הרפובליקה המרכז-אפריקאית

הרפובליקה המרכז-אפריקאיתצרפתית: République Centrafricaine, בסנגו: Ködörösêse tî Bêafrîka), בעבר הקולוניה הצרפתית אובנגי שרי (Ubangi-Shari), היא מדינה במרכז אפריקה, ללא מוצא אל הים, הגובלת בצ'אד מצפון, סודאן מצפון מזרח, דרום סודאן ממזרח, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והרפובליקה של קונגו מדרום וקמרון ממערב.

המדינה זכתה בעצמאותה ב-1960. לאחר שלושה עשורים של שלטון דיקטטורי - בעיקר משטר צבאי, שהידוע מבין שליטיו הוא הקיסר בוקאסה - נוסדה ממשלה אזרחית ב-1993. הבחירות העלו את אנג'-פליקס פאטאסה לשלטון, אך הוא הודח מהשלטון על ידי הגנרל פרנסואה בוזיזה ב-2003. הגנרל בוזיזה זכה בבחירות דמוקרטיות במאי 2005 והחזיק בשלטון עד אביב 2013. הרפובליקה המרכז-אפריקאית היא אחת המדינות העניות בעולם ובין 10 המדינות העניות ביותר באפריקה.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית
Ködörösêse tî Bêafrîka
République Centrafricaine
Flag of the Central African Republic Coat of arms of the Central African Republic
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהCentral African Republic on the globe (Africa centered).svg
מוטו לאומי אחווה, כבוד, עבודה
המנון לאומי הלידה מחדש
יבשת אפריקה
שפה רשמית סנגו, צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
בנגי
4°22′N 18°35′E / 4.367°N 18.583°E
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
פאוסטן-ארשאנז' טואדרה
סימפליס סרנג'י
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
13 באוגוסט 1960
ישות קודמת צרפת אפריקה המשוונית הצרפתית
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
622,984 קמ"ר 
46 בעולם
0
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

5,745,062 נפש 
116 בעולם
9.22 נפש לקמ"ר
217 בעולם
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

3,390 מיליון $ 
185 בעולם
590 $
229 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.367 
188 בעולם
מטבע פרנק CFA ‏ (XAF)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .cf
קידומת בינלאומית 236
(למפת הרפובליקה המרכז-אפריקאית רגילה)
Central African Republic location map
 
ברבראטי
ברבראטי
ביראו
ביראו
בוסנגואה
בוסנגואה
הרפובליקה המרכז-אפריקאית

היסטוריה

ממצאים ארכאולוגיים מראים שבשטחי הרפובליקה המרכז-אפריקאית חיו בני אדם כבר לפני עשרות אלפי שנים, אבל המחקר בנושא אינו מפותח. ההיסטוריה המתועדת של האזור החלה עם כיבושו על ידי צרפת בסוף המאה ה-19, אשר הקימה בתחומו מושבה בשם "אובנגי-שארי", על שם הנהרות החוצים אותו.

ב-1898 חילקו הצרפתים את המושבה בין 17 זכיינים אירופאים, שניצלו את התושבים המקומיים באופן מחפיר. ב-1960 זכתה המושבה בעצמאות מלאה וקיבלה את השם "הרפובליקה המרכז-אפריקאית". נשיאה הראשון היה דויד דאקו שהנהיג בה משטר דיקטטורי. ב-1965 ז'אן-בדל בוקאסה תפס את השלטון לאחר הפיכה צבאית. תקופת שלטונו אופיינה בעריצות שלטונית ובפגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות ואף המליך את עצמו ב-1976 למלך. בעקבות זאת החליטה צרפת לפעול להדחתו, ובסיועה הצליח שליטה הקודם של הרפובליקה המרכז-אפריקאית, דוויד דאקו, לבצע בה הפיכה ולשוב לשלטון ב-1979. אולם רק שנתיים לאחר מכן, ב-1981, הודח דאקו בהפיכה שבוצעה בלא שפיכות דמים, ואת מקומו תפס הגנרל אנדרה קולינגבה.

קוליגבה שלט במדינה בעזרת חונטה צבאית. ב-1991 הופעל לחץ מקומי ובינלאומי על קוליגבה לקיים בחירות דמוקרטיות. בבחירות הכלליות של 1993 הובס קולינגבה על ידי אנג'-פליקס פאטאסֶה. בשנים 1996–1997, פחת האמון של הציבור והדבר בא לידי ביטוי באי יציבות מדינית. שלוש התקוממויות נגד ממשלת פאטאסה היתלוו בהרס נרחב של רכוש ומתיחות קיצונית על רקע אתני. באזור הוצבו כוחות שמירת שלום בינלאומיים. באוקטובר 2002, הגנרל פרנסואה בוזיזה פתח במתקפת פתע נגד פאטאסה, אשר שהה מחוץ לארצו ותפס את השלטון.

בוזיזה הקים מועצת מעבר לאומית רחבה כדי לנסח טיוטה לחוקה חדשה והכריז שהוא יפרוש וירוץ בבחירות כאשר חוקה חדשה תאושר. חוקה חדשה אושרה בדצמבר 2004 לאחר משאל עם. במאי 2005 בוזיזה זכה בבחירות הוגנות. בוזיזה החזיר בצורה משמעותית את הסדר לבירת המדינה, בנגי, ולחלקים אחרים במדינה והביע רצון לקדם שלום ברפובליקה, לחזק את הכלכלה ולשפר את מצב זכויות האדם. יציבות מלאה לא הושגה באזור וחלקים במדינה היו מחוץ לשליטת הממשלה. בפברואר 2006, היו דיווחים על אלימות מתרחבת בצפון הרפובליקה. אלפי פליטים ברחו מבתיהם ונכלאו תחת אש צולבת של הקרבות בין כוחות הממשלה למורדים. מעל ל-7,000 בני אדם נמלטו לצ'אד השכנה. אלו שנשארו ברפובליקה העידו שכוחות הממשלה הרגו בצורה שיטתית גברים ובנים אשר נחשדו בשיתוף פעולה עם המורדים.

בשנים 2007–2011, נחתמו הסכמי שלום שהיו אמורים לספק תמיכה כספית וסיוע נוסף למורדים שהניחו את נשקם, אך קואליציית המורדים "סלקה", המוסלמית ברובה, ושרבים מאנשיה באו מצ'אד וסודן השכנות, טענה שהם לא כובדו. בדצמבר 2012 הם כבשו כמה ערים גדולות במדינה, אך הפסיקו את התקדמותם לעבר הבירה בנגי והסכימו למשא ומתן בליברוויל, בירת גבון. ב-11 בינואר 2013, נחתם הסכם שלום חדש שאיפשר לבוזיזה להמשיך בתפקידו עד 2016, אך המורדים האשימו אותו שוב באי כיבוד הבטחותיו, ודרשו שיסיג מהמדינה את כוחות צבא דרום אפריקה שהגיעו לסייע לצבאו, ושישלב בצבא כ-2,000 מורדים שהניחו את נשקם.

במרץ 2013, הסכם השלום התפוצץ. המורדים השתלטו על שתי ערים, ובהמשך על הבירה. ב-24 במרץ, הם השתלטו על ארמון הנשיא בבנגי, ובוזיזה נמלט לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו[5]. מנהיג ה"סלקה", מישל ג'וטודיה, הוכרז כנשיא זמני, ופרצה מלחמת אזרחים קשה[6]. הנוצרים, שהם כמחצית מתושבי המדינה, הקימו את יחידות המשמר וכוחות המיליציה הנוצרית "אנטי־בלאקה", לאחר שסבלו מרדיפות ממשלת המורדים, ונערכו מעשי טבח הדדיים. המלחמה ארכה כעשרה חודשים, עד שבתחילת 2014, מנהיג ה"סלקה" איבד שליטה על הקואליציה החלשה שלו ועל הצבא, התפטר תחת לחץ בינלאומי, ויצא לגלות בבנין.

המלחמה נרגעה לאחר משא ומתן בין הצדדים שתווך על ידי משקיפים צרפתים ואפריקנים. לנשיא זמני מונה אלכסנדר-פרדיננד נג'ונדט, ובית המשפט החוקתי הורה לו להתחיל בארגון בחירות חדשות לנשיאות. כחמישית מהאוכלוסייה (כמיליון, מתוך 4.6 מיליון תושבי המדינה) נעקרו מבתיהם[7]. בספטמבר 2014 פתח בית הדין הבינלאומי בחקירת הפשעים שבוצעו במדינה מ-2012. בשנים האחרונות הרפובליקה מנסה להתאושש מהמלחמה. כ-12,000 חיילי או"ם מוצבים בה - אחד מכוחות שמירת השלום הגדולים ביותר של האו"ם בעולם, הנקרא "Minusca". אך האלימות והשנאה העדתית בין המגזרים שם עדיין נמשכת[8].

פוליטיקה

האספה הלאומית מורכבת מ-105 חברים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות לקדנציה של 5 שנים. מנהלית, הרפובליקה מחולקת ל-16 רשויות והן מחולקות ליותר מ-60 תת-רשויות. הקהילה של הבירה בנגי מנוהלת בנפרד. הנשיא ממנה את ראשי היחידות המנהליות הללו. קיימות 174 קהילות, לכל אחת ראש עיר ומועצה אשר נבחרים על ידי הנשיא. קיימת זכות הצבעה אוניברסלית לבני 21 ומעלה.

המגזר המשפטי מורכב מבתי משפט לעניינים שונים כגון בית דין לעניינים פליליים, אזרחיים, דיני עבודה, בני נוער וכו'. לאחדים מבתי הדין אין מספיק אמצעים וכח אדם מקצועי כדי לתפקד באופן סדיר, השופטים ממונים על ידי הנשיא והשפעה של בכירים לעיתים קרובות מסכלת שקיפות בבתי המשפט.

לרפובליקה המרכז אפריקאית חברה מלאת חיים, עם בעלי מקצוע רבים, ארגוני עובדים וארגונים לפיתוח מקומי אשר מובילים קמפיינים ומשיגים תמיכה מקומית ובינלאומית רחבה.

מבחינה הומניטרית, לממשלת הרפובליקה המרכז-אפריקאית יש כשלים. ישנם דיווחים מתמשכים של מעצרים שרירותיים, עינויים ורציחות על רקע משפטי. עיתונאים לעיתים מקבלים איומים ותנאי הכליאה בבתי הכלא קשים ביותר.

כלכלה

הרפובליקה המרכז-אפריקאית מוגדרת כאחת המדינות הפחות מפותחות בעולם. ההתיישבות בה דלה והיא מנותקת מהים. כלכלת המדינה נשענת בעיקר על חקלאות, ורוב האוכלוסייה מתקיימת מעיבוד אדמה. 55% מהתמ"ג מגיע מחקלאות. הגידולים העיקריים הם: קסאווה, יאם, דוחן, בוטנים, כותנה, קפה, טבק ובננות. ענף חשוב נוסף הוא גידול עץ. ב-2002, 30% מהייצוא התבסס על שילוח עצים.

המדינה עשירה במשאבים טבעיים לא מנוצלים כגון זהב, יהלומים, אורניום ומינרלים אחרים. ייתכן וישנו נפט לאורך הגבול הצפוני עם צ'אד. יהלומים הם המשאב היחידי שמנוצל כרגע במדינה ומהווה כמחצית מרווחי היצוא של המדינה. התעשייה תורמת רק כ-20% מהתמ"ג כאשר רובה מבוססת על כריית יהלומים, מבשלות שיכר ומנסרות עצים. השירותים מהווים כ-25% מהתמ"ג, בעיקר בגלל גודלה הרב של הממשלה ושלוחותיה וגם בגלל עלויות התחבורה היקרות, עקב היותה מוקפת יבשה בלבד.

מפעלים הידרואלקטריים הממוקמים בבאולי מספקים את רוב צריכת החשמל המועטת במדינה. אספקת הנפט מגיעה בתנועה איטית דרך נהר האובנגי או במשאיות דרך קמרון. על כן, לעיתים קרובות יש מחסור בדלק.

התחבורה והתקשורת ברפובליקה מוגבלות. במדינה יש רק 650 ק"מ של דרך סלולה, תחבורה אווירית מעטה ואין מסילת רכבת. תחבורה מסחרית על נהר האובנגי היא בלתי אפשרית בין דצמבר ליוני והמתח באזור לעיתים מונע ממשלוחים לנוע בין קינשאסה לבנגאוי. מערכת הטלפונים מתפקדת, אך לא בצורה מושלמת. 4 תחנות רדיו ותחנת טלוויזיה אחת משדרות ברפובליקה. מספר עיתונים ועלונים יוצאים לאור על בסיס קבוע, ולפחות חברה אחת החלה לספק שירותי אינטרנט.

המדינה מקיימת את עצמה מבחינת גידולי המזון. גידול בעלי חיים מוגבל בגלל זבוב הצה צה. למרחבים הטבעיים באזור פוטנציאל טוב כיעדי תיירות אקולוגית. המדינה ידועה בפילי יער אפריקני החיים בה. בדרום-מערב ישנו אזור יערות גשם המוכר כגן לאומי. בצפון ישנם פארקים עם אוכלוסיות גדולות של חיות בר, ביניהן נמרים, אריות וקרנפים. חיות אלו נמצאות בסכנה עקב צייד בלתי-חוקי בעיקר מצד תושבי סודאן השכנה.

ביותר מ-40 שנות עצמאותה, התקדמה הרפובליקה המרכז-אפריקאית באיטיות מבחינה כלכלית. ניהול כלכלי כושל, תשתית דלה, בסיס מס מוגבל, מעט השקעות פרטיות ותנאים עוינים מבחוץ הביאו לגירעון גם בתקציב וגם בסחר החוץ. נטל החוב של המדינה ניכר ויש ירידה בתמ"ג ב-30 השנים האחרונות.

תוכניות לתיקונים מבניים בשיתוף הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית והלוואת ללא ריבית להשקעות במגזרים כמו חקלאות, משקים ותחבורה הביאו להשפעה מוגבלת בלבד. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מעודדים כעת את הממשלה להתרכז בעיקר בהוצאה לפועל של רפורמות כלכליות כדי להניע את הכלכלה קדימה ולהגדיר את סדר העדיפויות במטרה לצמצם את העוני. כתוצאה מכך, רבים מעסקים בבעלות המדינה הופרטו ומאמצים מוגבלים נעשו על מנת לקבוע סטנדרטים, לטפל בשחיתות ולפשט חוקים הקשורים בעבודה והשקעות.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית תלויה מאוד בסיוע זר ובנוכחות של מספר ארגונים לא-ממשלתיים אשר מספקים שירותים רבים שהממשלה כשלה בסיפוקם.

גאוגרפיה

הרפובליקה המרכז אפריקנית היא מדינה ללא מוצא לים. המדינה שוכנת ברובה על רמה בגובה ממוצע של 600 מ'.

אזור צפון המדינה משתרע רובו באגן צ'אד ובו זורמים היובלים של הנהרות צ'ארי אוהם והלוגון. כאשר אזור הדרום שייך לאגן קונגו ובו זורמים יובליו של נהר האובנגי. ליד הגבול עם דרום סודאן מתנשא רכס בונגו לגובה של 1330 מ' בהר טוסורו. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר נגואווי (1420 מ') במסיב יאד לאורך הגבול עם קמרון.

אוצרות הטבע המדינה כוללים מרבצי יהלומים, אורניום וזהב. נפט ואנרגיה הידרואלקטרית הם משאבים אחרים שטרם נוצלו.

המדינה סובלת מהצפות בנהרות עקב שטפונות שנוצרים בעונת הגשמים במרכז אפריקה. באופן יחסי בירוא העצים במדינה מוגבל יחסית לאזורי הסוואנה ופחות בהרבה באזורי היער, באופן חריג ביחס לעולם שטח היערות גדל על חשבון שטח הסוואנה.

האקלים הטרופי שולט ברוב חלקי הארץ כאשר העונה הגשומה היא בין מאי לאוקטובר ועונה יבשה בין נובמבר לאפריל. בצפון העונה הגשומה נמשכת ארבעה חודשים ובדרום שמונה חודשים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא בסביבות 26 מעלות צלזיוס. בבנגי טמפרטורת המקסימום היא 38 מעלות צלזיוס והמינימום של 15 מעלות. כמות המשקעים הממוצעת נעה מ-5 מ"מ בדצמבר ועד 226 מ"מ ביולי.

דמוגרפיה

שיעור הילודה במדינה גבוה מאוד ומתקרב ל-5 ילדים לאישה (נכון לשנת 2008). הסיבה היא שרק ל-7% הנשואות יש גישה לאמצעי מניעה מודרני זמין. 43% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 15, רק 4% מהאוכלוסייה מעל גיל 65. תוחלת החיים של נשים היא 44, וזו של גברים היא 43 שנים.

רוב האוכלוסייה מתפרסת לאורך נתיבי המים העיקריים. הסוואנה והיערות ריקים ומאוכלסים בדלילות.

הפיגמים שהיוו את האוכלוסייה המקורית של האזור מהווים היום רק מיעוט מבוטל והם מיושבים בעיקר בדרום מערב המדינה ביערות הטרופים. בני הבאיה מהווים 33% מהאוכלוסייה ובני הבנדה 27% מהאוכלוסייה.

בערים הגדולות ניתן למצוא כמה אלפי אירופאים רובם צרפתים.

במדינה שתי שפות רשמיות: סנגו וצרפתית. עם זאת, המדינה מורכבת מ-80 קבוצות אתניות שונות שלכל אחת שפה משלה. סנגו משמשת כשפת היום-יום ולמסחר בין כל הקבוצות למעט הקבוצות המוסלמיות בצפון המדינה.

על פי המפקד מ-2003 במדינה יש כ-80% נוצרים, 10% מוסלמים ו-10% אמונות מקומיות.

אחוז הבערות במדינה עומד על 51.4%[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ AP, נשיא הרפובליקה המרכז אפריקנית נמלט לקונגו, באתר ynet, 24 במרץ 2013
    וראו כאן באתר standardmedia
  6. ^ רויטרס, חשש: הרפובליקה של מרכז אפריקה על סף רצח עם, באתר ynet, 21 בנובמבר 2013
  7. ^ AFP, מקניבליזם לחיבוקים: הפוגה במלחמת אזרחים, באתר ynet, 12 בינואר 2014
  8. ^ AP, לינץ' במרכז אפריקה: אדם אכל בשר אדם, באתר ynet, 21 בינואר 2014
    ynet והסוכנויות, "רמבו" הוסגר לבית הדין בהאג, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
    גרדיאןהרפובליקה המרכז-אפריקאית על סף מלחמה כוללת: "אזרחים נרצחים, האלימות המינית משתוללת", באתר הארץ, 19 בנובמבר 2018
  9. ^ United Nations Development Program UNDP.org Table H.
אליפות אפריקה בכדורסל

אליפות פיב"א אפריקה (באנגלית: FIBA Africa Championship) הידועה גם בשם אליפות אפריקה בכדורסל, היא אליפות כדורסל הגברים היבשתית של אפריקה. האליפות מפגישה את נבחרות הכדורסל הטובות ביותר באפריקה, ומנוהלת על ידי פיב"א אפריקה, התאחדות כדורסל המסונפת לפיב"א. האליפות משמשת גם כטורניר המוקדמות לאליפות העולם בכדורסל ולטורניר הכדורסל במשחקים האולימפיים. אליפות אפריקה נערכת אחת לשנתיים.

בנגי

בנגי (בצרפתית: Bangui) היא עיר הבירה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית. בעיר מתגוררים 568,000 תושבים (2010). ליד העיר שוכן הפרבר בימבו שהוא העיר השנייה בגודלה ברפובליקה שבו מתגוררים 173,000 תושבים.

דגל הרפובליקה המרכז-אפריקאית

דגל הרפובליקה המרכז-אפריקאית אומץ ב-1 בדצמבר 1958. הוא עוצב על ידי ברת'למיי בוגנדה (Barthélemy Boganda), הנשיא הראשון של אוטונומיית אאובנגואי צ'רי (Oubangoui-Chari), שהאמין ש"צרפת ואפריקה חייבות לצעוד יחד". לכן, הוא שילב את האדום, לבן וכחול של הטריקולור הצרפתי עם הצבעים הכלל-אפריקאיים אדום, ירוק וצהוב. האדום מסמל את הדם של אנשי האומה, שנשפך כדי להגיע לעצמאות, והדם שהם מוכנים לשפוך כדי להגן על האומה. הכחול מסמל את השמיים ואת החופש. הלבן מסמל שלום ואצילות. הירוק מסמל תקווה ואמונה. הצהוב מסמל סובלנות.

המנון הרפובליקה המרכז-אפריקאית

ההמנון של הרפובליקה המרכז-אפריקאית נכתב על ידי ראש הממשלה הראשון של המדינה, שקיבלה עצמאות ב-1960, ברתלמי בוגנדה (Barthélémy Boganda). ההמנון הולחן על ידי הרברט פפר, שהלחין גם את המנונה של סנגל.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית במשחקים האולימפיים

הרפובליקה המרכז-אפריקאית השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). היא נעדרה משלוש האולימפיאדות הבאות, ומאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) היא משתתפת במשחקים ברציפות. הופעותיהן של המשלחות המרכז-אפריקאיות במשחקים היו סמליות בעיקרן, ואיש מהספורטאים שייצגו את הרפובליקה לא זכה במדליה אולימפית.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית במשחקים האולימפיים לנוער

הרפובליקה המרכז-אפריקאית משתתפת במשחקים האולימפיים לנוער מאז היווסדם באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010). היא מעולם לא השתתפה במשחקי החורף האולימפיים לנוער. עד כה, אף ספורטאי נוער מהרפובליקה המרכז-אפריקאית לא זכה במדליה אולימפית לנוער. ההשתפות של ספורטאי הנוער מהרפובליקה המרכז-אפריקאית היא סמלית.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית במשחקים הפאראלימפיים

הרפובליקה המרכז-אפריקאית השתתפה לראשונה במשחקים הפאראלימפיים באולימפיאדת הנכים אתונה (2004), ומאז משתתפת במשחקים דרך קבע. במשחקי החורף לא נטלה הרפובליקה המרכז-אפריקאית חלק מעולם.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית שלחה שתי משלחות לאולימפיאדות הנכים באתונה ובבייג'ינג, אשר כל אחת מהמשלחות כללה ספורטאי בודד. הספורטאי הראשון שייצג את המדינה במשחקים הפאראלימפיים היה תיבאוט מוביאה שהתחרה בהרמת כוח (עד 56 ק"ג) במשחקים של שנת 2004. ספורטאיה הנכים של הרפובליקה המרכז-אפריקאית מעולם לא זכו במדליה פאראלימפית.

יחסי ארצות הברית–הרפובליקה המרכז-אפריקאית

יחסי ארצות הברית–הרפובליקה המרכז-אפריקאית הם היחסים הבילטרליים המתנהלים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה המרכז-אפריקאית. היחסים היו בדרך כלל חיוביים, אם כי החששות לגבי קצב הליברליזציה הפוליטית והכלכלית וזכויות האדם השפיעו על מידת התמיכה שסופקה על ידי ארצות הברית לרפובליקה המרכז-אפריקאית.

יחסי הוותיקן–הרפובליקה המרכז-אפריקאית

יחסי הוותיקן–הרפובליקה המרכז-אפריקאית הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הכס הקדוש הפועל מקריית הוותיקן כישות טריטוריאלית עצמאית לבין הרפובליקה המרכז-אפריקאית.

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–ישראל

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה המרכז-אפריקאית למדינת ישראל.

לישראל אין שגריר תושב ברפובליקה, והשגרירות האמונה על הטיפול בענייני הרפובליקה היא שגרירות ישראל ביאונדה, בירת קמרון. השגריר הראשון שאומן לענייני הרפובליקה מונה בינואר 1991. היחסים בין שתי המדינות חודשו בשנת 1989. הרפובליקה המרכז אפריקאית מכירה הן בישראל והן במדינה פלסטינית עצמאית.

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–פקיסטן

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית-פקיסטן הם יחסי החוץ שבין הרפובליקה המרכז-אפריקאית לבין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. בין המדינות שוררים יחסים ידידותיים, אך קרים. ראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף, ביקר בבנגי ב-1997.

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–קוריאה הצפונית

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–קוריאה הצפונית מתייחסים למערכת היחסים הנוכחית וההיסטורית בין הרפובליקה המרכז אפריקאית לבין קוריאה הצפונית. אף מדינה אינה מקיימת שגרירות בבירת המדינה האחרת.

במהלך המלחמה הקרה קיימה קוריאה הצפונית מערכת יחסים הדוקה עם השליט הצבאי הוותיק של הרפובליקה המרכז אפריקאית, ז'אן-בדל בוקאסה. בעוד שבוקאסה היה אנטי-קומוניסטי, נראה שלא הייתה לכך כל השפעה על מערכת היחסים בין המדינות. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו ב-5 בספטמבר 1969.

ב-1976 הכריז בוקאסה על עצמו כעל הקיסר בוקאסה הראשון, והכריז על האימפריה של מרכז אפריקה. ביקור החוץ הראשון של הדיקטטור התמהוני לאחר ההכתרה המפוארת שלו היה בפיונגיאנג. הוא חזר לפיונגיאנג ב-1978 לקראת פסגה צרפתית-אפריקנית בפריז, וחתם על הסכם שלום וידידות עם קים איל-סונג.

קשרי הידידות נמשכו גם לאחר הפלתו של בוקסה ב-1979. במרץ 1986 הוערך כי קוריאה הצפונית מספקת 13 טכנאים לרפובליקה המרכז אפריקאית, לכאורה נגד ההשפעה של קוריאה הדרומית במדינה.

מחוזות הרפובליקה המרכז-אפריקאית

מבחינה אדמיניסטרטיבית הרפובליקה המרכז אפריקאית מחולקת ל-14 מחוזות, 2 מחוזות כלכליים (economic prefecture) ואזור הבירה (commune). כל מחוז מחולק לנפות.

מרכז אפריקה

מרכז אפריקה הוא אזור גאוגרפי במרכז יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור משתנה. המדינות הנכללות בהגדרות השונות לאזור זה הן:

בורונדי

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

הרפובליקה המרכז אפריקאית

צ'אד

רואנדה

גבון

נבחרת הרפובליקה-המרכז אפריקאית בכדורסל

נבחרת הרפובליקה המרכז-אפריקאית בכדורסל היא נבחרת הכדורסל הלאומית של הרפובליקה המרכז-אפריקאית. הדירוג הנוכחי של נבחרת הרפובליקה המרכז-אפריקאית ברשימת הדירוג של פיב"א לנבחרות גברים, הוא המקום ה-82 בעולם, נכון ל-16 בספטמבר 2019 - ירידה של 11 מקומות לעומת דירוג קודם.הנבחרת זכתה פעמיים באליפות אפריקה בכדורסל: בשנת 1974 אירחה הרפובליקה המרכז-אפריקאית את האליפות וניצחה בגמר את סנגל. בשנת 1987 זכתה שוב הנבחרת באליפות לאחר ניצחון בגמר על מצרים.

הנבחרת התמודדה פעם אחת במשחקים האולימפיים בשנת 1988 וסיימה במקום העשירי.

הנבחרת התמודדה פעם אחת באליפות העולם בכדורסל בשנת 1974 וסיימה במקום ה-14 האחרון.

נבחרת הרפובליקה המרכז-אפריקאית בכדורגל

נבחרת הרפובליקה המרכז אפריקאית בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של הרפובליקה המרכז אפריקאית.

נבחרת זו נחשבת לאחת מהחלשות ביותר בכל יבשת אפריקה. הדירוג הנוכחי של נבחרת הרפובליקה המרכז אפריקאית ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-111 בעולם, נכון ל-19 בספטמבר 2019 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 49 נמדד לראשונה באוקטובר 2012, והדירוג הנמוך ביותר 202 נמדד לראשונה ביולי 2009.

סמל הרפובליקה המרכז-אפריקאית

סמל הרפובליקה המרכז-אפריקאית מורכב ממגן במרכז, עם שני דגלים בקצוותיו, ושמש שזורחת על המגן. מתחת ומעל למגן יש עיטורים, ומתחת למגן ממוקמת גם מדליה.

קונגו (נהר)

נהר קונגו או נהר זאיר הוא הנהר הארוך ביותר במרכז-מערב אפריקה. אורכו הכולל הוא 4,700 ק"מ, והוא השני באורכו באפריקה לאחר הנילוס.

נהר הקונגו ופלגיו זורמים דרך אזור יער הגשם השני בגודלו בעולם. לנהר הספיקה השנייה בעולם, אחרי נהר האמזונאס, והוא בעל אגן הניקוז השני בנהרות העולם, גם כן אחרי האמזונס. שטחו של אגן הניקוז כ-3.7 מיליון קמ"ר והוא כולל את המדינות זמביה, אנגולה, טנזניה, בורונדי, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קמרון, גבון, ושתי מדינות קונגו.

משמו של הנהר נלקח שמן של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ושל הרפובליקה של קונגו, שתי מדינות אשר שוכנות על גדותיו של הנהר ושמה של ממלכת קונגו. בין השנים 1971 ל-1997 ממשלת זאיר קראה לנהר "נהר זאיר". ערי הבירה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ושל הרפובליקה של קונגו, קינשאסה וברזוויל בהתאמה, נמצאות בגדות שונות של הנהר באותה נקודה.

מפלי בויומה, לשעבר מפלי סטנלי, שבהמשך הנהר הם הגדולים בעולם מבחינת ספיקתם, כ-17,000 מ"ק בשנייה.

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 39.89%
גילאי 15 - 24 19.91%
גילאי 25 - 54 32.64%
גילאי 55 - 64 4.17%
גילאי 65 ומעלה 3.39%
מדינות אפריקה
מדינות אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבורונדיבורקינה פאסובוטסואנהבניןגבוןגאנהג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםמרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'רניגריהנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסודאןסומליהסיישלסיירה לאוןסנגלצ'אדקומורוהרפובליקה של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה אפריקה
חבלי ארץ
"לא מוכרים"
אזוואדפונטלנדסומלילנדרפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודיסנט הלנההאיים הקנרייםסאוטהמלייהמדיירהמיוטראוניוןסוקוטרה
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטןאלג'יריהצ'אדמצריםגינאהאינדונזיהאיראןירדןכוויתלבנוןלובמלזיהמאלימאוריטניהמרוקוניז'רפקיסטןתימןערב הסעודיתסנגלפלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאןסומליהתוניסיהטורקיהבחרייןעומאןקטראיחוד האמירויות הערביותסיירה לאוןבנגלדשגבוןגמביהגינאה ביסאואוגנדהבורקינה פאסוקמרוןקומורועיראקהמלדיבייםג'יבוטיבניןברונייניגריהאזרבייג'ןאלבניהקירגיזסטןטג'יקיסטןטורקמניסטןמוזמביקקזחסטןאוזבקיסטןסורינאםטוגוגיאנהחוף השנהב OrganizationOfIslamicCooperation
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפוניתתאילנדרוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערביתהאו"םהמדינות הבלתי-מזדהותארגון אחדות אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבוטסואנהבורונדיבורקינה פאסובניןגאנהגבוןג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית1הרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםניגריהניז'רנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסהרה המערביתסודאןסומליהסיירה לאוןסיישלסנגלצ'אדקומורוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה

הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012

אפריקה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.