הרגל

הרגל הוא פרט התנהגות שגרתי, שחוזר על עצמו באופן סדיר, אשר נוטה להתרחש באופן בלתי מודע[1], או יכול להיות מתוכנן. דוגמה להרגל יכולה להיות פתיחת חלון בבוקר, או אכילת ארוחת צהריים בשעה מסוימת קבועה.

פעמים רבות האדם אינו שם לב לפעולות שהוא עושה מתוך הרגל, משום שפעולות שגרתיות מצריכות פחות מודעות עצמית. התנהגות חדשה יכולה להפוך לאוטומטית, ובכך להפוך להרגל.

היווצרות הרגלים

יצירת הרגל היא תהליך שבו התנהגות מסוימת הופכת לאוטומטית דרך חזרתיות סדירה.

בעת התגבשותו של הרגל ניתן לנתח אותו בשלושה חלקים: הסימן, ההתנהגות והגמול. הסימן הוא הדבר שגורם להרגל להתממש, הוא הטריגר להתנהגות. כל דבר שאדם יכול לקשר להרגל יכול לשמש כסימן עבור הרגל זה. ההתנהגות היא ההרגל, כלומר הפעילות שבה עוסק האדם כתגובה לסימן. הגמול הוא רגש חיובי אשר ממשיך את "לולאת ההרגל"[2]. ההרגל עשוי להיות מופעל בתחילה לצורך הגשמת מטרה כלשהי, אבל לאורך זמן פוחתת חשיבותה של המטרה וההרגל הופך לאוטומטי יותר.  

כאשר התנהגויות חוזרות על עצמן בהקשר קבוע, מתחזק הקשר שבין ההקשר לבין הפעולה. התהליך הזה מגביר את האוטומטיות של אותה הפעולה בהקשר הנתון[3]. להתנהגות אוטומטית יכול להיות אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:[4]

  • יעילות
  • חוסר מודעות
  • חוסר כוונה
  • חוסר שליטה

קיים מגוון רחב של כלים דיגיטליים ואפליקציות, שנועדו לסייע ביצירה של הרגלים. לדוגמה, Habitica היא מערכת העושה שימוש במשחקים, היא מיישמת אסרטגיות מעולם משחקי המחשב להתמודדות עם משימות מהחיים האמיתיים על ידי הוספת תגמולים כגון זהב וניסיון[5]. עם זאת, רבים מהכלים הללו לא מעוצבים כראוי, אינם משקפים את הידע התאורטי שנצבר בנושא ועל כן לא מצליחים לסייע בפיתוח אוטומטיות[6][7].

"הרגלים רעים"

הרגל רע הוא דפוס התנהגות בלתי רצוי שחוזר על עצמו, כגון: דחיינות, כסיסת ציפורניים, מציצת אצבע (בגילאים מבוגרים), חיטוט באף ועוד.

המפתח לאבחנה בין הרגל רע מתוך התמכרות או הפרעה נפשית הוא שליטה עצמית. אם לאדם יש שליטה על התנהגותו, אז זה הרגל.

ככל שמזהים את ההרגלים הרעים הללו בשלב מוקדם יותר, כך קל יותר לתקן אותם. במקום לנסות להימנע מההרגל הבלתי רצוי, יכול להיות יעיל יותר לחפש לו מנגנון התמודדות בריא יותר[8].

עצבנות

ישנם מספר הרגלים שניתן לייחס לעצבנות או חוסר ביטחון עצמי, כמו כסיסת ציפורניים וגמגום. הרגלים מסוג זה מוכרים כתסמינים של מצבים רגשיים כמו חרדה, חוסר ביטחון, רגשי נחיתות ותחושת מתח נפשי. משום שהרגלים מסוג זה משמשים כמנגנון התמודדות עם קשיים רגשיים, כשמנסים להתגבר עליהם יש לתת מענה למקור הרגשי שעורר אותם.

הביטואציה

הַבִּיטוּאציה או התרגלות, היא ירידה בעוצמת התגובה לגירוי מסוים בעקבות חשיפה מתמשכת אליו. זהו תהליך של ניתוק הקשר בין הגירוי לתגובה והוא יכול להתרחש במשך שעות עד שבועות[9]. תהליכי ההביטואציה מקושרים לזיכרון המרומז, אשר מכיל ידע שלא בהכרח יכול לבוא לידי ביטוי בצורה מילולית[10]. בהתאם לכך, ההביטואציה היא אחד מצורות הביטוי ההתנהגותי של למידה לא הקשרית, כך שהפחתת עוצמת התגובה שמעורר הגירוי מעידה על למידתו[11]. למידה מסוג זה מכונה למידת התרגלות.

ראו גם

לקריאה נוספת

Charles Duhigg (2014). The Power of Habit: Why We Do What We Do in Life and Business. ISBN 978-0812981605.

  • James Sloan Allen, ed., William James on Habit, Will, Truth, and the Meaning of Life. Frederic C. Beil, Publisher, Savannah, 2014.ISBN 978-1-929490-45-5

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Habit". Merriam Webster Dictionary.
  2. ^ Duhigg, C. (n.d.). Retrieved from "Habits: How They Form And How To Break Them". NPR.org. 5 במרץ 2012. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2018.
  3. ^ Wood, W.; Neal, D. T. (2007). "A new look at habits and the habit-goal interface.". Psychological Review 114 (4): 843–863. doi:10.1037/0033-295X.114.4.843.
  4. ^ Bargh, J. A. (1994). "The four horsemen of automaticity: Awareness, intention, efficiency, and control in social cognition." In Wyer, R. S., & Srull, T. K. (Eds.), Handbook of social cognition: Vol. 1 Basic processes, pp. 1–40. Hove: Lawrence Erlbaum Associates Publishers
  5. ^ Deterding, Sebastian, et al. "Gamification. using game-design elements in non-gaming contexts." CHI'11 Extended Abstracts on Human Factors in Computing Systems. ACM, 2011.
  6. ^ Stawarz, K., Cox, A. L., & Blandford, A. (2014). Don't forget your pill!: Designing effective medication reminder apps that support users' daily routines. Proceedings of the 2014 Conference on Human Factors in Computing Systems (CHI-2014), 2269–2278. New York: ACM.
  7. ^ Stawarz, K., Cox, A. L., & Blandford, A. (2015). Beyond selftracking and reminders: Designing smartphone apps that support habit formation. Proceedings of the 2015 Conference on Human Factors in Computing Systems (CHI-2015), in press. New York: ACM.
  8. ^ "How to Break a Bad Habit (and Replace It With a Good One)". James Clear (באנגלית). 13 במאי 2013.
  9. ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
  10. ^ יונתן גושן-גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב: זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  11. ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
אצבע

אצבע היא חלק בכף היד או בכף הרגל (בה בעברית הן נקראות "בהונות") של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים. האצבע מסתיימת בחיפוי קרני הקרוי ציפורן. העור בקצות האצבעות מחורץ על ידי טביעות אצבעות.

אצבעות כף הרגל

אצבעות כף הרגל של האדם הן עשר אצבעות הנמצאות בכפות הרגליים. האצבעות מורכבות מעצמות קצרות המכונות גלילים ומונעות על ידי שרירים הממוקמים בשוק ובכף הרגל. שרירי האצבעות פועלים בקבוצות המשתתפות בשמירה על מבנה כף הרגל, ובהנעת הגוף קדימה בעת הליכה או ריצה. קולטנים תחושתיים בשרירי האצבעות ובאצבעות לוקחים חלק בשמירה על שיווי משקל.

מבנה אצבעות כף הרגל הוא תוצר של התפתחות אבולוציונית שהקבילה להתפתחות המין האנושי הניצב זקוף, מאצבעות קופיות המתאימות לטיפוס על עצים לאצבעות המתאימות לעמידה זקופה ותנועה על שתי רגליים. באצבעות כף הרגל מתגלים לעיתים ליקויים הנובעים מסיבות תורשתיות או סביבתיות, כאשר האחרונות קשורות בדרך כלל לטיפוח לקוי של האצבעות או הנעלה לא מתאימה.

בלט

בלט הוא צורת מחול שמקורה בבתי הרנסאנס האיטלקי של המאה ה-15, עברה לחצרה המלכותי של קטרינה דה מדיצ'י והתפתחה כמחול במות בצרפת ואחר כך ברוסיה. כמו כן, המילה "בלט" מתייחסת גם ליצירת מחול בסגנון הבלט (לדוגמה: הבלט אגם הברבורים) או ללהקת בלט (לדוגמה: הבלט הישראלי או בלט הבולשויי הרוסי). עם השנים הבלט התפתח בארצות שונות בעולם ובעיקר ברוסיה. כיום הבלט הרוסי נחשב לטוב ביותר בעולם.

רוב הופעות הבלט נערכות בלי מילים וכוללות שימוש רב בתלבושות ותפאורה. ההופעות מלוות על ידי תזמורת, שתפקידה להנעים לצופים את ההופעה. ההופעות נערכות בתאטרונים מכובדים, אליהם הנשים מגיעות בשמלות והגברים בחליפות. כיום לבלט כמה שימושים עיקריים: עיצוב וחיטוב הגוף, הנאה אישית, תחביב לאוהבי מחול וכן למופעים והצגות.

בעלי ארבע רגליים

בעלי ארבע רגליים (שם מדעי: Tetrapoda) היא קבוצת בעלי חוליות שהתפתחה מדגים ממחלקת בעלי סנפירים בשרניים וכוללת את החולייתנים היבשתיים ובעלי ארבע רגליים. עם זאת מספר מינים חזרו לים (כמו הלווייתנים או זוחלים ימיים קדומים), עוד אחרים כמו הנחשים ומספר לטאות ודוחיים, איבדו את רגליהם. חיות אחרות כמו העופות, העטלפים והפטרוזאורים המירו את גפיהם הקדמיות לכנפיים שאינן מתפקדות להליכה כמעט. מספר חיות נוספות עומדות על שתי רגליים אחוריות וכמעט לא נעות על ארבע, בהן הקנגורו, כמה למורים וקופים והאדם.

ישנן שתי קבוצות עיקריות של בעלי ארבע רגליים:

מחלקת דו-חיים

קבוצת בעלי שפיר עובריבעלי ארבע רגליים מאופיינים בגפיים במקום סנפירים. מיני קבוצה זו בעלי גפה שרירית בה העצמות (בין היתר אצבעות כף היד וכף הרגל) והמפרקים ברורים.

גלגל (אתר מקראי)

גִּלְגָּל הוא אתר מקראי הנזכר 39 פעמים בתנ"ך. השם האונומטופיאי, מהשורש 'גל', נובע מהצורה המעוגלת, האופיינית למתחמי נוודים. הגלגלים היו האתרים המרכזיים לשבטי ישראל בזמן התנחלות והשופטים.

הולך רגל

הולך רגל הוא אדם שנע ממקום למקום באמצעות הליכה רגלית. הולכי הרגל חולקים את המרחב התחבורתי עם אופניים, מכוניות, וכלי תחבורה אחרים. מהירות הולך הרגל היא בממוצע 3-5 קמ"ש.

המרכז הבהאי העולמי

המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית. הוא שוכן בצפון ישראל – בערים חיפה ועכו ובסביבותיהן, וכולל את אתרי העלייה לרגל הבהאיים העיקריים ואת המבנים המשמשים משכן למוסדות הבינלאומיים של הדת, ובהם מבני משרדים, בתים לעולי רגל, ספריות, ארכיונים, מרכזי מבקרים, מקדשים וגנים רחבי ידיים. שורשיו של המרכז הבהאי העולמי בשהותו של בהאא אללה בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני, במחצית השנייה של המאה ה-19.

כל הפעילות הבהאית במישור הבינלאומי מרוכזת על ידי המרכז הבהאי העולמי, ובכלל זה ניתוב משאבים וקבלת החלטות המשליכות על הדת הבהאית כולה. בית הצדק העולמי השוכן בחיפה הוא הסמכות העליונה של הדת, והוא נעזר בפעולותיו במרכז ההוראה הבינלאומי הסמוך ובמוסדות הבהאיים האחרים.

מבני המרכז הבהאי העולמי וסביבותיהם, ובמיוחד המתחם הבהאי על הר הכרמל ומתחם אל-באהג'ה בעכו, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי, אסתטיקה ועיצוב נופי, הנחשבים לעיקרון חשוב בדת הבהאית. הם מהווים מוקד עלייה לרגל לבהאים מרחבי העולם, ויעד תיירותי לתיירים ולמבקרים אחרים. בשנת 2008 הוכרזו 26 ממבני המרכז השוכנים ב-11 אתרים שונים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית.

התמכרות

התמכרות היא שימוש חוזר בכמויות הולכות וגדלות של חומר או התנהגות הגורמים הנאה, אשר מביאים את המשתמש בהם למצב שבו מניעה של שימוש גורמת למצוקה ודחף להשתמש שוב. כלומר, זהו מצב של תלות נרכשת פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם.

התמכרות בעיקרה פסיכולוגית (ובזה היא שונה מסבילות), ומתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה שינה או יחסים חברתיים). להתמכרויות יש שוני בצורת הביטוי של התופעה ובסוגי התוצאות אך הדרך שבה היא נרכשה לרוב זהה. לאורך זמן אין לאדם באמת שליטה בשימוש וההתמכרות מנהלת את אותו אדם. התמכרות היא בעיה שמקיפה תחומים רבים, היא עלולה לפגוע בתפקודו הנורמטיבי של האדם בתחומים רבים כגון יחסים בינאישיים ותחומים כלכליים.

התמכרות היא מעין מחלה ראשונית, יש בה את כל המרכיבים של מחלה שאינה ניתנה לריפוי, אבל ניתנת לטיפול וניתן להשיג בה החלמה. התמכרות נועדה להקל על כאב אך גם גורמת לסבל וכאב שממנו המכור מנסה להשתחרר.

על פי ההיבט התאורטי, התמכרות היא פשרה פתולוגית שבאה להגן על האדם המכור מפני פגמים ופגיעות במבנה עצמי המאיים "לפורר" אותו.

המונח התמכרות משמש במקרים רבים במובן של התמכרות לסמים - תלות פיזית בחומרים פסיכואקטיביים, שהיא בעלת מספר מאפיינים ייחודיים. עם זאת, קיימים גם סוגים שונים של התמכרות התנהגותית. מונח זה מתייחס להתמכרות לפעילויות והתנהגויות שונות (למשל הימורים או שימוש באינטרנט) או לחומרים שאינם מוגדרים כסמים פסיכואקטיביים (מזון מסוגים שונים). קיימים עדיין חילוקי דעות בקרב הפסיכולוגים לגבי השימוש במונח "התמכרות" במקרים שכאלה. עם זאת, מתחילים להכיר בכך שלמרות ההבדלים הבולטים בין שני סוגי ההתמכרות, יש להם בסיס פסיכולוגי ופיזיולוגי משותף.

חג'

חָג' (ערבית: حجّ) הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה. החג' הוא העלייה לרגל השנתית הגדולה ביותר בעולם כיום. הוא החמישי מבין "חמשת עמודי האסלאם" באסלאם הסוני ואחד מאחד עשר ענפי הדת באסלאם השיעי. על פי החג', כל מוסלמי בריא בגופו מחויב לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת בחייו, אם יש לו את המשאבים הכספיים הנדרשים. כל זאת כדי לחזק את האחדות המוסלמית ואת הכניעה שלהם בפני אלוהים. מוסלמי אשר ביצע את מצוות החג' זוכה בתואר "חאג'", ולעיתים כינוי זה אף מתווסף לשמו.

העלייה לרגל עצמה מתבצעת בין היום השמיני ליום השנים עשר של חודש ד'ו אל-חיג'ה, החודש השנים עשר בלוח השנה המוסלמי.הקונוטציה המקובלת לחג' היא למוחמד אך המנהג מיוחס על ידי המוסלמים לתקופות שלפני האסלאם עד לתקופת אברהם וישמעאל. עולים לרגל מצטרפים לתהלוכות ענק של מאות ואלפי אנשים, אשר סימולטנית מתרכזים במכה לשבוע החג', ומבצעים יחדיו סדרת פולחנים. כחלק מהחג' כל עולה לרגל צועד שבע פעמים נגד כיוון השעון מסביב לכעבה, הבניין אשר משמש ככיוון התפילה המוסלמי; רצים בין הרי הא-סאפא והא-מארוואה; שותים מבאר זמזם; הולכים למישורי הר ערפאת לעמידה בערנות; ומיידים אבנים בטקס סקילת השטן. העולים לרגל אז מגלחים את ראשם, מבצעים זבח חי ומתחילים לחוג את עיד אל-אדחה (חג הקורבן).

המילה הערבית חג' פירושה כשלעצמה עלייה לרגל, והיא נגזרה כנראה מאותו שורש שממנו נגזרה המילה העברית "חג". היא משמשת גם לתיאור צליינות נוצרית לארץ ישראל. יהודי פרס משתמשים במילה זו לפעמים כדי לתאר עלייה לרגל של יהודים לארץ ישראל. בהקשר המוסלמי (בפרט אצל הסונים) המילה חג' מתארת את סדרת הטקסים שיש לקיים במכה ובסביבותיה בתקופה מסוימת של השנה. סוגים אחרים של עלייה לרגל (עלייה לרגל למכה שלא בתקופה המסוימת בשנה, עלייה לרגל למקומות קדושים אחרים) מכונים בשמות אחרים.

נכון ל-2007, מעריכים את מספר עולי הרגל השנתי בכשני מיליון. טכניקות לשליטה בקהל החלו להיות קריטיות בתהליך ובגלל מספרם הרב של האנשים הטקסים קיבלו סגנון קצת שונה. אין צורך יותר לנשק את האבן השחורה, אלא רק להצביע עליה בכל פעם שמקיפים את הכעבה. בעבר יידו אבנים על עמודים גדולים, אך בגלל תקלות בטיחות המנהג השתנה לקירות ארוכים עם סלי תפיסה תחתיהם כדי לתפוס את האבנים. הקרבת החיה יכול להיעשות באופן אישי או על ידי מינוי נציג וכן הלאה. אף על פי כל הניסיונות לשיפור הבטיחות עדיין מתרחשות תקריות בטיחות במהלך החג' אשר גורמות למאות מקרי מוות.

ממשלת ערב הסעודית מוציאה ויזות מיוחדות לזרים לצורך העלייה לרגל, שמתבצעת בחודש המוסלמי ד'ו אל-חג'ה. אולם, הכניסה לעיר עצמה אסורה על לא-מוסלמים, והעיר כולה נחשבת כאתר קדוש לאסלאם. קיום חג' יותר מפעם אחת הוא "תטווע" - מצוות רשות.

חלזונות

חֶלְזוֹנוֹת (שם מדעי: Gastropoda) הם בעלי חיים המהווים את המחלקה הגדולה ביותר במערכת הרכיכות (תת-מערכה קונכיתנים). מוכרת ביותר במחלקת החלזונות תת-מחלקת השבלולים (Pulmonata).

כף רגל

כף הרגל היא הפרק התחתון של הרגל בעלי חיים יבשתיים, מקבוצת החולייתנים. היא מצויה בין אצבעות כף הרגל לבין הקרסוליים. עליה רבים מבעלי החיים דורכים בזמן הליכה, אם כי יש כאלו שדורכים על אצבעות הרגליים או על אצבעות מנוונות.

נעליים

נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות.

הנעל בנויה מסוליה - החלק התחתון של הנעל המעניק את המשען המוגבה לעקב יותר מאזור האצבעות, גוף הנעל והשרוכים המהדקים את הנעל לכף הרגל. חומר גלם עיקרי לייצור גוף הנעל הוא עור, וכן פלסטיק ובד. הסוליה עשויה מעור, גומי או פלסטיק.

הידוק הנעל לרגל נעשה בדרך כלל באמצעות שרוכים שקשירתם בצורה נכונה מבטיחה אחיזה טובה של כף הרגל, מונעת נזקי הליכה ומונעת מהנעל מלהחליק מהרגל. תחליף לא נפוץ לשרוכים הוא צמדנים, שרכיסתם מהירה יותר ופשוטה יותר. לצד הנעליים הקלאסיות, קיימים גם דגמים שונים שכל אחד מהם נועד לפעילות ספציפית.

כדי להתאים את גודל הנעליים לנועל מחולקות הנעליים ל"מידות". מידות אלו שונות בין אירופה, אסיה ואמריקה. כדי להקל על ההליכה ולעיתים גם מסיבות רפואיות נעזרים במדרסים בנעילת הנעליים. על מנת למנוע שפשוף בין הרגל לנעל וגם על מנת לחמם את כף הרגל נהוג ללבוש גרביים. כדי לנקות את הנעליים משתמשים לרוב במשחת נעליים (במיוחד בנעלי עור, אבל לא בנעלי בד). יש המשתמשים בכף נעליים להקל על הכנסת הרגל לנעל. עבודת תחזוקת הנעליים קרויה סנדלרות, מהמילה היוונית סנדלון (σανδαλον) שמשמעותה נעל.

פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך חדלות הפרעון החל על חייבים שהם יחידים. להבדיל מחברות בע"מ שם מתקיים הליך פירוק, בהכרזת החייב כפושט רגל יש יתרונות וחסרונות עבור החייב ונושיו; ברוב המקרים, החייב הוא המבקש הגנה מנושיו על ידי כניסה להליך זה. פשיטת רגל מצטרפת להליכי חדלות הפרעון הרלוונטיים לתאגידים: פירוק והבראה.

קפיצה משולשת

קפיצה משולשת היא אחת מהקפיצות התחרותיות באתלטיקה קלה. היא כוללת שלושה מהלכי קפיצה אופקיים המבוצעים ברצף: ניתור, המבוצע מקרש הקפיצה ברגל החזקה, דילוג, המבוצע באותה הרגל, וקפיצה, המבוצעת ברגל השנייה ומסתיימת בנחיתה בארגז החול. המהלך השלישי, הקפיצה הסופית, דומה באופיו לקפיצה לרוחק.

המרחק מקרש הקפיצה, שממנו נמדד מרחק הקפיצה, ועד ארגז החול, נע בין 9 ל-13 מטרים, ובתחרויות מקצועיות הוא 13 מטרים.

קראטה

קראטה (ביפנית: 空手道 (מידע • עזרה)) הוא השם המודרני (תחילת המאה ה-20, בסביבות 1905) שניתן לקבוצה של כמה עשרות אמנויות לחימה בעלות שורשים היסטוריים קרובים. אמנויות לחימה אלה נחשבות כיום 'יפניות'. בפועל, מקורן באי היפני אוקינאווה, וניכרת בהן השפעה משמעותית של אמנויות לחימה שמקורן בדרום סין. כיום ישנה הפרדה ברורה בין סגנונות קראטה 'יפניים' (ויותר מודרניים) לאלה הנחשבים 'אוקינאווים'. כל סגנונות הקראטה מאופיינים בדגש על שימוש בהכאה כאמצעי מרכזי ללחימה והגנה עצמית, חולקים ביניהם מגוון רחב של טכניקות ותנוחות גוף דומות או זהות, ומשתמשים בקאטה כאמצעי מרכזי לתרגול והעברת ידע. במהלך המאה ה-20, כל סגנונות הקראטה אימצו קוד לבוש אחיד (גי), וכן את שיטת סיווג ודירוג המתאמנים (המכונים 'קראטקה') בהתבסס על חגורות צבעוניות ושחורות. בדומה לאמנויות לחימה רבות אחרות מן המזרח, הקראטה המסורתי מלווה ברבדים תרבותיים עמוקים, המשליכים על אופן תרגול האמנות, ודורשים את אימוצה כ-'דרך חיים'. כזה הוא אופיו של הקראטה המסורתי. בו-בעת, קיימים גם סגנונות קראטה פחות מסורתיים ויותר ספורטיביים, שמאפיינים אלה פחות בולטים בהם, או שאינם קיימים כלל. מעבר להבחנה בין השיטות ובתי ספר השונים כיום מקובלת בעולם ההבחנה בין הקראטה המסורתי \ מקורי (Traditional Karate) לבין הקראטה המודרני \ ספורטיבי. שני זרמים אלה שונים מהותית זה מזה בהיבטים הפילוסופיים, טכניים ותחרותיים ומנוהלים בהתאמה על ידי שני הגופים העולמיים WTKF (מסורתי) ו-WKF (מודרני). בישראל קיימים בהתאמה שני גופים המוכרים על ידי משרד הספורט - איגוד הקראטה המסורתי והתאחדות הקראטה הכללי.

בניגוד לדעה הרווחת, בקראטה אין שימוש בכלי נשק. אמנות השימוש בכלי נשק אוקינאווים נקראת קובודו. לעיתים מורה, בית ספר או ארגון נתון ילמד גם קראטה וגם קובודו. עם זאת, מבחינה היסטורית, אמנויות אלה התפתחו במקביל ובסמוך, ולא היוו את אותה אמנות לחימה.

קרסול

מפרק הקרסול (TA: Articulatio talocruralis) מחבר בין השוק לכף הרגל. הקרסול הוא מפרק סינוביאלי המסווג כמפרק ציר המתווך בין עצמות השוקה והשוקית מחד ועצם הערקום (talus) מאידך. התנועות האפשריות במפרק שלו טווחי התנועה הגדולים ביותר מבין מפרקי כף הרגל, הן כפיפה כפית (תנועה לכיוון מטה) וכפיפה גבית (תנועה לכיוון מעלה). יכולת תנועת כף הרגל בשני מישורים (מטה ומעלה וגם פנימה והחוצה) היא תוצאה של שילוב תנועות מפרק הקרסול (מטה ומעלה) ותנועות מפרק הערקום והעקב (Articulatio subtalaris; Articulatio talocalcanea, פנימה והחוצה).

הקרסול נושא למעשה בכל משקל הגוף בכל צעד ובאותו הזמן, על הקרסול (ומפרקי כף הרגל הנוספים) להתאים לצורות קרקע שונות וכן להשתתף בהנעת הגוף. סיכומם של המאפיינים הנדרשים מהקרסול והעומסים המופעלים עליו הוא מפרק חזק ויציב בזכות מבנה עצמות המפרק והרצועות החזקות שלו, המונע על ידי שרירים חזקים, אך גם מפרק הנוטה להיפגע בתכיפות גבוהה יותר מכל מפרק עיקרי אחר בגוף.

רגל

רגליים הן גפיים הקיימות בגופם של בעלי חיים רבים, שתומכות בשאר הגוף של החיה על הקרקע באמצעות עמידה, ומשמשות לנייד את גופה ממקום למקום באמצעות הליכה, קפיצה, ריצה או שחייה.

רגל (יחידת מידה)

רגל היא יחידת מידה לאורך. בכל רגל 12 אינצ'ים ואורכה הוא 30.48 ס"מ (כל אינץ' הוא 2.54 ס"מ). שלוש רגליים הן יארד אחד. רגל (וכן אינץ' ויארד) אינה נכללת במערכת SI, שבה המטר הוא יחידת המידה לאורך.

שוק (איבר)

השוֹק (TA: Crus) היא החלק התחתון של הרגל שנמצא מתחת לירך ומעל לכף רגל, בין מפרק הברך למפרק הקרסול. הרכבה הגרמי כולל שתי עצמות ארוכות, השוקה והשוקית. השוק מכילה שרירים הממוקמים בשלושה מדורים, הנבדלים זה מזה בתפקודם וכן באספקת הדם שלהם ובעצבובם. כמעט כל השרירים בשוק מניעים את כף הרגל על מפרקיה ואת אצבעות כף הרגל.

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. מלבד מצוות העלייה לרגל, התורה מצווה על שתי מצוות נוספות המיוחדות לרגלים: לחגוג אותם, ולשמוח בהם. חז"ל פירשו מצוות אלו כחובה על כל עולה רגל להקריב עולת ראייה, שלמי חגיגה, ושלמי שמחה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.