הקרן לחקר ארץ ישראל

הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

Pef22
לוגו הקרן
PEF Rock
סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 נקודת יחוס למדידת גובה פני ים המלח
JerusalemWest1870s
מפת הקרן לירושלים וסביבתה
Warrentemplemount
שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן
PEQst1900
שער ה-PEQSt מיולי 1900
אהבת ציון בלבם

בלונדון יש חברה מיוחדת לדרוש ולחקור קדמוניות ארץ ישראל. בעלי החברה ההיא ומנהליה אינם יהודים, אבל אהבת ציון בלבם והארץ הקדושה יקרה בעיניהם. בקיץ העבר שלחה מתוכה איש חכם אחד ושמו קאנדער לחפור ולדרוש את עבר הירדן והוא חפר חפירות רבות בקרקע וגלה עמוקות ותר וחקר את הערים הקדומות חשבון ואלעלא מדבא ובעל-מעון נבו ופסנה, את מעינות החמים אשר בקאללירואי היא לשע מקדם לים המלח, את רבת בני עמון ואת כל ככר הירדן, את המקום אשר שם עברו לבעל פעור ואת מקום במות־בעל; נם אסף אגדות רבות מפי הערביאים יושבי המקומות ההם. לימי החרף הזה הלך קאנדער ואחוזת מרעיו ההולכים אתו לירושלים לשבת שם ולסדר על ספר את תוצאות חקירותיו ודרישותיו.

המליץ, 13 בדצמבר 1881

הקמת הקרן

החל מראשית המאה ה-19 נשמעו באנגליה קולות הקוראים להקמת ארגון מוסדר שיעסוק בחקר ארץ הקודש.

נסיון ראשון להיענות לקריאות אלה נעשה בשנת 1804, עם הקמת ארגון בשם "החברה לחקר ארץ־ישראל" (Palestine Exploration Society), הארגון עסק מעט בהוצאות מחודשות של ספרי מסעות שנכתבו על ידי נוסעים קודם להקמת החברה, אולם מסע החקר היחיד שיצא מטעם החברה נכשל, כאשר החוקרים, ששמעו על הסכנות האורבות בארץ ישראל העות'ומאנית לנתינים זרים, הפנו עורף בעודם במלטה וחזרו לארץ מוצאם מבלי שכף רגלם דרכה בארץ ישראל.

ב-12 במאי 1865 התכנסה קבוצה של אנשי האקדמיה והכנסייה בחדר "ירושלים" שבמנזר וסטמינסטר, ובו הוחלט להקים את הקרן לחקר ארץ ישראל. מושב היסוד התקיים ב-22 ביוני של אותה שנה, והוכרזו מטרות הקרן: חקירת ארץ־ישראל מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע - החי, הצומח והמטאורולוגיה של ארץ־ישראל.

מיד עם הקמתה, פרשה המלכה ויקטוריה את חסותה על הקרן (חסות שנמשכה על ידי יורשיה), והארגון זכה לפופולריות רבה, אשר נבעה בין השאר מהחלטת המייסדים, כי על־אף היות רבים מביניהם אישי כנסייה, פעולות הקרן לא ישאו אופי דתי או פוליטי. אחד מהתומכים שגויסו בזכות מדיניות זו, היה משה מונטיפיורי.

אם כי הקרן ושליחיה השתדלו לדבוק במדיניות זו, אין להתכחש לעובדה שמעשי הקרן הושפעו פעמים רבות מרגשות דתיים. כך, בירושלים, ההתעניינות במבני הר הבית המוסלמים נעשתה כבדרך־אגב לחיפוש שרידי בית המקדש, ואין זה מקרה שהתערוכה בלונדון נשאה את השם "עולם התנ"ך" ולא שם כגון "פלשתינה לדורותיה"[1].

משלחות מחקר בחסות הקרן

המשלחת הראשונה

ב-22 בנובמבר 1865, עגנה בביירות הספינה הנושאת את אנשי משלחת המחקר הראשונה של הקרן בראשותו צ'ארלס וילסון ועסקה בסקר האזור שממזרח להר הלבנון. הסקר כלל התחקות הידרוגרפית אחר מקורותיו של הירדן, חפירות ארכאולוגיות טרומיות בכפר נחום, תיעוד מנהגי המקום בשכם ועוד. המפות ששורטטו במהלך המסע הניחו את היסודות לגולת הכותרת של ה-P.E.F, סקר ארץ־ישראל המערבית, והדגש הרב שניתן לממצא הארכאולוגי ולאתרי הקודש של שלוש הדתות, נתן את הטון למסעות שלאחריו. העלות הכוללת של המשלחת הסתכמה ב-1,150 לירה שטרלינג, ועל בסיס זה החלו גיוסיי התרומות לקראת המשלחות הבאות.

החפירות בירושלים

בנובמבר 1866, יצאה לדרכה המשלחת השנייה. אנשי המשלחת, בראשותו של צ'ארלס וורן, הגיעו לארץ־ישראל ב-1867, ובמשך שלוש שנים חקרו את הארץ, בשימם דגש מיוחד על הארכאולוגיה של ירושלים.

בעיר דוד, גילה וורן פיר המתחבר לנקבת חזקיהו. וורן האמין שדרך פיר זה, יואב בן צרויה התגנב לתוך יבוס המבוצרת ופתח את שעריה בפני צבאות דוד, ואף הדגים זאת בכך שטיפס במעלה הפיר בעצמו. תאוריה זו החזיקה מעמד כ-130 שנה, עד שב-1995, הוחלפה בתאוריה אחרת. וורן, שרצה לחפור בהר הבית נתקל בסירובו של הוואקף, בתוך הר הבית עצמו, נאלץ וורן להסתפק בטיפוס לתוך בורות מים קיימים, אותם מיפה בדייקנות, תרשימים אלו ממשיכים לשרת את החוקרים עד היום.

מחוץ להר הבית, לרוב הותר לו לחפור כרצונו, ווורן אכן חפר סדרה של פירים, שחלקם עדיין קיימים, ואילו חלקם "נבלעו" כאשר לימים נחפרו גן העופל ומנהרות הכותל. ממצאיו שבסביבות הר הבית כללו את שער וורן ואת 'אולם החשמונאים' השייכים כיום למתחם מנהרות הכותל.

אחד מאותם הפירים, עדיין ניתן לראות ברצפת אולם התפילה שבקשת וילסון.

כאשר לא אושר לו לחפור בסמוך לפינה הדרום-מערבית, הרחיק וורן את חפירתו מספר מטרים, וכאשר נחפרו לעומק כ-80 רגל (כ-25 מטר), החלו החופרים לחפור אופקית, תחת אפם של השלטונות, עד להגעה למחוז חפצם - כותלי הר הבית. פעולה נועזת זאת הציתה את דמיונם של רבים, ואיור חפירה זו הונצח בגאווה בשער רבעונה של הקרן.

שאלת מיקומו של הר סיני

ב-1868 יצאה המשלחת השלישית של הקרן בראשותו של וילסון, במטרה לחקור את מדבר סיני וכן לקבוע האם ג'בל מוסא הוא הר סיני המקראי או שמא זהו ג'בל סרבל. המשלחת חקרה ומיפתה את חלקו של המדבר שבין תעלת סואץ לג'בל מוסא. כדי להשלים את החסר ולחקור את שאר מדבר סיני, יצאה משלחת נוספת בראשותו של אדוארד הנרי פלמר, שהיה חבר במשלחת הקודמת. חברי המשלחת נרצחו בידי בדואים בסיני למטרת שוד, וגופותיהם נמצאו מוטלות בערוץ ואדי סודר מאוחר יותר בידי כוחות בריטים שנשלחו ממצרים בפיקודו של צ'ארלס וורן.

סקר ארץ־ישראל המערבית

גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בו מופתה כל ארץ ישראל שממערב לנהר הירדן, מנהר הליטני שבצפון ועד נחל באר שבע שבדרום.

ארץ ישראל חולקה בין הקרן לחקר ארץ ישראל לבין החברה האמריקנית לגאוגרפיה, והוחלט שהקרן לחקר ארץ ישראל תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.

הסקר הסתמך על מידע קודם, כגון המפות המדויקות של קו החוף הארץ־ישראלי, שנכללו, בתוך מפות הצי הבריטי, ושורת מדידות הגובה שנעשו על ידי וילסון, במטרה למדוד את גובהם של ים המלח ובריכות שלמה.

משלחת הסקר פעלה בין השנים 1871–1878. בתחילה הוביל את המשלחת קפטן ר. אי סטיוארט (R. E. Stewart), ולאחר שהלה חלה במלריה, החליפו קלוד קונדר. לאחר שקונדר נפצע במהלך מתקפה של תושבי צפת, החליפו הוריישו קיצ'נר כראש המשלחת. תוצאות הסקר פורסמו בתור מפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים, בתוספת ל-6 ספרים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה. המשלחת מיפתה גם את הדרכים הרומיות בארץ ישראל.

פעילות הקרן במאה ה-20

נראה, כי קרן זו תרמה לקרן הוכשטיין, למעלה ממיליון שקל בשנת 2013.

בטאון הקרן

, Palenstine Exploration Fund Quartely Statment, או בקיצור, הPEQSt, יצא לאור לראשונה ב-1 באפריל 1870. ב-1938, כאשר הוחלט לאחד בין בטאון הקרן לבין דיווחי בית הספר הבריטי לארכאולוגיה, הושמטו המילים Fund ו-Statment משם הבטאון, וכך הוא מוכר עד היום - Palestine Exploration Quartely, או הPEQ, למרות שב-1942 הוא חדל להיות רבעון והחל לצאת במתכונת דו-שנתית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • John James Moscrop, Measuring Jerusalem: the Palestine Exploration Fund and British Interests in the Holy Land, London: Leicester University Press, 1999

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Albert Glock, "Cultural Bias in the Archaeology of Palestine", Journal of Palestine Studies, 1995
א-זבאבדה

אַ-זַּבַּאבִּדַה (בערבית: الزبابدة), ובהגייה פלסטינית אַ-זַּבַּאבְּדֶה, הוא כפר פלסטיני בהרי השומרון, כ-10 קילומטרים דרומית לג'נין, בצד הכביש טובאס - צומת קבטיה. כשני שלישים מתושבי הכפר הם ערבים נוצרים. ראש הכפר, על פי חוק, חייב להיות נוצרי.[דרוש מקור] אוכלוסיית הכפר מונה 3,850 תושבים, נכון לשנת 2006.

במרכז הכפר נמצאים מבנים נטושים מימי הביניים וכנסיות מהתקופה העות'מאנית. הכפר הנוכחי הוקם בשנת 1834 בידי שלוש משפחות מן הכפר טייבה, שרכשו את השטח ממוסלמים מג'נין. הכפר מוזכר בדו"ח הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 ככפר בגודל בינוני השוכן בקצהו הדרומי של שטח חקלאי מעובד, ואדי א-סלהב, ומקבל מימיו מבאר במזרח הכפר. לפי סקר האוכלוסין המנדטורי מ-1922 מנה הכפר 482 תושבים. בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה האוכלוסייה ב-870 תושבים, ושטח הכפר כלל 5,719 דונמים. בשנת 1967 התגוררו בכפר 1,500 איש. בסקר הר מנשה נספרו בו 35 בורות מים - עדות לגודלו של הכפר.

עיקר פרנסת התושבים מחקלאות: עצי הזית מכסים כשליש מן השטח המעובד, בשאר השטח מגדלים דגנים וירקות.

בכפר ארבעה בתי ספר: בית הספר הלטיני, שבו לומדים גם ילדים רבים מכפרים אחרים, שני בתי ספר ממלכתיים (אחד לבנות ואחד לבנים) ובית הספר של האוניברסיטה הערבית-אמריקנית.

בכפר מצויות חמש כנסיות ושני מסגדים. לכל זרם נוצרי כנסייה משלו: כנסייה קתולית, כנסייה יוונית-אורתודוקסית, כנסייה יוונית-קתולית וכנסייה אוונגלית.

אל-מניה

אל-מניה (בערבית: المانیا‎) הוא כפר פלסטיני בהרי יהודה הממוקם 8.6 ק"מ מדרום-מזרח לבית לחם ומדרום לתוקוע, ומשתייך לנפת בית לחם של הרשות הפלסטינית. תחום שיפוטו כולל גם את הכפר הסמוך ואדי מוחמד. אוכלוסיית הכפר מנתה 1,012 תושבים במפקד 2007, שנערך על ידי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה.

הכפר הוקם על ידי יוצאי העיר סיעיר הסמוכה לחברון. החוקר הצרפתי ויקטור גרן עבר במקום ב-1863, ותיאר אותו כמקום בעל חורבות בעלות חשיבות מועטת. בסקר ארץ-ישראל המערבית של "הקרן לחקר ארץ-ישראל" אשר נערך ב-1883, תואר המקום כבעל "יסודות וקירות הרוסים, עם מערה אחת או שתיים, מיושבות".

לאחר מלחמת העצמאות נותר הכפר תחת שלטון ירדן, ומאז מלחמת ששת הימים הוא נמצא בשליטה ישראלית. בעקבות הסכמי אוסלו עבר ניהול הכפר לידי הרשות הפלסטינית, אולם רוב אדמות הכפר, כולל חלק ניכר משטחו הבנוי, נמצאות בשטח C, אשר בשליטה ישראלית מלאה. ב-1996 הקימה הרשות הפלסטינית מועצה כפרית של שבעה חברים לניהול אל-מניה. חברי המועצה ממונים על ידי הרשות הפלסטינית. המשפחות העיקריות בכפר כוללות את אל-ג'בארין, אל-פרוח, אל-קוואזבה, אל-טרווה ואש-שללדה.

בכפר בנוי מסגד אחד, הנקרא "המסגד הפלסטיני".

ארבל (יישוב עתיק)

ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים החל משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד. היישוב שכן בבקעת ארבל, באזור בו שוכן היום מושב ארבל. מהיישוב העתיק נשארו מספר שרידים שעיקרם הוא שרידי בית הכנסת הנמצאים מצפון למושב והוא חלק מגן לאומי ארבל. השערה אחרת הועלתה לזהות את ארבל העתיקה עם ח'רבת ואדי חמאם שליד ואדי אל-חמאם.

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה. ארכאולוגיה של ארץ ישראל מסייעת בהעמקת המחקרים העוסקים בתולדות ארץ ישראל, תולדות עם ישראל אך גם בהבנת שורשי הנצרות.

העניין הרב שעוררה ארץ ישראל כערש התרבות היהודית-נוצרית הביא חוקרים וחופרים, מחלוצי מדע הארכאולוגיה לערוך חפירות באתרים היסטוריים- תנ"כיים בארץ ישראל ותוך כדי כך לגבש את יסודות המחקר ולהניח את היסודות לארכאולוגיה המודרנית. עד לסוף המאה ה-20 נערכו בארץ ישראל מאות חפירות יזומות ואלפי חפירות הצלה והיא האזור הגאוגרפי הנחקר ביותר בעולם.

בית הכנסת העתיק במירון

בית הכנסת העתיק במירון מצוי על גבעה בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי ומירון הקדומה, ובסמוך למושב מירון.

אתר בית הכנסת נסקר במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית שהתקיים בשנת 1875 על ידי משלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר. החפירה הראשונה באתר נערכה בשנת 1905 על ידי היינריך קוהל וקרל וטצינגר במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת בגליל.

בית כאחיל

בית כאחיל (בערבית: بيت كاحل) הוא כפר פלסטיני בנפת חברון, הנמצא 7 ק"מ בצפון מערב לחברון.

על גבעה סמוך לכפר (ח' אבו ח'רזה) התגלו שרידים ליישוב מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, שכללו בורות, אבן ריחיים גדולה וחרסים שונים. השרידים נהרסו כמעט כליל כחלק מעבודות של הכשרת הקרקע לחקלאות.

ויקטור גרן ביקר בכפר ב-30 ביולי 1863 ותיאור אותו במילים האלו:

בשנת 1883 תיארו קונדר וקיצ'נר, אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל, את הכפר בספר "סקר פלשתינה המערבית":

נכון למפקד שנערך על ידי ישראל בשנת 1967 היו בכפר 936 תושבים.

לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסיית הכפר ב-2007 מנתה 6,526 תושבים. האוכלוסייה מורכבת ממספר חמולות, כולל: אל-אתוונא, אל-אספרה, אל-זוהור, אל-ג'ודי, ברהם ואל-חטיב. שטחו הכולל של הכפר הוא 5,795 דונם.

בית ענון

בית עינון (בערבית: بيت عينون, בתעתיק מדויק: בית עינון) הוא כפר פלסטיני השוכן כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לחברון. בשנת 2007 נמנו בו 1,809 תושבים ב-282 משפחות.לפי הסברה, המבוססת על זיהויו של אוסביוס, הכפר בית ענון שוכן באזור של היישוב המקראי בית ענות, ומשמר את שמו. בח'רבת בית עינון הסמוכה נערכה חפירה ארכאולוגית, ובתקופה הביזנטית נבנו במקום שלוש כנסיות. ממצאים נוספים כוללים שני בורות מים, שתי גתות וקברים אחדים. לפי הגאוגרף המוסלמי מוקדסי, בית עינון נודע בתקופה העבאסית באיכות הצימוקים שייצר. הכפר, ובו 18 משפחות, מופיע ברישומי גביית מסים מהתקופה העות'מאנית. ויקטור גרן ביקר במקום בשנת 1863, וייחס את השרידים שמצא בחירבת בית ענון לתקופה הביזנטית. המקום מוזכר גם בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883.

במלחמת ששת הימים עבר הכפר לשליטת ישראל, ואוכלוסייתו, שהייתה בת 4,967 נפש, הצטמצמה במידה ניכרת, לאחר שרבים מתושביו עברו לירדן.

ג'ון וינטר קרופוט

ג'ון וינטר קרופוט (באנגלית: John Winter Crowfoot ‏ 1873–1959) היה ארכאולוג אנגלי, חפר בירושלים בעיר דוד ובעיר שומרון, היה נשיא הקרן לחקר ארץ ישראל.

ג'ורג' גרוב

ג'ורג' גרוב (באנגלית: Sir George Grove‏; 13 באוגוסט 1820 - 28 במאי 1900) היה סופר אנגלי בנושאי מוזיקה, הידוע כעורך המייסד של מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים.

דיר קלעה

דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הם גילו שרידי כנסייה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא אסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה.

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל. בין המקימים היו אברהם יעקב ברוור, דוד ילין ואהרן מאיר מזי"א.

הסקר הארכאולוגי של ישראל

הסקר הארכאולוגי של ישראל מטרתו לסקור את שטחי מדינת ישראל במטרה למפות ולתעד את אתריה הארכאולוגים. במסגרת הסקר עליו מופקדת רשות העתיקות האתרים ממופים, נמדדים, מצולמים ונאסף אודותם מידע מגוון.

ח'ירבת סמארה (שומרון)

ח'ירבת סמארה הוא אתר ארכאולוגי המצוי בשוליו המערביים של השומרון, 9 ק"מ מזרחית לטייבה, מדרום מערב ובסמוך ליישוב עינב. באתר התקיים יישוב שומרוני מהמאה ה-4 לספירה שישב על שרידי יישוב מהתקופה הרומית.

האתר נסקר לראשונה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בסוף המאה ה-19, וזוהה אז, בטעות, ככנסייה. בחפירותיו של ידי יצחק מגן בשנים 1992-1991, זוהה המבנה שבשוליו המזרחיים של האתר כבית כנסת שומרוני מפואר. בנוסף נמצאו באתר בור מים ומקווה, שער בעל קשת, מערות קבורה ומבני ציבור.

לימודי ארץ ישראל

לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה, ביולוגיה של ארץ ישראל. המושג "ידיעת הארץ" הוטבע לראשונה בשנת 1845 על ידי מחבר ספר הגאוגרפיה הראשון על ארץ ישראל, יהוסף שוורץ, במבוא לספרו תבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל.

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בביבליה, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל. המפה כוללת שטחים שנסקרו בכל שטח ארץ ישראל שממערב לירדן מאזור הגליל העליון ועד באר שבע. המפה יצאה במהדורתה הראשונה בשנת 1880.

פרדריק בליס

פרדריק ג'ונס בליס (באנגלית Frederick Jones Bliss;‏ 3 בינואר 1857 - 22 ביוני 1939) היה ארכאולוג אמריקאי. לאחר תקופה שבה עבד במשלחתו של פלינדרס פיטרי במיידום במצרים, הגיע בליס בשנת 1891 לארץ ישראל וחפר במשך שנתיים בתל חסי מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. את החפירה באתר החל פיטרי בשנת 1890 שלאחריה חזר למצרים. בליס היה בנו של כומר פרוטסטנטי אשר ייסד קולג' בביירות שהפך עם השנים לאוניברסיטה האמריקנית בביירות.

צ'ארלס וילסון

צ'ארלס ויליאם וילסון (באנגלית: Charles William Wilson‏; 14 במרץ 1836 - 25 באוקטובר 1905) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי, מודד קרקע וארכאולוג. מחלוצי מחקר ארץ ישראל המודרני ומראשי הקרן לחקר ארץ ישראל.

קלוד קונדר

קלוד רנייה קונדר (באנגלית: Claude Reignier Conder‏; 29 בדצמבר 1848, צ'לטנהאם - 16 בפברואר 1910, צ'לטנהאם) היה חייל בריטי, חוקר ארצות, וחובב ארכאולוגיה. שימש כמנהל המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל שסקרה בשנות ה-70 של המאה ה-19 את ארץ ישראל והוציאה לאור את מפת הקרן לחקר ארץ ישראל.

תל רקית

תל רֶקִּית הוא הגבוה בתיליו של רכס הכורכר הצפון מערבי של תל אביב-יפו ומתנשא לגובה 30 מטר מעל קו החוף, צפונית לחוף תל ברוך.

בתל נמצאו שרידים של מחנות פרהיסטוריים משלהי התקופה הפלאוליתית העליונה וכן מהתרבות הכבארית של תחילת התקופה האפיפלאוליתית.בזמן מלחמת העולם הראשונה הציב הצבא העות'מאני מוצב ארטילריה על ראש התל כדי לעצור את התקדמות הבריטים שנעצרו מדרום לנחל הירקון. התל נכבש לבסוף בקרבות צליחת מעברות הירקון. בראש התל שכן בסיס צה"ל.

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מופיע התל בשם "Tell er Rekkeit" ופירושו "תל החוף"; שם נוסף הוא "el Hndabeh". ייתכן שמקור השם רקית הוא בשם "רקון" שמופיע בספר יהושע כגבול בין נחלת שבט דן עם שבט מנשה: "וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן, עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ו).

ידיעת ארץ ישראל
כללי ארץ ישראלידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל Aerial view of the Judean Desert (near Masada), Israel 03
תחומי מדע היסטוריהגאוגרפיהגאולוגיהאקליםהחיהצומחהצפרות בישראל
תחומי הפעילות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיהשל"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראלחוגי סיירותהחקלאות בישראל
מוסדות בתי ספר שדההאגודה הגאוגרפית הישראליתהחברה ההיסטורית הישראליתהחברה להגנת הטבעהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילןהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמןהמכון לארכיאולוגיה גליליתהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטיהמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומאהמרכז למיפוי ישראלהעמותה הישראלית לפרהיסטוריה • הקרן לחקר ארץ ישראל • יד יצחק בן-צבימכון אבשלוםמכון ישראלי לארכאולוגיהרשות העתיקותשביל ישראל
חוקרי ארץ ישראל בנימין מטודלהאשתורי הפרחייהוסף שוורץאברהם משה לונץאברהם יעקב ברורזאב וילנאייוסף ברסלבישמריה גוטמןצבי אילןיוסי בן-ארציאורי דבירספי בן יוסףשמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד ארץ-ישראל: ספר-המסעות •מדריך ארץ ישראלאנציקלופדיה אריאלמדריך ישראלכל ארץ ישראלאנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.