
Gilboa ridge
מבט מערבה לעבר עמק יזרעאל מפסגת הר ברקן, רכס הגלבוע
PikiWiki Israel 14301 Gilboa Mountain
הנוף מראש הר הגלבוע

גאוגרפיה

כיוונו הכללי של הרכס הוא דרום מזרח - צפון מערב, אורכו כ-18 קילומטר ורוחבו כ-8 קילומטר. רכס הגלבוע מורכב מ-11 פסגות, הגבוהה בהן היא פסגת מלכישוע (536 מטר). חלק מהפסגות הנוספות הן הר אבנר (499 מטר), הר ברקן (497 מטר), הר יצפור (475), הר לפידים (434), הר אחינעם (451), הר אבינדב (440) והר שאול (302). גבולות הרכס הם נחל בזק בדרום, עמק יזרעאל במערב, עמק חרוד בצפון ועמק הירדן ממזרח.

דמותו של ההר עוצבה כתוצאה מהפעילות לאורך העתק גלבוע כרמל. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של הבקע הסורי-אפריקני, לכן מתרומם קצהו המזרחי והוא תלול יותר מאשר קצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, הנמצא 100 מטר מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה - גובה של 650 מטר מעל פני השטח.

ברוב שטחו של הגלבוע האקלים הוא ים-תיכוני ויורדים בו כ-450 מ"מ משקעים בשנה. על פסגת ההר עובר קו פרשת המים העילי של ארץ ישראל, וזו הנקודה המזרחית ביותר בה עובר קו זה, כ-12 ק"מ בקו אווירי מהירדן.

כ-7,200 דונם משטח ההר הוכרזו כשמורת טבע.

גאולוגיה

המאפיינים הטבעיים של הר הגלבוע הם סלע גיר קשה. הרים תלולים וצמחייה רבה ומגוונת. הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הם דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת.

יחידות הסלע הנחשפות בשולי הגלבוע משתייכות לחבורות יהודה, הר הצופים, עבדת, טבריה וים המלח. החבורות העיקריות הן:

  • חבורת עבדת הכוללת שלוש תצורות בעובי של 450 מטר.
  1. תצורת מרוז - גיר מצורר בחילופין עם קירטון וכן צור המופיע בעדשות. גג התצורה מתאפיין במצוקים מסיביים. גיל התצורה אאוקן תחתון ועובי התצורה - 80 מטר.
  2. תצורת יזרעאל - גיר ליתוגרפי, הנראה כמו הדפס אבן בשל עוביו הדק, עם שכבות דקות של צור. העובי משתנה מ-167 מ' באזור נחל בזק ל-50 מ' בצפון בגלבוע, הגיל - אאוקן תיכון.
  3. תצורת בר כוכבא - גושים של סלעי משקע, בעיקר אבן גיר, וסלעי בזלת מגיל אאוקן. בסיס התצורה מסיבי ויוצר מצוקים תלולים. המסלע בבסיס גירי ומכיל נומוליטים ומאובני אצות בצפיפות רבה. העובי המרבי החשוף הוא כ־100 מ'.
  • חבורת טבריה כוללת תצורה אחת והיא תצורת הורדוס וכוללת קילוחי בזלת הנחשפים במורדות הגלבוע. התצורה מחולקת לשתי יחידות:
  1. קונגלומרט תחתון מורכב מחלוקים מקומיים מסלעים מגיל קרטיקון תחתון עד אאוקן תיכון, ומלוכד היטב. עוביו עד 20 מ'.
  2. גושי סלעי משקע הכוללים שכבות דקות של חלקים קטנים של קלציט, חול ירקרק, דולומיט לבן וצהבהב וקירטון. עובי מכ־30 מ' עד ל-160 מ'.
גיל בסיס תצורת הורדוס באזור עתיק מ-15 מיליון שנה, הגיל נקבע לפי זרמי הבזלת המשולבים בו ונמצאו במחצבת חפציבה.
  1. קונגלומרט אום-סבונה - קונגלומרט המורכב מחלוקי בזלת וחלוקים אחרים אשר עוביו הוא 20–70 מ'.
  2. תצורת בירה ובזלת תיכונה - אלו הם סדרה של סלעי משקע ששקעו בסביבה של לגונה בעמק הירדן המרכזי. תצורת הבזלת התיכונה הוא שם לזרמי בזלת דקים: נמצאו שני זרמי בזלת, בעובי 5–7 מ' כל אחד. גילם: הזרם התחתון כ־5.8-6.2 מ.ש. וגיל העליון כ־5.9 - 5.3 מ.ש.
  3. תצורת גשר - מורכבת מאבן גיר שנוצר בסביבה אגמית ומכאן גם מצבורי הגבס באזור.
  4. בזלת הכיסוי - היא רצף קילוחי הבזלת המכסים את רמות הגליל התחתון המזרחי. גיל בזלות אלה נמצא בתחום 4-5.3 מ.ש. ניתן למצוא אותם בהרי הגלבוע באזור נורית.
  5. קונגלומרט ואדי מליח - מונח לאורך אפיק נחל בזק על גבי חווארים. הקונגלומרט מורכב מחלוקים גסים ממקור סמוך, במיון גרוע, במקומות תמוך בוץ ואף מכיל שכבות חוואריות וקרקע מאובנת.

במחצבות בשולי הגלבוע: מחצבת גדעונה, מחצבת בית-אלפא ומחצבת אבינדב מבוצעות בדיקות גאולוגיות כאשר יש תוכנית להפוך את מחצבת חפציבה, מחצבה נטושה, לאתר פתוח לתצוגה גאולוגית. על המחצבה נאמר

במחצבת חפציבה נחשף מחדר מגמתי שגילו כ- 10 מיליון שנה לפני ההווה. המחדר התמיר את סלעי הדולומיט אליהם הוא חדר והתקבל סלע מטמורפי המכונה "שיש חפציבה". אירוע ההתמרה התרחש ככל הנראה בעומק קבורה של כ- 1000 מטר תחת פני השטח. סלעי המחדר וכן סלעי השיש נחשפים לאורך מישור ההעתקה של הגלבוע. משמעות הדבר, שהתרוממות הגלבוע לאורך מישור ההעתק, מאוחרת ל 10 מיליון שנה.

יוסי חצור ויעקב מימרן

המעיינות

מהרכס נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, עין מודע ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון.

המעיינות פורצים בבסיס הרי הגלבוע בשל חשיפת השכבות הנושאות מים לאורך העתק גלבוע כרמל. בעקבות יצירת ההעתקים הופיעו בשטח המגע בין בקעת בית שאן לבין הרי הגלבוע נביעות המים המרובות. שפע המעיינות הביא לכך שעל פי בקשת מועצה אזורית בקעת בית שאן שונה השם של האזור ל"עמק המעיינות". שפע זה גרם גם ליישובי הסביבה לפתח את תחום התיירות במקביל לחקלאות המסורתית.

הצומח

Iris haynei (photo by Pixie)
אירוס הגלבוע
Gilboairusim
מטיילים בשביל האירוסים בהר

הר הגלבוע מתאפיין בצמחייה מסוג "בתה ים תיכונית" (צורת צמחייה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים). הכולל מאות מינים של צמחים היוצרים בעונת הפריחה מרבדי פריחה מרהיבים, בין המינים השונים ישנם כלניות, נוריות, צבעוני ההרים, שבטן לבן ופרגים. הייחודי שבהם הוא אירוס הגלבוע פורח בסוף מרץ ותחילת אפריל. אירוס הגלבוע נחשב מין אנדמי, הגדל רק בגלבוע ובצפון השומרון.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 נטעה קרן קיימת לישראל בגלבוע כ-20 אלף דונם של עצים, רובם ככולם אורנים.

החי

בגלבוע נמצאים בעלי חיים רבים כמו צבאים, זאבים, חזירי בר, ארנבים, שפני סלע, עטלפי פירות וקיפודים. בגלבוע יונקים קטנים כמו מריון מצוי, גרביל הסלעים, עכבר הבית ונברן השדה. בהר נמצאים החיוויאי והצופית ונחשים כמו האפעה, צפעון שחור ועין החתול האדמדם. זוחלים המצויים בהר הם הקמטן, החומט המנומר, חומט הפסים, חומט ננסי וחומט נחשוני וכן חרדון מצוי, צב היבשה והזיקית.

היסטוריה

הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו הבנים והתאבד שאול ובקינתו של דוד. בתנ"ך לא נזכרים יישובים על ההר, אבל במסגרת ההתיישבות הוקמו מספר יישובים ששמם שואב השראה מהקינה כדוגמת שדי תרומות.

בתקופה הביזנטית התקיים יישוב קטן בחלקו הדרום מזרחי, שאת חורבותיו ניתן לראות גם כיום.

לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, כפרים אלו שימשו בסיסים לכנופיות בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, במלחמת העצמאות כבש צה"ל את מחציתו הצפונית של הגלבוע עד שולי הרכס ובמלחמת ששת הימים נכבש גם יתר הגלבוע. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-5 יישובים יהודיים: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע, גן נר והיישוב נורית, בעבר הייתה תוכנית להקמת יישוב חמישי בשם "מיכל" אולם תוכנית זו נגנזה לאחר שהחברה להגנת הטבע התנגדה להקמה בגלל הפגיעה הסביבתית שתיגרם.

יצור חשמל

על הר הגלבוע נבנית תחנת הפקת חשמל בשיטת "אנרגיה שאובה". במערכת נבנים שני מאגרי מים, העליון על פסגת ההר בסמוך לקיבוץ מעלה גלבוע והתחתון למרגלותיו ליד קיבוץ רשפים. בין המאגרים מחבר צינור אנכי בגובה 500 מטר. הזרמת המים מהמאגר העליון לתחתון מאפשרת הפקת 300 מגה-וואט למשך כ-10 שעות. המערכת אמורה להיכנס לפעולה תוך 90 שניות, מה שיאפשר מענה מהיר לתקלות ברשת החשמל. העלאת המים בחזרה למאגר העליון אורכת כ-13 שעות ודורשת כ-380 מגה וואט, אך אמורה להתבצע בשעות הלילה, בהן תעריף החשמל זול משמעותית. סיום בנית הפרויקט מתוכנן לחודש יוני 2018.[1]

סמוך לקיבוץ מעלה גלבוע ניצבות גם 14 טורבינות רוח להפקת חשמל.

אזכורים בזמר העברי

הר הגלבוע מוזכר בכמה שירים ופזמונים עבריים מוכרים, ובהם: "בהר הגלבוע" של לאה נאור ("יבש הקיץ בעתו בהר הגלבוע, נשען שאול על חניתו בהר הגלבוע"), "שיר העמק" של נתן אלתרמן ("באה מנוחה ליגע", ובהמשך: "אופל בהר הגלבוע, סוס דוהר מצל אל צל"), "בת שישים" של דידי מנוסי (שורת הפתיחה: "את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום"), "זמר" של אברהם שלונסקי ("לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב, זה הרים, הרים שבגלבוע, הררים צופים אלי מרחב"), "יעלה ויבוא" של יורם טהרלב ("על גלבוע כגבעול יעלה נורא המלך, יעלה נורא המלך והחרב בלבבו"). "שיר על רעי" של דני בירן ("כמו גם שאול וכמו בנו יונתן, להט האש של יום קשה. כך גם נפל בין תימרות העשן על הגלבוע גם משה").

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

לנושאי הגאולוגי והמעיינות:

הערות שוליים

  1. ^ עמיר בן-דוד, הר החשמל: מפל המים בגלבוע שיספק חשמל בחירום, ‏27 נובמבר 2017
אביטל

אֲבִיטָל הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל, הממוקם בקרבת הר הגלבוע, במרחק של כ-10 ק"מ מדרום לעפולה.

מקור השם אביטל הוא מספר שמואל א', לציון ברכת הטל שתבוא במקום קללת דוד (שמואל ב', א', כ"א). "הרי בגלבע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן". ייתכן שמקור השם הוא דווקא בשם אביטל אשת דוד המלך. המושב נקרא בעבר "תענך א'".

המושב הוקם בשנת 1953, כחלק מתנועת המושבים, על ידי עולים מפרס ומטורקיה, אליהם הצטרפו עולים מכורדיסטן ששהו במעברת זרעין. המתיישבים לא היו מנוסים בחקלאות ונזקקו להדרכה רבה עד שלמדו לגדל ירקות וגידולי תעשייה. אביטל היה היישוב הראשון שהוקם בחבל תענך.

גבעת המורה

גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על ההר, אך על ההר מצויים יישובים נוספים.

ההר נקרא "גבעת המורה", ולא "הר המורה", כנראה משום צורתו הטופוגרפית המתונה, אך גודלו וגובהו מעל סביבתו דומים מבחינה טופוגרפית להרים אחרים בארץ ישראל - לדוגמה שכניו: הר תבור, הרי נצרת, הר הגלבוע, ואף פסגות הכרמל, שהם בעלי גובה דומה.

החלקים שאינם מיושבים בהר יוערו על ידי הקרן הקיימת לישראל. בראש ההר מגדל תצפית מאבני בזלת, ממנו ניתן לצפות בנופי עמק יזרעאל. כן מצוי בהר חניון נופש פעיל ומתקני נופש שונים.

גבעת המורה הוא הר געש כבוי.

בשיפוליה הדרומיים של הגבעה מתחיל לזרום נחל שונם.

גדעונה

גִּדְעוֹנָה הוא יישוב קהילתי בעמק חרוד למרגלות הר הגלבוע, השייך למועצה אזורית הגלבוע.

גדעונה הוקם בשנת 1949 ככפר עבודה על ידי עולים מתימן. היישוב הוקם במחנה מעבר ששימש את עין חרוד, בית השיטה ודברת לפני מעברם לנקודות הקבע שלהם. עבור המתיישבים נבנו בתים קטנים. פרנסתם הייתה עבודה שכירה בייעור וחקלאות ובנוסף לכל בית היה משק עזר של 2.5 דונם. בספטמבר 1952 נחנך בית הכנסת ביישוב. בשנת 1955 הועברו לאחריות עמידר ונדרשו לרכוש את הבתים או לשלם דמי שכירות. בשנת 1957 חוברו בתי הכפר לחשמל. בשנת 1961 דובר על חיסול המקום.

בסמוך ליישוב נמצא בית הקברות של ראשוני עין חרוד ותל יוסף, מדרום לו על מורדות הגלבוע נטוע יער וינגייט ובסמוך לו נמצא הגן הלאומי מעיין חרוד.

בשנות ה-60 הפך ליישוב קהילתי.

שמו של היישוב הוא על שם השופט המקראי גדעון בן יואש שבחר את חייליו לקראת המלחמה במדין בקרבת מקום היישוב.

בסמוך ליישוב פעל המשך שנים רבות בסיס צבאי שהוקם עוד לפני קום המדינה. במהלך השנים עבר הבסיס גלגולים שונים, ובשנותיו האחרונות שימש כסדנת חימוש עד שנסגר כחלק מצמצום תקציב הביטחון וייעול פעילות. רוב מבני הבסיס הושמדו בתרגיל של גדוד 603 מחיל ההנדסה, למעט מספר מבנים היסטוריים שיועדו לשימור.

גלבוע

האם התכוונתם ל...

גן השלושה

גן השלושה או הסח'נה (בערבית: الساخنة, בתרגום מערבית: "החמה") הוא גן לאומי בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ ניר דוד. הגן זכה בתואר אחד מעשרים הגנים היפים בעולם של הטיים מגזין.

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1204 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-23 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-10,000 נפשות. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

הר כביר

הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומעל (מדרום) לבקעה הגדולה שיוצר נחל תרצה. בפסגה הצפון-מערבית, בגובה 792 מטר מעל פני הים, נמצאת תצפית נוף רחבה המשקיפה אל הר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון; בדרום - מקרוב הרי עיבל וגריזים ובאופק הרי בנימין. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת..." (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז')

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כארבעה קילומטר, בתוך שטח המוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה- מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. מזרחית יותר נמצאת חוות סקאלי, המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פסגתו המערבית של ההר מצוי "קבר שיח' בילאל אבן רבאח", 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה, הפרח אירוס השומרון.

כביש 669

כביש 669 הוא כביש רוחב אזורי העובר בעמק חרוד ובבקעת בית שאן למרגלות הר הגלבוע. אורכו של הכביש הוא כ-11.5 ק"מ, והוא עוקף את העיר בית שאן מדרום-מערב. הכביש עובר בסמוך למעיינות רבים, בהם מעיינות גן השלושה ופארק המעיינות.

מועצה אזורית הגלבוע

מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של הגלבוע והסביבה למרגלות הר הגלבוע. בשטח המועצה 33 יישובים, מהם 14 מושבים, 8 קיבוצים, 5 יישובים ערבים ו־6 יישובים. שטחה משתרע על כ־250,000 דונם. במליאת המועצה 45 חברים ובראשם עומד כיום עובד נור.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית הגלבוע 29,900 תושבים (מקום 65 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית הגלבוע דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 71.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,382 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מחצבות חפציבה

מחצבות חפציבה היו מחצבות לרגלי הר הגלבוע שסיפקו חומרי גלם לחברת אבן וסיד. מדובר בשני אתרי חציבה, אחד שסיפק שיש בין השנים 1942–1952, והשנייה, מחצבת סוגי סלע שונים שנחנכה ב-1950 על ידי גבריאל רפפורט ("גברוש"), איש בית אלפא, שעדיין פועלת בחלקה. המחצבה הוכרה כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

מעיין חרוד

מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור.

המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה.

מעלה גלבוע

מַעֲלֵה-גִּלְבּוֹעַ הוא קיבוץ דתי, השוכן בפסגת הר הגלבוע, בקצה הצפון מזרחי של רכס הרי השומרון, בסמיכות לקיבוץ הדתי מירב. עקב היותם שני קיבוצים דתיים, הוחלט כי למרות מיקומם על הרי הגלבוע, הם לא ישויכו מבחינה מוניציפלית למועצה אזורית הגלבוע, אלא למועצה אזורית עמק המעיינות, שבה קיים גוש הקיבוצים הדתיים טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב ושלוחות.

מרכז חבר

מרכז חבר הוא יישוב קהילתי בחבל תענך, השייך למועצה אזורית הגלבוע. היישוב הוקם בשנת 1958, ונמצא במרחב מישורי המצוי בין מורדות הרי אום אלפחם ותל תענך לבין מורדות הר הגלבוע.

היישוב נקרא על שם חבר הקיני. לפי הסיפור המקראי, יעל, אשתו של חבר (שעל שמה קרוי ישוב נוסף בתענך), הרגה באזור זה את סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען (שופטים ד-ה).

נורית (יישוב)

נוּרִית הוא יישוב קהילתי השוכן על הר הגלבוע. בעבר שכנו באתר היישוב כפר עבודה ולאחריו בסיס גדנ"ע.

נחל בזק

נַחַל בֶּזֶק (ואדי שובאש) הוא נחל אכזב הזורם מדרום לגלבוע, ומנקז את מימי הר הגלבוע והרי צפון-מזרח השומרון. הוא מפריד בין השומרון המזרחי ובין רכס הגלבוע.

אורכו של הנחל הוא כ־10 ק"מ, ושטח אגן הניקוז שלו הוא כ־40 קמ"ר. שמו נגזר משמה של העיר המקראית הסמוכה בזק (ח'רבת אבזיק).

הנחל יורד מאזור הכפר רבא (בהר בזק, גובה 713 מטר) לכיוון צפון-מערב, פונה מזרחה ב"ברך", ויוצא לבקעת הירדן באזור הקו הירוק.

באזור הנחל שתי שמורות טבע:

שמורת נחל בזק - שטחה 1840 דונם, הוכרזה כשמורה ב-31 ביולי 1983

שמורת נחל בזק עילי - שטחה 55,530 דונם, הוכרזה כשמורה ב-9 באפריל 1991בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו שישה לוחמי צה"ל, ובהם מפקד גדוד 50, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף אחרי מחבלי פת"ח במעלה הנחל.

בשנת 1984 התרחשה בו תאונת המסוק בנחל בזק.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

קינת דוד

קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.

באמצעות הקינה ביטא דוד את היגון, העצב והצער שחש לנוכח מותם של שאול ויהונתן ואת סערת הרגשות שהתחוללה בו. קינה זו היא אחת היצירות המפורסמות במקרא, ופסוקים וביטויים ממנה מצוטטים תדיר בימינו ושגורים בשפה העברית.

הקינה מופיעה בספר שמואל ב', פרק א', מתחילה כהערת המספר המקראי (פסוקים י"ז-י"ח), וכוללת תשעה פסוקים (פסוקים י"ט-כ"ז). המבנה של קינת דוד אינו אופייני לקינה אלא לשירת ניצחון של השירה הישראלית המוקדמת.

שלוחות

שְׁלוּחוֹת הוא קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כשלושה ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. שם הקיבוץ סמלי ולקוח מספר ישעיהו "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם". פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.