הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867

הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 הידועה גם בכינוי הפשרההונגרית: Kiegyezés בגרמנית: Ausgleich) הייתה פשרה שהושגה בין האימפריה האוסטרית לבין מנהיגיו העממיים של העם ההונגרי, ואשר יצרה את האימפריה האוסטרו-הונגרית.

פשרה זו שיקמה מחדש, באופן חלקי, את ממלכת הונגריה, ואיחדה אותה עם האימפריה האוסטרית. פרנץ יוזף הראשון הוכתר באופן נפרד הן כקיסר אוסטריה והן כמלך הונגריה. הן לאוסטריה והן להונגריה היה ראש ממשלה ופרלמנט נפרד, והתיאום בין השנים היה באחריותו של הקיסר אשר היה ראש המדינה העליון. כן היה באחריות הקיסר הטיפול בענייני הצבא, הצי, מדיניות החוץ, ומדיניות המכס.

Ferenc József koronázása Budán
הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית סיסי מוכתרים כמלכי הונגריה בכנסיית מתיאש, בודפשט

רקע

March15
התקוממות ה-15 במרץ 1849: המשורר שנדור פטפי מקריא שיר לאומי באוזני ההמון

בימי הביניים, אוסטריה הייתה מדינה עצמאית למחצה בתוך האימפריה הרומית הקדושה אשר נשלטה בידי בית הבסבורג. הונגריה לעומת זאת, הייתה ממלכה ריבונית עצמאית. ב-1526 הובסו ההונגרים בקרב מוהאץ', והאימפריה העות'מאנית השתלטה על חלקים גדולים מהונגריה. מלך הונגריה לאיוש השני נהרג בקרב, ובעוד חלק מן האצילים המליכו עליהם את הארכידוכס של אוסטריה, פרדיננד הראשון, חלק אחר בחר למלך באציל בשם יאנוש זפוליה, אשר נתמך על ידי הסולטאן העות'מאני. ב-1547 הושג הסכם על פיו חולקה הונגריה לשלושה חלקים: חלק אחד נשלט בידי בית הבסבורג, חלק אחר בידי העות'מאנים, ובחלק השלישי הוקמה טרנסילבניה. בעקבות קרב וינה ב-1683 התחזק מעמדם של האוסטרים באזור, ובשנים שלאחר מכן הם כבשו את הארץ כולה, פרט לעיר טמשוואר. הסכם קרלוביץ ב-1699 נתן תוקף לשינויים טריטוריאליים אלו, וב-1718 נכבשה הטריטוריה ההונגרית האחרונה בטמשוואר. העיר ברטיסלאבה הפכה לבירה החדשה, ומושב הדיאט ההונגרי, אשר הכריז ב-1687 על בית הבסבורג כמלכי הונגריה כולה. מצב זה נמשך פחות או יותר עד שנת 1804.

ב-1804, פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ערך ארגון מחדש של המנהל בארצו, וכתוצאה מכך, הוענק תוקף רשמי למעמדה של הונגריה כנחלה נפרדת של הכתר ההבסבורגי אשר אינה קשורה לאוסטריה עצמה. הונגריה נוהלה בידי דיאט משלה אשר התכנס בפרשבורג, תוך התערבות מועטת של הממסד הקיסרי בענייניה הפנימיים. כמו כן להונגריה היה קנצלר נפרד אשר ישב בווינה, ולא היה כפוף לקנצלר אוסטריה. ב-1806 בוטלה האימפריה הרומית הקדושה, ותחתיה הוקמה "האימפריה האוסטרית". בהדרגה, במיוחד לנוכח מדיניותו החונקת של הנסיך מטרניך הראקציונר, החלה תודעתם הלאומית של ההונגרים, ובייחוד של המדיארים, להתעורר. אביב העמים לא פסח על הונגריה. ב-15 במרץ 1848, בחזית המוזיאון הלאומי של הונגריה התקבץ המון של אלפים, בפניו ניצב המשורר שנדור פטפי שהקריא את השיר הלאומי ואת "12 הנקודות", במסגרתן דרשו ההונגרים חופש מן הצנזורה, ממשלה לאומית, שיווין זכויות אזרחי ודתי, שחרור אסירים פוליטיים, איחוד עם טרנסילבניה תחת שלטון הונגרי וזכויות חוקיות על האדמה לאיכרים ההונגרים.

המרד ההונגרי פרץ, וההונגרים היו קרובים לעצמאות. אולם האוסטרים הזעיקו לעזרתם את האימפריה הרוסית, אשר פלשה להונגריה ממזרח. הצבא המשותף האוסטרו-רוסי הביס את ההונגרים, ועל הארץ כולה הוטל שלטון צבאי. קנצלר אוסטריה החדש הנסיך שוורצנברג החל לנקוט במדיניות אימפריאלית חדשה, אשר תהפוך את האימפריה האוסטרית לאחידה יותר. בהונגריה נאסרו אסיפות פומביות, והפגנת כל סממן לאומי הונגרי. הגרמנית הוכרזה לשפה הרשמית. הונגריה הפכה לחמישה מחוזות בלתי נפרדים מאוסטריה, ללא כל צורה של שלטון עצמי. הפרלמנט האוסטרי, אשר בו לא היה להונגרים ייצוג, ואשר באופן מסורתי לא היה הגוף הקובע בהונגריה, הודיע על ביטול הדיאט ההונגרי והחוקה ההונגרית, והונגריה נאלצה לקבל את החוקה האוסטרית. לקיסר אוסטריה ניתנה סמכות בלתי מוגבלת. כל היבט של החיים ההונגריים הועמד תחת בדיקה קפדנית ושליטה ממשלתית. אף לימודי ההיסטוריה נלמדו מנקודת מבט הבסבורגית.

הדרך אל הפשרה

Deák Ferenc 1861
פרנץ דיאק, האדריכל העיקרי של הפשרה

ב-1866 ספגה אוסטריה תבוסה מוחצת במלחמה האוסטרו-פרוסית, ומעמדה כמדינה הדומיננטית בגרמניה הסתיים לעד. במקביל, חרף הניצחונות האוסטריים במלחמת העצמאות האיטלקית השלישית, תנאי השלום עם פרוסיה הכריחו את אוסטריה להעביר לידי ממלכת איטליה את כל הנחלות אשר נותרו לה בארץ זו, כולל ונציה. מצב זה הבהיר לאוסטרים שאם ברצונם להחזיק מעמד כאימפריה, עליהם לפתור את בעיית המיעוטים בארצם. בשנים 1860 ו-1861 הציע פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה להונגרים תוכנית של אוטונומיה מוגבלת, אך אלה, בהנהגתו של פרנץ דיאק, דחו את התוכנית, ודרשו את החזרת חוקה בנוסח המרד של 1848. הקיסר אף קיבל לראיון את הרוזן דיולה אנדראשי אשר הציע הצעות דומות.

האינטלקטואלים ההונגרים, אשר היו למעשה מנהיגי האומה, החליטו לזנוח את הרעיון של עצמאות מוחלטת, על אף שרובה המכריע של האוכלוסייה חפץ בו. פרנץ דיאק החליט שהונגריה נהנית משלטונה של אוסטריה ביחסי החוץ, וחשש גם שעצמאות מלאה תצית סכסוכים בין המדיארים לבין מיעוטים אחרים שחיו בהונגריה. לפיכך המגמה החדשה שהוא הציע הייתה לאחד את אוסטריה והונגריה, במקום שלטון אוסטרי על הונגריה. הקיסר האוסטרי הסכים להצעה, והוא ודיאק חתמו על הפשרה ב-29 במאי 1867. היא אושרה בידי הדיאט ההונגרי המשוקם. בהונגריה עצמה התקבלה הפשרה באכזבה בידי ההמונים שלא היו מוכנים להתפשר על פחות מעצמאות מלאה, ורבים ראו בה בגידה במורשת ההונגרית. הממשלה ההונגרית החדשה בראשותו של אנדראשי נאלצה להשתמש בכוח כדי לדכא התקוממויות אזרחיות כנגד הפשרה.

נקודות עיקריות בפשרה

Austria-Hungary map HE
מפת האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1900

בעקבות הפשרה בוטלה האימפריה האוסטרית, ותחתיה הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית. אימפריה זו נשלטה על ידי שלושה גופים שונים:

  • הממשלה ההונגרית אשר שלטה בהונגריה. מושבה היה בבודפשט.
  • הממשלה האוסטרית אשר שלטה באוסטריה. מושבה היה בווינה.
  • ממשל מאוחד בראשותו של הקיסר.

להונגריה ואוסטריה היו חוקים נפרדים, ראשי ממשלה נפרדים, שרי פנים נפרדים ודרכונים נפרדים. התיאום בין הגופים השונים היה באחריות המונרך, אשר הוכתר בו זמנית כמלך הונגריה וכקיסר אוסטריה. כן היה באחריות המונרך הטיפול בענייני מדיניות החוץ ומדיניות המכס. הצבא האוסטרו-הונגרי לא התחלק בין שתי המדיניות, והיה תחת פיקוד אחד. המונרך הוכר כמפקדו העליון, ולצדו עמד מטה כללי אשר היו בו הן אוסטרים והן הונגרים. מצב דומה שרר בצי האוסטרו-הונגרי. בשל כך כונה צבא האימפריה: "הצבא הקיסרי והמלכותי". פרט לכך הוקם גם צבא אוסטרי נפרד אשר נקרא "לנדווהר" (Landwehr), וצבא הונגרי נפרד אשר נקרא "הונבד" (Honvéd). יחידות אלו היו כפופות למשרדי ביטחון נפרדים. הוקם משרד אוצר עליון, אולם סמכותו הוגבלה לתקציבי הצבא, הצי והשירות הדיפלומטי. לצורך תקציבי הפנים הוקמו שני משרדי אוצר נפרדים, אשר היו כפופים כל אחד לראש ממשלתו. המונרך שמר על סמכויות רבות, אשר בפועל מנעו מהונגריה להיות מדינה ריבונית.

הדגל הצהוב-שחור האוסטרי הוחלף בדגל מחולק לשני חלקים. הראשון היה הטריבנד האוסטרי בצבעי אדום-לבן-אדום, והשני הטריקולור הונגרי בצבעי אדום-לבן-ירוק, ושניהם הוטענו בסמלי הממלכות בהתאמה.

תוצאות הפשרה

התקופה שלאחר מכן הייתה תקופת פריחה ושגשוג מדיני וכלכלי ברחבי הונגריה. הממשלה ההונגרית, בהנהגת קלמן טיסה, ולאחר מכן בנו אישטוון טיסה הייתה בעלת השפעה גוברת והולכת בניהול ענייני האימפריה, ויכלה אף לדכא את המיעוטים בשטחה היא. הממלכה התפתחה, עברה אף תהליכי דמוקרטיזציה וליברליזציה (תוך מתן שוויון זכויות אזרחי ליהודים), ואף הוקמה מפלגה סוציאל-דמוקרטית. ברקע הדברים עמדה תמיד שאלת המיעוטים הלאומיים באימפריה, שאלה שעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (אשר ברקע פריצתה המאבק הלאומי בבלקן), הפכה לשאלה החשובה ביותר שעל סדר היום ההונגרי. ככל שהתמשכה מלחמת העולם הראשונה, הלכה נאמנותה של הונגריה למונרך המשותף ופחתה, וההונגרים החלו לחתור לקראת עצמאות מלאה. בקיץ 1917 התפטר ראש הממשלה הדומיננטי טיסה, וממשלות יורשיו היו חסרות את הכישורים להתמודד עם המציאות המורכבת בפניה מצאו את עצמן. ב-17 באוקטובר 1918 הכריז בית הנבחרים ההונגרי על ניתוק מלא מאוסטריה, והאימפריה באה אל קצה.

לקריאה נוספת

  • Cornwall, Mark (2002), Last Years Of Austria-Hungary: A Multi-National Experiment in Early Twentieth-Century Europe (מהדורה שנייה), University of Exeter Press.
  • Seton-Watson, R. W. (1939), "The Austro-Hungarian Ausgleich of 1867", The Slavonic and East European Review (19.53/54): 123–40, JSTOR 4203588.
  • Seton-Watson, R. W. (1925), "Transylvania since 1867", The Slavonic Review (4.10): 101–23, JSTOR 4201928.
  • Taylor, A. J. P. (1952), The Habsburg Monarchy, 1815 – 1918: A history of the Austrian Empire and Austria-Hungary., New York: Macmillan.
  • Tihany, Leslie C. (1969), "The Austro-Hungarian Compromise, 1867–1918: A Half Century of Diagnosis; Fifty Years of Post-Mortem", Central European History (2.2): 114–38, JSTOR 4545523.
  • Sowards, Steven W. (23 באפריל 2004), Nationalism in Hungary, 1848–1867. Twenty Five Lectures on Modern Balkan History, Michigan State University, בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2009.

קישורים חיצוניים

.k. u. k

בגרמנית, .k. u. k הם ראשי תיבות של קיסרי ומלכותי (kaiserlich und königlich). מונח זה התייחס בהגדרה רחבה למונרך השליט בממלכת הבסבורג בכללותה, ובהגדרה מצומצמת יותר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.

בעקבות הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, הפכה האימפריה האוסטרית לממלכה דואלית ונקראה מאז "האימפריה האוסטרו-הונגרית". האימפריה כללה משרדים פרלמנטים וראשי ממשלות נפרדים, ושליט האימפריה הוכתר הן בתואר "קיסר אוסטריה" והן בתואר "מלך הונגריה". בשל כך כונו המוסדות שהיו תחת שליטתו הישירה ולא תחת הממשלות הנפרדות (למשל הצבא ומשרד החוץ) "קיסריים ומלכותיים". ההונגרים התעקשו שחלקם לא יקופח, ובכל מקום שמוסד כלשהו מכונה "קיסרי" הוא יכונה גם "מלכותי". ראשי התיבות .k. u. k אומצו באימפריה באופן רשמי בעקבות מנשר רשמי של פרנץ יוזף הראשון מ-17 באוקטובר 1889. הם שימשו במסמכים רשמיים, אך גם בגלויות ממשלתיות ובולים. בשל העובדה שבאימפריה חיו לאומים שונים שדברו שפות שונות, לעיתים נעשה שימוש גם בראשי תיבות אחרים.

בהונגרית היו כותבים cs. és k., בצ'כית c. a k., בפולנית C. i K., בסלובנית c. in k., בקרואטית c. i kr. ובאיטלקית I.R..

אנשלוס

אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח" להאזנה (מידע • עזרה)) הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני. אף שאיחוד בין אוסטריה לגרמניה נאסר במפורש בהסכם ורסאי, המעצמות לא מנעו את הסיפוח, בתקווה כי היטלר יסתפק בסיפוח אוסטריה וחבל הסודטים (מצ'כוסלובקיה), ולא ישתלט בכוח על שטחים נוספים.

דוכסות זלצבורג

דוכסות זלצבורג (בגרמנית: Herzogtum Salzburg), הייתה אחת ממדינות האימפריה האוסטרית, ולאחר מכן של האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918, הפכה הדוכסות למדינת זלצבורג באוסטריה.

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (או בשמה הרשמי - הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.

הניצוץ או התירוץ, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה של קרואטיה

ההיסטוריה של קרואטיה כמדינה החלה במאה השביעית לספירה, אם כי התיישבות אנושית שם החלה עוד בתקופת האבן. תחילה היו בקרואטיה שתי דוכסויות, אשר התאחדו לאחת בשנת 925; בשנת 1102, אוחדה קרואטיה עם הונגריה ולא הצליחה להתנתק ממנה עד מלחמת העולם הראשונה. היא הייתה למדינה עצמאית בזמן קצר עד אשר אוחדה עם ממלכת יוגוסלביה ב-1918. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה קרואטיה פעם נוספת מדינה עצמאית, אך הפעם עם שלטון פאשיסטי גזעני שנשלט בידי גרמניה הנאצית. ב-1945 אוחדה קרואטיה פעם נוספת עם יוגוסלביה, ולאחר מלחמת עצמאות בין 1991 ל-1995, קיבלה קרואטיה עצמאות והיא הפכה למדינה עצמאית דמוקרטית.

הספרייה הלאומית של אוסטריה

הספרייה הלאומית של אוסטריה (בגרמנית: Österreichische Nationalbibliothek - ÖNB) היא הספרייה הגדולה ביותר באוסטריה (כוללת כ-7.4 מיליון ספרים) וספריית ההפקדה שלה. הבניין המרכזי של הספרייה נמצא בארמון הופבורג בווינה, עם סניף בארמון מולרד-קלרי (Palais Mollard-Clary) הסמוך.

טוקאי (עיר)

טוקאי (בהונגרית: Tokaj), היא עיירה היסטורית במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, בצפון הונגריה, 54 קילומטרים מבירת המחוז מישקולץ. היא המרכז של מחוז היין חבל טוקאי בו מיוצר יין טוקאי.

טורנלה

העיירה טורנלה (בסלובקית: Tornaľa; בהונגרית: Tornalja, טורנליה; נודעה בעבר בשם שפריקובו, בסלובקית: Šafárikovo) היא עיר נמצאת בחלק הדרומי של סלובקיה בקרבת הגבול ההונגרי. הערים ההונגריות אשר נמצאות בקרבתה הן פוטנוק ומישקולץ והערים הסלובקיות שבקרבתה הן רימבסקה סובוטה ולושנץ.

יחסי אוסטריה–הונגריה

היחסים בין אוסטריה לבין הונגריה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים, והחל מהמאה ה-16 שלט בית הבסבורג הן בשטחי אוסטריה והן בשטחי הונגריה. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

כיום שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

יחסי אוסטריה–קרואטיה

יחסי אוסטריה–קרואטיה הם היחסים הדו-צדדיים בין אוסטריה לבין קרואטיה.

יחסי אוסטריה–רוסיה

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה לבין הפדרציה הרוסית הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך המאה ה-16, וכיום שתי המדינות מקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

יחסי גרמניה–הונגריה

היחסים בין גרמניה לבין הונגריה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים עת לחמו הגרמנים בפולשים המדיארים. במאה ה-16 עברה הונגריה לשליטת בית הבסבורג, ובשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר שאוסטריה נכשלה במאבק על הנהגת גרמניה. שתי המדינות היו בעלות ברית במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, וכיום חברות שניהם באיחוד האירופי ובנאט"ו.

ירמיה לעוו

הרב ירמיה לעוו (בגרמנית: Jeremias Löw; תקע"א, 1811 – י"ז בניסן תרל"ד, 4 באפריל 1874) היה מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19, מתנגד נחרץ לחסידות שדחה גם את ההתאגדות בקהילות אורתודוקסיות נפרדות ודבק בעמדת "הסטטוס קוו".

לאנדק

לאנדק (בגרמנית: Landeck) היא עיירה במדינת טירול שבאוסטריה והעיר הראשית במחוז לאנדק.

ממלכת סלאבוניה

ממלכת סלָאבוניה הייתה חלק מממלכת הבסבורג, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרית. בשנת 1867 נחתמה הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 ולפיה נכללה סלאבוניה כחלק מהנחלות ההונגריות באימפריה, ובשנת 1868 נחתמה הפשרה ההונגרית-קרואטית ובה צורפה סלאבוניה לקרואטיה ליצירת ממלכת קרואטיה-סלבוניה, שהתקיימה עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.

ממלכת קרואטיה-סלאבוניה

ממלכת קרואטיה-סלאבוניה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר הוקמה בשנת 1868 על ידי צירוף קרואטיה לסלאבוניה על פי הפשרה ההונגרית-קרואטית, ואשר התקיימה עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.

ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית)

ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית) הייתה חלק מממלכת הבסבורג, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרית. בשנת 1867 נחתמה הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 ולפיה נכללה קרואטיה כחלק מהנחלות ההונגריות באימפריה, ובשנת 1868 נחתמה הפשרה ההונגרית-קרואטית ובה צורפה קרואטיה לסלבוניה ליצירת ממלכת קרואטיה-סלבוניה, שהתקיימה עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.

סיסי - הקיסרית הצעירה

סיסי - הקיסרית הצעירה (בגרמנית: Sissi – Die junge Kaiserin) הוא סרט אוסטרי העוסק בסיפורה של אליזבת, נסיכת בוואריה הידועה בכינוי "סיסי". הסרט בוים בידי ארנסט מרישקה עם רומי שניידר בתפקיד הראשי. אמה של שניידר, מגדה שניידר, גילמה בסרט את אמה של סיסי. הסרט הוא השני מתוך טרילוגיית סרטים של מרישקה העוסקים בסיסי. הוא יצא לאקרנים בעקבות הצלחתו המסחררת של הסרט הקודם בסדרה "סיסי", ובעקבותיו הוציא מרישקה גם את "סיסי - שנים הרות גורל של קיסרית".

שלום פראג (1866)

שלום פראג (בגרמנית: Prager Frieden) היה הסכם שלום שנחתם בפראג ב-23 באוגוסט 1866 בין ממלכת פרוסיה לבין האימפריה האוסטרית, וסיים את מלחמת אוסטריה-פרוסיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.