הקיץ גווע

הקיץ גווע הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק שנכתב בשנת ה'תרס"ה (1905-1904), ומספר על נקודת המעבר בין תום הקיץ לתחילת הסתיו. השיר מציג שתי עמדות כלפי העולם: הראשונה היא עמדה רגשית-רומנטית[1] המתפעלת מיופי העולם, ולעומתה הגישה המעשית המתמקדת במטלות היום יום.

השיר נמצא בתוכנית הלימודים בישראל לבחינת הבגרות בספרות.

הקיץ גווע

הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם
הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.

וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים
וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת
יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה
בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.

וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה:
"בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?
צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה."

Восени у міському саду, Одеса
מראה העצים המרהיב בסתיו בגן ציבורי בעיר אודסה בה חי ביאליק רוב ימיו הבוגרים

השיר

ביאליק מספר על הצבעים בסתיו המזרח-אירופי, ובתיאורו הוא מתאר את תום הקיץ כתקופה מרהיבה אך מורבידית. לאחר מכן, ביאליק מתמקד בפרדס המתרוקן, כשרק אנשים מעטים מטיילים בו, ומביטים אל החסידות הנודדות לאקלים חמים יותר. אנשים מעטים בלבד יוצאים לטייל עתה כדי להביט ביופיו של ההווה. האחרים כנראה כבר טרודים בהכנות ליום המחר.

הבית האחרון נצבע כבר בצבעים אפרוריים, כאשר הסגרירות שבחוץ פורצת אל תוך הבית. האנשים הפשוטים לא יכולים להרשות לעצמם לראות את היופי שבסתיו, והם צריכים לבדוק אם נעליהם טובות להליכה בשלג, לתפור טלאים על בגדיהם ולהכין מזון לחורף, במקרה זה תפוחי אדמה, משום שהיו מזון יסוד במזרח אירופה.

פירוש השיר

אמנם הסתיו יפה, אבל אחריו בא החורף, שאתו מזג אויר קר וקשה להיות זמן רב מחוץ לבתים. לכן נצבע הנוף היפה של הסתיו בצבעי מוות וגסיסה. לכן גם "מתייתם הלב", כלומר ישנה תחושה של דיכאון, עצב, פחד ובדידות בחורף.

בתי השיר מציגים תהליכי מעבר: התחלפות העונות - הקיץ גווע, הסתיו נוכח והחורף מתקרב; התקרבות מהכללי אל הפרטי - מהטבע, לפרדס ולבסוף לבית, כמטפורה לעצבות שמתגברת.

הקריאה בסוף השיר מציגה את הדילמה העומדת בבסיסו. האם אפשר ומותר לתפוס בעמדה רומנטית כלפי העולם, או שיש להתרכז בצד המעשי של החיים היומיומיים?

לקריאה נוספת

  • יוסף האפרתי, "ביאליק, "הקיץ גווע": עיון בעיצובו של שיר אוירה", מולד ב (תשכ"ח), 85–93. (התפרסם גם בתוך: גרשון שקד (עורך), ביאליק – יצירתו לסוגיה בראי הביקורת: אנתולוגיה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד, עמ' 161–173; מהדורה ב' מורחבת: תשנ"ב, עמ' 194–206 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  • חמוטל בר-יוסף, ""הקיץ גווע" של חיים נחמן ביאליק", בספרה טעמי הקריאה: רשימות ביקורת ספרותית, מבשרת ציון: צבעונים, 2006, עמ' 27–28.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7461 דינה ציונית, האסכולה הרומנטית, אתר מט"ח
חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

מוות בוונציה

מוות בוונציה (בגרמנית במקור: Der Tod in Venedig, "המוות בוונציה") היא נובלה מאת הסופר הגרמני, חתן פרס נובל לספרות, תומאס מאן. הנובלה, המתארת את מסעו של הסופר הבדוי גוּסטָאב פוֹן אַשֶׁנבַּאך לאיטליה ואת תשוקתו לנער בשם טַאדְז'וּ, מבוססת על אירועים ביוגרפיים מחיי מאן ופורסמה לראשונה בשנת 1912. "מוות בוונציה" נחשבת ליצירת מופת בולטת שזכתה לפופולריות רבה.

הנובלה זכתה לעיבודים רבים, לאופרה, סרטים וסדרת טלוויזיה, ופרשנים מסוימים מצאו בתוכנה רמזים לחלקים נסתרים של אישיות הסופר, רמזים שקיבלו אישוש כשפורסמו יומני הסופר עשרים שנה לאחר מותו.

סתיו

הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

באזורים הממוזגים, הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת שבמהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר וגשם יורד. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים. ברצועת המדבריות שבאזורים הסובטרופיים (שישראל נמצאת בקצה הצפוני שלהם) שולטות עדיין מערכות תרמיות, כמו האפיק הפרסי והאפיק מים סוף. בסתיו גם מתחולל לעיתים שרב. מערכות אלה דועכות לקראת סוף הסתיו.

לפי ההגדרה האסטרונומית, הסתיו מתחיל בימי השוויון, שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה, ומסתיים בימי ההיפוך שבהם היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני הסתיו מתחיל ב-22 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר ולפי דעת פרשנים אחרים, הסתיו מתחיל ב-23 בספטמבר וכלה ב-22 בדצמבר. בחצי הכדור הדרומי הסתיו מתחיל ב-22 במרץ ונגמר ב-21 ביוני.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגניםקומי צאייש לי גן • הקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.