הקדמה

הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר. להקדמה ניתנות כותרות שונות: הקדמה, פתיחה, מבוא, פתח-דבר ואפילו אקדמות מילין (prolegomena). בספר "המשפט" מאת חיים כהן ניתנה להקדמה הכותרת "דברי הסבר, אזהרה, התנצלות ותודה". הקדמות נמצאות לרוב בספרי עיון ומחקר ומיעוטן בספרות בדיונית.

Mendelssohn Or LiNtiva
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783

תוכן ההקדמה

ההקדמה עוסקת בנושאים הבאים (כולם או מקצתם):

  • תיאור של מטרות הספר, מאפייניו וייחודו.
  • הצגת אמונות ודעות שהינחו את המחבר בקביעת אופי הספר ותוכנו.
  • הגדרת האוכלוסייה שלה נועד הספר.
  • סקירה קצרה של פרקי הספר, יחד עם המלצות למורה ולתלמיד (כאשר מדובר בספר לימוד), או המלצות לקורא, על אופן השימוש בספר. המלצות אלה כוללות:
    • אפשרות לדלג על פרקים מסוימים בקריאה ראשונה של הספר, או וריאציות של סדר הקריאה בהתאם למטרות הקורא.
    • הסבר ביחס לדרגת הקושי של תרגילים לא פתורים. יש הנוהגים לפזר בספר תרגילים ללא כל סדר ברמת הקושי שלהם, כך שלאחר תרגיל קל מופיע תרגיל קשה מאוד, ללא כל רמז לקורא על הצפוי לו. מתן מידע המאפשר זיהוי רמת הקושי של התרגילים מקל על הקורא.
  • הנחיות ביחס לסימנים מיוחדים שמופיעים בספר.
  • התייחסות לנושאים שונים, החורגים ממסגרת הספר, ואף-על-פי-כן קשורים אליו.
  • דברי תודה. את ההקדמה נהוג לחתום בדברי תודה למסייעים ביצירת הספר.
  • חתימה: מקום כתיבת הספר, תאריך, שם המחבר.

דברי תודה

את ההקדמה נהוג לחתום בדברי תודה למסייעים ביצירת הספר, ויש המקדישים למטרה זו פרק נפרד שכותרתו "דברי תודה". הזוכים לתודות הם:

  • עמיתים שסייעו למחבר, ברעיונות לכתיבת הספר ובקריאת טיוטות שלו.
  • גורמים שסייעו באיסוף המידע לספר: ספריות, מכוני מחקר, עמיתים וכו'.
  • העוסקים במלאכת ההוצאה לאור: המו"ל, העורך וכו'.
  • אנשים או מוסדות שסייעו במימון יצירת הספר, בשלב הכתיבה או בשלב ההוצאה לאור.
  • בני משפחתו של המחבר שהעניקו לו סביבה אוהדת לכתיבת הספר (ולעיתים סייעו ביותר מכך).
את ספרו "דיוקן עצמי עם צלקת" מסיים רומן פריסטר בפסקה:

כתיבת הספר נמשכה ארבע שנים. חלקו נכתב בתל אביב, חלקו בפולין. בכל מקום ליוו אותי עידודה ועזרתה של רעייתי שולמית. העובדה שעם סיום הכתיבה עלו הנשואים שלנו על שרטון אינה גורעת מאום מתחושת אסירות התודה שאני חש כלפיה.

מספר האנשים הזוכים לתודה ואורכם של דברי התודה נתונים לשיקול דעתו של המחבר, אך על כך העיר ג'ון לה-קארה בפתח ספרו "בית רוסיה":

שורה ארוכה של דברי תודה והוקרה בראשיתו של ספר, עלולה להיות טרחנית ומייגעת כרשימת העושים במלאכה בסרט קולנוע.

דברי תודה יוצאי דופן מופיעים בפתח ספרו של אורי בר-יוסף, "הצופה שנרדם":

תודה, אף כי מסוג אחר לגמרי, מגיעה לכמה עמיתים נוספים, בעיקר מאוניברסיטת חיפה, בראש ובראשונה לפרופסורים א.ב., א.כ., וא.ס., שמאמציהם הבלתי נלאים להכשילני תרמו, אף שלא לכך התכוונו, לחיבור הספר במועד מוקדם מזה שהתכוונתי לו מלכתחילה.

נחיצות ההקדמה

ממאפייניה של ההקדמה נובע שכתיבתה מתבצעת בשלב מתקדם ביותר של יצירת הספר (אם כי הקורא פוגש אותה כבר בתחילת הקריאה). הקדמה מקובלת בספרי עיון רבים, אך אין חובה לצרפה לספר, כפי שמציינים מחברי הספר Winning Ways במשפט המתחיל את ההקדמה לספרם:

האם הספר צריך הקדמה? מה עוד, לאחר מאמץ בן חמש עשרה שנים, צריכים שלושה כותבים מוכשרים להוסיף?

בספרו האוטוביוגרפי "כאשר הייתי נער קטן" כותב אריך קסטנר:

הקדמה לספר היא כה חשובה וכה יפה, כמו הגינה שלפני הבית. ברור, יש ספרים ללא גינונת וספרים ללא קידומת. אבל, עם הקדמה, חביבים עלי הספרים יותר. אני מתנגד שהמבקרים יתפרצו בעד הדלת ישר לתוך הבית. זה מזיק למבקרים ולבית. גם לדלת. קסרקטינים למגורים, אפילו מגרדי-שחקים בני שבעים קומה, נעשו במרוצת הימים להכרח. וכן גם ספרים עבים, כבדים כלבנים. אף-על-פי-כן מחבב אני מכל את הבתים הקטנים והחמימים, עם פרחי אמנון-ותמר ודליות בגינה שלפני הבית, שביל קטן וקצר ושלוש-ארבע מדרגות עד הדלת והפעמון. וגם את הספרים הדקים והנוחים, עם ההקדמה שלהם. ייתכן ששורש הדבר נעוץ בכך, שגדלתי בקסרקטין למגורים כזה, ללא גינה בכלל.

תרגמה: שושנה אוילר

ההקדמה במהדורות נוספות

במהדורה חדשה של הספר יש הנוהגים להתייחס אל ההקדמה כאל כל חלק אחר של הספר, כלומר לשנותה כך שתתאים לתוכן הספר במהדורה זו.

אחרים הנוהגים להותיר את ההקדמה למהדורה הראשונה ללא שינוי, ולצרף הקדמה נוספת, ובה תיאור החידושים הנכללים במהדורה החדשה. הכותרת מציינת את המהדורה לכבודה נתחברה הקדמה זו, למשל "הקדמה למהדורה השלישית". כאשר הספר זוכה למהדורות אחדות, מצטברות בשיטה זו הקדמות אחדות.

במהדורה מתורגמת מוסיף לעיתים המתרגם הקדמה משלו בה הוא מפרט שיקולים לבחירת סגנון התרגום, בחירת משלב השפה וכן מפרט מי שעזרו לו (בדרך כלל בספרי עיון ומחקר). יש פעמים שהמחבר עצמו מוסיף הקדמה מיוחדת לתרגום.

הקדמה מאוחרת

בדרך כלל נכתבת ההקדמה לספר על ידי מחבר הספר. לעיתים נכתבת ההקדמה שנים רבות לאחר מות המחבר, ובמקרה זה היא נושאת אופי שונה לחלוטין - היא כוללת דברי פרשנות, על ידי פרשן של הספר או עורך שלו. דוגמאות אחדות:

  • הקדמה לשייקספיר - הקדמה שכתב סמואל ג'ונסון למהדורה של כל כתבי שייקספיר בעריכתו, שיצאה לאור ב-1765. בהקדמה עוסק ג'ונסון בנושאים שונים שעולים בדיון ביצירתו של שייקספיר.
  • שמונה פרקים לרמב"ם - הקדמת הרמב"ם למסכת אבות. כהכנה למסכת אבות, העוסקת בתיקון המידות ובהוראות חז"ל לחיי תורה, דרך ארץ, מוסר והנהגות ישרות, המהוים בעצם את תורת הנפש, מנתח הרמב"ם בהקדמתו עניינים שונים הנוגעים לנפש האדם, מהותו כיציר הבורא וכבוחר חופשי ומחויבותו לצו הבורא, לימוד תורתו וקיום מצוותיו.

בספרות היהודית העתיקה

ברוב ספרי המקרא המרכיבים את התנ"ך, לא מצאנו עדיין את המנהג להקדים הקדמה כפרק נפרד לספר הבא אחריה, למעט פסוק פתיחה קצר המצהיר על מחברו של הספר (כך למשל פסוק ההקדמה בפתח ספר ישעיהו: 'חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה'). גם רוב ספרי חז"ל (למשל: ששה סדרי המשנה של רבי יהודה הנשיא) אינם מלווים בהקדמה פורמלית. אפשר שהנוהג להקדים פרק הקדמה שלם חילחל לספרי היהודים מספרויות ותרבויות אחרות. כך למשל, הספר בן סירא (מן המאה ה3 או ה2 לפני הספירה) איננו מלווה בהקדמה, אך לתרגומו היווני בידי נכדו של המחבר בן סירא, הוסיף הנכד המתרגם דברי הקדמה. רק החל מספרות הגאונים ואילך, המצב משתנה באופן ברור ואנו מוצאים יותר ויותר ספרים עם הקדמה פורמלית. הראשון הידוע בכתיבת מונוגרפיות הכוללות הקדמה הוא רב סעדיה גאון. גם לספר הפסיקה הלכות גדולות מתקופת הגאונים, מצורפת הקדמה מיוחדת.

The Beatles Anthology

The Beatles Anthology הוא מיזם משנות התשעים המתעד את להקת הביטלס מהקמתה ועד פירוקה, שכלל ספר עב כרס, סדרת טלוויזיה דוקומנטרית בת שמונה פרקים ושלושה אלבומי אוסף כפולים. הסדרה והאלבומים מכילים קטעי וידאו והקלטות נדירות. קטעי השמע של האנתולוגיה, בשלושה תקליטורים כפולים, מחולקים לפי שנות פעילותה של הלהקה:

Anthology 1 (1958-1963)‎

Anthology 2 (1964-1968)‎

Anthology 3 (1968-1970)הסדרה שודרה בטלוויזיה הבריטית בסוף 1995 ובהמשך ברחבי העולם. בישראל שודרה בערוץ הראשון, עם הקדמה של יואב קוטנר לפני כל פרק. בספטמבר 1996 שווקה בקלטות וידאו ובלייזרדיסק במארזים בני שמונה חלקים. בשנת 2003 שווקה ב-DVD הכולל תקליטור תשיעי עם תוספות מיוחדות (בין היתר הוידאו קליפ ל-Real Love שלא נכלל בסדרה המקורית).

את אלבומי האנתולוגיה הפיק וערך מפיקם של הביטלס, ג'ורג' מרטין, ואת עטיפת האלבומים ומארז הסרטים עיצב האמן והמוזיקאי קלאוס פורמן שפעל עם הביטלס בראשית דרכם ואף עיצב את עטיפת האלבום Revolver.

לצורך הוצאת האנתולוגיה התאחדו חד-פעמית שלושת חבריה הנותרים של הביטלס, ואף הוציאו שני סינגלים חדשים: "Free as a bird" ו- "Real Love".

אנליזה נומרית

אָנָלִיזָה נוּמֶרִית (או חישוב נומרי) היא ענף של מתמטיקה שימושית אשר חוקר את השיטות והאלגוריתמים למציאה או הערכה של פתרונות מספריים לבעיות מתמטיות שונות, על ידי שימוש במספר סופי של פעולות חשבון ופעולות לוגיות.

אנליזה נומרית מאפשרת לפתור בעיות כמו אינטגרלים של פונקציות לא אנליטיות, מציאת שורשים של פונקציות (למשל פולינומים ממעלה גבוהה, פונקציות טריגונומטריות וכדומה) ובעיות אחרות שקשה עד בלתי אפשרי למצוא להן פתרון אנליטי המתאים לכל פרמטר אפשרי.

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות, 1933–1945 (אנגלית: Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945) היא אנציקלופדיה בהוצאת מוזיאון השואה האמריקני אשר בגרסתה הסופית תכלול מידע על כל המחנות והגטאות בתקופת השלטון הנאצי.

בדיקות תוכנה

בדיקות תוכנה הן תהליך שנועד להעריך את איכותה של תוכנה ועמידתה בדרישות שהוצבו לה. בדיקות תוכנה מהוות חלק אינטגרלי מתהליכי הנדסת תוכנה והבטחת איכות תוכנה.

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה פרופסור חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחכמת ישראל לשנת 1968.

הקדמות הרמב"ם

הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

במקומות רבים בחיבורו, הקדים הרמב"ם וצירף מבוא לסדר, או למסכת או לפרק אותו הוא ביקש לפרש. שלוש מההקדמות הללו, ארוכות במיוחד ובעלות תוכן שמשמעותו חורגת מעבר להיותו הקדמה לפירוש, זכו להכרה כחיבורים בפני עצמם, ובמהלך השנים אף נדפסו בנפרד מפירוש המשנה.

ההקדמות, כמו כל הפירוש למשנה, נכתבו במקור בערבית יהודית, ותורגמו עוד בימיו, תוך דיון איתו על התרגום הרשמי. חלקים מהתרגום שימשו אותו מאוחר יותר בעריכת חיבורו "משנה תורה", ובעיקר בחלקו הראשון, שנקרא "ספר המדע". ב"משנה תורה" הוא שכלל את הלשון ותימצת את המאמרים, בעברית הדומה לזו המדוברת בימינו, ושאומצה בידי היהודים, ובייחוד בידי חכמי ספרד בתקופת תור הזהב.[דרוש מקור]

טופולוגיה

טופולוגיה היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר התכונות של המרחב הנשמרות תחת דפורמציות רציפות (עיוותי צורה כמו כיווץ, מתיחה, ניפוח). הטופולוגיה התפתחה מהגאומטריה, אבל שלא כמו גאומטריה אוקלידית, עניינה של הטופולוגיה אינו בחקר תכונות של המרחב שמקורן במושג המטריקה כגון המרחק בין נקודות. במקום זאת, טופולוגיה מעורבת במחקר של אותן תכונות של המרחב המתארות את האופן שבו הוא מקובץ יחדיו, כגון קשירות ואוריינטביליות.

המילה טופולוגיה פירושה גם תחום של מחקר וגם משפחה של קבוצות בעלות תכונות מסוימות המגדירות מרחב טופולוגי, האובייקט הבסיסי ביותר הנחקר בטופולוגיה. בעלות חשיבות בטופולוגיה הן אותן הדפורמציות הנקראות הומיאומורפיזם. בצורה לא פורמלית, ניתן לומר שהומיאומורפיזמים הם פונקציות המעוותות את המרחב, מותחות או מכווצות אותו, אך לא קורעות אותו או מחברות חלקים מנוגדים יחדיו.

רעיון מרכזי ומופשט יותר הקשור בדפורמציות הוא שקילות הומוטופית, שגם לו תפקיד מרכזי בטופולוגיה.

כאשר הדסיצפלינה הובחנה לראשונה כיאות, לקראת סוף המאה ה-19, היא נקראה "geometria situs" (לטינית: גאומטריה של המקום) ו-"analysis situs" (לטינית: אנליזה של המקום). משנת 1925 עד שנת 1975 היא הייתה תחום מתפתח חשוב בתוך המתמטיקה.

טופולוגיה היא ענף רחב של המתמטיקה שיש לו תתי-תחומים רבים. החלוקה הבסיסית והמסורתית ביותר של טופולוגיה היא: טופולוגיה קבוצתית שמתבססת על ההיבטים היסודיים של הטופולוגיה וחוקרת מושגים כגון קומפקטיות וקשירות, טופולוגיה אלגברית, שבאופן כללי מנסה למדוד דרגות של קשירות באמצעות בניות אלגבריות כגון חבורות ההומוטופיה והומולוגיה, וטופולוגיה גאומטרית, שחוקרת בעיקר יריעות ואת השיכונים שלהן ביריעות אחרות.

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים. די-נור נודע בשם העט "ק. צטניק" (מבוטא: "קָצֵטניק", מושג שפירושו "אסיר במחנה ריכוז") ושימש כעד במשפט אייכמן.

מסע בזמן

מסע בזמן הוא תוצא (אפקט) פיזיקלי, המאופיין בשינוי קצב התקדמות הזמן.

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה. מקובל הוא זה העוסק בטקסטים של תורת הסוד היהודית (קבלה עיונית). על אף שהמקובלים מזוהים לרוב עם עיסוק בקבלה עיונית, היו כאלו שהתעסקו גם בקבלה "מעשית".

מקובל על פי המסורת היהודית הוא חכם ומבין מדעתו (תלמוד בבלי מסכת חגיגה יא/ב), המקבל מרבו חכם מקובל (הרמב"ן, הקדמה לחומש בראשית). מדגיש בעל הסולם: החיוב שגם התלמיד צריך מקודם להיות חכם ומבין מדעתו עצמו, ואם אינו כך אפילו יהיה צדיק היותר גדול בעולם אסור ללמדו (קבלה). ועוד, אם הוא כבר חכם ומבין מדעתו א"כ שוב אין לו צורך ללמוד מאחרים.

משפחה (טקסונומיה)

משפחה (בלטינית: familia) היא אחת הקבוצות הטקסונומיות הבסיסיות במיון עולם הטבע. לעיתים באות לידי שימוש גם קבוצות משנה: על-משפחה ותת-משפחה.

בהיררכיה של מיון עולם הטבע, נמצאת המשפחה מתחת לסדרה, ומעל הסוג.

שמה של המשפחה, נקבע בהתאם לחוקים המקובלים בקהילות הזואולוגים והבוטניקאים בכל העולם. בזואולוגיה, נוצר שם המשפחה משם הסוג האופייני, בתוספת הסיומת idae. בבוטניקה, נוצר שם המשפחה משם הסוג האופייני בתוספת aceae.

לדוגמה, בזואולוגיה, שם המשפחה Canidae (כלביים) נוצר על ידי תחילת שמו - Can מן הסוג Canis (כלב) והסיומת idae.

בבוטניקה, שם המשפחה Liliaceae (שושניים) נוצר על ידי תחילת שמו - Lili מן הסוג Lilium (שושן) והסיומת aceae.

בעברית נהוג להוסיף את הסיומת יים לשם המשפחה כגון חתוליים, דוביים או שושניים. ו-ים לתת-משפחה כגון יעלים, ערפדים. לעיתים בוועדה למונחי זואולוגיה נוהגים לתת צירוף של 'משפחת + שם מיודע' ('משפחת אוזן-הים'). ראו הקדמה במילון רכיכות ים.

ספרות רומיות

ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

כיום, הספרות הרומיות נותרו לשימוש בעיקר כאמצעי דקורטיבי, למשל בשעונים. בנוסף, הן מופיעות גם בטקסטים רשמיים כגון חוקת ארצות הברית, במרשמים רפואיים ולשם מספור רשימת פריטים או סעיפים קצרה או למספור מקבץ עמודים מועט, דוגמת הקדמה של ספר.

עיבוד מוזיקלי

עיבוד מוזיקלי, סידור ראשוני או ארגון מחדש של שיר (מוזיקה) או יצירה: במקצב, סגנון, סולם, ז'אנר מוזיקלי, הרכב מוזיקלי, סוג וכמות הכלים המשתתפים בה או עיבוד לכלי נגינה מיוחדים. ניתן לדמות את המעבד המוזיקלי לבמאי של היצירה המוזיקלית, או לתסריטאי שמעבד יצירה קיימת (כמו ספר) לתסריט. המעבד המוזיקלי משתמש בחומר הגלם המוזיקלי – הלחן (מלודיה) וההרמוניה (אם כבר קיימת; המעבד יכול לבנות או לשנות אותה) – כדי "לעצב" את הביצוע.

בדרך כלל, מקבל המעבד המוזיקלי תווים ליצירה או הקלטה ראשונית של השיר ברמה נמוכה (סקיצה). המעבד, בהתייעצות עם המלחין מחליטים מה יהיה הז'אנר, המקצב, מהירות היצירה או השיר (טמפו), אילו כלי נגינה ישתתפו בהם וקובעים פרמטרים נוספים. בטרם ייגש המעבד לעבודתו הוא יפנה למבצע, הזמר, כדי להחליט באיזה סולם יבוצע העיבוד ולהתאים אותו למנעד המבצע. כמו כן יכול המעבד להקצות מקום בזמן ביצוע היצירה, שם יתבצע אלתור חופשי. המעבד המוזיקלי נותן לפעמים ביטוי אישי ליצירה המולחנת ויוצר לה סגנון ייחודי משלו; הוא יכול, למשל, להוסיף לשיר הקדמה או מעבר מוזיקליים.

העיבוד המוזיקלי יכול להיות מורכב במעבר מתזמורת להרכב, מהרכב לכלי סולו, מכלי סולו לתזמורת, ועוד. עיבוד לכלים מוזיקליים הוא מורכב ומצריך מיומנות, הכרת הכלים והכרת טווח היכולות שלהם (מנעד). עיבוד לכלים קלאסיים מצריך בדרך כלל כתיבת תפקיד נגינה מדויק לכל כלי, וכתיבת עיבוד לתזמורת פירושו הכנת פרטיטורה. גם מעבר של יצירה מסוימת מסגנון מוזיקלי אחד לאחר ייחשב לעיבוד מוזיקלי. לדוגמה: להקת "המכשפות" עיבדה מחדש את שיר הילדים "הלילות הקסומים" ועשתה ממנו שיר רוק.

ענק מלחמת העולם

ענק מלחמת העולם (באנגלית: World War Hulk) הוא אירוע קרוסאובר שפורסם בין יולי 2007 לינואר 2008 בחוברות הענק הירוק בהוצאת מארוול קומיקס. את הסיפור הראשי כתב גרג פאק ואייר ג'ון רומיטה הבן. לסיפור זה יצאה הקדמה בשם "ענק מלחמת העולם: שובר העולמות" וכן שלוש מיני סדרות - "ענק מלחמת העולם: קו החזית", "ענק מלחמת העולם: חיל גמא" ו"ענק מלחמת העולם: אקס-מן". עלילת הסיפור היא המשך סיפור הקומיקס "ענק הכוכב", שבו הענק הירוק הוגלה לחלל בידי קבוצת אילומינטי וכפיל של ניק פיורי, וכן חזרתו לכדור הארץ כדי לנקום את נקמתו.

סיפור זה מהווה חלק מקשת הסיפורים שהחלה עם "כוכב הענק הירוק" משנים 2006-‏2007, נמשכה עם "נפילת הענקים" משנים 2009-‏2010 והסתיימה עם "ענקי מלחמת העולם" משנת 2010.

פרלוד

פְּרֶלוּד, או אַקְדָּמָה, הוא חיבור מוזיקלי קצר, המשמש בדרך כלל כמבוא ליצירה אחרת. באופרה משתמשים בו לפני מערכה חדשה, לשקף את הלך רוחה.

ז'אנר הפרלוד התפתח מאימפרוביזציות (אלתורים) של נגני כלי מקלדת לפני ההופעה, מעין בדיקת כוון של הכלי. בספרות הפסנתר הפרלוד הוא כבר יצירה בפני עצמה. הפרלוד מתאר בדרך כלל רגש חולף כלשהו, החל מהיגון העמוק ביותר ועד לשמחה מתפרצת, הכול בהתאם לתמונה אותה הוא מתאר.

באך כתב יצירה אחת בת 48 פרלודים ופוגות (שניים לכל סולם) הנקראת "הפסנתר המושווה", כאשר כל פרלוד מהווה הקדמה לפוגה שאחריו.

בתקופה הרומנטית כתבו שופן, דביסי, רחמנינוב וסקריאבין פרלודים. הפרלוד בדרך כלל לא נותן תחושת סיפוק, ותורם לציפייה לקטע הבא אחריו.

קארי מוליס

קארי מוליס (באנגלית: Kary Banks Mullis;‏ 28 בדצמבר 1944 – 7 באוגוסט 2019) היה ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1993 (לצד מייקל סמית'), "על התרומה לפיתוח שיטות בתחום הכימיה מבוססת הדנ"א" - המצאת ה-PCR, טכניקה מרכזית בביולוגיה מולקולרית שמאפשרת הגברה (יצירת עותקים רבים) של קטעי DNA ספיציפיים. כמו כן, בשנת 1991 הוא היה הראשון שניצל שיטת TaqMan במחקריו.

המצאתו של מוליס שינתה את טכניקת המחקר שהייתה מקובלת עד אז, והפכה אותה לנוחה ביותר. מוליס, שבזמן המצאת מכונת ה-PCR עבד בחברת תרופות פרטית, נקלע למצב בו חברת התרופות דרשה את מלוא זכויות היוצרים למכונת ה PCR אותה יצר. לאחר מאבק משפטי ממושך הפסיד מוליס במשפט, וכל הרווחים ממכירת מכונת הPCR עברו ישירות לחברת התרופות.

מוליס סיים בשנת 1966 את המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה ובשנת 1973 סיים דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

מוליס התפרסם כתומך בהכחשת איידס, ואף כתב הקדמה לספרה של מכחישת האיידס קריסטין מג'ורה (Christine Maggiore). מג'ורה ובתה הצעירה מתו שתיהן מאיידס, לאחר שלא קיבלו טיפול במחלה.

נפטר ב-7 באוגוסט 2019.

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה. הקדושה היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה היהודית, והיא נחשבת כחלק מ"דברים שבקדושה" - קטעים בתפילה שמותר לאומרם רק כאשר ישנו מניין.

הקדושה מיוסדת על פסוקים מתוך נבואת המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל המתארים את המלאכים המשבחים את ה'. פסוקי הקדושה נאמרים גם בברכת יוצר אור ובקדושה דסידרא.

רופא צבאי

רופא צבאי - בוגר בית ספר לרפואה, ולאחר שסיים בהצלחה שנת סטאז', ועבר הכשרה צבאית מוסדרת לקראת הסמכתו לתפקידו כרופא צבאי.

שביתה כללית

שביתה כללית היא שביתה של מסה קריטית מתוך כוח העבודה בעיר, אזור, מגזר או מדינה. לחלופין, כאשר איגוד עובדים גדול, כמו ההסתדרות, מורה לכל חבריו לשבות, נהוג לכנות את השביתה "כללית". מטרות השביתה יכולות להיות כלכליות או פוליטיות, וכאשר המניע לה אינו מסתכם בהוראה מלמעלה, הוא בדרך כלל מתבסס על סולידריות מעמדית או אחרת של המשתתפים. גם בשביתות בעלות מטרות כלכליות, בדרך כלל לרוב העובדים המשתתפים, העובדים בעסקים שונים, אין אינטרס כלכלי מיידי בהצלחתה. שביתות כלליות מערבות את כלל האוכלוסייה, ולכן הוגים שונים ותנועות מהפכניות (כגון הסינדיקליזם) ראו בהן הקדמה אפשרית למהפכה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.