הצלב האדום

הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

המשרדים הראשיים של ארגוני הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. משרדיו בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.

הצלב האדום
Movement-6-4
Red Cross emblems
תחום הצלת חיים
מקום פעילות כל העולם
מייסדים ז'אן אנרי דינן, גוסטב מוינייר
www.redcross.int

היסטוריה

Croixrouge logos
הצלב האדום והסהר האדום, שמהם נוצר שם הארגון

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הוקם על ידי ז'אן אנרי דינן, דינן יצא ב-1859 לצפון איטליה וזועזע מהמראות של קרב סולפרינו שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם וב-1862 ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח אמנה בינלאומית להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ואחיות. ארבעה מבני עירו הצטרפו ליוזמתו והקימו ב-1863 את הוועד הראשון של הצלב האדום. ב-1864 התכנסה בז'נבה ועידה בהשתתפות 12 מדינות שקיבלו את "אמנת ז'נבה הראשונה", שנתנה חסינות לצוותים רפואיים ולכל אזרח המושיט יד לצוות רפואי, טיפול רפואי וסימון אחיד של צוותי הצלה רפואיים[1].

עם השנים הוקמו במדינות שונות ארגונים לאומיים של הצלב האדום והסהר האדום. למרות שהתנועה היא בינלאומית, כל ארגון לאומי של הצלב האדום או הסהר האדום הוא עצמאי[2]. בשנת 1919, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום שנועדה לתאם בין הארגונים הלאומיים ולגייס סיוע בינלאומי למקרי אסון.

סמלי הארגון

הסמל שנבחר לארגון הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.

במלחמת רוסיה-טורקיה, בין 1876-1878, סימנה האימפריה העות'מאנית את צוותי העזרה הראשונה שלה בסהר אדום, זאת כדי להימנע משימוש בסמל נוצרי, וכיוון שסימלה הלאומי של האימפריה העות'מאנית (כמו גם של טורקיה המודרנית) הוא סהר לבן על רקע אדום. ב-1878 הוכר הסמל עקרונית על ידי ועד הצלב האדום, ובמהרה אומץ בארצות מוסלמיות אחרות. ב-1929 תוקן תקנון הארגון הבינלאומי, כך שיוכרו רשמית שני סמלים נוספים: הסהר האדום, ו"האריה והשמש האדומים". הסמל האחרון שימש את איראן שביקשה להימנע מסמל מוסלמי מובהק בתקופת שלטון השאה. לאחר המהפכה האסלאמית שהתחוללה באיראן ב-1979 והדחת השאה, החליפה איראן את סמל האריה והשמש בסמל הסהר האדום, אם כי הוועד הבינלאומי לא ביטל את הכרתו בסמל הישן.

הצלב האדום ומגן דוד אדום

Red Cross children's hospital in Jerusalem 1919
בית חולים לילדים של הצלב האדום בירושלים, 1919

ב-1950 ביקש ארגון "מגן דוד אדום" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ ארצות ערב. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבינלאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התנגד הוועד הבינל' של הצלב האדום להצעה האפגנית לאימוץ מסגד אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מזמבאבואה, בורמה ואח'.

ב-2002 חתם מגן דוד אדום על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקאי, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי.

בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט "הוועד הבינלאומי" לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "הקריסטל האדום" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום")[3]. לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות חבר המדינות, שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת[4].

זמן קצר לפני צירוף מגן דוד אדום ל"וועד הבינלאומי" נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין ארגון "הסהר האדום הפלסטיני" הפועל ביהודה ושומרון וברצועת עזה, הסכם שהקל על תהליך ההצטרפות. ההסכם מאפשר לסהר האדום הפלסטיני להיעזר בשירותי מגן דוד אדום, שציודו הרפואי טוב יותר, ומסדיר טוב יותר את סוגיית המעבר של אמבולנסים פלסטיניים בתקופות של מתח ביטחוני. באופן חריג התקבל הסהר האדום הפלסטיני כחבר ב"וועד הבינלאומי", אף על פי שהוא אינו כפוף לשום מדינה מוכרת, אלא רק לרשות הפלסטינית ולאש"ף.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך אנציקלופדיה אביב, כרך 14, 1978, עמ' 3164.
  2. ^ Shai M. Dromi, For good and country: nationalism and the diffusion of humanitarianism in the late nineteenth century, The Sociological Review Monographs 64, 2016-03-01, עמ' 79–97 doi: 10.1002/2059-7932.12003
  3. ^ מד"א
  4. ^ פרנסואה בניון, לקראת פתרון כולל לסוגייתהסמל
אוסטאשה

אוסטאשה (בקרואטית: Ustaše) היא תנועה לאומנית קרואטית, בעלת זיקה עמוקה לקתוליות, שנוסדה ב-1929. מיום היווסדה שמה לה התנועה למטרה להקים מדינה קרואטית עצמאית, והכריזה על מאבק בשלטון המלוכני ביוגוסלביה. התנועה הוצאה אל מחוץ לחוק ומייסדיה, אנטה פאבליץ' וגוסטב פרצ'ץ (שנרצח מאוחר יותר בהוראת פאבליץ'), נידונו למוות שלא בפניהם. שמו של ארגון האוסטאשה נקשר לרצח אלכסנדר הראשון מלך יוגוסלביה ושל שר החוץ הצרפתי לואי בארטו במרסיי, ב-1934.

בתקופת ייסוד הארגון ב-1929 היה האוסטאשה ארגון לאומני, שהיה ידוע במעשי אלימות רבים. כאשר הארגון קיבל את השליטה במדינה הקרואטית, במהלך מלחמת העולם השנייה, כבר היה לו מבנה צבאי לכל דבר (צבא אוסטאשה - Ustaška Vojnica), צבא שמנה, בשיאו, בשנת 1944 76,000 לוחמים. אחרי התמוטטות יוגוסלביה בשנות ה-90, הייתה מעין התעוררות אידאולוגית של הארגון וכמה מסגרות פרלמנטריות דרשו לשאת את שם האוסטאשה.

אמנות ז'נבה

אמנות ז'נבה הן ארבע אמנות שונות, שנוסחו ונחתמו בז'נבה שבשווייץ בין השנים 1864–1949, ועוסקות בהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה. מקובל להתייחס ל"אמנת ז'נבה" ביחיד, כשהכוונה היא לכל אחת מארבע האמנות או כולן יחד.

האמנות עוסקות במתן טיפול רפואי לפצועים, כולל לחיילי האויב; בתביעה להתנהגות הוגנת עם שבויי מלחמה; ובחובה להגן על האזרחים בעת קרב. כל המדינות בעולם חתמו על אמנת ז'נבה וזוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שאמנה כלשהי זוכה להכרה בינלאומית מלאה. אך למרות זאת, מדינות רבות בעולם ביצעו ומבצעות פעולות המפרות את אמנות ז'נבה.

אבי האמנות הוא ז'אן אנרי דינן, שפעל בעניין לאחר שראה את תוצאות קרב סולפרינו באיטליה בשנת 1859. הפרות של האמנה שמבצעות האומות החתומות מובאות בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

ארבע האמנות הן:

אמנת ז'נבה הראשונה (1864) - טיפול בפצועים בשדה הקרב.

אמנת ז'נבה השנייה (1906) - החילה את עקרונות האמנה הראשונה גם ללוחמה ימית.

אמנת ז'נבה השלישית (1929) - טיפול בשבויי מלחמה.

אמנת ז'נבה הרביעית (1949) - טיפול באזרחים בזמן מלחמה.האמנה הראשונה גם קבעה את הקמתו של הצלב האדום.

ב-1949, בעקבות מלחמת העולם השנייה, שוכתבו 3 הראשונות, ואושררו כמקשה אחת, וכן נעשתה האמנה הרביעית.

ארגון בינלאומי

ארגון בינלאומי הוא ארגון בעל היקף או נוכחות בינלאומית.

ישנם שני סוגים עיקריים של ארגונים בינלאומיים:

ארגונים בין-ממשלתיים (IGOs): הביטוי "ארגון בינלאומי" מתייחס בדרך כלל לסוג זה של ארגון. ארגונים אלה מורכבים בעיקר מנציגים של מדינות ריבוניות, החברות בארגון. דוגמאות לארגונים בין-ממשלתיים: האומות המאוחדות (האו"ם), ארגון נאט"ו (האמנה הצפון-אטלנטית), ארגון המדינות המתועשות (G8) הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), מועצת אירופה (COE), האיחוד האירופי (המהווה דוגמה לארגון רב-לאומי), ארגון הסחר העולמי (WTO), ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). האו"ם משתמש במונח "ארגון בין-ממשלתי" במקום "ארגון בינלאומי" על מנת להבדיל בין שני סוגי הארגונים.

ארגונים בינלאומיים שאינם ממשלתיים (INGOs): אלה הם ארגונים חוץ-ממשלתיים (NGOs), הפועלים בזירה הבינלאומית. סוג כזה של ארגון כולל ארגונים ללא כוונת רווח וחברות בינלאומיות, כמו למשל תנועת הצופים העולמית, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום ורופאים ללא גבולות.הארגון הבין-ממשלתי הראשון והוותיק ביותר הוא הוועדה המרכזית לניווט השיט על הריין, שקמה בשנת 1815 בקונגרס וינה.

ארכיוני ארולזן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים

ארכיוני ארולזן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים (Arolsen Archives – International Center on Nazi Persecution), או, בשמו הקודם:

שירות האיתור הבינלאומי (International Tracing Service; בראשי תיבות: ITS) הוא ארכיון ומרכז מידע ותיעוד אודות פשעי הנאציונאל-סוציאליזם וגורלם של הניצולים לאחר שחרורה של אירופה. למעלה מ-30 מיליון המסמכים השמורים בארכיון מספקים לנרדפים לשעבר ולקרוביהם מידע פרטני אודות מאסר, עבודות כפייה והתקופה שלאחר השחרור. ארכיון ה-ITS מהווה בנוסף מוקד למחקר היסטורי. כדי להתמודד עם משימותיו, משתף ה-ITS פעולה עם מוסדות הנצחה ומחקר רבים ברחבי העולם.

ה-ITS מנציח את קורבנות הרדיפה הנאצית ומהווה נדבך מרכזי בתרבות ההנצחה. מאז 2013 מהווה התיעוד המקורי בארכיון חלק ממורשת התיעוד האנושי של UNESCO "זיכרון העולם" (Memory of the World).

ה-ITS מופעל על ידי ועדה בינלאומית שמיוצגות בה איטליה, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, יוון, ישראל, לוקסמבורג, פולין ו-צרפת. פעילותו של שירות האיתור הבינלאומי ממומנת על ידי משרד התרבות והתקשורת הגרמני (BKM).

החל מ-2013 פועל ה-ITS בשותפות עם ארכיון המדינה הגרמני (Bundesarchiv).

דגל איסלנד

דגל איסלנד (באיסלנדית: íslenski fáninn) הוא דגלה הלאומי של איסלנד. הוא אומץ רשמית בשנת 1915. הדגל האזרחי של איסלנד היה סמל לא רשמי מאז 1913. ב-19 ביוני 1915 אומץ הדגל באופן רשמי כדי לסמל את איסלנד כטריטוריה דנית, והוא נמצא בשימוש גם כדגל ימי מאז 1 בדצמבר 1918. ב-17 ביוני 1944 הוא הפך לדגל הרשמי של רפובליקת איסלנד העצמאית. כמו צלבים סקנדינביים אחרים, הוא מבוסס על הדגל הנורווגי שצבעיו הפוכים (כחול במקום אדום ואדום במקום כחול).

חוק הדגל האיסלנדי מתאר את דגל איסלנד כדלהלן:

הדגל האזרחי הלאומי של האיסלנדים הוא בצבע כחול כצבע השמים ועליו צלב בצבע לבן כשלג, וצלב אדום כלהבה בתוך הצלב הלבן. זרועות הצלב מגיעות לקצוות הדגל, ורוחבן הכולל הוא 2/9 מרוחב הדגל, כאשר רוחב הצלב האדום הוא 1/9 מרוחב הדגל. האזורים הכחולים של הדגל בצד התורן הם ריבועים, והמקבילים להם בצד השני הם מלבנים, ברוחב זהה, אך באורך כפול. יחס הממדים הוא 18:25.

דגל אנגליה

דגל אנגליה מתבסס על צלב ג'ורג' הקדוש. הצלב האדום הופיע כסמל אנגליה במהלך ימי הביניים ומסעות הצלב. והוא אחד הסמלים העתיקים ביותר המייצגים את אנגליה אשר הגיע למעמדו כדגל הלאומי במהלך המאה ה-16.

ג'ורג' הקדוש הפך לפטרונה של אנגליה במאה ה-13 והאגדה על הקדוש אשר הביס את הדרקון מקורה במאה ה-12.

הדגל מורכב מצלב אדום על רקע לבן כאשר רוחבו של הצלב הוא חמישית מגובה הדגל. יחס הממדים שלו הוא 3:5. כאשר צלב ג'ורג' הקדוש הוא מרכיב בדגל בריטניה, יחס הממדים שלו הוא 2:1.

בלאזון: "ארז'ן, קרוקס גולס" (כסף, צלב אדום).

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, הוא ארגון בינלאומי שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין ומצבים אחרים של אלימות, והגשת סיוע הומניטרי לקורבנות אלה. הארגון מופקד על פרשנות ושמירת כללי המשפט ההומניטרי כפי שנוסחו באמנות ז'נבה, ומתפקידו לוודא שכל הצדדים בסכסוך יעמדו בכללים אלה.[דרוש מקור]הארגון ממומן על ידי 196 המדינות החתומות על אמנות ז'נבה, בהן ישראל. מדינות אלה מחויבות לכבד את הנייטרליות של הארגון, אנשיו והציוד שהוא משתמש בו, ולאפשר לו להגיש סיוע לכל אדם במצוקה. כיבוד הנייטרליות של הארגון חשוב במיוחד באזורי מלחמה.

המשרדים הראשיים של "הוועד הבינלאומי של הצלב האדום" נמצאים בז'נבה שבשווייץ. נכון לתחילת 2014 עובדים בו כ-13,000 איש בכ-90 משלחות ברחבי העולם.

הסהר האדום

הסהר האדום הוא השם והסמל המקובלים לארגוני סיוע ועזרה ראשונה בארצות מוסלמיות. ארגוני הסהר האדום מקבילים בתפקידיהם לארגוני הצלב האדום בארצות אחרות ולארגון מגן דוד אדום הישראלי. ארגוני הצלב האדום והסהר האדום (ומאז דצמבר 2005 גם מגן דוד אדום) מאוגדים בארגון בינלאומי ששמו "תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי".

מקורו של סמל הסהר האדום באימפריה העות'מאנית. האימפריה העות'מאנית אמנם הצטרפה לאמנת ז'נבה הראשונה ב-1864 (אמנה הקובעת כללי הגנה על צוותי רפואה, וקובעת שאלה יסומנו בצלב אדום על רקע לבן), אולם במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה, בנובמבר 1876, הודיעה כי תסמן את צוותי הרפואה שלה בסהר אדום במקום בצלב אדום כדי שלא לפגוע ברגשות חייליה שרובם מוסלמים. באותה הודעה נמסר כי הצבא הטורקי יוסיף לכבד את הנייטרליות של סמל הצלב האדום גם אם לא ישתמש בו.

ב-1906 קיבל ארגון הצלב האדום הבינלאומי החלטה, שעל-פיה הצלב האדום ימשיך להיות סמל הארגון הרשמי, אולם בארצות שבהן כבר התקבל בעבר סמל אחר, ימשיכו להשתמש בסמל המקומי. ההחלטה נגעה לטורקיה ולאיראן (באיראן היה נהוג עד 1980 סמל האריה והשמש הלאומי בצבע אדום לסימון צוותים רפואיים). רק בשנת 2005 לאחר לחץ מתמשך בעיקר מצד ישראל שמשתמשת בסמל מגן דוד אדום, קזחסטן שמשתמשת בשילוב של סהר אדום וצלב אדום, אריתראה ועוד, נקבע סמל נוסף "הקריסטל האדום" שהוא נייטרלי מבחינה לאומית ודתית, ואשר בתוכו אפשר לשלב סמלים מקומיים.

הצלב האדום המלכותי

הצלב האדום המלכותי (באנגלית: Royal Red Cross מוכר גם בר"ת: RRC או ARRC לדרגה השנייה) הוא עיטור בריטי בעל שתי דרגות המוענק לחיילי הכוחות המזוינים של בריטניה ובעבר גם לחברי חבר העמים הבריטי. העיטור ניתן לציון פעולה יוצאת דופן, גבורה או שירות מצוין ומשמעותי בקרב חיילים בתחום הסיעוד הצבאי.

עד שנת 1976 העיטור היה נחלתם של נשים בלבד, משום שנשים היו אלו שעסקו בתחום הסיעוד בעבר. העיטור ניתן החל מהיווסדו לכלל הדרגות בניגוד להרבה עיטורים בתקופות מוקדמות אשר חולקו בגרסה נפרדת לקצינים ולחיילים.

ז'אן אנרי דינן

ז'אן אנרי דינן (Jean Henri Dunant;‏ 8 במאי 1828 - 30 באוקטובר 1910; ידוע גם כאנרי דינן או הנרי דוננט) היה איש עסקים ופעיל חברתי שווייצרי.

במהלך נסיעת עסקים ב-1859 היה דינן עד לתוצאות הקרב על סולפרינו (24 ביוני 1859), באיטליה של היום. הוא רשם את זכרונותיו בספר "זכרונות מסולפרינו", שיצא לאור ב-1862 ב-1,600 עותקים שדינן מימן בעצמו. הספר היווה בסיס רעיוני לייסוד הצלב האדום. אמנת ז'נבה של 1864 מבוססת על רעיונות של דינן, וב-1901 הוא זכה בפרס נובל לשלום הראשון יחד עם פרדריק פסי.

ז'נבה

זֵ'נֵבָה (על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום מערב שווייץ. העיר שוכנת בקצה המערבי של אגם ז'נבה (Lac Léman), במקום מוצאו של נהר הרוֹן, על גבול צרפת. ז'נבה היא מרכז תיירותי, כלכלי ודיפלומטי חשוב, והיא השנייה באוכלוסייתה בשווייץ (אחרי ציריך), והעיר הגדולה באזור רומנדי, האזור דובר הצרפתית בשווייץ.

כיום מתגוררים בעיר ז'נבה כ־185 אלף תושבים. במטרופולין כולה מתגוררים כ-812,000 תושבים, רובם בשטח שווייץ ומיעוטם בצרפת הסמוכה.

ז'נבה היא מקום מושבו השני של ארגון האומות המאוחדות, ומושבם של מספר סוכנויות נוספות של האו"ם. מלבד אלו שוכנים בה ארגונים ומוסדות בינלאומיים רבים, ביניהם הנציבות לענייני הפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון הסחר העולמי, המרכז האירופאי למחקר גרעיני – CERN וארגון הצלב האדום הבינלאומי.

ז'נבה מופיעה דרך קבע בצמרת רשימות המדרגות ערים על פי רמת איכות החיים מחד ורמת יוקר המחיה מאידך, ונחשבת לאחת הערים היפות והנקיות בעולם. העיר היא היעד המתויר ביותר בשווייץ, וידועה בתעשיות השעונים, התכשיטים וההייטק שלה. כמו כן מהווה העיר מרכז פיננסי חשוב, בעיקר בתחומי הבנקאות והסחר הבינלאומי.

טרזיינשטט

טֶרֶזִין (בצ'כית: Terezín) או טֶרֶזְיֶינְשְטָט (מגרמנית: Theresienstadt) הוא מבצר במחוז לאבֶם שבצ'כיה, כ-60 ק"מ צפונית לפראג, שתפקד ככלא צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכמחנה ריכוז ליהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה וליהודי מרכז אירופה ומערבה בזמן הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. המקום כונה על ידי השלטונות הנאציים גטו, במסגרת ניסיונם לשוות למקום תדמית ייצוגית שונה.

כ-90% מהאסירים היהודים בטרזיינשטט נרצחו על ידי הנאצים. מתוך 160,000 אסירים יהודים שנשלחו למחנה, נותרו במחנה בסוף המלחמה 19,000 בני אדם.

כ' באייר

כ' באייר הוא היום העשרים בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השני

למניין החודשים מניסן. כ' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

מגן דוד אדום

מגן דוד אדום, המוכר גם בראשי התיבות מד"א (שמו הרשמי הוא: מגן דוד אדום בישראל), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מנכ"ל הארגון הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

מחנה פליטים

מחנה פליטים הוא מחנה זמני שנבנה על ידי ממשלות, האו"ם, ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום או ארגונים לא ממשלתיים ומטרתו לשכן פליטים. מחנה פליטים יכול להכיל מאות אלפים ואף מיליוני אנשים. כיוון שמחנות פליטים מוקמים, בדרך כלל, באופן מאולתר במצבים בהם נמנע מן הפליטים לחזור לבתיהם ומתוכננים לספק רק את הצרכים הפיזיולוגים הבסיסיים, הם חשופים יותר להיווצרות משברים הומניטרים. חלק מהמחנות סובלים מתנאי הגיינה וסניטציה נחותים, וחלקם, כגון עין אלחלוה בלבנון, מתפקדים כמחנות זמניים אך קיימים עשרות שנים, דבר היוצר השלכות חמורות על זכויות האדם של שוכניהם.

הפליטים עלולים להשאר במחנה, ולקבל מזון לשעת חירום ועזרה רפואית, עד שחזרתם לביתם בטוחה. במקרים מסוימים, גם לאחר מספר שנים, חזרתם עדיין בעייתית והם נשלחים למדינות עולם שלישי, רחוק מהגבול אותו חצו.

במחנות פליטים נמצאים פעמים רבות מקומות מגורים, כמו אוהלים או מבנים ארעיים אחרים, אמצעים להיגיינה אישית (מקלחות ובתי שימוש), אספקה רפואית וציוד תקשורת (לדוגמה מכשיר רדיו).

פרס נובל לשלום

פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרות הומניטריות כמו זכויות אדם ומודעות סביבתית.

בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם, בירת שוודיה, מוענק פרס נובל לשלום בבית עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום. הדבר נעשה על פי קביעה מפורשת של נובל בצוואתו שוועדת הפרס תבחר על ידי הפרלמנט הנורווגי. לפי ועדת הפרס סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורווגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשוודיה לא הייתה לנורווגיה מסורת מלחמתית.

המסיבה הרשמית לכבוד קבלת פרס נובל לשלום נערכת מדי שנה בבית המלון היוקרתי "גרנד הוטל". מקבל הפרס עומד על המרפסת הצופה למרכז העיר ומנופף לקהל לשלום. בשנת 2018, הוענקה למלון חנוכיית זהב, 24 קארט, בגובה של 65 ס"מ על ידי משפחת פיליפסון מארצות הברית שהם במקור מאוסלו.

צלב יווני

צלב יווני (בלטינית: crux immissa quadrata) הוא צלב שכל ארבע זרועותיו שוות באורכן. הצלב היווני מופיע בין היתר בדגל יוון בסמל יוון ובדגלי הצלב האדום ושווייץ, וכנסיות יווניות-אורתודוקסיות בנויות בדרך כלל בצורה זו.

שבוי

שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

שיירת הדסה

שיירת "הדסה" הייתה שיירת משוריינים שהסיעה יהודים בדרכם להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך מלחמת העצמאות. השיירה כללה עובדי רפואה של בית החולים הדסה הר הצופים, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ואזרחים. בעת שעברה בשכונה הערבית שייח' ג'ראח, הותקפה השיירה בידי פורעים ערבים, שרצחו 77 מנוסעי השיירה (במשך שנים השתרשה טעות בנוגע למספר החללים בשיירה והיא כונתה גם שיירת הע"ח). ההתקפה אירעה ימים ספורים לאחר פרשת דיר יאסין, ולטענת עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים, היוותה נקמה על הרג בני הכפר.

זוכי פרס נובל לשלום
19011925 דינן, פאסי (1901)דוקומון, גובאט (1902)קרמר (1903)המוסד לחוק בינלאומי (1904)פון זוטנר (1905)רוזוולט (1906)מונטה, רנו (1907)ארנולדסון, באייר (1908)ברנארט, דה קונסטן (1909)לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910)אסר, פריד (1911)רוט (1912)לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918)וילסון (1919)בורז'ואה (1920)ברנטין, לאנגה (1921)ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924)צ'מברליין, דוז (1925) Nobel Prize
19261950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928)קלוג (1929) • סודרבלום (1930)אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932)אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934)פון אוסייצקי (1935)לאמאס (1936) • ססיל (1937)משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום (1944)הול (1945)באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948)אור (1949)באנץ' (1950)
19511975 ז'ואו (1951)שווייצר (1952)מרשל (1953)נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956)פירסון (1957) • פיר (1958)נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960)המרשלד (1961)פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963)לותר קינג (1964)UNICEF(1965) • לא הוענק (1966–1967)קאסן (1968)ארגון העבודה הבינלאומי (1969)בורלוג (1970)ברנדט (1971) • לא הוענק (1972)קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974)סחרוב (1975)
19762000 ויליאמס, מגוואייר (1976)אמנסטי אינטרנשיונל (1977)בגין, סאדאת (1978)תרזה (1979) • אסקיבל (1980)נציבות האו"ם לפליטים (1981)מירדאל, רובלס (1982)ואלנסה (1983)טוטו (1984)האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985)ויזל (1986)אריאס (1987)כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988)גיאטסו (1989)גורבצ'וב (1990)סו צ'י (1991)מנצ'ו (1992)מנדלה, דה קלרק (1993)רבין, פרס, ערפאת (1994)רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995)בלו, הורטה (1996)המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997)יום, טרימבל (1998)רופאים ללא גבולות (1999)קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001)קרטר (2002)עבאדי (2003)מאטאיי (2004)הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005)יונוס, גרמין (2006)גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007)אהטיסארי (2008)אובמה (2009)שיאובו (2010)ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011)האיחוד האירופי (2012)הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013)יוספזאי, סאטיארת'י (2014)קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015)סנטוס (2016)התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017)מוראד, מקווגי (2018)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.