הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית במאה החמישית לערך[1] ועד העידן המודרני. הקהילה הייתה גוף בעל מעמד משפטי מוכר, ייצגה מול השלטונות את כל יהודי שטח השיפוט שלה שהיו חברים בה מתוקף לידתם והייתה אחראית למשול ולנהל אותם. מוסדות הקהילה השונים היו מופקדים על החינוך, הרווחה, המשפט, גביית המיסים וכל יתר ההיבטים של חיי היהודים. מבנה הבסיסי היה של ועד פרנסים עשירים, שלעיתים עמד בראשו פרנס עליון או "ראש הקהל", שנבחרו בדרך כלל בשל הונם ויכולתם לספק מימון, לצד רב, המרא דאתרא המקומי, ששימש כמשפטן הבכיר בתוקף בקיאותו בהלכה והופקד על פי רוב גם על בית דין רבני. תחתיהם תפקדו מוסדות רבים ושונים, כמו החברה קדישא המופקדת על קבורה והמלמדים שתפקידם היה לחנך את הצעירים. כלפי חוץ, נבעה סמכות הקהילה כלפי חבריה מתוקף כתבי זכויות שנשאה ונתנה עליהם עם הנסיכים, המלכים או הערים שבשטחיהם ישבה, כמו גופים קורפורטיביים אחרים.

עד המאה ה-18 היה היהודי כפוף למרות קהילתו מעצם לידתו, והיה יכול להשתחרר ממנה רק באמצעות מעבר לקבוצה אחרת באמצעות המרת דתו לנצרות או אסלאם. רק עם עליית המדינה הריכוזית, פקיעת האוטונומיה המשפטית היהודית ותהליכי החילון, הפכה החברות בקהילה בהדרגה לשאלה של בחירה אישית. כיום מהוות הקהילות היהודיות ברחבי תבל גופים וולונטריים שעניינם בדרך כלל תפעול חיי הדת – תחום הדת המופרד היה היחיד בו הוסיפה המדינה המודרנית לתת תוקף כלשהו להלכה היהודית – ומעט שרד מסמכויותיהם בעבר. החריג המשמעותי היחיד לכך הוא מדינת ישראל, שכל היהודים בתחומה כפופים משפטית, בדיני האישות ועוד מספר היבטים, לדיני המילט היהודי (לפחות בעקרון) וענייניהם אלו נדונים בפני בתי-דין רבניים.

חשיבות הקהילות בהיסטוריה

העת העתיקה

במהלך תקופת בית שני חיו מרבית יהודי תבל מחוץ לארץ ישראל. קיבוצי יהודים בערים שונות התקיימו הן בערים קרובות (במצרים ובסוריה) והן בערים רחוקות כמו רומא. לקבוצות אלו היה מרכז דתי, כלומר בית כנסת, אולם לא הייתה להן מסגרת פורמלית של קהילה.[2] מכאן שאלו לא היו קהילות במובן הארגוני.

בתקופת האימפריה הרומית, לקהילה היהודית בערים השונות מחוץ לארץ ישראל הייתה זכות מסוימת לחיות "על פי חוקי האבות", זכות שכללה אפשרות לשמור על חוקי הדת, לקיים מוסדות תפילה ולאסוף תרומות לטובת בית המקדש. אחרי החורבן נאספו תרומות לטובת מטרות אחרות, בעיקר פדיון שבויים. החברות בקהילה הייתה וולנטרית ולקהילה לא היו סמכויות ענישה (פרט לחרם) כלפי מי שהפר את הכללים או פעל כנגד הקהילה. כך יכלו הנוצרים לפעול בתוך ומתוך הקהילה היהודית ולעשות נפשות לתורתם.

בשנת 19 לפנה"ס בתקופת טיבריוס קיסר החליט הסאנט הרומאי לגרש את כל היהודים מרומא ולגייס לצבא את הצעירים שבהם ולשלחם לסרדיניה, אולם המדובר היה רק על קהילת רומא ולא על קהילות אחרות. אחד הנושאים סביבם התגבשו הקהילות היה הצורך בהקמת ותחזוקת בתי קברות. היה צורך בשתדלנות לקבל אישור להקים בית עלמין, לאסוף כסף לרכישת האדמה ולפנות לשליט המקומי בבקשת פריבילגיה מתאימה לניהול ותחזוקת בית העלמין וכן לרישיון לקבורת חברי הקהילה בו.

במהלך השנים שאחרי דעיכת האימפריה הרומית קיבלו קהילות יהודיות אפשרות לאוטונומיה משפטית בסכסוכים פנימיים בעניינים שאינם כרוכים בדיני נפשות, ואפשרות לגבות מיסים, בנוסף על המיסים שהיה חייב בהם כל אזרח, ממי שרצה להיות חבר בקהילה.

הקהילה היהודית בנצרות ימי הביניים

כחלק מהמשטר הפיאודלי, אשר הסתמך על קבוצות בעלות אינטרס משותף (גילדות) הוגדרה הקהילה היהודית כגוף בעל שלטון עצמי המייצג את חבריו כלפי השלטון ומייצג את השלטון כלפי חבריו. בתקופה זו חויבו כל היהודים שישבו במקום מסוים להיות כפופים למוסדות הקהילה.

בתקופה הקרולינגית, כאשר המלך איבד מכוחו, הכנסייה התחזקה, ונוצרה קהילה דתית נוצרית חזקה. במקביל ניתנו סמכויות גם לקהילה הדתית היהודית.

קהילות יהודיות בגרמניה של המאות ה-17–19 נקראו Landjudenschaft והיו בעלות מעמד כלפי השלטונות.

אנשי הקהילה

לקהילה היהודית יש בעלי תפקידים חילוניים: הפרנסים, הגבאים והשמשים. ובעלי תפקידים דתיים: קסים, דיינים, מלמדים, שוחטים ומוהלים.

מרא דאתרא

מרא דאתרא, (מארמית "אדון העיר") הוא כינויו של הרב המקומי. מבחינת ההלכה היהודית פסיקותיו מחייבות את אנשי מקומו בזמן כהונתו.

המושג "מרא דאתרא" בימינו עדיין קיים בחלקו, לקהילות רבות יש רב אשר לו הם שומעים, לעומתם החסידים נשמעים לרב שאינו חייב להיות תושב העיר (או אפילו המדינה) בה הם מתגוררים. סמכותו של הרב המקומי נשחקה מסיבות רבות: הימצאות של ספרי הלכה בפריסה רחבה ועל מגוון נושאים, המאפשרת לאנשים לפסוק מתוך הספרים, כולל רשת האינטרנט; נושא מנהג אבות אשר בימינו זכה למוקד מכריע, בפרט על רקע ניידותם של אנשים ממקום למקום, וכך ממעיט בחשיבות מנהג המקום ורב המקום.

פרנסי הציבור

פרנס על הציבור נחשב למנהיג הקהילה היהודית בתפוצות ישראל. תפקידו היה להפעיל את מוסדות הקהילה מהבחינה הארגונית. לשם כך היו בידו סמכויות לגבית מיסים ולביצוע הוצאות ציבוריות. בדרך כלל, המינוי שלו היה מאושר על ידי השלטונות, אשר העניקו לו סמכויות על מנת שיוכל למלא את תפקידו.

היה חשש לשרירות ליבו מצידו ועל זה כבר אמרו חז"ל "תנו רבנן: שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום... (וביניהם) על פרנס המתגאה על הצבור" (מסכת חגיגה ה', ב'). כפירוש המהר"ל מפראג,[3] מנהיג המתגאה על הציבור הוא מנהיג השולט בכוח וביד חזקה. "ואם הקב"ה בוכה על מנהיג כוחני המתגאה על הציבור, אנו על אחת כמה וכמה, יש לנו מקום לבכות כאשר אנו מתפללים "השיבה שופטינו בראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה" (תפילת עמידה).[4]

הפרנס היה נבחר על ידי הציבור. אך בדרך כלל הציבור היה מוגדר רק בתור תושבי המקום בעלי הכנסה או רכוש. לעיתים, רק קבוצה של ראשי ציבור הייתה בוחרת אותו. בתלמוד נקבע הכלל שאין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור, אך לא נקבע כיצד מוגדר "הציבור". ובכל זאת, דרושה הסכמה כללית וחז"ל מתארים לנו כיצד ולמה נתמנה בצלאל בן אורי כפרנס .

מוסדות הקהילה

במרכז הקהילה בתפוצות עמד בדרך כלל בית הכנסת, כאשר לרוב בקרבתו נמצאו מוסדות יהודיים נוספים, כגון בית ספר, בית תמחוי ומקווה. מרכז הקהילה משמש גורם מאחד לקהילה, בזכות התאספות חברי הקהילה סביב המוסדות השונים.

הקהילה היהודית המודרנית

הקהילה היא מוסד חשוב ומרכזי ביותר ביהדות זמננו, וזאת מכיוון שהיא משמשת כמרכז לחיי משפחה ושיתוף, גמילות חסדים ותרבות יהודית. בראש הקהילה פועלים מספר עסקנים המנהלים את פעילות הקהילה ומוסדותיה השונים, והם שוכרים בדרך כלל עבור הקהילה רב שינהל את הטקסים הדתיים. היהדות רואה את האדם כיצור חברתי, ולכן השתייכות לקהילה היא צורך בסיסי של בני-האדם. קיום הקהילה היהודית מיועד הן על-מנת ליצור שיתוף פעולה יעיל על-מנת לחיות חיים יהודיים, שכן לדוגמה אדם יהודי צריך להתפלל את תפילותיו בקהל של עשרה אנשים לפחות (מניין), והן על-מנת לשמש איגוד חברתי של קבוצת אנשים בעלי אמונה זהה המתמודדים עם אתגרים רוחניים דומים (ראו הרחבה על כך בספרו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק "איש האמונה הבודד").

אופי הקהילות היהודיות השונות איננו אחיד ומשתנה מקהילה לקהילה, ונקבע לרוב באופן טבעי על פי הרכב חבריה, או על פי אופיו ודמותו של העומד בראשה (כאמור, לרוב זהו הרב). הקהילה יכולה להתקיים על בסיס גאוגרפי, כגון קהילת יהדות פולין, או על בסיס אידאולוגי, כגון קהילת היהדות החרדית.

בתפוצות, לקהילה היהודית חשיבות גבוהה בגלל שיעורי התבוללות גבוהים בקרב היהודים החיים מחוץ לקהילה. קהילות יהודי רוסיה מאוגדות בפדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדיון נרחב: סת שוורץ, The Ancient Jews from Alexander to Muhammad, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' 2014. עמ' 101-107.
  2. ^ קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו (כרך א), מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים
  3. ^ נתיבות עולם נתיב התורה ד'
  4. ^ הרב דב ביגון
אורוגוואי

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (בספרדית: República Oriental del Uruguay) היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. גבולותיה הם ברזיל בצפון, נהר אורוגוואי במערב, שפך הנהר של ריו דה לה פלאטה בדרום מערב, ארגנטינה בעבר האחר של נהרות אלו, והאוקיינוס האטלנטי בדרום מזרח. מבחינה תרבותית שייכת אורוגוואי למדינות אמריקה הלטינית.

בולטימור

בולטימור (באנגלית: Baltimore) היא העיר הגדולה במדינת מרילנד, ארצות הברית והשלושים בגודלה בארצות הברית כולה. לעיר מטרופולין משותפת עם וושינגטון הבירה, השוכנת כ-60 קילומטר דרומית-מערבית לה.

ברמינגהאם

ברמינגהאם (באנגלית: Birmingham, להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת אחרי לונדון. היא אחת המטרופולינים של בריטניה, והיא נמצאת במרכז מטרופולין West Midlands County, במרכז אנגליה (בעבר הייתה במחוז וורוויקשייר). נכון ל-2015, מתגוררים בה כ-1.1 מיליון איש.

העיר זכתה לתהילה כמובילת המהפכה התעשייתית באנגליה ובעקבות זה קיבלה את הכינוי "סדנת העבודה של העולם" או "עיר אלף המלאכות". גם לאחר שחשיבותה התעשייתית והכלכלית של העיר ירדה, ברמינגהאם עדיין נחשבת לעיר השלישית בחשיבותה בתחום התעשייה והמסחר בבריטניה ובמקום ה-21 בחשיבותה באירופה כולה.

גדנסק

גְדַנְסְק (בפולנית: Gdańsk, להאזנה (מידע • עזרה); בגרמנית: Danzig, להאזנה (מידע • עזרה); בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה. בירת פרובינציית פומרניה. בעבר נקראה בשמה הגרמני, "דנציג".

גדנסק שוכנת לחוף מפרץ בדרום הים הבלטי, ומהווה צלע במשולש הערים "טרוימיאסטו" לצד עיירת הנופש סופוט והעיר גדיניה. אוכלוסיות גדנסק רבתי מעל מיליון תושבים. בגדנסק גופא כ-460,000 תושבים. גדנסק נמצאת בשפך נהר הויסלה, דבר המעניק לה יתרון משמעותי כמרכז סחר ימי ונהרי.

לאורך ההיסטוריה שלה הייתה גדנסק עיר מסחר. בימי הביניים היא הייתה עיר הנזה, והיום היא מרכז מסחרי חשוב. במספנות גדנסק נולדה תנועת סולידריות בהנהגת לך ולנסה, אשר מילאה תפקיד חשוב בהתמוטטות השלטון הקומוניסטי באירופה בסוף שנות השמונים.

הסוכנות היהודית

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים.

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי.

עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, והסוכנות היהודית מתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים:

עידוד עלייה, סיוע לעולים בימים הראשונים לעלייתם באמצעות מערך תמיכה רחב.

חינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם (פורמלי ובלתי פורמלי) וקשר עם יהדות העולם.

חיזוק הקהילה היהודית בישראל.לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות.

ויניפג

ויניפג (באנגלית: Winnipeg, להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת פרובינציית מניטובה שבקנדה ואחת הערים החשובות בקנדה. ויניפג ממוקמת בדרום המחוז במקום בו נפגשים המגן הקנדי והערבות, והיא העיר הגדולה ביותר במחוז זה.

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם לאחר יהדות ישראל. הקהילה היהודית בארצות הברית מגוונת ומחולקת בין זרמי היהדות השונים.

מרבית יהודי ארצות הברית הם צאצאי מהגרים מאירופה שהגיעו אל "העולם החדש" בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה, כבר בסוף המאה ה-18, שוויון זכויות מלא ליהודים.

היהודים השתלבו היטב בחברה האמריקנית מכמה סיבות:

הפרדה בין דת ומדינה - בארצות-הברית נהוגה הפרדה חוקית בין דת ומדינה וקיימת סובלנות בסיסית כלפי בני דתות שונות.

לאומיות אזרחית - הלאומיות האמריקנית מבוססת על שותפות אזרחית וקבלת החוקה ולא על מוצא אתני משותף. כל אדם מכל קבוצה אתנית או דת כלשהי יכול להיהפך לאמריקני בזהותו.

מדינת הגירה - ארצות הברית היא מדינת מהגרים המורכבת מקבוצות אתניות שונות. היהודים אינם נתפסים כחריגים אלא מהווים קבוצה אחת מני רבות.

תרומה חברתית - התרומה של יהודים רבים לחיי הכלכלה, המדע והתרבות באמריקה זכתה להערכה רבהעל פי ההערכות מספר היהודים בארצות הברית נע בין 5.25 ל-8.3 מיליון יהודים, המהווים כ-2% מהאוכלוסייה האמריקאית.

יהדות בבל

יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק המודרנית. ראשיתה במאה ה-6 לפנה"ס, לפני כ-2600 שנה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית והיא הקהילה היהודית העתיקה ביותר הידועה בתבל.

הקהילה היהודית בבבל העתיקה הייתה הראשונה לפתח חיים קהילתיים אוטונומיים ורבי היקף על אדמת נכר, ובשעתו הייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב ביותר בגולה. קהילת בבל כונתה בתקופות מסוימות "הגולה" בה' הידיעה, והעומדים בראשה כונו "ראשי הגולה" (בארמית ריש גלותא). ליהדות בבל היו הווי וצביון תרבותי מיוחדים, אשר הדריכו את העם היהודי כולו במשך מאות שנים, בכל רחבי תבל.

יהדות צרפת

יהדות צרפת היא מהגדולות, העתיקות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. תולדות הקהילה כוללות עליות ומורדות ביחס השלטון והחברה ליהודים, לאורך תקופות של סובלנות ושל מתחים לסירוגין.

לא פחות משישה יהודים או ממוצא יהודי כיהנו בתקופות שונות בתפקיד ראש ממשלת צרפת: לאון בלום (1936–1937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953), פייר מנדס פרנס (1954–1955), מישל דברה (1959–1962), לורן פביוס (1984–1986), וניקולא סרקוזי (2007-2012).

כרתים

כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.

האי כרתים הוא אחד ממחוזות יוון והוא הגדול באיי יוון. אורכו 252 ק"מ ורוחבו 12–60 ק"מ. שטחו 8,300 קמ"ר. ב-2011 מנתה אוכלוסיית האי כ- 623,065 תושבים. כרתים מחולק לארבע יחידות אזוריות - חאניה (האניה), הרקליון (אירקליון), לסיטי ורת'ימנו. יש משערים כי כרתים היא האי כפתור מקום מוצאם של הפלשתים על פי המקרא.

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA: [wuʨ] (מידע • עזרה)) היא העיר השלישית בגודלה בפולין (אוכלוסייה בת כ-700,000 איש). העיר ממוקמת במרכז המדינה, מדרום־מערב לוורשה, ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן לעיר של תעשיית הטקסטיל, במידה רבה הודות ליוזמת תושביה היהודים. ועל שום כך דבק בה הכינוי "מנצ'סטר הפולנית".

ערב מלחמת העולם השנייה הגיעה הקהילה היהודית בלודז' לכ-225,000–233,000 נפשות, והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין אחרי ורשה. פעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון יידיש. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', הגטו השני שהוקם בשטחי הכיבוש הגרמני. מרבית הקהילה היהודית הושמדה בשואה.

ליון

לְיוׂן (בצרפתית: Lyon (מידע • עזרה)) היא עיר במרכז מזרח צרפת, בירת חבל האוברן-רון-אלפ, ובירת מחוז רון. ביחד עם פרווריה ועיירות האזור, ליון מרכיבה את האזור העירוני השני בגודלו בצרפת אחרי פריז, עם 2,142,732 תושבים נכון לשנת 2007. שטח המטרופולין של ליון הוא 3,306 קמ"ר.

הקהילה היהודית בעיר מונה כ-35,000 תושבים ו-30 בתי כנסת.

בעיר נמצא המטה הראשי של ארגון האינטרפול.

מיאמי

מיאמי (באנגלית: Miami) היא עיר בדרום-מזרח מדינת פלורידה שבארצות הברית, מושב מחוז מיאמי-דייד. בעיר עצמה מתגוררים כ-463,000 איש (2017) אך סביבה, באזור המטרופוליטני של דרום פלורידה, מתגוררים למעלה מ-6 מיליון איש, האזור המטרופוליטני הגדול ביותר בדרומה של ארצות הברית. מיאמי והערים המקיפות אותה הן האזור העירוני החמישי בגודלו בכל ארצות הברית.

חשיבותה של מיאמי היא כמרכז תרבותי וכלכלי ולכן היא נחשבת עיר עולם. בגלל קשרה הבלשני של מיאמי לצפון, דרום ומרכז אמריקה, וכמו כן לקריביים, מיאמי נחשבת כ"שער של אמריקה". האוכלוסייה דוברת הספרדית הגדולה של מיאמי, קושרת אותה קשר כלכלי רחב לאמריקה הלטינית.

מיאמי היא ביתו של אחד מהנמלים החשובים בארצות הברית, נמל מיאמי. הנמל נקרא לעיתים גם "בירת השיט של העולם", ו"שער המשא של אמריקה".

מיינץ

מיינץ (Mainz; להאזנה (מידע • עזרה)) (במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר הבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו. בעיר חיו בשנת 2007 כ-196,000 תושבים.

מיינץ נוסדה בשנת 13 במאה ה-1 לפנה"ס על ידי המצביא הרומי דרוסוס כבסיס צבאי על גדות נהר הריין. הנהר מהווה את הגבול בין ריינלנד-פפאלץ מדרום והסן מצפון; מעברו השני של הנהר שוכנת ויסבאדן, בירת הסן.

אוניברסיטת מיינץ היא השישית בגודלה בגרמניה; בשנת 2007 למדו בה כ-35,000 סטודנטים. האוניברסיטה קרויה על שמו של יוהאן גוטנברג, ממציא הדפוס, אשר נולד וחי בעיר. בעיר נמצא כיום מוזיאון גוטנברג להיסטוריה ולאומנות הדפוס. במכללת מיינץ לומדים כ-4,400 סטודנטים. במיינץ נמצא מכון מקס פלאנק לכימיה ולחקר הפולימרים.

למיינץ ברית ערים תאומות עם העיר חיפה.

סופיה

סופיה (בבולגרית: София (מידע • עזרה)) היא בירת בולגריה. בעיר מתגוררים 1,296,714 תושבים (נכון ל-2015). בשל גודלה, העיר סופיה היא מחוז עצמאי (בבולגרית Област София), והיא אינה נכללת במחוז סופיה המקיף את העיר משלושה עברים. בעיר שוכנת כנסיית בויאנה שהוכרזה כאתר מורשת עולמי.

סנדרה (הונגריה)

סנדרה (בהונגרית: Szendrő) היא עיירה במחוז בורשוד, שבצפון מזרח הונגריה.

פיטסבורג

פיטסבורג (באנגלית: Pittsburgh) היא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בירת מחוז אלגני ומרכז כלכלי ותעשייתי חשוב. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2013, מתגוררים בה 320,916 תושבים, והיא העיר השנייה בגודלה בפנסילבניה אחרי פילדלפיה.

קזבלנקה

קזבלנקה (מספרדית: Casablanca, "הבית הלבן"; בערבית: الدار البيضاء א־דאר אל־ביידא, בברברית: ⴰⵏⴼⴰ) היא עיר על חופה האטלנטי של מרוקו. אוכלוסייתה מונה כ-3.3 מיליון נפש (2010), והיא העיר הגדולה ביותר במרוקו, והנמל העיקרי של המדינה. העיר נחשבת למרכז הכלכלי של מרוקו, בעוד שבירת המדינה ומושב הממשלה הוא ברבאט.

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר בפולין על גדות נהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין. היא בירת פרובינציית שלזיה מאז יצירתה ב־1999. אוכלוסיית העיר מונה 297,197 תושבים (נכון לשנת 2017), ואילו המטרופולין והפרברים מונים כ־5,200,000 תושבים (נכון ל־2017). שטחה העירוני הוא כ־164 קמ"ר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.