הרון 1

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

הרון 1
הרון 1 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס בלתי מאויש לשהייה ממושכת.
ארץ ייצור ישראל  ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה 1994
תרשים
תרשים של הרון 1
DRONE HARFANG 01
הגרסה הצרפתית של ה"הרון 1" - המכונה הרפנג (EADS Harfang)

היסטוריה

פיתוח

ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":

היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.

"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[1].

כניסה לשירות

"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר[2]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט[3].

ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003[4], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית[5].

ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים[6]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה בה נמכרו 10 יחידות שעליהם הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007, הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010[7].

ב-2008 נבחר ההרון 1 להחליף את מטוס הסיור הימי של חיל האוויר שחף (וסטווינד)[8].

תאונות

  • בשנת 2001 התרסק אחד הכלים כשהיה בניסוי בחיל האוויר הישראלי[9].
  • באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים[10].

מאפיינים

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

מאפיינים כלליים

  • אורך: 8.50 מטר
  • מוטת כנפיים: 16.60 מטר
  • משקל המראה מרבי: 1,150 ק"ג
  • משקל מטען מרבי: 250 ק"ג

ביצועים

  • שהות מרבית באוויר: 45 שעות
  • טווח מרבי: 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
  • סייג רום: 30,000 רגל

מפעילים

ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[11]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang) שנמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

אזרבייג'ן אזרבייג'ן - חיל האוויר של אזרבייג'ן-5 כלים בשירות מבצעי.

אקוודור אקוודור - חיל הים האקוודורי-2 כלים בשירות מבצעי.

ברזיל ברזיל - המשטרה הפדרלית הברזילאית-15 כלים בשירות מבצעי.

גרמניה גרמניה - חיל האוויר הגרמני-3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010, שכרגע יוארך עד החודשים הראשונים של 2019[12].

הודו הודו - חיל האוויר ההודי-50 כלים בשירות מבצעי. חיל הים ההודי- ברשות חיל הים ההודי מספר לא ידוע של כלים.

טורקיה טורקיה - צבא טורקיה רכש 10 כלים.

יוון יוון - משרד ההגנה הלאומי-7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018.

ישראל ישראל - חיל האוויר הישראלי-ע"פ מקורות זרים, ברשות החיל לפחות כלי 1.

קנדה קנדה - חיל האוויר הקנדי המלכותי-3 כלים בשירות מבצעי.

מרוקו מרוקו - חיל האוויר המרוקאי המלכותי- 3 כלים בשירות מבצעי.

קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית - צבא רפובליקת קוריאה- 3 כלים בשירות מבצעי.

סינגפור סינגפור - חיל האוויר של סינגפור- 2 כלים בשירות מבצעי.

ארצות הברית ארצות הברית - צי ארצות הברית - 2 כלים בשירות מבצעי.

גרסת "הרפנג"

צרפת צרפת - 3 כלים בשירות מבצעי.

מרוקו מרוקו - 3 כלים בשירות מבצעי.

מפעילות עבר

אוסטרליה אוסטרליה - חיל האוויר האוסטרלי המלכותי - 2 כלים שהוציאו משירות בשנת 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
  2. ^ דרור מרום, ‏עיסקאות ראשונות למל"ט ארוך הטווח של תע"א: 2 מדינות זרות רכשו ה"הרון", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
  3. ^ דרור מרום, ‏תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
  4. ^ אמנון ברזילי, התעשייה האווירית מפתחת מל"ט בגודל בואינג 737, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
  5. ^ אמנון ברזילי, תע"א תפעיל עבור צה"ל מטוסים ללא טייס; גברה במכרז על אלביט מערכות ואירונאוטיקס, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
  6. ^ אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
  7. ^ טורקיה תרכוש 10 מל"טים מישראל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2009
    ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
  8. ^ רן דגוני, ‏מל"טים יחליפו את טייסי חיל האוויר מעל הים התיכון להגנה על חופי ישראל, באתר גלובס, 19 במרץ 2008
  9. ^ דרור מרום, ‏צה"ל רכש מטוסים ללא טייס מדגם "הרמס-450 S" מחברת חץ- הכסף שבבעלות אלביט מערכות, באתר גלובס, 17 במאי 2001
  10. ^ נעה שפיגל, גילי כהן, כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית התרסק בצפון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
  11. ^ ליה שנל, ‏ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
  12. ^ מירב אנקורי, ‏תע"א תספק לגרמניה מל"טים ב-70-90 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
אמצעי הלחימה של צה"ל

אמצעי הלחימה (אמל"ח) של צה"ל כוללים מגוון רחב של כלי ירי, נשק קל, תחמושת, טנקים, כלי טיס, כלי שיט, תותחים, כלי רכב קרביים משוריינים, אמצעים הנדסיים ועוד. חלק ניכר מאמצעים אלו מפותח ומיוצר בישראל. שאר האמצעים נרכשים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, בשל הסיוע הביטחוני (בעבר, ספקית הנשק העיקרית של צה"ל הייתה צרפת), ורובם עוברים שיפורים התאמות ושדרוגים בסדנאות ישראליות של צה"ל (כגון חיל החימוש ומש"א) והתעשיות הביטחוניות.

בית הספר למפעילי כטמ"ם

בית הספר למפעילי כטמ"ם הוא יחידת ההדרכה להכשרת מפעילי פנים ומטיסי חוץ. בית הספר ממוקם בבסיס חיל-האוויר פלמחים (בח"א 30). מפקד בית הספר הוא בדרגת סגן-אלוף.

האנטר (כטב"ם)

האנטר (Hunter, שפירושו בעברית: צייד) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) לסיור ולאיסוף מודיעין מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הכטב"ם השלישי פרי פיתוחה (אחרי הסקאוט והRQ-2 פיוניר). ההאנטר מיוצר בארצות הברית על ידי חברת נורת'רופ גראמן בשיתוף התעשייה האווירית.

האנטר משמש במשימות: מודיעין זמן אמת למטוסי קרב, מעקב, רכישת מטרות (RSTA), ממסר תקשורת ואחרות.

המשטרה הפדרלית של ברזיל

המשטרה הפדרלית בברזיל (בפורטוגזית: Polícia Federal) היא סוכנות אכיפת חוק פדרלית בברזיל שהוקמה בשנת 1944 בשם המחלקה הפדרלית לביטחון הציבור (Departamento Federal de Segurança Pública) ונושאת את שמה הנוכחי משנת 1967.

המשטרה אחראית על אכיפת הפשיעה בתחומי סחר בסמים, מלחמה בטרור, לוחמת סייבר, מאבק בפשע מאורגן, שחיתות ציבורית, מאבק בהלבנת הון ופשעי צווארון לבן, לוחמה בהגירה בלתי חוקית, פיקוח על גבולות המדינה ושיטור ימי. המשטרה כפופה למשרד המשפטים הברזילאי והיא מהווה למקבילה הברזילאית ל-FBI האמריקאי.

הרון

האם התכוונתם ל...

וסטווינד

מטוס הווסטווינד (באנגלית: IAI Westwind) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל הוא מטוס מנהלים דו-מנועי אשר יכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. המטוס המוצלח נתן לחברה דריסת הרגל בשוק התעופה האזרחית. קו הייצור של המטוס פעל במשך כעשרים שנה.

מטוסי השחף, המבוססים על ווסטווינד, פעלו בשירות חיל האוויר הישראלי בגף סיורי ים של הטייסת הבינלאומית.

חיל האוויר המלכותי האוסטרלי

חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (ב-אנגלית: Royal Australian Air Force- RAAF) הוא הזרוע האווירית של כוחות ההגנה של אוסטרליה (Australian Defence Force - ADF). חיל האוויר הוקם במרץ 1921 והוא ההמשך של "כוחות התעופה האוסטרלים" (Australian Flying Corps- AFC) שהוקמו ב 1912. חיל האוויר לקח חלק ברוב מלחמותיה של אוסטרליה במאה ה-20, כולל מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. לאחרונה השתתף החיל בפלישה לעיראק ב-2003 ועדיין מעורב במלחמה באפגניסטן. המוטו של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מבוסס על המשפט הלטיני "Per ardua ad astra" שמשמעותו "Through struggle to the stars" ("אל הכוכבים באמצעות מאבק").

חיל הים ההודי

חיל הים ההודי הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של הודו. נשיא הודו משמש כמפקד העליון של חיל הים. מפקד חיל הים ההודי הוא בדרגת אדמירל. תחילתו של חיל הים ההודי היא בחיל הים המלכותי ההודי, אולם במבנהו הנוכחי חיל הים נוסד בשנת 1947 לאחר שהודו זכתה בעצמאות מבריטניה.

אף שמשימתו העיקרית של חיל הים ההודי היא לשמור על הגבולות הימיים של המדינה, הודו אף עושה שימוש בחיל הים לקידום יחסים בינלאומיים באמצעות קיום תרגילים ימיים משותפים, ביקורי נמל ומשימות הומניטריות. בשנים האחרונות עבר חיל הים ההודי תהליך מודרניזציה אשר כלל החלפת כלי שיט, זאת כחלק מניסיונה של הודו לפתח יכולות ארוכות טווח ולחזק מעמדה באוקיינוס ההודי. נכון לשנת 2013 משרתים בחיל הים ההודי 58,350 חיילים והצי כולל מספר גדול של כלי שיט כולל נושאת מטוסים, נושאת כוח נחיתה אמפיבית, שמונה משחתות המצוידות בטילים מונחים, 15 פריגטות, צוללת גרעינית אחת ו-15 צוללות בהנעת דיזל, 24 קורבטות, 30 ספינות סיור, 7 שולות מוקשים ואוניות סיוע שונות.

טייסות חיל האוויר הישראלי

רשימת טייסות הטיסה של חיל האוויר הישראלי. כלי הטיס המודגשים הם כלי הטיס המשרתים בטייסת כיום.

טייסת 120

טייסת 120, המכונה גם טייסת "ענקי המדבר" (בעבר נקראה "הבינלאומית"), היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה מטוסי בואינג 707 ("ראם/שקנאי/ברבור") מבסיס נבטים.

הטייסת מפעילה את מטוסי הבואינג 707 בשלוש תצורות:

תובלת נוסעים.

ביון מכ"ם, מערכות תקשורת ומערכות בקרה.

תדלוק אווירי.

טייסת 200

טייסת 200, המכונה גם "טייסת המל"טים הראשונה", היא טייסת כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת כטמ"ם מסוג הרון־1 ("שובל") מבסיס פלמחים.

החל משנת 2016, פועל במסגרת הטייסת "גף סיורי ים" (גס"י). הגף שהשתייך בעבר לטייסת 120, הוא יחידה הפועלת מבסיס פלמחים אך שייכת לחיל הים. היחידה מבצעת את משימותיה על ידי כטמ"מ מסוג "שובל ים". בעבר הפעיל הגף את מטוסי הסי סקאן, אך אלה הוצאו משירות מבצעי בתחילת ינואר 2017.

יחסי גרמניה–ישראל

יחסי גרמניה-ישראל הם יחסים יוצאי דופן וטעונים, המבוססים על אמונה משותפת, ערכים מערביים ושילוב של נקודות מבט היסטוריות. גורם מעצב המשפיע על יחסים אלה מראשיתם הוא רצח העם היהודי, השואה, שביצעה גרמניה הנאצית. לאחר תום מלחמת העולם השנייה הפשירו היחסים בהדרגה כאשר גרמניה המערבית הציעה לשלם פיצויים לישראל ב-1952 והקשרים הדיפלומטיים המלאים נוצרו ב-1965.

מדינת ישראל, שהוקמה שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נעה בין שאיפה שברגש להחרמת גרמניה, לבין הרצון לקיים קשר עם גרמניה על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות וכן מתוך אמונה בכך שלאחר נפילת הנאצים קמה במערב גרמניה מדינה דמוקרטית. בדרכון שהוציאה ישראל בשנותיה הראשונות היה כתוב כי הוא תקף לכל מדינות העולם פרט לגרמניה, אם כי מי שהיה מעוניין היה יכול לבקש מהשלטונות למחוק הגבלה זו.

כלי טיס של צה"ל

ערך זה מציג את רשימת כלי הטיס בשירות צה"ל, בעבר וההווה.

רובם המוחלט של כלי הטיס המפורטים להלן הופעלו ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי. כלי טיס בודדים היו קשורים לחילות אחרים. לגביהם ראו בהערות.

תאים המודגשים בתכלת הם של כלי טיס הנמצאים בשירות פעיל.

תאים המודגשים באפור הם של כלי טיס שהוזמנו וטרם נכנסו לשירות פעיל.

מפעל מלט

מפעל מלט הוא מפעל של התעשייה האווירית לישראל, העוסק בתכנון, פיתוח, וייצור מערכות מוטסות ללא טייס (מל"ט), כולל מערכות מיני מל"טים, מערכות טקטיות לטווח קרוב (Close Range, Short Range) ומערכות לגובה ביניים וטווח רחוק או MALE‏ (Medium Altitude Long Endurance).

סופר הרון

סופר הרון HF (באנגלית: Super Heron) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מסוג MALE ‏(Medium-Altitude Long-Endurance), המיועד למשימות מודיעין ומעקב, שפותח על ידי מפעל מל"ט של התעשייה האווירית לישראל (תע"א). הוא מסוגל לשהות באוויר 45 שעות ברציפות, ולו טווח טיסה של כ-1,000 ק"מ. סדרת ההרון (ובעיקר ההרון TP שיצא בפברואר 2010) נחשבת להצלחה גדולה (בשימוש על ידי 18 מדינות שונות).

הסופר הרון HF הוצג לראשונה בפברואר 2014, בסלון האווירי בסינגפור (Singapore Airshow). ההחלטה לחשוף אותו דווקא בסינגפור מלמדת על תפישת התע"א את שוק ה-UAV המתפתח באסיה. בפרסום הראשוני נמסר כי הסופר הרון הוא שיפור משמעותי של גרסת הרון קודמת - 'שובל (הרון 1)', שהוצג ב-2007.

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

שובל

האם התכוונתם ל...

תעשייה ביטחונית בישראל

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

תעשייה בישראל

התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות. עם השנים גדל חלקה של התעשייה המתקדמת בתעשייה בדומה לתעשיות במדינות מפותחות בעולם.

ממדים
אורך 8.50 מטר
גובה 5.6 מטר
משקל המראה מרבי 1,150 ק"ג
ביצועים
טווח טיסה מרבי 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
סייג רום 30,000 רגל
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשרכפירנמרלביא
מטוסים צבאיים ערבהסי-סקאןצוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינדגאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטוסקאוטRQ-2 פיונירהאנטרסרצ'רפנתרתעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1 • איתןסופר הרוןיסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפיהארופברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים)יריחולהטנמרודברק 8גבריאללורהחץחץ 2חץ 3ג'אמפר
כטב"מים תוצרת ישראל
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-Viewסקיילרק 1סקיילרק 2סקיילרק 3
כטב"מים טקטיים מסטיףמוסקיטוסקאוטRQ-2 פיונירהאנטרסרצ'רפנתר • הרמס 90 • הרמס 180הרמס 450
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1 • איתןסופר הרוןהרמס 900הרמס 1500יסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפיהארופברקן ירוקשרקרק

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.