הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה (או מדי שלוש שנים לפי מנהג קדמונים[דרושה הבהרה]), לא נקבע לספרי הנביאים מחזור קריאה על פי סדרם. עם זאת, חלקם נקראים בהפטרה לפי נושאים: לכל פרשה נבחרה הפטרה הקשורה בדרך כלל בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת או לאירוע הסמוך לקריאתה.

נהוג לקרוא את ההפטרה בניגון בטעמי המקרא, ולברך לפניה ואחריה.

היסטוריה

קיימות דעות שונות לגבי התקופה בה החלו לקרוא הפטרות, ובהתאם קיימת מחלוקת באשר לטעם הקריאה בהן. היו שטענו שהקריאה החלה עם חתימת ספרי הנביאים.[דרוש מקור] אחרים[1]סברו שעזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה. לפי דעת רב דוד אבודרהם[2] היא שההפטרות נתקנו כתחליף לקריאת התורה בעת שהייתה גזירה שאסור לקרוא בתורה, ובהתבסס על דעתו היו שקבעו את זמן התחלת קריאת ההפטרות לתקופת הגזירות של השלטון הסלאוקי ביהודה.[דרוש מקור] על פי השערה זו, שמה של ההפטרה נובע מהעובדה שהיא פוטרת מהחובה לקרוא בתורה. השערה חלופית הוצעה על ידי הרבנים ראובן מרגליות ושמשון רפאל הירש,[דרוש מקור] ולפיה ההפטרה הונהגה כדי להיאבק בזרמים ביהדות שראו רק את חמשת חומשי התורה ככתבי קודש (כדוגמת השומרונים), אך ללא פירוט היסטורי לגבי זהותה הספציפית של הקבוצה.

העדות הראשונה בידינו לקריאת הפטרה מופיעה בברית החדשה (הבשורה על-פי לוקאס, פרק ד', פסוקים 16–21). מסופר שם שישו הלך בשבת לבית הכנסת בנצרת, שם ניתן לו ספר ישעיהו והוא קרא ממנו בפרק ס"א. התלמוד מספר על אירוע בו ההפטרה נקראה בנוכחות רבי אליעזר בן הורקנוס שחי בימי חורבן בית שני[3].

התלמוד[4] מפרט את סדר ההפטרות בארבע פרשיות ובמועדים שונים[5]. באשר להפטרות של שאר פרשיות השנה, כתב רבי יוסף קארו[דרושה הבהרה] שאין תקנון קבוע של הפטרות וכל מפטיר (קורא ההפטרה) בוחר קטע מתאים מתוך הנביאים. במשך הזמן, בחירות מסוימות של קטעים מהנביאים מוסדו בקהילות השונות והפכו למסורת. הסבר זה מסייע להבין מדוע יש מגוון מסורות שונות בנוגע לקטעי ההפטרה לקהילות השונות, כאשר קהילות שונות קוראות קטעים שונים (או חלקים שונים של אותו הקטע) לאותה פרשה או אירוע. עם זאת, לדברי הרב משה פיינשטיין, אין כיום למפטיר רשות לסתור את מסורת הקריאות ולבחור בעצמו קטע להפטרה, מכיוון שהדבר סותר את המנהג.[דרוש מקור]

ההפטרה כיום

הטעמים בהפטרה

בהפטרה יש לטעמי המקרא משמעות מוזיקלית שונה מאשר משמעותם בקריאת התורה. מקורות מימי הביניים המאוחרים (אשכנזיים וספרדיים) מעידים שכך היה נהוג כבר בתקופה זו.

מנהגים בהפטרה

קורא ההפטרה נקרא "מפטיר". המפטיר הוא לפעמים האדם האחרון שנקרא לעלות לתורה, אך גם אדם אחר יכול לשמש כמפטיר. קריאה בהפטרה נחשבת לכבוד גדול ונוהגים לכבד בקריאתה בעלי שמחה. בקהילות מסוימות נהוג להוסיף פסוקים קבועים הנאמרים לפני או אחרי ההפטרה. כמעט בכל הקהילות הספרדיות מוסיפים לאחר ההפטרה את הפסוק "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל". יהודי עיראק מוסיפים לאחריו את הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". בקרב יהודי גאורגיה, נוהגים להוסיף את הפסוק "חִזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'", טרם ברכות ההפטרה. ולאחר קריאת ההפטרה מוסיפים את הפסוק: "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל". ויש בקהילות גאורגיה, שנהגו להוסיף עוד שני פסוקים נוספים: "כי פדה את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו", "ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה".

מנהג החסידים שהמפטיר קורא בלחש את ההפטרה וכל אחד קורא לעצמו.

לרוב היא נקראת מתוך תנ"ך מנוקד ומוטעם, אך ישנם מקומות הנוהגים לקרוא גם את ההפטרה מתוך מגילת קלף, כמו בקריאת הפרשה. יש פוסקים (כמו בעל הלבוש והגר"א) שמפקפקים בקריאת ההפטרה מספר מודפס, ואומרים שאין יוצאים בו ידי חובת ההפטרה כלל ועיקר. בכמה קהילות מעדות המזרח נוהגים לקרוא את ההפטרות מתוך ספר הפטרות מיוחד הנתון בתוך תיבת עץ, שלעיתים כתוב על קלף. בקצת קהילות אשכנז קוראים מתוך מתוך "ספר אפטרתא" (ספר הפטרות) הכתוב בקלף בצורה של ספר תורה[6].

כאמור, בדרך כלל ההפטרה קשורה בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת כמו הפטרת במדבר (הושע, ב') הפותחת במילים "והיה מספר בני-ישראל, כחול הים, אשר לא-ימד, ולא יספר" קשורה לפרשת במדבר שבתחילתה מסופר על מפקד של בני ישראל ומספרם. לפעמים ההפטרה קשורה לאירוע הסמוך לקריאתה, כמו הפטרת "נחמו" (ישעיהו, מ') לאחר ימי בין המצרים, הפותחת במילים "נחמו, נחמו עמי", ותוכנה נבואת נחמה על ישראל.

ההפטרות לא נלקחו במידה שווה מספרי הנביאים השונים, שעור ההפטרות שנלקחו מספר ישעיה ומספר מלכים גדול משעורם היחסי בנביאים.

ההפטרה כחלק ממנהג בר המצווה

ביהדות האורתודוקסית, אצל יהודי אשכנז, יהודי תימן, וחלק מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק), נהוג שכחלק מטקס בר־המצווה יקרא הנער בר־המצווה את ההפטרה. בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, גם בת־המצווה קוראת בהפטרה.
ברם, ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג שהנער קורא את ההפטרה, אלא הוא עולה לתורה לקטע אחר. כך למשל, בקהילות יהודי גאורגיה נהוג שחתן "בר המצווה" עולה עליית ראשון במקום כהן.

רשימת הפטרות

כאמור, הבחירה איזה קטע מקטעי הנביאים יש לקרוא כהפטרה מעולם לא הייתה זהה בכל קהילות ישראל. רשימה זאת כוללת את קטעי ההפטרות לפי מנהגי הקריאה של העדות השונות, ובנויה לפי המנהג המקובל בו מסיימים את קריאת כל התורה בשנה אחת.

סימון

אם לא מצוין אחרת, ההפטרה זהה לכל העדות.

הפרקים והפסוקים אותם קוראים בהפטרה מצוינים בצורה הבאה:

  • ספר פרק, פסוק - פרק, פסוק

הפטרות ספר בראשית

הפטרות ספר שמות

הפטרות ספר ויקרא

הפטרות ספר במדבר

הפטרות ספר דברים

הפטרות לחגים ואירועים מיוחדים

(חלק קטן מהספרדים ומהאשכנזים קוראים הפטרה זו רק אם שבת הגדול היא בערב פסח ממש כלומר כאשר חל היום הראשון של פסח ביום ראשון בשבוע[13])

הפטרות שנהגו בארץ ישראל במחזור הקריאה התלת-שנתי

בארץ ישראל נהג בתקופה הקדומה[דרושה הבהרה] מחזור קריאה תלת-שנתי שכלל כ-157 'סדרים'. ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעי גניזה, וכולן זוהו. בקישור הבא ישנה רשימה מפורטת שלהן, אשר נערכה על-ידי יוסף עופר, חוקר תנ"ך.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישעיה די טראני, ‏ספר המכריע, סימן לא, מונקטש, תר"ס, באתר HebrewBooks
  2. ^ דוד אבודרהם, ‏אבודרהם - סדר שחרית של שבת, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה, עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א
  5. ^ אולם, יש קצת שינויי מנהגים גם במועדים אלו, עיין להלן בשביעי של פסח ובשמחת תורה.
  6. ^ בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, בני ברק תשס"ב, חלק ב, עמ' 114 ואילך.
  7. ^ יש המוסיפים בהתחלה את הפסוק: "בעת ההיא יובל שי".. וגומר שהוא שם, י"ח, ז', וזאת על פי קצת כתבי יד עתיקים.
  8. ^ ויש נוהגים שאם שבת ויקהל היה שבת שקלים, קוראים הפטרת ויקהל, או שניהם.
  9. ^ רוב קהילות השאמי מפטירות כמנהג הספרדים.
  10. ^ בחומש דפוס קושטא רס"ה עם הפטרות כמנהג רומניא, מופיע בפרשת ראה "עניה סוערה", עיין בפרשת נח. ואם כן, לא ברור איפה נגמרה ההפרטה במנהג זה.
  11. ^ הגמרא (מגילה לא ע"א) קובעת ש"ליו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור, ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה, למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה." עם זאת, מובא בסדר רב עמרם גאון דפוס ווארשא תרכ"ה, חלק א, דך נב ע"א ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, עיין דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' כה בהקדמה. והיום נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיע ויעמד שלמה, ואם כן ברור שעיין היו שנהגו כן במאה ה-16.
  12. ^ רוב קהילות השאמי.
  13. ^ הלבוש או"ח תל מזכיר את שני המנהגים.
  14. ^ הפטרה זו על פי קביעות הגמרא (מגילה לא.) שבשביעי של פסח מפטירים "וידבר דוד". לעומת זה, במחזור רומניא, מופיע שירת דבורה ליום זה, עיין סידור סרוק כמנהג רומניא, דפוס דניאל בומברג ונציה ה'רפ"ג, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית, דף קמה. לאמתו של דבר, נראה שבתקופת הראשונים, היו שני מנהגים נפוצים בזה, ובסופו של דבר, נתקבל בכל הקהילות לקרוא שירת שמואל.
  15. ^ מחזור שד"ל, חלק א, קפט ע"ב.
  16. ^ בכל סידורי תימן העתיקים לא נזכרה הפטרה כלל במנחה של תשעה באב. במאות האחרונות לגלות תימן נתקבל המנהג להפטירה כמעט בכל הקהילות, זולת הדרדעים שאינם מפטירים כלל. הרב יוסף קאפח כתב בסידורו "שיח ירושלים" שאף הנוהגים להפטיר לא יברכו, אך לא נתקבלו דבריו למעשה.
  17. ^ כנסת הגדולה סימן רפ"ד, אבודרהם, (והוא אף הביא שכן מובא בסידור רס"ג), תרומת הדשן סימן כ', ארחות חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן ס"ב.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

פרשת אחרי מות

פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'. המילים הפותחת את הפרשה מתייחסות לאירועי פרשת שמיני: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן..."

בדרך כלל קוראים את פרשת אחרי מות בשבת שאחרי פסח. בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת "אחרי מות" ביחד עם פרשת "קדושים".

פרשת האזינו

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב.

את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים - היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה מדי שנה בדיוק.

נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

פרשת ויגש

פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף. הפרשה הבאה, ויחי, עוסקת בסוף חייו של יעקב.

לרוב יקראו את פרשת ויגש סמוך לראש חודש טבת.

פרשת ויחי

פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף.

בשבת פרשת ויחי מסיימים את קריאת התורה של ספר בראשית, ובקהילות האשכנזים קוראים בסיום "חזק חזק ונתחזק". לרוב קוראים את הפרשה מיד לאחר עשרה בטבת.

פרשת ויצא

פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. מתחילה בפרק כ"ח, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק ג' ועוסקת בקורות יעקב בדרכו לחרן, בחייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו.

פרשת וירא

פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק כ"ד. הפרשה עוסקת בהמשך תיאור קורות חייו של אברהם אבינו ואחיו לוט.

הפרשה מספרת על: ביאת המלאכים ובשורתם לשרה על ההולדת בנם, הפיכת סדום, לוט ובנותיו, גירוש הגר, וניסיון אברהם בעקדת יצחק.

פרשת וישב

פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ', פסוק כ"ג.

פרשת וישב פותחת את קובץ סיפורי יוסף ואחיו, שהוא החלק האחרון בסיפורי יעקב ומשפחתו ובספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל שם. עם זאת, כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום גאוגרפי אחר.

את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה. בשנים שבהן יום א' של חנוכה חל ביום ו', קוראים את הפרשה ביום ב' של חנוכה.

פרשת מסעי

פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, בפרק ל"ו, פסוק י"ג. בשבת פרשת מסעי מסיימים את קריאת התורה של ספר במדבר בקריאת "חזק חזק ונתחזק".

בדרך כלל קוראים את פרשת מסעי ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת מטות, ורק לעיתים נדירות הן נפרדות. בכל מקרה השבת שבה קוראים את פרשת מסעי היא השבת השנייה מתוך שבתות תלת דפורענותא החלות בימי בין המצרים.

לרוב יקראו את פרשת מסעי סמוך לראש חודש אב.

פרשת מצורע

פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא. הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות או פרשת זאת תהיה. היא מתחילה בפרק י"ד, פסוק א' ומסתיימת בפרק ט"ו, פסוק ל"ג.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת מצורע ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת תזריע. בשנים המעוברות שאינן מתחילות ביום חמישי, כלומר בשנים מסוג בחה, זחג, זשה, בשז וגכז, חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול.

פרשת מקץ

פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ"ד, פסוק י"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו. היא נפתחת כאשר יוסף מצוי בבור בית הסוהר במצרים.

את פרשת מקץ קוראים כמעט תמיד בשבת החלה בחג החנוכה. אם יש שתי שבתות בחנוכה, קוראים את פרשת מקץ בשבת השנייה.

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי. מצוות אלו הן המשך לעשרת הדיברות והמצוות שנזכרו בסוף פרשת יתרו, שכולן יחד מהוות את ספר הברית שעליו נכרתת הברית בין בני ישראל לה'. בסוף הפרשה מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת לוחות הברית והציווי על הקמת המשכן.

ברוב השנים קוראים את פרשת משפטים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים..

פרשת נח

פָּרָשַׁת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ו', פסוק ט' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק ל"ב. הנושא הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה צאצאי בני נח אחרי המבול.

פרשת נשא

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.

השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

פרשת עקב

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ז', פסוק י"ב ומסתיימת בפרק י"א, פסוק כ"ה.

פרשת פינחס

פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל', פסוק א'. פרשת פנחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים. לרוב קוראים את הפרשה בסמוך לשבעה עשר בתמוז.

פרשת צו

פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו', פסוק א' ומסתיימת בפרק ח', פסוק ל"ו.

החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקורבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. בהמשך הפרשה מתוארת העבודה במשכן בשבעת ימי המילואים.

טעות נפוצה היא, כי בפרשת צו ישנם צ"ו (96 בגימטריה) פסוקים, טעות שאף השתרבבה למספר ספרים, אך בפועל בפרשה ישנם צ"ז (97) פסוקים. במהדורת מקראות גדולות שנדפסה בוונציה (רפ"ה) מצוין מספר הפסוקים הנכון, וכן מופיע הסימן 'עובדיה' (גימטריה 97).

הפרשה נקראת לרוב לפני פסח, בשבת הגדול.

פרשת תולדות

פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ח, פסוק ט'. מקור שמה בפסוק הפותח אותה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם" (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט), והיא מוקדשת בעיקרה לסיפורו של יצחק, מאבות העם העברי.

הבכורה במרמה ובורח לחרן

פרשת תזריע

פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ היא פרשת השבוע הרביעית בספר ויקרא, היא מתחילה בפרק י"ב, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק נ"ט.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת תזריע ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מצורע. בשנים מעוברות היא נקראת לבדה. בשנים המעוברות מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת תזריע עם פרשת החודש.

סדר השבת
ערב שבת מנחה לערב שבתתוספת שבתהדלקת נרות Challah Bread Six Braid 1
ליל שבת קבלת שבתתפילת ערבית של שבתקידושסעודת ליל שבת
יום השבת תפילת שחרית של שבתתפילת מוסף של שבתסעודת יום שבתתפילת מנחה של שבתסעודה שלישית
מוצאי שבת תפילת ערבית לחולהבדלהמלווה מלכה
פורטל שבת ומועדי ישראל
סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה היהודית כיום
טרם החג כפרותתפילת מנחהסעודה מפסקת Kol Nidrei
ערבית לך אלי תשוקתי/תפילה זכהכל נדריתפילת שבע עם וידויסליחותוידוי
שחרית תפילת שבע עם וידויוידויאבינו מלכנוקריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכותונתנה תוקף
מוסף תפילת שבע עם וידויעלינו לשבחסדר העבודהברכת כהניםסליחותוידוי
מנחה אשרי יושבי ביתךקריאת התורהתפילת שבע עם וידויסליחות
תפילת נעילה אשרי יושבי ביתךתפילת שבע עם וידויחזרת הש"ץוידוי וברכת כהניםסליחותתקיעת שופרלשנה הבאה בירושליםתפילת ערביתברכת הלבנה
שונות יום הכיפורים בבית המקדששעיר לעזאזלעבודת כהן גדולחמשת העינוייםעשוראאיהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.