הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.[1]

Upper galil
Arbel Cliff2
מצוק הארבל
Mount Arbel down
הירידה התלולה מהמצוק
PikiWiki Israel 2469 Geography of Israel צוק הארבל
צוק הארבל, כשברקע ים כנרת
PikiWiki Israel 45166 Arbel lookout
מצפור החרוב על שם תא"ל יוסף לונץ בפסגת הר ארבל
ARBEL MT
מבט על מצוק הארבל מדרום מערב. משמאל הר ניתאי

גאולוגיה

מסלע

הארבל מורכב מאבן גיר[2] דולומיטי[3] קשה של חבורת עבדת, שנוצר לפני 10 מיליון שנה במהלך האאוקן[4] ומכיל נודולות של צור. התפרצויות געשיות שאירעו במיוקן ובפליוקן, בין היתר, בהר הגעש הסמוך, קרני חיטין, לפני כ-4 מיליון שנים, יצרו על הארבל וסביבתו את בזלת הכיסוי – שכבות של לבה בזלתית ואפר געשי. שכבת הבזלת העליונה עמידה למדי לבליה ולסחיפה, והגנה במידה רבה על המסלע הגירי מפני הרס קארסטי.

העתקה וקימוט

הארבל הוא חלק מהמערכת הטקטונית של מזרח הגליל התחתון, שנוצרה כתוצאה ממעוות, קימוט והעתקה צעירים מבחינה גאולוגית – בין 2 ל-3 מיליון שנים. מערכת זו שכיוונה לצפון-מערב יצרה מבנים של גראבנים והורסטים מדורגים נטויים, המתאפיינים בירידה תלולה ובעלייה מתונה בהמשך. הר ארבל מציין את חלקה הצפוני של רמת ארבל, הצפונית מבין רמות הבזלת הנטויות של הגליל התחתון המזרחי, ונקודת הרום 181 מ' היא הנמוכה מבין כולן.

גאוגרפיה

מול ההר שוכן הר הנקרא הר ניתאי, על שמו של ניתאי הארבלי, תנא מתקופת הזוגות שחי במקום. בנחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים, נובעים כמה מעיינות, בהם עין אסעד, עין נתאי ועין ארבל. בבקעת ארבל ליד ההר הוקמו ארבעה יישובים - כפר זיתים, ארבל, כפר חיטים ומצפה.

היסטוריה

המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום עמוקה והיה זקוף על פי תהום."

דברי יוסף בן מתתיהו, מתוך "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים", ספר א', פרק ט"ז-א'

במערות שבמצוק חיו בני אדם עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולאנשיו שנלחמו בהורדוס. הורדוס התעסק בביעור קיני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. בקרבות אלה השתמש הורדוס בארגזים, שהותאמו למלחמות בהרים. הלוחמים שהתמקמו בתוכם הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על-מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולשומטם לתהומות.[5]

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. במקום התיישבה לאחר החורבן משמרת הכהנים ישוע. ליד מושב ארבל, בחלקו הצפוני, נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום, שהיה בשימוש עד אמצע המאה השמינית, בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן, במדרון אל נחל ארבל, קברים ומערות קבורה חצובים בסלע.

נבי שועייב

מתחם נבי שועייב הוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים. על פי המסורת הדרוזית, במקום זה קבור יתרו, חותן משה (שועייב, אצל הדרוזים). באתר מתחם קבר גדול ומעיין מקודש נובע בו. ב-25 באפריל נערכת עלייה לרגל אל הקבר בחג נבי שועייב.

גן לאומי ושמורת טבע ארבל

הגן הלאומי כולל בתוכו את רוב שטחו של הר הארבל, הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל. בשטח הגן הלאומי מסומנים שבילי טיול. השביל המוליך ממגרש החניה קצר ונוח להליכה. הוא עולה בשיפוע מתון עד אל שפת המצוק, המתנשא מעל סביבתו לגובה 400 מטר ומעניק מראות נוף למרחקים, צפונה להרי הגליל ורמת הגולן, מערבה אל בקעת ארבל ובקעת בית נטופה ומזרחה אל הכנרת ורמת הגולן. בצדו הצפוני מתרומם המצוק מעל היישוב הערבי ואדי אל-חמאם ומול המושבה מגדל בקיר זקוף אחד, מתחתיתו ועד ראשו, מראה מרשים ביותר. המצפור נקרא "מצפור החרוב" בגלל עץ חרוב בודד ועתיק שהיה בנקודה עד שנפל בסערה בינואר 2017. המצפור מנציח את זכרו של תת-אלוף יוסף לונץ.

שלושה שבילים מובילים אל חלקו התחתון של מצוק הארבל: כחול, שחור ואדום. השביל האדום הוא האתגרי מכולם. שמורת הטבע היא חלק מ"שביל ישראל".

בשטח הגן הלאומי צמחייה רבה, כולל צמחים נדירים כמו דבקה אפורה, דרדר נאה ושושנתית משורטטת. כן יש בשטח שבלול מיוחד, סגורית הארבל, הקיים רק במצוק הארבל ובחורף מופיע בו הכָּתְלי, ציפור נדירה בארץ ישראל.

קברים של דמויות מהמקרא

על שטח הר ארבל ישנה מערת קברים עתיקה שעל פי המסורת היהודית נקבר בה: "שת" שהיה בנו של אדם הראשון. על פי מחקר שעשו ישראל הרצברג ויוסי סטפנסקי, הם העלו הצעה שבמקום קבורים גם בני יעקב: ראובן, שמעון לוי ודינה בני יעקב.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השפעות סביבתיות של פיתוח המבואה בגן לאומי ושמורת טבע ארבל
  2. ^ מבואות : גאולוגיה הגליל העליון וחופו
  3. ^ מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות
  4. ^ מסע אל צפונותיו של הר הגעש קרני חיטין
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 14, פרק טו, פסקאות ד-ה, סעיפים 430-413.
  6. ^ עדי חשמונאי ואחיקם משה דוד, חוקרים מצאו בארבל את קברי השבטים, אתר nrg,‏ 20 בדצמבר 2010

‪‬

Kineret lake from Arbel

תצפית על ים כנרת מהר ארבל

Arbel from kineret lake1

תצפית על הר ארבל מהכנרת

נוף מהמצודה בארבל

תמונה מתוך המצודה בהר הארבל

Northern views. Lake Galilee from Hattin 1920 -1933

הר ארבל 1920 -1933 - מבט מקרני חיטין

Wadi Hamam from Arbel Cliff

הכפר ואדי חמאם מתחת למצוק הארבל

View from Arbel Cliff

נוף ממצוק הארבל

ארבל

האם התכוונתם ל...

בקעת ארבל

בקעת ארבל היא בקעה בגליל המזרחי, השוכנת מערבית לטבריה. אורכה כ-6 ק"מ ממזרח למערב, רוחבה כ-4 ק"מ ושטחה כ-24 קמ"ר. היא משתרעת מצפון לכביש 77 ומדרום לנחל ארבל.

צורתה של הבקעה היא כשל אוכף, וגובה נע בין 180 מטר מעל פני הים בצפונה ל-100 מטרים מעל פני הים בדרומה. בתווך היא מנוקזת על ידי נחל רקת ונחל קוצר, ובצידה המזרחי גובהה מגיע לרום פני הים, בטרם היא מתחלפת בסדרת מצוקים תלולים היורדים אל הכנרת.

ואדי מכוך

נַחַל מַכּוּךְ הוא הצפוני בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר בעל חצור, ונשפך לבקעת הירדן מצפון ליריחו.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

מבצר הארבל

‪‬

ביצורי הארבל שוכנים בראשו של הר ארבל. בראש ההר חצוב מבצר, סביבו חומות בעלי קמרונות. ניתן לראות על פני השטח טורי מדרגות ומערות החצובות על המדרונות. מערות אלה הן מערות מגורים הכוללות מתקנים חצובים, מקוואות, בריכות ובורות מים מטויחים. המצוקים משני צדדיו של נחל ארבל כוללים מדרום את מצוקי הארבל המתנשאים לרום מאות מטרים עליהם נתגלו שרידי מבצר ומערות חצובות בהן מערכת ביצורים גדולה, מבואות ומעברים, קירות מגן ומדרגות. מצפון הר ניתאי.

נחל דולב

נַחַל דֹּלֶב הוא נחל בהרי ירושלים בפרוזדור ירושלים, ומהווה אחד משלושת הנחלים השייכים לשמורת נחל דולב. שני הנחלים האחרים הם נחל המערה ונחל אזן. שלושת נחלים אלה מהווים חלק מאגן הניקוז של נחל שורק, מתחברים לנחל זנוח ומשם מתנקזים לנחל שורק באזור בית שמש. נחל דולב מתחיל באזור המושב נס הרים, בגובה של כ-700 מטרים מעל פני הים, ולאחר כשבעה קילומטרים מגיע צפונית למושב זנוח, בגובה של כ-250 מטרים, שם הוא מתחבר לנחל זנוח. שביל המסומן בשחור מס' 9341 יורד מכביש 3866 מחסיה-נס הרים באפיקו של נחל דולב עד לכביש מחסיה-זנוח. שמורת נחל דולב נמצאת בחלקו הצפוני של פארק עצמאות ארצות הברית, המשתרע על פני כ-30,000 דונם בשיפולים הדרום-מערביים של הרי יהודה.

נחל הקיבוצים

נַחַל הַקִּבּוּצִים הוא נחל איתן הזורם בעמק המעיינות שבבקעת בית שאן.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

ערב אל-ע'וארנה

ערב אל-ע'וארנה (בערבית: عرب الغوارنة) הוא שבט בדווי שנדד בארץ ישראל מהמאה ה-19, בעיקר באזורי ביצות. כיום מרוכזים מרבית אנשי השבט בכפר ג'סר א-זרקא שבמישור חוף הכרמל ובכפר ואדי אל-חמאם בבקעת כנרות.

השם אל-ע'וארנה נגזר מהמילה ע'ור (غور) שפרושה בערבית שקע או עמק, והוא ניתן לשבט משום ששהה באזור הע'ור בבקעת הירדן. מוצאו של השבט אינו ברור, אך ידוע כי לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי איברהים פאשה ב-1832 התקבצו בו חיילים ועריקים מצריים, עבדים נמלטים ומשפחות שברחו מכפריהן בעקבות סכסוכים פנימיים או מחשש מפני נקמת דם. בשל היותם נרדפים על ידי החוק ומנודים מהחברה הערבית, נדחקו מהאזורים המיושבים ובחרו לחיות באזורי ביצות ומים על אף שאינם נוחים לעיבוד חקלאי ובהם התיישבו.

מוצאם של רבים מהע'וארנה ממצרים או מצאצאי עבדים בא לביטוי בשמות הנפוצים "אל-מצרי" ו"אל-עביד".

אזורי הנדידה שלהם השתרעו מצפון הארץ עד לאזורי המלחות בדרום ים המלח, וריכוזי ההתיישבות שלהם היו בקעת בית שאן, ביצות כבארה במישור חוף הכרמל, ובעיקר עמק החולה, שם עסקו בגידול צאן ותאויים (ג'מוס), בדיג ובקליעת מחצלאות מקנים וגומא. חלקם הועסקו כאריסים בחקלאות בקרקעות שבבעלות משפחות עשירות מסוריה ולבנון.

ישוביהם היו כפרים קטנים של אוהלים וסוכות גומא, ולעיתים היו נוטשים אותם כאשר הצטבר סביבם לכלוך רב, ומקימים אותם מחדש במרחק כמה מאות מטרים.

הע'וארנה שישבו בביצות כבארה פונו משם כאשר חברת פיק"א רכשה את שטח הביצות לצורך ייבושו, ב-1924. כפיצוי על כך, קיבלו את רכס הכורכר שמדרום לשפך נחל תנינים והקימו עליו את הכפר ג'סר א-זרקא.

בעמק החולה המשיכו הע'וארנה לשבת עד מלחמת העצמאות. בעקבות המלחמה נמלטו חלקם לסוריה ולבנון, ואחרים פונו ויושבו מחדש בכפר חמאם שהוקם בעבורם לרגלי הר ארבל.

קרני חיטין

קרני חיטין הוא שמו של הר געש כבוי בגליל התחתון בקרבת הר ארבל, שגובהו המרבי 326 מטר. ההר זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. קיימת סברה כי שתי פסגותיו – הידועות כ"קרניים" – הן פקקים געשיים שנחשפו באמצעות סחיפה. בשנת 2007 הוכרזה סביבת ההר כגן לאומי.

מקרני חיטין ניתן לראות את הכנרת, הגלעד, הגולן והגליל.

הר הגעש היה פעיל לפני כ-3-4 מיליוני שנה, בתקופת הפליוקן. בבסיס ההר מצויה שכבה של גיר ימי, בדומה לזו הנמצאת בארבל. מעליו שכבה של טוף ירקרק, ומעליה שכבה של אגלומרט הכולל פצצות געשיות וגושי בזלת. דבר זה מעיד כי ההר התחיל את חייו בהתפרצויות מתונות שעוצמתן הלכה וגברה בהמשך. מעל האגלומרט ניתן לראות שכבות בזלת.

בקרני חיטין התקיימו יישובים בכמה תקופות, וב-1976 נערכו במקום חפירות מטעם רשות העתיקות. השליטה מן ההר על הדרך העולה מהכנרת הקנתה לו חשיבות מיוחדת. דרך זו עברה בנחל רקת, ומשני צדיה חולשים עליה הרי געש: בקצה התחתון תל רקת ובקצה העליון קרני חיטים.

קבר נבי שועייב, המקודש לדרוזים, נמצא בסמוך לקרני חיטין.

שמה של קרני חיטין מוכר וידוע דווקא מן התקופה שבה לא הייתה מיושבת כלל. בתקופה הצלבנית לא נודעה לאתר חשיבות מיוחדת, והוא היה שומם. ב-4 ביולי 1187 התחולל למרגלות ההר הקרב בין צבאות הצלבנים, שהגיעו מכיוון ציפורי, ובין צבאו של צלאח א-דין, שבא מכיוון מעברות הירדן, מדרום לצמח. בקרב זה נחלו הצלבנים מפלה ניצחת, ושרידי לוחמיהם נמלטו אל פסגת ההר ושם נכנעו. קרב קרני חיטין, או "קרב חטין", מסמל את ראשית חורבנה של ממלכת הצלבנים בארץ ישראל.

במורד הצפוני של ההר שכן בתקופה העות'מאנית הכפר חיטין, אשר שימר את שמה של העיירה היהודית הגדולה מתקופת התלמוד כפר חיטיא ששכנה במקום, ואשר נזכרת רבות במקורות חז"ל. במהלך מלחמת העצמאות נמלטו ממנו תושביו, והכפר חרב.

רביד

רָבִיד הוא קיבוץ בגליל התחתון, הממוקם 6 ק"מ ממזרח ליישוב מסד, לצד הכביש בין מחלף המוביל וצומת נחל עמוד (צומת קדרים). נקרא על שם הנחל הנשקף ממנו, ואדי אל-רַבַּדֿיַה (נחל צלמון). שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

שמורת אלוני אבא

שמורת טבע אלוני אבא היא שמורת טבע בגליל התחתון המערבי הממוקמת בין מושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים בסמיכות למושב אלוני אבא, ובה שרידיו של יער אלונים קדום. שטחה של השמורה הוא כ-960 דונם. שמורת הטבע נקראת על שם היישוב הסמוך אלוני אבא.

שמורת ביצת ואדי מלחה

שְׁמוּרַת מְלֵחָה, בִּצַּת וָאדִי מַלָחָה, היא שמורת טבע במרכז בקעת הירדן, השוכנת בחלקו העליון של ואדי מלחה, מזרחית למושב תומר. התנאים הגאוגרפיים הייחודיים בשמורה גורמים למליחות גבוהה במיוחד בקרקע, המשפיעה על הצומח בה. זהו המקום היחיד במזרח התיכון בו צומח טופל אדום. על הבולטים בעופות השמורה נמנה פרנקולין. בשמורה מסלול הליכה ורכיבה, באורך 4.5 ק"מ.

שמורת האירוסים

שמורת האירוסים היא שמורת טבע בנתניה, הסמוכה לים התיכון.

השמורה, יחד עם בריכת דורה (שלולית חורף עונתית) הסמוכה לה, מהווה אזור תיירותי חשוב לנתניה.

בנוסף, ישנם בשמורה, מתקני שעשועים לילדים, שלטי הסבר על הצמחים בה, אזור לפיקניקים וירידה לים דרך המצוק. הכניסה לשמורה היא ללא תשלום.

שמורת הדסים

שְׁמוּרַת הֲדַסִּים היא שמורת טבע מוכרזת הנמצאת בפאתי כפר הנוער הדסים שבשרון, בקרבת היישובים כפר נטר, אבן יהודה וקדימה. כיום השמורה סגורה לקהל למטרות שיקום, לאחר שהתחוללה בה שריפה.

בשנת 1947, עם הקמת כפר הנוער הדסים, החל אבינועם קפלן, מורה בכפר לטפח חלקה בפתאי אדמות הכפר יחד עם התלמידים. בשנת 1965, לאחר שנחקק חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, הייתה שמורה זו בין הראשונות שהוכרזו בישראל.

בשמורה מיני צמחים המהווים דוגמה נדירה לצמחיית השרון, ביניהם אלון תבור לוטם מרווני, קורנית מקורקפת, גולנית ערבית וקידה שעירה.

השמורה הייתה חלק מיער השרון שכיסה בעבר את מרביתו של השרון.

בסמוך לשמורה נמצאת גבעה המכונה "גבעת ורה", על שם ד"ר ורה ויצמן, ממקימות ויצו, ובה בית עלמין קטן שבו טמונים מייסדי הכפר.

שמורת הר אביטל

שְׁמוּרַת הַר אֲבִיטַל נמצאת דרום מזרחית מקיבוץ מרום גולן.

מקור שם השמורה הוא בהר אביטל הסמוך אליה ועקב כמות הטל הגדולה המתעבה לטיפות מים על הקרקע והצמחים - כ-60 מילימטרים בשנה.[דרוש מקור]בשמורה שריד של הר געש מעל בקעת קוניטרה, בגובה של כ-240 מטרים. מגובה זה ניתן לצפות לכל הכוונים בנוף. במרכז ההר לוע בקוטר של 1300 מטרים, ובתחתיתו שני הרי געש קטנים בגובה של כ-7 מטרים מעל לסביבה.

שמורת הר חרמונית

שְׁמוּרַת הַר חֶרְמוֹנִית היא שמורת טבע הנמצאת צפון מזרחית מקיבוץ אל-רום ודרום מזרחית מהכפר בוקעאתא.

השמורה מקיפה את הר חרמונית לאורך כשני קילומטרים וברוחב כקילומטר אחד. מקור שם השמורה הוא על שם הר חרמונית הסמוך אליה, הר געש שלועו פתוח לצד מערב; מפסגתו נוף לצפון הגולן, לחורן ולכתף החרמון. שם נוסף לשמורה הוא שמורת תל א-שיח'ה.

שמורת הר פרס

שְׁמוּרַת הַר פֶּארֶס היא שמורת טבע הנמצאת ברמת הגולן, מדרום-מזרח למושב קשת.

השמורה נקראת על שם הר פרס הנמצא בתחומה. מפסגתו של ההר נוף אל החרמון, לגולן התחתון, הגלעד והבשן. כאשר יש ראות טובה ניתן לצפות אל החורן במזרח ואל הכנרת, הגליל והעמקים במערב.

השמורה משתרעת סביב הר פארס, כקילומטר וחצי לכל כיוון.

דרומית מזרחית להר נובעים מעיינות גשור וסביבם חורש של עצי צפצפה.

חלק ניכר משטחי השמורה אסורים לכניסה ובחלקם מצויים שדות מוקשים.

שמורת נחל שרך

שְׁמוּרַת נַחַל שָׁרָךְ היא שמורת טבע בישראל, שהוכרזה בשנת 1969. השמורה משתרעת בקרבת גבול לבנון, צפונית לכביש הצפון. מקור השם בשרכים הגדלים על גדות הנחל. ראשיתו של הנחל בתחומי לבנון, וחלקו האחרון נמצא בשמורת נחל בצת.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודיםתל חיתל יודפתתל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד
שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטלהר חרמוןהר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולה • הר ארבל • הר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוגנחל בזק עילינחל פרתעינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפאיער ריחןנבי רביחנחל פצאלנחל קנהעינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגותנחל ציןעין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.