הפתעה

הפתעה היא מצב רגשי וקוגניטיבי הנוצר בעקבות אירוע שהוא בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או האופן בו הוא התרחש, וכן כשאופי תוצאותיו והשלכותיו אינו צפוי. בשל כך לתופעת ההפתעה חשיבות בתחומים רבים ובניהם כלכלה ומנהל עסקים, אסטרטגיה צבאית, מדיניות ועוד.

Kevin Marc Face
איש מופתע
Pretty Girl Shock and Awe
נערה מופתעת
Face-surprise
רגשון שמבטא הפתעה

הפסיכולוגיה של ההפתעה

ההפתעה נגרמת על ידי הבדלים בין ציפיות היחיד לחוויה או המצב הבאים אחריה. ההפתעה היא התגובה הרגשית לכל שוני, שינוי או ניגוד אשר בה יתקל היחיד[1]. הפתעה נחשבת לאחד מן המצבים הרגשיים הבסיסיים, המאופיינים בסממנים מובחנים של הרגש והערכה מיידית של הרגש על ידי הסובבים אותו[2]. הפתעה היא רגש בעל עוררות גבוהה, אשר איננו בהכרח חיובי או שלילי, נעים או לא נעים[3]. חקר ההפתעה מתאפיין באופן יחסי בכך שקל לבחון דיווח עצמי וקיימות אינדיקציות פשוטות להופעתו ובניגוד לרגשות אחרים לרוב איסוף הנתונים איננו כרוך בבעיות אתיות[4].

בנייה

יש קשר הדוק בין הרגש הפתעה והתנהגות לפי מערכת חוקים. אשר החוקים של המציאות מייצרים אירועים יומיומיים השונים מהציפיות התוצאה לכך היא הפתעה. הפתעה מייצגת את הפרש בין המציאות לציפיות, הפער שישנו בין ההנחות והציפיות של אירועים ארציים לבין איך בפועל קרו[5]

פער זה יסוד חשוב שיכול להיחשב ממצאים חדשים מבוססים מאז הפתעות יכולות לגרום לאנשים להיות מודעות בורות משלהם. ההכרה של בורות, בתורה, יכול להיות חלון לידע חדש[6].

הפתעה יכולה להתרחש גם עקב הפרה של ציפיות. במקרה הספציפי של תקשורת בינאישית, לפי the Expectancy Violation Theory (EVT) קיימים שלושה גורמים שמשפיעים על הציפיות של האדם : משתנה אינטראקציה, משתנה סביבתי והמשתנים הקשורים לאופי האינטראקציה או למשתני האינטראקציה:

  • משתנה האינטראקציה כורך בתכונות של האנשים שמעורבים בתקשורת, ובמקרה הזה התקשורת מובילה להפתיע, שכוללת : גזע, מין תמצב חברתי-כלכלי, גיל ומראה.
  • משתנים סביבתיים המשפיעים על התקשורת של ההפתעה כולל: תיאורית קרב הבין-אישית,
  • chronemics - מחקר שבודק את תפקידו של הזמן בתקשורת ואת האופי של הסביבה של האינטראקציה.
  • אופי משתני האינטראקציה שמשפיעים על הפתעה, כוללים: נורמות חברתיות, נורמות תרבותיות, השפעות פיזיולוגיות, השפעות ביולוגיות דפוסי התנהגות פרט ייחודיים

הפתעה עלולה להתרחש עקב הפרה של אחד, שניים, או שילוב של שלושת הגורמים הנ"ל.

הפתעה לא תמיד חייבת להיות בעל ערכיות שלילית. EVT מציעה כי הציפיות ישפיעו על התוצאה של התקשורת כאישור, התנהגויות בטווח הצפוי, או פרה, התנהגויות מחוץ לטווח הצפוי[7].

EVT גם מניחה כי אינטראקציות חיוביות יגדיל את רמת המשיכה של המפר, ואילו הפרות שלילית מפחיתות את המשיכה[8].

הפרות חיוביות גורמות הפתעה חיובית, כגון מסיבת יום הולדת הפתעה, ועומת הפרות שליליות תגרומנה להפתעה שלילית, כגון דו"ח חניה. הפרות חיוביות של הפתעה עשויות לשפר את אמינותו, כוח, משיכה, שכנוע, לעומת הפרות שליליות של הפתעה עשויות להפחית את אמינותו, כוח, משיכה, שכנוע[9]

שפת גוף

הבעות פנים

קיימים מספר ביטויים לתחושת ההפתעה בשפת הגוף[10]:

  • הגבות מורמות והופכות מקומרות
  • העור מעל לגבות מתמתח
  • קמטים אופקיים נוצרים מעל המצח
  • שמורת העין נפתחת, ונחשף מרחב לבן מעבר לרשתית
  • הלסת "נופלת" כך שהשיניים והשפתיים נפרדות, והפה נפתח כך שאין מתח סביב אזור הפה
  • ישנה נסיגה אחורנית של הגוף

תחושת הפתעה לא נמשכת יותר מחלקיק שנייה. היא בדרך כלל הופכת לתחושת פחד או שמחה, עקב היותו הרגש לא חיובי ולא שלילי. קיימת הנחה (מוטעית) כי "עוצמת" ההפתעה קשורת למידת התרחבות הלסת, אך קיימים מצבים שבהם הפה כלל אינו נפתח. לעומת זאת, הרמת הגבות היא סימן מובהק להפתעה. התחושה המתוארת באמנות (פנטומימה, קומיקס) היא "התרחבות העיניים" ו"נפילת הלסת".

גם חיות מופתעות לעיתים ומגיבות בצורה דומה.

למרות השערה של משוב פנים (הבעות הפנים חשובות בחוויה של רגש או קובע עיקרי של רגשות), במקרה של הפתעה, ישנם מחקרים הראו שאין קשר חזק בחיבור בין הבעות הפנים של הפתעה ובחוויה המעשי של הַפתָעָה. הדבר מצביע על כך שקיימות סטיות ברמת הביטוי של הפתעה[11].

הועלתה השערה כי הפתעה היא מונח מעטפה כלומר שהפתעה היא התגובה בהלה וגם בחוסר אמון. ממחקר עדכני יותר מראה כי הרמות של הגבות אין לספק משוב הפנים חוסר אמון אבל לא בהלה[12].

התרחבות וצמצום יכולות לקבוע את הערכיות של הפתעה מהפעולה עד לתגובה של הפרט. ערכיות חיוביות להפתעה מוצגות באמצעות התרחבות או הרחבת האישון, לעומת ערכיות שליליות בהפתעה קשורה התכווצות אישון[13].

אבל, מחקרים חדשים מראים הרחבת אישון עבור שלילית דומה לגירויים חיוביים, מה שמעיד על עוררות אוטונומיות כלליות קשור הרחבת אישון ולא ערכיות רגשית[14].

נטיות התנהגות

בזמן שהאדם מופתע, הוא ייטה לעצור את פעולותיו ולכוון אנשים למקרה או למקור ההפתעה[15] והאדם המופתע לרוב יעדיף לחקור את מושא ההפתעה[16]. על פי רוב המופתע יעביר את רגשותיו אל רגש אחר, אשר הנפוצים ביותר הם עניין, שעשוע או אכזבה[17].

תגובות מילוליות

התגובה הלשונית יכולה לשחק תפקיד בעיצוב של הפתעה . The Language expectancy theory (LET) קבע כי אנשים מפתחים נורמות וציפיות בנוגע לשימוש הולם שפה במצב נתון[18]. כאשר נורמות או ציפיות של שפה מילולית מופר הפתעה עלולה להתרחש. מודל EVT תומך שציפיות ניתן להפר מילולית[19] וכן כי פגיעה זו עלולה לגרום הפתעה בתוך הפרט. ציפיות של שפה מילולית שעלולות להוביל לפתעה כוללות  קללות, צעקות, צרחות, ומתנשם.

הציפיות המילולית קשורה הדוקה יותר בציפיות שליליות של הפתעה, אבל ציפיות חיוביות יכולות להתרחש מאינטראקציה מילולית גם כן. . הפרה חיובית של ציפיות שעלולות לגרום הפתעה חיובית  עשויות לכלול מקור אמינות נמוך שעושה טיעון משכנע  אשר מוביל לשינוי באמונות או רגשות ובכך משפר את אמינותו של הדובר[18].

המהלכים ממקור אמינות נמוך לרמה גבוהה ביותר יכולים לעורר הפתעה חיובית בקרב יחידים.

המעשה של השכנוע על ידי הדובר יכולה לעורר גם הפתעה חיובית, כפרט אולי נתפס הדובר כבעל נמוך מדי של אמינות לעורר שינוי והשינוי של אמונות או רגש ואז גורם ההפתעה .

פונקציה של הרגש

הפונקציה מאחורי ההפתעה היא הפרעה לפעילות הקיימת ואיסוף מחודש של משאבים כדי להכין את היחיד לניתוח העוקב וההערכה של הלא צפוי. התפקיד האבולוציוני של ההפתעה הוא לפקח על סכמת האמונות והשקפת עולמו של האדם ולעדכן אותה כדי שיוכל להתמודד עם דבר לא צפוי. כיום, מניחים כי הבעות הפנים המיוחדות לרגש חשובות כדי ליצור קשר עם בני אותו הזן[20]

גורמים קוגניטיביים

השעון כמפעיל גורמים קוגניטיביים

כאשר אדם יתקל בתרחישים מפתיעים, תתחיל סדרה של ניתוחים המתחילים בהערכת המצב ובדיקה האם נוגד את סכמת האמונות של אותו האדם. לאחר מכן, תבוא חווית ההפתעה (הבעות הפנים, ההתנהגות) ובאותו הזמן הפסקת פעולת ניתוח מידע והשמה מחדש של המשאבים (דבר המתאפיין בתשומת לב למקרה המפתיע), ולבסוף ניתוח והערכת המקרה, ובמקרה הצורך יהיה תהליך של עדכון סכמת האמונות של היחיד[21].

הפתעה ואסטרטגיה

Himmelsstürmer staunen
נשים מופתעות

הפתעה יכולה להתרחש גם במישור האסטרטגי, והיא מקנה לכוח המבצע מתקפת פתע או עושה שימוש בנשק חדיש יתרון, לפחות בתחילת המסע הצבאי. צבי לניר הבחין (בספרו "ההפתעה הבסיסית, מודיעין במשבר", 1983), בין הפתעה מצבית והפתעה בסיסית. הפתעה מצבית היא אירוע הנגרם כתוצאה מכשל באיסוף, ניתוח או הפצה של מידע (למשל: בשל חוסר במידע מופתע חתן מסיבת ההפתעה; בשל חוסר במודיעין או בשל פירוש לא נכון שלו, צבא מופתע ממתקפת האויב). הדרך המקובלת לצמצם את שכיחותן של הפתעות מצביות היא באמצעות הפעלת מערכות של התרעה מצבית – מערכות המבוססות על חיישנים אנושיים וטכנולוגיים שמנטרות מידע על תופעות, אירועים ותהליכים בלתי רצויים על בסיס סט של אינדיקטורים קבוע מראש, כדוגמת מערכות מודיעין לאומי או מערכות מודיעין עסקי.

הפתעה בסיסית, לעומת זאת, היא הפתעה החושפת מערכת מושגית (Mind Set) שחדלה להיות רלוונטית לסביבה. הפתעה בסיסית נגרמת כתוצאה מפער רלוונטיות מושגי מתמשך שלא הובחן ולא טופל לאורך זמן. ספרו של לניר עוסק במלחמת יום הכיפורים אך ניתן למנות הפתעות אחרות אשר נבעו מ"קונספציה", לפיה מצב מסוים לא ייתכן (למשל - התקיפה היפנית בפרל הארבור, מבצע ברברוסה, פיגועי 11 בספטמבר ועוד). בניגוד להפתעות מצביות, אשר השלכותיהן קשורות באירוע ההפתעה עצמו, להפתעות הבסיסיות יש השלכות, היבטים ומשמעויות מקיפים ועמוקים מאלה המגולמים באירוע. מחקר ההפתעות הבסיסיות הראה שהפתעות אלה מתאפיינות בתהליך אינקובציה מטרים, בו הלך והעמיק פער הרלוונטיות בין התפיסה ובין המציאות המשתנה. תהליך ההתאוששות מההפתעה הבסיסית הוא ארוך וסבוך, שכן הוא מחייב גיבוש של מערכת תפיסתית חדשה שתהיה רלוונטית לסביבה החדשה. במקרים רבים תהליך זה עלול להימשך זמן רב ובמהלכו המערכת חשופה להתרחשותן של הפתעות בסיסיות נוספות (ר' גם פרדיגמה).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ .Louis, M. R, Surprise and Sense Making: What Newcomers Experience in Entering Unfamiliar Organizational Settings, Administrative science quarterly, 1980, עמ' 226-251 doi: 10.2307/2392453
  2. ^ Paul Ekman, Basic emotions, Wiley, 1999, עמ' 45–60
  3. ^ Russell, James A., A circumplex model of affect., Journal of Personality and Social Psychology 39(6), 1980, עמ' 1161-1178
  4. ^ Reisenzein, R. et al., Evidence for Strong Dissociation Between Emotion and Facial Displays: The Case of Surprise, Journal of Personality and Social Psychology 91, 2006, עמ' 295–315 doi: 10.1037/0022-3514.91.2.295
  5. ^ John Casti, Complexification: Explaining a Paradoxical World through the Science of Surprise . New York: HarperCollins, 1994., John Casti; Complexification: Explaining a Paradoxical World through the Science of Surprise . New York: HarperCollins, 1994.
  6. ^ Matthias Gross, Matthias Gross; Ignorance and Surprise: Science, Society, and Ecological Design. Cambridge, MA: MIT Press, 2010., Matthias Gross; Ignorance and Surprise: Science, Society, and Ecological Design. Cambridge, MA: MIT Press, 2010.
  7. ^ Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976), Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146, Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146
  8. ^ Burgoon, J. K. & Hale, J. L. (1988), Burgoon, J. K. & Hale, J. L. (1988). Nonverbal Expectancy Violations: Model Elaboration and Application to Immediacy Behaviors. Communication Monographs, 55, 58-79., Burgoon, J. K. & Hale, J. L. (1988). Nonverbal Expectancy Violations: Model Elaboration and Application to Immediacy Behaviors. Communication Monographs, 55, 58-79.
  9. ^ Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976), Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146., Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146.
  10. ^ Darwin, C., The expression of the emotions in man and animals (Edited by Paul Ekman), London: Fonta Press, 1998/1872
  11. ^ Reisenzein, Rainer; Bordgen, Sandra; Holtbernd, Thomas; Matz, Denise (August 2006). "Evidence for strong dissociation between emotion and facial displays: The case of surprise"(PDF). Journal of Personality and Social Psychology 91 (2): 295–315. doi:10.1037/0022-3514.91.2.295. Retrieved October 11, 2011.
  12. ^ "Exploring the positive and negative implications of facial feedback.". APA PsycNET. Retrieved 2015-11-02
  13. ^ Hess, Eckhard H.; Polt, James M. (5 August 1960), "Pupil Size as Related to Interest Value of Visual Stimuli", Science 132 (3423): 349–50,doi:10.1126/science.132.3423.349, PMID 14401489
  14. ^ Partala, Timo; Surakka, Veikko. (2003), "Pupil size variation as an indication of affective processing", International journal of human-computer studies 59.1 : 185–198
  15. ^ Paul J. Silvia, Looking Past Pleasure: Anger, Confusion, Disgust, Pride, Surprise, and Other Unusual Aesthetic Emotions, Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts (1)3, 2009, עמ' 48–51 doi: 10.1037/a0014632
  16. ^ Ludden, G. D., Hekkert, P., & Schifferstein, H. N. (2006). Surprise & emotion. In 5th International Conference on Design and Emotion, Goteborg, Sweden.
  17. ^ Scherer, K. R., Appraisal considered as a process of multilevel sequential checking, Appraisal processes in emotion: Theory, methods, research, Oxford University Press, 2001, עמ' 92-120
  18. ^ 18.0 18.1 Burgoon, M. & Miller. (1979). Language expectancy theory. The persuasion handbook.p. 177-133
  19. ^ Burgoon, J. K. & Jones, S. B. (1976). Toward a Theory of Personal Space Expectations and Their Violations. Human Communication Research, 2, 131-146.
  20. ^ Reisenzein et al., Evidence for Strong Dissociation Between Emotion and Facial Displays: The Case of Surprise, Journal of Personality and Social Psychology 91 (2), 2006, עמ' 295–315
  21. ^ Rainer Reisenzein, Exploring the Strength of Association between the Components of Emotion Syndromes: The Case of Surprise, Cognition and Emotion 14:1, עמ' 1-38 doi: 10.1080/026999300378978
У (כתב קירילי)

אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y קטנה. האות מייצגת תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת /u/.

ברוסית, כשהיא ניצבת לבדה, פירושה הוא מילת היחס "אצל" או מילת קריאה של הפתעה.

בבילורוסית היא שמשה ליצירת האות ў שנקראת "у קצרה" ושנהגית כמו ה w האנגלית.

אימה

אֵימָה היא רגש חזק שאנשים חווים כאשר הם פוחדים, נבהלים, מבועתים או מזדעזעים, בעקבות סיטואציה שהם נמצאים בה. הסיטואציה יכולה לכלול שמיעת בשורה רעה, צפייה באירוע שלילי ובכל מקרה בו ההשפעה על האדם במישור הפיזי או הנפשי היא שלילית ומיידית.

כאשר אנשים חשים תחושה זו באופן טבעי בגלל אירוע מציאותי, היא לרוב שלילית. עם זאת, מקובל בעולם לגרום לרגש זה להתעורר באופן יזום על ידי מגוון פעולות ותחביבים, על-מנת להעלות את רמת האדרנלין בגוף, לחוש את הסכנה וליהנות, בלי להיות במצב מסכן חיים באמת. למשל: סרטי אימה, רכבות שדים, ספרות אימה ועוד.

אירוויזיון 2001

אירוויזיון 2001 נערך בקופנהגן, לאחר שדנמרק זכתה באירוויזיון 2000.

האירוע נערך באצטדיון הכדורגל "פארקן" בעיר (שעבר תהליך קירוי לקראת האירוע) אל מול קהל של כ-40,000 איש.

הפתעה גדולה נרשמה בתחרות לאחר שנציגי אסטוניה, טאנל פדאר ודייב בנטון זכו באירוויזיון בניגוד לתחזיות המוקדמות, בשירם "Everybody" שמוקם במקום הראשון עם 198 נקודות. במקום השני סיימה זוכת השנה שעברה דנמרק בשיר "I Never Let You Go" עם 177 נקודות. את המקום השלישי תפסה יוון אותה ייצגה הלנה פפאריזו עם ההרכב "אנטיק" וסיימו עם 147 נקודות.

את ישראל ייצג הזמר האלמוני טל סונדק. סונדק, שנבחר באמצעות קדם אירוויזיון, סיים במקום ה-16 עם 25 נקודות בלבד בשיר "אין דבר". ישראל הייתה אמורה להיות מודחת מהשתתפות באירוויזיון 2002 עקב המיקום הנמוך, אך בסופו של דבר הוחלט שישראל תשתתף בכל זאת באירוויזיון, עקב שקלול נקודות גבוה של השנים שעברו.

בדיחה

בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק. אורכה משתנה ובדרך כלל עומד על מספר משפטים בודדים. הבדיחה יכולה להיות יצירה מוגמרת בפני עצמה, או להיות חלק מיצירה קומית ארוכה יותר (כגון מערכון) או להיות משולבת ביצירה שעיקרה אינו קומי, כגון חלק מנאום פוליטי או הרצאה חינוכית.

מרבית בני האדם מספרים בדיחות מדי פעם והתנסו, מעט, ביצירת בדיחות חדשות. אולם, יש אנשים שיצירה וסיפור בדיחות היא מקצועם; הם נקראים "בדחנים". יצירת בדיחות חדשות ומוצלחות מצריכה יכולת יצירתית גבוהה ולבדחנים דרוש זיכרון טוב, המאפשר להם לחזור על בדיחות ששמעו בעבר.

גבה

הגבות הן שני אזורי שיער צפוף המצויות מעל העיניים. תפקידן העיקרי הוא להגן על העיניים מזיעה הנוטפת מן המצח ולכך תורם השיער הצפוף המשמש לספיגה. הגבות מגינות גם מנזקי טבע וסביבה כגון גשם, חרקים, אבק, וכמו כן הן מצילות על ארובת העין מקרינת שמש ישירה.

אצל בני אדם, הגבות משמשות גם לתקשורת לא מילולית. שרירי הפנים מאפשרים לזקוף את הגבות או גבה יחידה וכן לכווץ אותן, דבר המסייע להביע רגשות שונים כמו הפתעה, כעס, קשב מרוכז ועוד. בשנים הראשונות למדינת ישראל, רווח שימוש במחווה של הרמת אחת הגבות בעזרת אצבע כדי לרמוז שהשומע אינו מאמין לדברים שנאמרו, והוא רואה זאת כהגזמה או שקר.

בתרבויות ובתקופות שונות התייחסו ומתייחסים בצורות מגוונות לטיפוח הגבות כחלק מטיפוח היופי, החל מעיצוב צורת הגבות על ידי גזיזת השיער ועיצובו, מריטת שער הגבות עד להותרת קו דק, גילוח הגבות לחלוטין, צביעת השיער, וצביעה בעיפרון איפור לעיבוי. כמו כן, בעזרת פירסינג ניתן להוסיף לגבות תכשיטים שונים.

לונה לאבגוד

לונה לאבגוד (אנגלית: Luna Lovegood) היא דמות בדיונית המופיעה בסדרת הספרים הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג. לונה מתוארת כבלונדינית, ובעלת עיניים בולטות המשוות לה הבעה של הפתעה קבועה. היא לומדת באותה שכבה עם ג'יני ויזלי. לונה לא מקובלת בקרב התלמידים האחרים בהוגוורטס, וחלקם מכנים אותה במגוון שמות גנאי ("לונה המג'נונה"). בספר החמישי היא מצטרפת לצבא דמבלדור, ומתיידדת עם הארי וחבריו.

מאבק יעקב והמלאך

סיפור מאבק יעקב והמלאך מופיע בפרק ל"ב של ספר בראשית. לפי הסיפור, לאחר ששלח יעקב שליחים נושאי מנחה אל עשו אחיו, המשיך במסעו. הוא קם בלילה, והעביר את כל משפחתו ורכושו במעבר יבוק. לאחר שהעביר את כל רכושו חזר שוב יעקב לעבר הנהר השני על מנת להעביר דברים נוספים. אך שם כשהיה לבדו נכונה לו הפתעה: אדם שאותו הוא לא רואה, מתחיל להאבק איתו במשך זמן רב. אך האדם לא יכל ליעקב. כל שהצליח היה לגעת בירך יעקב, ולהופכו לצולע על ידי כך.

האדם רצה ללכת בעלות השחר, אך יעקב לא הסכים לשחררו עד שיברך אותו. הוא ברך את יעקב וזה שחררו. רק לבסוף הבין יעקב שהאדם שאיתו נאבק הוא בעצם מלאך.

מודיעין טכנולוגי

מודיעין טכנולוגי (באנגלית: "TECHINT", ראשי תיבות של "Technical Intelligence") הוא תחום במחקר המודיעין הצבאי העוסק בגילוי, הבנה וניתוח השפעתן הפוטנציאלית של מערכות נשק הנמצאות בידי האויב או שידוע כי הוא שואף להשיגן (לפתחן או לרוכשן).

במסגרת זו מתבצע גם ניתוח אודות טכנולוגיות, יכולות ותשתיות מו"פ ויצור של מדינות זרות. כמו כן, סדרי העדיפויות בין הפרויקטים הטכנולוגים של המדינה ויכולתה הכלכלית לתמוך בהם; זאת במטרה להתריע על התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות העשויות להוות בסיס לאמצעי לחימה חדשניים, למנוע "הפתעה טכנולוגית" ולאפשר פיתוח כלים יעילים כנגדם.מודיעין מדעי - תחום העוסק בגילויים מדעיים של היריב בתחום מדעי הטבע והמדעים מדויקים כמו פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי כדור הארץ. על אף שנבדל ממנו, העוסקים בו יפעלו לעיתים תחת מסגרת "המודיעין הטכנולוגי".

זאת ועוד, המודיעין מאפשר אימוץ טכנולוגיות שפותחו בידי מדינה זרה. אין לבלבל בין מודיעין טכנולוגי למודיעין שהתקבל באמצעים טכניים (בדומה לסיגינט וויזינט).

מסיבה

מסיבה היא אירוע חברתי, שאמור לשעשע ולענג את המשתתפים בו. לעיתים יש לו משמעויות דתיות, תרבותיות או עונתיות, אך המונח "מסיבה" מתייחס להיבט החברתי של ההתכנסות.

קיים קשר בין מסיבות לבין חגיגות וחגים דתיים או תרבותיים, אבל מסיבות נערכות בדרך כלל על ידי גורמים פרטיים או מסחריים והן לרוב לא-פורמליות. כמעט כל אירוע או עילה יכולים לשמש כ"סיבה למסיבה". בתרבויות מסוימות נהוג אף להפוך את טקס האשכבה במותו של אדם למסיבה, על מנת לעודד את קרובי המת. בדרך כלל נערכות מסיבות לרגל ימי הולדת, חתונות, ימי שנה, מסיבת רווקים, נישואים ויום נישואים. לעיתים נערכות מסיבות בעסקים המיועדים לכך - מועדונים ודיסקוטקים - אך לעיתים נערכות ומאורגנות מסיבות באופן פרטי או תחת כיפת השמיים.

מצב רוח

מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים, ה״צובע״ את הדרך שבה האדם חי את עולמו הפנימי והחיצוני.

לרוב מצבי רוח הם חיוביים או שליליים. בהתאם לכך, בשפת הדיבור אנשים נוטים להגיד שיש להם מצב רוח "טוב" או "רע".

הפסיכולוג רוברט ת'אייר טוען כי ניתן לסווג מצבי רוח על פי שני ממדים: אנרגטיות ומתח נפשי. אדם יכול להיות מלא אנרגיות או חסר כוחות ועייף, וכן יכול להיות מתוח או רגוע. על פי ת'אייר, מצב הרוח הטוב ביותר נוצר כשהאדם אנרגטי וגם רגוע, ומצב רוח רע נוצר כשהאדם עייף ומתוח.

מצג

מִקְדָּם (או מַצָּג, הֶצֵּג, אֶקְסְפּוֹזִיצְיָה בלעז) ביצירת ספרות כולל את כל המידע הקודם לסצנה הראשונה של הסיפור. המצג נותן, למעשה, רקע להתרחשויות העלילה בסיפור.

המידע הניתן במצג כולל פרטים כלליים על הזמן והמקום שהעלילה מתרחשת בהם ומידע ספציפי על הביוגרפיה, הקודמת לסצנה הראשונה, של דמויות המשחקות תפקיד בעלילה.

המידע במצג, כמו גם אופן מסירתו, עשויים לרמוז רמזים מטרימים החיוניים להבנת המשך הסיפור.

מצג עשוי להימסר במרוכז (מצג בגוש אחד) או במפוזר, לאורך הסיפור כולו, וכן עשוי להימסר לפני הסצנה הראשונה (מצג תחילי, הנמסר בראש הסיפור) או אחרי הסצנה הראשונה (בשלב כלשהו בהמשך הסיפור). גם מצג תחילי בגוש אחד, דוגמת המצג של הרומן אבא גוריו משאיר פריטי מצג רבים (הקודמים לסצנה הראשונה של הסיפור) ומוסרם בהמשך הסיפור (למשל על מנת ליצור מתח או הפתעה).

פריטי מצג מפוזר ניתן ללקט ממשפטים רבים במהלך הסיפור - כל פריט מידע שמספר על דבר מה שאירע לפני הסצנה המובחנת הראשונה של הסיפור, הוא פריט מצג.

לדוגמה: בסיפורו של ש"י עגנון, "הרופא וגרושתו", משפט הפתיחה הוא "כשנכנסתי לשמש בבית החולים מצאתי אחות רחמניה בחורה בלונדינית, שהייתה אהובה על הכל וכל החולים סיפרו בשבחה". במשפט זה כמה פריטי מצג. הוא מציג את הדמויות העיקריות בסיפור: המספר והאחות (שלדעתה מייחס המספר משקל רב). הוא מציג את בית החולים, שמתרחש בו חלק נכבד מעלילת הסיפור. עוד נרמז זמן ההתרחשות ("כשנכנסתי לשמש בבית החולים").

נבחרת טורקמניסטן בכדורגל

נבחרת טורקמניסטן בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של טורקמניסטן.

הנבחרת מעולם לא העפילה לגביע העולמי. בשנת 2004, חוללה הנבחרת הפתעה גדולה כאשר העפילה לגביע אסיה. בטורניר זה, השיגה רק נקודה אחת ולא העפילה לסיבוב השני.

הדירוג הנוכחי של נבחרת טורקמניסטן ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-133 בעולם, נכון ל-24 באוקטובר 2019 - ירידה של 2 מקומות לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 86 נמדד לראשונה באפריל 2004, והדירוג הנמוך ביותר 174 נמדד לראשונה בספטמבר 2007.

נבחרת ליכטנשטיין בכדורגל

נבחרת ליכטנשטיין בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של ליכטנשטיין.

נבחרת ליכטנשטיין נחשבת לאחת הנבחרות החלשות ביותר באופ"א, והיא מעולם לא העפילה לטורניר גמר כלשהו. הדירוג הנוכחי של נבחרת ליכטנשטיין ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-181 בעולם, נכון ל-24 באוקטובר 2019 - עלייה של מקום אחד לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 118 נמדד לראשונה בינואר 2008, והדירוג הנמוך ביותר 191 נמדד לראשונה ביולי 2017.

נבחרת ליכטנשטיין קיימה את משחקה הרשמי הראשון ב-1982 נגד שווייץ, והפסידה בתוצאה 1:0.

שנתיים לפני כן, קיימה הנבחרת את משחקה הראשון, כשסיימה בתיקו 1:1 מול מלטה, אולם משחק זה אינו נחשב למשחק רשמי.

ב-13 באוקטובר 2004 השיגה הנבחרת את ניצחונה הגבוה בהיסטוריה והראשון במסגרת מוקדמות גביע העולם בכדורגל, כשהביסה את נבחרת לוקסמבורג בתוצאה 4:0, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006.

ארבעה ימים לפני כן, הדהימה ליכטנשטיין את פורטוגל כשסיימה מולה בתיקו 2:2 בואדוץ, ובכך קטעה רצף של 20 הפסדים רצופים במסגרת מוקדמות גביע העולם בכדורגל. ב-3 ביוני 2011 חוללה הנבחרת הפתעה, כשהשיגה ניצחון נדיר 2-0 מול נבחרת ליטא במסגרת בית ט' של מוקדמות יורו 2012

נבחרת קטר בכדורגל

נבחרת קטר בכדורגל (בערבית: منتخب قطر لكرة القدم) היא נבחרת הכדורגל הלאומית של קטר. הדירוג הנוכחי של נבחרת קטר ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-57 בעולם, נכון ל-24 באוקטובר 2019 - עלייה של 5 מקומות לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 51 נמדד לראשונה באוגוסט 1993, והדירוג הנמוך ביותר 113 נמדד לראשונה בנובמבר 2010.

קטר מעולם לא העפילה לגביע העולם בכדורגל, אך זכתה באירוח הטורניר בשנת 2022 ולכן תשתתף בו לראשונה. קטר עשתה הפתעה גדולה, כאשר סיימה במקום השני באליפות העולם עד גיל 20, בשנת 1981. בגמר הנבחרת הפסידה למערב גרמניה.

ב-1 בפברואר 2019, זכתה בגביע אסיה בכדורגל 2019 לראשונה בתולדותיה.

סופרייז

סופרייז (באנגלית: Surprise) היא עיר במדינת אריזונה, בארצות הברית. היא שוכנת כ-32 קילומטרים צפונית מערבית לפניקס. העיר משתרעת על פני שטח של 180 קילומטר רבוע ומתגוררים בה כ-117,500 תושבים.

העיר נוסדה בשנת 1938 על ידי פלורה מא סטטלר, שקראה לה בשם זה (Surprise משמעו הפתעה) מכיוון ש"היא תהיה מופתעת אם העיירה תהיה חשובה או משמעותית אי פעם". מאז גדלה העיירה והוכרזה כעיר ב-1960. שיעור הגידול של אוכלוסיית העיר בעשורים האחרונים הוא מהגדולים באריזונה.

בעיר קיים בית ספר אזורי ואקדמיה לאומנות. בעיר ממוקמים מגרשי האימונים של קבוצות הבייסבול טקסס ריינג'רס וקנזס סיטי רויאלס.

סופרייז היא העיר בעלת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר באזורה.

ראש העיר היא שרון וולקוט (Sharon Wolcott). בראשות העיר עומדת מועצה, שבראשה עומד ראש העיר, ומתחתיו נבחרים עוד שישה חברי מועצה. המועצה מתחלפת אחת לארבע שנים.

סוריאליזם

סוּרֵיאָלִיזְם הוא זרם באמנות שפעל בין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, מרכזו היה בפאריס והוא כלל ציירים, סופרים, משוררים, מוזיקאים, אנשי קולנוע ואדריכלים ועוד.

מקור המילה סוריאליזם הוא הלחם מהמילה הצרפתית surréalisme, המורכבת מ־sur - מעל, ו־réalisme - מציאותיות, ומשמעותו: מעל המציאות. מילה שהגה המשורר גיום אפולינר ב-1917. שנים אחר כך, אנדרה ברטון, אבי התנועה, אימץ את השם הזה לקבוצה שהתקבצה סביבו בעקבות התפרקות הדאדא. הסוריאליסטים ראו עצמם כתנועה פילוסופית ומהפכנית ושילבו בעבודותיהם אלמנטים של הפתעה וחוסר הגיון.

פרסומת

פרסומת היא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של סחורה, שירות או רעיון. מקור המילה פרסומת הוא מיוונית: parresia דיבור גלוי או פַּרהֶסְיָה, שמשמעו להודיע ברבים. הפרסומת נעשית באמצעי התקשורת המסחריים, ונותן החסות שלה מזוהה. מטרת הפרסומת היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות, באמצעות שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, הפרסומת מניחה את קידום מושאה כתכלית בלעדית ומכפיפה את שאר הגורמים - (האמת, השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') - לתכלית זו.

ההצדקה לקיומה של הפרסומת בשידור, אם כך, אינה במידע שהיא מפיצה, אלא מתוך הכרח, כדי לאפשר את התשתית הכלכלית לשידורי הרשתות המסחריות. בישראל יש שידורי פרסומת גם בשידור הציבורי.

הפרסומת כענף בכלכלה נכללת בתמהיל התקשורת השיווקית של העסק (הכולל גם יחסי ציבור, קידום מכירות, שיווק ישיר ומכירה אישית).

הפצה ופרסום של רעיונות פוליטיים מכונה "תעמולה".

קרב הבקעה

הבקעה היא טקטיקה צבאית שבה כוח תוקף מנסה לפרוץ קו חזית סדור, ועל פי רוב מבוצר, של הכוח המגן. על מנת להשיג מטרה זו, מרכז הצד התוקף, בדרך כלל, כוח גדול מול גזרה צרה יחסית של חזית הכוח המגן. לעיתים קורה כי קו הגנה, שעמד בהצלחה בפני מתקפות קודמות שנערכו מול גזרות רחבות שלו, נשבר בתוך זמן קצר יחסית תחת עוצמת המתקפה המרכזת עוצמות כוח אדם ואש חזקות.

בעת שהיחידות הראשונות של הכוח התוקף מצליחות לפרוץ את קו ההגנה, נוצר פעמים רבות תהליך של פאניקה בקרב הכוח המגן, אשר מביא לאפקט דומינו שבו קורס כל המערך ההגנתי.

בקרב התאורטיקנים הצבאיים מקובל כלל אצבע, שלפיו על מנת לאפשר הבקעה, אשר אינה נהנית מיתרון הפתעה או מיתרון איכותי של הצד התוקף בכוח אדם ובכוח אש, נדרש הכוח התוקף ליתרון כמותי ביחס של 3 ל-1 בכוח אדם ובכוח אש על הכוח המתגונן בגזרת קרב ההבקעה.

קרב עמק הבכא

קרב עמק הבכא היה אחד מקרבות הבלימה כנגד התקפות הצבא הסורי בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.

בקרב זה ניסו כוחות שריון וחי"ר סורים, שנהנו מעדיפות מספרית גדולה, להבקיע את קו החזית בצפון רמת הגולן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.