הר אפרים

הר אפרים מוזכר במקרא מספר פעמים, אך לא ברור אם מדובר על הר יחיד, רכס הרים או אזור הררי בנחלת שבט אפרים. יש סוברים על פי האזכור במקרא "הר צמרים אשר בהר אפרים" (עליו עמד המלך אביה במלחמה מול עשרת השבטים) כי מדובר על אזור ולא על הר יחיד.

הר אפרים
מיקום נחלת שבט אפרים
רכס הרים הרי השומרון
קואורדינטות 31°56′31″N 35°13′23″E / 31.941944444444°N 35.223055555556°E

אזכורים בתנ"ך

הרכס מוזכר לראשונה בספר יהושע כמקום בנחלת שבט אפרים הצמוד לנחלות שבט יששכר ושבט אשר; "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם" (יהושע, י"ז, ט"ו).

על סמך ישיבת תולע בן פואה אשר משבט יששכר גם בהר אפרים - מוכח כי מדובר על רכס הרים רבים, שבהם גם "שמיר", מקום מושבו של תולע. דבר בדברי הימים ב', י"ג, ד': "ויקם אביה מעל להר צמרים, אשר בהר אפרים ...": הר צמרים נמצא בהר אפרים, כלומר ברכס אפרים. הגבול הצפוני של הר אפרים הוא עמק יזרעאל והעמקים שלידו.

הר אפרים מופיע גם בספר שופטים - סיפור דבורה הנביאה: "ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא; והיא ישבה תחת-תמר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו עליה בני ישראל למשפט" (שופטים, פרק ד פסוק ד-ו).

מלחמת אביה מול עשרת השבטים

בדברי הימים מסופר על מלחמת אביה מלך יהודה מול עשרת השבטים, אשר לפני ירידתו למלחמה עמד מעל הר צמרים ונשא נאום מול שבטי ישראל;

וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל. הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח.    וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל אֲדֹנָיו. וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם. וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת ה’ בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי ה’ אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים.    וַאֲנַחְנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַה’ בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת. וּמַקְטִרִים לַה’ עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה’ אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ. וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ

החוקר יהודה קיל מזהה את הר צמרים כ"ראס א-טחונה" שמצפון לאל-בירה.[1]

ערים ברכס

בין הערים הנמצאות בהר אפרים נמנים מקומות מנחלת אפרים: העיר שכם שהועברה אל בני לוי בין שאר ערי הלויים אשר חולקו ללוים במשכן שילה על פי הגורל (יהושע, כ"א, כ'-כ"א). גם העיר תמנת סרח אשר מצפון להר געש (מקום קבורת יהושע - שופטים, ב', ט') מקומה בהר אפרים.

בהר אפרים נמצאים גם מקומות השייכים לגבול הצפוני של בנימין: בית-אל (שופטים, ד', ה', יהושע, י"ח, י"ג) וכן הרמה (שופטים, ד', ה', מלכים א', ט"ו, י"ז).

אנשים מהר אפרים

במקרא מובא כי שבע בן בכרי אשר השתייך לשבט בנימין, היה מהר אפרים (ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק כ"א).

הערות שוליים

  1. ^ זיהוי האתרים על פי: יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
אברהם נח גרבוז

הרב אברהם נח גרבוז (נולד בי"ב בשבט ה'תרצ"ג, 8 בפברואר 1933) הוא ראש כולל הר אפרים, מחבר סדרת הספרים מנחת אברהם.

אהוד בן גרא

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים. על פי הנאמר בשופטים, ג', ט"ו, אהוד היה משבט בנימין - "אהוד בן גרא בן הימיני", וכך גם על פי דברי הימים א', ח', ג' וכן שמואל ב', ט"ז, ה'.

אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש איטר יד ימינו".

אפרים זאב גרבוז

הרב אפרים זאב גרבוז (תרס"ג, 1903 - י"ט בתמוז תשי"ט, יולי 1959) היה מנהל רוחני של ישיבת אוהל תורה בירושלים, מחבר הספר "הר אפרים".

אשתאול (אתר מקראי)

אֶשְׁתָּאוֹל הייתה עיר בשפלת יהודה בתקופת המקרא.

בספר יהושע היא מוזכרת פעמיים, בראשונה, עם היישובים צרעה ואשנה, כשייכת לנחלת שבט יהודה:" זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: ... בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה:"

ובשנייה, עם צרעה ועיר שמש כשוכנת בנחלת שבט דן:"לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי: וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ:"

וכך בדומה נאמר על שמשון בספר שופטים:"וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל:"

ולאחר מותו של שמשון נאמר:"וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה:"

על בני שבט דן קשתה ההתיישבות באשתאול, והם חיפשו אזור פנוי כך עולה מהפסוקים בספר שופטים:"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה: וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם לְכוּ חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם:"

ולאחר שחקרו את הארץ, העתיקו לבסוף את מקום מושבם לצפונה:" וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה:"

במאה ה-20 הציעו חוקרים לזהותה באֶשְוַע מצפון לערתוף, בסמוך לצרעה; באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו בו ממצאים, כגון חרסים, מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. חוקרים הציעו לזהות את אשתאול גם בערתוף.

בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות הוקם על ידי עולים מתימן מושב בשם אשתאול, מצפון לבית שמש ושייך למועצה אזורית מטה יהודה.

גרבוז

גרבוז הוא שם משפחה יהודי.

האם התכוונתם ל...

הרי בנימין

הרי בנימין, הידועים גם בשם הרי בית-אל, הם חבל ארץ המשתרע בין נחל שילה בצפון לערוציו העליונים של נחל איילון בדרום.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

ואדי א-זרקא

ואדי א-זרקא הוא נחל, בו זורמים מי מעיינות כל השנה. שמו מתקשר למילה אזרק שפירושה צבע כחול. בעברית הוא נקרא נחל נטוף עליון.

הנחל נמצא דרומית-מערבית מההתנחלות חלמיש ומנקז אל אגן נחל איילון.

מוצאו של הואדי הוא במרכז הרי גופנא באזור הכפר דיר ניזאם. אל ואדי זרקא מתחבר ואדי טווחין שראשיתו למרגלות גבעת נבי עי'ת.

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כהגרי"ד או כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה. ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים, כאשר שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'ר"ה (796 לפנה"ס - 554 לפנה"ס).

במקרא מכונה ממלכת ישראל בשמות נוספים, כמו ממלכת שומרון, על-שם בירתה, או אפרים, על שם השבט המקראי הגדול שבה ומייסדה.

נחלת שבט אפרים

נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם עלתה בגורל "בית יוסף" (אפרים ומנשה), לאחר שמטה בני יהודה היה השבט הראשון שקיבל נחלה מיהושע בן נון לאחר כיבוש ארץ כנען. הנחלות של בית יוסף, אפרים ומנשה, נחשבות לגדולות. שבט אפרים התנחל בתחום בין נחל ירקון לבין נהר הירדן ושבט מנשה על שני חלקיו מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. ברכת משה התקיימה בהם: "וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם (ספר דברים ל"ג, ט"ו).

נחלת שבט בנימין

נחלת שבט בנימין נקבעה בגורל, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. תיאור התיישבותו של שבט בנימין בנחלתו מופיע בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים י"א-כ"ח. בתחילה מופיע תיאור גבולות הנחלה, ולאחר מכן מופיעה רשימת הערים בתחומי הנחלה.

נחלת שבט מנשה

נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים. נחלת שבט מנשה נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. לשבט מנשה שתי נחלות: האחת בעבר הירדן המזרחי והשנייה בעבר הירדן המערבי. מושב בני השבט משתרע מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. ברכת משה התקיימה בהם: "וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם".

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה. על פי חז"ל, במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא. הספר עוסק בין היתר בחייו ופעולו של עזרא הסופר.

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

קדומים

קְדוּמִים היא התנחלות בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם. קדומים הוקמה בדצמבר 1975 לאחר מאבק ציבורי בהובלת גוש אמונים, והייתה היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים. היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1992.

ביישוב התגלו עתיקות של יישוב חקלאי שומרוני, המזוהה עם יישוב שומרוני בשם "עצפה".

שיבת ציון

שיבת ציון היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס. המונח נטבע לראשונה, ככל הנראה, לאחר חורבן הבית הראשון, והוא מופיע במקרא בפסוק: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".).

במאה ה-19 חודש מונח זה בהגות הציונית, והוגיה קראו לעליית היהודים מארצות פזוריהם לארץ ישראל, בשם "שיבת ציון המודרנית".

שכם

שְׁכֶם (בערבית: نابلس (מידע • עזרה) - נַאבְּלוּס) היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה ביהודה ושומרון, המשמשת כמרכז המסחר והשירותים החשוב בשומרון. אוכלוסיית העיר מונה כ־170,000 תושבים (כולל מחנות הפליטים הסמוכים לה, רוב מוסלמי, מיעוט נוצרי וקהילה שומרונית קטנה), והיא שוכנת בשטח הרשות הפלסטינית, כ-51 ק"מ מצפון לירושלים. בתחומי שכם מספר מחנות פליטים פלסטינים (בלאטה, עסכר ישן, עסכר חדש ומחנה עין בית אל מא - "מחנה שכם") שסופחו בשנת 1965 למרכז השיפוט של העיר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.