הר

הר הוא מבנה גאולוגי הבנוי מסלעים ואדמה המתנשא לגובה של לפחות כמה מאות מטרים מעל לסביבתו. רוב ההרים בעולם אינם פסגות יחידות, אלא הם ערוכים בצורת רכסים. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.

חלק גדול מההרים הגבוהים בעולם נמצאים בתוך רכסי הרים, שנוצרים כתוצאה מפעילות טקטונית. רכסי ההרים הגבוהים בעולם ערוכים בשתי חגורות גדולות: "החגורה העולמית", המקיפה את האוקיינוס השקט, וחגורה הנמשכת ממזרח למערב על פני אסיה ואירופה. רכס ההרים הגבוה בעולם הוא ההימאליה, ובו הפסגה הגבוהה ביותר, האוורסט, שגבהה 8,848 מטר מעל פני הים.

Erwalder Sonnenspitze von SO HQ
הר באוסטריה
Everest nubtse
הר האוורסט, ההר הגבוה בעולם

היווצרות ההרים

ממיינים את ההרים והגבעות לשלושה סוגים עיקריים, לפי אופן התהוותם. הרי הקמטים נוצרו על ידי התקפלות או התקמטות שכבות סלע במעבה האדמה בגלל לחצים שמקורם בתנועת היבשות על פני כדור הארץ. הרכסים הגבוהים בעולם: ההימאליה, הרי האנדים, הרי האלפים וחלק גדול מהרי הרוקי באמריקה הצפונית - נוצרו כך. כמה מן הצעירים ברכסי הקמטים האלה עודם מתרוממים והולכים בימינו.

הסוג השני הם הרים שנוצרו על ידי הערמות של סלעים ואפר. הגבוהים שבהם הם הרי געש, שנוצרו על ידי לבה ואפר געשי שנערמו מסביב לפתח בקרום כדור הארץ שממנו בקעו.

ההרים מן הסוג השלישי נוצרו על ידי סביבתם - שהיא בדרך כלל רמה שבותרה על ידי חתירה של נהרות וקרחונים לאורך קוי חולשה (לדוגמה, סדקים או מפגש בין סוגי מסלע שונים). הם עצמם הושפעו במידה פחותה מפעולת המים והקרח. הרים מסוג זה הם בדרך כלל הרים יחידים.

התבלות ההרים

צורת ההרים בהווה שונה מצורתם בעבר. שינויים רבים התחוללו בהם, והם מוסיפים להתחולל עקב פעולת המים, חילופי מזג האוויר והרוח. אחד הגורמים הפעילים בהרס ההרים הוא הכפור. כאשר שלג נמס מחום השמש בהרים הגבוהים, מחלחלים מי השלג לתוך סדקי הסלעים, ובקור הלילה קופאים ונהפכים לקרח. עקב כך גדל נפחם בכמעט 10 אחוזים והקרח יוצר לחץ בסדק, מרחיב ומפוצץ בסוף את הסלע.

ההרים במדבריות, שהצומח בהם מועט, כמו הרי הנגב, נתונים להשפעת המים, אך גם להשפעת הבדלי הטמפרטורה הגדולים שבין היום, החם מאוד, ובין הלילה, הקר מאוד. בשעות היום מתחממים פני הסלע ומתפשטים, ובלילה הם מתכווצים בהשפעת הקר ונסדקים, ושברים ניתקים מן הסלעים. גם הרוח גורמת להריסת הסלע בנשבה על פניו. פעולתה של הרוח הרסנית ביותר כאשר היא נושאת גרגרי חול, אלה פועלים על הסלע כפצירה חדה. במדרון נושבות רוחות ההר הייחודיות לו - רוח אנאבטית ורוח קטבטית.

סוגי הרים

ניתן לאפיין הרים במספר דרכים; צורתם החיצונית, סוג האבן שמרכיבה אותם, ומאפיינים נוספים.

הרי געש

הרים אחרים

ההרים והאדם

ההרים נוחים פחות מן המישורים לפעילות אנושית יום-יומית. קשה, למשל, לבנות יישוב גדול בהרים. אמנם יש ערים גדולות בגובה 2,000 מטרים ואף יותר (מקסיקו סיטי למשל), אך הן בנויות בדרך כלל ברמה הררית, שלפעמים היא מישורית לא פחות מן השפלה. אזורים הרריים רבים משמשים אתרי נופש וספורט בזכות האוויר הטוב שלהם ונופיהם המרהיבים. ההעפלה אל ההרים היא ספורט פופולרי מאוד, וכך גם הגלישה על השלג בהרים הגבוהים. נהרות היורדים מן ההרים בכוח רב נרתמו להפקת אנרגיה חשמלית.

מאז ומעולם היו ההרים מחסום לתנועתם של בני האדם, בעלי חיים וצמחים - כמעט כמו האוקיינוסים. במשך מאות שנים הפרידו הרי ההימאליה בין הודו לסין. עד שנת 1910 לא חצתה מסילת ברזל את האנדים. זמן רב ניתקו הרי הפירנאים כמעט לגמרי את ספרד משאר חלקי אירופה, והאלפים היו למחיצה בין איטליה לגרמניה. כיוון שההרים משמשים חיץ טבעי בין ארצות והגנה מסוימת מפני פלישות מבחוץ, התוו גבולות רבים בין מדינות לארך קוי הרכס של הרים גבוהים. הפירנאים, למשל, הם הגבול בין צרפת לספרד, הרי מול הלבנון בין סוריה ללבנון, ההימאליה בין טיבט לנפאל, והאנדים בין ארגנטינה לצ'ילה. יש גאוגרפים הסוברים שהר אלברוס שייך לאסיה, ולא לאירופה. לפי גישתם, המון בלאן שבאלפים הוא ההר הגבוה ביותר באירופה.

צמחייה ופאונה

הפלורה והפאונה של ההרים צריכה להסתגל לתנאי מחיה קשים של קור קיצוני (או חום בקיץ) אל מול הרוחות העזות והטמפרטורות הנמוכות ושל אוויר דליל עם מעט מאוד חמצן. הצמחים צריכים לצבור אור שמש רב הנדיר בהרים ולהימלט מהקור, כך שרבים מהם רדומים או עמידים לתנאי קור כמו עצים מחטניים. עם זאת בקו גובה מסוים המשתנה ע"פ הטמפרטורה, התלילות הלחץ והלחות, העצים לא יכולים לצמוח עוד. קו זה מכונה קו העצים וגם רוב החיות לא עוברות אותו. רק מעט צמחים מסתגלים של טונדרה הררית יכולים לשרוד בהם. לרוב החיות ישנם ריאות ולבבות העוזרים להם לנשום בקלות יותר. רבים מהם מכוסים בפרווה או בנוצות מבודדות והם נאלצים להתקיים מארוחות מזדמנות ולנדוד למרחקים בחיפוש מזון או כדי להימלט ממזג האוויר.

חיות המבלות זמן רב בגבהים צריכים גם להצליח לטפס על אבנים מתדרדרות או הרים תלולים, כמו היעל שפרסותיו בעלות כריות רכות. בהרים נפוצים כמה טורפים גדולים כמו הפומה, נמר השלג, דוב גריזלי, דוב המשקפיים והגרגרן. פרסתנים רבים בעלי פרווה עבה כמו היאק, הקיאנג, איילי מושק, אייל האנדים, טפיר הרים, זברת הרים ובני קבוצת היעלים המתמחים בחיי הרים. עופות דורסים רבים חיים או מבקרים בהרים כמו קונדור האנדים, עיט זהוב, פרס ומיני העוזנייה. באזורים אלה קל להבחין בטרף ויש הרבה אוויר תרמי עליו הם יכולים לעוף. גם כמה פרימטים חיים בהרים כמו גורילת הרים, מקוק יפני וקופי החרומף הניזונים בעיקר מחזזית.

יונקים קטנים רבים חיים בהם כמו הפיקות, מרמיטות וכמה ארנביים וכן חולדי השק ובוני הרים וגם כמה עופות קטנים כמו הכותלי, העורביים וכמה פרושיים כמו פרוש הררי וגם עופות גדולים יותר כמו כמה פסיוניים ושכווים ובכמה אזורים גם אגמיות ענק או עופות פלמינגו. בהרי ניו זילנד ישנם עופות כמו דבלולניים, תוכיי ניו זילנד ועוף הטאקאהה.

בקצוות ההרים צומחים לעיתים יערות נמוכים ובהם אפיפיטים כמו סחלביים שולטים. ביערות כאלה נמצאים קוליבריים, עופות הקצאל וכמה טוקניים, מיני סנאיים וקופים וטורפים כמו הנמר הערפילי או הטאירה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל גאוגרפיה
בית המקדש

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. הוא שכן בהר המוריה שבירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, עליה לרגל ותפילה. בית המקדש היה מקום משכנו של ארון הברית, כפי שהיה המשכן לפניו. במקדש כיהנו הכהנים, כשלצדם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל.בית המקדש הראשון נבנה, על פי המקרא, על ידי שלמה המלך על הר המוריה, בשנת 480 ליציאת מצרים. חז"ל תארכו זאת לשנת 2928 לבריאת העולם. במחקר נהוג לתארך את התקופה ל-930-970 לפנה"ס. על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נחרב על ידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 3339 לבריאת העולם, ועל פי המחקר היה זה בשנת 586 לפנה"ס.

כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל ובראשם זרובבל בראשית שיבת ציון, בעקבות הצהרת כורש. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי. בית המקדש השני נחרב בעקבות המרד הגדול של היהודים ברומאים, על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, בשנת 3830 לבריאת העולם, היינו שנת 70 לספירה.

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, לפי המקובל במחקר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועד לשנת 586 לפנה"ס לערך. על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, ‏(832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס). נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

בית המקדש השני

בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים.

לפי המחקר ההיסטורי, המקדש הוקם בשנת 516 לפנה"ס ועמד על תלו כ-586 שנים. לפי חז"ל המקדש עמד על תלו 420 שנים (351 לפני הספירה עד 70 לספירה, או לפי חישוב אחד 353 לפני הספירה עד 68 לספירה). ההפרש הגדול נובע מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, הידוע בשם "השנים החסרות".

בסדר קדשים במשנה נמצאת מסכת מידות המתארת את מראה בית המקדש השני.

גובה פני הים

גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.

גובה פני הים משמש נקודת ייחוס לציון גבהים על-פני כדור הארץ – נהוג לציין גובהם של מקומות גאוגרפיים, כגון הרים ועמקים, ביחס לגובה פני הים הממוצע.

גובהם של מקומות הנמצאים מעל פני הים, מצוין בסימן פלוס, או במילים "מעל פני הים".

גובהם של מקומות הנמצאים מתחת לפני הים, מצוין בסימן מינוס, או במילים "מתחת לפני הים".

המקום הגבוה ביותר מעל פני הים הוא הר אוורסט (Everest), שגובהו 8,848+ מטר (או, על פי מקורות אחרים, 8,850+ מטר). עקב פחיסות כדור הארץ, זהו איננו המקום המרוחק ביותר ממרכז כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו. המקום הנמוך ביותר מתחת לפני הים ביבשה הוא ים המלח. בתחילת יוני 2019 היה גובה פני המים שלו 433.57- מטר.תכונות פיזיקליות שונות, ובפרט לחץ האוויר, משתנות עם שינוי הגובה שבו נמדדת התכונה. הערך המקובל שניתן לתכונה מסוימת, כגון מהירות הקול או טמפרטורת הרתיחה של המים, הוא ערכה בגובה פני הים.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1204 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

הכרמל

הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

הר געש

הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית". "וולקנו", המונח הלועזי להר געש, מושאל מהר הגעש וולקנו (vulcano) שבאיים הליפאריים – איים געשיים בים התיכון. "וולקן" הוא גם שמו הרומי של הפייסטוס, אל הנפחות והאש במיתולוגיה הרומית.

הרי געש הם ביטוי לחום העצום האצור במעמקי כדור הארץ, חום שיש בו כדי להתיך סלעים. צפיפותו של הסלע המותך, המאגמה, קטנה מזו של הסלע המוצק המרכיב את קרום כדור הארץ, לכן המאגמה עולה באטיות. במקומות שבהם מגיעה המאגמה אל פני כדור הארץ מתקיימת פעילות געשית, העשויה להתרחש בשני אזורים גאולוגיים: בגבול בין לוחות טקטוניים ובנקודה חמה הנוצרת, על פי הסברה המקובלת, כתוצאה מהסעת חום מגלעין כדור הארץ באמצעות תימרת מעטפת.

התחום המדעי העוסק בחקר הרי געש נקרא "וולקנולוגיה", והוא ענף מתחום מדעי הגאולוגיה.

הר הבית

הר הבית הוא מתחם קדוש בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים. בימינו המתחם שטוח ברובו, בצורה כמעט מלבנית, שטחו כ-140 דונם, והוא מגיע לגובה של 743 מטר מעל פני הים בפסגתו.

הר הבית הוא המקום בו שכן המבנה הקדוש ביותר ליהודים – בית המקדש (הראשון והשני), המקום היחיד, על פי ההלכה, שבו יוכל לשכון המקדש בעתיד והמקום הקדוש ביותר לעם היהודי. נמצא בו המבנה השלישי בקדושתו למוסלמים הסונים – מסגד אל-אקצא. היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי. על-פי המסורות הדתיות השונות, הר הבית הוא המקום ממנו נברא העולם ("אבן השתייה"), בו התקיימה עקידת יצחק, ועל-פי רוב פרשני הקוראן המוסלמים, ממנו עלה מוחמד השמימה עם המלאך גבריאל במסעו הלילי.

הר הבית נחשב למקום בעל רגישות פוליטית בינלאומית גבוהה, והמתחם עומד ברקע לסכסוכים רבים בין מוסלמים ליהודים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20. מאז מלחמת ששת הימים המתחם נמצא בשליטה ישראלית, ולפי החוק הישראלי אף בריבונות ישראלית, ומנוהל באופן רשמי על ידי משרד הווקף בירדן.

הר הזיתים

הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר. הר הזיתים קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, ומסורות רבות קשורות בו.

גובהו של הר הזיתים והתצפית המצוינת ממנו לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית גרמו לכך שמרבית המפות הריאליסטיות והאיורים העתיקים של ירושלים נעשו מהר הזיתים.

הר המנוחות

הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20. בית הקברות נפתח בשנת 1951, והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת גבעת שאול ומעל לכביש 1.

מזרחית להר המנוחות ממוקם בית הקברות גבעת שאול, השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

הר הצופים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".בשנת 2019 אושר בממשלה תקציב לשדרוג "חלקת גדולי האומה" ביחד עם הקמת רחבת הספדים עם הרחבת החלקה ושדרוג מסלול המבקרים במקום.

הר חרמון

הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. ההר נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל, ומהווה קצהו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון, המפריד בין לבנון וסוריה.

שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים, ונמצאת על הגבול שבין סוריה ולבנון, כ-14 ק"מ מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים. הפסגה הגבוהה ביותר בתחומי ישראל היא כיפה בגובה 2,236 מטרים מעל פני הים, הנמצאת מערבית למצפה שלגים, שגובהו 2,224 מטרים מעל פני הים, ומצפון-מזרח לרכבל העליון שבאתר הסקי.

להר ארבעה שמות בעברית, שמקורם בתנ"ך: חֶרְמוֹן, שְׂנִיר, שִׂרְיֹן ושִׂיאֹן.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

כיום מכנים את החלק העליון של השטח ששוחר בבמלחמת השחרור בשם שומרון- אזור שרובו הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (בערבית: الْقُدْس, הגייה: אל-קֻדְס (מידע • עזרה), או أُورُشَلِيم (הגייה: אוּרֻשַׁלִים)) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בה. נכון לשנת 2019, מתגוררים בה כ-927 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטרים מעל גובה פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם. היא הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא כמיהתו וכיסופיו בעת שהייתו בגלות. משום חשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות, היוותה העיר לאורך עידן ועידנים מוקד של מלחמות וסכסוכים, הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר משכנות בקרבן, נכון למאה ה-21, את רובם המוחלט של תושביה.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, והיא נמצאת ברשימת האתרים הנמצאים בסיכון.

מצפה רמון

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1951 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956.

קרחון

קרחון הוא גוש קרח ענקי, המורכב ממים שקפאו. הקרחונים מכילים את מרבית המים המתוקים הנמצאים בכדור הארץ. יש להבחין בין שני סוגים של קרחונים:

קרחון יבשתי (glacier): תצורה של קרח הנמצאת על-פני היבשה, בראשי ההרים הגבוהים, בקטבים, ובאזורי היבשת הקרובים לקטבים.

קרחון ימי (iceberg): גוש קרח ענק שצף בים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.