הרצל בוקר

הרצל בוקר (בוקובזה) (24 בספטמבר 1952 - 30 במאי 2015) היה ראש המועצה המקומית מטולה.

הרצל בוקר
הרצל בוקר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 24 בספטמבר 1952
תוניס
פטירה 30 במאי 2015 (בגיל 62)
עיסוק קצין בצה"ל; מזכיר המועצה המקומית
ראש מועצה מקומית של מטולה
200830 במאי 2015
(כ־7 שנים)
→ קובי כץ
דוד אזולאי ←
הרצל בוקר
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד גדוד 931
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

ביוגרפיה

שירת בצה"ל ובין השאר היה קצין אג"ם בחטיבה 769. ביולי 1982, כחודש לאחר תחילת מלחמת לבנון הראשונה, התמנה למפקד גדוד 931 של הנח"ל. תחת פיקודו השתתף הגדוד בכניסה לביירות, ומיד לאחר מכן סיים את תפקידו בגדוד, באוקטובר 1982. שימש קצין אג"ם אוגדה 91 במשך כשנתיים. בתפקידו הבא מונה לסמח"ט החטיבה המזרחית של צד"ל תחת היק"ל ולמעשה נמנה עם מקימיה - בפועל שימש כמח"ט. לאחר מכן שימש כשנתיים מפקד גזרת שכם עד לשחרורו מצה"ל בשנת 1993, בדרגת סגן-אלוף. בתקופה שבה שירת כמג"ד עבר להתגורר במטולה.

בשנת 1993 מונה למזכיר המועצה המקומית מטולה ושימש בתפקיד זה במשך 11 שנים. בשנת 2004 פוטר על ידי ראש המועצה דאז קובי כץ. בוקר תבע בבית הדין האזורי לעבודה את המועצה וראשה על פיטוריו, ובית הדין קבע כי בתהליך הפיטורים נמצאו פגמים, ואף שאין לבטל את ההחלטה, בוקר זכאי לפיצוי בסך 10,000 ש"ח.[1] בשנת 2008 התמודד על ראשות המועצה מול ראש המועצה המכהן, ונבחר. ניצחונו תואר כניצחון נציג המתיישבים החדשים על נציג החקלאים הוותיקים.[2] בנובמבר 2010 הגיש בוקר תביעת לשון הרע נגד המקומון "ידיעות קריית שמונה", בטענה שהמקומון פרסם כתבה מכפישה אודותיו.[3] התביעה הסתיימה בפשרה. בבחירות בשנת 2013 נבחר לקדנציה שנייה.

בשנה וחצי האחרונות לחייו חלה בסרטן. כשבוע לפני מותו פרש מראשות המועצה המקומית מטולה, וב-30 במאי 2015 נפטר.

היה נשוי לרחלי ואב לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עב (חיפה) 405/04 הרצל בוקר נגד המועצה המקומית מטולה ואחרים, ניתן ב-6 בספטמבר 2007
  2. ^ אבנר לוטן, הנקמה המתוקה של בוקר: ניצח את כץ, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 26 בנובמבר 2008
  3. ^ עופר וולפסון, ראש מועצת מטולה תובע את ידיעות: "כתבה מגמתית ושקרית", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 בדצמבר 2010
2015

שנת 2015 היא השנה ה-15 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2015 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2015 בישראל

2015 בישראל (ה'תשע"ה – ה'תשע"ו) היא השנה בה ציינה מדינת ישראל 67 שנים להקמתה.

30 במאי

30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 215 ימים.

בוקר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)

בבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013, עמדו לבחירה 187 ראשי ערים ומועצות מקומיות (בבחירות לא נכללו מועצות אזוריות, אלה נבחרו כחודשיים מאוחר יותר).

בהתאם לכללי הבחירות לרשויות המקומיות נדרשו הבוחרים לבחירה כפולה - בפתק אחד לראש הרשות ובפתק שני לרשימה למועצת הרשות. מרבית הרשימות היו רשימות מקומיות, הפעילות רק במישור המוניציפלי, ומיעוטן היו רשימות מטעם המפלגות הפעילות גם במישור הארצי.

שיעור ההשתתפות הכולל בסיבוב הראשון בבחירות היה 51.1%, נמוך בהשוואה לשיעור ההשתפות בבחירות לכנסת התשע עשרה, שנערכו בתחילת אותה שנה - 67.8%. ערים אחדות התאפיינו בשיעור הצבעה נמוך במיוחד: תל אביב - 31.3%, ירושלים - 35.9%, באר שבע - 39.8%.

בשתי מועצות מקומיות, ע'ג'ר וקדומים, הבחירות בוטלו כיוון שהוגשו רק מועמדות לראש הרשות ורשימת מועמדים אחת ואלו הוכרזו כזוכים. בע'ג'ר נבחר בשלישית אחמד פתאלי ובקדומים נבחר בשנית חננאל דורני.ב-38 רשויות מקומיות לא הושגה הכרעה בדבר ראש הרשות הנבחר, והתקיים בהן סיבוב שני, ב-5 בנובמבר 2013. אחוז ההצבעה בסיבוב השני עמד על 50.90% מבעלי זכות ההצבעה.

על פי החוק, ראש רשות שנבחר בבחירות בקלפי יתחיל לכהן 21 ימים לאחר יום בחירתו, לכן הנבחרים בסיבוב הראשון נכנסו לתפקידם ב-12 בנובמבר 2013, והנבחרים בסיבוב השני נכנסו לתפקידם ב-26 בנובמבר.

שתי נשים נבחרו לכהן כראש עיר, מרים פיירברג בנתניה ויעלה מקליס ביהוד-מונוסון, ואישה אחת בלבד נבחרה לראש מועצה מקומית, ליזי דלריצ'ה בגני תקווה.

ב-24 בדצמבר 2013 נערכו הבחירות לקבוצה השנייה של מועצות האזוריות (הבחירות לקבוצה הראשונה נערכו ב-4 בדצמבר 2012). מתוך 25 מועצות אזוריות, רק במועצה אזורית חוף הכרמל נדרש סיבוב נוסף לבחירת ראש המועצה.

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו ב-30 באוקטובר 2018 (כ"א בחשוון ה'תשע"ט). עמדו לבחירה מועצות העירייה, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וכן ראשיהן של כל אלו. במקומות בהם אם אף לא אחד מן המועמדים לראשות הרשות המקומית עבר את רף 40% מקולות המצביעים, התקיים ב-13 בנובמבר 2018 סיבוב שני (לבחירה זו בלבד) בין שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות נדרשו הבוחרים לבחירה כפולה בעיריות ומועצות מקומיות, ובחירה משולשת במועצות אזוריות - בפתק צהוב לראש הרשות, ובפתק לבן לרשימה למועצת הרשות ובמועצות אזוריות פתק כחול לוועד המקומי. מרבית הרשימות הן רשימות מקומיות, הפעילות רק במישור המוניציפלי, ומיעוטן רשימות מטעם המפלגות הפעילות גם במישור הארצי. על פי החוק, ראש רשות ומועצת רשות שנבחרו בבחירות יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום בחירת ראש הרשות.

הבחירות התקיימו ב-251 רשויות מקומיות, בהן 197 מתוך 201 העיריות והמועצות המקומיות וכל 54 המועצות האזוריות. הבחירות לא התקיימו ב-4 רשויות מקומיות: בערים טייבה ובאקה אל-גרבייה ובמועצה המקומית ג'ת לא התקיימו בחירות משום שהן בחרו מועצות חדשות ב-2015. במועצה המקומית תל מונד לא היו בחירות בשל כהונת ועדה קרואה. נוסף על כך, לא היו בחירות בשתי המועצות המקומיות התעשייתיות נאות חובב ומגדל תפן, שבהן על פי חוק כל חברי המועצה ממונים לתפקידם. רשות מקומית נוספת בה לא התקיימו בחירות היא "מנהלת שירותים אזרחיים" ששטח פעילותה הוא האזרחים הישראלים והנכסים שברשותם באזור H-2 שבחברון (שטח היישוב היהודי בחברון), מנהלה שהוקמה ב-2017 והבחירות בה צפויות להיערך, לכל המוקדם, ב-2021.

ביולי 2018 פרסם שר הפנים, אריה דרעי, את מספר החברים שייבחרו בכל אחת מהמועצות של הרשויות המקומיות שבהן היו צפויות להיערך בחירות ב-30 באוקטובר 2018.

בעקבות שינוי בחוק משנת 2014, יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא יום שבתון, בדומה לנהוג ביום הבחירות לכנסת.

מערכת הבחירות התאפיינה במספר שיא של נשים שהתמודדו על תפקידים בשלטון המקומי – 68 נשים הגישו מועמדות לראשות הרשות המקומית, לעומת 42 בבחירות הקודמות.

בבחירות אלו נעשה שימוש נרחב במסרונים ושיחות טלפון במסגרת תעמולת הבחירות של המועמדים והרשימות. כן נרשמו אירועי אלימות על רקע הבחירות במספר יישובים.

לאחר תום מערכת הבחירות עלתה בערוץ הטלוויזיה כאן 11 סדרה דוקומנטרית בשם "המתמודדים" בה עקבה ענת גורן אחרי הקמפיינים בערים ערד, הוד השרון, מעלות-תרשיחא ותל אביב-יפו.

חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל, למעט מבצע עופרת יצוקה בה תפסה קו בגבולות סוריה ולבנון.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: שחם, גרניט, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה ישראל שומר.

מטולה

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.