העת החדשה

העת החדשה (או העידן המודרני), היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית. ראשיתה של העת החדשה נקבעה בחלק ניכר מההיסטוריוגרפיה המערבית בשנת 1492, השנה בה גילה קולומבוס את יבשת אמריקה.

העת החדשה מחולקת בהיסטוריוגרפיה לתקופות משנה; למשל, העת החדשה המוקדמת (משלהי המאה ה-15 עד לשלהי המאה ה-18), והעת החדשה המאוחרת (החל מהמאה ה-19).

תקופות היסטוריות
  • העת החדשה
ראו גם: תקופות פרהיסטוריות

הגדרת התקופה

תיארוך

Columbus Taking Possession
1492 - קולומבוס תובע בעלות על העולם החדש (הדפס משנת 1893). יש הרואים בגילוי אמריקה את תחילת העת החדשה.

ישנה מחלוקת בדבר סיומה המדויק של תקופת ימי הביניים ותחילתה של העת החדשה, מאחר שהיסטוריון החוקר את איטליה במאה ה-15, לדוגמה, ימצא עצמו חוקר את הרנסאנס, בעוד אחר החוקר את אנגליה בתחילת המאה ה-15, ימצא עצמו בלב ימי הביניים. היסטוריונים מסמנים גם שנים שונות כסוף ימי הביניים. יש הסוברים שימי הביניים הסתיימו בשנת 1492 עם נפילת מעוז המוסלמים האחרון בספרד והמסע של כריסטופר קולומבוס לאמריקה שהתרחשו באותה שנה, אחרים סוברים שהתקופה הסתיימה בשנת 1453 עם נפילת קונסטנטינופול לידי האימפריה העות'מאנית ועם סיום מלחמת מאה השנים בין ממלכת אנגליה לצרפת שהתרחשו באותה שנה, בניגוד לכך יש היסטוריונים הסוברים שימי הביניים הסתיימו בשנת 1456 עם המצאת הדפוס. אחרים סוברים שהתקופה הסתיימה רק בשנת 1517 עם תחילת המהפכה הפרוטסטנטית. את סיום תקופת ימי הביניים ואת תחילתה של תקופת העת החדשה מאפיינים שינויים רבים. ביניהם, תחילת הרפורמציה הפרוטסטנטית בשנת 1517, המצאת הדפוס בשנת 1456, עליית דגם המדינה המונרכית, תחילת מסעות החקר הימיים, תחילת השינוי הכלכלי-דמוגרפי ותחיית האמנות הקלאסית שהתרחשו לקראת סוף במאה ה-15 באיטליה, ובתחילת המאה ה-16 בצפון אירופה כחלק מהרנסאנס.

בין התאריכים שהוצעו כמועד סיום ימי הביניים היו:

חלוקת העת החדשה לתקופות משנה

נהוג לחלק את העת החדשה לשתי תקופות משנה עיקריות:

מאפיינים כלליים של העת החדשה

במהלך התקופה המודרנית, שינויים מרחיקי לכת התרחשו בכל תחומי החיים של בני האדם: דת, פוליטיקה, תעשייה, חברה, כלכלה, מסחר, תחבורה, תקשורת, מיכון, מדע, רפואה, טכנולוגיה ותרבות. תמורות אלה שינו את "העולם הישן" למה שמכונה "העולם המודרני" או "העולם החדש".

תמורות במשטרים ואידאולוגיות חדשות

המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית החלו את התהליך של חיסול המלוכה האבסולוטית באירופה. צורות השלטון החדשות שנוצרו במקומה הובילו ליצירת מושגים ומודלים חדשים של שלטון "מודרני" שמתאפיין במשטר דמוקרטי, וכלל ערכים של שוויון חברתי וחירות האדם.

ההסדר הישן של ימי הביניים התמוטט כאשר אישים כדוגמת הקיסר נפוליאון הכינו קודקסים חדשים של חוק, כמו קוד נפוליאון. החוקים החדשים קידמו אנשים על סמך כישרונותיהם ואופיים, ולא רק על סמך מערכת המעמדות, ששורשיה נבעו בין השאר ממערכת הפאודליזם. המערכת הפוליטית המודרנית של ליברליזם נוצרה, והעניקה כוח למעמדות הנמוכים של החברה. כוח שהתבטא ביצירת גופים נבחרים ופוליטיקה פרלמנטרית. השפעתם של הגופים הנבחרים מוטטה את השלטון המסורתי שנשלט על ידי צווים מלכותיים.

בעת החדשה, נוסח חיבור חדש בין אדם למולדתו, תרבותו ושפתו, תהליך שהפיק בסופו של דבר את היווצרות הלאומיות. הלאומיות הביאה להתפתחותן של אידאולוגיות חדשות של פשיזם, סוציאליזם, מרקסיזם וקומוניזם.

הרצון ליצור עולם חדש ומנותק מהעולם הישן הוביל ליצירת אידאולוגיות חדשות וקיצוניות. באימפריה הרוסית התפתחה תנועת הקומוניזם לבולשביזם ששיאה היה במהפכת אוקטובר שהובילה לחיסול משפחת המלוכה הרוסית של הצארים יצירת ברית המועצות, חיסול משטר הצמיתים והפיכת רוסיה ל"מדינה מודרנית".

בגרמניה, לאחר התפטרותו של הקייזר ב-1918 החלה תקופת אי-סדר פוליטי שסללה את הדרך לעליית הנאציזם - תנועה פשיסטית ולאומנית.

בארצות הברית התפתחה שיטת השלטון של הרפובליקה, שבתחילתה העניקה את זכות הבחירה לכל אזרח לבן וזכר. שיטה זו העניקה את מושכות השלטון לממשלה שמרוסנת על ידי חוקה, וכוחה מורכב ממערכת של איזונים ובלמים בין שלוש הרשויות השונות של הממשל: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. שיטה זו של ממשל שימשה נר לרגליהן של ממשלות בכל רחבי העולם המערבי.

Declaration of Independence (1819), by John Trumbull

הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776 אשר הביאה להקמתה של הדמוקרטיה הראשונה בעולם המודרני

Prise de la Bastille

ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789 אשר סימנה את המהפכה הצרפתית - אבן יסוד בהתפתחות הדמוקרטיה והלאומיות באירופה. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789.

Bundesarchiv Bild 102-04062A, Nürnberg, Reichsparteitag, SA- und SS-Appell

אדולף היטלר נואם בעצרת נירנברג, ספטמבר 1934. הנאציזם היה שיאו של הפאשיזם והלאומנות באירופה

התפתחות טכנולוגית ומדעית

המהפכה המדעית של המאה ה-17 הובילו להתפתחות המדע ופיתוח שיטות מחשבה "מודרניות" של הסקת מסקנות והבנה של היקום הפיזי והביולוגי שמסביב לאדם. כתוצאה מתהליך זה תגליות מדעיות רבות פרצו לעולם ושינו אותו.

תגליות והמצאות כגון הטלפון, רדיו, קרני רנטגן, מיקרוסקופ וחשמל תרמו בצורה ניכרת לשינוי מהיר ועצום בצורת החיים של האדם, ובחברה האנושית.

חיי האדם הוארכו ושופרו בצורה ניכרת הודות לגילויים רפואיים. גילויים כגון אנטיביוטיקה וחיסון הביאו ליצירת דרכים חדשות להיאבק במחלות. פיתוח ענפי הכירורגיה, תרופות, אתיקה רפואית וגנטיקה הובילו לשינוי רדיקלי בטיפול הרפואי, בניהול בתי החולים ובמניעת מחלות ומגפות.

תאוריות מדעיות חדשות כגון אבולוציה ופסיכולוגיה ופסיכואנליזה שינו את הגישה המסורתית של האנושות לעצמה ולמוצאה.

התפתחות התעשייה בעת החדשה שינתה באופן דרסטי את עיסוקיו של האדם.

מדע המלחמה שונה לגמרי עם יצירתם של כלי נשק חדשים "חמים", כגון הרובה, התותח, האקדח ומקלע. פיתוח חומר נפץ שינה את מגבלות המלחמה. המצאת כלי נשק מתוחכמים וממונעים כגון הטנק, המטוס, מטוס סילון והטיל שינו את שדה הלחימה מקרב פנים מול פנים, ללחימה בסדר כוחות גדול והרסני.

המצאת כלי נשק להשמדה המונית כגון פצצה גרעינית, פצצת מימן נשק כימי ונשק ביולוגי יצרה את האפשרות של השמדתה של האנושות כולה.

GodfreyKneller-IsaacNewton-1689

אייזק ניוטון (25 בדצמבר 1642 - 31 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים. רבים רואים בו את מבשר המהפכה המדעית

Einstein 1921 portrait2

אלברט איינשטיין (4 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים

Heliocentric

המודל ההליוצנטרי אשר הפך לקונצנזוס בקרב הקהילה המדעית החל מהמאות ה-16 וה-17, הוא אחד מהחידושים המשמעותיים של המהפכה המדעית

Dore London

ציור של הצייר הצרפתי גוסטב דורה המתאר את התיעוש של לונדון. המהפכה התעשייתית אשר ראשיתה בבריטניה, שינתה לחלוטין את חיי האדם

שינויים חברתיים ותרבותיים

גישה חדשה אל הדת החלה להופיע בעת החדשה, כאשר ברחבי העולם הכוחות המסורתיים של הדתות ומוסדותיהן איבדו את כוחם. תהליך זה נראה בבירור בעולם הנוצרי עם היחלשות כוחה של הכנסייה. רצון חדש לחופש אישי ממה שכונה, על ידי האנשים שרצו בכך, "מגבלות דתיות", הוביל להתפתחות מתירנות מינית, שנתקבלה על ידי חלקים נרחבים מהעולם המערבי. תופעות של קיצוניות דתית התפתחו אף הן, ויצרו בדתות שונות את הפונדמנטליזם.

תהליך של יצירת שוויון בין המינים בפוליטיקה ובכלכלה הוליד את התנועה לשחרור האשה, ואת הפמיניזם.

השילוב, וההשפעה המשותפת של כל השינויים הקיצונים ומרחיקי הלכת שקרו בפוליטיקה, כלכלה, תעשייה, מדע, רפואה, טכנולוגיה, ותרבות בעולם שינו, וממשיכים לשנות את העולם, למה שמכונה המודרנה.

Manhattan panorama under clouds

מרכז העיר ניו יורק. אחת התמורות הגדולות ביותר שאירעו והואצו המהלך העת החדשה היה תהליך האורבניזציה, במהלכו רבים עזבו את הכפר על העיר. כיום, למעלה ממחצית אוכלוסיית העולם מתגוררת בעיר

Lucas Cranach (I) workshop - Martin Luther (Uffizi)

מרתין לותר, היה מוביל הרפורמציה הפרוטסטנטית, אשר הייתה תנועה שקראה לשינוי ערכי ומוסדי בכנסייה הרומית הקתולית במאה ה-16. הרפורמציה הפרוטסטנטית מסמנת מגמות של התמתנות וליברליזציה דתית

North face south tower after plane strike 9-11

מגדלי התאומים בוערים בעת פיגועי 11 בספטמבר, אשר היו שיאו של הטרור פונדמנטליסטי האסלאמי. במהלך העת החדשה אירעו תופעות רבות של קיצוניות דתית, ויצרו בדתות שונות את הפונדמנטליזם

Feminist Suffrage Parade in New York City, 1912.jpeg

הפגנת נשים למען זכות הצבעה לנשים, ניו יורק, 6 במאי 1912. במהלך העת החדשה, החלו צוברות תאוצה מגמות של יצירת שוויון בין המינים בפוליטיקה ובכלכלה, דבר אשר התבטא בפמיניזם

פילוסופיה של העת החדשה

יחד עם השינויים הטכנולוגיים, והחברתיים התפתחו זרמים חדשים בפילוסופיה. דקארט "אבי הפילוסופיה החדשה" חידש את המסורת הפילוסופית. בניגוד לפילוסופיה של ימי הביניים שנקשרה קשרים הדוקים עם הדת, הפילוסופיה החדשה שאפה לבנות שיטה פילוסופית מהיסוד.

בפילוסופיה של המאה ה-17 מקובל לחלק את הפילוסופים לשני זרמים מרכזיים. דקארט חידש את המסורת הרציונליסטית, שמקורה עוד באפלטון. אחריו הגיעו גם שפינוזה ולייבניץ. מולם התחדש הזרם האמפירי (הנסמך על אריסטו) שכלל פילוסופים כמו לוק ברקלי ויום. קאנט איחד בין הזרמים ואז התחיל עידן הנאורות.

במקביל להתפתחות המדינה המודרנית התפתחה גם הפילוסופיה הפוליטית, הכוללת הוגים כמו הובס ורוסו.

בעת החדשה המאוחרת, קמו שני זרמים חדשים עיקריים פילוסופיה אנליטית, העוסקת בלוגיקה ובקשר בין השפה לאמת. הוגים מרכזיים בתחום הזה הם פרגה, ראסל וויטגנשטיין. המסורת השנייה נקראת פילוסופיה קונטיננטלית והיא עוסקת בכל מה שהוא לא פילוסופיה אנליטית. פילוסופים מוכרים הם הוסרל, היידגר, פוקו, דרידה וסארטר.

Thomas Hobbes (portrait)

תומאס הובס, אחד הפילוסופים המובילים בתחום של פילוסופיה פוליטית ומדינית.

Frans Hals - Portret van René Descartes

רנה דקארט, אבי הפילוסופיה החדשה, "אני חושב משמע אני קיים" הוא הביטוי המרכזי במשנתו.

Immanuel Kant (painted portrait)

עמנואל קאנט אחד ההוגים החשובים של העת החדשה

Young frege

פרגה אבי הפילוסופיה האנליטית

היהדות בעת החדשה

קיים דיון בין ההיסטוריונים כיצד לתקף את ראשית העת החדשה בתולדות עם ישראל:

במאות ה-18 וה-19, היהודים שבו למערב אירופה, ולקחו חלק בתמורות הכלכלה ועליית הקפיטליזם. יהודים רבים רכשו השכלה כללית, בעיקר לצורך השתלבות בחברה שסביבם, מהלכים שהשפיעו על תהליכי חילון. במקביל, התגוונה התרבות היהודית במזרח אירופה עם היווצרות תנועת החסידות של הבעש"ט. בשלהי המאה ה-18 נוצר המרכז היהודי החשוב באמריקה והחל להתפתח פלורליזם דתי ויצירת הזרמים האורתודוקסי, הרפורמי והקונסרבטיבי. במקביל התפתחה במזרח אירופה התנועה הלאומית היהודית – הציונות. תנועה זו הקימה יישוב יהודי מודרני בארץ ישראל שהחיה את השפה העברית.

במלחמת העולם השנייה אירעה השואה כתוצאה של האנטישמיות המודרנית. מתוך הקיבוץ היהודי בעולם שמנה כ-16 מיליון נפש, הנאצים רצחו כשישה מיליון יהודים. בעקבות השואה הנהיגה הציונות מאבק פוליטי להקמת מדינה ליהודים. בשנת 1948 בעקבות החלטת האו"ם, ועם סיום המנדט הבריטי הכריזו מנהיגי היישוב על הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בארץ ישראל ושמה מדינת ישראל. במחצית השנייה של המאה ה-20 הפכה מדינת ישראל להיות המרכז החשוב ביותר של העם היהודי, שבו כחמישה מיליון יהודים. ברחבי העולם מתקיימות קהילות יהודיות רבות שהגדולה בהם היא יהדות ארצות הברית שבצד חיי דת, רוח וחופש, שמהם היא נהנית, קיים בה תהליך מתמיד של התבוללות וטמיעה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

עיינו גם בפורטל

פורטל תולדות עם ישראל הוא שער למחקר תולדות עם ישראל. הפורטל כולל מבוא על כתיבתם, ערכים, תמונות ונושאים נבחרים; אירועים בלוח השנה העברי והלועזי; ומידע על משאבי הידע של תולדות עם ישראל במקורות, מחקרים וספרות יפה, ארכיונים ומוזיאונים; מיזמים מתהווים בנושאים שונים.

לקריאה נוספת

  • פרד ברונר, אילן רחום, המעצמה העולמית הראשונה : ספרד, אירופה ואמריקה בראשית העת החדשה, ירושלים : הוצאת כרמל, תשס"ז 2007.
  • חיים ברקוביץ, מסורת ומהפכה : תרבות יהודית בצרפת בראשית העת החדשה, (תרגום: מאנגלית - איילת סקסטין ; עריכה לשונית - יהושע גרינברג), ירושלים : הוצאת מרכז זלמן שזר, תשס"ז 2007.
  • שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל, (עורך: חיים הלל בן-ששון), ג: העת החדשה, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ט-1969.
העת החדשה על ציר הזמן
העת העתיקהימי הבינייםהרנסאנסהעת החדשהציר הזמן

הערות שוליים

  1. ^ Must We Divide History into Periods?, תרגום לאנגלית M.B. DeBevoise, אוניברסיטת קולומביה, 2015.
אביב העמים

אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.

הסיבות לאביב העמים היו שונות ממדינה למדינה, אך המכנה המשותף שבהן היה: רצון לאיחוד, התפתחות רגשות לאומיים ורצון להשתחרר משלטון של מעצמה.

אולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת אתונה (2004) היא האולימפיאדה ה-28 בעת החדשה, והיא נמשכה 17 ימים, מ-13 באוגוסט עד ה-29 באוגוסט 2004. השתתפו בתחרויות 10,625 ספורטאים מ-201 מדינות.

אזרחות

אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית, בדרך כלל במדינה. בניגוד לנתינות, שמשמעותה היא כפיפות לשלטון, האזרחות מניחה שותפות במערכת הפוליטית הכוללת מערכת מוגדרת של זכויות וחובות.

למונח אזרחות מגוון של משמעויות בתחום המשפט ובתחומים של מדעי החברה.

בארוק

בארוֹק הוא הסגנון האמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. הבארוק היה המשך לסגנון המנייריזם שקדם לו והתאפיין בריאליזם רב, משופע ברגשניות, דינמיות ופאר. בניגוד לסגנון הרנסאנס שהתאפיין בסימטריה, איזון ורוגע זה פנה אל השכל והשכנוע, סגנון זה התאפיין במורכבות, מיזוג ניגודים, תנועה ודרמטיות, כאשר הוא פונה אל הרגש והדמיון, ומנסה לשבות ולהקסים את עין המתבונן.

מקורו של המונח "בארוק" כנראה במילה הפורטוגזית Baroco, שמשמעותה "פנינה בעלת צורה חריגה", ואשר שימשה את מבקרי האמנות של תחילת המאה ה-18 לתאר דבר לא מושלם, כיוון שאמנות המאה ה-17 נחשבה לאמנות אנטי-קלאסית ביחס לרנסאנס. אולם מאמצע המאה ה-19 הופסקה הביקורת על הסגנון המצועצע. המונח "בארוק" השתרש כתיאור של תקופה היסטורית שלמה, הכוללת מלבד הסגנון האמנותי, גם סגנון מוזיקלי אופייני, וכן סגנון ספרות ומדע.

בית בורבון

בית בורבון הוא שמה של שושלת אשר בניה שלטו בארצות רבות באירופה. תחילתה של השושלת מתוארכת לתחילת המאה ה-13 עם התחברותה הראשונה למשפחת המלוכה הצרפתית. עם השנים, הפכה שושלת בורבון לאחת ממשפחות השלטון החזקות ביותר באירופה, כאשר בניה מולכים בצרפת, בספרד, בדרום איטליה, בנווארה (מדינה בצפון ספרד) וכן במספר דוכסויות ברחבי היבשת.

גטו

גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה.

בנרטיב הציוני קיבל מושג הגטו גם משמעות כללית ומופשטת יותר - כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה הסתגרות היהודים, בין מרצון ובין מכורח, מפני העמים האחרים. המילה "גטו" שולבה ביצירותיהם של הוגים ציונים: בנימין זאב הרצל אשר כתב חיבור ספרותי בשם "הגטו החדש" וישראל זנגביל שכתב את "ילדי הגטו". לשני החיבורים הייתה השפעה על בני תקופתם ולאחריה.

המונח משמש כיום לציון כל אזור עירוני המובדל או מתבדל תרבותית מסביבתו, ועל פי רוב מוכה-עוני.

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20. בתקופה זו התרחבו שטחיה של רוסיה מהאוקיינוס השקט במזרח ועד הים הבלטי במערב ועל פני מרבית מרכז אסיה והקווקז, ובשיא כוחה התפרס שטחה של האימפריה על פני שישית מכלל השטחים היבשתיים של כדור הארץ, והייתה שלישית רק לאימפריה הבריטית ולאימפריה המונגולית.

הריבונות הפוליטית הרוסית נקראה באופן רשמי האימפריה הרוסית בין השנים 1721 ל-1917. בירתה של האימפריה הייתה סנקט פטרבורג (אחרי 1914 שונה שמה של העיר ל"פטרוגרד").

בין השנים 1816–1833 המנונה של המדינה היה "תפילת הרוסים" של וסילי ז'וקובסקי ובין 1833–1917 "האל, נצור הצאר".

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל.

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

במונחים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים, היסטוריונים העוסקים בעולם המערבי נוטים לתחום את המאה ה-18 בין השנים 1715 ו-1789, החל ממותו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת וכלה במהפכה הצרפתית. המעצמות האירופיות העיקריות (במונחי יכולת תעשייתית) באותה תקופה היו: אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית.

המאה ה-18 עמדה בסימן "האבסולוטיזם הנאור", ובמהלכה התרחשו שינויים ותהליכים שהולידו את מדינת הלאום המודרנית. האבסולוטיזם הצרפתי הביא למרידות איכרים מרובות, אשר זעזעו - באופן חסר תקדים - את יסודותיה של המערכת הפיאודלית אשר שלטה בחברה ובכלכלה האירופית יותר מאלף שנים. עידן האורות ("הנאורות") הגיע בתקופה זו לשיאו, ואיים על אושר ההגמוניה המסורתית של התאולוגיה. עלייתן של אומות כאוסטריה, פרוסיה ורוסיה ערערה את מאזן הכוחות המסורתי במערב אירופה, ויצרה תחרות חדשה מול צרפת, אנגליה וספרד.

ניצני המהפכה התעשייתית, אשר נשאה עימה שינוי מהותי בסדרי החיים החברתיים, הכלכליים וההגותיים באירופה, מתוארכים לאמצע המאה ה-18. שינוי זה עתיד להתפשט לשאר העולם ולעצב את פניו עד לימינו אנו.

התפתחות חשובה נוספת הייתה עלייתם של מרכזים חילוניים-תרבותיים חדשים בפריז ובווינה, שהקרינו על היבשת כולה. במקביל, מושבות קולוניאליסטיות חדשות הוקמו ברחבי כדור הארץ, או - כמו בצפון אמריקה - דווקא השתחררו מכבלי מעצמות האם האירופיות.

מבחינה אסתטית-אמנותית, המאה ה-18 מסמלת את ראשית ההשפעתן של התרבות, האמנות, והמוזיקה האירופית על שאר העולם. עידן מוזיקת הבארוק ועידן המוזיקה הקלאסית שולט בכיפה, ואילו זרמי האמנות המקובלים הם הבארוק, הרוקוקו והנאו-קלאסיציזם. לקראת סוף המאה עלה הרומנטיציזם כתנועה תרבותית מגובשת.

התקופה הקלאסית (מוזיקה)

התקופה הקלאסית במוזיקה המערבית השתרעה על מרבית המאה ה-18 ונמשכה עד תחילת המאה ה-19. על אף שבמונח "מוזיקה קלאסית" משתמשים רוב הזמן כדי לתאר את כל המוזיקה המשתייכת למסורת זו, לעיתים משמעותו מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית. מקובל לתחום את התקופה הקלאסית בין השנים 1750 ו-1820, אך ישנה חפיפה בין התקופה הקלאסית לתקופות שבאו לפניה ואחריה, עד כדי כך שכמה מקורות מציינים את 1730 כתחילת התקופה.

על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית, התקופה הקלאסית באה לאחר תקופת הבארוק ולפני התקופה הרומנטית. מוזיקה קלאסית מוקדמת נקראת לעיתים "מוזיקת רוקוקו". עם מלחיני התקופה הקלאסית נמנים מוציו קלמנטי וקרל פיליפ עמנואל באך, והמפורסמים ביותר הם פרנץ יוזף היידן, וולפגנג אמדאוס מוצרט ולודוויג ואן בטהובן, כשהאחרון הלחין במעבר בין התקופה הקלאסית לתקופה הרומנטית.

זכויות האדם

זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם. אדם הפועל לקידום ושמירה על זכויות האדם מכונה פעיל זכויות אדם.

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) - חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18. החלוקה בוצעה ב-3 פעימות - בשנים 1772, 1793 ו-1795. במהלך המלחמות הנפוליאוניות הישות המדינית הפולנית, שלא הייתה במעמד של מדינה, הוקמה מחדש לתקופה קצרה בשם דוכסות ורשה, אך בשנת 1814 חזר המצב הישן. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה מחדש המדינה הפולנית.

כלי נשק

כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם. ההיסטוריה של כלי הנשק כנראה ארוכה כהיסטוריה של האדם, אשר הבין שהוא יכול ליצור כלים, שיתנו לו עדיפות על הזולת ויקלו על תנאי קיומו. נהוגה חלוקה בסיסית בין 'נשק חם' ל'נשק קר'. כמו כן, נהוגה גם חלוקה לפי מטרות פגיעת כלי הנשק - יש המיועדים לפגיעה ישירה בבני אדם ויש המיועדים לפגוע בטנקים, בניינים, מטוסים וכדומה.

בתקופת האבן נוצרו כלי הנשק הקר הראשונים על ידי בני אדם - סכינים וגרזנים אשר לוטשו מחומרים כגון עצמות ואבנים. כמו כן, אבנים ומקלות שימשו ככל הנראה מאז ומעולם ככלי נשק קר על ידי בני אדם.

מודרניות

מודרניות בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה. במדעי החברה והרוח, מודרניות הוא מושג המתאר את דפוסי החברה והתרבות הקשורים למהפכה התעשייתית. החוויה המודרנית מכילה בתוכה תהליכים רציונליים, תיעוש, בירוקרטיזציה, התמחות, חילון ועיור.

המושג מודרניות מובחן מהמושג העת החדשה, בכך שזה האחרון מתייחס לטיפולוגיה המשולשת, העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. בהקשר זה, לפי התארוך המקובל, העת החדשה מתחילה בשלהי המאה ה-15, בעוד שהמודרניות מתחילה בשלהי המאה ה-18. כמו כן, המושג העת החדשה מתייחס לאירועים פוליטיים והיסטוריים, בעוד שהמושג מודרניות מתמקד בתהליכים החברתיים והתרבותיים. המושג מודרניות שונה מהמושג מודרניזם, בכך שזה האחרון עוסק בסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה.

עידן הנאורות

עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי) או עידן האורות (באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית. מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של אינטלקטואלים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות, חוסר בגרות ועריצות, שהחלה בתקופת ימי הביניים, אותה כינו העת החשוכה. בין השאר, התנועה סיפקה את הבסיס הפילוסופי למהפכה האמריקאית.

דגש עיקרי של עידן הנאורות היה עיסוק במה שמכונה היום פילוסופיה פוליטית. בתקופה זאת פעלו זה לצד זה הוגים שתמכו באבסולוטיזם נאור, דוגמת וולטר, שמרנים כאדמונד ברק שהאמינו כי דרכי הממשל המסורתיות הן העדיפות ופילוסופים רדיקליים כרוסו, שהציגו מודלים מהפכניים של חברה אזרחית שאיננה כפופה למוסדות המונרכיה והדת (ר' האמנה החברתית) וכן, מונטסקייה, שרעיון הפרדת הרשויות שלו פורסם במהלך עידן הנאורות והפך במרוצת הזמן לאבן יסוד של המשטר הדמוקרטי המודרני. הוגה מרכזי נוסף של התקופה היה אדם סמית', פילוסוף שעסק בשאלות של מוסר וניסח לאורן את אחת התורות הכלכליות המשפיעות בכל הזמנים (ר' עושר העמים). חיבור זה השפיע - בין השאר - השפעה מכרעת על תחומי עיסוקה של הפילוסופיה הפוליטית, שכן הוא קידם שיטה לפיה עושרו של עם לא מוערך לפי גודל אוצרו של מלך או לפי קנה מידה רוחני-דתי, אלא לפי רמת חייהם ותפוקתם של האזרחים עצמם.

המונח העברי "עידן האורות" תורגם מצרפתית (Siècle des Lumières) על ידי מיכאל הרסגור. זאת לעומת המונח האנגלי המקביל - The Age of Enlightenment - "עידן ההארה" (השכלה) ובגרמנית - Aufklärung ("הארה" או "הצטללות").

בין ההיסטוריונים לא קיים קונצנזוס לגבי תחילתו של עידן הנאורות, והדעות נעות בין תחילתה של המאה ה-18 לאמצע המאה ה-17, כמעין תאריך ברירת מחדל. את מקורותיו של עידן זה ניתן למצוא בחיבורו של רנה דקארט 'מאמר על המתודה', שפורסם בשנת 1637. אחרים תוחמים את תחילת עידן הנאורות בתחילתה של המהפכה המהוללת בבריטניה בשנת 1688 או בפרסום ספרו של אייזק ניוטון 'עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע'. את סופו של עידן הנאורות, תוחמים חלק מההיסטוריונים במהפכה הצרפתית בשנת 1789 או בתחילתן של המלחמות הנפוליאוניות (1804-1815) כנקודות הציון הנוחות ביותר לסיומה של תקופה זו.

קווקז

הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה). האזור ממוקם בין הים הכספי לים השחור. באזור מתנשאים הרי קווקז, הכוללים את האלברוס, ההר הגבוה באירופה. הקווקז מאופיין בגיוון דתי ותרבותי.

הקווקז ממוקם בין שלושה מרכזים פוליטיים: רוסיה בצפון, טורקיה בדרום-מערב ואיראן בדרום-מזרח והתאפיין ביריבויות פוליטיות וצבאיות רבות. לאורך זמן רב האזור נשלט על ידי גורמים חיצוניים, ולעיתים, נשלט על ידי גורמים אזוריים.

קתדרלה

קָתֶדְרָלָה (באנגלית: Cathedral; בלטינית: Ecclesia Cathedralis; באיטלקית: Cattedrale או Duomo, המונח הנפוץ יותר), היא כנסייה נוצרית המשמשת מושב לבישוף (הגמון) שהוא הרועה הרוחני של הקהילה הטריטוריאלית (דיוקסיה). הקתדרלה לרוב היא מבנה גדול ומפואר, שניצב רם ונישא, בדרך כלל בכיכר מרכזית של העיר. הבנאים והאמנים שבנו את הקתדרלות התייחסו למעשה ידם כאל יצירת "עיר האלוהים" שמורכבותה הגדולה מקפלת בתוכה משמעות תאולוגית עמוקה בנוגע לעולם שברא אלוהים. בתקופה הגותית שיקפו גם העיטורים האומנותיים שבה (פיסול, תבליטים וחלונות ויטראז'ים) תפישה תאולוגית מורכבת ושיטתית. הקתדרלה היוותה פעמים רבות את המרכז של חיי העיר, ופארה שיקף את יוקרת העיר בה היא נמצאה.

רנסאנס

הרנסאנס ( צרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה. התנועה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד למאה ה-17 (לחלופין יש הרואים אותה מהמאה ה-15 ועד למאה ה-18). הווייתה ורעיונותיה של התנועה חפפו את אירועי השעה של אותה עת - ובמרכזם עמדה תחייתם של טקסטים מהעת הקלאסית (תקופת יוון ורומא העתיקות), עליית הפטרונות מצד האפיפיורות והאצולה, התפתחות טכניקות חדשות באמנות (לדוגמה טכניקת הפרספקטיבה בציור) והתקדמות רבה בתחומי המדע. לזרם הרנסאנס הייתה השפעה רבה כמעט על כל תחומי החיים אך הוא ידוע בעיקר בשל השפעתו המכרעת על עולם האמנות שבאה לידי ביטוי בתרומות של אדריכלים, פסלים, ציירים ואנשי אשכולות שהבולטים ביניהם היו רפאל, לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו, שהיו המקור למונח "איש הרנסאנס".

על פי רוב הדעות, הרנסאנס החל בעיר פירנצה במאה ה-14, אם כי יש חולקים על קביעה זו. תאוריות מגוונות הוצעו במהלך ההיסטוריה על מנת להסביר את מקורה של התנועה ואת מאפייניה, והן מתמקדות בעיקר בתנאים החברתיים והאזרחיים שהיו מיוחדים לפירנצה באותה התקופה וכן למבנה הפוליטי המיוחד שלה, שכלל את הפטרונות של המשפחה השולטת בעיר, משפחת מדיצ'י.

קיימת היסטוריוגרפיה ענפה על תקופת הרנסאנס, אולם ההיסטוריונים חלוקים בדעתם בשאלה האם היא היוותה התקדמות תרבותית מימי הביניים או שמא היא הייתה תקופת פסימיות ונוסטלגיה לעידן הקלאסי. בעוד שהיסטוריונים בני המאה ה-19 נטו להדגיש את העובדה שהרנסאנס ייצג התנתקות גמורה מדרך המחשבה וההתנהגות של ימי הביניים, היסטוריונים מודרניים יותר נוטים להדגיש את ההמשכיות שבין שתי התקופות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.