הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שמקורו בפסוק: "ראשון לציון הִנֵּה הִנָּם ולירושלים מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ישעיהו, מ"א, כ"ז), ומשמש כתארו של הרב הראשי הספרדי לישראל.

החל משנת ה'תשל"ג, נקבע בחוק שיש להחליף רב ראשי כל עשר שנים ולא להמתין עד פטירתו כפי שהיה מקובל עד אז, אמנם התואר הראשון לציון נשאר גם לאחר הפטירה.

Rabbi Yitzhak Yosef
הרב יצחק יוסף, הראשון לציון המכהן.

היסטוריה

החל מראשית התקופה העות'מאנית, קיימות עדויות על רבנים ששימשו בראשות העדה בירושלים וכונו בשם "הרב הכולל" או "חכם הקהל", כמו הרלב"ח והרדב"ז שכיהנו באמצע המאה ה-16. השימוש בכינוי "ראשון לציון" נתקבל במהלך הדורות. יש שייחסו תואר זה כבר לרב משה גלנטי שכיהן באמצע המאה ה-17, אך עדויות מבוססות קיימות רק מתקופת המאה ה-19, ובעיקר מאמצע המאה ה-19, שאז הפך הרב הכולל של ירושלים לחכם באשי[1].

בשנת 1839 התפרסמו הרפורמות העות'מאניות, ועל פיהן קיבלו כל הרבנים בערי המחוז הגדולות באימפריה העות'מאנית, את התואר חכם באשי. כתב המינוי ניתן מטעם השלטון המרכזי בקושטא, ולאחר המלצת החכם באשי של קושטא. הרב חיים אברהם גאגין היה הראשון שקיבל בשנת 1841 את התואר חכם באשי, שכלל בתוכו גם סמכויות נרחבות מטעם השלטון. מבין כל הרבנים שכיהנו אחריו רק שניים (הר"מ פאניז'יל וה"ישא ברכה") קיבלו את התואר חכם באשי, והשאר כיהנו כממלאי מקום החכם באשי או שקיבלו רישיון מטעם השלטונות המקומיים בלבד. כפי הנראה הסיבה העיקרית הייתה רצון הקהילה להימנע מתשלום המס הגדול הנדרש לשם מתן הפרמאן.

עד להקמת הרבנות הראשית לישראל כיהנו בתפקיד 30 רבנים. לאחר פטירתו של הרב יעקב שאול אלישר ב-1906, התחלפו הרבנים בתדירות גבוהה בעקבות מאבקים בתוך הציבור סביב נושא הרבנות[2].

בשנת ה'תרפ"א (1921) הוקמה הרבנות הראשית, ואל משרת הראשון לציון, שמכהן כרב הראשי הספרדי, הוספה גם משרת רב ראשי אשכנזי. הרבנות הוכרה על ידי ממשלת המנדט ובכך ניתן לראשונה מעמד חוקי לרבנות ולבתי הדין האשכנזיים בארץ ישראל.

טקס ההכתרה מתקיים בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה.

הופעה

על פי המסורת הספרדית לובש הראשון לציון גלימה בצבע כחול כהה או שחור. הגלימה מקושטת מלפנים בריקמה בדוגמת עלים ופרחים בצבע זהב או כסף. על ראשו חובש הראשון לציון מצנפת כחולה כהה המעוטרת בפס תכול-לבן.

רבנים שכיהנו בתפקיד הראשון לציון

בטרם הוקמה הרבנות הראשית

יעקב מאיר
תמונתו של רבי יעקב מאיר בבול של מדינת ישראל
Nissim-speech
הרב יצחק נסים נואם בטקס הכתרתו לרב ראשי

(בסוגריים - שנת מינויים)

במסגרת הרבנות הראשית

(בסוגריים - שנת מינויים)

לקריאה נוספת

http://www.mosadharavkook.com/shop/ראשונים-לציון-הנה-הינם/

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב ברנאי, ‏מעמדה של 'הרבנות הכוללת' בירושלים בתקופה העות'מנית, קתדרה 13, אוקטובר 1979, עמ' 69-47
  2. ^ רחל שרעבי, ‏המאבקים על הרבנות הספרדית ונושאי המשרה, תרס"ו-תרע"ד (1914-1906), קתדרה 37, ספטמבר 1985, עמ' 122-95
  3. ^ המינוי נכנס לתוקף כנראה רק בשנת ה'תקל"ו, ויש המאחרים את זמנו אף יותר. ראו על כך: גיורא פוזיילוב, חכמיהם של ארבע ערי הקודש, ח"ב, עמ' 166 הערה 67.
בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון של מדינת ישראל. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד.

חוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-1980 מעניק את סמכויות הרבנות הראשית למועצת הרבנות הראשית ומונה בין תפקידיה:

מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים; קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות; נתינת תעודות כשרות למסעדות; בתי עסק ומוסדות ציבוריים; מתן כשירות לרבנים לכהן כדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין; פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ, וכן כל פעולה נוספת הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל דין.

בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבנים הראשיים. אחד מהם עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והשני בראש בית הדין הרבני הגדול. מערכת הרבנות הראשית לישראל פועלת מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980. בעבר שכנה הרבנות הראשית בבניין היכל שלמה ששמו הפך לשם נרדף לה. כיום היא שוכנת בשכונת רוממה סמוך לכניסה הראשית לירושלים.

ו' בתמוז

ו' בתמוז הוא היום השישי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

ז' באייר

ז' באייר הוא היום השביעי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ט"ו באלול

ט"ו באלול הוא היום החמישה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אלול היא פרשת כי תבוא.

ט' בסיוון

ט' בסיוון הוא היום התשיעי בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

י"ב בתשרי

י"ב בתשרי הוא היום השנים-עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

י"ג בסיוון

י"ג בסיוון הוא היום השלושה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

י"ז בתמוז

י"ז בתמוז הוא היום השבעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

י' בתמוז

י' בתמוז הוא היום העשירי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

כ"א בשבט

כ"א בשבט הוא היום העשרים ואחד בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.

כ"ב באב

כ"ב באב הוא היום העשרים ושניים בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ד באלול

כ"ד באלול הוא היום העשרים וארבעה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ה בסיוון

כ"ה בסיוון הוא היום העשרים וחמישה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ו בטבת

כ"ו בטבת הוא היום העשרים ושישה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו טבת היא, פרשת דבורה, פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת בא.

כ"ח בכסלו

כ"ח בכסלו הוא היום העשרים ושמונה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ. אולם אם הבר מצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מסוג השא או השג), פרשת הבר מצווה היא פרשת ויגש.

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

מרדכי אליהו

הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט – כ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 1929 – 7 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993).

רב ראשי

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר. הרב הראשי יכול להיות, אך לא חייב להיות, הסמכות הרבנית הדתית הגבוהה ביותר באותה מדינה והוא הנציג הבכיר ביותר של הקהילה הדתית היהודית במגעיה עם הסמכות החילונית, במדינה המארחת את המיעוט. בחלק ממדינות אירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה, הנושא בתפקיד הרב הראשי התמנה מתוקף תפקידו גם לבית המחוקקים של המדינה. במדינות בהן יש הכרה של המדינה בזרמים היהודיים השונים תיתכן תופעה של מספר רבנים ראשיים, אחד לכל זרם, אך ללא הסמכויות והמעמד הנלווה לתואר הרב הראשי של אותה מדינה.

הרב הראשי מקביל למה שהיה החכם באשי באימפריה העות'מאנית, ונקבע - היסטורית, לראשונה באנגליה. לאחר מכן נקבעה משרה זו במדינות נוספות, אך לא בכל המדינות בהן ישבו יהודים.

בישראל נושאים בתואר "רב ראשי", עוד מתקופת המנדט הבריטי, ראשי הרבנות הראשית (הרב הראשי הספרדי מכונה, בנוסף, גם הראשון לציון). בערים שונות בארץ מקובל התואר של רב ראשי של העיר - כשהכוונה היא לרב הבכיר, שסמכותו עולה על סמכות הרבנים האחרים הפועלים באותה עיר (כיוון שביהדות יש כיום זרמים רבים, לא תמיד מקובלת סמכותו של הרב הראשי על בני כל הזרמים באותה עיר). בחלק מערים אלו יש גם "רב ראשי אשכנזי" וגם "רב ראשי ספרדי", אם כי הנטייה כיום היא למנות לעיר רק רב ראשי אחד לכולם.

הראשונים לציון
רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר • רבי יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.